הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

———————————————————————————————

פוסט חדש מס' 600 : הועלה לאוויר ביום שני בשתיים אחר חצות – 16 במאי 2016.

———————————————————————————————

עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר פספסו לגמרי את קריסתו והתמוטטותו הפתאומית של שחקן הפועל בא"ש אוֹפִיר דָוִוידזָאדֶה בדקה ה- 93 של המשחק מול אֶיָיל מְשוּמָר ממכבי חיפה. ההתמוטטות של אוֹפִיר דָוִוידזָאדֶה אפשרה לאֶיָיל מְשוּמָר לכבוש את שער הניצחון 1:2. כמותם גם כל המדווחים בעיתונות הכתובה "הארץ" + "ישראל היום" + "ידיעות אחרונות" + "מעריב" – מתעלמים (!). מוזר, משונה, ומביך. האם מדובר בנוהל חדש בעיתונאות Off tube גם בתוך גבולות המדינה ולא רק מחוצה לה. מכבי חיפה – הפועל באר שבע 1:2 (שידור ישיר בערוץ 1, מוצ"ש – 14 במאי 2016 בין 19.30 ל- 22.00). פוסט מס' 600. כל הזכויות שמורות.

"יוֹשְרָה" היא מילת מפתח ב- Issue רחב ועמוק שאני מעלה כאן לדיון מעת לעת לשיחה משותפת עם קוראי הבלוג לא רק בעניין "סַם ה- Off tube הטלוויזיוני…" (עלה לשיחה בשני הפוסטים האחרונים מס' 594 ו- 593. האם ניתן בכלל לפתח יוֹשְרָה ? שאלה נוקבת שמעלים לדיון ד"ר רוברט קופר (Robert Cooper) ואיימן סאווף (Ayman Sawaf) בספרם המרתק והנבון, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים", והם משיבים בקצרה : "אנשים רבים טוענים כי לעיתים חייבות ה- יושרה והאתיקה לתפוס תפקיד משני לעומת הכדאיות והרִווחיות. רבים אחרים גורסים כי מטרתה של המנהיגות איננה להקשיב ולשרת, אלא לצבור כוח וזכויות יתר. אלה שגיאות רווחות". חוות דעת חשובה ו- מעניינת שמעידה בין השאר גם על טיב היחסים הבעייתיים ורמת הדו שיח השוררים בין כל מיני מנהלים (בחסות נימוקי רווח כלכלי וחיסכון כספי על חשבון איכות הדיווח האותנטי מהשטח) לבין השדרנים שלהם ברשתות הטלוויזיה המבקשים לעשות נאמנה את עבודתם העיתונאית בארץ וגם בחו"ל. איכות יחסים בין מפקדים לפַּקוּדִים שלהם שעוסקים בעקרונות הביצועיים הקדושים של עיתונאות אמת, אֵלֶה המורים לעיתונאים לדווח לציבור אודות האירועים השונים ממקום התרחשותם ולא באמצעות ישיבה באולפן וההעתקה מהמוניטור. יוֹשְרָה היא ערך עליון בחיי האנושות לבטח בכל סוג של מנהיגות בין אם מדובר במפקד כיתה בצה"ל ו/או בין אם עסקינן במנהל רשת טלוויזיה ו/או מנכ"ל רשות השידור. ניהול ללא יושרה, בלי מוסר ודרך ארץ עליונים, ובלעדי אמינות ומהימנות מוחלטים הוא עסק מושחת ו- נבזי שמביא לכלייה ואבדון. לא בכדי מדגיש שלמה המלך החכם באדם ו- Copywriter מדהים ואותנטי בספרו "מִשְלֵי" בתנ"ך, Masterpiece ש- מוֹנֶה בקרבו ל"א פרקים וכ- 850 פסוקים, חזור והדגש, את חשיבות ה- יוֹשְרָה, מוּסָר, ובִינָה בחברה התנ"כית הארצישראלית כבר לפני שלושת אלפים שנים. "לדעת חוֹכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה" אומר שלמה המלך לעַם ישראל ומוסיף, "לָקַחַת מוּסָר הַשְכֵּל, צֶדֶק וּמִשְפָּט וּמֵשָרִים". איזה עילוי ורעיונאי נפלא היה שלמה המלך. המדינאי האירי הנבון והנאור Daniel O'connell (דניאל או'קונל 1847 – 1775) מוסיף : "שום דבר איננו נכון באופן פוליטי אם איננו נכון במובן מוּסָרִי". לא בכדי משתמשים רוברט קופר ואיימן סאווף בספרם "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" בהצהרתו של החוקר והפסיכואנליטיקאי מנפרד קטס דה פריז שאומר כלהלן : "אם אין תחושת אמון בארגון, אם האנשים עסוקים בהגנה על ראשם, היצירתיות תהיה מהקורבנות הראשונים". הספר המצוין, "תבונה ותובנה – אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים" (יצא לאור בארץ ב- 1998 על ידי "פקר – הוצאה לאור בע"מ"), מומלץ לעיון וקריאה.  

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה במארס 2002 מינוי מופרך לחלוטין את יוסף בר-אל ל- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שהודח, ואח"כ העניקה לו ב- 2 ביוני 2002 מינוי של קבע לתקופה של חמש שנים. ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהעניקו ל- יוסף בר-אל את המינוי המופרך של מנכ"ל רשות השידור והציבו אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. ממשלת ישראל בתמיכתו של היועץ המשפטי שלה עו"ד מני מזוז הדיחה אותו גם אם באיחור רב בבושת פנים לפינה אפלולית בירכתי ההיסטוריה הארוכה של השידור הציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור מכהן. יוסף בר-אל סולק מהמשרה הרמה בגין שחיתות ושוחד מסך. הפרוטוקול הממשלתי אודות פרשת הדחתו של מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל, מפרט את הסיבות לסילוקו ומצוי על מדפי ארכיון הממשלה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרפרת 1 : גיבורי המלחמה של מדינת ישראל. כתבתו התיעודית המרגשת של עיתונאי העַל בחברת החדשות של ערוץ 10 מואב ורדי "בחזרה לבינת ג'ביל" וסרטו התיעודי המרשים של עיתונאי העַל אלון בן דוד בחברת החדשות של ערוץ 10, "ארבעה סיפורי גבורה", ראויים להערכה רבה ביותר. שני הסרטים הדוקומנטריים המדהימים האלה של מואב ורדי ואלון בן דוד המתעדים את הרוח האנושית הכבירה והעזרה ההדדית הפועמים בלב חיילי ומפקדי צה"ל בתנאי קרב והישרדות קשים ביותר, תוחקרו היטב וצולמו ובוימו ב- יסודיות, ב- מומחיות ו- בדייקנות ע"י בעלי המלאכה. מדובר כאן במאמץ טלוויזיוני עיתונאי מעניין, חשוב, ו- גדול של ציוותי עשייה בראשם ניצבו מואב ורדי ואלון בן דוד. ישבתי מרותק למוניטור הטלוויזיה שלי בביתי ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב ולא הרפיתי. נכון ש- מְחַד זהו תפקידם המקצועי של מואב ורדי ו- אלון בן דוד ואין בכך כל רְבוּתָּא, מְאִידָךְ – משום ששניהם מבצעים היטב את משימות השידור הם הופכים ל- שתי סיבות טובות מדוע אני נשאר נאמן לערוץ 10 ובעיקר לויאלי לחברת החדשות המצוינת של ערוץ 10.

פרפרת 2 : ואז באים השידורים החוזרים של "שי שטרן בשישי" ומקלקלים את הכל.

פרפרת 3 : אני תומך לחלוטין בפוסט שפרסם מר שמואל לביא "כן, נפגעתי מאוד" בעיתון "הארץ" ביום רביעי – 11 במאי 2016 ועוסק בביקורת חמורה ביותר אודות מבקר הטלוויזיה של "הארץ" רוגל אלפר. בנו של שמואל לביא קצין צה"ל וגיבור ישראל סרן ליעד לביא ז"ל הי"ד, נהרג במלחמת "צוק איתן" ברצועת עזה. רוגל אלפר הוא עיתונאי כושל שאיננו יודע לכתוב אולם מקבל משום מה Space נצחי מהעורך שלו אלוף בן, ומנצל אותו להתעמרות במשפחות שכולות במדינת ישראל. הפוסט של רוגל אלפר "למות עם חיוך על הפנים" שהתפרסם ב- "הארץ" ב- 19 באפריל 2016 הוא מאמר נִבְזִי, בו תקף אב שכול ואח שכול באופן מלגלג ומתנשא. אינני מכיר את רוגל אלפר. מעולם לא ראיתיו. כשהוא כותב על האב השכול מר שמואל לביא, "הקיטש של השכול", אתה מבין שרוגל אלפר מצטייר בטקסט הביקורת שלו הנ"ל "הקיטש של השכול" כ- איש של פיגול, איש של חרפה. רוגל אלפר, מדובר באב שכול שבנו נהרג במלחמה נגד האויב האכזר, החמאס. כיצד העזת ? אתה עושה מעשה נְבָלָה שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אתה מתעמר באב שכול שהקריב את היקר לו מכל למען המדינה. כיצד זה העורך הראשי של עיתון "הארץ" אלוף בן נטול כל רגש מאפשר לזוהמה וטומאה ש- כזאת לראות אור בעיתונו ? ביום רביעי – 11 במאי 2016 פרסם עורך "הארץ" אלוף בן עוד מאמר נִקְלֶה של ביקורת טלוויזיה כתוב בידי רוגל אלפר שכותרתו "גם יום הזיכרון הוא פוליטי". אין על כך סליחה. מר שמואל לביא אב שכול אתה צודק בכל מילה שרשמת. אלוהים יהיה עמך ושלא תדע עוד צער לעולם.

פרפרת 4 : אני מאזין ל- רדיו 103FM בלילות שישי ובשבתות בשל התוכנית "שבת עברית"  בעריכת יואב חנני, שכוללת בתוכה רצף ארוך ונפלא של שירי ארץ ישראל ומדינת ישראל בתקופות שונות בכל הזמנים. ביום העצמאות האחרון עסק רדיו 103FM בשידור מצעד הפזמונים הישראלי במלאת 68 שנים למדינת ישראל. במקום הראשון זכה שירו של אריק איינשטיין ז"ל "עטור מצחך", שבוצע על ידו לראשונה ב- 1977. את המילים כתב אברהם חלפי ואת המוסיקה חיבר יוני רכטר. הקולות ברקע הן של יהודית רביץ וקורין אלאל. את התוכנית הנ"ל בת כמה שעות הובילו שני שדרנים צעקניים גסי רוח שי ודרור יחדיו עם המנחה הוותיקה המיטבית והקורקטית רבקה מיכאלי. שאלתי את עצמי כמה פעמים תוך כדי האזנה למצעד הפזמונים, מה מניע את רבקה מיכאלי (בת 78 בעת כתיבת הפוסט הקונקרטי הזה) המגישה התרבותית רבת המוניטין והיוקרה לאורך שנים כה רבות וארוכות ברדיו "קול ישראל" ובטלוויזיה הישראלית הציבורית, שהפכה למוסד, לחבור לצמד המגוחך והנדחף "שי ודרור", אפילו לא שובבי אלא פרחחי ונטול ערך ? התשובה ברורה : המיקרופון המשעבד. המיקרופון הוא סַם שרבקה מיכאלי אינה יכולה להפסיק לצרוך אותו גם במחיר הצטרפותה לצֶמֶד זניח, קלוש, ועלוב ופטפטני שמכנה את עצמו בשם "שי ודרור". לפתע גם היא הופכת לנדחפת. רבקה מיכאלי אצה לעבר המיקרופון ונלחמת על הישרדותה בסביבה רדיופונית גסה, בוטה, ו- עוינת. העיקר שישמעו גם את קולה שהולך שָם במידה רבה לאיבוד. מדובר בהגשת רדיו קולנית בלתי מכופתרת לחלוטין של שי פלוס דרור את רבקה מיכאלי במסווה יָעֵנִי של הומור ומשחק שסוטה מעבר למקובל ולנורמה. חלש.

פרפרת 5 : טקסי הדלקת המשואות בערב יום העצמאות ה- 68 של מדינת ישראל והענקת פרסי ישראל ביום העצמאות עצמו המשודרים ישיר במקביל בשלושת ערוצי הטלוויזיה הארציים 1, 2, ו- 10 – הם משדרים איכותיים, מסורתיים, ו- חשובים שמקדשים את חוכמתה ואומץ ליבה של האומה היושבת בציון. הרשימו אותי באופן מיוחד חתני פרס ישראל לשנת תשע"ו / 2016 מר דורון אלמוג (אלוף במיל.) והמוסיקאית והמלחינה הסוּפֶּר מוּכְשֶרֶת, הפורייה להדהים, והיָפָה גב' נורית הירש. הוועדה המארגנת חייבת להעיר למדליק המשואה נהג האוטובוס האמיץ הרצל ביטון כי היה עליו לקרוא את הטקסט שלו באיפוק ובשום אופן לא לחרוג מהפרוטוקול. כוחה ועוצמתה של מדינת ישראל ברגעי מבחן קשים הוא גם באיפוק ובטון הדיבור שלה שאמור להיות בוטח אבל שקט.

פרפרת 6 : מבצע הפקת מופע תחרות שירי הארו- וויזיון אמש (שידור ישיר במוצ"ש – 14 במאי 2016 בערוץ 1) ע"י הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT, מהווה פסגה טלוויזיונית טכנולוגית מורכבת ומסובכת של ה- Host broadcaster הסקנדינבי. שיא הבידור. אולם אינני זוכר ולו מנגינה אחת מ- 26 השירים ששרו שם הזמרים והזמרות, גם לא של הזמרת האוקראינית המנצחת. אינני זמר אולם יש לי שמיעה מוסיקאלית. את מילות השיר "אבאניבי" שכתב אהוד מנור והלחינה נוּרִית הִירְש ו- כפי שביצע אותו הזמר הישראלי יזהר כהן ולהקתו שהיה השיר המנצח ב- "ארו-וויזיון של 1978 בפאריס, זמזמתי תוך שנייה אחת. כנ"ל גם לגבי השיר "הללויה" שכתבה שִמְרִית אוֹר והלחין קוֹבִּי אוֹשְרָת ושרה אותו הזמרת הישראלית גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" בתחרות ה- "ארו-וויזיון" בירושלים ב- 1979 והפך ל- שיר הזוכה. אתה שומע אותו פעם אחת וזוכר אותו לנצח. הפירוטכניקה והפעלולים הטלוויזיוניים של הטלוויזיה השוודית SVT מכסים באקראי אולי ביודעין ומושכים תשומת לב יתירה על חשבון הַזֶמֶר עצמו. ה- Show גדול מהמנגינה. לחנים וביצועים מוסיקאליים כמו של הלהקה השוודית "ABBA" את "WATERLOO", ו/או "MY WAY" של פראנק סינטרה, ו/או "HOUND DOG" של אלוויס פרסלי, ו/או "IT'S LATE" של ריקי נלסון, ו/או "הקונצרט לכינור" של מנדלסון, ו/או "הקונצרט לחצוצרה" של היידן, ו/או "חליל הקסם" של מוצארט, ו/או "מחול החרבות" של חאצ'אטוריאן, ו/או "JAGERLATIN" של ג'יימס לאסט – לא היו זקוקים מעולם לאימפרוביזציות טלוויזיוניות כדי להאדיר את יכולת החדירה שלהם לנימי נפשי. אני ורבים כמותי נמות עמם. Eurovision Song Contest של 2016 בשוודיה הייתה הפקת טלוויזיה ווירטואוזית אבל לא השירים שהיא חשפה.

פרפרת 7 : ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לישון בשקט. איתן כבל ושלי יחימוביץ' ובמידה רבה גם אראל מרגלית עושים בעבורו את העבודה. אנשי ריב ומדון. סכסכנים. עלובים שכמותם.

פרפרת 8 : החברים של שופט הכדורסל הבינלאומי למוניקה, אלה מערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שוב עשו את זה אמש (יום ראשון – 15 במאי 2016). ברור, Off tube, אלא מה. ניב רסקין + פיני גרשון ששוב נשמע פטפטן ו- רברבן + ארז אדלשטיין ישבו באולפן בהרצליה ושידרו ישיר את משחק הגמר של ה- Euroleague הנערך 5000 ק"מ מהם בברלין. השלישייה הזאת יצרה מפגן של עיתונאות עלובה ומשעממת. צסק"א מוסקבה תחת שרביט אימונו של דימיטרי איטודיס ניצחה את פנרבאחצ'ה אותה מאמן ז'ליקו אוברדוביץ' בתוצאה 96:101 לאחר הארכה. התוצאה בתום הזמן החוקי הייתה שוויון 83:83. ראיתי את השידור הישיר של השלישייה הנ"ל שדן בכדורסל מחורבן ומכוער, צפוי, נטול דמיון ונעדר תרגילים ברוב שלביו, אך מותח. המגוחך מכולם בעמדת השידור הישראלית באולפן בהרצליה הוא פיני גרשון שממשיך לדבר בשפת החבר'ה השגורה בפיו ומשגר לאוויר ביטויים כמו בימים עברו, "אני לא מאמין לך…", "עושים עבירה ו/או לא עושים עבירה…", וכו', וכמובן לא אומר כלום. ניב רסקין למרות הדרמה הרוסית – טורקית שמתפתחת בברלין נרדם ליד המיקרופון שלו בהרצליה, וארז אדלשטיין בחר לחסות בצִלוֹ של מנטור העבר שלו, להסתתר מאחורי הסינר של מי שהיה פעם מורו ורבו, אותו פיני גרשון. קחו את סרט ההקלטה ובחנו את הדברים בעצמכם. אנטי טלוויזיה. שלא לדבר על היעדר ראיונות בטרם ההתמודדות ובסיום המשחק עם גיבורי העלילה. עיתונאות מחורבנת. זוהי ממלכת ה- Off tube של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ושלושה אופטיובניקים ישראליים אפרוריים ופרוזאים מערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שמוחלים על כבודם העיתונאי.

פרפרת 9 : סרטי יחסי הציבור והשיווק של HOT בסיועו של שחקן הכדורגל הספרדי כריסטיאנו רונאלדו המקסים והחינני – חביבים. אפילו יעל פוליאקוב לא מצליחה לקלקל אותם.

עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר פספסו לגמרי את קריסתו והתמוטטותו הפתאומית של שחקן הפועל בא"ש אוֹפִיר דָוִוידזָאדֶה בדקה ה- 93 של המשחק מול אֶיָיל מְשוּמָר ממכבי חיפה. ההתמוטטות של אוֹפִיר דָוִוידזָאֶדה אפשרה לאֶיָיל מְשוּמָר לכבוש את שער הניצחון 1:2. כמותם גם כל המדווחים בעיתונות הכתובה "הארץ" + "ישראל היום" + "ידיעות אחרונות" + "מעריב" – מתעלמים (!). מוזר, משונה, ומביך. האם מדובר בנוהל חדש בעיתונאות Off tube גם בתוך גבולות המדינה ולא רק מחוצה לה. מכבי חיפה – הפועל באר שבע 1:2 (שידור ישיר בערוץ 1, מוצ"ש – 14 במאי 2016 בין 19.30 ל- 22.00). פוסט מס' 600. כל הזכויות שמורות.

הקדמה קצרה.

מכבי חיפה – הפועל בא"ש 1:2 אמש באצטדיון העירוני "סמי עופר" בחיפה ב- מוצ"ש של 14 במאי 2016. פעם ראשונה שאני רואה ושומע את צמד שידורי הכדורגל של ערוץ 1 השדר המוביל עמיחי שפיגלר והפרשן שלו מוטי איוואניר מפספסים. לא סתם מפספסים, מחמיצים. לא סתם מחמיצים, עיוורים. לא סתם עיוורים, זועקים ו- מקשקשים. לא סתם זועקים ו- מקשקשים אלא צועדים במצעד הַאִיוֶולֶת של ה- Mainstream. אכזבה גדולה מפני שהשניים האלה מאיישים עמדת שידור בעלת תצפית נוחה באצטדיון "סמי עופר" אולם לא רואים ולא מבחינים במתרחש לנגד עיניהם בדקה ה- 93 של ההתמודדות. כיצד זה קורה ? למה זה קורה ? מדוע שניהם לא מאבחנים מעמדת השידור שלהם באצטדיון את ה- מתחולל על כר הדשא, את התמוטטותו וקריסתו של השחקן הבאר שבעי אוֹפִיר דָוִוידזָאדֶה האחרון בקו ההגנה ברחבת שערו מול הפריצה המהירה של החיפאי אֶיָיל מְשוּמָר, בעוד אני רואה ומזהה בקלות את המתרחש על המוניטור שלי בביתי הפרטי ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב ? זה מדהים שעמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מהללים את אֶיָיל מְשוּמָר ואינם מזכירים ולוּ במילה את "יציאתו מהמשחק" הפתאומית והמפתיעה של אוֹפִיר דָוִוידזָאדֶה שכורע תחת הַנֶטֶל דווקא בשבריר השנייה המכריעה במשחק. האם ייתכן כי רק בני בכורי ואנוכי הבחנו ב- משהו… ? משהו מוזר שקרה בדקה ה- 93 לאופיר דווידזאדה עמוד התווך האחרון של הגנת הפועל באר שבע ?

פספוס בלתי מתקבל על הדעת. צמד השידור של ערוץ 1 עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר הופך באחת לצמד פטפטן.

השניות האחרונות של ההתמודדות מכבי חיפה – הפועל באר שבע. התוצאה במשחק 1:1. הדקה ה- 93 מתגלגלת. מַתָּן אוֹחָיוֹן הבאר שבעי מוסר לאחור כדור איטי ולא מדויק באזור המזרחי של קו האמצע. החיפאי חןֵ עֶזְרָא משתלט עליו אולם במקום למהר ולבצע התקפה מתפרצת הוא מתמזמז עם הכדור ומתקדם לאיטו לעבר השער הבאר שבעי. עמיחי שפיגלר מבשר לאומה כשהשעון מורה שחלפו 92:43 דקות כלהלן : "…עד שהוא זז כבר כל ההגנה של הפועל בא"ש מסתדרת…". הוא צודק. אני באמת שם לב ש- הגנת בא"ש הכחולה מונה 5 שחקנים מול 3 של מכבי חיפה הירוקה. חֵן עֶזְרָא משום מה חותך לרוחב ממזרח למערב, חוצה את קו האמצע, ומוסר את הכדור לאֶיָיל מְשוּמָר שמגיח מאחור כבר בתוך מחצית המגרש של הפועל בא"ש. אֶיָיל מְשוּמָר (בעל כושר גופני טוב) פותח ב- ספרינט עם הכדור לעבר רחבת ה- 16 של הפועל בא"ש, בעוד שחקן באר שבעי מס' 15 ווֹבָה בראון דולק אחריו אך ללא הועיל. ואז כשאֶיָיל מְשוּמָר חוצה את קו ה- 16 של רחבת היריב, דווקא השחקן הבאר שבעי האחרון בקו ההגנה של קבוצתו מס' 13 אוֹפִיר דָוִוידזָאדֶה קוֹרֵס לפתע, משתופף, ומתקפל. הוא נראה עייף, חלש, ונטול כל יכולת להגן על שערו. אוֹפִיר דָוִוידזָאדֶה מוותר לאֶיָיל מְשוּמָר, לא מתייצב נגדו, ומניח לו לחלוף על פניו כאילו היה אָוִויר. אוֹפִיר דָוִוידזָאדֶה באמת אָוִויר. אֶיָיל מְשוּמָר מתקרב באופן מפתיע עד מאוד ללא הפרעה כלשהי לשער הבאר שבעי מצד מזרח. אוֹפִיר דָוִוידזָאדֶה רואה את גבו של הפורץ החיפאי ונראה בעצמו לא רק מחוסל אלא אוֹבֵד עֵצוֹת. הוא מתבונן חסר ישע באֶיָיל מְשוּמָר שעושה כבתוך שלו בצד המזרחי סמוך לקו ה- 5 אלכסונית לשער של השוער הבאר שבעי דודו גורש. הַפּוּר נפל. עמיחי שפיגלר מזהה את את המצב אולם רק בחלקו. הוא פוסח לחלוטין על עימוד ומיצוב שחקני ההגנה של הפועל בא"ש ואיננו מתייחס כלל אפילו במילה לקריסתו הפתאומית של אוֹפִיר דָוִוידזָאדֶה, זה שפינה את הדרך לאֶיָיל מְשוּמָר. מגוחך לתאר את מהלך הבקעת השער של אייל משומר מבלי לנתח את הנסיבות ש- אִפְשֵרוּ את כיבושו. עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר הוכיחו אמש (מוצ"ש – 14 במאי 2016) שיש להם עוד הרבה מה ללמוד בעסקי שידור ישיר בטלוויזיה של סיטואציית כדורגל מורכבת ו- רוויה פרטים. אכזבה גדולה שלי מהשניים הללו.

השַדָּר המוביל של ערוץ 1 מתאר את המהלך כשהשעון מורה שחלפו 92:50 דקות : "…אייל משומר הולך קרוב ומבקיע…", ואז מעלה טורים : "לא יאומן מכבי חיפה תנצח את המשחק הזה.. אייל משומר עושה את זה עם שער דרמטי בדקה ה- 94…לא יאומן כי יסופר…הפועל בא"ש מפסידה אחרי 29 משחקים…ועכשיו היא גם יודעת שהיא צריכה לנצח בשבוע הבא…". אף מילה על מִרְדָף הנֶפֶל של ווֹבָה בראון (מס' 15) העייף אחרי אֶיָיל מְשוּמָר, ושום אוֹת אודות קריסתו הפתאומית של אוֹפִיר דָוִוידזָאדֶה (מס' 13) מול אותו אֶיָיל מְשוּמָר. נראה כאילו אופיר דווידזאדה חטף שָם שָבַץ לֵב.

טקסט תמונה (1) : מוצ"ש – 14 במאי 2016. אצטדיון "סמי עופר" בחיפה. שידור ישיר בערוץ 1 של המשחק מכבי חיפה – הפועל באר שבע. שעון הזמן מורה כי חלפו 92:50 דקות והתוצאה עומדת על 1:1. המצלמה האחורית של ערוץ 1 מראה כי אייל משומר "החיפאי הירוק" קיצוני משמאל חוצה את קו ה- 16 של רחבת הפועל באר שבע, מתנתק מ- וובה בראון (מס' 15) שדלק בעקבותיו, חולף בקלות על פני הבאר שבעי (מס' 13) אופיר דווידזאדה שחקן קו ההגנה האחרון שניצב מולו, אולם לפתע קורס ומתמוטט ללא שום אתראה מוקדמת. אייל משומר מנצל זאת מתקדם לפנים ומכניע מקרוב את שוער הפועל באר שבע דודו גורש. זהו שער הניצחון במשחק. 1:2 למכבי חיפה. עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מהללים עד בלי די את אייל משומר וכלל לא מתייחסים להתמוטטותו הפתאומית של אופיר דווידזאדה. השלישי משמאל בכחול הוא וובה בראון. הקיצוני מימין בכחול הוא שיר צדק (מס' 5). (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ 1).  

טקסט תמונה (2) : מוצ"ש – 14 במאי 2016. אצטדיון "סמי עופר" בחיפה. שידור ישיר בערוץ 1 של המשחק מכבי חיפה – הפועל באר שבע. שעון הזמן מורה כי חלפו 92:50 דקות והתוצאה עומדת על 1:1. המצלמה הצידית של ערוץ 1 מראה כי אייל משומר "החיפאי הירוק" מס' 27 (קרוב למצלמה) חוצה עם הכדור את קו ה- 16 של רחבת הפועל באר שבע ומתנתק מ- ווֹבָה בראון (מס' 15) שדלק בעקבותיו ללא הועיל. אייל משומר חולף בקלות על פני הבאר שבעי (מס' 13) אופיר דווידזאדה שחקן קו ההגנה האחרון שניצב מולו, אולם לפתע קורס וכאמור מתמוטט ללא שום אתראה מוקדמת. אייל משומר מנצל זאת מתקדם לפנים ומכניע מקרוב את שוער הפועל באר שבע דודו גורש. זהו שער הניצחון במשחק. 1:2 למכבי חיפה. עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מהללים עד בלי די את אייל משומר ומרוממים אותו לדרגת שחקן על מבלי שהם מתייחסים אפילו במילה להתמוטטותו הפתאומית של אופיר דווידזאדה השחקן האחרון בקו ההגנה הבאר שבעי. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ 1).

טקסט תמונה (3) : מוצ"ש – 14 במאי 2016. אצטדיון "סמי עופר" בחיפה. שידור ישיר בערוץ 1 של המשחק מכבי חיפה – הפועל באר שבע. שעון הזמן מורה כי חלפו 92:50 דקות והתוצאה עומדת על 1:1. מצלמה נוספת של ערוץ 1 מראה כי אייל משומר "החיפאי הירוק" קיצוני מימין חוצה את קו ה- 16 של רחבת הפועל באר שבע, מתנתק מ- ווֹבָה בראון (מס' 15) שדלק בעקבותיו, חולף בקלות על פני הבאר שבעי (מס' 13) אופיר דווידזאדה שחקן קו ההגנה האחרון שניצב מולו, ולפתע קורס, משתופף, ומתמוטט ללא שום אתראה מוקדמת (!). לא רק שאופיר דווידזאדה לא מתייצב בדרכו של אייל משומר, אלא הוא פשוט מפנה לאייל משומר דרך נקייה מכל מכשול לעבר שער קבוצתו. שוער הפועל בא"ש דודו גורש (משמאל) חש לאזור הסכנה ונראה דרוך. אייל משומר מנצל את הדרך הפנויה, מתקדם ללא הפרעה לפנים, וכובש מקרוב שער הניצחון במשחק. 1:2 למכבי חיפה. עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר מהללים עד בלי די את אייל משומר וכלל לא מתייחסים להתמוטטותו הפתאומית של אופיר דווידזאדה. מה קרה לו שם ? (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ 1).

ואז במשך 73 שניות מריץ בימאי הניידת של אולפני הרצליה אלי בן דוד 5 הילוכים חוזרים רצופים אבל אפילו לא אחד מהם ב- SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion). הפרשן מוטי איוואניר ועמיחי שפיגלר מסתערים בשותפות על המיקרופונים אולם עדיין לא מזהים את כישלונו של אופיר דווידזאדה הקורס והמשתופף לחסום את אייל משומר. בכל חמשת ההילוכים החוזרים רואים את קריסתו והשתופפותו הבלתי מובנת של אופיר דווידזאדה שחקן קו ההגנה האחרון של הפועל באר שבע מול אֶיָיל מְשוּמָר שחולף על פניו כאילו הוא אוויר, אולם שני השדרים משוחחים רק על הפריצה של אייל משומר ומרוממים אותו לרָמָה של אֵל, כאילו שמדובר ב- גארינצ'ה ו/או ב- ג'ורג' בסט.

מוטי איוואניר מחבר את הטקסט שלהלן במהלך שידור ההילוכים החוזרים 1, 2, 3, 4, ו- 5 בדקה ה- 93 של המשחק : "…איל משומר אולי באחד המשחקים הכי גדולים שלו…במחצית הראשונה הוא היה אדיר…במחצית השנייה הוא העדיף להתמקד בהגנה…ועכשיו הפריצה שלו מביאה כנראה את שער הניצחון…". מגוחך. הוא הופך לפַּרְשָן טריוויה חסר ערך. שום מילה אודות אופיר דווידזאדה הכושל שפינה לו את הדרך. גם עמיחי שפיגלר נופל והופך את עצמו לשַדָּר בנאלי, "2 נקודות עכשיו בין באר שבע למכבי ת"א 78:80…בא"ש חייבת ניצחון בשבוע הבא על סכנין…וכו'…". פעולה חשבונית תפלה של חיבור וחיסור שנעשית בזמן ובסיטואציה הלא נכונים, בעת מהלך הקרנת חמשת ה- Replays, ושכֹּל ילד בכיתה ג' יודע לעשות אותה לבד גם ללא ההדרכה של עמיחי שפיגלר. שום מילת ניתוח אודות הכישלון הכל כך צורם של אופיר דווידזאדה שבמו חולשתו הבלתי מובנת העניק הזדמנות לשחקן אפרורי גם אם נמרץ כמו אייל משומר להפוך לגיבור היום. הרי בדיוק לשם כך לצורך ניתוח והסבר הומצאו ההילוכים החוזרים. את תרגיל החשבון צריך היה לדחות עד אחרי תום ההילוכים החוזרים. צריך לומר כאן בריש גלי שהצמד העיוור עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר לא רק שהתערטל בפומבי אלא התגלה כצמד מפטפט.

ואז כששופט המשחק מנשה משיח שורק לסיום המשחק גם שדרנית הקווים הדס גרינברג נופלת. היא מזמינה לעמדת הראיונות דווקא את הבאר שבעי שיר צדק אולם לא את אופיר דאווידזאדה האיש שבמו רגליו העניק את הבכורה למכבי חיפה, כדי לברר עמו מדוע ולמה קָרָס ברגע האמת מול אייל משומר. גם שני הפרשנים בפאנל של שרון פרי אביעד פוהורילס והמאמן המפוטר אייל לחמן אינם מתעסקים בקריסה של אופיר דווידזאדה מול אייל משומר. זה מדהים. המנחה שרון פרי מנדבת בסיכום משפט ילדותי : "…צריך להגיד מילה טובה למכבי חיפה…". איזה מילה טובה ואיזה נעליים. דברים בטלים. שרון פרי איננה ניצבת בעמדת המגישה בערוץ 1 כדי לחלק קומפלימנטים. תפקידה לנתח, להסביר, ולהביא מֵידָע חדש לצופים שלך. מעניין אותי מה קרה שם ברגע המכריע לאופיר דווידזאדה שקרס ופינה את המשעול לאייל משומר. המאמן המפוטר אייל לחמן חבר בפאנל של שרון פרי מחרה – מחזיק אחריה ומקשקש אף הוא : "…זאת תעודת כבוד לכדורגל הישראלי…". איזה תעודת כבוד ואיזה סנדלים. את מי זה מעניין הצל"שים הללו. (אם כבר, זאת אות הערכה למכבי חיפה ותעודת כבוד לאייל משומר).

מי זאת ?

טקסט תמונה (4) : מוצ"ש – 14 במאי 2016. אצטדיון "סמי עופר" בחיפה. שידור ישיר בערוץ 1 של המשחק מכבי חיפה – הפועל באר שבע 1:2. אלי בן דוד בימאי ניידת השידור של אולפני הרצליה ובשימוש ערוץ 1 מעלה לאוויר בדקות הסיום של ההתמודדות Close up של האישה שבתמונה לעיל. אני מייד שואל את עצמי מי זאת ? לאיזו תכלית הבימאי מתעכב עליה ? על שום מה הוא מעניק לה תשומת לב כל כך בולטת ? מאיזו סיבה חושב הבימאי שחשוב להראות ולחשוף דווקא אותה לציבור בצילום ממושך וכה מקרוב ? אם היא אישיות חשובה מדוע אין כתובית ש- מזהה אותה ? אם היא רלוואנטית והמידע אודותיה נוגע לציבור, אז למה עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר אינם מתייחסים למוניטור שלהם ולא פותרים את החידה הנעלמה לצופיהם מי היא הדמות שנשקפת אליהם ? (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ 1).

מדרוג.

הרייטינג שצבר ערוץ 1 בהובלת עמיחי שפיגלר ומוטי איוואניר בעת השידור הישיר של המשחק מכבי חיפה – הפועל באר שבע ניצב על % 9.9 בממוצע. נמוך בהרבה מהמצופה.

העיתונות הכתובה. האם מדובר בעיתונות Off tube גם בתוך גבולות המדינה ?

עלעלתי בעיתוני היום של "הארץ" + "ישראל היום" + "ידיעות אחרונות" + "מעריב". לא מצאתי בהם שום דיון בפרשת המגן הפורץ של מכבי חיפה אייל משומר ושחקן קו ההגנה האחרון של הפועל באר שבע אופיר דווידזאזה שהיה אמור לבלום אותו אך קָרָס והתמוטט לפתע, ואפשר לאייל משומר להבקיע את שער הניצחון. אפילו לא מילה אחת על התמוטטותו הפתאומית של אוֹפִיר דָוִוידְזָאדֶה שיצא מכלל פעולה והעניק לאֶיָיל מְשוּמָר הזדמנות פז לכבוש את השער השני לזכות מכבי חיפה. כל העיתונאים ללא יוצא מן הכלל מוסרים דיווחים כלליים מידי, חלקיים, ובמידה רבה גם לא מדויקים אודות הפריצה של אייל משומר מול אופיר דווידזאדה הכושל. איש מהם לא מוצא צורך לראיין את אופיר דווידזאדה ולשאול אותו מה קרה לו כיצד התרחשה שגיאה כל כך קשה שלו בעימות עם אייל משומר באותו חלקיק השנייה ההיא בדקה ה- 93 של המשחק. האם מדובר בסוג חדש של עיתונאות Off tube שמתפתחת בעיתונות הכתובה הנסמכת על העתקה מהמוניטור של ערוץ 1 מבלי שהכתבים שלה יהיו נוכחים באצטדיון "סמי עופר" ? אינני יודע מה אִתכם, אני יודע מה אִתִּי. באותו שבריר השנייה ההיא של העימות ההוא נזעקתי מכורסתי בביתי וזעקתי נוכח פני מסך הטלוויזיה שלי, "היי אופיר דווידזאדה מה קָרָה לך…?". הוא התקפל והשתופף. חשבתי שהוא פגוע בשרירי הבטן שלו. בחלוף כמה מאיות שנייה ספורות הבקיע אייל משומר את שער הניצחון. 1:2 למכבי חיפה.

דור בלך וניר צדוק מדווחים היום (יום ראשון – 15 במאי 2016) לקוראי "הארץ" כלהלן : "…דווקא אז הגיע אייל משומר ובדקה האחרונה של תוספת הזמן, לאחר סלאלום מסחרר, שגם הוא לא ידע שהוא מסוגל לו, בעט חזק לרשת והנחיל לאלופה שבדרך – ואולי לא ? – הפסד נדיר…". אינפורמציה כללית מידי ו- אף מילה אודות קריסתו ו- "יציאתו מהמשחק" של אופיר דווידזאדה השחקן האחרון בקו ההגנה של הפועל באר שבע שלא התייצב מול אייל משומר, וראה אותו חולף לידו ללא הפרעה כאילו היה אָוִויר בדרך לכיבוש שער הניצחון.

ירון אשר ושי ארצי מדווחים לקוראי "ישראל היום" כך : "…בתוספת הזמן היה זה אייל משומר שהשלים את המהפך הירוק בדרך לניצחון 1:2 של חיפה…". מידע כללי מידי נטול פרטים ו- שום מילה אודות אודות קריסתו ו- "יציאתו מהמשחק" של אופיר דווידזאדה השחקן האחרון בקו ההגנה של הפועל באר שבע שלא התייצב מול אייל משומר ואִפְשֵר לו לחלוף על פניו כאילו היה צֵל הרים.

שמעון אלבז, שי מוגילבסקי, ואיתן גליקמן מתרשמים כך מהמהלך של אייל משומר בעבור קוראי "ידיעות אחרונות" : "…בזמן שבאר שבע השלימה עם הנקודה, הגיע אייל משומר בדקה ה- 93 ושיחרר כדור מדויק שהכניע את דודו גורש – 1:2 מדהים…". כללי מידי ולא מפורט מספיק, ו- שום מילה אודות אודות קריסתו ו- "יציאתו מהמשחק" של אופיר דווידזאדה השחקן האחרון בקו ההגנה של הפועל באר שבע שלא התייצב מול אייל משומר ונתן לו דרך לעקוף אותו כאילו הוא אוויר.

רון עמיקם רושם כלהלן למען קוראי "מעריב" : "…מי שלא ראה את אייל משומר בפיטום מדהים לבניון ואח"כ בבעיטה חזקה, קיבל אותו בזמן פציעות…הוא זה שעשה את יומו של דודו גורש והוא גם זה שהרס את יומו הגדול. גורש ספג שער מתחת לבטן מזווית שאסור לספוג ממנה…". שום מילה אודות אודות קריסתו ו- "יציאתו מהמשחק" של אופיר דווידזאדה השחקן האחרון בקו ההגנה של הפועל באר שבע שלא התייצב מול אייל משומר ונתן לו דרך לעקוף אותו כאילו הוא אוויר.

סוף דבר.

עסק עלוב של העיתונות האלקטרונית והעיתונות הכתובה שלא מספקים את המידע הנדרש ללקוחותיהם. יממה וחצי לאחר העלאת הפוסט הקונקרטי הזה לאוויר, שוחחתי בעצמי בטלפון שיחה קצרה עם אופיר שחקן הפועל באר שבע דווידזאדה כדי לברר מה קרה לו באותו שבריר השנייה ההיא בדקה ה- 93 בה ניצב מול אייל משומר. מצאתי בשיחה בינינו היום (17 במאי 2016) שחקן כדורגל ג'נטלמן ונבון שלא המציא תירוצים ולקחת ללא היסוס את האחריות וכה השיב לי בתמימות, בכֵנוּת, ובפשטות : "…לא קרה לי שום דבר…פשוט הערכתי שהוא יבעט מולי לשער הוא עשה מן תנועה קלה כזאת כאילו הוא רוצה לבעוט…לא חשבתי שהוא מתכונן לעבור אותי…הוא הטעה אותי, ו- משחלף על פניי כבר היה מאוחר לתקן את השגיאה שלי…ברור שהייתי מאוכזב…זאת הייתה השגיאה היחידה שלי במשחק אבל שגיאה קשה…". אופיר דווידזאדה הוא שחקן כדורגל מצוין בקבוצת הפועל באר שבע וגם שחקן נבחרת ישראל ששגה, ומי מאתנו איננו שוגה פה ושם. אולם הוא ראשית דבר בן אדם כנה, אדיב, ומנומס. בשפת הצעירים אופיר דווידזאדה הוא אַחְלָה גבר. גם אני חושב כך.

סוף פוסט מס' 600. הועלה לאוויר ביום שני בשתיים אחר חצות – 16 במאי 2016.