פוסט מס' 766. עיתונאות (3). מוניקה לווינסקי ו- "וועידת המשפיעים" שנערכה ב- 3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים בחסות חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 / "קֶשֶת" + 13 / רֶשֶת". וגם, אמיר ענבר ("הארץ") + מרטינה נברטילובה ("הארץ") + חגית הלפרין ("הארץ") + רזי ברקאי (רדיו גלי צה"ל) + ערן סיקורל (רדיו רשת ב' של תאגיד "כאן). וגם תזכורת מהימים ההם הזמן ההוא שחלף לבלי שוב. פוסט מס' 766. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון – 16 בספטמבר 2018.​כלליראשי

פוסט מס' 766.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : חלק מהפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת על פי הצורך.

הערה 4 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

הערה 5 : כמות הנכנסים והקוראים את הבלוג yoashtvblog.co.il נעה סביב 3/4 מיליון ברוטו.

——————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 766 : הועלה לאוויר בשבת – 15 בספטמבר 2018.

——————————————————————————————–

פוסט מס' 766. עיתונאות (3). מוניקה לווינסקי ו- "וועידת המשפיעים" שנערכה ב- 3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים בחסות חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 / "קֶשֶת" + 13 / רֶשֶת". וגם, אמיר ענבר ("הארץ") + מרטינה נברטילובה ("הארץ") + חגית הלפרין ("הארץ") + רזי ברקאי (רדיו גלי צה"ל) + ערן סיקורל (רדיו רשת ב' של תאגיד "כאן). וגם, תזכורת מהימים ההם הזמן ההוא שחלף לבלי שוב. פוסט מס' 766. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון – 16 בספטמבר 2018.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מינתה במארס 2002 את יוסף בר-אל ל- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני רן גלינקא שהודח, ואח"כ העניקה לו ב- 2 ביוני 2002 מינוי של קבע לתקופה של חמש שנים. המינוי הרם התגלה באיחור רָב כמופרך לחלוטין מפני שלשידור הציבורי נגרמו כבר בשלוש השנים הללו נזקים בלתי הפיכים. ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהעניקו ל- יוסף בר-אל את המינוי המופרך של מנכ"ל רשות השידור והציבו אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל. ממשלת ישראל בתמיכתו של היועץ המשפטי שלה עו"ד מני מזוז הדיחה אותו גם אם באיחור רב בבושת פנים לפינה אפלולית בירכתי ההיסטוריה הארוכה של השידור הציבורי. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח מנכ"ל רשות שידור פעיל מכהן. יוסף בר-אל סוּלָק מהמשרה הרָמָה בגין שחיתות ושוחד מסך והושם בקרן זווית לא חשובה, זניחה, בירכתי ההיסטוריה של השידור הציבורי. בפינה אפלולית שלה. הפרוטוקול הממשלתי אודות פרשת הדחתו של מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל, מפרט את הסיבות לסילוקו ומצוי על מדפי ארכיון הממשלה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 + 13 בהנהלת אבי ווייס ו- מוניקה לווינסקי בכנס "וועידת המשפיעים" שנערך ב- 3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים.

כנס "וועידת המשפיעים" בחסות חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 + 13 בראשות אבי ווייס (לערוץ 10 יש חברת חדשות נפרדת משלו לא פחות טובה בראשות גולן יוכפז) התקיים בתאריך הנ"ל ובמקום הנ"ל. מדובר באירוע יחצני משעמם ולא חשוב בהשתתפות עשרות ידוענים וידועניות בתחומי חיינו השונים שנשכח כלא היו. איש מהם לא אמר דבר חדש. ממנו זוכרים רק את המפגש השבור של יונית לוי באותה "וועידת המשפיעים" עם הידוענית מוניקה לווינסקי (בת 45, היום), זאת שבנתה קריירה רבת מוניטין ורוויית ממון בגין סקנדל ו/או רומן ה- Sex שלה עם נשיא ארה"ב ביל קלינטון (כל ניסוח טוב) שהתנהל בבית הלבן לאורך שנתיים בין 1995 ל- 1997 במסווה בינלאומי של כאילו היא מגינת נשות העולם מפני Shaming של הגברים. זה נכון ש- ממון, Sex, פוליטיקה, ורכילות מניעים את גלגלי התקשורת ואת סקרנות ההמונים אולם לא במקרה הקונקרטי הזה של "וועידת המשפיעים" שהתכנסה ב- 3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים. מדובר ב- הילוך סרק יחצני של חברת החדשות המשותפת לערוצים 12 / קֶשֶת + 13 / רֶשֶת בהנהלתו של אבי ווייס. מדובר ב- מָצֶגֶת רָהָב לצורך רושם בה הכל ידוע מראש. שום דבר חדש.

חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 + 13 בראשותו של אבי ווייס הפיקה וכיסתה את אירוע "וועידת המשפיעים" שנערך בנייני האומה בירושלים ב- 3 בספטמבר 2018. חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 + 13 גייסה את כל יכולת הכישרון שלה לשווק את הכנס כ- אירוע על בזו הלשון תוך טפיחה על שכם עצמה, כלהלן : "…וועידת המשפיעים – האירוע הגדול של חברת החדשות המצליחה בישראל שיפגיש במקום אחד בבנייני האומה בירושלים ב- 3 בספטמבר 2018 בין שרים בכירים, צמרת מערכת הביטחון, בכירי מערכת אכיפת החוק, כוכבי בידו, וגיבורים מעוררי השראה. זאת הזדמנות נדירה לפגוש פנים אל פנים את האנשים המשפיעים במדינה במפגשים מרתקים, בעימותים מפתיעים, ובהרצאות פוקחות עיניים…". מדובר כמובן בטקסט שיווקי בלבד. איזה מפגשים מרתקים, איזה עימותים מפתיעים, ואיזה נעליים. שיממון ורִפְיוֹן. שום דבר חדש. הכל ידוע וחוזר על עצמו. לרבות הרגע ש- האמריקנית מוניקה לווינסקי האישה שעדיין עושה קריירה, מוניטין, וממון אמריקניים ובינלאומיים מזה שתי עשרות שנים על בסיסם של אירועים סקסואליים שחוותה בשעתו ביוזמתה ב- 1995 עם נשיא ארה"ב ההוא ביל קלינטון (במסווה של מגינה בינלאומית על נשים מפני Shamming), נטשה במופגן ובדרמטיות את עמדת הראיונות מול המראיינת שלה יונית לוי בבנייני האומה בירושלים, בטענה שיונית לוי שאלה אותה וניסתה לשאוב ממנה מידע בתחום שהוסכם מראש שאין עוסקים בו. את מוניקה לווינסקי ה- מעוּנָה הקדושה על מזבח ה- Sex וגם את יונית לוי, זוכרים. השאר ב- "וועידת המשפיעים", כל מיני מראיינים ומולם ידוענים / Celebrities נשכחו בשבריר של רגע. זה נכון שבדרך כלל תערובת מידע של Sex, ממון, פוליטיקה, ורכילות (בעיקר Sex, אורי אבנרי ז"ל הקצין ו- הפך את שבועון "העולם הזה" שלו מתערובת לתרכובת של ארבעת היסודות הנ"ל, ויצר משנה סדורה) היא נוסחא בדוקה שמניעה את גלגלי התקשורת (וגם את זאת של חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 + 13), אך ריבוי מקורות מידע מהירים ועכשוויים בארץ ובעולם (לרבות Smartphones) הפכו את אירוע "וועידת המשפיעים" שנערכה ב- 3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים ל- Replay יָשָן ומְיוּשָן, יָשְנוּנִי, נעדר חדשות וחדשנות, צפוי ומשעמם, לא חשוב, ולא מעניין. למעט מוניקה לווינסקי. היה מדובר בכתר מזויף ששיבצו בו יהלומים משומשים נעדרי מינימום קָרָט, אולי אחד בקושי.

אנוכי מעלעל ברשימת המוזמנים שהוזמנו ל- "וועידת המשפיעים" הנ"ל ואישרו בה את השתתפותם מבלי שיש להם לומר משהו חדש לציבור בישראל. תכלית השתתפותם הייתה להשתזף לאורן של מצלמות הטלוויזיה של חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 + 13. משהו ברוח הסלוגן, "אם אינך מופיע בטלוויזיה – משמע אינך קיים". הנה הרשימה המליאה של "המשפיעים", ללא תארם : ראובן ריבלין, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, מוניקה לווינסקי, נירי רגב, איילת שקד, איוב קרא, זאב אלקין, גילה גמליאל, אביחי מנדלבליט, רוני אלשייך, ניר ברקת, אדיר מילר, ריטה, ליאור סושרד, אסף גרניט, דוד לוי, אמנון שעשוע, יאיר לפיד, אבי גבאי, אילנה דיין, זיו שילון, אורלי לוי – אבקסיס, תמי רווה, דוד אמסלם, שרגא ברוש, יוליה שמאלוב – ברקוביץ', גבי אשכנזי, דן חלוץ, אפרים הלוי, דני יתום, ליאו לדרמן, שבתאי שביט, כרמי גילון, אליקים רובינשטיין, יהודה וויינשטיין, יפה בן דוד, דובי אמיתי, אלי הורביץ, יואל סטריק, לוסי אהריש, יפה וויגודסקי, יפתח רון – טל, איציק בנבנישתי, אפי דהן, אילנית מלכיאור, איציק שמולי, אחמד טיבי, רועי פולקמן, אוריאל לין, רן גוזלי, אסף רפפורט, גלעד קריב, קירה רדינסקי, דורית דור, פסקל ברקוביץ', מיכל צפיר, מאיר שפיגלר, חיים אתגר, יובל קינן, רונן צור, טל אלכסנדרוביץ' – טל, רני רהב, משה קלוגהאפט, רמי לוי, רוני בריק, גבי רוטר, רועי כהן, אלכס קומן, עינת נתן, איתי הרמן, חלי ממן, יניב ווייסמן, רז רהב, עדי ביטי, דנה זרמון, ו- מאיה וורטהיימר. רשימה, נֹאמר די נכבדה באורך של 79 שמות אולם מחווירה מול שמה של מוניקה לווינסקי.

מדהים אולם זאת האמת. איש מה- 79 הללו לא אמר דבר חשוב שאמור להיזכר בתודעת ההמונים. גם לא מוניקה לווינסקי. אולם אותה זוכרים לא בגלל ההווה שלה וגם לא בשל עתידה, אלא מפני עברה ההוא במחצית עשור ה- 90 של המאה הקודמת. כ- מתמחה צעירה בת 22 בבית הלבן מִשְכָּנוֹ של נשיא ארה"ב ביל קלינטון בן 49 יזמה מוניקה לווינסקי אירועי Sex עִמוֹ במשרד הסגלגל בבית הלבן ב- וושינגטון. ההקלטות הטלפוניות שנשמרו מהימים ההם חושפות את מוניקה לווינסקי נחושה להיכנס למיטתו של נשיא ארה"ב ביל קלינטון ללא כל ייסורי מַצְפּוּן. נשיא ארה"ב נכנע ליצריו. הוא איננו ראש מדינה היחיד ולא הראשון שלא רק הרים ידיים אלא גם שלח אותן. ומה עם דוד המלך ובת שבע ? ומה עם הרומן של נשיא ארה"ב פרנקלין דילנו רוזוולט עם לוסי מרסר, מזכירתה של רעייתו אלינור רוזוולט ? ומה עם נשיא ארה"ב ג'ון פיצג'ראלד קנדי שניהל רומן כמעט גלוי עם שחקנית הקולנוע מרילין מונרו ?

מוניקה לווינסקי איננה עוד סטודנטית צעירה מתמחה בת 22. היום, היא אשת עסקים מחושבת בת 45 ש- משמרת על אֵש קטנה, כמעט כבויה ו- מעורפלת, את Business יחסי ה- Sex הַאָסוּרִים שניהלה עם הנשיא האמריקני לפני שתי עשרות שנים. היא מרוויחה בעקבות סקרנות ההמונים שלא דעכה ממון עצום בגין פגישותיה, שיחותיה, והראיונות שהיא מעניקה לתקשורת הכתובה והאלקטרונית חובקת עולם. מוניקה לווינסקי נטלה חלק (תמורת תשלום) ב- "וועידת המשפיעים" בחסות חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 + 13 שהתקיימה ב- 3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים. מדהים. מיליוני גברים ונשים בכל רחבי הגלובוס עדיין מתעניינים גם היום האם ביל קלינטון ומוניקה לווינסקי ניהלו במשך כ- שנתיים Sex אוראלי בלבד ו/או שמא באמת שכבו ? ואם כן היכן, באיזה מקום נערכו מפגשי ה- Sex האלה, מפני שידוע לכל בר בי רב כי נשיא ארה"ב מאובטח כהלכה 24 / 7 ע"י שירותי ה- FBI לרבות עיניה הפקוחות של רעייתו הילארי קלינטון ? מוניקה לווינסקי יודעת היטב כי היא דוגרת מזה 20 שנים על ביצת זָהָב ש- מניבה עבורה אין סוף דולרים ירוקים. היא הפכה לדוגרת מקצועית קלאסית. אין לה שום סיבה לחדול ו- לכן היא עורכת הסכמים משפטיים מוקדמים חד משמעיים עם בני שיחה ובנות שיחתה : מה מותר להם לשאול אותה ובאלו מ- קורותיה מותר להם להתעניין, והכי חשוב באלו הדיסקרטיים מהם אסור להם לעסוק, ו- הם אינם רשאים לחקור אותה. אינני יודע איזו עסקת "הסכם ריאיון" ערכה חטיבת החדשות המשותפת לערוצים 12 + 13 בראשות אבי ווייס עם מוניקה לווינסקי בטרם שלחה את יונית לוי לדלות ממנה מידע סקסי הנוגע כמובן לשנות הזוהר שלה יחדיו עם נשיא ארה"ב ביל קלינטון. על עובדה אחת אין עוררין : יונית לוי חצתה היכן שהוא את גבולות הביטחון של ההסכם הנדון מראש, ומוניקה לווינסקי אשת עסקים היום, התרוממה מכיסאה ואמרה למראיינת שלה בתנועת גוף בוטה קבל עַם, עוֹלָם, ומול מצלמות טלוויזיה (של חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 / קֶשֶת + 13 / רֶשֶת) ללא כחל ושרק, כנראה משהו בסגנון נחרץ והחלטי, "…גב' יונית לוי, לא עמדתְּ בהסכם עמי…הפרת את הכללים…שקי לי בתחת…אינני עובדת אצלך…", והתנדפה מהמקום. איש איננו זוכר מה אמרו 79 (שבעים ותשעה) המרואיינים האחרים באותו כנס של "וועידת המשפיעים"  (מגוחכת וחסרת משמעות מההיבט העיתונאי – טלוויזיוני שלה) ובראש הרשימה כבוד נשיא המדינה מר ראובן "רובי" ריבלין. כולם שָם התעניינו לדעת וקיוו לשמוע אם מוניקה לווינסקי פתחה את רוכסן מכנסיו של הנשיא ו- קיימה עם ביל קלינטון רק Sex אוראלי, ו/או הרבה מעבר לכך, האם נשיא ארה"ב והיא השילו לגמרי את בגדיהם. וגם, היכן ניצבו ברגעי האושר הנלבבים ההם של שני גיבורי העלילה האלה, סוכני ה- FBI, ואפוא שהתה הילארי קלינטון.

לידיעת קוראי הבלוג הצעירים : משנגלתה ונחשפה פרשת ה- אהבהבים הסקסואלית של ביל קלינטון עם מוניקה לווינסקי בין הסדינים (ו/או מחוצה להם), היא הפכה חיש מהר לסקנדל פוליטי – מיני בארה"ב של אמריקה שבמרכזה ניצבו כאמור הנשיא בכבודו ובעצמו בן 49, ומוניקה לווינסקי מתמחה צעירה בבית הלבן בת ה-22. על פי ההיסטוריונים נראה כי ההתאהבות המינית בין השניים התקיימה בין השנים 1995 ל- 1997. פער של יותר מרבע מאה של שנים הפרידו בין ביל קלינטון השרמנטי, הגבוה, והחתיך בהא הידיעה של המפלגה הדמוקרטית האמריקנית לבין מוניקה לווינסקי, אך הן לא הכניעו ולא כיבו את אֵש התשוקה של שניהם. שערוריית הרומן האסור מנקודת מבטו של הציבור הצָבוּעַ והסקרן (אולם לא מנקודת מבטו של ביל קלינטון וגם לא מזווית התבוננותה של מוניקה לווינסקי), התגלתה במקרה ב- 1998, וגרמה חיש מהר לסערה ציבורית ופוליטית עצומה בארה"ב. המפלגה הרפובליקנית האמריקנית עשתה מטעמים מהעניין והתבוננה מהצד בעיניים כלות. היא קיוותה למפולת. בהתייחסו לפרשת ה- Sex עם מוניקה לווינסקי, הצהיר ביל קלינטון בריש גלי עם סיום נאומו לאומה האמריקנית שנשא בפני רשתות הטלוויזיה האמריקנית הארציות, והדגיש, "I did not have sexual relations with that woman". חקירה נוספת נגד נשיא ארה"ב ביל קלינטון הובילה להאשמות בדבר עדות שקר ולהעמדתו להליך הדחה (Impeachment) ב- 1998 על ידי בית הנבחרים של ארה"ב. לאחר מכן זוכה ביל קלינטון ע"י הסנאט מאשמת עדות שקר ושיבוש הליכי משפט. ובכן, ב- 1995 סיימה מוניקה לווינסקי את לימודיה בקולג' לואיס וקלארק, והחלה לעבוד בבית הלבן במהלך כהונתו הראשונה של ביל קלינטון. באותו הזמן ההוא כמעט לפני רבע מאה של שנים הם החלו במערכת יחסים סקסואלית ביניהם. ברבות הימים ובחלוף הזמן הזמן נחלשו ודעכו היחסים הסקסואליים בין המלך לפילגש שלו. מוניקה לווינסקי עברה לעבוד במחלקת ההגנה בבית הלבן, אולם לא הייתה מסוגלת לשמור סוד, ופתחה את סגור לִבָּה הסוער ו- שיתפה את חברתה לעבודה גב' לינדה טריפ ברגשות אהבתה העזה לביל קלינטון. מוניקה לווינסקי גם סיפרה לה את אודות תגובותיו החמות אם לא לוהטות של נשיא ארה"ב כלפיה ויחסיה עמו ויחסיו עמה. לינדה טריפ תוצר אמריקני אנושי קפיטליסטי ואגואיסטי, החליטה להקליט בנוכלות ובסודיות את שיחות הטלפון שהתנהלו בין מוניקה לווינסקי לבין ביל קלינטון. ב- 1998 גילתה לינדה טריפ שמוניקה לווינסקי חתמה על תצהיר (משפטי) שבו הכחישה את יחסי ה- Sex שניהלה ברצון מתוך תשוקה ואהבה עם ביל קלינטון. לינדה טריפ נוכלת ומלשינה לא קטנה העבירה את הקלטות ל- מר קנת' סטאר / Kenneth Starr פרקליט המדינה של ארה"ב בשנים 1993 – 1989 (אח"כ היה עורך דין ושופט פדראלי), שבאותו זמן חקר פרשות נוספות שונות הקשורות לביל קלינטון, ביניהן, "פרשת Whitewater". הערה שלי : קנת וינסטון סטאר (Kenneth Winston "Ken" Starr) קנה את פרסומו המשפטי (והסלבריטאי) בעיקר בשל שלל החקירות שניהל נגד נשיא ארצות הברית ביל קלינטון בתקופת כהונתו כנשיא בשנים 2000 – 1998.

החדשות אודות פרשת ה- Sex בין מוניקה לווינסקי וביל קליטון (ו/או בין ביל קלינטון לבין מוניקה לווינסקי), כל ניסוח טוב, התפרסמו בפעם הראשונה ב-17 בינואר 1998 באתר האינטרנט "דראדג' רפורט" (Drudge Report), והסבו נזק עצום למוניטין של נשיא ארה"ב ביל קלינטון המוכשר ובעל יכולות. דווח ש- השבועון Newsweek החליט שלא לפרסם את הפרשה למרות שאחד מהכתבים דיווח וכתב מאמר על הנושא. הדיווח הראשון המאסיבי בעיתונות הכתובה הופיע ב- עיתון "וושינגטון פוסט", כאמור ב- 21 בינואר 1998. למרות הכחשותיו של ביל קלינטון, הסיפור תפס תאוצה אדירה (כמו כל סיפור סקסי). דרישות ה- הסברים מהבית הלבן הלכו ו- גברו. ב- 26 בינואר 1998 דיבר הנשיא ביל קלינטון אל האומה במסיבת עיתונאים בבית הלבן, וכה אמר : "…כרגע, אני חייב לחזור ולעבוד על נאום מצב האומה. עבדתי עליו עד אתמול מאוחר בלילה. אבל אני רוצה להגיד דבר אחד לאומה האמריקנית. אני רוצה שתקשיבו לי. אני אחזור על זה שוב. לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת, גברת מוניקה לווינסקי. לא הוריתי לאף אחד לשקר, אפילו לא פעם אחת, אף פעם. האשמות אלו אינן נכונות. ואני חייב לחזור ולעבוד בשביל האומה האמריקנית…", ועזב את המקום מבויש ומתנדנד.

ביל קלינטון המשיך להכחיש מכל ו- כל קיום יחסי מין עם גב' מוניקה לווינסקי תחת תצהיר שבועה במשפט אחר. בשידור טלוויזיה רשמי מהבית הלבן של כל רשתות הטלוויזיה הארציות ב- ארה"ב טען כאמור, "I did not have sexual relations with that woman Miss Lewinsky".  ביל קלינטון שידע שלקנת' סטאר יש שמלה עם כתם מנוזל הזרע שלו, ושמוניקה לווינסקי נתנה עדות שהנשיא השתמש בסיגר בזמן פגישתם, הודה (תחת לחץ עורך דינו), שהטעה את העם האמריקני ושיחסיו עם מוניקה לווינסקי היו לחלוטין "בלתי הולמים". נשיא ארה"ב ביל קלינטון המשיך להכחיש שנתן עדות שקר בטענה מגוחכת שלא הייתה חדירה, ו- לפי דעתו מין אוראלי בין גבר לאישה איננו עונה על הקריטריון של יחסי מין.

ובכן, מדבריה המתועדים של מוניקה לווינסקי בתא הטלפוני הקוֹלִי של הנשיא ביל קלינטון, לא נותר צֵל של ספק לא רק בנוגע לקשר האינטימי שהתנהל בינה לבין נשיא ארצות הברית לשעבר, אלא עולה גם יוזמתה ו- נחישותה להיכנס למיטתו של הנשיא. "…יש לי שתי הצעות בשבילך…", אמרה מוניקה לווינסקי למשיבון הטלפוני של ביל קלינטון המקליט ומשמר את השיחות הנכנסות, והוסיפה, "…ואף אחת מהן לא כוללת את האפשרות שלא ניפגש. אז פשוט תחיה עם זה. בינתיים, אני אתגנב אליך הביתה במהירות, ואז נוכל לקיים מפגש קצר, אתה יודע, לרבע שעה או חצי שעה, מתי שתרצה…". מוניקה לווינסקי המשיכה בהודעתה הארוכה לביל קלינטון ואמרה לו עוד : "…אתה לא יכול לסרב לי, כי אני פשוט יותר מדי חמודה ומקסימה…כן, אני יכולה להוריד את כל הבגדים ולהתחיל…טוב, אני לא אעשה את זה כי אני יודעת שאתה לא תיהנה מזה. אני מקווה שפשוט תפעל בהתאם למה שאני אומרת לך, ותעשה מה שאני רוצה. נתראה. ביי…".

את המפגש של אשת חברת החדשות יונית לוי ב- "וועידת המשפיעים" עם מוניקה לווינסקי ב- 3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים, ניתן לסכם ב- 8 מילים : "מוניקה לווינסקי עשתה בי"ס ל- אבי ווייס וגם ליונית לוי". כל השאר איננו חשוב ובטל בשישים. שום עיתונאי רציני שמכבד את עצמו איננו עושה הסכמים אנטי עיתונאיים ולא עורך תנאים מראש ולמפרע עם בן שיחו בטרם תחילת שיחת הריאיון. אין דבר כזה, התניה, הצבת תנאים, בבחינת את זה אתה ו/או את רשאים לשאול אותי ואת הנותר לאו. מוניקה לווינסקי היא צֵל חוֹלֵף שנושאת עמה רכילות סקסואלית מסקרנת, לא פתורה, ו-"מעורפלת" (בכוונה), הנוגעת לה ולנשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון. היא איננה אישה טיפשה כלל ועיקר. הרכילות הסקסואלית הנשיאותית שלה למרות התיישנותה עדיין מניבה לכיסה הפרטי הרבה סקרנות ציבורית עולמית ו- גם המון ממון. בדרכה להיעלם ממפת הרכילות הבינלאומית היא מוניקה לווינסקי הביסה את אבי ווייס ואת יונית לוי יחדיו וגם את כל אחד משניהם לחוד. כולם זוכרים רק את מוניקה לווינסקי ב- "וועידת המשפיעים". מי זוכר בכלל את השאר, גם לא את נשיא מדינת ישראל.

סיכום.

"וועידת המשפיעים" (כותרת מפוצצת) שהתכנסה ב- 3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים בחסות חברת החדשות המשותפת לערוצים 12 + 13 הייתה שילוב של מָצֶגֶת רָהָב ועיתונאות מחורבנת. חברת החדשות המשותפת לערוצים 12 + 13 הפסידה לא רק למוניקה לווינסקי. היא הפסידה לעצמה.

2. אמיר בר שלום עיתונאי ושדרן טלוויזיה מצוין של תאגיד "כאן".

ואז הופיע עיתונאי תאגיד "כאן" אמיר בר שלום באולפן "חדשות השבוע" ביום שישי – 14 בספטמבר 2018 של ערוץ 11 ולימד את חברת החדשות של אבי ווייס לקח ו- שיעור מאלף בעיתונאות. הכתבה בת 14 דקות שהגיש, הנחה, ושידר "שעת השי"ן" באולפן "חדשות השבוע" שעסקה ותיעדה את איש המוסד הבלתי נשכח מייק הררי ז"ל מפקד "יחידת קיסריה" במוסד, ממש ערב פריצת מלחמת יום הכיפורים 1973, הייתה Masterpiece של עיתונאות מיטבית. מדובר לא רק בתיעוד כֵּן, אָמִין, ומהימן ממקור ראשון ודיווחי אמת מפתיעים בעוצמתם, אלא גם בגילויים מדהימים שלא ייאמנו אודות פעילותו החרוצה, הסודית, והמוצלחת של המוסד בראשותו של צבי זמיר שחשף את יציאתם למלחמה של צבאות מצרים וסוריה ב- 6 באוקטובר 1973 נגד מדינת ישראל, מול חדלונם הנורא, חוסר הידע, הבלבול, ההיסוס, חוסר בקיאות מובהק בנתוני המצב במורכב, בריחה מאחריות ו- הסרת אחריות, היעדר כישרון הכרעה מוחלט של המנהיגות המדינית והצבאית, אובדן עשתונות מוחלט, ואי יכולת להנהיג ולהחליט בשעה שגורלה של מדינת ישראל מוטל על כף המאזניים. ראש הממשלה גב' גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין, רמטכ"ל צה"ל דדו אלעזר, וראש אמ"ן בצה"ל האלוף אלי זעירא נחשפו ב- "שעת השי"ן" במלוא חולשתם ו- חִדְלוֹנָם. "שעת השי"ן" הוא מסמך תיעודי מזעזע עָצוּב ומַר. "שעת השי"ן" מהווה גם היום תזכורת לכל המנמנמים "השְוִויצֶרִים", אלה שעוסקים וממונים על גורלה של מדינת ישראל, ו- מניחים על ראשם זרי דפנה של מנצחים בטרם עֵת. "שעת השי"ן" הוא תיעוד חשוב ביותר מאין כמותו ומהווה גם ברגעים אלה תזכורת וחומר למחשבה שהגיש אמיר בר שלום לציבור היושב בציון בטרם עוד יום כיפורים הממשמש ובא ונכנס ל- חיינו, ביום שלישי – 18 בספטמבר 2018 של שנת תשע"ט.

3. מאיה איידן עיתונאית ושדרנית טלוויזיה מעולה של חברת החדשות של ערוץ 10.

ואז מופיעה גם מאיה איידן העיתונאית המצוינת של חברת החדשות של ערוץ 10 בשני הערבים של 12 ו- 13 בספטמבר 2018 עם שתי הכתבות התיעודיות המצמררות, המדהימות, והנוסטלגיות, שלה אודות חיילי צה"ל החוזרים מהשבי המצרי בתום מלחמת יום הכיפורים 1973. מאיה איידן לימדה את אבי ווייס ואת חברת החדשות שלו פרק חשוב בעיתונאות טלוויזיונית. גם מאיה איידן כמו אמיר בר שלום הגישה לציבור בארץ חומר חשוב למחשבה בטרם יום הכיפורים של שנת תשע"ט הממשמש ובא.

4. פגישת מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון עם רמטכ"ל צה"ל מוטה גור ב- 1977. שיעור מאלף בעיתונאות. 

ב- 1998 הוציא לאור דן שילון באמצעות הוצאת "חמד" של העיתון "ידיעות אחרונות" את ספרו בן 346 עמודים, "דן שילון – בשידור חי". אחד הספרים המעניינים והטובים שנכתב מנקודת מבטו של המחבר, ו- אולי החשוב ביותר בתחום שיצא לאור עד כה ועוסק בקורותיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בעמודים מס' 150 ו- 151 של הספר מספר מנהל חטיבת החדשות דן שילון על חשיבות עצמאותו המוחלטת של השידור הציבורי, כפי שהוא ראה אותו ב- 1977 ימים ספורים לפני חג העצמאות של מדינת ישראל. דן שילון מספר שהוא הזמין את רמטכ"ל צה"ל דאז רב אלוף מרדכי "מוֹטָה" גוּר לריאיון טלוויזיה חגיגי במלאת 29 שנים להולדתה של מדינת ישראל, ריאיון טלוויזיוני (מוקלט) שייערך בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. רב אלוף מוֹטָה גוּר התנה את קיום הריאיון בתנאי ש- שר הביטחון שמעון פרס יאשר את ריאיון הטלוויזיה הזה בטרם שידורו. דן שילון השיב לו מייד, "צר לי", והוסיף, "אבל הדברים אינם מקובלים עלי. הם עומדים בניגוד מוחלט לעקרונות עבודתנו מול צה"ל ומערכת הביטחון. איננו מקבלים הנחיות משום גורם פוליטי. שמעון פרס איננו צנזור, הוא אישיות פוליטית ומוביל את מפלגתו לבחירות". מוֹטָה גוּר איבד את סבלנותו, "זה התנאי לקיום הריאיון", אמר. "לא אוכל לקבל את התנאי", השיב דן שילון. האווירה באולפן נעשתה דחוסה. עדים רבים היו לדיאלוג הנרגז. המראיינים, הצוות הטכני, וכל עוזריו של הרמטכ"ל. "האם אתה רוצה לרמוז שהגעתי לירושלים כדי לשוב לתל אביב כלעומת שבאתי ?", שאל הרמטכ"ל בכעס. דן שילון השיב לו, "אינני רומז, אני אומר זאת במפורש", והוסיף, "אם זה התנאי, אין ריאיון, זו הדלת ואתה יכול לצאת דרכה לתל אביב". הרמטכ"ל רתח. הוא קם ממקומו תלש את המיקרופון מעל בגדו ובצעדים מהירים עזב את האולפן ואת בניין הטלוויזיה. בכעסו שכח להסיר את האיפור מעל פניו. ובכן, מר דן שילון היה נציג אמת של עיתונאות ישראלית רצינית ועצמאית שמכבדת את עצמה ואת תפקידה, ושהוא מאמין בה, עיתונאות רצינית ועצמאית ש- איננה עורכת שום הסכם מראש אף אם מדובר בריאיון עם רמטכ"ל צה"ל וגם איננה מסכימה לדִבְרוּר הריאיון ע"י שר הביטחון הממונה הפוליטי על רמטכ"ל צה"ל. היה מדובר בשיעור עיתונאי מאלף ברור וחד משמעי שנתן דן שילון עיתונאי אמיץ וישר מבחירי ובכירי העיתונאים בטלוויזיה הישראלית הציבורית העצמאית, ו- הפגין דוגמא אישית עילאית כפי שהוא הבין את תפקידו הטלוויזיוני – העיתונאי במדינה דמוקרטית וחופשית. המסר שלו של דן שילון היה ברור : אנחנו עיתונאי הטלוויזיה הישראלית הישראלית הציבורית בעלי יושרה איננו עורכים הסכמים מוקדמים עם בני שיחנו בטרם אנו לוחצים על הֶדֶק המצלמה. הכול ו/או לא כלום. רמטכ"ל צה"ל מוטה גור למד זאת על בשרו.

5. עיתונאי ושדרן ערוץ 10 טַל שורר ו- לינוי אשרם סגנית אלופת העולם והזוכה במדליית הכסף בקרב רב בהתעמלות אומנותית שהסתיימה שלשום בסופיה – בולגריה.

אני אוהב את העיתונאי טל שורר. עיתונאי מדויק ומאופק ולא מתלהם גם כשהוא מדווח על זכייתה של המתעמלת הישראלית המחוננת לינוי אשרם במדליית הכסף בקרב רב באליפות העולם בהתעמלות אומנותית שהסתיימה ביום שישי – 14 בספטמבר 2018 בבולגריה. עיתונאי ושדרן טלוויזיה שאיננו יוצא מכליו ושומר על פרופורציות.

6. אמיר ענבר ונובאק "נולה" דג'וקוביץ' ב- US Open של 2018

משחק הניצחון של הסרבי נובאק "נולה" דג'וקוביץ' על הארגנטיני חואן מרטין דל פוטרו המסורבל במקצת והגבוה (1.98 מ') בגמר ה- US Open ביום ראשון – 7 בספטמבר 2018 היה משמים, חד גוני, רוטיני, ומשעמם מפני שהתבסס רק על יכולות וחבטות כדורים מקצה אחד של המגרש לקצהו השני. מדובר אומנם בחבטות עזות וחזקות ביותר אולם ההתמודדות כולה נעדרה כמעט לחלוטין משחק מתוחכם ליד הרשת של שניהם. מאידך, טקס ההכתרה היה כרגיל נעלה, תרבותי, אדיב, ומרשים. האלוף נובאק דג'וקוביץ קיבל עבור שבועיים של עבודה ב- US Open צ'ק ע"ס 3.800000 דולר. סגנו הרוויח % 50 מהסכום הנ"ל. גב' ילנה ריסטיץ' היפה רעייתו של נובאק דג'וקוביץ' ואם שני ילדיו גנבה כרגיל את ההצגה ביציע. הפוסט המעניין, הסולידי, והמדויק של אמיר ענבר שהתפרסם בעיתון "הארץ" ביום רביעי – 12 בספטמבר 2018 תחת הכותרת, "עם החיבוק מהאדם הנכון הוא שוב מצא משמעות", אודות נובאק דג'וקוביץ', הוא במידה רבה פיצוי לדיווחים הפומפוזיים, הצעקניים, וה- Over doing של אלון עידן (אף הוא עיתונאי "הארץ") באותו נושא של ה- US Open בכלל, וטורניר 2018 בפרט. סולידיות ואיפוק אינם חולשה.

טקסט מסמך : יום רביעי – 12 בספטמבר 2018. עיתון "הארץ". זוהי הכותרת "עם החיבוק מהאדם הנכון הוא שוב מצא משמעות" של מאמרו היעיל והתמציתי של אמיר ענבר אודותיו קורותיו של טניסאי העל הסרבי המחושב נובאק דג'וקוביץ בטרם טורניר ה- US Open שנת 2018. פוסט שכתוב היטב ומהודק וראוי לקריאה. (באדיבות עיתון "הארץ" והמו"ל עמוס שוקן). 

7. מרטינה נברטילובה וסרינה וויליאמס ב- US Open של 2018. 

כנ"ל, הפוסט המעניין של מרטינה נברטילובה שהתפרסם בעיתון האמריקני New York Times תחת הכותרת "אכן קיים מוסר כפול, סרינה, אולם אין זה מצדיק את התנהגותך". "הָאָרֶץ" רכש את הזכויות ופרסם אותו בעיתון ביום רביעי – 12 בספטמבר 2018. המאמר האנליטי, המנומק, והמעניין של מרטינה נברטילובה (ראוי לקריאה) דן בהתנהגותה המתנשאת והמכוערת של סרינה וויליאמס במשחק הגמר בשבת – 8 בספטמבר 2018 בו הפסידה ל- טניסאית היפנית נאומי אוסאקה 2:6 ו- 4:6. גם מאמרה של מרטינה נברטילובה מהווה פיצוי נוסף לדיווחים ה- Over דרמטיים, ההיסטריים, והמייגעים של העיתונאי חובב הטניס אלון עידן.

טקסט מסמך : יום רביעי – 12 בספטמבר 2018. עיתון "הארץ". זוהי כותרת מאמרה של מרטינה נברטילובה, "אכן קיים מוסר כפול, סרינה, אולם אין זה מצדיק את התנהגותך", הדן בהתנהגותה החריגה, האגרסיבית, והבלתי ספורטיבית של סרינה וויליאמס כלפי השופט הראשי מר קארלוס ראמוס במשחק הגמר לנשים יחידות בטורניר הטניס של ה- US Open בו הפסידה ליריבתה היפנית נאומי אוסאקה. (באדיבות "הארץ" ומו"ל העיתון עמוס שוקן). 

8. חגית הלפרין והפוסט המעניין מאוד שפרסמה במוסף "תרבות וספרות" (בעריכת בני ציפר) ביום ראשון – 9 בספטמבר 2018 אודות ידידותם ויריבותם המקצועית של שני גאוני הספרות העברית אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן תחת הכותרת, "השלולית הקטנה והחברות הגדולה".

עיתון "הָאָרֶץ" העפיל השבוע לשיאו משפרסם את מאמריהם המעניינים, המחושבים, והמסודרים, וניתוחם רוויי עובדות אמת של אמיר ענבר ומרטינה נברטילובה. ביום ראשון – 9 בספטמבר 2018 שבר "הָאָרֶץ" שיא נוסף משפִּרְסֵם פוסט נרחב ומרתק ברמה מחקרית של חגית הלפרין אודות ידידותם ויריבותם המקצועית של שני גאוני הסָפְרוּת העברית אברהם שלונסקי (1973 – 1900) ונתן אלתרמן (1970 – 1910) תחת הכותרת, "השלולית הקטנה והחֲבֵרוּת הגדולה". הפוסט המרתק ורָב הַמֵידָע של חגית הלפרין אודות אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן הודפס במוסף "תרבות וספרות" של "הָאָרֶץ" (בעריכת בני ציפר).

טקסט מסמך : יום ראשון – 9 בספטמבר 2018. עיתון "הארץ".  חגית הלפרין פרסמה פוסט נרחב ומרתק ברמה מחקרית אודות ידידותם ויריבותם המקצועית של שני גאוני הספרות העברית אברהם שלונסקי (1973 – 1900) ונתן אלתרמן (1970 – 1910) תחת הכותרת, "השלולית הקטנה והחֲבֵרוּת הגדולה"(באדיבות "הארץ" ומו"ל העיתון עמוס שוקן). 

9. רזי ברקאי עיתונאי, שדר, ומגיש ומנחה את תוכנית האקטואליה "מה בוער" ברדיו גלי צה"ל ביום ראשון – 16 בספטמבר 2018.

עיתונאי ושדר רדיו "גלי צה"ל" רזי ברקאי ניהל ביום ראשון – 16 בספטמבר 2018 בתוכניתו "מה בוער" בין 09.00 ל- 11.00 ריאיון מגוחך של טירון נעדר מינימום ידע ו- בקיאות עם נטע ריבקין ומירי נבו אודות זכייתה הדרמטית של המתעמלת הישראלית לינוי אשרם במדליית הכסף בקרב רב (בארבעת המכשירים אלות, סרט, כדור, וחישוק) באליפות העולם בהתעמלות אומנותית שהסתיימה ביום שישי – 14 בספטמבר 2018 בסופיה – בולגריה. מדובר בהישג סנסציוני בכל קנה מידה משום ש- לינוי אשרם התייצבה על דוכן המנצחות כשהיא מפרידה בין שתי הרוסיות דינה אוורינה (Dina Averina) המנצחת והזוכה במדליית הזהב ו- אלכסנדרה סולדטובה (Alexandra Soldatoveׂ) הזוכה במדליית הארד. מה כל קשה למגיש ולמנחה בכיר ברדיו גלי צה"ל להתכונן לשיחת ריאיון עם לינוי אשרם סגנית אלופת העולם בקרב רב בהתעמלות אומנותית, תחום שאין לו בו צֵל של מושג קלוש כדי להפוך למקצוען ולא להצטייר כחובבן. אם רזי ברקאי היה עיתונאי רציני ובאמת מתעניין בהישגה המדהים והסנסציוני של לינוי אשרם הוא היה מעלה לדיון את ההתמודדות של הספורט הישראלי הדַל מול תעשיית הספורט הענקית של רוסיה בעלת פוטנציאל, ממון, מסורת, ומורשת כמותית ואיכותית בעיקר בשני המקצועות האולימפיים של התעמלות ספורטיבית גברים ונשים (Gynastics) וקרב רב בהתעמלות אומנותית נשים (Rhythmic All Around). אילו רזי ברקאי היה עיתונאי רציני בעל ערך הוא היה מעלה לדיון בפרהסיה את אורח ומשטר חייה של ספורטאית העַל חיילת צה"ל לינוי אשרם, כמה שעות היא מתאמנת בכל יום, מהי תזונתה, אלו וויתורים בחייה הפרטיים כופה עליה ההתמדה והמשמעת הספורטיבית החמורה בה היא שרויה, מי המאמנים שלה, באיזה גיל היא התחילה להתאמן, ומה הם סך כל המאפיינים את גדולת העַל העולמית של המתעמלת הישראלית המוכשרת והצנועה והענווה הזאת. מדהים ש- רזי ברקאי השטחי, המשעמם, וחסר היֶדָע לא יָדָע גם לנצל את היֶדָע ואת הסמכות המקצועית של נטע ריבקין הסמוכה ליד המיקרופון שלו, מתעמלת אומנותית מחוננת בזכות עצמה. רִידוּד ו- החמצה.

10. ערן סיקורל מגיש ומנחה תוכנית הרדיו "השעה הבינלאומית" בין 14.00 ל- 15.00 ברשת ב' של תאגיד "כאן".

ערן סיקורל ניהל היום (ראשון – 16 בספטמבר 2018) שיחת חרשים עם פיליפינית תושבת מנילה (הייתה עוזרת בית בישראל ומדברת עברית בסיסית מאוד) אודות השיטפונות הקשים שפוקדים בשעה זאת. ערן סיקורל ניסה לקבל לנהל עמה שיחה עיתונאית מורכבת בשפה העברית. מייד היה ברור שהפיליפינית האדיבה איננה מסוגלת לנהל שיחת רשמים עיתונאית בעברית הנוגעים לאסון הטבע שמתרחש כעת בפיליפינים בפרט ובמזרח הרחוק בפרט. היא יודעת עברית מאוד בסיסית הנוגעת לעבודתה כמטפלת ועוזרת בית בשעתו בארץ. ערן סיקורל הבין שהוא נמצא במֵיצָר וכי התחקירנים שלו הפילו אותו בפח. או אז החליט להימלט משדה המוקשים הרדיופוני הזה בנימוק שקו השידור בין ישראל לפיליפינים איננו כשיר וכאילו לא שומעים את המרואיינת שלו באיכות סבירה. זה מה שהוא סיפר לה. אנוכי דווקא שמעתי בביתי ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב את בת שיחו הפיליפינית באיכות רדיופונית מעוּלָה למרות ה- Delay הארוך, היא רק לא הבינה מה הוא רוצה ממנה (הספיקה להבהיר לו זאת). ערן סיקורל עשה מעשה לא הגון. הוא ניתק ממנה מגע וברח מהזירה העיתונאית באופן מאוד לא אלגנטי. הרגשתי כאילו הוא מבלף אותי וגם את בת שיחו הנמצאת במרחק של 10000 (רבבה) ק"מ ממנו בקצה צדו האחר של כדור הארץ. אילו אנוכי הייתי היא, הייתי משיב לו, כלהלן : "…מר ערן סיקורל אל תבלבל את המוח ואל תנתק. אתה שומע אותי מצוין בארץ וגם אני שומעת אותך היטב במַנִילָה, אולם במקום עברית דבר עמי אנגלית ו/או ספרדית…".

הימים ההם-הזמן ההוא שחלף לעַד לבלי שוב :

טקסט מסמך : שנת 2000 . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" כמנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים . שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשר משם 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלי לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות שידורים ישירים. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. אין תאריך מדויק. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי  שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת "קשת" בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 shai 27טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל. את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 15

טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל נפרד ממני בתום חמש שנות כהונתו 1989 – 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 23

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yoash 3

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של חיים יבין, ואורי פורת – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

yoash 29

טקסט מסמך : 21 במאי 2001. כמה מילות הערכה של ידידנו הקולגה והעיתונאי גלעד עדין בתום מבצע שידורי ה- Final four של הכדורסל האירופי – ברסי פאריס, בתומו זכתה מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 766. העולה לאוויר ביום ראשון – 16 בספטמבר 2018.


תגובות

פוסט מס' 766. עיתונאות (3). מוניקה לווינסקי ו- "וועידת המשפיעים" שנערכה ב- 3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים בחסות חברת החדשות המשותפת של ערוצים 12 / "קֶשֶת" + 13 / רֶשֶת". וגם, אמיר ענבר ("הארץ") + מרטינה נברטילובה ("הארץ") + חגית הלפרין ("הארץ") + רזי ברקאי (רדיו גלי צה"ל) + ערן סיקורל (רדיו רשת ב' של תאגיד "כאן). וגם תזכורת מהימים ההם הזמן ההוא שחלף לבלי שוב. פוסט מס' 766. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום ראשון – 16 בספטמבר 2018.​ — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>