פוסט מס’ 747. 1. פרפראות. אין מדובר בקינוחים הנלווים לארוחה כלשהי ולא בדברים קלים ומשעשעים המהווים תוספת לעניינים רציניים יותר. אין מדובר גם בהערות צדדיות. 2. נשיא ארה”ב דונאלד טראמפ ועיתונאי ערוצי הטלוויזיה בישראל. 3. גולדן סטייט ווריורס vs קליבלנד קאוואלירס (0:4). שחקן גולדן סטייט קווין דוראנט שינה את מאזן הכוחות. גולדן סטייט הרבה יותר טובה. כמו ש- רשתות הטלוויזיה האמריקניות ABC / ESPN, ו- TNT, ו- NBA TV שמות בכיס הקטן שלהן את ערוץ הספורט הישראלי מס’ 55 בכבלים. לא בגלל העושר הטכנולוגי וכמות המצלמות וזוויות הכיסוי והצילום פלוס ריבוי מערכות ה- Replays, אלא מפני שציוותי השידור שלהן נמצאים בשטח ומדווחים ומשדרים ממוקדי האירועים וההתרחשויות. מנגד ערוץ הספורט הישראלי מס’ 55 בכבלים מעתיק מהן בהרצליה את שלל המידע ומירב האינפורמציה שהן דולות באוקלנד ובקליבלנד. תיאור ה- Off tube של שדרני ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים בימים אלה את פסגות ה- NBA ב- סאן פראנסיסקו וב- קליבלנד הם פַארְסָה. חַלְטוּרָה. חובבנות. יצירה טלוויזיונית מועתקת, זולה, וקלוקלת. לערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים יש מספיק מָמוֹן כדי לממן את עיקרון עיתונאות האמת מהשטח (גם מחו”ל) אולם הוא מעדיף להיות ממציאה ו- בעלה של עיתונאות חו”ל Off tube דַלָה וענייה. רייטינג מועט איננו תירוץ להעתקה ו- לעשיית עיתונאות נמוכה ו- מביכה. 4. לעומת זאת : ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים סיקר באופן מיטבי את שני משחקי ה- Final four בליגת העל הישראלית בכדורסל, מכבי ת”א – הפועל ת”א 74:98 (10 ביוני 2018 בהיכל הספורט ביד אליהו) פלוס הפועל חולון – הפועל ירושלים 76:80 (11 ביוני 2018 בהיכל הספורט ביד אליהו). פוסט מס’ 747. הועלה לאוויר ביום רביעי – 13 ביוני 2018. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נערך, ולא נכתב למען מטרות רווח כספי, לא כדי להשיג פרסום מסחרי, ולא לצורך פרסום אישי.

———————————————————————————

פוסט חדש מס’ 747 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 13 ביוני 2018.

———————————————————————————

פוסט מס’ 747. 1. פרפראות. אין מדובר בקינוחים הנלווים לארוחה כלשהי ולא בדברים קלים ומשעשעים המהווים תוספת לעניינים רציניים יותר. אין מדובר גם בהערות צדדיות. 2. נשיא ארה”ב דונאלד טראמפ ועיתונאי ערוצי הטלוויזיה בישראל. 3. גולדן סטייט ווריורס vs קליבלנד קאוואלירס (0:4). שחקן גולדן סטייט קווין דוראנט שינה את מאזן הכוחות. גולדן סטייט הרבה יותר טובה. כמו ש- רשתות הטלוויזיה האמריקניות ABC / ESPN, ו- TNT, ו- NBA TV שמות בכיס הקטן שלהן את ערוץ הספורט הישראלי מס’ 55 בכבלים. לא בגלל העושר הטכנולוגי וכמות המצלמות וזוויות הכיסוי והצילום פלוס ריבוי מערכות ה- Replays, אלא מפני שציוותי השידור שלהן נמצאים בשטח ומדווחים ומשדרים ממוקדי האירועים וההתרחשויות. מנגד ערוץ הספורט הישראלי מס’ 55 בכבלים מעתיק מרשתות הטלוויזיה האמריקניות בהרצליה את שלל המידע ומירב האינפורמציה שהן דולות באוקלנד ובקליבלנד. תיאור ה- Off tube של שדרני ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים בימים אלה את פסגות ה- NBA ב- סאן פראנסיסקו וב- קליבלנד הם פַארְסָה. חַלְטוּרָה. חובבנות. יצירה טלוויזיונית מועתקת, זולה, וקלוקלת. לערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים יש מספיק מָמוֹן כדי לממן את עיקרון עיתונאות האמת מהשטח (גם מחו”ל) אולם הוא מעדיף להיות ממציאה ו- בעלה של עיתונאות חו”ל Off tube דַלָה וענייה. רייטינג מועט איננו תירוץ להעתקה ו- לעשיית עיתונאות נמוכה ו- מביכה. 4. לעומת זאת : ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים סיקר באופן מיטבי את שני משחקי ה- Final four בליגת העל הישראלית בכדורסל, מכבי ת”א – הפועל ת”א 74:98 (10 ביוני 2018 בהיכל הספורט ביד אליהו) פלוס הפועל חולון – הפועל ירושלים 76:80 (11 ביוני 2018 בהיכל הספורט ביד אליהו). פוסט מס’ 747. הועלה לאוויר ביום רביעי – 13 ביוני 2018. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל “אריק” שרון ז”ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ”ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2015 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם, “מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה”. הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים ב- 2019, לכל המאוחר ב- 2020.

סדרת 13 הספרים של “מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה”, היא מסת טלוויזיה שדנה בתחומי התפתחות סיקור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית ובארץ כמו גם התפתחות הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאז 1884 (מאז ימיו של מהנדס האלקטרוניקה הגרמני פאול ניפקואו / Paul Nipkow), כלכלה טלוויזיונית, מו”מ וזכויות שידורים, הפקה ומשאבי אנוש, כישרון שידור Play by play, הגשה, הנחייה, עיתונאות טלוויזיונית, ו- כישרון ומהימנות בקיום ועריכת ראיונות. לצורך כתיבת הסדרה ראיינתי במשך השנים הרבות והארוכות כ- 2200 (אלפיים ומאתיים) אנשים בעולם ובארץ. אולי יותר. הסדרה עבת כרס מפני שהיא כוללת בתוכה מלבד הכתיבה שלי עשרות אלפי תמונות + מסמכים אותנטיים + קטעי עיתונות, וכמובן תיעוד מפורט של אותם 2200 אנשי תעשיית הטלוויזיה בעולם ובארץ שניאותו למסור לי את עדותם ולסקור עמי את ההיסטוריה של הטלוויזיה שהם היו חלק ממנה. להיסטוריה הטלוויזיונית הממושכת הזאת יש תכונה סלקטיבית. חלק מהאנשים שעמם דיברתי היא מציבה בראש הרשימה. לחלק היא מייעדת מקום באמצעיתה. ולא מעט אחרים שניצבו בעמדות מפתח היא מותירה בירכתיים משום שהתברר כי היו אנשים כושלים ולא מוכשרים, ולכן גם לא חשובים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרפראות. אין מדובר בקינוחים הנלווים לארוחה כלשהי ולא בדברים קלים ומשעשעים המהווים תוספת לעניינים רציניים יותר. אין מדובר גם בהערות צדדיות.

1. הח”כ והשר לשעבר יאיר צבן וכתב “כאן” אורי לוי. יאיר צבן הצהיר בפרהסיה בעיתון “הארץ” במאמר נוזף שכותרתו “36 שנה להתנגדות” (יום ראשון – 10 ביוני 2018) כי אורי לוי מי ששידר לאחרונה את התוכנית התיעודית שלו, “מבט לאחור”, ב- ערוץ “כאן” (יום רביעי – 6 ביוני 2018), נחל כישלון חרוץ. 

איש ערוץ “כאן” הציבורי אורי לוי, שידר ביום רביעי – 6 ביוני 2018 תוכנית תיעודית בשם “מבט לאחור” במלאות 36 שנים לפרוץ מלחמת לבנון ה- 1 (לא ראיתי את התוכנית המדוברת). מי שכן צפה בה היה יאיר צבן ח”כ לשעבר ושר לשעבר בממשלתו השנייה של יצחק רבין ז”ל. יאיר צבן ראה וקצפו וזעמו עלו על גדותיהם. יאיר צבן לא התעצל, כתב כתב אישום בלתי מתפשר נגד אורי לוי בסגנון, “…אורי לוי נכשל כישלון חרוץ…”, ושלח את מסמך הקטגוריה שלו למדור מכתבים של מערכת “הארץ”. חוץ מלקרוא לאורי לוי שקרן, ו/או למַעֵט מלכַנות אותו עיתונאי נוכל, הוא אומר את כל מה שהוא חושב על אורי לוי לשלילה. יאיר צבן מעלה טענות קשות נגד אורי לוי שדנות בחוסר האמינות והמהימנות שלו, פלוס דעות מנוגדות והפכפכות שהשמיע אורי לוי בעבר במקומות אחרים והנוגעות ל- “מבט לאחור”.

גיליון האישום אישי החמור שפרסם הח”כ והשר לשעבר יאיר צבן ב- “הארץ” ונתן לכך פומבי נגד העיתונאות של אורי לוי ובעצם גם נגד ערוץ “כאן” שהעלה לאוויר את “מבט לאחור”, מחייב את אורי לוי ואת “כאן” להגיב להאשמה החמורה באותו הפורמט של עיתון “הארץ”. אם אורי לוי באמת כשל כישלון חרוץ אליבא כתב הקטגוריה של יאיר צבן, עליו ועל הערוץ שלו “כאן” להתנצל בפני הציבור ובפניו של יאיר צבן, ולעשות זאת מייד ב- ריש גלי. אם יאיר צבן העליל (אין סיכוי) על אורי לוי, אזי על אורי לוי להגיש נגדו תביעת דיבה משפטית.

טקסט מסמך : יום ראשון – 10 ביוני 2018. עיתון “הארץ”. הח”כ והשר לשעבר יאיר צבן מפרסם כתב אישום חמור נגד כתב “כאן” אורי לוי (כותרתו, “36 שנה להתנגדות”), ומעניק לו פומבי ב- מדור המכתבים למערכת של עיתון “הארץ” בגין שידור תוכניתו התיעודית “מבט לאחור” (ב- “כאן” ביום רביעי – 6 ביוני 2018), וקובע כלהלן : “…אורי לוי נכשל כישלון חרוץ…”. יאיר צבן הטיל מוקש לזירת העיתונות על אורי לוי ועל “כאן” מוטלת החובה לפרק אותו ו/או להתנצל בפני הציבור אם ייכשלו. (באדיבות עיתון “הארץ” והמו”ל עמוס שוקן). 

2. ליגת ה- NBA האמריקנית וערוץ הספורט הישראלי מספר 55 בכבלים שאומנותו היא מלאכת ה- Off tube.

קבוצת הכדורסל גולדן סטייט ווריורס (Golden State Warriors) הביסה בסדרת גמר ה- Play offs של ליגת ה- NBA את קבוצת קליבלנד קאוואלירס (Cleveland Cavaliers) בתוצאה המכרעת 0:4. בדיוק באותה התוצאה ארבע – אפס הביסו ציוותי השידור של רשתות הטלוויזיה האמריקנית ABC / ESPN הנוכחים במוקדי ההתרחשויות והאירועים באוקלנד וקליבלנד את ציוותי השידור של ערוץ הספורט הישראלי האופטיובניקים מס’ 55 בכבלים שמקום מושבם בהרצליה. גולדן סטייט ווריורס vs קליבלנד קאוואלירס (0:4). שחקן גולדן סטייט קווין דוראנט שינה את מאזן הכוחות. בגללו גולדן סטייט הייתה הרבה יותר טובה מקליבלנד עם לברון ג’יימס. חשוב יותר : כמו ש- רשתות הטלוויזיה האמריקניות ABC / ESPN, ו- TNT, ו- NBA TV שמות בכיס הקטן שלהן את ערוץ הספורט הישראלי מס’ 55 בכבלים. לא בגלל העושר הטכנולוגי וכמות המצלמות וזוויות הכיסוי והצילום פלוס ריבוי מערכות ה- Replays, אלא מפני שציוותי השידור שלהן נמצאים בשטח ומדווחים ומשדרים ממוקד האירועים וההתרחשויות. מנגד ערוץ הספורט הישראלי מס’ 55 בכבלים מעתיק מהן בהרצליה את שלל המידע ומירב האינפורמציה שהן דולות באוקלנד ובקליבלנד. תיאור ה- Off tube של שדרני ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים בימים אלה את פסגות ה- NBA ב- סאן פראנסיסקו וב- קליבלנד הם פַארְסָה. חַלְטוּרָה. חובבנות. יצירה טלוויזיונית מועתקת, זולה, וקלוקלת. לערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים יש מספיק מָמוֹן כדי לממן את עיקרון עיתונאות האמת מהשטח (גם מחו”ל) אולם הוא מעדיף להיות ממציאה ו- בעלה של עיתונאות חו”ל Off tube דַלָה וענייה. רייטינג מועט איננו תירוץ להעתקה ו- לעשיית עיתונאות נמוכה ו- מביכה. לעומת זאת : ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים סיקר באופן מיטבי את שני משחקי ה- Final four בליגת העל הישראלית בכדורסל, מכבי ת”א – הפועל ת”א 74:98 (10 ביוני 2018 בהיכל הספורט ביד אליהו) פלוס הפועל חולון – הפועל ירושלים 76:80 (11 ביוני 2018 בהיכל הספורט ביד אליהו). 

3. ציוותי השידור של ערוץ הספורט הישראלי מס’ 55 בכבלים עשו עבודת סיקור עיתונאית יסודית, מקיפה, ומצטיינת בעת השידורים הישירים של שני משחקי ה- Final four בכדורסל בליגת העל הישראלית, מכבי ת”א – הפועל ת”א 74:98 ביום ראשון 10 ביוני 2018 בהיכל הספורט ביד אליהו), ושל הפועל חולון – הפועל ירושלים 76:80 ביום שני – 11 ביוני 2018 גם כן בהיכל הספורט ביד אליהו). לרבות ניתוחים, תקצירים, סיכומים, סטטיסטיקות, ראיונות עם כל גיבורי העלילה על הפרקט, ו- פאנלים עדכניים. 

זה נכון. ה- טקסט מדויק. ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים מילא כראוי ובמלוא הכבוד המקצועי את שליחותו העיתונאית בעת סיקור ה- Final four הישראלי בכדורסל ב- 10 ו- 11 ביוני 2018 בהיכל הספורט ביד אליהו. היה נחמד לראות את מאמן הפועל חולון דן שמיר מוריד לקרשים בכפפות נעדרות חימוש “גלן רייס ג’וניור” את המאמן הלאומי ומאמן הפועל ירושלים עודד קטש, בתוצאה 76:80. כשהסתיימה ספירת ה- 10 (עֶשֶר) בזירה נחשף עודד קטש המובס מול מצלמות ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים שרוע פרקדן חסר אונים על הקרשים, ואח”כ נחשף מול המיקרופון עָגוּם פנים במלוא תירוציו. ובכן, מאמן הפועל חולון מצויד בכלים פחות משוכללים מאשר עמדו לרשותו של המאמן הלאומי ב- הפועל ירושלים, עשה לו בי”ס וניצח אותו. לקראת משחק ה- Final two בין הפועל חולון חמושה הפעם ב- גלן רייס ג’וניור לבין מכבי ת”א (ביום חמישי – 14 ביוני 2018 בהיכל הספורט ביד אליהו) אשא עמי את הכרזות הסיום של צוות השידור הטוב בארץ השדר המוביל ניב רסקין והפרשן שלו שי האוזמן, שאמרו כל אחד בתורו, כלהלן : “הפועל חולון, הישג ענק, בלתי נתפש מה שקורה כאן הערב…ניצחון הירואי בקרב עם הפועל ירושלים, משחק של גיבורים, אין מילה אחרת… עם הרוח של המועדון, לעמוד ולהצדיע…לא יכולנו לבקש יותר מזה…” (ניב רסקין)  פלוס “אחד המשחקים הכי דרמטיים בשנים האחרונות…לא היה משחק כזה, לא ראינו סיפורים כאלה…” (שי האוזמן). ובמאמר לא מוסגר : גם קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים מאכסנת בשורותיה את ה- J. R. Smith שלה, שקוראים לו ריצ’ארד האואל. בימאי ניידת השידור של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים נהג בשֵכֶל מ- שהורה לצלמים שלו במשחק הפועל חולון – הפועל ירושלים 76:80 לעקוב אחרי גלן רייס ג’וניור שנכח בהתמודדות, ישב על ספסל הפועל חולון, והתפלל כעת לניצחונה של הקבוצה שסילקה והדיחה אותו ב- 10 באפריל 2018, ועכשיו חיבקה אותו והשיבה אותו לשורותיה, לקראת משחק הגמר שייערך מחר (יום חמישי – 14 ביוני 2018 בהיכל הספורט ביד אליהו) על אליפות המדינה נגד מכבי ת”א של נוון ספחיה. יש משהו מושך, משהו אניגמטי, משהו אסתטי בדמותו האטרקטיבית הקולנועית של גלן רייס ג’וניור. הוא שחקן כדורסל יָפֶה ו- דומיננטי בעל השפעה גדולה בקבוצתו הפועל חולון בליגת העל הישראלית. גלן רייס ג’וניור כזכור הביא במו ידיו את גביע המדינה ל- הפועל חולון במשחק הגמר ההוא נגד מכבי ת”א, 84:86, ב- 15 בפברואר 2018. בתומו אמר אודותיו גיא פניני, “…לא כל יום מגיע לישראל שחקן כדורסל ברמתו של גלן רייס ג’וניור…”. גלן רייס ג’וניור לא נטל חלק במשחק 1/2 הגמר השני ב- Final four הפועל חולון – הפועל ירושלים 76:80 ב- 11 ביוני 2016 בהיכל הספורט ביד אליהו, אולם נוכחותו בלטה היטב גם מחוץ לקווים. בימאי ניידת השידור של ערוץ הספורט היה עירני דיו בתום ההתמודדות בין הפועל חולון ל- הפועל ירושלים כדי ללכוד בשידור ישיר את תמונת ההתפייסות והחיבוק בין גיא פניני לגלן רייס ג’וניור. פרשן ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים שי האוזמן הגדיר את הצילום כתמונת השנה.

טקסט תמונה (1) : 11 ביוני 2018. היכל הספורט ביד אליהו. קבוצת הפועל חולון מנצחת את הפועל ירושלים 76:80 במשחק 1/2 הגמר השני ב- Final four הישראלי ומעפילה למשחק הגמר על אליפות המדינה נגד מכבי ת”א. בימאי ניידת השידור של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים לוכד בעדשות מצלמותיו את פגישת הפיוס והחיבוק בין גיא פניני לגלן רייס ג’וניור. שי האוזמן הגדיר את התמונה הזאת כתמונת השנה בספורט בארץ. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים). 

טקסט תמונה (2) : 11 ביוני 2018. היכל הספורט ביד אליהו. קבוצת הפועל חולון מנצחת את הפועל ירושלים 76:80 במשחק 1/2 הגמר השני ב- Final four הישראלי ומעפילה למשחק הגמר על אליפות המדינה נגד מכבי ת”א. בימאי ניידת השידור של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים לוכד בעדשות מצלמותיו את פגישת הפיוס והחיבוק בין גיא פניני לגלן רייס ג’וניור. שי האוזמן הגדיר את התמונה הזאת כתמונת השנה בספורט בארץ. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים).

טקסט תמונה (3) : 11 ביוני 2018. היכל הספורט ביד אליהו. קבוצת הפועל חולון מנצחת את הפועל ירושלים 76:80 במשחק 1/2 הגמר השני ב- Final four הישראלי ומעפילה למשחק הגמר על אליפות המדינה נגד מכבי ת”א. בימאי ניידת השידור של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים לוכד בעדשות מצלמותיו את פגישת הפיוס והחיבוק בין גיא פניני לגלן רייס ג’וניור. שי האוזמן הגדיר את התמונה הזאת כתמונת השנה בספורט בארץ. (צילום ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים).

4. עיתונאי “הָאָרֶץ” עֵירָד צָפְרִיר ושלמה אייזיק ה- Owner של קבוצת הפועל חולון בכדורסל.

עיתונאי “הָאָרֶץ” עירד צפריר ערך ריאיון מעניין ומסקרן עם בעל הבית של הפועל חולון מר שלמה אייזיק (התפרסם ב- “הארץ” ביום שני – 11 ביוני 2018). מבלי משים (ואולי כן) הפך עירד צפריר את שלמה אייזיק למורה ומחנך זוּטָר בעניינו של שחקן הכדורסל המעולה של הפועל חולון גלן רייס ג’וניור שהורחק משורותיה לפני כחודשיים, ב- 10 באפריל 2018. שלמה אייזיק החליט לפני כחודשיים להדיח ולסלק את גלן רייס ג’וניור משורות מועדונו לאחר הפסד הפועל חולון ל- הפועל גלבוע / גליל, לאחר שבסיומו התקוטט גלן רייס ג’וניור בחדר ההלבשה ושיגר אֶגְרוֹף לפרצופו של גיא פניני. שלמה אייזיק נימק את החלטתו ההיא בפני הציבור, וכה אמר אז : “…אתמול נחצה גבול וההחלטה הייתה מהירה. החלטנו להיפרד מהשחקן גלן רייס ג’וניור. מבחינתי האישית כבוד האדם קודם לכבוד הצלחת…” (!). רעיון צודק וחינוכי אולם כלל לא בטוח שהיה נכון ו- מעשי בחיי ליגת העל הישראלית בכדורסל מעין נוסחא כימית, שמייצגת לא רק תערובת בין, אלא תוצאה של תרכובת של שחקנים אמריקניים ו- ישראליים. לא בטוח כלל שהדחתו וסילוקו של גלן רייס ג’וניור היו נכונים ומעשיים גם מפני שגיא פניני בעצמו היה שחקן אלים ופרובוקטור בעברו הקרוב, רחוק מלטפח את רוח ההגינות הספורטיבית, ורחוק מלהיות טלית שכולה תכלת. בעל הבית של הפועל חולון שלמה אייזיק לא פתר בהדחתו של גלן רייס ג’וניור את תוצרת פרי הבאושים שמניב כלל תהליך האמריקניזציה המסואב בתוך כלל הכדורסל הישראלי על כל מועדוניו מזה שנים. אמריקניזציה שכוללת בתוכה תרבות אמביציוזית בוטה, מעין מלחמת קיום שמנהלים שחקני הכדורסל האמריקניים בתוך בועת הכדורסל הישראלי, גם נגד אחיהם. מדובר ב- אמריקניזציה שבולמת כמו קיר ברזל את התפתחותה של עתודת הכדורסל הישראלית לדורותיה. אין באֶרֶץ ישראל עוד כדורסל ישראלי כפי שהיכרנו אותו בעבר.

עכשיו בריאיון עם עירד צפריר ולאחר החזרתו של גלן רייס ג’וניור לשורות המועדון החולוני לקראת משחק הגמר על אליפות המדינה נגד מכבי ת”א (מחר, יום חמישי – 14 ביוני 2018), אומר ה- Owner כהאי לישנא למראיין שלו את מה שהוא אומר, וחוזר בו מהדחתו וסילוקו של גלן רייס ג’וניור משורות קבוצתו שלו הפועל חולון (ראה ציטוטים בהמשך). שלמה אייזיק מצטייר לא כמנהיג וגם לא כמחנך, וגם לא בדיוק איש מוּסָר, אלא כמישהו תָּאֵב ניצחון בכל מחיר על מכבי ת”א בו המטרה הסופית מקדשת את האמצעים. גם אם מדובר ב- התחמשות מחודשת בגלן רייס ג’וניור המודח מטעמו. שלמה אייזיק חולם להיות אלוף ישראל בכדורסל בעונת 2018 – 2017. כזכור אמר אותו שלמה אייזיק אודות גלן רייס ג’וניור, לפני חודשיים ב- 10 באפריל לאחר התקרית האלימה עם גיא פניני, כלהלן : “…אתמול נחצה גבול וההחלטה הייתה מהירה. החלטנו להיפרד מהשחקן גלן רייס ג’וניור. מבחינתי האישית כבוד האדם קודם לכבוד הצלחת…”.  הבה נתבונן בחלק מהריאיון העיתונאי שקיים מר עירד צפריר עם מר שלמה אייזיק והתפרסם כאמור ב- עיתון “הארץ” ביום שני – 11 ביוני 2018, וכותרתו : “עכשיו יגידו לך מה עם האקט החינוכי ?” (עירד צפריר), “שיגידו” (שלמה אייזיק). מדובר בשיחה מעניינת ו- חשובה שניהל העיתונאי עירד צפריר עם בעל הבית של הפועל חולון, שלמה אייזיק.

עירד צפריר אומר לשלמה אייזיק : “…שובו של גלן רייס לשורות הפועל חולון היה באוויר…”.

שלמה אייזיק משיב, כלהלן (ציטוט מעיתון “הארץ”) : “…ממש לא. רק אחרי שג’ו אלכסנדר נפצע וטיישון תומאס עם הכתף שלו. קיבלנו החלטה לעשות סגירה כמו שצריך לעונה, וגם אם אנחנו לא עולים ל- Final four אז גלן רייס ג’וניור הוא חלק בלתי נפרד…”.

שלמה אייזיק מוסיף : “…בוא נגיד שלמדתי המון מהאירוע הזה…”.

עירד צפריר (בתדהמה) : “מה…?”.

שלמה אייזיק משיב לו : “…בהזדמנות, אחרי…”.

עירד צפריר : “…הייתם יכולים כבר אז לסגור את הסיפור בהתנצלות ולהמשיך הלאה…”.

שלמה אייזיק עונה : “…כן, את הנעשה אין להשיב. אפשר רק לתקן. מה שחשוב זה שאנחנו חבורה בלי אגו, זה שאמרתי ככה והצהרתי ככה…הנסיבות השתנו…”.

עירד צפריר : “…העניין הוא שיצאתם רע מכל הסיפור פעמיים, גם נחלשתם מקצועית וגם יצאתם צבועים בסוף כשהחזרתם את גלן רייס ג’וניור…”.

שלמה אייזיק נחוש ומתייצב מאחורי החלטתו : “…בסדר, מה שחשוב לי זה איך אני מרגיש. איך המשפחה שלי מרגישה. כל השאר עומדים ביציע. הם לא משחקים במגרש. אז נורא קל לשבת שם ולהגיד, הוא אמר ככה…”.

עירד צפריר (מזכיר לשלמה אייזיק את הצהרתו החינוכית ההיא) : “…כן, אבל כבוד האדם גדול מכבוד הצלחת…”.

שלמה אייזיק : “…חד משמעית, חד משמעית…”.

עירד צפריר : “…זה לא מה שהמהלך הזה משדר…”.

שלמה אייזיק : “…אני מרגיש שלא חציתי פה שום ערך כי הייתה לי כוונה באמת לא להחזיר אותו, וכך גם פעלנו. יכולתי להחזיר אותו כבר לפני חודש וחצי, עובדה שלא עשינו את זה…”.

עירד צפריר : “…אז זה הכול קרה בסוף בגלל רצון השחקנים…”.

שלמה אייזיק : “…כן, כן…”.

עירד צפריר : “…גם גיא פניני…?”.

שלמה אייזיק : “…גם גיא פניני אמר, אם זה מה שחבר’ה רוצים, אני אתכם…”.

עירד צפריר : “…אם תיקחו אליפות היא תהיה בטלה בשישים, כמו שאמרת…”.

שלמה אייזיק : “…נכון, נכון…היו אמירות שאני מצטער עליהן באופן אישי, אבל זה אמירות שלי, אני הקורבן, לא אף אחד אחר, אני זה הקבוצה, המועדון, מותר לי…”.

עירד צפריר : “…אבל עכשיו יבואו ויגידו לך, מה עם האקט החינוכי…?”.

שלמה אייזיק : “…שיגידו…”. 

תזכורת מפוסט מס’ 739 (30 באפריל 2018) : פרשת המריבה בין גלן רייס ג’וניור שחקן היבוא האמריקני של קבוצת הכדורסל הפועל חולון ובין שחקן הרכש של הפועל חולון גיא פניני (לשעבר, שחקנה של מכבי ת”א). גלן רייס ג’וניור הודח לפני כחודשיים משורות הפועל חולון.

מר שלמה אייזיק נשיא הפועל חולון ידע היטב מיהו שחקן הכדורסל האמריקני המוכשר והמצוין גלן רייס ג’וניור בטרם רכש אותו והביא אותו לישראל. שלמה אייזיק ידע שגלן רייס ג’וניור החזיק בעברו במערכה הראשונה בארה”ב ביד אחת כדורסל ובשנייה אקדח. שלמה אייזיק ידע גם ידע שהאקדח תמיד יורה במערכה השלישית. אף על פי כן היה מנוי וגמור עמו ליָיבֵא אותו לשורות קבוצתו הפועל חולון. וכך אומנם פעל. גלן רייס ג’וניור העניק כמעט לבדו את גביע המדינה בכדורסל ל- הפועל חולון בעונת 2018 – 2017. השפעתו והשראתו על איכות קבוצת הפועל חולון הייתה גדולה ב- אַלְפִּיָה (פי 1000) מהשראתו של מאמנו בקבוצה, דן שמיר. גלן רייס ג’וניור חונן לא רק באיכות ספורטיבית – כדורסלנית גבוהה, ב- אופי לוחמני, שתר אחרי טרפו ושואף ליצור מגע עם יריבו, אלא הוא גם בעל נוכחות של שחקן קולנוע. לא היה אפשר להסיר את העיניים ממנו.

ובכן, אילו ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים היה חרוץ ובעל איכות עיתונאית כמו עורך האתר האינטרנטי שלו אורי דגון (היכן הוא ?), היה דואג להביא לאולפן מומחה ו/או מומחית בקריאת שפתיים (למשל, כמו גב’ צביה בורנשטיין) כדי שיתמללו, יפרשו, ויבארו לציבור את תוכן טקסטים המריבה והאיומים שהחליפו ביניהם השניים, גלן רייס ג’וניור האָלִים וגיא פניני הפרובוקטור בגזרת הפרקט. מדובר בעיתונאות חובבנית. המערכת העצלנית והרשלנית של ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים מצפצפת מ- מזמן על הצופים שלה שמממנים את פעילותה. אפשר לראות זאת כמעט מידי ערב בשידורי ה- Off tube מאירופה ומארה”ב בשני ענפי הספורט עיקריים שמעניינים את האוכלוסייה בארץ : כדורגל וכדורסל. עד לרגע זה אין לי צֵל של מושג מה הדליק את האקדוחן גלן רייס ג’וניור ומה הצית את הפרובוקטור גיא פניני, ומה אמרו שני היריבים מאותה קבוצה האחד לשני בזירת המשחק ובחדר ההלבשה, בטרם הבליח אגרוף חשוף מכפפה של גלן רייס ג’וניור לפרצופו של גיא פניני.

שוב, ובכן, דן שמיר מאמן כדורסל ידען ו- נחשב, שִגְשֵג עד כה בעונה הנוכחית של 2018 – 2017 בקבוצת הפועל חולון, קודם כל וראשית דבר בזכות סיועו העצום של שחקן היבוא והחיזוק אמריקני גלן רייס ג’וניור. גלן רייס ג’וניור חַם הַמֶזֶג נזרק כעת משורות הפועל חולון בשל עבירת משמעת. נראה אותו את דן שמיר מתמודד עכשיו בלעדי גלן רייס ג’וניור, ונבדוק האם הוא באמת כזה מאמן נחשב ו- משגשג. אנוכי מתנגד להחלטתו החפוזה של ה- Owner של הפועל חולון מר שלמה אייזיק להדיח ולסלק את גלן רייס ג’וניור משורות הפועל חולון, גם מפני שטרם הובאו עד כה לידיעת הציבור הטקסטים שנאמרו ע”י שני הניצים והנסיבות שהביאו את גלן רייס ג’וניור להרים את ידו על גיא פניני הפרובוקטור נעדר תום. מדובר בהפגנה חינוכית בודדת חסרת משמעות של ה- Owner החולוני בענייני משמעת. טיפה בים הכללי. ניקוי ו- טיהור דמו של הכדורסל הישראלי מהאמריקניזציה שמוזרקת ללא הרף לעורקיו במשך שנים רבות וארוכות, לא הסתיימו עם הרחקתו של גלן רייס ג’וניור. אנוכי מבין משיחות שלי עם יודעי דבר כי יְבוּא ותִּגְבּוּר עצום של שחקני כדורסל אמריקניים את קבוצות הכדורסל הישראליות יוצרים את הוויית “האמריקניזציה” של הכדורסל הישראלי האותנטי הדועך, תהליך רווי אמביציות, ממון, יריבות מילולית ברוטלית, שאפתנות תחרותית, ובצד אלה גם יוקרה.

ובכן, החלטתו של ה- Owner של הפועל חולון בכדורסל מר שלמה אייזיק מי שקבוצתו מחזיקה בגביע המדינה ל- 2018 (והייתה גם מועמדת כבדת משקל לזכייה בתואר אלופת המדינה בעונת 2018 בטרם מריבת גלן רייס ג’וניור – גיא פניני), לסלק ולהדיח לאלתר את שחקן היבוא האמריקני המצטיין שלו גלן רייס ג’וניור בגין ריב אלים בחדר ההלבשה של המועדון עם שחקן קבוצה אחר הישראלי גיא פניני, שנויה במחלוקת. לא בטוח שהיא נכונה למרות ברבריות האירוע. כה אמר ונימק מר שלמה אייזיק את החלטתו בפני הציבור : “…אתמול נחצה גבול וההחלטה הייתה מהירה. החלטנו להיפרד מהשחקן גלן רייס ג’וניור. מבחינתי האישית כבוד האדם קודם לכבוד הצלחת…”. רעיון צודק וחינוכי אולם כלל לא בטוח שהוא נכון ו- מעשי, גם מפני שגיא פניני בעצמו היה שחקן אלים ופרובוקטור בעברו הקרוב, רחוק מלטפח את רוח ההגינות הספורטיבית, ורחוק מלהיות טלית שכולה תכלת. שלמה אייזיק איננו פותר בהדחתו של גלן רייס ג’וניור את כל פרי הבאושים שמניב תהליך האמריקניזציה המסואב בתוך כלל הכדורסל הישראלי על כל מועדוניו, אמריקניזציה שבולמת כמו קיר ברזל את התפתחותה של עתודת הכדורסל הישראלית לדורותיה. אין באֶרֶץ ישראל עוד כדורסל ישראלי כפי שהיכרנו אותו בעבר. אוסיף ואומר, כלהלן : אינני זוכר שמועדון מכבי ת”א הדיח וסילק משורותיו את אותו הפרובוקטור שלו גיא פניני ההוא משניאץ נאצות קשות וחמורות מאין כמותן את יריבו שחקן הפועל ת”א יונתן שולדבראנד, ונשף בעורפו בערב יום ראשון ההוא ב- 2 בדצמבר 2012 בהיכל הספורט ביד אליהו את המילים הנאלחות והפליליות האלה : “…יא בן של זונה…יא גרמני נאצי…זבל…שאבא שלך ימות מסרטן בראש…אתה זבל…שאבא שלך ימות…” (תִּמְלוּל מדויק של המומחית קוראת השפתיים גב’ צביה בורנשטיין כפי שהתפרסם בשעתו בשידורי ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים). פרי הבאושים הַלָזֶה המנאץ והמקלל שקוראים לו גיא פניני נותר בשורות המועדון שבראשו ניצבים שמעון מזרחי ודייוויד פדרמן. אינני זוכר שמועדון מכבי ת”א הדיח וסילק משורותיו את אותו הפרובוקטור גיא פניני בערבו של יום חמישי ההוא ב- 9 בינואר 2014, בשעת ההתמודדות של קבוצת מכבי ת”א נגד לוקומוטיב קובאן בהיכל הספורט ביד אליהו, כשאותו גיא פניני נקט בתכסיס עכור ונבזי, “…מששלח את ידו המטונפת למבושיו של יריבו הרוסי אלכס מאריץ’ / Alex Maric שחקן קבוצת הכדורסל של לוקומוטיב קובאן, ואז לָפָת, חַפָן, ומַעָךְ אֶת אָשָכָיו, והוריד אותו לקרשי זִירָת הַפַּרְקֶט…”. ביזיון. חופן ומועך האשכים גיא פניני לא הורחק משורות מועדון מכבי ת”א. האם ייתכן כי שלמה אייזיק ה- Owner של קבוצת הפועל חולון הסיק מסקנה חפוזה ו- מיהר להדיח את שחקנו המצוין גלן רייס ג’וניור (?) את זאת עוד נראה. עוד חזון למועד (!). ברור לכל בר בי רב כי הטמעתו של הליך “האמריקניזציה” בעורקיו של הכדורסל הישראלי נושא חטאים, הרבה יותר כבדים מהאגרוף שתקע גלן רייס ג’וניור בפניו של גיא פניני הפרובוקטור והמסית המתגרה.

נשיא ארה”ב דונאלד טראמפ (בן 71) ורודן צפון קוריאה קים ג’ונג און (בן 34) נועדו יחדיו בפגישת הפסגה בסינגפור (12 ביוני 2018). לראשונה בהיסטוריה מאז “מלחמת קוריאה” העקובה מדם בין דרום קוריאה לצפון קוריאה בשנים 1953-1950, נפגש נשיא ארה”ב עם שליט צפון קוריאה.  וגם העיתונאים – שדרנים בערוצי הטלוויזיה הישראלית בעלי חוש נבואי קליל, שטותי, ו- קלוקל : אודי סגל + איילה חסון + ניצן הורוביץ + נדב אייל.

תילי ו- הררי מילים נכתבו אודות פגישת הצמרת המסקרנת בסינגפור בין נשיא ארה”ב ומנהיג העולם החופשי דונאלד טראמפ ורודן צפון קוריאה בסינגפור ב- 12 ביוני 2018. מדובר בראשיתו של מו”מ מדיני נושא תקוות אולם סבוך מאוד שאמור להימשך תקופה ארוכה, ועלול בסופו להסתיים במפח נפש ובתוצאה אֶפֶס בין ה- דמוקרטיה הגדולה בעולם, ארה”ב, לבין מדינה דיקטטורית וסגורה, צפון קוריאה בראשה ניצב רודן צעיר וקשוח קים ג’ונג און (רק בן 34). כ- דרכם של דיקטטורים גם קים ג’ונג און הוא שליט חשדן ואכזרי. דיקטטורים מסוגו של קים ג’ונג און אינם מוותרים מרצונם על כיסאם ולא ששים אלי שלטון דמוקרטי אזרחי מחשש לחייהם. אם צפון קוריאה תהפוך למדינה דמוקרטית כמו דרום קוריאה, קים ג’ונג און יעמוד למשפט העם, וייתלה בכיכר פיונגיאנג בגין שלטונו היחיד והרצחני שהפר בכוח הזרוע את כל זכויות אזרחי ארצו. דיקטטורה, כל דיקטטורה צבאית ו/או דיקטטורה אזרחית, וגם דיקטטורה עיתונאית טלוויזיונית מפילים באמצעות מהפכות. עולים על הבריקדות. בדרך כלל כל אזרח חופשי בכל מדינה דמוקרטית איננו מנהל מו”מ עם רודן שכופה על אזרחיו את מרותו. המפגש דונאלד טראמפ עם קים ג’ונג און בסינגאפור ב- 12 ביוני 2018 הוליד הֵדִים עצומים ומטבע הדברים מעורר ציפיות ותקוות בינלאומיות עצומות, גם בישראל. נראה מה ייצא מזה, מה יעלה מסמך ההבנות שנחתם בין שניהם, מה תהיינה התוצאות הסופיות, כיצד יימשכו המגעים בין ארה”ב לצפון קוריאה, והאם הם יסתיימו ב- Happy end. כלל לא בטוח.

כשנה וחצי מאז 8 בנובמבר 2016, התאריך בו נבחר דונאלד טראמפ לנשיא ארה”ב, ממשיך הנשיא האמריקני להזכיר ולהציג את חמשת אנשי התקשורת הישראליים אודי סגל, איילה חסון, ניצן הורוביץ, אייל נדב, וגם חמי שלו איש “הארץ” לגמדי תקשורת, בכל הנוגע למסע הבחירות שלו, ולסגנון תפעולו של המסע ההוא, בתומו נבחר לנשיא ארה”ב. כל החמישה הנ”ל נחשבים לעיתונאים ישראליים בעלי ניסיון ומוניטין, שלא קראו נכון בשעתו את המפה הפוליטית בארה”ב בעת הבחירות לנשיאות ארה”ב ב- 8 בנובמבר 2018, בטרם נבחר דונאלד טראמפ לנשיאה ה- 45 של ארה”ב. איש מהנ”ל לא הצליח מעולם לראיין את דונאלד טראמפ, לא כמועמד הרפובליקנים לנשיאות וגם לא כנשיא. העיתונאים האלה בחרו ביוזמתם הם להתחפש לנביאים. צֵל טקסט הנבואה השקרית המגוחכת ההיא שלהם במהלך שנת  2016, “…דונאלד טראמפ לא יהיה נשיא ארה”ב…”, טרם סַר מעליהם. כולנו יודעים היטב למי ניתנה הנבואה. (ראה את ציטוטי הנבואה של העיתונאים הישראליים האלה הנוגעים לבחירתו של דונאלד טראמפ לנשיא ארה”ב בהמשך). חייו הפרטיים של דונאלד טראמפ אינם מעניינים אותי. אין זה עסקי ולא מענייני עם כמה נשים הוא שוכב ו/או שכב. מעניין אותי דבר אחד בלבד : האם נשיא ארה”ב דונאלד טראמפ המדינאי הדמוקרטי החשוב בתבל יתייצב לימינה של ישראל, יתמוך, ו- יָטֶה כתף צמוד לכתפה של מדינת ישראל השרויה גם היום בחודש יוני של שנת 2018 במלחמת הקיום שלה שטרם הסתיימה במזרח התיכון. בעיקר נוכח הסכנה הנשקפת לנו מעֹצמתה הצבאית המסוכנת של איראן, גרעינית ו/או קונבנציונלית.

נשיא ארה”ב דונאלד טראמפ מחדש את השיח שכל סטודנט למדעי המדינה לומד ומשנן אותו באוניברסיטה, האם דמוקרטיה בת חירות יכולה ורשאית לנהל דו שיח עם אוטוקרטיה שרומסת על פי אידאולוגיה ומשנה סדורה את זכויות אזרחיה.

ארה”ב החופשית וברה”מ הקומוניסטית והטוטליטארית שמרו ביניהן בשנים 1990 – 1945 על השלום הבינלאומי בשל מאזן האימה הגרעיני ולא בגלל הסכמות אזרחיות כלשהן בין מדינה דמוקרטית וחופשית לבין מדינה דיקטטורית שרומסת את זכויות אזרחיה באמצעות ובשם האג’נדה הפוליטית הקומוניסטית – פועלית והחברתית שלה. זכורה היטב אמרתו של ראש ממשלת ברה”מ ב- 1959 ניקיטה סרגייביץ’ חרושצ’וב מי שהגה את הסלוגן ההוא, “…ברה”מ הקומוניסטית תחת הנהגתי היא גן עדן לפועלים…”. מסעו העכשווי של נשיא ארה”ב דונאלד טראמפ לסינגפור למפגש המדיני ההיסטורי עם הרודן קים ג’ונג און שליטה של צפון קוריאה (12 ביוני 2018), נושא אותי אל היסטוריית העבר של המפגשים בין האידאולוגיה המדינית הדמוקרטית של העולם החופשי לבין אידאולוגיית השלטון הקומוניסטי הדיקטטורי הבינלאומי.

“…סיומה של מלחמת העולם ה- 2 במאי 1945 מצאה את הרייך ה- 3 מְנוּצַח, חָרֵב, והָרוּס. המלחמה חצתה את גרמניה באופן שרירותי לשתי מדינות, מערב גרמניה שבירתה בּוֹן ומזרח גרמניה שעיר הבירה שלה היא ברלין. העולם החופשי בהנהגת ארה”ב, אנגליה, וצרפת שיקם את מערב גרמניה בה נבנה שלטון דמוקרטי והוקמה מדינה חופשית שבירתה בּוֹן. ברה”מ העניקה חסות למזרח גרמניה והפכה אותה למדינה גרורה אף היא בעלת אוריינטציה קומוניסטית – טוטליטארי כמו כל מדינות הגוש המזרחי ומנוהלת ע”י שלטון דיקטטורי ריכוזי, ובירתה ברלין. בסיום מלחמת העולם ה- 2 במאי 1945, נחצתה ברלין. בחלק מהעיר שלטו שלוש המעצמות הדמוקרטיות ובחלק האחר שלה משל השלטון המזרח גרמני תחת עיניה הפקוחות של ברה”מ ושליטה הגרוזיני יוסף דג’וגאשווילי סטאלין. בעוד מערב גרמניה בראשות שני המדינאים קונראד אדנאאואר ושר הכלכלה המבריק שלו לודוויג ארהארד קמה מהריסותיה, התפתחה, ושגשגה במהירות חסרת תקדים גם הודות לסיוע הנדיב האמריקני במשך שנים הנושא את השם “תוכנית מרשל” (על שם מזכיר המדינה של ארה”ב בשנים ההן ג’ורג’ מרשל שהתווה את תוכנית השיקום של אירופה בשנת 1947), שקעה מזרח גרמניה באפרוריות הרוסית והסתתרה מאחורי מסך הברזל שהורידה ברה”מ על גרורותיה וחצץ בינן לבין מדינות מערב אירופה. מזרח גרמניה הטוטליטארית הקימה סביב גבולה גדרות תיל והחלה בחינוך האידיאולוגי הספרטני והנוקשה של הילדים והנוער לצייתנות ונאמנות למפלגה הקומוניסטית ולחתירה למצוינות בספורט. המשטר הפריח סיסמאות באוויר המספרות על גן העדן שהוקם במדינה המזרח גרמנית אך העובדות היו אחרות. במשך 15 שנים בין 1946 ל- 1961 ערקו כ- 3.000000 (שלושה מיליון) אזרחים גרמנים ממזרח ברלין הקומוניסטית והאפרורית למערבה של העיר החופשית, הפורחת והדמוקרטית. תעשיית הספורט המזרח גרמנית טרם הניבה תוצאות. המלחמה הקרה בין המזרח הקומוניסטי לבין המערב הדמוקרטי הגיעה לשיאה והתפשטה על פני כל הגלובוס. הוויכוח ההיסטורי הממושך מאז תום מלחמת העולם ה- בין מדינות העולם הדמוקרטי החופשי בהנהגת ארה”ב לבין המדינות הטוטליטאריות בעיקר במזרח אירופה בהנהגת ברה”מ הסובייטית נמשך במלוא עוזו. אבל לא רק. גם היריבות בין ארה”ב הדמוקרטית הגדולה בראשות נשיאה ג’ון פיצגראלד קנדי לבין קובה הקומוניסטית מדינת אי בראשות הדיקטטור שלה פידל קסטרו ניצבה במוקד הסכסוכים המדיניים הבינלאומיים בין העולם החופשי לעולם האוטוקרטי. המדינות הטוטליטאריות הקומוניסטיות העריכו כי הצטיינות מופלגת של הספורטאים והספורטאיות שלהן בזירות הספורט הגלובליות השונות, בעיקר באולימפיאדות הקיץ והחורף, המונדיאלים בכדורגל, ואליפויות העולם בא”ק, יתגברו את המוניטין שלהן, ויגבירו את הפופולריות הפוליטית והמדינית שלהן בקרב אומות העולם. מזכ”ל המפלגה הקומוניסטית המזרח גרמנית וולטר אולבריכט הגה כבר בסוף שנות ה- 50 של המאה הקודמת את הסלוגן הפוליטי – ספורטיבי רב המוניטין שלו, שנשען על הפוטנציאל הבלתי נדלה שמייצרת תקשורת המונים בדמותה של הטלוויזיה הבינלאומית : “מדליית זהב אולימפית אחת שקולה כנגד 1000 (אֶלֶף) שגרירים דיפלומטיים”. כל המדינות הקומוניסטיות בעולם ובראשן ברה”מ אימצו אותו אל לִיּבָּן. זה מדהים אולם זאת הייתה האמת. כך נהגו ברה”מ, מזרח גרמניה, פולין, צ’כוסלובקיה, רומניה, בולגריה, הונגריה, יוגוסלוויה, קובה, והאחרות. מעניין להתבונן בוויכוח הפוליטי המר והנוקב שניהלו מנהיגי הפועלים האמריקניים נציגי העולם החופשי ב- 1959 עם רודן ברה”מ ניקיטה סרגייביץ’ חרושצ’וב בעת ביקורו באותה שנה בבניין האו”ם בניו יורק.

 ב- 1959 התארח שליט ברה”מ ניקיטה סרגייביץ’ חרושצ’וב בבניין האו”ם בניו יורק ונשא את נאומו המפורסם בזכות גן העדן הקומוניסטי שהוקם ב- ברה”מ עבור אזרחיה והמגן על מעמד הפועלים וזכויותיו. “עובדה”, טען חרושצ’וב, והוסיף, “גוש מדינות מזרח אירופה נוהה אחרי ברה”מ ומאמץ אף הוא את המשטר הקומוניסטי האידיאלי שהוא משטר חברתי טוב וצודק בהרבה עבור אזרחי מדינותינו בהשוואה למבנה החיים הקפיטליסטי של מדינות המערב”. בעת הנאום הוריד חרושצ’וב את אחת מנעליו ורקע בה בבוטות על הדוכן לעיני מצלמות הטלוויזיה ועיני כל העולם כדי להיראות צודק. הוא היה מוּזִ’יק [4] ולא עשה שום חשבון לגינוני הנימוס האמריקניים.

הממשל האמריקני ערך למנהיג הסובייטי הכריזמטי והבוטה סיור בהוליווד בירת הקולנוע העולמי, ואח”כ אִרגֵן לוֹ בסַן פרנציסקו סעודת עֶרֶב משותפת עם מנהיגי ארגוני הפועלים בארה”ב ה- A.P.L. וְ- C.I.O, בראשותו של וולטר רוּתֶּ’ר נשיא איגוד פועלי המכוניות. נכחו שם עוֹד ג’יימס קארי נשיא איגוד פועלי החשמל, פאול פיליפס ראש איגוד פועלי הנייר, ז’וזף קאראן נשיא איגוד עובדי הים, אלברט נייט נשיא איגוד פועלי התעשיות הכימיות והאטומיות, וקארל פאלאר נשיא איגוד פועלי תעשיית הבירה. בארוחת העֶרֶב החגיגית התפתח וויכוח פומבי סוער לעֵין מצלמות הטלוויזיה האמריקניות של כל שלוש הרשתות הגדולות ABC ,CBS, ו- NBC בין ניקיטה חרושצ’וב מנהיג העולם הקומוניסטי הדוֹגֵל בדוקטרינת הממשל הריכוזית הכופה את דעתו על אזרחיו לבין נציגי הפועלים האמריקנים במדינה הדמוקרטית הגדולה בעולם שהמציאה את המשטר הקפיטליסטי וחופש הדעה. ניקיטה חרושצ’וב שטח את משנתו החברתית – כלכלית בה הציג את העולם הקומוניסטי – טוטליטארי כגן עדן לפועלים. מנהיגי הפועלים של הגדולה במדינות העולם החופשי – ארה”ב, לא עשו חשבון לעריץ הסובייטי ושאלו אותו שאלות קשות. כשהעלה ניקיטה חרושצ’וב לדיון בביטחון כה רב את הארגומנט, “…כי העולם הקומוניסטי הוא אידיאל המשמש גן עדן לפועלים…”, נדלקו מנהיגי הפועלים האמריקנים וממש רתחו. המחלוקת בוויכוח הפוליטי סביב טיבם של המשטרים הקומוניסטיים מול הקפיטאליזם המערבי הגיע לנקודת הרתיחה שלוֹ. וואלטר רות’ר, אלברט נייט, וקארל פאֶלאֶר הסתערו על ניקיטה חרושצ’וב ללא רחם וללא הנחות. התפתח שם רָב-שיח מדהים, חריג, ובוטה מאין כמוהו בסִגנוֹנוֹ, אחד המפורסמים בהיסטוריה, בין הרוֹדָן הסובייטי הטוטליטארי מצד אחד לבין אנשי החירות והדמוקרטיה מהעבר השני של המתרס. הנה החֵלֶק הרלוואנטי ממנו הנוגע לספר הזה. מפגן אמיץ ומרהיב של חירות המחשבה והביטוי – סַם החיים של הדמוקרטיה מוּל העריץ הגדול בתבל בימים ההם מנהיגה של  ברה”מ ניקיטה סרגייביץ’ חרושצ’וב.

ניקיטה חרושצ’וב : ארה”ב מנצלת את עושרן של מדינות אחרות, מדינות נחשלות למען צבירת רווחים. אנחנו איננו מנצלים שום מדינה. אנו עוסקים במסחר בלבד.

וולטר רות’ר : אתם מנצלים את פועלי מזרח גרמניה.

ניקיטה חרושצ’וב : היכן חלמת זאת ?

וולטר רות’ר : אם אין אתם מנצלים אותם, מדוע עוברים 3.000000 (שלושה מיליון) אזרחי מזרח גרמניה את הגבול למערב גרמניה ?

ניקיטה חרושצ’וב : אתה חולה אנוש בקדחת הקפיטליסטית.

וולטר רות’ר : הפועלים במערב גרמניה בני חורין הם.

ניקיטה חרושצ’וב : גם אנחנו בני חורין.

וולטר רות’ר : היש בידך כתב אמנה לדבר בשם פועלי העולם ?

ניקיטה חרושצ’וב : היש בידך כתב אמנה לתקוע חוטמך במדינת מזרח גרמניה ?

וולטר רות’ר : (כשניקיטה חרושצ’וב מניע בידיו כדי להשתיק אותו) האם הוא פוחד מפני שאלותיי ?

ניקיטה חרושצ’וב : אני אינני פוחד מפני השָטָן והרי אתה בן אדם.

וולטר רות’ר : היכול אתה להביא מקרה אחד ויחיד שבו איגוד מקצועי של פועלים ב- ברה”מ חלק על מדיניות הממשלה ?

ניקיטה חרושצ’וב : מדוע אתה תוקע את חוטמך בעניינינו ?

וולטר רות’ר : החירות היא עניינו של כל אדם. אתה מביע תמיד את דאגתך לפועלי אסיה. יש עניין הקרוי סולידריות בינלאומית של פועלים. כשביקרתי ברוסיה הייתי חבר איגוד מקצועי, והייתה זאת מה שאנו מכנים בארה”ב “אגודה מטעם המִפעל”.

ניקיטה חרושצ’וב : ואנו קוראים ל- מה שאתה מייצג, בשֵם משרתי הקפיטאליזם.

אלברט נייט : מדוע אתה מתנגד להצבעה דמוקרטית בעניין איחודה של גרמניה ?

ניקיטה חרושצ’וב : אין דבר זה תלוי בי, אלא בשני חלקי גרמניה.

וולטר רות’ר : אתה ממליץ על הרחבת קִשרֵי המסחר. מדוע אתה מתנגד אפוא לזֶרֶם חופשי של רעיונות ?

ניקיטה חרושצ’וב : כראש מעמד הפועלים אגן על הפועלים מפני תעמולה קפיטליסטית.

קארל פאלאר : המפלגה הקומוניסטית מכריזה על עצמה שהיא משחררת מעמד הפועלים, אולם אנו רואים שבעקבות תפיסת השלטון ע”י הקומוניסטיים בארצות אחרות כמו במזרח גרמניה, עוזבים  אותן הפועלים בהמוניהם. היכול אתה להביא ולוּ מקרה אחד של כניסה המונית של פועלים ממדינות לא קומוניסטיות אל מדינה קומוניסטית ?

ניקיטה חרושצ’וב : האם זה הכל ? חשוב בעצמך בעניין הזה ! שתה את הבירה שלך ! אולי דבר זה יועיל לך למצוא את התשובה על שאלתך.

וולטר רות’ר : יש לנו חילוקי דעות בארה”ב בינינו לבין עצמנו, אך אנו זוכרים שהיו לך קצת חילוקי דעות עם וויאצ’סלב מוֹלוֹטוֹב (שר החוץ הסובייטי בתקופת סְטָאלִין). אך כשיש לנו חילוקי דעות, אין איש נשלח לגָלוּת.

ב- 1961 הקים השלטון המזרח גרמני את חומת ברלין ובכך מנע בכוח את עריקת אזרחיו מגן העדן הקומוניסטי לעבר העולם החופשי. קו ייצור המדעי לייצור ספורטאים מצטיינים במזרח גרמניה פעל בכל עוזו בכל הענפים וההישגים הפנטסטיים בסופו של דבר לא בוששו לבוא. המדינה הריכוזית בעלת הדיוק הגרמני והמשמעת הקומוניסטית קנתה חיש מהר את המוניטין הפוליטי והמדיני שלה בזכות היכולת המדהימה של האתלטים והשחיינים שלה שהפכו לאלופים אולימפיים ושיאני עולם ופרסמו את שמה בכל פינה ברחבי תבל . מזרח גרמניה הפכם שֵם נרדף למצוינות בספורט.

טקסט תמונה : סוף שנות ה- 60 של המאה הקודמת. ניקיטה חרושצ’וב (במרכז בחליפה בהירה) מנהל את וויכוח “המטבח” המפורסם עם נשיא ארה”ב ריצ’ארד ניקסון (בחליפה הכהה) ביריד “סוקולניקי” במוסקבה ב- 1959 הדן טיבו של גן העדן הקומוניסטי מול הבלגן הקפיטליסטי של המערב. מתבונן בוויכוח מימין ליאוניד ברז’נייב.  חרושצ’וב טען בלהט כי הכלכלה הסובייטית הבריאה היא גן עדן לפועלים. ריצ’ארד ניקסון הדף את הטענות הקומוניסטיות ואמר כי הדרך היחידה להגיע לגן העדן הכלכלי הוא לנהל שוק חופשי קפיטליסטי ללא פיקוח ממשלתי. (AP. ארכיון יואש אלרואי).

ליאוניד ברז’נייב יורשו של ניקיטה חרושצ’וב בהנהגת ברה”מ וממשיך דרכו, תמך באופן טוטאלי בהשקפת עולמו הקומוניסטית של קודמו. שלטונות ברה”מ אומני התעמולה הקדישו מאמצים רבים בכסף, מתקנים, ומחקר ואימון לצורך פיתוח תעשיית הספורט שלהם. זה כבר לא היה סוד כי מצלמות הטלוויזיה באשר הן ובכל מקום יישאו את הצלחת הספורטאים הקומוניסטיים לעבר כל פינה ברחבי תבל. שגשוג הספורט הקומוניסטי בתחרויות הבינלאומיות סביב הגלובוס ורכש ניכר של מדליות זהב, נתפש בעיני השלטון הטוטליטארי ונתיניו כהצלחת פוליטית של המשטר. ברה”מ הפכה למעצמת ספורט אדירה ומודל לחיקוי עבור כל מדינות הגוש בקומוניסטי, וודאי גם עבור מדינת מזרח גרמניה הקטנה בה החיקוי השתווה למקור.

טקסט מסמך :  מפה מדינית משנת 1954 המציגה את חלוקתה של גרמניה ומיקומן של מערב גרמניה (צהוב) ומזרח גרמניה (לבן מרושתת בכבישים אדומים), זו ליד זו, בתום מלחמת העולם ה- 2 ב- 1945 במרכזה של אירופה. מערב גרמניה גדולה פי שניים בשטחה ממזרח גרמניה. קו הגבול שלה אופף את המדינה הענקית בצבע ירוק – אפרפר ואילו צבעה של מזרח גרמניה על המפה הוא וורוד.

יו”ר הוועדה המארגנת של משחקי מינכן 72′ (שימש גם כיו”ר הוועד האולימפי הגרמני) ד”ר ווילי דאומה תכנֵן ויזם אולימפיאדה שְמֵחָה של שלום, בעלת עליצות נעורים, ושטופה בצבעים עזים ומלאי חיים. ווילי דאומה (Willy Daume) יצא מגדרו במשך שֵש שנים מאז 1966 להציג גרמניה שונה מזו הזכורה כמדינה מיליטריסטית השואפת אלי מלחמות , והוא הצליח. טקס הפתיחה נקבע לשבת אחה”צ – 26 באוגוסט 1972 וטקס הנעילה ליום ראשון 10 בספטמבר 1972. אחת ההצלחות הגדולות של הוועדה מארגנת הייתה בניית כפר אולימפי משוכלל ואטרקטיבי ל- 7123 ספורטאים וספורטאיות (6065 גברים ו- 1058 נשים) מ- 121 מדינות הנוטלים חלק במשחקים. בכפר נבנו 5000 דירות עבור רבבת ספורטאים, מאמנים, שופטים, ומלווים. חלק מהבתים בכפר התנשאו לעשרים ושתיים קומות וחלק אחר נבנה כקוטגי’ם בגובה שתי קומות שהכילו דירות דו מפלסיות. כזה היה ביתן המגורים של המשלחת הישראלית ברחוב קונולי 31. הבתים הגבוהים בכפר האולימפי היו רחבים בבסיסם וצרים בשיאם כדי להבטיח לכל דירה אור, חום, ושמש. הדירות האלה שימשו את הספורטאים במשך שלשוה שבועות ואח”כ נמכרו לציבור הגרמני. האדריכלים תכננו כפר אולימפי נוח בעל מרכז מסחרי ענק , מרכזי שעשועים ומשחקים, שלוש בריכות שחייה, אמפיתאטרון נוח, שירותי דואר, תיאטרון ועוד שירותים אחרים. ברחובות הכפר לא נעו כלל מכוניות. הכל היה מדרחוב אחד גדול. התחבורה התנהלה מתחת לכפר כדי לא לזהם את האוויר שנושמים הספורטאים. הכפר היה צבוע בצבעים עזים ושמחים. מתכנני האולימפיאדה ה- 20 במינכן בחרו מראש בצבעי פסטל של תכלת, צהוב לימון, ירוק, סגול, ולבן. על פי קביעה למפרע הורחקו לחלוטין הצבעים אדום ושחור שאִפיינו את דגל צלב הקרס. גם צבע החום ההיסטורי סולק מהספקטרום של הצבעים. הקומפלקס האולימפי שכלל את הכפר והמתקנים קושט באין ספור דגלים אך לא ניתנה כל עדיפות לדגל הגרמני. בדרך כלל ניתנה עדיפות לדגל האולימפי על חמש הטבעות השלובות שלו ולדגל המשחקים שנשא עליו את סמל התחרויות “השמש והשמיים” [5]. כדי למנוע כל אסוציאציה צבאית נבנתה סביב הכפר האולימפי במינכן 1972 גדר נמוכה וסביבה ביטחון רופף. כל ילד יכול היה לקפוץ מעל הגדר הזאת ולהתפלח לכפר האולימפי.

בעוד ד”ר ווילי דאומה הוגה אולימפיאדה שטופה בעליצות נעורים טבע המשטר הטוטליטארי במזרח גרמניה את אחת הסיסמאות ה- סכסכניות הנודעות והשחצניות ביותר בעידן המלחמה הקרה, “האולימפיאדה למינכן – המדליות למזרח גרמניה”, ובכך יצר זיקה ספורטיבית מכוונת לפוליטיקה ולאידיאולוגיה הקומוניסטית. מזרח גרמניה הפכה את הספורט לקונפקציה המונית . הנשים והגברים של המדינה הספרטנית הקטנה המונה 15.000000 (חמישה עשר מיליון) תושבים בלבד זכו במינכן 72′ ב- 66 (שישים ושש) מדליות אולימפיות לעומת 40 (ארבעים) של מערב גרמניה) ודורגו במקום השלישי במניין הכללי לאחר מעצמות הספורט המסורתיות של ברה”מ וארה”ב. על פי דעתם של שליטי המדינה המזרח גרמניה בראשות הוגה הדעות שלה וולטר אולבריכט המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, זה היה ניצחון של השיטה החברתית הצודקת והנאורה במזרח על פני הסיאוב והניוון הקפיטליסטי של מערב גרמניה. בשנים הראשונות של המלחמה הקרה לאחר תום מלחמת העולם ה- 2 וּבשעה שהעולם החופשי ראה במזרח גרמניה מדינה מלאכותית ולא נחוצה שהוקמה בכוח הזרוע ע”י ברה”מ כתשובה פוליטית למערב גרמניה, המציא המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית במזרח גרמניה וולטר אולבריכט את הסלוגן המפורסם שהפך לנבואה ואת מדינתו מקובלת במשפחת העמים. אולבריכט היה פוליטיקאי מנוסה שראה את הנולד והבין שהטלוויזיה עומדת להכתיב את סדר היום העולמי והיא זאת שתשווק את ארצו כאומה שוות זכויות על פני הגלובוס. כך אמר : “מדליית זהב אחת שקולה כנגד אלף שגרירים דיפלומאטיים”. זה היה המסר לאומה המזרח גרמנית. וולטר אולבריכט פיתח את הרעיון והוסיף, “אתה צריך לעמוד על דוכן המנצחים האולימפי. הוועד האולימפי הבינלאומי יעניק לך מדליית זהב, התזמורת תנגן את ההמנון שלך, ודגל מזרח גרמניה יתנוסס בראש התורן. מיליארד צופי טלוויזיה יהיו עדים למאורע. אתה צריך לעשות זאת שוב ושוב עד שכל העולם יצדיע לך ויכיר בך כאומה משגשגת” [6].

האצניות ההן של מזרח גרמניה הגשימו את חלומו של וולטר אולבריכט באולימפיאדת מינכן 1972. רנטה שטכר ממזרח גרמניה קובעת שיא עולם בריצה ל-100 מ’באולימפיאדת מינכן 1972 בתוצאה של 11.07 ש’ וזכתה במדליית הזהב. אנלי ארהארדט ממזרח גרמניה קבעה שיא עולם בריצה ל- 100 מ’ משוכות בזמן של 12.59 ש’ וזכתה במדליית הזהב. מוניקה זהרט ממזרח גרמניה קבעה שיא אולימפי בריצה ל-400 מ’בתוצאה של 51.08 ש’ וזכתה במדליית הזהב. וולטר אולבריכט צדק בנבואתו. מזרח גרמניה הקטנה הפכה ממדינת מריבה השנויה במחלוקת למדינה פופולרית ששמה נישא בגאון שוב ושוב בכל רחבי תבל בגין שידורי הספורט הבינלאומיים עתירי הרייטינג והמדרוג בטלוויזיה הבינלאומית. ספורטאי מזרח גרמניה צברו במשחקים האולימפיים של מינכן 72′ – 20 מדליות זהב, 23 מדליות כסף ו- 23 מדליות ארד פירושו של דבר היה כי ההִמנון המזרח הגרמני והדגל נחשפו עשרים פעמים במהלך שישה עשר ימי האולימפיאדה למיליארד צופי טלוויזיה. המוטציה הספורטיבית הזאת גישרה לרגע על פני חילוקי דעות פוליטיים והצדיקה את המוטו של וולטר אולבריכט. 66 (שישים ושש) מדליות אולימפיות של מדינה קטנה בסדר גודל של מזרח גרמניה היווה ניצחון גדול של המשטר. האדריכלים הגרמניים מתכנני הכפר האולימפי היפה והיעיל הגו רעיון בנייה מדויק ומסודר באופן מופתי וחשבו על כל פרט . הם אפילו הפרידו בין ההולכים ברגל לבין תנועת כלי הרכב. חניוני הרכב הוקמו מתחת לכפר האולימפי. הרעיון היה למנוע זיהום אוויר. הספורטאים קיבלו את השירות הטוב ביותר. הכפר האולימפי הפך לפסטיבל של אחווה ומפגש בינלאומי של אלפי ספורטאים צעירים מחמש יבשות תבל. לבסוף הפך למלכודת מוות לאחד עשר ספורטאים שלנו. פרופסור שאול לדני זוכר בעת שיחות התחקיר שניהלתי עמו : “…הכפר האולימפי ומערכותיו היו מתוכננים היטב. הכל נקי, יפה, ומסודר ופועל ביעילות. הפדנטיות הגרמנית שאני מקנא בה, מורגשת בכל, שלא כמו באולימפיאדת מכסיקו 1968. יחד עם זאת כישראלי שעבר את השואה תכנון וסדר מופתיים אלה מזכירים לי דווקא את התכנון הקפדני עד לפרטי פרטים, והסינכרוניזציה של כל המערכות הלוגיסטיות של תובלה, מיון, הטעייה, ויעילות בביצוע של “הפתרון הסופי של בעיית היהודים”. לי כניצול שואה ומי שעוסק היום בניהול ייצור, זה מזכיר דווקא את הטרנספורטים שהופנו למאיידנק, טרבלינקה, סוביבור, ואושוויץ, שאנשיהם הוטעו כשהם נכנסים להתרחץ במקלחות ושאת גוויותיהם החנוקות מגַז שרפו ללא עקבות בקרמטוריומים , כמו בתהליך ייצור רציף, יעיל ומשומן היטב. האווירה בכפר נעימה. פרחים בכל מקום. המדים של עובדי הכפר האולימפי והנהלתו, ובכלל זה שומרי הכפר, הם צבעוניים ועליזים. כולם אדיבים. לשומרים אין נשק. האומה הגרמנית עשתה כל שביכולתה כדי להראות לעולם גרמניה ידידותית, חביבה, נעימה ועליזה – גרמניה אחרת, ולהשכיח כל רמז לעברה האפל והמיליטאריסטי…”. זה היה מזמן אולם עדיין זה רלוואנטי”.

חציתי לאחרונה את העשור ה- 9 של חיי. נכנסתי ל- ישורת האחרונה. חייתי מספיק שנים תחת סכנות קיומיות רבות. כמו כל בני דורי השתתפתי גם אני בחמש מלחמות ישראל. למזלי יצאתי מהן ללא פגע. אני דואג עכשיו לדור הצעיר שלנו לילדינו ונכדינו באשר הם. הם ראויים לחיים ארוכים לא תחת סכנות קיום ומלחמות. ארה”ב היא משענת חשובה מאין כמותה כבר 70 שנים וערובה איתנה להמשך קיומה של מדינת ישראל. אני זוכר תקופת מילואים קרבית אחת בקיץ חם אחד בראשית שנות ה- 60 של המאה הקודמת בחטיבה 3 של צה”ל. ה- מ”פ שלי היה אורי חנוכי מקבוץ גשר הזיו. ישבנו כמה קצינים צעירים באחת ההפסקות מהאימונים הממושכים והקשים בצִלוֹ של עֵץ, חגורים בחגור קרבי, נושאים את נשקנו צמוד לגופינו, ולוגמים מיוזעים מים מהמימיות שלנו. שוחחנו באקראי אודות קסמו האישי הבלתי נדלה של נשיא ארה”ב ג’ון פיצג’ראלד קנדי. מישהו העלה שם לפתע טענה כי ג’ון פיצג’ראלד קנדי איננו אדם מוסרי משום שהוא נכנס ללא כל בושה למיטתה של שחקנית הקולנוע מרילין מונרו, ובוגד ברעייתו ז’אקלין. השבתי לטוען כי אהבותיו של נשיא ארה”ב יפה התואר אינן מעניינות אותי כלל ועיקר. אינני מופקד על המוסר של ג’ון פיצג’ראלד קנדי. מה שמעניין אותי, אמרתי למשתתפי הדיון ההוא כמעט לפני 60 שנים, זה, “…האם נשיא ארה”ב יספק נשק חדיש ויעיל באוויר, בים, וביבשה לראש הממשלה ושר הביטחון שלנו דוד בן גוריון, שיעמוד לרשותנו בעֵת מבחן…”.

תזכורת מ- 2016. הציטוטים : אשנה, אומר, ואזכיר דברים שאמר דונאלד טראמפ בשידור ישיר בערוצי הטלוויזיה האמריקניים (הארציים + כבלים) בתום ה- Debate ה- 3 בפאראדייס – נבדה ב- 19 באוקטובר 2016, אז מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארה”ב בפני מנחה הטלוויזיה כריס וואלאס. בתוכם טקסט מתריס בו הודיע כי יבחן את תוצאות הבחירות של 8 בנובמבר 2016 בבוא העת, וכי ישמור עד אז את הציבור במתח. 71.600000 מיליון צופי טלוויזיה שמעו את ההכרזה החצופה, חסרת התקדים, והבלתי מקובלת של דונאלד טראמפ. אנשי ערוץ 2 וערוץ 10 נדלקו ומיהרו להסיק מסקנות נחפזות ולא נכונות, ולהגיב כלהלן, כאילו רוח השכינה מנשבת מעל ראשם, ועשו זאת מבלי לסייג את עצמם :

א. אודי סגל איש חברת החדשות של ערוץ 2 גזר על דונאלד טראמפ גזר דין של תבוסה מול הילארי קלינטון וכך התנבא, ו- אמר : “…זהו קרקס מודרני. הקרב הוכרע. דונאלד טראמפ מחוסל…”.

ב. איילה חסון אשת ערוץ 10 הגדירה אותו כלהלן : “…דונאלד טראמפ ילדותי…”.

ג. ניצן הורוביץ איש ערוץ 2 התנבא ו- סיכם זאת כך : “…בסופו של העימות הזה אין בכלל ספק…המנצחת הייתה הילארי קלינטון בנקודות רבות…אולם לא היה נוק אאוט. דונאלד טראמפ אמר שהוא לא יכיר בתוצאות הבחירות וזה ירדוף אותו עד לקלפי…אני חושב שבכך הוא חיסל סופית את סיכוייו…”.

ד. גיל תמרי איש ערוץ 10 סגר את העימות השלישי והודיע לצופיו בזאת הלשון : “…דונאלד טראמפ נפל לבור עמוק ובאמירה הזאת (“…אני אבחן את תוצאות הבחירות…”) הוא קעקע את אחד היסודות של הדמוקרטיה האמריקנית…”.

ה. נדב אייל איש ערוץ 10 הרחיק לכת מכולם במהלך הפריימריז הרפובליקני בהשתתפות 16 מועמדים ביניהם ג’ב בוש, מרקו רוביו, טד קרוז, ואחרים, וכה התנבא ו- הצהיר בביטחון של נביא : “…אל תדאגו דונאלד טראמפ לא יהיה בתום הפריימריז הרפובליקני המועמד לנשיאות של המפלגה הרפובליקנית…”.

זוהי המסקנה האחרונה לפי שעה : הפוליטיקה הבינלאומית היא חמקמקה והפכפכה. פגישתו של נשיא ארה”ב דונאלד טראמפ עם הדיקטטור של צפון קוריאה איל קים ג’ון בסינגאפור העמידה שוב לרגע אחד באור מגוחך את העיתונאים ההם אייל נדב, אודי סגל, איילה חסון, חמי שלו, וניצן הורוביץ.

6. רון קופמן ובוני גינזבורג שדרני ערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים.

הופתעתי מהודעת ההתנצלות הפומבית ב- תוכנית “יציע העיתונות” של העיתונאי והשדרן רון קופמן לעבר הקולגה שלו בוני גינזבורג (ללא כל הודעת הכנה מוקדמת) ששודרה בערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים ביום שני / 11 ביוני 2018. הערכתי לכנותו ו- יושרתו של רון קופמן נתונה לו מאז היותו עיתונאי ב- “הארץ” וגם פרשן כדורסל שלי לצדו של אלי סהר. זה היה לפני שנים רבות. רון קופמן הוא עיתונאי ושדרן אותנטי, לא ממסדי, לעיתים בוטה, שאיננו חייב דבר לאיש אלא רק לאֶמֶת. רון קופמן הוא נדבך חשוב בעל אישיות ונוכחות מעניינת בערוץ הספורט מס’ 55 בכבלים.

7. הפרזנטורית רותם סלע והמזגן “טורנאדו”.

לפני תריסר שנים ב- 2006 התקינה רעייתי מערכת מזגני “טורנאדו” בדירתנו הצנועה השוכנת ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב. אנחנו שבעי רצון מחברת “טורנאדו” לרבות השירות המהיר האדיב והאמין שלה גם בחלוף 12 שנים. לאחרונה אני מארח בסלון ביתי את הפרזנטורית רותם סלע באמצעות מוניטור הטלוויזיה שלנו. רותם סלע מספרת לי על געגועיה הבלתי מרוסנים ל- “טורנאדו” המושלם שלה. הפרזנטורית הזאת שהיא גם שחקנית גונחת מאז 11 בספטמבר 2016 ומבקשת, “…מ- “טורנאדו” שלה לעשות לה ילד…”. היא נאנחת ומספרת לי, “…עד כמה “טורנאדו” הוא חתיך…”. וגם משוחחת בטון כועס ונוזף בשני מכשירי החשמל שלה המותקנים בביתה, מכונת הכביסה והמכונה לשטיפת כלים, על שאינם פועלים בטרם כניסתה לביתה כמו “טורנאדו” החתיך שלה שמצנן את כתלי דירתה, לפני שהיא בכלל פותחת את דלת הבית. רותם סלע מטרידה אותי. אם היא רותם סלע תמשיך לקשקש לי בקיץ הזה שוב ושוב אודות “טורנאדו” החתיך שלה, “…כמה התגעגעתי למושלם שלי, WOW, איזה כיף לי, טורנאדו תעשה לי ילד…”, אזי לא תהיה לי ברירה אלא לנתק ממנו מגע מ- “טורנאדו” שלה. אני אחליף אותו ו- אקנה לדירתנו במקומו את מזגן “אלקטרה”.

8. שר החינוך נפתלי בנט.

האזנתי בקשה לריאיון שהעניק שר החינוך נפתלי בנט לתוכנית “חמש בערב” ברדיו גלי צה”ל בהובלתם של יעקב ברדוגו וירון ווילנסקי. מדובר באיש בן חיל, קצין צבא אמיץ לב, ואדם בעל יושרה, מוסר, דרך ארץ, ודוגמא אישית. השר נפתלי בנט מבין עד כמה לימוד המתמטיקה בבתי הספר הוא Super חשוב להתפתחותם של תלמידי ותלמידות ישראל. נפתלי בנט מתראיין באיפוק וקורקטיות, ונמנע לאורך כל דרכו הפוליטית מלהעליב ו/או לפגוע ביריביו. אני חש כלפיו הערכה וכבוד.

9. “הארץ” מספק לי מידע. אני אוהב את העיתון של עמוס שוקן וחתום עליו וקורא אותו מאז שנות ה- 70 של המאה הקודמת.

עזבו את שני המשעממים ב. מיכאל הבכיין ואת גדעון לוי הקוּטֶר, וגם את דימיטרי שומסקי. הם לא מעניינים. מוצאת חן בעיני העיתונאית ליסה פרץ עורכת המוספים “גלריה שישי” ו- “ספרים”. וגם עורך “TheMarker” שפרסם ביום שישי – 8 ביוני 2018 מאמר מדעי מרתק ומדהים שעוסק ב- “תוכנית העבודה הסודית של הדבורים”, מאת דפנה מאור. דפנה מאור מביאה לקוראיה את בשורתו של המדען – חוקר האמריקני הפרופסור והאנטומולוג רב המוניטין ג’ין רובינזון, אחד מחוקרי החרקים הידועים בעולם. המדען והחוקר ג’ין רובינזון קובע סברה דרמטית מעניינת ביותר, כלהלן : “…היעילות הגבוהה של הדבורים נובעת מכך שהן יצורים חברתיים מאוד…”. ג’ין רובינזון ביקר בחודש מאי האחרון בישראל כדי לקבל את אחד הפרסים היוקרתיים ביותר בעולם למדענים, “פרס וולף”. הפרס הזה בתחום החקלאות הוענק לו בזכות עבודתו בחקר הגנטיקה של חיי החברה של הדבורים.

10. מנהיגת מר”צ תמר זנדברג והעיתונאית נועה לנדאו.

תושבי רצועת עזה שנתונים לשלטון טרור של החמאס והג’יהאד בכוח הנשק משקיפים על הקיבוצים והיישובים הישראליים הפורחים ליד גדר גבולם ונשמתם יוצאת. הם שואלים כל העת את עצמם להיכן הלכו כל מיליארדי הדולרים שהעבירו נסיכויות הנפט בראשן קאטאר למנהיגיהם  מאז ימיו של הארכי טרוריסט יאסר עראפאת, ולאחריו לאבו מאזן, ולאחריו לאביר הרצח וההרג שייך אחמד יאסין, ולאחריו לאיסמעיל הנייה שמתכנן ומבצע עכשיו את פעילות הרצח והטרור נגד קיבוצי ויישובי עוטף עזה. המוני תרומות מיליארדי הדולרים האבודים זרמו לכיסיהם של מנהיגי הטרור והופנו גם למעשי רצח נפשעים וחפירת מנהרות נגד תושבי מדינת ישראל מאז 1993. רצועת עזה הייתה יכולה להפוך כבר מזמן לחבל ארץ יעיל, כלכלי, ותיירותי. הדרך היחידה למיסוד חיי השותפות עם תושבי רצועת עזה היא לדרוש מתושבי רצועת עזה להחליף את השלטון ולבנות ממשל דמוקרטי. למי אתן מטיפות מוסר בדיוק תמר זנדברג ונועה לנדאו ? ראש ממשלת אנגליה ווינסטון צ’רצ’יל ונשיא ארה”ב פרנקלין דילנו רוזוולט לא היו דמוקרטים ואנשי מוסר פחות מתמר זנדברג ונועה לנדאו.  איסמעיל הנייה ויחיא סאנוואר ישרדו רק אם יישמרו את רעיון “השִיבָה באמצעות מעשי טרור ורצח”. אם יגיעו ימי אחרית האנושות ואומנם רעיון הדמוקרטיה יתממש ברצועת עזה אזי בסופו של דבר לא תהיה ברירה ל- תושבי עזה שוחרי החירות והדמוקרטיה לסלק מדרכם בכוח את איסמעיל הנייה ויחיא סאנוואר, ששולטים עליהם בעזרת הסיף והחרב. הקנצלר והפיהרר המטורף אדולף היטלר שרד רק על סמך הבטחת השווא בה הבטיח לעמו ב- 1934 את בניין הרייך הגרמני ה- 3 לאֶלֶף שנים. גרמניה הנאצית חרבה ונכנעה כניעה טוטאלית בחודש מאי של שנת 1945 לאחר שסבלה הרס נורא בה הושמדו במלחמת העולם ה- 2 בשנים 1945 – 1939 יותר מ- 30 ערים ראשיות שלה. 9.000000 (תשעה מיליון) אזרחים גרמניים וחיילים גרמניים נהרגו במלחמה ההיא בת שש שנים. ההיסטוריה מוכיחה כי בסופו של דבר כל הדיקטטורות והאוטוקרטיות קרסו. הסיפור איננו הצפת רצועת עזה בשווקי אוכל ובניין שיכונים, זה לא יעזור, אלא בהחלפת המנהיגות ושינוי האידאולוגיה הרצחנית של החמאס והג’יהאד. תארו לעצמכם את ארה”ב ואנגליה משקמות את גרמניה הנאצית בתום מלחמת העולם ה- 2 אף על פי ולמרות שאדולף היטלר, יוזף גבלס, הרמן גרינג, והיינריך הימלר היו עדיין נותרים בשלטון. אין דבר כזה. שיעורי החינוך והמוסר שמעבירים לי ב. מיכאל וגדעון לוי ועכשיו גם תמר זנדברג ונועה לנדאו עלו על גדותיהם.

11. הרפואה הציבורית במדינת ישראל ב- 2018.

הרגע הנורא הזה בו הציבור במדינת הפארטאץ’ שנקראת מדינת ישראל, הופך למִטְרָד ו- נֶטֶל על הרפואה הציבורית במדינת ישראל שאותה הוא מממן במיטב כספו, הגיע לא מכבר. הוא כאן במלוא עלבונו.

12. המולטי מיליונר הכבד אורי אלון ה- Owner של קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים נטש את ספינתו המקרטעת. 

שמעון מזרחי הוא לא.

13. עידן קוולר + עידו קוז’יקארו מראיינים ברדיו גלי צה”ל (יום רביעי – 13 ביוני 2018 בין 19.00 ל- 20.00) את אוהד גרינוואלד מחבר הספר, “המועדון – הסודות של מכבי תל אביב”.

מדובר בריאיון עיתונאי חנפני, דל, ו- מגוחך אודות ספר רכילות רָש, רווי עובדות ממוחזרות, שום דבר חדש, ו- לכן עלוב, בו המראיין איש גלי צה”ל עידן קוולר מכתיר את הספר הנ”ל,  “המועדון – הסודות של מכבי תל אביב“, כ- “רָב מֶכֶר”. רגע אחד מר עידן קוולר מה זאת אומרת רָב מֶכֶר ? למה אתה מתכוון כשאתה מעניק לספר נ”ל את התואר “Bestseller” ? על מה אתה מתבסס ? האם אתה יכול לציין את הנתון המתמטי המדויק של המכירה ? האם אתה יכול לא לדבר עם מאזיניך בשפת דימויים כללית. כמה מכר הספר ? 100000, 50000, 25000, 10000, 5000 ? נקוב נתון.

14. למתעניינים ולשואלים, מהיכן נובעת הסמכות והאוטוריטה שלי לחקור ולכתוב את הפוסטים בבלוג. זוהי תשובתי.

הימים ההם – הזמן ההוא.

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 3

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000 . יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו, כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה”ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ”ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת “רשת” כמנכ”ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88′ 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי גם הודות לסיוע של ה- EBU. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ”מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשר משם 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא”ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור יוסף “טומי” לפיד ז”ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא”ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת”א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות.

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת”א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת”א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלי לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי בפאריס). מכבי ת”א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת”א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות שידורים ישירים. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. אין תאריך מדויק. מכתב הערכה ששלח לי יו”ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000 .(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יצחק “צחי” שמעוני ז”ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי  שנכתב אלי ע”י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת “קשת” בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ”ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 shai 27טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו”ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ”ל רשות השידור יוסף בר-אל . את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 15

טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מנכ”ל רשות השידור אורי פורת ז”ל נפרד ממני בתום חמש שנות כהונתו בקדנציה הראשונה שלו בחמש השנים של 1989 – 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמרות).

yoash 23

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע”י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג’לס 1984. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 29

טקסט מסמך : 21 במאי 2001. כמה מילות הערכה של ידידנו הקולגה והעיתונאי גלעד עדין בתום מבצע שידורי ה- Final four של הכדורסל האירופי – ברסי פאריס, בתומו זכתה מכבי ת”א בגביע אירופה לאלופות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס’ 747. הועלה לאוויר ביום רביעי – 13 ביוני 2018.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *