פוסט מס' 648. כאילו פרפראות (1) וגם : לחצים, שמועות שווא, מניפולציות, השמצות זדוניות, ושקרים מכל עבר מבית ומחוץ – אינם סיבה לוויתורים. ניסוח בינלאומי שכל אזרח בן חורין חייב לאמץ אותו אל לבו : "…שום אדם איננו דגול דיו כדי שמישהו מאיתנו ימסור את גורלו בידיו…". גם אם מדובר במנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון הציבה אותו ב- 2002 בפסגת השידור הציבורי וסילקה אותו מהכס הרם ב- 2005. וגם אם מדובר במנכ"ל רשות השידור המופרך יוני בן מנחם שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו מינתה אותו בטעות לתפקיד הנישא והחשוב ב- 2011, ובגינו סגרה ב- 2014 את רשות השידור. לכו לחפור בארכיונים של העיתונים היומיים הנכבדים "ידיעות אחרונות" + "הארץ" + "מעריב" כדי להבין את גודל רעש האדמה והמפולת שחווה השידור הציבורי בעידן ההוא של 2005 – 2002 וכמה עָפָר ו- אֵפֶר כיסו את ארון המתים שלו. פוסט מס' 648. כל הזכויות שמורות. 16 בנובמבר 2016.
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.
הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.
———————————————————————————————-
פוסט חדש מס' 648 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 16 בנובמבר 2016.
———————————————————————————————-
כאילו פרפראות (1) וגם : לחצים, שמועות שווא, מניפולציות, השמצות זדוניות, ושקרים מכל עבר מבית ומחוץ – אינם סיבה לוויתורים. ניסוח בינלאומי שכל אזרח בן חורין חייב לאמץ אותו אל לִבּוֹ : "שום אדם איננו דגול דיו כדי שמישהו מאיתנו ימסור את גורלו בידיו". גם אם מדובר במנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל האיש שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון הציבה אותו הצבה מופרכת ב- 2002 בפסגת השידור הציבורי ולאחר שלוש שנים ב- 2005 הדיחה ו- סילקה אותו מהכֵּס הרָם. וגם אם מדובר במנכ"ל רשות השידור המופרך יוני בן מנחם שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו מינתה אותו בטעות לתפקיד הנישא והחשוב ב- 2011, ובגינו סגרה ב- 2014 את רשות השידור. לכו לחפור בארכיונים של העיתונים היומיים הנכבדים "ידיעות אחרונות" + "הארץ" + "מעריב" כדי להבין את גודל רעש האדמה והמפולת שחווה השידור הציבורי בעידן ההוא של 2005 – 2002 וכמה עָפָר ו- אֵפֶר כיסו את ארון המתים שלו. פוסט מס' 648. כל הזכויות שמורות. 16 בנובמבר 2016.
טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור שהיו ביתי השני (ולפעמים גם הראשון) לאחר מינויו המופרך של יוסף בר-אל באביב 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון למנכ"ל רשות השידור. אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל שרון שמינו אותו למשרה הרמה והציבו אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל הדיחו אותו ב- 2005 לירכתיה האפלוליים והמוצלים של רשות השידור לדורותיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
כאילו פרפראות (1).
פרפרת 1 : יוסף "טומי" לפיד ז"ל.
יוסף "לפיד" ז"ל היה מנכ"ל רשות שידור שלי במשך חמש שנים מ- 1 באפריל 1979 עד 1 באפריל 1984. אהבתי אותו וכיבדתי אותו למרות שעשה טעויות רבות בניהול רשות השידור רוויות אין סוף התנגשויות מקצועיות דאז עם מוטי קירשנבאום + דן שילון + ירון לונדון + אלכס גלעדי. שגיאות ניהול גסות עד כדי כך שמוטי קירשנבאום ז"ל חיבר אודותיו סלוגן מכריע היכן שהוא ב- 1982, ואמר כלהלן : "יוסף "טומי" לפיד ידע לפרק את הטלוויזיה – אבל לא ידע להרכיב אותה מחדש". היו אלה מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד דאז ולידו יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ז"ל הַצֶמֶד שהדיח ביולי 1979 את מנהל הטלוויזיה הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומנהיג השידור הציבורי ארנון צוקרמן מתפקידו בתום שתי קדנציות ניהול מוצלחות שלו בשנים 1979 – 1973. תקופת ניהול משגשגת בת שש שנים אותה אני מגדיר כ- "תור הזהב" של השידור הציבורי. אולם לא על כך אני רוצה לרָכֵל. הייתי קרוב אל יוסף "טומי" לפיד בתוקף תפקידי כמנווט שידורי הספורט שלו. מנהלת לשכתו גב' רוחמה איילון הזמינה אותי היכן שהוא ב- יוני 1983 להיפגש עמו (בלשכת מנכ"ל רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים) כדי שאדווח לו אודות היערכות השידורים הישירים הסופית שלי לקראת מבצע השידורים של חטיבת הספורט בפיקודי הנוגעת לאליפות העולם ה- 1 בא"ק שעמדה להיפתח ב- 7 באוגוסט 1983 בהלסינקי בירת פינלנד. גם לא על כך אני רוצה לדווח. יוסף "טומי" לפיד אהב אותי, כיבד אותי, והעריך אותי. מכיוון שהיה רעב הזמין אותי והציע לי לאכול יחד עמו במשרד שלו פיתה ובתוכה חומוס, צ'יפס, סלט, וכדורי פלאפל. סירבתי בנימוס. בינתיים הוא כבר ביקש ממנהלת לשכתו רוחמה איילון שתורה לנהגו האישי גבי אוחנה לקפוץ לשוק "מחנה יהודה" הסמוך כדי לקנות לו שתי פיתות עמוסות בסוּפֶּר ג'אנק פוד פלוס שני בקבוקי קוקה – קולה. הצגתי בפניו בפרוטרוט את פקודת המבצע שלי המשרטטת את תוכנית השידורים הכוללת והסופית של הלסינקי 1983. הפגישה נמשכה משהו סביב שלושת רבעי שעה. תוך כדי השיחה בינינו וקריאת פקודת המבצע של הלסינקי 83' הוא כילה לחלוטין את שתי הפיתות את שלו וגם את שלי מלאות באוכל מהיר ורוקן את שני בקבוקי הקוקה – קולה. הוא היה אז בן 52 ו- נראה מבוגר מגילו גם בגלל שהיה נפוח. אולם נשאר עירני, שָנוּן, וחכם. אהבתי אותו. את זאת רציתי לספר.
טקסט תמונה : 1983. בין כתליה ומסדרונותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית רשות השידור הממלכתית. יוסף "טומי" לפיד ז"ל מנכ"ל רשות השידור בחמש השנים שנים מ- 1979 ועד 1984 (בתמונה, כבן 51 ונראה כבר נפוח מאוכל) לא רחש אהדה יתירה למועדון הכדורסל של מכבי ת"א וגם לא לשידורים הישירים שלי ושל קודמי בתפקיד אלכס גלעדי בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל. הוא גם טען בשעתו כי דווקא מכבי ת"א היא זאת שצריכה לשלם בכלל לטלוויזיה הישראלית הציבורית שמסכימה לצלם אותה ולייחד לה זמן מסך רב בערבים של ימי חמישי בשבוע. כאן הוא נראה עם יו"ר וועד עיתונות – הפקה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם, הצלם צבי וולף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של חטיבת הספורט בפיקודי את אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. השדר המוביל בעמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי בהלסינקי היה נסים קיוויתי והפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
פרפרת 2 : ב. מיכאל (מיכאל בריזון).
ב. מיכאל יודע לכתוב. אני קורא אותו בעיתון "הארץ" גם אם אינני מסכים תמיד עם דעותיו. ב. מיכאל נמנה בשעתו, בשנים 1976 – 1974, על ארבעת כותבי "ניקוי ראש" בהפקתו ועריכתו של מוטי קירשנבאום ז"ל שכללה גם את חנוך מרמרי, אפרים סידון, וקובי ניב. אתמול (יום שלישי – 15 בנובמבר 2016) פרסם ב. מיכאל ב- "הארץ" עוד פוסט שלו שכותרתו "רצח דתי". ב. מיכאל הוא כותב משוכלל שכתיבתו חסכונית ומדויקת ושייך לאותה קבוצה קטנה שמוכשרת להביע רעיון כלשהו במינימום מילים. מעניין אותי לקרוא אותו. אינני מפסיד את רשימותיו שמתפרסמות מעת לעת בעמוד הדעות מס' 2 של "הארץ". פעם שַח לי מישהו ש- ב. מיכאל לעולם איננו שבע רצון מהתוצאה ה- מְעוּלָה של כתיבתו, וכשהוא קורא את הפוסט המודפס למחרת בעיתון הוא תמיד אומר לעצמו, "…חבל…הייתי יכול לכתוב את זה טוב יותר…". אם השמועה נכונה אזי ב. מיכאל נמצא בחברה טובה וקרוב בתחושותיו לכותב מוכשר אחר, שכתב ומחק, כתב ומחק, כתב ומחק…עד שלבסוף התרצה והסכין עם גרסתו הסופית. אולם משזאת ראתה אור מלמל לעצמו, "…אך…יכולתי לעשות זאת הרבה יותר טוב…". לאיש קוראים אייבראהם לינקולן (Abraham Lincoln) נשיא ארה"ב בשנים 1865 – 1861. באפריל 1865 נרצח בידי מתנקש פוליטי. צריך לקרוא את "נאום גטיסברג" ההיסטורי בן 264 (מאתיים ושישים וארבע) מילים בלבד של אייבראהם לינקולן אותו נשא ב- 19 בנובמבר 1863 בחנוכת בית הקברות הלאומי בגטיסברג בעיצומה של מלחמת האזרחים האמריקנית בין מדינות הצפון למדינות הדרום בשנים 1864 – 1861 כדי להתוודע ולהבין את כישרון הכתיבה העצום בו חונן. היסטוריונים אמריקניים ובינלאומיים בעלי מוניטין קבעו כבר מזמן שכל עוד האנושות תזכור את שמו אייבראהם לינקולן אזי גם מילותיו שנאמרו ב- "נאום גטיסברג" לא יישכחו. כדי להשלים את הסיפור ראוי לציין כי אייבראהם לינקולן לא היה הנואם הבלעדי באירוע המפורסם ההוא. אף על פי שהיה נשיא ארה"ב הועידה לו הוועדה המארגנת רק את המקום השני ברשימת הנואמים. הנואם הראשון בתאריך ההוא של 19 בנובמבר 1863 שהוזמן ע"י הוועדה המארגנת לשאת את דבריו ב- חנוכת בית העלמין הלאומי בגטיסברג היה איש ציבור ידוע בעל מוניטין ארצי בשֵם אדוארד אוורט (Edward Everett, נולד ב- 1794 ומת ב- 1865). אדוארד אוורט היה מדינאי אמריקני ידוע שכיהן כנשיא אוניברסיטת הארווארד, היה מושל מאסאצ'וסטס, והיה לפני כן חבר בית הנבחרים והסנאט של ארה"ב, וכיהן גם כמזכיר המדינה. אדוארד אוורט נאם נאום ארוך ומייגע בן שעתיים. אייבראהם לינקולן נאם אחריו רק שתי דקות. למחרת קיבל הנשיא אייבראהם לינקולן טלגרמה בת 30 (שלושים) מילים מ- אדוארד אוורט בה נאמר בזאת הלשון :
"I should be glad if I could flatter myself that I came as near to the centeral idea of the occasion, in two hours, as you did in two minutes".
מחמאה יוצאת דופן. ובכן, ב. מיכאל משתייך לחברה טובה. אני ממליץ לכל איש נבון ובר דעת להחזיק בספרייתו את הספר "The living Lincoln", כתביו ונאומיו של אייבראהם לינקולן כפי שנאספו ונערכו ע"י פאול אנג'ל (Paul M. Angleׂ) ו- ארל שנק מירס (Earl Schenck Miers). הספר יצא לאור ב- 1955 ע"י הוצאת Barnes & Noble books New York. הספר המעניין מונח כלאחר כבוד על אחד ממדפי הספרייה הפרטית שלי.
טקסט תמונה : חורף 1974. הימים ההם – הזמן ההוא. אולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים (ברקע נראות שלוש מצלמות האולפן הגדולות מסוג Marconi תוצרת אנגליה). ימי התוכנית הסטירית "ניקוי ראש". העיתונאי, העורך, המפיק, והבימאי מוטי קירשנבאום מייסד את התוכנית "ניקוי ראש" בגינה הוא זוכה בחלוף שנתיים ב- 1976 בפרס ישראל לתקשורת וטלוויזיה. להלן זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : שני אנשים לא מזוהים, הצלם עזרא כליפה (עומד מימין), השחקנית רבקה מיכאלי (יושבת ומעלעלת בטקסט), מוטי קירשנבאום ז"ל (אז בן 35), איש הקול שלום "שולקה" גרי, הכתב בני ליס, הבימאי יעקב אסל רוכן על הטקסט (אפודה ושרוולים לבנים), פועל במה חיים אמזלג (חובש מגבעת), ה- floor manager / מנהל במה יוסף "פונצי" הדר ז"ל (מזוקן וחובש כובע), עוזרת ההפקה לאה פילצר (רוכנת לפנים), ב.מיכאל (מיכאל בריזון, ממושקף, משופם ומזוקן, ולובש סוודר שחור) אחד מארבעת הכותבים המוכשרים של התוכנית "ניקוי ראש", מאפרת הטלוויזיה דליה אטקין, השחקן שבתאי קונורטי ז"ל, השחקן דובי גל, השחקן טוביה צפיר (ממושקף וחתוך). (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
פרפרת 3 : הח"כ אחמד טיבי.
אחמד טיבי שוב שַם דמי מלחמה בשלום בשעה שהוא מחרחר ריב ומדנים ומסית ומדיח את האוכלוסייה המוסלמית ערבית ב- ישראל כנגד חוק הגיוני של המדינה הקורא להנמכת הווליום של המואזינים הבוקע מהמסגדים ב- Public address System באשמורת בוקר. הקריאה המסלסלת הדתית של המואזינים מצריחי המסגדים באמצעות מערכת רמקולים והפונה למאמינים המוסלמים לשאת תפילה, משבשת את השֵינָה של מאות אלפי עובדים ופועלים ופוגעת האיכות החיים שלהם בשעת בוקר מוקדמת, אלה שאמורים לצאת לעוד יום עבודה ארוך. לממשלה יש את הכלים המתאימים לטפל באחמד טיבי מַמְרִיד ו- סכסכן מקצועי ו- שיטתי של האוכלוסייה הערבית נגד השלטון הדמוקרטי במדינת ישראל. אפשר וצריך להתווכח אם צריך חוק כזה ואם אפשר לוותר עליו. אולם אל לאחמד טיבי לעסוק בליבוי יצרים לאומיים, סכסכנות, ו- איומים במסווה של ח"כ.
פרפרת 4 : יוגב אוחיון שחקן קבוצת מכבי ת"א בכדורסל.
אור לעיניים. נער ישראלי בשם יוגב אוחיון מביס אמש (יום שלישי – 15 בנובמבר 2016) ללא תנאי בהיכל הספורט ביד אליהו את מר כדורסל זליקו אובראדוביץ'. מכבי ת"א ויוגב אוחיון מנצחים את הקבוצה הטורקית פנרבאחצ'ה 77:87 (שמאמנה הוא כאמור זליקו אובראדוביץ') במסגרת המחזור השביעי של ה- Euroleague.
פרפרת 5 : עמיחי שפיגלר ואלבניה – ישראל 3:0 בקדם מונדיאל רוסיה 2018.
צפיתי בשידור הישיר (מוצ"ש – 12 בנובמבר 2016) שהפיק ערוץ 1 מאלבניה בו ניצחה ישראל במסגרת קדם מונדיאל הכדורגל של רוסיה 2018 את נבחרת אלבניה (עם תשעה שחקנים בלבד) בתוצאה 3:0. ניצחון חוץ נחמד של נבחרת כדורגל ישראלית בינונית לחלוטין על נבחרת אלבנית נטולת כישרון, חלשה ומרוטה. את השידור הישיר המהווה נדבך הכרחי בלוח השידורים הציבורי הובילו השַדָּר עמיחי שפיגלר והפרשן אייל לחמן. כמות הרייטינג שהפיק השידור הישיר של משחק הכדורגל הנ"ל בערוץ 1 הגיעה לרָף של % 13.5. משדר הפתיחה בטרם שריקת הפתיחה למשחק אלבניה – ישראל, ה- Pre Game Show בראשות שרון פרי, השיג % 4.9 והמשדר המסכם (Post Game Show) גם כן בראשותה נסק ל- % 9.7. הישגי מִדְרוּג מרשימים ל- ערוץ 1 שתוכניותיו האחרות הן דַלֹות צופים. מהדורת החדשות במוצ"ש – 12 בנובמבר 2016 צברה רק % 5.7. מהדורות "מבט" השבועיות בהגשת המגיש הנודד יעקב איילון (פרש ל- Walla News ואין מדובר באבדה טלוויזיונית כל כך חיונית שלא ניתן להתגבר עליה) צברו רייטינג ממוצע של % 4.8. התוכנית "תוהו ובוהו" אגרה רק % 4.5. "רואים עולם" צברה % 4.2. "יומן" בליל שישי הייתה שווה עוד פחות, % 3.6 בלבד. "מקבלים שבת" נעצרה על % 2.6. "מבט שני" שעסקה ברצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בכיכר העיר ב- 4 בנובמבר 1995 קיבלה % 2.5.
עמיחי שפיגלר מסכם את המשחק. הוא ואני ראינו את אותו המשחק, את אותה ההתמודדות באלבסן – אלבניה, בו הנבחרת המארחת אלבניה עם תשעה שחקנים (?!) מפסידה ל- ישראל 3:0. שמעתי את תוכן הדברים של עמיחי שפיגלר במו אוזניי ו- ההתרשמויות שלנו שונות בתכלית. בעיניי השַדָּר המוביל התחפש ל- לְאוּמַן, התרחק ביודעין מעיתונאות לשמה, ו- בִּלְפֵף את צופיו ואת עצמו במסווה של שדר טלוויזיה פטריוט, כלהלן :
אלבניה – ישראל 3:0 היה משחק כדורגל ברָמָה מַשְמִימָה. נבחרת ישראל משחקת כדורגל מוגבל. אילולא הייתי פטריוט הייתי מתנדף מהמסך. מה רבה הפתעתי כשעמיחי שפיגלר הכריז עם שריקת הסיום בזאת הלשון : "…הסתיים לו המשחק, נבחרת ישראל מביסה את את אלבניה 3:0 (איננו מזכיר שאלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)… ניצחון ענק לאלישע לוי ולבחורים בלבן (איננו מזכיר שאלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)… אנחנו רק יכולים להצדיע להם על מה שהם עשו כאן הערב (איננו מזכיר שאלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)…עשינו כאן באמת משחק ענק, זה מחזיר אותנו הביתה גאים ומאושרים (איננו מזכיר שאלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)…אלבניה עדיפה עלינו אבל היום עשינו להם בי"ס, כל השחקנים נתנו משחק יוצא מגדר הרגיל (איננו מזכיר שאלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)…".
עמיחי שפיגלר מראיין בסיום את ערן זהבי :
"ערן, באמת אחד הניצחונות הגדולים של נבחרת ישראל האמנת שזה מה שיהיה הערב (איננו מזכיר שוב שאלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)…? ו- ערן זהבי משיב מה שהוא משיב. תשובה לא חשובה מפני שגם הוא איננו מזכיר את העובדה שהיריבה החלשה נטולת שני שחקנים עשתה בעבורם בעצם את העבודה.
עמיחי שפיגלר מראיין בסיום את המאמן אלישע לוי :
עמיחי שפיגלר : "עכשיו יש לי את הזכות להחמיא לניצחון לאיש שאחראי על ההישג לא פחות מהשחקנים שלו (איננו מזכיר שאלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)…".
עמיחי שפיגלר : "המאמן אלישע לוי… WOW… איזה ניצחון גדול, כל הכבוד לך… (איננו מזכיר שאלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)…".
אלישע לוי מחמיא לעצמו : "עשינו ניצחון גדול, חשובה גם הדרך והיום ראינו דרך, מגרש מאוד קשה נגד נבחרת אלבנית מצוינת (גם אלישע לוי לא מציין שהיריבה אלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)…".
עמיחי שפיגלר : אלישע, מתברר שאתה פחות מתעסק בנחמדות, אתה פשוט ניצחת את המשחק עם טקטיקה ברמה הכי גבוהה (איננו מזכיר שאלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)…".
עמיחי שפיגלר : "אלישע, זה הרגע הכי גדול שלך כמאמן (שוב איננו מזכיר שאלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)…".
אלישע לוי : "בלי ספק (גם המאמן הלאומי שוב איננו מזכיר שאלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)…".
עמיחי שפיגלר מסכם : "אלישע, באמת תודה על ניהול משחק מבריק, באמת אחד הניצחונות הגדולים של נבחרת ישראל מאז ומעולם (שוב מתעלם מהעובדה שהיריבה אלבניה שיחקה עם 9 שחקנים)…". מוזר. עמיחי שפיגלר ואנוכי ראינו את אותו המשחק אבל חוות דעתנו אודותיו רחוקה האחת מהשנייה כרחוק מזרח ממערב.
פרפרת 6 : ערן אליקים מרדיו גלי צה"ל.
עונג גדול עבורי להאזין לתוכנית השירים "ארבע אחר הצהריים" בהגשתו הרגועה, השלווה, והידענית של ערן אליקים.
פרפרת 7 : איש השב"כ לשעבר דביר קריב.
איש השב"כ לשעבר דביר קריב (בימיו של ראש השב"כ כרמי גילון) אומר בימים אלה למגיש "הצינור" גיא לרר בערוץ 10 כהאי לישנא : "…אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו אתה משקר. בסוף חודש יוני של שנת 1995 הפיץ השב"כ הערכת מצב חמורה ביותר שאם ההסתה נגד ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין תימשך אזי עלול להתרחש רצח פוליטי. אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו כמנהיג מחנה הימין התבקשת אז ע"י ראש השב"כ כרמי גילון לחדול ולהוריד את גובה הלהבות. למה לא עשית זאת ? מדובר בהאשמה כבדה נגדך…". דביר קריב היה חייב להופיע עם טקסט ההאשמה החמורה הנ"ל במהדורת החדשות המרכזית – הארצית של ערוץ 10 ולא להתחבא בתוכנית הרכילות "הצינור" של גיא לרר. רביב דרוקר אַיֶכָּה ? בנימין נתניהו יו"ר הליכוד דאז הצטייר בימים ההם כמסית ומדיח מתוחכם. לא בדיוק במילותיו שלו אלא בהתעלמות מכוונת מהטקסטים הנבזיים והמנוולים שבהם השתמש הימין הקיצוני נגד בן המלכות יצחק רבין ז"ל. נכון שפה ושם הוא הודיע לציבור שלו שיצחק רבין איננו בוגד, אולם הוא כמנהיג הימין לא עמד כחומה בצורה מול המסיתים ובכך הפך למשת"פ שלהם. ב- 1995 סגר בנימין נתניהו את עיניו נוכח המראות הקשים בו הימין והימין הקיצוני מעוותים לחלוטין את האמת והיושרה, ו- זועקים לעבר ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל "בוגד"…המנוולים זעקו בקולי קולות "בוגד"…לעבר בֵּן המַלְכוּת שהיה מפקד הפלמ"ח במלחמת העצמאות ב- 1948 ו- רמטכ"ל צה"ל במלחמת ששת הימים ב- 1967, ולא רק זאת אלא גם מלבישים את בֵּן המַלְכוּת יצחק רבין ז"ל בשלטי ה- Blow ups ענקיים במדי SS של הנאצים היינריך הימלר וריינהארדט היידריך וחובשים על ראשו כפייה של יאסר עראפאת. מעשי הנבלה הנבזיים האלה התרחשו באותה ההפגנה הענקית ההיא באוקטובר 1995 בכיכר ציון בירושלים לנגד עיניהם של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו וחבריו ש- ניצבו על הגזוזטרה ממעל ברחוב. בנימין נתניהו ראה את המראות הנבזיים של בני העוולה, ו-שתק. החשה. בסתיו 1995 במקום אחר בשעה שיו"ר הליכוד בנימין נתניהו ביקר בצומת רעננה, נשאו אנשי הימין הקיצוני לידו, מטרים ספורים ממנו, ארון קבורה וחבל תלייה שכולם ידעו למי הם מיועדים. בנימין נתניהו לא היסה את המנוולים.
פרפרת 8 : "המקור" בהנחיה והגשה של רביב דרוקר, ברוך קרא, וישראל רוזנר בערוץ 10.
"המקור" שָבָה למסך צולעת. התותחנים שלה ירו כמה פגזי סרק. החלק הראשון של "פרשת חטיפת החייל גלעד שליט" ע"י חיילי חמאס על גבול רצועת עזה ב- 25 ביוני 2006 (החלק הראשון של התחקיר שודר אמש – יום שלישי 15 בנובמבר 2016) היווה תזכורת בלבד. מדובר בעצם בשידור חוזר של המון חומרי ארכיון שראינו ושמענו ואנחנו מכירים אותם, למעט ההתבטאות אחת של ראש הממשלה השחצן והרברבן אהוד אולמרט (מבלה עכשיו את ימיו בכלא כאחרון העבריינים) שאמר לרביב דרוקר, כלהלן : "…לקיחתו בשבי של גלעד שליט ע"י חיילי החמאס ליד הטנק הישראלי הפגוע הייתה דומה יותר ל- "התמסרות" של החייל הישראלי שלא נלחם מול ֹשוֹבָיו…". זה מה שאנוכי הבנתי מדבריו. אם זאת עובדה נכונה שהלוחם גלעד שליט התמסר לשוביו מהחמאס הרי שמדובר בעסק מרתיח ומקומם עד היסוד. הסקירה בחלק הראשון של התחקיר אודות חטיפת השִריונֵר – טנקיסט גלעד שליט חשפה במערומיה את אותה חטיבת שריון 188 של צה"ל ומפקדיה הרשלנים שהתמקמו באותו חודש יוני של שנת 2006 בגבול רצועת עזה בין סופה לכרם שלום. איזה עליבות. איזה חוסר מקצוענות צבאית. איזה זלזול. פיקוד עלוב ללא שום מנהיגות ודוגמא אישית שנעדר ווידוא ביצוע, חיילים בטלנים, שִגְרָה מחורבנת, רוטינה רדודה, אי דבקות במשימה, אי מילוי פקודות, וחוסר רצון להילחם, בטח לא להשיב מלחמה שערה. החלק הראשון היה קשה לי לצפייה מפני שחשף חלק בטלן בשורות צבא ההגנה לישראל בכל עליבותו. החיילים אינם אשמים. אשמים המפקדים הנרפים שלהם. הצפייה בתיעוד "המקור" הנ"ל של רביב דרוקר + ברוך קרא + ישראל רוזנר לא נוחה גם בשל הופעתו הבלתי צנועה, רווייה ביטחון עצמי, והתבלטות שחצנית ורברבנית של ראש הממשלה לשעבר מר אהוד אולמרט מול מצלמת הטלוויזיה של רביב דרוקר. מאוד לא נוח לצפייה. אני ממתין לחלק השני של התיעוד.
כאילו פרפראות (1) וגם : לחצים, שמועות שווא, מניפולציות, השמצות זדוניות, ושקרים מכל עבר מבית ומחוץ – אינם סיבה לוויתורים. ניסוח בינלאומי שכל אזרח בן חורין חייב לאמץ אותו אל לִבּוֹ : "שום אדם איננו דָגוּל דָיוֹ כדי שמישהו מאיתנו ימסור את גוֹרָלוֹ בידיו". גם אם מדובר במנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל האיש שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון הציבה אותו הצבה מופרכת ב- 2002 בפסגת השידור הציבורי ולאחר שלוש שנים ב- 2005 סילקה אותו מהַכֵּס הרָם. וגם אם מדובר במנכ"ל רשות השידור המופרך יוני בן מנחם שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו מינתה אותו בטעות לתפקיד הנישא והחשוב ב- 2011, ובגינו סגרה ב- 2014 את רשות השידור. לכו לחפור בארכיונים של העיתונים היומיים הנכבדים "ידיעות אחרונות" + "הארץ" + "מעריב" כדי להבין את גודל רעש האדמה והמפולת שחווה השידור הציבורי בעידן ההוא של 2005 – 2002 וכמה עָפָר ו- אֵפֶר כיסו את ארון המתים שלו. פוסט מס' 648. כל הזכויות שמורות. 15 בנובמבר 2016.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הֶרֶף לך. הסר ידיך מהשידור הציבורי. בן אדם, בלכתך לבנות שידור ישראלי ציבורי תקין וחופשי במדינה דמוקרטית שַל נְעָלֶיךָ בדרוך רגליך על אדמת השידור הציבורי. יש חשיבות גדולה לכך שהעורכים ו- המו"לים של העיתונים היומיים הגדולים במדינת ישראל "ידיעות אחרונות", "הארץ" / TheMarker, ו- "מעריב" ייחדו בשעתו כר נרחב בעיתוניהם לסכנת שחיתות, שוחד מסך, והזנייה שאפפה את השידור הציבורי ובעקבותיהם באה התמוטטותו בראשותם של שני המנכ"לים של רשות השידור יוסף בר-אל ויוני בן מנחם. יוסף בר-אל הודח וסולק מתפקידו ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ב- 2005. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל מכהן. זה היה יוסף בר-אל. יוני בן מנחם הודח וסולק מכהונתו ב- 2014. הממשלה בראשות בנימין נתניהו סגרה את רשות השידור של יוני בן מנחם על פי חוק, הפעילה צו פירוק, ומינתה את פרופסור דוד האן לכונס נכסים שלה. פרופסור דוד האן מינה את יונה וויזנטל למנכ"ל זמני. יונה וויזנטל מיהר להדיח ולסלק לאלתר מתפקידם את המנכ"ל יוני בן מנחם ואת יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת. אולי המו"לים הנכבדים ובעלי ההשפעה של העיתונות המסחרית מר עמוס שוקן + מר ארנון "נוני" מוזס + מר אלי עזור יסייעו לשידור הציבורי החלשלוש והעיתונאים הממוטטים שלו להתאושש ולחמוק מחיבוק הדוב של שר התקשורת שקוראים לו בנימין נתניהו ומכנים אותו "ביבי". המחשבה כי חטיבות החדשות של ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל" על מרבית עיתונאיהן (בעיקר הבירים והבכירות) ישבו במשך שנים על שנים על הגָדֵר ולא עלו על הבריקדות, ובכך בעצם שימשו משת"פים במשך שנים ארוכות של אותם שני מנכ"לים עלובים יוסף בר-אל ויוני בן מנחם, הסבה לי בחילה נוראית. לא רק הטקסט האישי שלי, אלא גם עיון בקטעי העיתונים היומיים החשובים והעצמאיים של מדינת ישראל ידיעות אחרונות + הארץ + מעריב מהתקופות ההן, מצביעה עד לאיזה עומק חדרה הפוליטיזציה הממארת של ממשלת ישראל לתוך גופו החולה של השידור הציבורי מאז 2001 והסבה לו נזקים עצומים, רובם בלתי הפיכים.
טקסט מסמך : "הארץ". 2005. (באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : ידיעות אחרונות". 2004. (באדיבות "ידיעות אחרונות"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "ידיעות אחרונות". 2005. (באדיבות "ידיעות אחרונות"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "ידיעות אחרונות". 2005. (באדיבות "ידיעות אחרונות"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". 2005. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". 2005. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך (1) : "מעריב" 2005. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך ( 2) : "מעריב". 2005. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : מתוך הספר "בשידור חי" של דן שילון מ- 1998. (באדיבות דן שילון). לקרוא ולא להאמין שכך התנהלה הטלוויזיה בשפה הערבית ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך (1) : "מעריב". 2002. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך (2) : "מעריב" 2002. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ". 2004. (באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". 2005. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ". 2005. (באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "ידיעות אחרונות". 2014. (באדיבות "ידיעות אחרונות"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "TheMarker" מ- 2014. (באדיבות "הארץ", TheMarker, והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "TheMarker" מ- 2014. (באדיבות "הארץ", TheMarker, והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ". 2005.(באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : ידיעות אחרונות". 2014. (באדיבות "ידיעות אחרונות"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "ידיעות אחרונות". 2002. (באדיבות "ידיעות אחרונות"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ". 2004. (באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "חדשות" 1986.(באדיבות ארכיון "חדשות" והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך התנהלה הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1986 תחת ניהולו של מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל.
טקסט מסמך : לקט עיתונות של רשות השידור מ- 1990. לקרוא ולא להאמין. הזוכה במכרז מתייחס שחצנות ורהב לניצחונו כזכייה במשחק כדורגל.
טקסט מסמך : "הארץ". 2005. (באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ". 2005. (באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "ידיעות אחרונות". 2005. (באדיבות "ידיעות אחרונות"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". 2005. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". יום שישי – 26 באפריל 2002. (באדיבות "מעריב"). קטע מתוך מסמך מדהים : חיים יבין (מימין) ואמנון נדב (משמאל) מאזינים בהערצה ובכמיהה לנאום הרהב המביש של המועמד הוודאי למשרת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל (בתווך) מטעם ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן. במקום להסתלק מהמקום לאות מחאה אודות המינוי הממשלתי המופרך הם נשארו לשבת על מושבם. בכך אישררו ונתנו תוקף להעמקת הפוליטיזציה בשורות רשות השידור. אין לזה פירוש אחר. ביזיון. את מה שחיים יבין ואמנון נדב לא עשו ביצעה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה שהציבו אותו ב- 2002 על הכֵּס הרָם. ממשלת אריאל שרון הדיחה וסילקה את אותו יוסף בר-אל ב- 2005 בגין שחיתות ושוחד מסך לירכתיה האפלוליים והמוצלים של רשות השידור.
טקסט מסמך : "מעריב". יום שישי – 26 באפריל 2002. (באדיבות "מעריב"). קטע מתוך מסמך מדהים : המועמד למשרת מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מנסה להקדים תרופה למכה, בונה חומה פוליטית סביבו, ומונה בפרהסיה את ידידיו הפוליטיים מכל עבר. בסופו של דבר זה לא עזר לו. אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה שהציבו את אותו יוסף בר-אל ב- 2002 על הכֵּס הרם היו אלה שהדיחו וסילקו או ב- 2005 בגין שחיתות ושוחד מסך לירכתיה האָפְלוּלִיים והמוּצָלִים של רשות השידור.
טקסט מסמך : "מעריב". 2002. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : לקט עיתונות של רשות השידור מ- 1991. לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". 2002. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : TheMarker מ- 2014. (באדיבות "הארץ", TheMarker, והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : TheMarker מ- 2014. (באדיבות "הארץ", TheMarker, והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : TheMarker מ- 2013. (באדיבות "הארץ", TheMarker, והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : TheMarker מ- 2014. (באדיבות "הארץ", TheMarker, והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : TheMarker מ- 2014. (באדיבות "הארץ", TheMarker, והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב" 2005. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". 2004. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : TheMarker מ- 2014. (באדיבות "הארץ", TheMarker, והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ". 2002. לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : TheMarker מ- 2013. (באדיבות "הארץ", TheMarker, והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ". 2005. (באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ". 2005. (באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ" 2003. (באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". 2005. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". 2003. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "כל העיר" ירושלים. 2004. (באדיבות "כל העיר" והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". 2005. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ" 2004. (באדיבות "הארץ" והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "ידיעות אחרונות" 2004. (באדיבות "ידיעות אחרונות"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מגזין העיר". 2004. (באדיבות מגזין העיר). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". 2003. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "כל העיר". 2004. (באדיבות "הארץ", "כל העיר", והמו"ל עמוס שוקן). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ". 2005. (באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "ידיעות אחרונות". 2005. (באדיבות "ידיעות אחרונות"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "מעריב". 2004. (באדיבות "מעריב"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "ידיעות אחרונות". 2005. (באדיבות "ידיעות אחרונות"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
טקסט מסמך : "הארץ". 2005. (באדיבות "הארץ"). לקרוא ולא להאמין שכך מתנהלת רשות שידור ציבורית – ממלכתית של מדינת ישראל.
סוף הפוסט מס' 648. הועלה לאוויר ביום רביעי – 16 בנובמבר 2016.
תגובות
פוסט מס' 648. כאילו פרפראות (1) וגם : לחצים, שמועות שווא, מניפולציות, השמצות זדוניות, ושקרים מכל עבר מבית ומחוץ – אינם סיבה לוויתורים. ניסוח בינלאומי שכל אזרח בן חורין חייב לאמץ אותו אל לבו : "…שום אדם איננו דגול דיו כדי שמישהו מאיתנו ימסור את גורלו בידיו…". גם אם מדובר במנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון הציבה אותו ב- 2002 בפסגת השידור הציבורי וסילקה אותו מהכס הרם ב- 2005. וגם אם מדובר במנכ"ל רשות השידור המופרך יוני בן מנחם שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו מינתה אותו בטעות לתפקיד הנישא והחשוב ב- 2011, ובגינו סגרה ב- 2014 את רשות השידור. לכו לחפור בארכיונים של העיתונים היומיים הנכבדים "ידיעות אחרונות" + "הארץ" + "מעריב" כדי להבין את גודל רעש האדמה והמפולת שחווה השידור הציבורי בעידן ההוא של 2005 – 2002 וכמה עָפָר ו- אֵפֶר כיסו את ארון המתים שלו. פוסט מס' 648. כל הזכויות שמורות. 16 בנובמבר 2016. — אין תגובות
HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>