פוסט מס' 804.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי. הוא מוגש בחינם לקוראיו, לנכנסים אליו, ולמתעניינים בו. 

הערה 3 : מומחי סטטיסטיקה מעריכים כי הבלוג YOASHTVBLOG.CO.IL שעלה לאוויר ביולי 2012 מונה היום ב- 15 באפריל 2019 כ- 800000 (שמונה מאות אלף) קוראים, נכנסים, ומתעניינים.

——————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 804. הועלה לאוויר ביום שני, 15 בחודש אפריל של שנת 2019. כל הזכויות שמורות.

——————————————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס/אפריל 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר רענן כהן הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. יוסף בר-אל מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור במקומו של המנכ"ל הזמני הקודם של רשות השידור תת אלוף במיל. רָן גָלִינְקָא, מי שהוּדָח וסוּלָק בכעס וזעם רב מהמשרה הרָמָה והאחראית באביב 2002 ע"י ראש הממשלה אריאל שרון. רָן גָלִינְקָא מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור בסתיו 2001 לאחר התפטרותו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בקיץ 2001 בטרם הדחה (תהליך Impeachment) שנוהל נגדו במרץ רב ע"י הוועד המנהל של רשות השידור בראשות היו"ר נחמן שי ובגיבוי מליאת רשות השידור. רשות השידור ההיא הפכה זה מכבר לזירת משחק פוליטית ולחוות ניסיונות ממשלתית. זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הפכה הפקדתו הניסיונית, המתעתעת, הזמנית, והמגוחכת של יוסף בר-אל למינוי בן 5 שנים (תקופת זמן הקבועה בחוק) ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002 מנכ"ל רשות השידור לתקופה של 5 שנים. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום בעת ההיא על כתב המינוי הנכבד ההוא שהעניק ליוסף בר-אל את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל ואת הובלתו עד קיץ 2007. הוא יוסף בר-אל היה עתיד לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כשל, הוּדַח, וסוּלָק ממנה הרבה קודם לכן ב- 2 במאי 2005 ע"י אותו ראש ממשלה אריאל שרון, מי שמינה ו-הפקיד בידיו שלוש שנים קודם לכן את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל. את העובדה הזאת הנוגעת לחיי החופש והחירות ותקינות החיים הדמוקרטיים במדינת ישראל יש לשַנֵן, לזכור, ואף פעם לא לשכוח : לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל (ובתולדות רשות השידור) הוּדַח וסוּלָק מנכ"ל רשות שידור יָרוּד, עָלוּב, וחַנְפָן פוליטי מְכַהֵן בשֵם יוסף בר-אל ע"י אותה ממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל שרון שהושיבו אותו על הַכֵּס הַרָם 3 שנים קודם לכן.

טקסט תמונה : קיץ 1989. הימים ההם – הזמן ההוא לפני שנות דוֹר. חלק מהצוות שלי ואנוכי בעֵת ההכנות וההתכוננות לקראת מבצע השידורים הישירים הבינלאומי הגדול שלנו, מונדיאל איטליה 1990. התמונה צולמה בחצר הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים ליד האנטנה הלוויינית המרכזית שלנו המחוברת ו- מקושרת ל-לוויין ה- ECS של איגוד השידור האירופי ה- EBU. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : המגישה אורית כסיף, השדר רמי ווייץ (מחבק את אורית כסיף), אמנון ברקאי, השדר נסים קיוויתי, משה גרטל, יוני קנלר ראשו מציץ), אנוכי יואש אלרואי (מרכיב משקפי שמש), אורן רוזנשטיין (ראשו מציץ), השדר יורם ארבל, נסים מזרחי, ואורי לוי (ראשו מציץ). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כותרת פוסט מס' 804: עילוי טלוויזיוני בשם אמנון אברמוביץ'. מדובר ברַב אָמָּן. איש חכם, הוגה, כותב, ושדרן ופרשן ברמה גבוהה (מאוד) בחברת החדשות של ערוץ 12. מרום גילי 81 אני מאמין לו ומוקיר אותו. ספיחי בחירות 2019. וגם ענייני דְיוּמָא.  פוסט מס' 804. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

כותרת הפוסט הקודם מס' 803: מַנְהִיגוּת מָבוֹךְ. מגוחך ו-מדהים לראות ולשמוע את רמטכ"ל צה"ל בעבר רָב אָלוּף במיל. בני גנץ והיום מנהיג מפלגת "כָּחוֹל לָבָן" מצהיר הצהרת רָהָב נטולת כיסוי "אני אהיה ראש הממשלה של מדינת ישראל" ונסמך על תוצאות רשלניות של מִדְגָם הבחירות המוקדם בערוץ 12 (בהפקת מִינָה צֶמַח) ב-9 באפריל 2019. אַכְזָבָה גדולה מהחייל הראשון של צה"ל שאמור לירות דרך הַקַוָונוֹת אולם מעדיף לירות אינסטינקטיבית מהַמוֹתֶּן מבלי שהוא כפוי לעשות כך. גְרוֹטֶסְקִי. בלתי מתקבל על הדעת. אתה לא מאמין למראה עיניך ולמשמע אוזניך. רָב אָלוּף ו-רמטכ"ל צה"ל שאמור להיות איש נבון וחושב בעל שיקול דעת, איש שאָמוּן על תכנון קַר ומדויק מראש וניתוח חָכָם של כל העובדות שנקרות בדרכו, שוֹלֵף ו-מִתְלַהֵם ו-מפטפט כאחרון חייליו. לא ייאמן. הערה: פוסט מס' 803 נחקר ונכתב בכפוף לפארטאץ' הטכנולוגי ותקלות הַמִחְשוּב שמתנהלים גם ברגע זה במקומות שונים בארץ בעת ספירת הקולות ב-בחירות 2019 (!), זה מחַד. ו-מְאִידָךְ, גם בהערכה רבה ועצומה לציוותי המוחות הישראליים שמנחיתים ביום חמישי-11 באפריל 2019 חללית ישראלית בשם "בראשית" על הירח (!!!). פוסט מס' 803. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום רביעי-10 באפריל 2019.

אינני חוזר בי. מדובר בעילוי בתחום הכתיבה והשידור בתעשיית הטלוויזיה. אמנון אברמוביץ' הוא עילוי. אני אומר זאת על סמך ניסיון עבודתי במשך 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם. אמנון אברמוביץ' הוא פרשן הטלוויזיה היחיד בארץ מעיד בפרשנות הייחודית שלו רבת הדימויים בערוץ 12 נוכח 1.000000 צופים (בתום ספירת הקולות בקלפי ולאחר שבני גנץ מצהיר הצהרה מגלומנית כי הוא יהיה זה שירכיב את הממשלה הבאה), ושַח כלהלן : "…מנהיג "כחול לבן" בני גנץ איננו מחובר לחַשְמַל…". אמנון אברמוביץ' מדבר בשפה תקשורתית מוגדרת מאוד, תמציתית מאוד, חַדָה מאוד, ולכן ברורה מאוד. שפה תקשורתית שהיא גם ציורית ורבת דימויים ו-במידה רבה ייחודית רק לו. שפת התקשורת של אמנון אברמוביץ' איננה רק שְנוּנָה, אלא גם תמציתית וחסכונית. לכן הפרשנות שלו איננה רק יעילה ומעניינת אלא הוא מעלה את רמת הדיון, ולכן בצידה אתגר לא רק עבור מאזיניו מחוץ לאולפן הטלוויזיה, אלא גם לשומעיו שיושבים לצדו בתוך האולפן. קולגות הפרשנים שלו למיניהם ומשימותיהם, שכמותו מסתופפים באולפן החדשות של ערוץ 12, מחויבים להעפיל לסטנדרט שיוצר אמנון אברמוביץ'. אֶשְנֶה ואוֹמַר שוּב כי טקסט הפרשנות הבהיר והממוקד שלו שוֹנָה במידה רבה משֶל רבים ורבות בתעשיית הטלוויזיה בארץ. ניסוחיו הייחודיים של אמנון אברמוביץ' בחדשות ערוץ 12 אינם דָבָר שבשִגְרָה בציבוריות הישראלית. נדמה לי לפתע שאנוכי נמצא בגללו לעיתים ב-ארה"ב. שדרני הטלוויזיה האמריקניים מדברים באותן המילים שאנחנו הוגים, אולם שפת התקשורת שלהם עם שומעיהם, אף היא רבת דימויים, שונה בחלקה משלנו. שדר טלוויזיה אמריקני אחד הָגָה ב- קיץ 1981 טקסט שמעולם לא שמעתי כמותו לאחר שהטניסאי האמריקני חם המזג ג'ון מקנרו (John McEnroe) ניצח במשחק הגמר לגברים יחידים בטורניר הטניס ב- ווימבלדון בלונדון ב- 1981 (אחד מארבעת טורנירי הגראנד סלאם הבינלאומיים בטניס)  את השוודי המאופק וקר הרוח ביורן בורג (Bjorn Borg, אלוף הטורניר חמש שנים ברציפות בין 1976 ל- 1980) והדיח אותו לפני 38 שנים מהכס הרָם. היה מדובר בסנסציה עולמית. השַדָּר האמריקני ההוא לא היסס להתבטא במונחים הנוגעים להתרחשות ההיסטורית האנושית ההיא בתולדות כדור הארץ, וכה אמר לצופיו : "תמה תקופת הַקֶרַח-החלה תקופת הַאֵש". פנטסטי. שש מילים ונדם לרגע. אורי לוי שדר הטניס שלי בחטיבת הספורט שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית בימים ההם, מעולם לא דיבר כך לצופינו.

טקסט תמונה : קיץ 1976. הטניסאי השוודי ביורן בורג (Bjorn Borg בן 22 בתמונה, גובהו 1.80 מ') הופך למלך הטניס הבינלאומי ואלוף טורניר ווימבלדון במשך חמש שנים רצופות בין 1976 ל- 1980. הישג ספורטיבי עולמי חסר תקדים. אנחנו רדפנו אחריו במשך שנים יחדיו עם רשתות הטלוויזיה רבות אחרות ברחבי תבל בכל מקום באשר יתחרה כאלוף טניס יוצא דופן, מיוחד, ומרשים. הַמִרְדָף עלה לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולחטיבת הספורט שלנו לא מעט כסף ו-ממון, וודאי לטלוויזיה השוודית הציבורית SVT שהייתה מחויבת ציבורית לעקוב אחריו, לתעד את הצלחתו הפנטסטית על מגרשי הטניס, ולחשוף אותו בפני צופיה. במשחק הגמר ב- 1981 לגברים יחידים ב- ווימבלדון הפסיד ביורן בורג במפתיע לטניסאי האמריקני ג'ון מקנרו ( John McEnroe בן 22, גובהו 1.80 מ') בתוצאה 3:1 במערכות, 4:6, 7:6, 7:6, ו- 6:4. קטעים נבחרים מהמשחק הסנסציוני הזה שודרו אז ע"י חטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הסלוגן של אותו השדר האמריקני ההוא, "תמה תקופת הקרח – החלה תקופת האש" הלמה את ההפתעה הענקית שהתרחשה בזירת הטניס ההיא של ווימבלדון ב- 1981. שנתיים אח"כ, ב- 1983 פרש ביורן בורג הצעיר בהפתעה, רק בן 27 מזירת הטניס הבינלאומית, ולמעשה מכל טניס תחרותי. הוא הרוויח בקריירת הטניס שלו פרסים כספיים בשווי של כ- 4.000000 (ארבעה מיליון) דולר והפך לאיש עסקים. שדרני טלוויזיה בינלאומיים שנפעמו ונדהמו לפתע מקץ שלטונו של הטניסאי השוודי המלכותי, הודיעו לצופיהם בזו הלשון : "…Every good thing comes to end…". ג'ון מקנרו הרוויח בקריירת הטניס שלו כ- 12.000000 (שניים עשר מיליון) דולר. (באדיבות WIMBELDON).

שדר טלוויזיה אמריקני אחר ששידר פעם ישיר את אחד ממשחקיה של קבוצת לוס אנג'לס לייקרס ב- ליגת הכדורסל של ה-NBA, בה כיכב גֶ'רִי וֶוסְט, שַח את הטקסט הזה לצופיו : "כשגֶ'רִי וֶוסְט (Jerry West) מתרומם לקליעת Jump shot, יותר בטוח שהוא יִקְלָע מאשר הַשֶמֶש תִּזְרַח מחר".

טקסט תמונה : לידת ה- NBA. ראשית עשור ה- 70 במאה הקודמת. זהו ג'רי ווסט (Jerry West) משמאל מס' 44 שחקן קבוצת לוס אנג'לס לייקרס מכדרר מול וולט פרייזר (Walt Freizer) מהניו יורק ניקס. תנועת הגוף הזאת האופיינית לג'רי ווסט היוותה את ההשראה ליוצרי הלוגו רב המוניטין של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל. הלוגו שתפור על מדי השופט (מימין) הוא פשוט במראהו וחסר יומרות אך קליט ונצרב בקלות בתודעה. (באדיבות ה- NBA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אמנון אברמוביץ' תיאר לפני שנים את מסע הבחירות המחודש של אהוד ברק שביקש לחזור ולהיות שוב ראש ממשלה בשפתו הטלוויזיונית הייחודית רבת דימויים, במילים האלה : "אֵהוּד בָּרָק יְגַלֶּה שֶהֶהָרִים יוֹתֵּר גְבוֹהִים בַּדֶרֶך חֲזָרָה" (טקסט שלקוח מהשיר "בדֶרֶךְ חֲזָרָה" של הזמר אבי טולדנו, כותב המילים של השיר הנ"ל הוא אהוד מנור, ומחברת הלחן היא המוזיקאית נורית הירש). מעולם לא שמעתי פרשנים ישראליים מחברים ניסוח אקטיבי כזה של פרשנות פוליטית, כה ציורי וכה מדויק של העובדות ההן בשמונה מילים בלבד. מעולם גם לא שמעתי מי מהפרשנים בתעשיית הטלוויזיה הישראלית נושא טקסט כה חַד, שָנוּן, בהיר, וחד משמעי,  שמכוון לעברו של מי מהפוליטיקאים שמבקש עכשיו להיות ראש ממשלה בזה הנוסח,  "…מנהיג "כחול לבן" בני גנץ איננו מְחוּבָּר לחַשְמַל…". אמנון אברמוביץ' איש חברת החדשות של ערוץ 12 ניחן ב- כריזמה תקשורתית טלוויזיונית ורדיופונית מקורית ו-מעניינת שמושכת את כל תשומת לבי, את שתי אוזניי וגם את שתי עיניי. מן ההיבט הזה הוא בהחלט יוצא דופן. כשהוא עולה לאוויר של ערוץ 12 אתה נדרך בכורסת הטלוויזיה שלך בסלון ביתך מפני שאתה יודע שיש לו מה לומר ואולם אינך יודע כיצד הוא ינַסֵח את מה שיש לו לומר. בנוסף לכל יש לו מקורות עיתונאיים מהימנים. כאיש טלוויזיה אנוכי רוחש לו הערכה רבה מזה זמן רב מהימים בהם שירת את ערוץ 1 הציבורי. אחזור ואשנה ואומר כי מדובר לא רק ב-רַב אָמָּן טלוויזיוני אלא בראש וראשונה מדובר ב-אדם יישר דרך, הגון, ובעל מוסר ומשמעת גבוהים. וגם חָכָם. אנוכי מאמין לדיווחיו. אמנון אברמוביץ הוא בין העיתונאים הבודדים בתחום שמגשים הלכה למעשה את שלושת הציטוטים הר"מ, כפי שהגו אותם בשעתם מוטי קירשנבאום, אחד העם, ורבי משה בן עזרא.

ציטוט : "לַמִילִים יֵש וִויזוּאַלְיָה מִשֶּלָהֶן". (מרדכי "מוטי" קירשנבאום).

ציטוט : "סַלְסֵלוּ אֶת הַמַּחְשָבָה והִיא תְּרוֹמֵם את הַלָשוֹן". (אחד העם).

ציטוט : "אִם הַקִיצוּר יָסְפִּיק – הַאֲרִיכוּת שְגִיאָה". (ר' משה אבן עזרא).

גילוי נאות : מפני שאנוכי צופה מזה חודשים אחדים בעיקר במהדורת החדשות המרכזית של חברת החדשות של ערוץ 12 (וגם שבע רצון ממנה), אנוכי מבקש לומר כי עוֹדֵד בִּינוֹ בעלה של בִּתִּי הָגָר נושא בהצלחה ובכישרון בתפקיד אחראי ומרכזי של מפיק בכיר בחברת החדשות של ערוץ 12. 

אמנון אברמוביץ' מדבר בהֵא הידיעה בשפת טלוויזיה תקשורתית מוגדרת ו- מובנת. נהירה וקליטה לאוזנו של המאזין מפני שהיא קצרה (!) ברורה (!) ו- פשוטה (!). מינימום טקסט מול מכסימום בהירות. הוא בונה רעיון מורכב בעת שידור ישיר בטלוויזיה אולם נותר תמציתי. חסכן מילים. הוא משתמש בתחמושת מועטה ואף על פי כן צוֹלֵף במטרה. מדובר בגְדוּלָה שמאפילה על רבים מהקולגות שלו בערוץ 12 וגם מעבר לו. אולפן חדשות בכל רשת טלוויזיה הוא זירה תחרותית מונרכית ולא דמוקרטית. מנהלים אותו המגיש/ה והמנחה הראשי/ת לפני הקלעים ועורך ומפיק מאחוריהם. הצוות הזה האנשים האלה הם המנווטים את Line up המהדורה ואת דיוניה, והם שמעניקים את רשות הדיבור לעיתונאים/עיתונאיות שמאיישים את האולפן, כל אחד בתורו. אמנון אברמוביץ' הוא נציג מוצלח ו-משגשג של חברת החדשות של ערוץ 12. הוא איננו רק מוסר אינפורמציה עיתונאית אלא גם אדם נבון ו-חכם ועיתונאי רב ניסיון שמחובר שנים רבות למקורות נסתרים רוויי מידע שמספקים לו מודיעין, חדשות לבקרים. במשך השנים הרבות רכש מוניטין עיתונאי עצום בעל השפעה שהפך אותו לבר סמכא בעל מעמד מיוחד. למרות מעמדו הרָם בעולם התקשורת הישראלית נותר צנוע ועניו. בשעה שיונית לוי ו/או דני קושמרו מעניקים לו את רשות הדיבור, אני מזדקף מייד בכורסת הטלוויזיה שלי בביתי הפרטי ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב. לא רק אני. גם שותפיו באולפן החדשות של ערוץ 12 נדרכים, לובשים ארשת פנים רצינית, זוקפים את אוזניהם והופכים אותן לחידודין – חידודין. גם הם עוקבים אחרי הטקסטים שהוא משמיע באולפן לא רק עבור הצופים אלא גם עבורם. אמנון אברמוביץ' איננו רק עיתונאי ושדרן טלוויזיה. הוא דרמטורג. ראה גם פוסט מס' 801.

אנשים שמתעניינים באמת במדע הכתיבה, בתורת הנאום, ובכישרון השידור התמציתי והחסכוני בטלוויזיה (וגם ברדיו) פלוס שימוש הגיוני, יעיל, ונבון בכמויות הַמֶלֶל שהם מתכוונים לומר למיקרופון שלהם ראוי להם שיקראו ויעיינו בספרי התנ"ך "מִשְלֵי" + "קֹהֶלֶת" + "תְּהִילִים" (אבל לא רק), בכתבי אייבראהם לינקולן וכתבי דוד בן גוריון, ובמלאכת התיעוד הטלוויזיוני של באד גרינספאן. 

בימאי הטלוויזיה והקולנוע, והדוקומנטריסט, היהודי אמריקני Bud Greenspan המנוח ז"ל (באד גרינספאן, 2010 – 1926) היה כזה, כמו אמנון אברמוביץ'. ו/או אמנון אברמוביץ' כמותו. כל ניסוח טוב. צָלַף תקשורת. כותב ו-מנסח מהמעלה הראשונה. התוודעתי אליו ב- 1975 לאחר שאלכס גלעדי ואנוכי קנינו את סדרת הטלוויזיה המונומנטאלית שלו "OLYMPIAD". לכיתוב התיעודי התמציתי שלו לכל אורכה ורוחבה של הסדרה "OLYMPIAD" יצא מוניטין בינלאומי. הטקסטים החסכוניים והמדויקים שכתב באד גרינספאן בסדרה "OLYMPIAD" (ובתוכם גם זה חיבר ואשר מתייחס לסצנת הסיום של ריצת המרתון לגברים באולימפיאדת מלבורן 1956 בו הרץ הצ'כוסלבקי הנודע אמיל זטופק (Emil Zatopek) האלוף האולימפי באולימפיאדת הלסינקי 1952 ומדליין הזהב בריצות 5000 מ' + 10000 מ' + מרתון) נוצח במפתיע ע"י הרץ הצרפתי אלן מימון (Alain Mimoun), מהווים גם היום בחלוף כל כך הרבה שנים נכסי צאן ברזל ו- בי"ס לכתיבה מתומצתת, חסכונית, מדויקת, ונכונה בטלוויזיה. היה מדובר בשעתו ב- באד גריספאן איש טלוויזיה וקולנוע מוכשר, שיודע לייצר, להתאים, להביע, ולהשתמש בכמות מֶלֶל מצומצמת אולם מדויקת, כזאת המספרת בבהירות סיפורו ו/או רעיון, ו/או את הגות מחשבתו אותה היה מעוניין לחשוף ולהציג בפני הציבור. מייד אפנה לטקסט התיעודי הבלתי נשכח ההוא של באד גרינספאן מאולימפיאדת מלבורן 1956, אך לפני כן ברצוני לשנות ולומר פעם נוספת כלהלן : מדע הכתיבה והשידור בטלוויזיה מורכב מ- "אינדוקטרינציה" פשוטה שכוללת בתוכה חוקים ברורים. מרבית אנשי הטלוויזיה בארץ (וגם בעולם) מפרים את חוקי תורת הדיבור והמלל בטלוויזיה (וגם ברדיו), ביודעין ו/או באקראי, ולכן חיש מהר הופכים לא רק לפטפטנים, אלא גם לקשקשנים. הרשימה ה- שֵמִית ארכנית, ממשוכת, ומפותלת כאורך הגלות. כתבים ושדרנים ספורים בתעשיית הטלוויזיה (בארץ וגם בעולם) מוכשרים לתאר ולשדר סצנות דרמטיות מורכבות במעט מילים. מתי מעט מהם צועדים צעידת שיווי משקל מאוזנת על הַתֶּפֶר הדק שמפריד בין שידור לבין בִּרְבּוּר, על קַו שמבדיל בין מסירת מֵידָע לבין פטפוט. 

אנוכי נוטש לרגע את הפרשן והמנסח המדויק אמנון אברמוביץ' ועובר אל עילוי טלוויזיוני אחר, הכותב והמנסח היהודי-אמריקני באד גרינספאן (Bud Greenspan).

הכיתוב ההוא של בַּאד גְרִינְסְפָּאן לפני כיוֹבֵל שנים בסדרת הטלוויזיה המרתקת שלו, "OLYMPIAD" היה חסכוני, מדויק, ומִילותיו בסלע. המשפטים היו קצרים, פשוטים, וברורים. זה היה סוד כוחו של ה- Narrative. תיאור מהלך האירועים היה מושך והגיוני. הטקסט מעולם לא היה דרמטי יותר מהתמונה. בַּאד גְרִינְסְפָּאן היה עילוי ביכולת הכתיבה שלו לטלוויזיה, ואני מדגיש טלוויזיה. אך זה לא בא לוֹ בקלוּת. הוא כתב קשה. כתב, מחק ותיקן וחוזר חלילה, עד שהיה איך שהוא מרוצה מהתוצאה הסופית. זה מה שהוא סיפר לי בעת פגישתנו בניו יורק ב- 1978.

הנה דוגמא אחת מִינֵי רבות לכתיבה עילאית בטלוויזיה. טקסט טלוויזיוני פשוט, בהיר וחסכוני המגדיר במילים ספורות ומדויקות את הסיטואציה שנגלתה על מסך הטלוויזיה בכתבה שסיקרה את המאבק ההרואי בין שני הרצים האולימפיים למרחקים ארוכים, האתלטים הדגולים של שנות ה- 40 ו- 50 במאה שעברה, אֶמִיל זַטוֹפֶּק (Emil Zatopek) מצ'כוסלובקיה והצרפתי אָלָן מִימוּן (Alain Mimoun). במשך שמונה שנים רצופות מ- 1948 עד 1956 ניצח "הַקַטָּר הצֶ'כִי" אֶמִיל זַטוֹפֶּק רָבָּן הריצות הארוכות בעולם ותמיד גבר על מתחרהו העיקרי, השני הנצחי, אָלָן מִימוּן יהודי – צרפתי שעבד כמלצר לפרנסתו במסעדה בפאריס, בכל הריצות הארוכות החשובות ב- 5000 מ', 10000 מ', וריצת המרתון. באליפויות אירופה וכלה בתחרויות האולימפיות. אלן מימון היה השֵני הנצחי. באולימפיאדת מלבורן 1956 נפגשו שני היריבים המושבעים בפעם האחרונה. זה היה בריצת המרתון ביום הנועל של האולימפיאדה. אמיל זטופק היה ב- אולימפיאדת מלבורן 1956 בן 34 ויריבו אלן מימון בן 35.

מצלמת פילם אוסטרלית בודדה תיעדה ב- Long Shot (צילום מרחוק) בימים ההם מרוֹם היציע את כניסת רצי המרתון לאִצטדיון האולימפי במלבורן להקפת הסיום האחרונה. היא הנציחה את אָלָן מִימוּן מופיע במפתיע ראשון בשער האצטדיון. נותרו לו עוד 400 מטר לסיום הריצה המפרכת. למרות הצילום המרוּחק ניתן להבחין כי לאחר שנכנס עייף לאצטדיון, מסב אָלָן מִימוּן בדאגה מבט לאחור כדי לראות מי דולק אחריו ומי מהרצים מאיים על בכורתו. כבר היו דברים מעולם בו הפסידו מובילי המרתון את בכורתם האולימפית דווקא בהקפה האחרונה באִצטדיון. אלן מימון פחד בעיקר מאֶמִיל זַטוֹפֶּק. לשמחתו אף אחד ממתחריו לא היה שם כדי לאיים על בכורתו. גם לא אמיל זטופק שניצח אותו תמיד בכל התמודדות ביניהם מאז אולימפיאדת לונדון 1948. בַּאד גְרִינְסְפָּאן היטיב לתאר את אותו הרגע הדרמטי הבלתי נשכח באולימפיאדת מלבורן 1956, בו אלן מימון מסתכל בחשש ובדאגה לאחור בטקסט יעיל, קצר, פשוט, ובהיר, ולכן ווירטואוזי :

  “…Alain Mimoun looks behind and first time in eight years Emil Zatopek is not there…”.

 רק חמש עשרה מילים. אח"כ התיר לתמונת הטלוויזיה לדבר בעד עצמה. עריכה גאונית.  Masterpiece טלוויזיוני בגלל הפשטות והיעילות של עיצובו החסכני. הטקסט התיעודי הזה מרשים מפני שהוא כל כך פשוט והגיוני, קצר ונגיש לכל צופה טלוויזיה באשר הוא. זהו סוֹד איכותה של הכתיבה הטובה בטלוויזיה. פשוטה, קצרה, וברורה.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. אלן מימון חוצה ראשון את חוט המטרה בתום ריצת המרתון ומנצח לראשונה בחייו את אמיל זטופק. זמנו היה 2:25.00 שעות. אמיל זטופק שסבל ממיחושי בטן וקלקול קיבה קשה סיים שישי בתוצאה של 2:29.34 שעות. (התמונה באדיבות באד גרינספאן, IOC, ו- Channel 7 האוסטרלי. כל הזכויות שמורות).

אָלָן מִימוּן ניצח את אֶמִיל זַטוֹפֶּק בתחרות האחרונה בחייהם כספורטאים פעילים וגָרָף את מדליית הזהב בריצת המרתון. אמיל זטופק שעֶרֶב קודם לקה בשלשול קשה ואיבד נוזלים סיים את הריצה שישי. "…לרגע לא חשבתי להפסיק את הריצה למרות שהרגשתי פיסית מאוד לא טוב, סבלתי מקִלקול קיבה ושִלשולים…", סיפר לי בעת הפגישה הארוכה שלי עמו במשך 5 (חמש) שעות בקיץ 1992 במשרדי חטיבת הספורט ב- בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים והוסיף לי, "…היססתי אם להתחיל אותה. אך ברגע שזינקתי לא הייתה דרך חזרה…" .שוֹט הצילום הנועל את הכתבה הנהדרת, מראה את המנצח אָלֶן מימוּן ממתין לאֶמִיל זַטוֹפֶּק על קו הסִיוּם ומוחא לוֹ כפיים בכבוד והערצה, בעֵת שהאתלט הדגול שכינוי היה "הקָטָר הצֶ'כִי", חוצה אותו עייף ותשוש. אלן מימוּן מחבק את אֶמִיל זַטוֹפֶּק ומנשק אותו לאחר הגעתו. שניהם צועדים יחדיו על המסלול חבוקים ומחייכים. הצילום הזה לא יישכח לעולם. הוא בעצם סוגר מעגל ומנציח את חלקה השני של סיסמתו האולימפית הבלתי נשכחת של הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין מייסד המשחקים האולימפיים בעת החדשה :

 “…The essential thing in life is not conquering but fighting well…”.

הכתבה על "אָלָן מִימוּן שניצח לבסוף את אֶמִיל זַטוֹפֶּק", היא אחת מחמש המרכיבות את אחד מפרקי הסדרה הטלוויזיונית האולימפית הנקרא "העקשנים" ("The  persistent ones"). הכתבות הנפלאות והמזהירות של באד גרינספאן שינו לעַד את תפישת הטלוויזיה של אלכס גלעדי ושֶלִי. שנינו אהבנו והערכנו את באד גרינספאן עד אין קֵץ. ראינו בו בימים ההם דוקומנטאריסט יוצא דופן ובימאי טלוויזיה יוצא דופן, וכותב מופלא. במידה רבה גאון בתחומו. אני משתמש שוב ושוב במונחים גאון, גאוני, וגאוניות אך מתכוון לכך שהם נובעים מהיגיון הגיוני ופשטות עשייה.

טקסט תמונה : הזמן: ספטמבר 1987. המקום: רומא. האירוע: אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 32 שנים. אנוכי (בן 49) יחדיו עם באד גרינספאן (Bud Greenspan, בן 61 מימין) והמפיקה הראשית שלו ועוזרתו האישית ננסי בפה (Nancy Beffa, בת 39) בפתח מסעדה ברומא בספטמבר 1987. השיזפון על פניי נובע מחשיפה רבה לשמש באצטדיון האולימפי הפתוח של רומא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : רומא. אוגוסט – ספטמבר 1987. רומא בירת איטליה. אנוכי עם באד גרינספאן המיתולוגי Grand Master בטלוויזיה וקולנוע בעת אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 87'. (צילום RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יותר מ- 80 רשתות טלוויזיה בעולם קנו ב- 1975 מ- בַּאד גְרִינְסְפַּאן את הסדרה הנפלאה שלוֹ "OLYMPIAD" אבל את הכסף הגדול באמת הוא לא ראה. רוּן אָרְלֶדְג' מנהל חטיבת הספורט של רשת ABC שאמור היה לשלם ל- בַּאד גְרִינְסְפַּאן מיליוני דולרים תמורת זיכיון השידור של הסדרה האולימפית בארה"ב לקראת אולימפיאדת מונטריאול 76' (רשת ABC החזיקה בזכויות השידורים של המשחקים האולימפיים של מונטריאול 1976) סירב לרכוש אותה בטענה, שלא יכול להיות שאת ה- Master Piece הזה עשו מחוץ לשורות ABC. הוא לא רכש אותה. בשנים ההן עבדה בשירות מחלקת הספורט וחטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית מתורגמנית מחוננת מאנגלית לעברית בשם טַל פֶּרִי. טַל פֶּרִי עסקה בתרגום של כתבות רבות מהסדרה "OLYMPIAD" לצורך שידורן ב- "מבט ספורט". היא לא הייתה חובבת שידורי ספורט, אך נהגה לומר לי, "…יואש אלרואי, אלו הן כתבות נהדרות. הרבה מעבר למושג "ספורט" נטו. טוב שרכשתם את הסדרה הזאת. אני מצדיעה ל- באד גרינספאן…". זה היה מזמן לפני 44 שנים, אולם אני זוכר כל מילה שלה.

טקסט תמונה : עשור ה- 70 ו- 80 של המאה שעברה. בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. זוהי טל פרי המתורגמנית המצוינת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. היא כלל לא הייתה חובבת ספורט אך כמתרגמת תפשה את גדלות וחשיבות שידורה של הסדרה הדוקומנטארית "OLYMPIAD" על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ההערה המקצועית שלה בגין טיב הסדרה הייתה חשובה מאוד עבורי כעורך ספורט בשידור הציבורי. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בתום שידור כל פרקי הסדרה "האולימפיאדה" (OLYMPIAD) בתוכניות הספורט שלנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית היכן שהוא במאי 1976, כתבתי ל- בַּאד גרינספאן שטרם הכרתי ומעולם לא פגשתי, דברי תודה שבח חמים. הוא היה ראוי לכך. השורה התחתונה במכתב שלי הייתה כלהלן, "…זאת סדרת ספורט אולימפית דוקומנטארית, מהממת, מרשימה ומעוררת כבוד עצום. היא הטובה ביותר שנעשתה אי פעם בתולדות וקורות תעשיית הטלוויזיה הבינלאומית באשר היא. מכיוון שנעשתה בסטנדרטים ברמה ובאיכות שאין דומים לה ובגלל שהיא הראשונה מסוגה, היא תחַרֵת לעַד באותיות של זהב בקלאסיקה של סרטי הספורט התיעודיים בטלוויזיה. אני מזמין אותך להיות אורח של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית בירושלים…". מכיוון שלא ידעתי אפילו את כתובתו, שלחתי את המכתב אליו באמצעות יצחק "צחי" שמעוני מנהל התוכניות בטלוויזיה הישראלית שהכיר את בַּאד גְרִינְסְפַּאן ופגש אותו ביריד טלוויזיה בפאריס. תשובתו של בַּאד גְרִינְסְפַּאן מ- 1 ביוני 1976 לא איחרה לבוא [2].

טקסט מסמך : 1 ביוני 1976. זהו מסמך התשובה המקורי שכתב לי באד גרינספאן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פגשתי לראשונה את בָּאד גְרִינְסְפָּאן ז"ל ואשתו קָאפּי ז"ל (Cappy Petrash), ואת שתי עוזרותיהם האחיות היפות נֶנְסִי וסוּזָאן בֶּפָה, במשחקים האולימפיים של מונטריאול ביולי 1976. התחבקתי עמו וקראתי לו "אחי". הוא היה אז בן 50. לבוש מקטורן סָפַארִי נצחי, מרכיב משקפיים שחורות עבות מסגרת שמונחות בעת הפנאי על קדמת ראשו הקרח ודמה מאוד בהופעתו לכוכב הטלוויזיה ושחקן הקולנוע האמריקני הידוע טֶלִי סָאבָאלָאס (Telly Savalas) בסִדרת הפעולה הבלשית "קוֹזָ'אק". מבט עיניו החומות של באד גרינספאן מפזרות חום ופניו אפופות תום. הופעתו משדרת יושרה ואמינות. נקשרה בינינו ידידות עבותה. שנה לאחר משחקי מונטריאול ב- 5 ביוני 1977, ביקש אותי לבוא לארה"ב ולהצטרף לשורות חברת ההפקה הנודעת הטלוויזיונית שלו שעסקה גם בהפקת סרטי קולנוע בניו יורק, "CAPPY  PRODUCTIONS” [סעיף 3]. זה היה מזמן לפני 42 שנים, אולם המסמכים נשמרו. עוזרתו נֶנְסִי בֶּפָה כתבה לי כלהלן :

CAPPY  PRODUCTIONS                                                     June 5 1977

Yoash, when are you coming to the USA to work for us. Bud would love to have you, as well as the rest of us who know you at our company anytime

,love

Nancy Beffa

And from all the rest of Cappy Production Cappy, Bud and Suzanne

טקסט מסמך : 5 ביוני 1977. מכתב ההזמנה של חברת "Cappy Productions" שכתבה לי והציעה לי לבוא לניו יורק כדי לעבוד למענם. על המכתב חתומה גב' ננסי בפה (Nancy Beffa). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סירבתי בצער. ההזמנה לעבוד בעבור ולצִדו של בּאד גרינספַּאן הייתה מחמאה גדולה וכבוד רַב בשבילי, אך דחיתי אותה בשל סיבה אחת בלבד. טרם מיציתי את יכולתי אצל אלכס גלעדי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. ביולי 1978 בתום משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978, טסתי מבואנוס איירס לניו יורק כדי להיות אורח של בַּאד גְרִינְסְפַּאן במשך חודש תמים. זה היה ביקורי הראשון בארה"ב. התאהבתי בו ובמפעל חייו הטלוויזיוני והקולנועי, התאהבתי בניו יורק, התאהבתי במַאנהָאטֶן התוססת. משרד ההפקה שלו "Cappy Productions" שכן בשדֵרות מאדיסון 1078 על רחוב 81, בלֵב מַאנהָאטֶן. כשפתחתי את דלת המשרד ראיתי אותו שוב. שנתיים חלפו מאז נפגשנו באולימפיאדת מונטריאול. זה היה הוא, אותו בַּאד גְרִינְסְפַּאן שהכרתי וזכרתי. הוא היה לבוש שוב בחליפת הסָפָארִי המסורתית שלו ומשקפיים בעלי עדשות עבוֹת עיטרו את ראשו הקרח מזכיר לי את הבלש המיתולוגי "קוֹזָ'אק". בַּאד גְרִינְסְפַּאן שכב על מיטה צדדית בירכתי המשרד מליט ראשו בידו ומהרהר. משנכנסתי, התרומם וקם ולחץ את ידי. פטפטנו קצת, ואז חזר לשכב על מיטת השדה שלו. הוא התנצל, "…יואש, אתה יודע שאני כותב קשה. אני מנסה לתכנן ולכתוב שוב את הטקסט בראשי. הכתיבה הראשונה שלי איננה מוצלחת דיה…". בַּאד גְרִינְסְפַּאן היה בימאי מתעד מוכשר, פורה, ובעל עין רגישה. ברבות השנים הזמין אותו הוועד האולימפי הבינלאומי להפיק וייצֵר תיעוד מסודר של האולימפיאדות. לסרטי התעודה של המשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 העניק שם משותף, "שישה עשר ימי תהילה" (Sixteen days of glory). הוא יצר גם ב- 1977 את הדיוּקוֹ – דרמה המפורסמת "וִוילְמָה" (Wilma) אוֹדוֹת האצנית האמריקנית הדגוּלָה וִוילְמָה רוּדוֹלְף (Willma Rudolph) שהייתה בילדותה נֵכָה בעלת מוּם והפכה לאלופה אולימפית בריצה . ווילמה רודולף זכתה באולימפיאדת רומא 1960 בשלוש מדליות זהב בריצות 100 מ' ו-200 מ', ומרוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'. הסרט שודר בהצלחה רבה ברשת הטלוויזיה NBC. היא נפטרה צעירה בטרם עת ב- 1994 ממחלת הסרטן בגיל 54. בַּאד גְרִינְסְפַּאן יצר שני דיוקו – דרמות (Ducodrama) מעניינות, "אולימפיאדת לוס – אנג'לס 1932" ו- "אולימפיאדת ברלין 1936", כאילו שתיהן מועברות אז בימים ההם בשידורים ישירים בארה"ב. שתי יצירות מופת. הוא יצר את הסדרה המפורסמת הדוקומנטארית שלו בת 13 הפרקים "Numero Uno". הוא יצר סרט דוקומנטארי אודות השחיין הנודע מַרק סְפִּיץ (Mark Spitz). ב- 2002 בהיותו בן 76 ביקר לראשונה בישראל ויצר תוכנית דוקומנטארית מיוחדת שנושאה, "30 שנה לרצח י"א הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן 1972". מרבית סרטיו יצירותיו של הגאון הזה שודרו על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

ב- 1983 נפטרה אשתו האהובה קָאפּי. הכרתי אותה היא הייתה אישיות נדירה. באד גרינספאן וקאפי פטראש היו זוג חשוכי ילדים. בעל ואישה שהיו חברים וידידים בלב ובנפש הקרובים כל כך איש לרעותו. מותה הייתה עבורו מהלומה כבדה. הוא התאבל עליה זמן רב ומְאֵן להתנחם. הוא היה הלוּם צער. יום אחד קיבל מכתב ניחומים עליו היה חתום שמו של ד"ר סֶם לִי (Sam Lee). סמי לי היה ספורטאי אמריקני ממוצא סיני שזכה בשתי מדליות זהב אולימפיות בקפיצות למים ממגדל שגובהו 10 מטרים. פעמיים אלוף אולימפי במקצוע המרהיב הזה, באולימפיאדות לונדון 1948 והלסינקי 1952, ואחד מגיבורי הסדרה הטלוויזיונית  "האולימפיאדה" (OLYMPIADׂ) של באד גרינספאן. סמי לי ידע עד כמה אהב באד גרינספאן את אשתו ועד כמה היה קשור אליה. כך כתב לוֹ כדי לנחמו  [4] . "בעל אחד שהתאלמן מאִשתו האהובה חלם בצערו הרב, שהנה הוא מגיע לגן עדן. בחלומו חולפת לנגד עיניו שוּרה ארוכה של אנשים דוממים לבושים לָבָן-רוחות רפאים, מלאכי שמיים המחזיקים בידיהם נֵרוֹת דולקים. בין הדמויות הרבות בשורת המלאכים הלבנה הוא מזהה לפתע את אישתו. אך אוֹיָה רק הנֵר שלה כָּבוּי. אהובתי היקרה הוא שואל אותה בעֶצֶב, "מדוע רק הנֵר שלך אֵיננוּ דוֹלֵק ?", "אהובי יקירי" היא משיבה לו, "הנֵר שלי אֵינוֹ דוֹלֵק מפני שהדמעוֹת שלך מְכַבוֹת אותו, אל תבכה יקירי, וכך שלהבתו של הנֵר שלי לא תּכְבֶּה ותּאִיר לעַד". מאז הפך הבעל האלמן לאיש מאושר יותר וחיוך תמידי עלה על שפתותיו. שמו של בַּאד גְרִינְסְפַּאן היוצֵר האולימפי רב התהילה הולך לפניו והוא ינון לנצח. אישיות בסדר גודל כְּשֶלוֹ מגיחה לבימת ההיסטוריה של הטלוויזיה הדוקומנטארית פעם במאה שנה.

טקסט תמונה : רחוב מאדיסון 1078 במנהאטאן – ניו יורק בשנת 1980. באד גרינספאן ז"ל (משמאל) ורעייתו קאפי פֶּטְרָאש ז"ל (מימין). שניהם בלתי נשכחים לעד. הם היו זוג אנושי, קולנועי, וטלוויזיוני יצירתי ומופלא. Buddy היא קראה לו – תרתי משמע. תרומתם לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה איכותית. (התמונה באדיבות באד גרינספאן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הטקסט הכתוב והמתוכנן בטלוויזיה בו יש לכותבו שְהוּת זמן מספקת לסגנן, למחוק, לתקן ולעַצְבוֹ מחדש הוא יתרון עצום לעומת ניסוח הנאמר בשידור ישיר. לא כל שכן כשמדובר בשידורי ספורט ישירים בטלוויזיה שָם הדבר מורכב שבעתיים תיאור אירועי ספורט הלובשים ופושטים צורה וחולפים ביעף כמו בסרט נע מצריך כּישוּרֵי עַל ליד המיקרופון. תמצית כִישרון שַדָּר הטלוויזיה מוצאת את ביטויה בהגדרה מורכבת : יעילות מיתרי קוֹלוֹ לתרגם במהירות את מחשבות המוח למֶלֶל הגיוני וחסכוני, תוך שינוי האינטונציה וגוון טון הדיבור, בד בבד עם היכולת לבנות את הדרמה ולרגֵש את הצופים. זאת רטוריקה מבריקה. אומנות של ממש. בדיוק הסיבה מדוע מועדון שדרי הספורט האיכותיים מונה כה ספורים מהם. ראש וראשון להם היה בשעתו יוֹרָם אָרְבֶּל.

כותרת פוסט מס' 804: עילוי טלוויזיוני בשם אמנון אברמוביץ'. מדובר ברב אמן. הוגה, כותב, ושדרן ופרשן ברמה גבוהה (מאוד) בחברת החדשות של ערוץ 12. ספיחי בחירות 2019. פוסט מס' 804. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

הקדמה. אני מתעב שקרנים וחתרנים ומעריך מתחרים ויריבים הגונים.

אנוכי בן 81 היום. נולדתי בערב חג שבועות ב- ה' סיוון שנת תרצ"ח / 1938 בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן, הקיבוץ הטוב בארץ. אנוכי כמו הוריי ז"ל ומרבית חברי קיבוץ אפיקים, איש מפא"י ההיסטורית ותנועת העבודה משחר נעוריי. כלל לא התלבטתי בין "כחול לבן" בראשות בני גנץ וחברו יאיר לפיד (ליאור שליין חשף אותו ב- "גב האומה" כשקרן כרוני שאומר בנשימה אחת דבר והיפוכו) לבין "העבודה" בראשות אבי גבאי. נתתי את קולי לאבי גבאי (איש ישר והגון) למרות שחתרנית בלתי נלאֵית בשם שלי יחימוביץ' (ולה חבר חתרן אף הוא בלתי נלאה בשם איתן כבל) מאיישת את השורה הקדמית בחבורה המובילה שלו. החתרן איתן כבל מיהר ו- כבר קרא בקולו לאבי גבאי, "…לשים את המפתחות אתמול בלילה וללכת הביתה…". מנהיג העבודה בעבר ויו"ר מפלגת "המחנה הציוני" יצחק "בוז'י" הרצוג זכה עם מפלגתו בבחירות 2015 לכנסת ה- עשרים ב- 24 מנדטים. זה לא הפריע לשלי יחימוביץ' ואיתן כבל להטיל דופי ביכולותיו וכישרונותיו הפוליטיים והמדיניים. ההישג לא מנע משניהם לחתור תחת מעמדו של אבי גבאי כמנהיג שלהם (וגם שלי). אבותיי היו פעם דוד בן גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, ואהוד ברק. הימים ההם חלפו לבלי שוב. כל חיי הצבעתי לתנועת העבודה למעט בבחירות 1973 בה הרמתי את יד ימין שלי למפלגת ר"צ של שולמית אלוני ז"ל (מנהיגה פוליטית ומדינית משכמה ומעלה), וב- 2015 למען מפלגת מֶרֶצ. מפלגת העבודה הפכה ברבות השנים, וכעת ב- 2019, לשבר כלי. שני החתרנים שלי יחימוביץ' ואיתן כבל אף לפחות מזה. הרעיונולוגית של מפלגת העבודה גב' שלי יחימוביץ' מי שמתראיינת על כל צעד ושעל תחת כל מיקרופון רענן, בעיקר אצל רזי ברקאי ברדיו גלי צה"ל (אחד, שעושה לצדקנית הזאת יָעֵנִי במסווה של אשת היגיון, תמיד חיים קַלִים ונוֹחִים), היא הקורסת הראשית במפלגת העבודה של אבי גבאי. אבי גבאי לא נפל לבדו. זוהי גב' שלי יחימוביץ' אישה חֲסוּדָה, אידאולוגית פטפטנית שנוטה לתוכחת יתר ב-עִתוֹת משבר, עסקנית פוליטית שברגעי ההכרעה הקשים לרעת מפלגת העבודה איננה לוקחת שום אחריות, ו- ממשיכה לחלק עֵצוֹת במסווה של חשבון נפש בקצב מזורז לשותפיה הכושלים ואותה שעה גם לחתור בהתמדה תחת הנחשלים. אין שום סיכוי שאילו התככנית שלי יחימוביץ' הייתה ניצבת בראש "העבודה" היא הייתה מביאה למפלגתה יותר מנדטים מאבי גבאי. ואוסיף ואומר : אבי גבאי יו"ר מפלגתי, אל תיפול ברוחך חבר. גב' שלי יחימוביץ' היא לא רק המפסידנית הגדולה, אלא גם הבכיינית הראשית שמזילה דמעות וטקסטים של נְהִי, "…זאת בשורה קשה ומפלה כבדה לשמאל הציוני…צריך לעשות חשבון נפש…אני המומה…וכו'…". גב' שלי יחימוביץ' היא פוליטיקאית כושלת וגם חתרנית. כמותה מר איתן כבל. טוב היו עושים השניים אילו היו הולכים עכשיו אצל יצחק "בּּוּזִ'י" הרצוג (אדם יקר ומנהיג אֶמֶת והיום, יו"ר הסוכנות היהודית) ומבקשים ממנו סליחה רבתי. שלשלתי לפני ארבעה ימים (יום שלישי – 9 באפריל 2019) את "אֶמֶת" למעטפת הבחירות שלי. אנוכי מתעב שקרנים ולא פחות חתרנים. אדם שקרן הוא בעיניי יצור מָאוּס. איש חתרן הוא לפי דעתי טיפוס נִקְלֶה. תרכובת שתי התכונות הללו של שקרן פלוס חתרן הופכות את המחזיק בהן לדֶגֶם של שָפַל ונִבְזֶה. לא הייתי יוצא לשום קְרָב כשמ- שְנֵי צדדיי ומאחורי גבי ניצבים יָעֵנִי תומכים בדמותם של שלי יחימוביץ' ואיתן כבל. שני ח"כים ירודים, רדודים, ופטפטנים, לא נאמנים, ונעדרי כֵּנוּת. שני עסקנים מפלגתיים שאינם מותירים מאחוריהם שום כישרון, שום יכולת, שום עשייה, שום מנהיגות, ואֶפֶס מוֹרֶשֶת. לכו שניכם מהר ו-בקשו סליחת אֶמֶת מ- "בוז'י" הרצוג.

תזכורת 1: בני גנץ מנהיג "כחול לבן" הפך לפתע לשחצן, ראוותן, ו-מוכר אשליות מקצועי. אַכְזָבָה גדולה מהחייל הראשון של צה"ל שאמור לירות דרך הקוונות אולם מעדיף לירות אינסטינקטיבית מהמותן מבלי שהוא כפוי לעשות כך.

תזכורת 2: "כָּחוֹל-לָבָן". הַחְטָאָה. אוּפוֹרְיָה בְּטֶרֶם עֵת. 

עוד בטרם יבשו המספרים הנתונים המתמטיים הרשלניים של הסוקרים את מדגם הבחירות לכנסת ישראל ה-21, קם לו מנהיג "כחול לבן" רמטכ"ל צה"ל בעבר ורב אלוף במיל. בני גנץ ומכריז בשחצנות ובראוותנות ובפרהסיה בערוץ 12, "תודה לבנימין נתניהו…אני אהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל…". חיש מהר מתברר כי מדובר במוכר אשליות. היכן שלושת שותפיו ברביעייה המובילה של "כחול לבן" יאיר לפיד ושני הרמטכ"לים בעבר רבי האלופים בוגי יעלון וגבי אשכנזי שהיו אמורים לייעץ לו, לבלום אותו, ולומר לו ל-הימנע מדברי הרהב וההתפארות שווא שלו, ועוד בטרם עת…??? החב'רה האלה שתקו, מילאו את פיהם מים, ונתנו לו לצנוח מטה. אמנון אברמוביץ' היטיב לתאר את המצב : "…האיש בני גנץ לא מחובר לחשמל…". ממתי מנהיג פוליטי מתיימר וסומך על תוצאות בחירות זמניות שהפיקה הסוקרת הוותיקה גב' מינה צמח (בת 83, היום) בהן העניקה במדגם שלה ל- "כחול לבן" 37 מנדטים ו- 33 מנדטים ל- מח"ל. (מאוחר יותר התברר כי בתום הספירה ה-כמעט הסופית מפלגת "כחול לבן" צברה 35 מנדטים וגם מפלגת הליכוד של בנימין נתניהו צברה 35 מנדטים, ומאוחר יותר נודע כי יש סיכוי כי מפלגת מח"ל תעלה ל- 36 מנדטים ומפלגת "כחול לבן" תיסוג ל- 34 מנדטים). אולם בשקלולים וחישובים שלאחר מעשה מתברר כי גוש הימין מונה 65 מנדטים וגוש המרכז – שמאל כולל בתוכו 55 מנדטים. מגוחך ומדהים. השותף שלו יאיר לפיד מבין כי להצהרות המוביל שלו בני גנץ אין שום סיכוי להתקיים ו-להרכיב את הממשלה הבאה, ואז משחרר הצהרה מטומטמת, מסיתה, ומדיחה משלו, "…אנחנו אנשי "כחול לבן" נמרר את החיים ל- ליכוד מספסלי האופוזיציה…". כך נראית היום מפלגת "כחול לבן". איזה מין דבר זה. תארו לעצמכם את בנימין נתניהו מפסיד בבחירות 2019 וממהר להצהיר ולהודיע לראש הממשלה החדש בני גנץ, "…אנחנו אנשי "הליכוד" נמרר לך את החיים…". תקשיב מר יאיר לפיד מי שמוכיח שוב כי הוא עסקן וגמד פוליטי קטן : כנסת ישראל איננה זירת אגרוף וגם לא מִזְרָן היאבקות. נִבְחַרְתָּ לא למַרֵר כי אם לבנות מדינה טובה יותר. בני גנץ וחבר מֵרֵעָיו מצטיירים כה מהר כ- שוויצרים, שחצנים, ראוותנים, וקשקשנים. ימים יגידו אם "כחול לבן" הוא מטאור שנסק בצבעי דגל ישראל ב- 2019 אולם לא האריך ימים וגורלו יהיה כגורל מפלגת ד"ש בראשות רמטכ"ל העבר ורב אלוף במיל. יגאל ידין ז"ל. כזכור מפלגת ד"ש הפתיעה בבחירות 1977 לכנסת ה- 9, משצברה אז 15 מנדטים, אולם נחתה ודעכה באותה המהירות כפי שהמריאה באותם הימים ההם.

מספר מנדטים	קולות באחוזים	מספר קולות כשרים	שם הרשימה
43	33.4	583,968	ליכוד
32	24.6	430,023	מערך
15	11.6	202,265	ד"ש
12	9.2	160,787	מפד"ל
5	4.6	80,118	חד"ש
4	3.3	58,652	אגו"י
1	2.0	35,049	פלאטו שרון*
2	1.9	33,947	שלומציון
2	1.6	27,281	מחנה של"י
1	1.4	24,185	רשימה ערבית מאוחדת**
1	1.3	23,571	פא"י
1	1.2	20,621	ר"ץ
1	1.2	20,384	ל"ע

להלן ניסוחי הפרשנות האחרונים של העיתונאי אמנון אברמוביץ' איש חברת החדשות של ערוץ 12. עילוי שנהנה גם ממקורות מידע אמינים.

אמנון אברמוביץ' אודות ההצהרות וההבטחות של מפלגת "כחול לבן" כי לא תשב בקואליציה באותה ממשלה תחת ראשותו של בנימין נתניהו ששרוי תחת כתבי אישום פליליים : "…תהיה כאן התרת נדרים…נתניהו יוותר על הברית עם החרדים והימין הקיצוני…והם יסכימו ש-נתניהו יכהן כראש ממשלה תחת כתב אישום כאמור בחוק…זאת אומרת לא חוק צרפתי פרסונאלי, לא מפלט, מקלט, ו/או מרתף, אלא יכהן תחת כתב אישוםכאמור בחוק יסוד הממשלה…".

אמנון אברמוביץ' אודות אפשרות החבירה של מנהיג "כולנו" משה כחלון למפלגת "הליכוד" : "…משה כחלון הגיע למסקנה שאין מקום, אין קיום למפלגות קטנות…והוא יאמר שהוא מחזיר גם חברתיות ל-ליכוד וגם שפיות ל-ליכוד…".

אמנון אברמוביץ' אודות מנהיג "כחול לבן" בני גנץ : "…האיש לא מחובר לחשמל… תוך חודשיים הוא עשה את זה…אני אומר מזל שזה חודשיים ולא ארבעה…אם היו ארבעה חודשים הוא היה יורד עוד 10 מנדטים…".

אמנון אברמוביץ' אודות איילת שקד : "…עכשיו לגבי איילת שקד…יש לחץ של מקורביה שהיא תתפקד לליכוד…אני אומר לך בסוגריים (לדני קושמרו)…לא צריך ללחוץ עליה…אני מעריך שהיא תתפקד בקרוב ל-"ליכוד", ונדמה לי שבזאת תמה ברית הזוגיות עם נפתלי בנט…".

אמנון אברמוביץ' אודות אבי גבאי : "…אבי גבאי הוא איש שבא מהעולם העסקי והוא יודע שמי שב- אִבְחָה אחת איבד % 75 מערך החברה…הוא לא יישאר…הוא יודע שהוא לא יישאר… עמיר פרץ אמור להיות יו"ר זמני…אבל נדמה לי שגם עמיר פרץ וחבריו מבינים שאין טעם לשקם את מפלגת "העבודה"…צריך להקים משהו חדש…ומשהו חדש הזה בוא מפלגת שמאל יהודית – ערבית בטוחה בעצמה, וגאה, ולא מתביישת…ונדמה לי שעל זה יעבוד עמיר פרץ בשלב הבא…לקחת את החלק הסוציאליסטי והיוני של מפלגת העבודה, עם "מרצ" עם חלקים מ-"חדש", ולהקים מפלגה חדשה".

אמנון אברמוביץ' אודות יריב לווין שמעוניין בתפקיד שר המשפטים : "…ועכשיו בצחוק…ממש בצחוק…יריב לווין שר משפטים, אבל זה כבדיחה…זה עוד שנת מאסר לבנימין נתניהו…".

היו סמוכים ובטוחים כי אמנון אברמוביץ' עושה ומכין היטב את שיעורי הבית שלו. הוא איננו שולף את ניסוחיו ולא מתיר דבר ליד המקרה. פרשן מוכשר שנהנה מכריזמה טלוויזיונית בלתי נדלית. רב אמן בניסוח טלוויזיוני בכתב ובע"פ : חונן ביכולת לשאת מלל פשוט, בהיר, קצר, וברור. הוא אמנון אברמוביץ' נושא על כתפיו חלק גדול ממשקלה הסגולי (הכבד) של חברת החדשות של ערוץ 12, וודאי את "אולפן שישי", אולם הוא לא לבד.

טקסט תמונה : אפריל 2019. אמנון אברמוביץ' פרשן פוליטי ייחודי ומקורי של חברת החדשות של ערוץ 12. בתחום כישרון הביטוי והמלל במסגרת תקשורת המונים הוא מתאים במידה רבה להגדרה "האחד שאין בלתו", אולם הוא לא לבד. (צילום ב- iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 2).

טקסט תמונה : אפריל 2019. דפנה ליאל אישה יפת תואר היא עיתונאית ושדרנית בחברת החדשות  של ערוץ 12, חכמה ובעלת נוכחות מרשימה. היא נקראה לדגל באולפן ערוץ 12 לאחר עדותו המפליגה של אמנון אברמוביץ' אודות משה כחלון שהצהיר שהוא לא ישב כשראש הממשלה נמצא תחת כתבי אישום. דפנה ליאל נותרה קרת רוח, וכה אמרה לציבור צופיה : "…מהצהרת נדרים להתרת נדרים בדיוק באותו נושא…תראה (פונה לדני קושמרו), אם כחלון יחבור באמת ל-"ליכוד", אני חושבת שזה יהיה אחד המהלכים הציניים…אולי שוד הקולות המהיר ביותר שראינו בתולדות הפוליטיקה הישראלי…". (קודם לכן ציינה כי 152000 אזרחים נתנו את קולם למשה כחלון). (צילום ב- iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 2).

טקסט תמונה : אפריל 2019. חברת החדשות של ערוץ 12 התברכה בגיא פלג עיתונאי ושדרן טלוויזיה מהיר וחרוץ. מספר אחת בתחומי הכיסוי שלו משרד המשפטים ומשטרת ישראל. (צילום ב- iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 2).

טקסט תמונה : אפריל 2019. דפנה לִיאֵל (אישה יפה מאוד ואשת טלוויזיה מעניינת ומהימנה) ואמנון אברמוביץ' עיתונאי מחונן ברמה יוצאת דופן, מאיישים יחדיו את אולפן החדשות המרכזי של ערוץ 12. מדובר בשני נדבכי יסוד שיצוקים היטב במערכת העיתונאית של חברת החדשות של ערוץ 12 ואשר מאפשרים שגשוג, הישגים עיתונאים, מִדְרוּג, ומוניטין ציבורי. (צילום ב- iphone. באדיבות חברת החדשות של ערוץ 2).

ועכשיו לענייני דְיוּמָא: יוסי בניון ועיתונאי "ידיעות אחרונות" נדב צנציפר. יום שישי-13 באפריל 2019.

כתבתו של נדב צנציפר ב- "ידיעות אחרונות" (יום שישי – 13 באפריל 2019) אודות כדורגל בית"ר ירושלים הפורש יוסי בניון (בן 38) היא תיעוד חובבני, בעייתי, וחנפני. ולוּ רק מהסיבה שהעיתונאי הנ"ל איננו מתייחס אפילו לא במילה לאישיותו הגסה והאנוֹכית של יוסי בניון כפי שנחשפה ב- 6 בספטמבר 2008 באצטדיון ר"ג בעת שהוחלף והוצא מההרכב ע"י המאמן הלאומי דרור קשטן במשחק ההפסד 1:0 של נבחרת ישראל בכדורגל לנבחרת לטביה. תגובותיו הקשות, החמורות, והמנובזות של יוסי בניון המוחלף כלפי מאמנו דרור קשטן תועדו נחשפו בפרהסיה אז ע"י המצלמות והמיקרופונים של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים שהעביר את ההתמודדות ההיא בשידור ישיר. יוסי בניון התגלה כמי שנושא עליו אישיות גמדית כושלת אנטי חינוכית ואנטי ספורטיבית. שאלה לנדב צנציפר : "…רגע אחד מר נדב צנציפר…אז מה אם יוסי בניון הבקיע כמה שערים לזכותה של ליוורפול האנגלית…אך מה עם להיות אדם על כר הדשא…? ומה עם הצורך להוות דוגמא חינוכית ספורטיבית לילדים והנוער של מדינת ישראל…?". לא זכור לי שיוסי בניון התנצל בפומבי על התנהגותו הבריונית ההיא כלפי דרור קשטן. אולי הוא עשה זאת אך לא היה לכך שום פרסום בתקשורת הישראלית. כתבת החנופה של נדב צנציפר אודות יוסי בניון הפורש וכותרתה "שלום ולהתראות", איננה ראויה לקריאה.

תזכורת לעיתונאות חובבנית נעדרת כֵּנוּת מיום חמישי-27 בדצמבר 2018 ששודרה ברדיו גלי צה"ל: עידן קוולר ובוני גינזבורג משמיעים את חוות דעתם ברדיו גלי צה"ל אודות הכדורגלן הנודד בין מועדוני הכדורגל בישראל, יוסי בניון. 

אני אוהב בדרך כלל להאזין לשדר הַכָּן של רדיו גלי צה"ל עידן קוולר. מדובר בעיתונאי יישר דרך, מהימן, מנומס, בעל ידע, יודע להקשיב, וגם מוכשר להוביל ולנווט. אולם התייחסותו המוטעית לדמותו האנושית הכושלת של יוסי בניון ב- תוכנית הספורט של רדיו גלי צה"ל (יום חמישי – 27 בדצמבר 2018) הוכיחה כי גם הוא איננו יכול ו/או יודע להתגבר על חוק "כלים שלובים" כשלצדו באולפן יושב פרשן כל כך רדוד כמו בוני גינזבורג. נימוקיו של עידן קוולר אודות הערצת העבר שלו לכדורגלן יוסי בניון ניתבה את רף ההנחיה שלו למקום בו שרוי יוסי בניון כיום. אדם עלוב, נטול מינימום כבוד אישי, איש ריק שקומתו כגובה כר הדשא שעליו הוא מתרוצץ.  שחקן כדורגל שזקנתו מביישת את נעוריו, ובכיין כרוני רווי טענות לכל העולם רק לא לעצמו. מה ששַח הפרשן בוני גינזבורג לך ולמאזיניו אודותיו של יוסי בניון איננו חשוב משום שהוא בוני גינזבורג איננו עיתונאי אלא מישהו, אחד אחר, כזה שיושב על אחד מכיסאות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים על תקן של ידיד הכדורגלנים ולא של צופיו ומאזיניו. כש-רוֹנִי רוזנטל תושב לונדון קורא לו "ידידי" בשעת שיחת צהריים בין שניהם שלשום (יום חמישי – 27 בדצמבר 2018) ברדיו גלי צה"ל, בוני גינזבורג נרתע ונזעק מכיסאו ונזף בו, "…רוני רוזנטל, נעלבתי…מה אנחנו רק ידידים…אנחנו חברים…". מדובר בעיתונאות חנטרישית. מישהו במערכת העיתונאית של מפקד רדיו גלי צה"ל שמעון אלקבץ צריך להעביר את בוני גינזבורג קורס בעיתונות ובעיתונאות. בוני גינזבורג איננו שווה ביקורת מפני שפעמים רבות הוא נמצא מתחתיה.

עידן קוולר, לידיעתך:

יוסי בניון הוא שחקן עבר בנבחרת ישראל שקילל ונִיאֵץ בפרהסיה בשידור ישיר בטלוויזיה קבל מצלמות הטלוויזיה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים את המאמן הלאומי דְרוֹר קָשְטַן משהוחלף באצטדיון ר"ג בעת משחק בינלאומי כלשהו. מצלמות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים תיעדו אז את התקרית ההיא לפני  12 שנים את מוצא פיו של ה- קפטן הפרחח יוסי בניון והתקלסותו במאמן הלאומי דרור קשטן. היה מדובר במידה רבה בהתנהגות חוליגנית ומופקרת של אותו הקפטן ומנהיג הנבחרת הלאומית יוסי בניון, כדורגלן שרחוק מלהיות דָגוּל ודמות מופת, שהיום כמו אז, מתיימר ומתחפש לג'נטלמן בריטי. הוא לא. אין תוכו כ-ברוֹ.

תזכורת עבר מ-6 בחודש ספטמבר של שנת 2008 הנוגעת ל-יוסי בניון מי שנושא עליו זה מכבר אישיות גמדית כושלת.

חבירת שחקן הכדורגל יוסי בניון הכושל אז ועכשיו לבית"ר ירושלים וחגיגת פסטיבל העמים סביבו מעוררת גיחוך. אזכור שמו של יוסי בניון דולה ממעמקי האוב כמו ב-רפלקס פאבלוב את דמותו הירודה והרדודה כפי שנחשפה באותו הערב ההוא של מוצ"ש-6 בספטמבר 2008 באצטדיון ר"ג בשידור ישיר של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. אינני שוכח לעולם כי היה זה יוסי בניון קפטן ו-שחקן נבחרת ישראל בכדורגל, שבאחד ממשחקי הנפל שלה באצטדיון ר"ג במוצ"ש-6 בספטמבר 2008 במסגרת קדם מונדיאל דרום אפריקה 2010 נגד נבחרת לטביה (1:0 ל-לטביה), הוחלף ע"י מאמנו דרור קשטן בדקה ה-67 באָבִירָם בְּרוּכְיָאן, ובתמורה, אותו יוסי בניון קילל אותו את מאמנו כמה קללות נמרצות. גם באמצעות תנועות ידיים ו-גוף דוחות. הקטע הקונקרטי המֵבִיש הזה בו קפטן הנבחרת יוסי בניון מטיל ספק ו-דופי בפרהסיה לנוכח עשרות אלפי צופים באצטדיון ר"ג ומאות אלפי צופי טלוויזיה ברחבי הארץ בסמכות ובמנהיגות של צוות המאמנים הלאומיים דרור קשטן ועוזרו משה סיני, אופיין ברמת השליליות הגבוהה ביותר שלו. בסצנה הטלוויזיונית ההיא לפני עשר שנים וחצי נראה קפטן הנבחרת הלאומית בכדורגל יוסי בניון המוחלף באחד משחקני המשנה, יורד מכר הדשא תוך הפגנת זלזול מוּקְצָן ובוֹטֶה בצמד המאמנים שלו. היה מדובר בהפגנה עלובה בעליל של קפטן הנבחרת שאישיותו הרדודה שרויה ב-רָמָה של גובה כַּר הַדֶשֶא עליו הוא רץ. היה מדובר בהצגה מחורבנת של ראש הקבוצה הישראלית שקוראים לו יוסי בניון. העסק החלול והירוד הזה התחולל לפני 10 שנים ו- 1/2 אולם נותר עדיין בלתי נשכח. לדיראון. הסצנה המבישה ההיא בה הקפטן יוסי בניון נהג ב-6 בספטמבר 2008 חוּכָא ואִטְלוּלָא בסמכותם ומנהיגותם של דרור קשטן ומשה סיני, התעמר בהם, והפך את שניהם לסמרטוטיה, צולמה ותועדה בשעתו במלואה בשידור ישיר ע"י ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. אומרים לי עכשיו כי הנ"ל יוסי בניון הרוויח עשרות מיליוני דולרים משעשועיו ותענוגותיו (המקצועיים) עם הכדור על כר הדשא ב- חו"ל, בעיקר בשנות הבילוי הארוכות בליגת הכדורגל האנגלית ה-Premeir League, וגם בארץ. שיבושם לו. ברור ו-וודאי כי רוחו הגמדית מאפילה היום לגמרי על יכולתו המקצועית דאז ו-על עושרו החומרי היום. דרור קשטן ומשה סיני קיבלו את התעמרותו ההיא ב-2008 של יוסי בניון בהם בשלוות נפש כמו גם הפקידים הגבוהים של התאחדות הכדורגל. ההתנהגות הנלוזה ההיא טואטאה ע"י כולם מתחת לשטיח, הוחבאה במכונית זבל, ו-הורדה לטמיון.

עידן קוולר: התיעוד הנ"ל מצוי בארכיון הרשת שלך. תאר לך את בובי צ'ארלטון מגיב ככה למאמנו אלף ראמזי בעת חילוף שחקנים, ו/או את פרנץ פושקש מתנהג בצורה כל כך זולה כלפי מאמנו גוסטב שבש, ו/או את פלה עונה בצורה כל כך מעליבה למאמנו הלאומי מאריו זאגאלו.

השדרן מוטי חביב במשחק ה-Play off התחתון הפועל ת"א – הפועל קריית שמונה 2:2.

שחקן הפועל ת"א אחמד עאבד (מס' 7) מבקיע שער חוקי ממסירה חוקית של השחקן ספורי (מס' 10) אולם שופט המשחק ארז פפיר פוסל אותו בטענת נבדל שלא היה על פי סימון והרמת דגל של אחד הקוונים שלו.

טקסט השדר מוטי חביב : "…יש נבדל של מטר וחצי…".

טקסט הפרשן שלו ניר סביליה : "…אתה בטוח מוטי…?".

טקסט מוטי חביב בהתנשאות בשם הסמכות : "…אני לא רק בטוח…", ואז הוא לפתע משתתק.

טקסט ניר סביליה : "…אני לא בטוח מוטי…אני בכלל לא בטוח שיש כאן נבדל…".

הערה שלי : מדובר בתיעוד עני, עלוב , ומחורבן של מצלמות ניידת הטלוויזיה שכיסו את המשחק הפועל ת"א – הפועל קריית שמונה 2:2. מצלמות שבשנת 2019 עדיין נעדרות הילוכים חוזרים ב- SSM, וגם ניידת שידור שחסרה אביזרים גרפיים אלקטרוניים אלמנטריים, כדי להוריד "אנכים" ולוודא את מיקומו המדויק של שחקן הפועל ת"א אחמד עאבד (אחרי הנגיעה בכדור של המוֹסֵר סָפוּרִי) ביחס למיקומם של שחקני קו ההגנה האחרון של הפועל קריית שמונה. לי נראה כי אין מדובר בעמדת נבדל של אחמד עאבד. שִפְטוּ אתם בעצמכם על פי שתי התמונות המופיעות עכשיו למטה.

טקסט תמונה (1) : מצלמת ה- 16 של ניידת השידור מתעדת את עמדת שחקני הפועל ת"א (בתלבושת האדומה) ואחמד עאבד בראשם ביחס לשחקני הפועל קריית שמונה (בתלבושת הכחולה) לאחר הכדור "עזב" את רגלו של המוסר סָפוּרִי. שִפְטוּ אתם בעצמכם אם מדובר בנבדל אם לָאו. (צולם ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים). 

טקסט תמונה (2) : המצלמה המובילה של ניידת השידור מתעדת את עמדת שחקני הפועל ת"א (בתלבושת האדומה) והחלוץ אחמד עאבד בראשם ביחס לשחקני הפועל קריית שמונה (בתלבושת הכחולה) לאחר הכדור "עזב" את רגלו של המוֹסֵר סָפוּרִי. שִפְטוּ אתם בעצמכם אם מדובר בנבדל אם לָאו. (צולם ב- iphone. באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

סוף הפוסט מס' 804. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ב- 15 באפריל ב- 2019.