פוסט מס' 789. Sure enough: גם שוער קבוצת הכדורגל של נֵס צִיוֹנָה עַמִית שֶמֶש והשופט המרכזי ניב שטייף במשחק נס ציונה .Vs הפועל ר"ג 1:2 בליגה הלאומית (שבת-19 בינואר 2019) ממרים, לועגים, וצוחקים לחוק מס' 14 הכתוב בספר החוקה של משחק הכדורגל, ואינם מקיימים אותו ביודעין ובכוונה תחילה כִּכְתָבוֹ וְכִלְשוֹנוֹ. מדובר במגיפת שיפוט בה שופטי הכדורגל בישראל הופכים את ספר חוּקַת הכדורגל של ה-FIFA ממתמטיקה לסַפְרוּת. חוק מס' 14 הדן בביצוע בעיטת העונשין (פנדל, בעיטת 11 מ') במשחק הכדורגל מנוסח באופן מפורט ובקפידה ומפורש היטב בספר חוקת הכדורגל של ה-FIFA אולם הופך להמלצה בלבד עבור שופטי המשחק במדינת ישראל, בגדר חוות דעת עבור השוערים במדינת ישראל, ואיננו נלמד כהלכה ע"י שדרני הטלוויזיה וגם הסוקרים את משחקי הכדורגל בארץ בעיתונות הכתובה. רואים זאת על כל צעד ושעל. עיתונאי העיתונות והעיתונאות האלקטרונית והכתובה בארץ אינם מדווחים אינפורמציית אֶמֶת לצופיהם וקוראיהם הנוגעת להפרות חוזרות ונשנות של שוערי ישראל את חוק מס' 14. הָפָרוֹת חוֹק בוטות שנעשות בגלוי ע"י השוערים על כַּר הַדֶשֶא חֲדָשִים לבְקָרִים ללא תגובת השופטים (ו-גם ללא כל התייחסות להפרות האלה מטעמו של יו"ר איגוד השופטים מר עוזי יצחקי) ומוּל כל מיני עיתונאי ופרשני טלוויזיה נרפים לסוגיהם שמעלימים עין. אתה רואה את יונתן כהן שַדָּר מוביל בערוץ הספורט מדקלם Voice over אוטומטי בדקה ה-35 של המשחק נס ציונה-הפועל ר"ג 1:2, (בתוכנית "שער לשבת" ב-19 בינואר 2019) אודות בעיטת העונשין מ-11 מ'"הכושלת" של שחקן רָמַת-גָן דוֹר חוּגִי לשערו של עַמִית שֶמֶש שוער נֵס צִיוֹנָה שנוטש את קו שערו ומתקדם לפנים 3-2 מטרים בטרם מגע נעלו של דור חוגי בכדור העונשין, וכך מוסר את המֵידָע שלו לציבור: "…דוֹר חוּגִי בעט חלש ואִפְשֵר לעַמִית שֶמֶש לעצור…". אף מילה הנוגעת להפרת החוק ע"י עמית שמש ושום הברה אודות שופט המשחק שמתעלם מההפרה ומורה להמשיך במשחק כאילו לא קרה מאום. מדובר בשיפוט חובבני ולא הגון. ובכן, חוֹק מס' 14 בסֶפֶר חוקת הכדורגל של ה-FIFA קובע מפורשות כי אסור לשוער לנטוש את קו שערו ולנוע לפנים בטרם הבעיטה (כלומר, לפני מגע רגלו של השחקן הבועט בכדור). במידה והשוֹעֵר מֵפֶר את החוֹק ועוצר את הכדור, ו/או בגלל ההפרה השחקן הבועט מחטיא את המטרה, על שופט המשחק להעניק לשחקן הבועט בעיטה חוזרת. כך כתוב בספר חוקת המשחק שחור על גבי לבן. פוסט מס' 789 הוא כתב קטגוריה עָגוּם גם נגד יו"ר איגוד שופטי הכדורגל בהתאחדות הכדורגל מר עוזי יצחקי. פוסט מס' 789. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי-22 בינואר 2019.כלליראשי

פוסט מס' 789.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

——————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 789. הועלה לאוויר ביום שלישי-22 בינואר 2019. כל הזכויות שמורות.

——————————————————————————————————–

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס/אפריל 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר רענן כהן הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. יוסף בר-אל מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור במקומו של המנכ"ל הזמני הקודם של רשות השידור תת אלוף במיל. רָן גָלִינְקָא, מי שהוּדָח וסוּלָק בכעס וזעם רב מהמשרה הרָמָה והאחראית באביב 2002 ע"י ראש הממשלה אריאל שרון. רָן גָלִינְקָא מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור בסתיו 2001 לאחר התפטרותו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בקיץ 2001 בטרם הדחה (תהליך Impeachment) שנוהל נגדו במרץ רב ע"י הוועד המנהל של רשות השידור בראשות היו"ר נחמן שי ובגיבוי מליאת רשות השידור. רשות השידור ההיא הפכה זה מכבר לזירת משחק פוליטית ולחוות ניסיונות ממשלתית. זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הפכה הפקדתו המתעתעת, הזמנית, והמגוחכת של יוסף בר-אל למינוי של קבע בן 5 שנים ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002 מנכ"ל רשות השידור כאמור לתקופה של 5 שנים. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום בעת ההיא על כתב המינוי הנכבד ההוא שהעניק ליוסף בר-אל את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל ואת הובלתו עד קיץ 2007. הוא יוסף בר-אל עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כשל, הוּדַח, וסוּלָק ממנה ב- 2 במאי 2005 בטרם השלים את תקופת כהונתו בת חמש שנים, ע"י אותו ראש ממשלה אריאל שרון, מי שמינה ו-הפקיד בידיו שלוש שנים קודם לכן את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל.

פוסט מס' 789. Sure enough: גם שוער נס ציונה עַמִית שֶמֶש והשופט המרכזי ניב שטייף במשחק נס ציונה-הפועל ר"ג 1:2 בליגה הלאומית (שבת-19 בינואר 2019) מַמְרִים, לועגים, וצוחקים על החוֹק ו-לחוֹק מס' 14 הכתוב בספר החוקה של משחק הכדורגל, ואינם מקיימים אותו ביודעין ובכוונה תחילה כִּכְתָבוֹ וְכִלְשוֹנוֹ. מדובר במגיפת שיפוט בה שופטי הכדורגל בישראל הופכים את ספר חוּקַת הכדורגל של ה-FIFA ממתמטיקה לסַפְרוּת. חוק מס' 14 הדן בביצוע בעיטת העונשין (פנדל, בעיטת 11 מ') במשחק הכדורגל מנוסח באופן מפורט ובקפידה ומפורש היטב בספר חוקת הכדורגל של ה-FIFA אולם הופך להמלצה בלבד עבור שופטי המשחק במדינת ישראל, בגדר חוות דעת עבור השוערים במדינת ישראל, ואיננו נלמד כהלכה ע"י שדרני הטלוויזיה וגם הסוקרים את משחקי הכדורגל בארץ בעיתונות הכתובה. רואים זאת על כל צעד ושעל. עיתונאי העיתונות והעיתונאות האלקטרונית והכתובה בארץ אינם מדווחים אינפורמציית אֶמֶת לצופיהם וקוראיהם הנוגעת להפרות חוזרות ונשנות של שוערי ישראל את חוק מס' 14. הָפָרוֹת חוֹק בוטות שנעשות בגלוי ע"י השוערים על כַּר הַדֶשֶא חֲדָשִים לבְקָרִים ללא תגובת השופטים (ו-גם ללא כל התייחסות להפרות האלה מטעמו של יו"ר איגוד השופטים מר עוזי יצחקי) ומוּל כל מיני עיתונאי ופרשני טלוויזיה נרפים לסוגיהם שמעלימים עין. אתה רואה את יונתן כהן שדר מוביל בערוץ הספורט מדקלם Voice over אוטומטי בדקה ה-35 של המשחק נס ציונה-הפועל ר"ג 1:2, (בתוכנית "שער לשבת" ב-19 בינואר 2019) אודות בעיטת העונשין מ-11 מ' הכאילו "כושלת" של שחקן רָמַת-גָן דוֹר חוּגִי לשערו של עַמִית שֶמֶש שוער נֵס צִיוֹנָה שנוטש את קו שערו, מפר את החוק, ומתקדם לפנים 3-2 מטרים בטרם מגע נעלו של דור חוגי בכדור העונשין, ובסופו של דבר גם עוצר את כדור העונשין תוך הפרה בוטה של חוק מס' 14. כך מוסר יונתן כהן את המֵידָע שלו לציבור: "דוֹר חוּגִי בעט חלש ואִפְשֵר לעַמִית שֶמֶש לעצור". זה הכל. זה ה- Commentary שלו. אף מִילָה הנוגעת להפרת החוק ע"י עמית שמש ושוּם אוֹת והָבָרָה אודות שופט המשחק שמתעלם מההפרה הזאת ומוֹרֶה להמשיך במשחק כאילו לא קָרָה מְאוּם. מדובר בשיפוט חובבני ולא הגון כלפי קבוצת הפועל ר"ג. ובכן, חוֹק מס' 14 בסֶפֶר חוקת הכדורגל של ה-FIFA קובע מפורשות כי אסור לשוער לנטוש את קו שערו ולנוע לפנים בטרם הבעיטה (כלומר, לפני מגע רגלו של השחקן הבועט בכדור). במידה והשוֹעֵר מֵפֶר את החוֹק ועוצר את הכדור, ו/או בגלל ההפרה השחקן הבועט מחטיא את המטרה, על שופט המשחק להעניק לשחקן הבועט בעיטה חוזרת. כך כתוב בספר חוקת המשחק שחור על גבי לבן. פוסט מס' 789 הוא כתב קטגוריה עָגוּם גם נגד יו"ר איגוד שופטי הכדורגל בהתאחדות הכדורגל מר עוזי יצחקי. פוסט מס' 789. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי-22 בינואר 2019.

תזכורות מסֶפֶר חוקת הכדורגל של ה-Fifa באנגלית ובעברית הדנות בחוק מס' 14.

נוסח חוק מס' 14 בספר חוקת הכדורגל של FIFA, באנגלית :

The goalkeeper must stand on the goal line between the goal posts until the ball is kicked. Lateral movement is allowed, but the goalkeeper is not permitted to come off the goal line by stepping or lunging forward until the ball is in play. The assistant referee responsible for the goal line where the penalty kick is being taken is positioned at the intersection of the penalty area and goal line, and assists the referee in looking for infringements and/or whether a goal is scored. The goalkeeper infringes the Laws of the Game : If the ball enters the goal, a goal is awarded. If the ball doea not enter, the kick is retaken.

נוסח חוק מס' 14 בספר חוקת הכדורגל של FIFA, בשפה העברית :

הבעיטה מבוצעת מנקודה במרכז הרחבה, הנמצאת במרחק אחד עשר מטרים מהשער, ובעת ביצועה רשאים להימצא בתוך רחבת ה-16 רק השחקן שנבחר לבצע את בעיטת העונשין ושוער הקבוצה שנענשה. בנוסף, כמו בכל בעיטה חופשית, על שאר השחקנים לעמוד במרחק של לפחות 9.15 מטרים מהכדור בזמן הבעיטה. לשם כך מסומן על הדשא מחוץ לרחבה קו מעגלי ברדיוס של 9.15 מטר מנקודת הפנדל. לשוער מותר לנוּעַ על קו השער, אך אסור לו לצאת משערו לפני הבעיטה. אם השוער מפר את החוק ונע לפנים בטרם מגע נעלו של הבועט בכדור, ואף על פי כן הכדור חודר לשער, ייחשב השער כ- מובקע. אם הכדור לא חודר לשער יפסוק השופט על בעיטה חוזרת. מרגע שבוצעה הבעיטה, מותר לכל השחקנים להיכנס אל תוך רחבת ה-16 והמשחק ממשיך כרגיל, מה שמאפשר לשחקנים לבעוט בכדור שנהדף על ידי השוער או ניתז מקורות או משקוף השער. לשחקן שביצע את בעיטת העונשין אסור לגעת בו שוב לפני שנגע בו שחקן אחר. השחקן הבועט רשאי למסור את הכדור לאחד מחבריו לקבוצה, כל עוד המסירה קירבה את הכדור לשער ולא בוצעה לאחור. אפשרות זו פחות שכיחה בשל אי יעילותה, שכן עדיף לבצע בעיטה ישירה.

פרפראות.

א. הובלה ושַדָרוּת מקצועית ודומיננטית ברדיו ובטלוויזיה (גברים ו-נשים) אֵינן זקוקות לעוזרים, לא ל-סְגָנוּת, לא למסייעים ולא למסייעות, לא זוגות, ו-לא לצמדים.

ב. המוסד המשולב של שידור ופרשנות בטלוויזיה וברדיו פועל על פי חוק כלים שלובים. מוסד השידור והפרשנות הזה מעפיל לרמה מיטבית כשאת שני המיקרופונים בעמדת השידור המשותפת מאכלסים שדר טוב ברמה גבוהה ולידו פרשן טוב ברמה גבוהה. כל הרכב אחר שדר טוב + פרשן לא טוב, ו/או שדר לא טוב + פרשן טוב יוצרים מייד דיסונאנס, חוסר הרמוניה, ומצבי שידור המכילים אין סוף טעויות, החטאות, ו-סתירות. הבלוג רצוף דוגמאות בעלי היבטים חיוביים ושליליים בנושא. דוגמא חיובית למשל: צֶמֶד שדרני הא"ק בתקופתי ההיא, השדר המוביל נסים קיוויתי והפרשן שלצדו גלעד וויינגרטן, מִקְסֵם את עבודת הצוות המשותפת של שניהם בשנים שבין 1972 ל- 1988, בחמש אולימפיאדות מינכן 1972 + מונטריאול 1976 + מוסקבה 1980 + לוס אנג'לס 1984 + סיאול 1988 לרבות שתי אליפויות העולם ב-א"ק של הלסינקי 1983 ורומא 1987.

טקסט תמונה : אוגוסט – ספטמבר 1987. אליפות העולם ה- 2  בא"ק – רומא איטליה 87'. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 32 שנים. אנוכי נמצא בעמדת השידור של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקמת באִצטדיון האולימפי ברומא 87' יחדיו עם השדר נסים קיוויתי (במרכז חובש כובע מצחייה לבן ומתבונן במשקפת) והפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן. ה- Host broadcaster של האירוע הבינלאומי הנ"ל הייתה הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI. נוכחותי בשטח כמנהל חטיבת הספורט ו-עורך ומפיק ראשי של השידורים הייתה הכרחית בדרך להפקת שידורי אולימפיאדת סיאול 1988 כעבור שנה. הייתי בכל העולם. ביקרתי בכל חמש יבשות תבל, ביותר מ- 150 ערים בעולם, ובלמעלה מ- 100 רשתות טלוויזיה על פני הגלובוס, אולם לא ראיתי דבר פרט למתקני ספורט וטלוויזיה ואת המיטה שלי בבתי המלון. השדר המוביל נסים קיוויתי והפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן הפיקו יחדיו הרמוניית שידור אידיאלית. (צילום RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

nissim kivity

טקסט תמונה : ספטמבר / אוקטובר 1988. אולימפיאדת סיאול 1988. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 31 שנים. זוהי עמדת השידור שלנו בתחרויות הא"ק המתקיימות באצטדיון האולימפי. אנוכי יחדיו עם השדר נסים קיוויתי (מימין) והפרשן ד"ר גלעד וויינגטן (משמאל). בשל רמתם הגבוהה והשווה שררה ביניהם הרמוניית שידור קלאסית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שיתוף הפעולה בין השדר הכדורגל יורם ארבל והפרשן שלו דני נוימן במונדיאל ברזיל 2014, היה הרה אסון ויצר דיסונאנס מַר ועָגוּם ברמה של Disaster. פרישתם של שני שדרני הא"ק נסים קיוויתי יבד"ל (בן 93 היום) ומאיר איננשטיין ז"ל, וכניסתם למערכת השידור של אליפויות העולם ב-א"ק של שלושה שדרנים דלים ומגוחכים כמו אורי לוי (אליפות העולם ה-9 בפאריס 2003) פלוס דני דבורין אליפות העולם ה-10 בהלסינקי 2005 פלוס עמית הורסקי (אליפות העולם ה-11 באוסאקה) יצרו דיסונאנס בלתי מתקבל על הדעת, למרות שלצִדָם של הנ"ל היה נוֹכֵח הפרשן הוותיק והמנוסה גלעד וויינגרטן. חוק הכלים השלובים הופר. אותו כנ"ל בשעה שמדובר בצוות מירי נבו + הפרשן מולי אפשטיין. מירי נבו היא שדרנית א"ק Play by play מגוחכת וירודה בעוד מולי אפשטיין הוא פרשן א"ק ברמה גבוהה. הפרשי הרמות העצום בין שניהם איננו מאפשר איחוד טלוויזיוני. חוק הכלים השלובים שהופר גם כאן יוצר דיסונאנס. 

1. הצמד החדש ברדיו גלי צה"ל אמיר איבגי ורינה מצליח. אמיר איבגי דומיננטי ושולט, רינה מצליח היא בבחינת סייעת שלו. הצמד הנ"ל משדר ישיר תוכנית אקטואליה יומית בין 12.00 ל- 13.00 על פי השיבוץ החדש של המפקד החדש של רדיו גלי צה"ל, מר שמעון אלקבץ. מדובר בזיווג מלאכותי, לא מקצועי, ולא טבעי. וגם : רינו צרור המגיש הוותיק ומנחה תוכנית האקטואליה היומית ברדיו גלי צה"ל בין 10.00 ל- 11.00 נותר לבדו. שמעון אלקבץ לא היה מעז להצמיד לרינו צרור סייע ו/או סייעת כפי שחולל במקרה של העיתונאי והשדרן אמיר איבגי. גם יעל דן נותרה מובילה ראשית ובלבדית של תוכנית האקטואליה היומית שלה ברדיו גלי צה"ל בין 13.00 ל- 14.00. שמעון אלקבץ לא הצמיד לה סייע ו/או סייעת. 

אמיר איבגי פורח היום ברדיו גלי צה"ל בתוכנית האקטואליה היומית החדשה המשודרת בין 12.00 ל- 13.00. הוא  שידר במשך עשור בערוץ 1 ובין השאר את המגזין "המוסף" במוצ"ש. אמיר איבגי איננו זקוק בתוכנית האקטואליה היומית החדשה שלו ברדיו גלי צה"ל לפרטנרית רינה מצליח שנשרכת אחריו והופכת למיותרת. בזבוז זמן.

2. יעקב ברדוגו וירון ווילנסקי ברדיו גלי צה"ל.

יעקב ברדוגו כל כך מבריק ודומיננטי בתוכנית החדשות והאקטואליה "חמש בערב" ברדיו גלי צה"ל עד שהוא מייתר את המוביל שלו ירון ווילנסקי. אשנה ואומר כי יש לי הערכה מיוחדת לאומץ לבו העיתונאי של יעקב ברדוגו ולסגנון הדיבור, האמירה, הוויכוח, וניסוח טיעוניו ונימוקיו באופן "המוני" במובן החיובי של המושג בגובה העיניים של מאזיניו, ואנוכי בתוכם. אינני מכיר אותו. מעולם לא נפגשתי עמו. אף פעם לא שוחחתי עמו. גם לא ראיתיו אף פעם פנים אל פנים. יעקב ברדוגו הוא ראשית דבר ידען ובקי בחומר. בנוסף הוא פרשן החלטי, שאפתן, רחוק מלהיות וותרן, אגרסיבי, משתדל להחזיק את "טרפו" בציפורניו מבלי לתת לוֹ לחמוק מחקירותיו ושאלותיו, אבל גם הגון וישר. יעקב ברדוגו מאפיל לחלוטין על השדר המוביל שלו ירון ווילנסקי בתוכנית "חמש בערב" ברדיו גלי צה"ל. זה מחד. מאידך צריך לקחת בחשבון שגם לעוד שַדָּר מוביל של "חמש בערב" ירון דקל לא קל עם יעקב ברדוגו. מדובר ב- פרשן איכותי, ידען, שולף מהר, ותקיף.

3. עירית לינור וקובי אריאלי ברדיו גלי צה"ל.

כנ"ל עירית לינור. מדובר בשדרנית נבונה והגיונית (מאוד) מוכשרת (מאוד) שמחוננת ביכולות רדיופוניות גבוהות, מי שמובילה ברדיו גלי צה"ל את תוכנית האקטואליה העיתונאית היומית "המילה האחרונה" בין 11.00 ל- 12.00. עירית לינור היא בעלת חשיבה והבנה מהירה של נסיבות הדיונים וניתוחם כהרף עין, פלוס יכולת הקשבה, פלוס כישרון מענֶה ותגובות מהירות וענייניות, פלוס כושר ניסוח וביטוי וורבאליים מעולים ו-מהירים בעברית תקנית. עירית לינור היא אישה חכמה שהופכת ליד מיקרופון רדיו גלי צה"ל את הפרטנר שלה קובי אריאלי לא רק למיותר אלא למגוחך.

4. ישראל אהרוני (מוכשר, בקי, ונהדר בתחום) וגידי גוב (נשרך אחריו) בתוכנית האוכל המרתקת שלהם "מסע הקולינריה מחוף לחוף בארה"ב" בערוץ 13 / "רשת".

המסע הקולינארי המרתק של ישראל אהרוני וגידי גוב ברחבי ארה"ב Cost to cost שמשודר לאחרונה בערוץ 13 / "רשת" הוא מסמך טלוויזיוני יפהפה ו-מרשים. המסמך הטלוויזיוני הזה הבליט שוב את המוביל ישראל אהרוני כאיש שיחה (גם בשפה האנגלית) מעניין ו-ידען בר דעת, חכם, בקיא, בעל ניסיון, וסקרן בתחום. וגם למדן. ישראל אהרוני הוא ווירטואוז טלוויזיוני – קולינארי בעל נוכחות נהדרת משולשת שוות שוקיים של טקסטים ו- וויזואליה. בסיס המשולש  חושף אמינות ומהימנות. אני מאמין להופעה הטלוויזיונית של ישראל אהרוני ולכן אינני מחמיץ שום תוכנית אוכל שלו. המסמך הטלוויזיוני הזה בהובלתו ומנהיגותו הוא עבודת מחקר והפקה מושלמים שלו (ושל ציוותו) שריתק אותי למסך ערוץ 13. אתה רואה גם אוכל וגם עולם. איזה יופי. ישראל אהרוני הוא מוֹקֵד נוצץ ומזהיר שניצב במרכזה של הפקה רבת רכיבים מורכבת, מדויקת, וגם מתואמת להפליא הנפרשת על פני שטח גדול של טעימות, ניסויים, ומפגשים עם מקורות אוכל ומזון רבים מאוד ושונים. ישראל אהרוני מאפיל לחלוטין על הפרטנר שלו הזָמָר גִידִי גוֹב ובעצם מייתר אותו. נכון שגידי גוב האדיב ממהר לומר למארחיו האמריקניים בכל הזדמנות במהלך הסדרה המעניינת "…Thank you so much", אולם הוא איננו שולט (כנראה) בשפה האנגלית ולכן מחריש ומתבייש לנהל שיחות מקצועיות במקביל לישראל אהרוני לאורך כל הסדרה עם עושי ובשלני האוכל האמריקניים שמארחים אותם בנפש חפצה. פגם ניכר ובולט לאורך כל סדרת האוכל המשותפת של שניהם. גידי גוב נחשף כ- רצסיבי ונִשְרָךְ. כניעותו (מול הדומיננטיות של ישראל אהרוני) ניכרת מידי. היא הופכת לסימבולית בסצנות התנועה המשותפת של שניהם במכוניתם בכבישי ארה"ב, בהן גידי גוב משמש מעין Second hand ונהגו של ישראל אהרוני. הפער הטלוויזיוני ביניהם רָב מידי.

5. הצמד לשעבר רזי ברקאי ורינה מצליח בתוכנית הישנה "מה בוער" ברדיו גלי צה"ל.

הופעתה של רינה מצליח עד לאחרונה ברדיו "גלי צה"ל בתוכנית האקטואליה היומית "מה בוער" בין 09.00 ל- 11.00 לצדו של רזי ברקאי הייתה מגוחכת ומיותרת לגמרי. בזבוז זמן. רינה מצליח היא אישיות עיתונאית דלה נטולת מינימום כריזמה וויזואלית וגם תכנית רדיופונית. היא לא הביאה עמה ל- "מה בוער" שום מידע חדש, שום תנופה אחרת, שום רוח רעננה, ו- שום אופי רדיופוני שונה. שיממון. השחתת זמן לריק. רעיון המודל של הנחיה והגשה בצמדים בשלוש האופציות של גברים וגברים, נשים ונשים, וגברים ונשים בטלוויזיה וברדיו, הוא ישן נושן ולא פסול אולם לא בהכרח תמיד מצדיק את עצמו.

shilon 5טקסט תמונה : ראשית 1975. דן שילון מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית מחולל שינוי דרמטי ו- ממסד לראשונה וויטרינה טלוויזיונית זוגית בהגשת "מבט" לרבות Seat up של כתבי החטיבה. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : אריה אורגד, חיים יבין, והכתב המדיני אלימלך רם ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

yavin 3טקסט תמונה : 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 32 שנים. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית, חיים יבין יבד"ל (מימין) באולפן "מבט" (אולפן ב' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים) עם שני המגישים דניאל פאר ז"ל (במרכז) ויעקב אחימאיר יבד"ל (משמאל). (באדיבות יאיר שטרן ויוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

arbel+yaniv 1טקסט תמונה : חודש דצמבר של שנת 1979. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 40 שנים. יורם ארבל (משמאל) ואורלי יניב (מימין) מגישים את התוכנית "מבט ספורט" אחת מספינות הדגל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשית קריירה ההגשה של שניהם. הם נחשבו במידה רבה לצמד ההגשה המלכותי של תוכניות הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הציבור הזדהה עמם וזיהה באמצעותם את תוכניות הספורט השונות ששודרו בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הערה : זיווגה הטלוויזיוני של אורלי יניב לצדו של המגיש ושדר הספורט יורם ארבל ב- 1979 היה פרי רעיונו ויוזמתו של אלכס גלעדי בתקופה ההיא לפני 40 שנים. (מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

cosellטקסט תמונה : ראשית עשור ה- 70 במאה הקודמת. הימים ההם הזמן ההוא לפני כמעט חמש עשרות של שנים. רון ארלדג' (Roone Arledge) הנשיא המנוח של חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC, מחולל שינוי דרמטי בהגשה, הנחיה, ופרשנות של השידורים הישירים של משחקי הפוטבול הפופולאריים בליגת ה- NFL בארה"ב בתוכנית הקרויה,  "Monday Night Football". הוא מציב ליד שדר הספורט רב המוניטין הבלתי נשכח וגם השנוי במחלוקת של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC, הווארד קוסל (Howard Cosell, יושב) את שני פרשנים, את פרנק גיפורד (Frank Gifford, מימין) ודון מרדית' (Don Meredith). לראשונה בהיסטוריה של תעשיית הטלוויזיה בארה"ב שובצה  לשידור ישיר ב- ABC ביום שני בערב, "Monday Night Football", תוכנית ספורט שבועית פופולארית בליגת ה-NFL, מול תוכניות למשפחה ששודרו אז כמקובל ברשתות המתחרות NBC ו- CBS. היה מדובר בהצלחה כבירה ושגשוג Rating חסר תקדים של ABC. התוכנית  "Monday Night Football" היוותה מהפכה טלוויזיונית גם בתחום ההגשה, ההנחיה, השידור הישיר, והפרשנות שהציבה בשנים ההן את רשת ABC בצמרת המדרוג והרייטינג מבין כל רשתות הטלוויזיה הארציות האמריקניות. (באדיבות ABC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

brinkley 1

טקסט תמונה : 1956. מגישי החדשות של NBC דייויד ברינקלי (מימין) וצ'ט האנטליי מכסים את וועידת המפלגה הדמוקרטית בשיקגו לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב באותה שנה. (באדיבות NBC).

barbara walters 1977טקסט תמונה : 1977. המגישה והשדרנית ברברה וולטרס (Barbara Wallters ילידת 1929 משמאל, בת 48 בתמונה) במסיבה בניו יורק עם שגריר ישראל באו"ם חיים הרצוג ז"ל (יליד 1918 במרכז, בן 59 בתמונה), ודובר משלחת ישראל באו"ם טוביה סער (יליד 1935 מימין, בן 42 בתמונה). (התמונה באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

barbara walters

טקסט תמונה : 1977. בחלוף השנים. הארי ריזונר המנוח (מימין) וברברה וולטרס (משמאל) מגישים יחדיו את מהדורת החדשות הארצית של ABC. (באדיבות ABC).

פוסט מס' 789. Sure enough: גם שוער נס ציונה עַמִית שֶמֶש והשופט המרכזי במשחק נס ציונה נגד הפועל ר"ג 1:2 בליגה הלאומית (שבת-19 בינואר 2019) ממרים, לועגים, וצוחקים לחוק מס' 14 הכתוב בספר החוקה של משחק הכדורגל, ואינם מקיימים אותו ביודעין ובכוונה תחילה כִּכְתָבוֹ וְכִלְשוֹנוֹ. מדובר במגיפת שיפוט בה שופטי הכדורגל בישראל הופכים את ספר חוּקַת הכדורגל של ה-FIFA ממתמטיקה לסַפְרוּת. חוק מס' 14 הדן בביצוע בעיטת העונשין (פנדל, בעיטת 11 מ') במשחק הכדורגל מנוסח באופן מפורט ובקפידה ומפורש היטב בספר חוקת הכדורגל של ה-FIFA אולם הופך להמלצה בלבד עבור שופטי המשחק במדינת ישראל, בגדר חוות דעת עבור השוערים במדינת ישראל, ואיננו נלמד כהלכה ע"י שדרני הטלוויזיה וגם הסוקרים את משחקי הכדורגל בארץ בעיתונות הכתובה. רואים זאת על כל צעד ושעל. עיתונאי העיתונות והעיתונאות האלקטרונית והכתובה בארץ אינם מדווחים אינפורמציית אֶמֶת לצופיהם וקוראיהם הנוגעת להפרות חוזרות ונשנות של שוערי ישראל את חוק מס' 14. הָפָרוֹת חוֹק בוטות שנעשות בגלוי ע"י השוערים על כַּר הַדֶשֶא חֲדָשִים לבְקָרִים ללא תגובת השופטים (ו-גם ללא כל התייחסות להפרות האלה מטעמו של יו"ר איגוד השופטים מר עוזי יצחקי) ומוּל כל מיני עיתונאי ופרשני טלוויזיה נרפים לסוגיהם שמעלימים עין. אתה רואה את יונתן כהן שדר מוביל בערוץ הספורט מדקלם Voice over אוטומטי בדקה ה-35 של המשחק נס ציונה-הפועל ר"ג 1:2 (בתוכנית "שער לשבת" ב-19 בינואר 2019) אודות בעיטת העונשין מ-11 מ'"הכושלת" של שחקן רָמַת-גָן דוֹר חוּגִי לשערו של עַמִית שֶמֶש שוער נֵס צִיוֹנָה שנוטש את קו שערו ומתקדם לפנים 3-2 מטרים בטרם מגע נעלו של דור חוגי בכדור העונשין, וכך מוסר את המֵידָע שלו לציבור: "דוֹר חוּגִי בעט חלש ואִפְשֵר לעַמִית שֶמֶש לעצור". זה הכל. אף מִילָה הנוגעת להפרת החוק ע"י עמית שמש ושוּם אוֹת והָבָרָה אודות שופט המשחק ניב שטייף שמתעלם מההפרה ומוֹרֶה להמשיך במשחק כאילו לא קרה מאום. מדובר בשיפוט חובבני ולא הגון שקיפח את קבוצת הפועל ר"ג. ובכן, חוֹק מס' 14 בסֶפֶר חוקת הכדורגל של ה-FIFA קובע מפורשות כי אסור לשוער לנטוש את קו שערו ולנוע לפנים בטרם הבעיטה (כלומר, לפני מגע רגלו של השחקן הבועט בכדור). במידה והשוֹעֵר מֵפֶר את החוֹק ועוצר את הכדור, ו/או בגלל ההפרה השחקן הבועט מחטיא את המטרה, על שופט המשחק להעניק לשחקן הבועט בעיטה חוזרת. כך כתוב בספר חוקת המשחק שחור על גבי לבן. פוסט מס' 789 הוא כתב קטגוריה עָגוּם גם נגד יו"ר איגוד שופטי הכדורגל בהתאחדות הכדורגל מר עוזי יצחקי. פוסט מס' 789. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי-22 בינואר 2019.

טקסט תמונה (1) ב- Long shot : אתה רואה את יונתן כהן שדר מוביל בערוץ הספורט מדקלם Voice over אוטומטי בדקה ה-35 של המשחק נס ציונה-הפועל ר"ג 1:2, (בתוכנית "שער לשבת" ב-19 בינואר 2019) אודות בעיטת העונשין מ-11 מ' ה-כאילו "כושלת" של שחקן רָמַת-גָן דוֹר חוּגִי לשערו של עַמִית שֶמֶש שוער נֵס צִיוֹנָה שנוטש את קו שערו, מפר את החוק, ומתקדם לפנים 3-2 מטרים בטרם מגע נעלו של דור חוגי בכדור העונשין, ובסופו של דבר גם עוצר את כדור העונשין תוך הפרה בוטה של חוק מס' 14. כך מוסר יונתן כהן את המֵידָע שלו לציבור: "…דוֹר חוּגִי בעט חלש ואִפְשֵר לעַמִית שֶמֶש לעצור…". זה הכל. זה ה- Commentary שלו. אף מִילָה הנוגעת להפרת החוק ע"י עמית שמש ושוּם אוֹת והָבָרָה אודות שופט המשחק ניב שטייף שמתעלם מההפרה הזאת ומוֹרֶה להמשיך במשחק כאילו לא קָרָה מְאוּם.

טקסט תמונה (2) מוגדלת : אתה רואה את יונתן כהן שדר מוביל בערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מדקלם Voice over אוטומטי בדקה ה-35 של המשחק נס ציונה-הפועל ר"ג 1:2, (בתוכנית "שער לשבת" ב-19 בינואר 2019) אודות בעיטת העונשין מ-11 מ' ה-כאילו "כושלת" של שחקן רָמַת-גָן דוֹר חוּגִי לשערו של עַמִית שֶמֶש שוער נֵס צִיוֹנָה. יונתן כהן עיתונאי דַל עליו הוטל להוביל ולהנחות את "שער לשבת" מתעלם מהחוק ומהמתרחש בתמונת המשחק. רואים בבירור שעמית שמש נוטש את קו שערו, מפר ביודעין ובכוונה תחילה את חוק מס' 14, מתקדם לפנים 3-2 מטרים בטרם מגע נעלו של דור חוגי בכדור העונשין, ובסופו של דבר גם עוצר את כדור, תוך הפרה בוטה וגלויה של החוק. כך מוצא לנכון יונתן כהן למסור את המֵידָע שלו לציבור: "…דוֹר חוּגִי בעט חלש ואִפְשֵר לעַמִית שֶמֶש לעצור…". זה הכל. זה ה-Commentary שלו. אף מִילָה הנוגעת להפרת החוק ע"י עמית שמש ושוּם אוֹת והָבָרָה אודות שופט המשחק ניב שטייף שמתעלם מההפרה הזאת ומוֹרֶה להמשיך במשחק כאילו לא קָרָה מְאוּם.

משהו עיתונאי עלוב, הפקה מחורבנת, עריכה פגומה, ובקרת שידור Play by play ירודה מתנהלים להם במערכת השידור של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים, ללא התערבות בנעשה של דרגי ההפקה והעריכה. כאילו המיקרופונים הם נשק פרטי ובלעדי של השדרנים והפרשנים. ולא הוא. חשבתי פעם שיונתן כהן הוא עיתונאי הרבה יותר מדויק וקפדן. לפחות במגזין "שער לשבת" של מוצ"ש – 19 בינואר 2019 הוא נחשף כ- אוטומט ורשלן. נוצרת כאן בעיה של אמינות. אם יונתן כהן מתגלה כ- דל ורשלן בשעה שאני מניח עליו מיקרוסקופ מצויד בזכוכית מגדלת שחושף את חולשותיו, כמה פעמים אם כך התנהג כשַדָּר דַל ורַשְלָן בשעה שלא היינו מצויד במיקרוסקופ המחקר שלי. חוק מס' 14 בספר חוקת הכדורגל של FIFA מנוסח היטב, בקפידה, ובצורה מתמטית. אין כאן שום אופציות לפרשנויות.

סוף הפוסט מס' 789. הועלה לאוויר ב- 22 בינואר 2019. כל הזכויות שמורות.


תגובות

פוסט מס' 789. Sure enough: גם שוער קבוצת הכדורגל של נֵס צִיוֹנָה עַמִית שֶמֶש והשופט המרכזי ניב שטייף במשחק נס ציונה .Vs הפועל ר"ג 1:2 בליגה הלאומית (שבת-19 בינואר 2019) ממרים, לועגים, וצוחקים לחוק מס' 14 הכתוב בספר החוקה של משחק הכדורגל, ואינם מקיימים אותו ביודעין ובכוונה תחילה כִּכְתָבוֹ וְכִלְשוֹנוֹ. מדובר במגיפת שיפוט בה שופטי הכדורגל בישראל הופכים את ספר חוּקַת הכדורגל של ה-FIFA ממתמטיקה לסַפְרוּת. חוק מס' 14 הדן בביצוע בעיטת העונשין (פנדל, בעיטת 11 מ') במשחק הכדורגל מנוסח באופן מפורט ובקפידה ומפורש היטב בספר חוקת הכדורגל של ה-FIFA אולם הופך להמלצה בלבד עבור שופטי המשחק במדינת ישראל, בגדר חוות דעת עבור השוערים במדינת ישראל, ואיננו נלמד כהלכה ע"י שדרני הטלוויזיה וגם הסוקרים את משחקי הכדורגל בארץ בעיתונות הכתובה. רואים זאת על כל צעד ושעל. עיתונאי העיתונות והעיתונאות האלקטרונית והכתובה בארץ אינם מדווחים אינפורמציית אֶמֶת לצופיהם וקוראיהם הנוגעת להפרות חוזרות ונשנות של שוערי ישראל את חוק מס' 14. הָפָרוֹת חוֹק בוטות שנעשות בגלוי ע"י השוערים על כַּר הַדֶשֶא חֲדָשִים לבְקָרִים ללא תגובת השופטים (ו-גם ללא כל התייחסות להפרות האלה מטעמו של יו"ר איגוד השופטים מר עוזי יצחקי) ומוּל כל מיני עיתונאי ופרשני טלוויזיה נרפים לסוגיהם שמעלימים עין. אתה רואה את יונתן כהן שַדָּר מוביל בערוץ הספורט מדקלם Voice over אוטומטי בדקה ה-35 של המשחק נס ציונה-הפועל ר"ג 1:2, (בתוכנית "שער לשבת" ב-19 בינואר 2019) אודות בעיטת העונשין מ-11 מ'"הכושלת" של שחקן רָמַת-גָן דוֹר חוּגִי לשערו של עַמִית שֶמֶש שוער נֵס צִיוֹנָה שנוטש את קו שערו ומתקדם לפנים 3-2 מטרים בטרם מגע נעלו של דור חוגי בכדור העונשין, וכך מוסר את המֵידָע שלו לציבור: "…דוֹר חוּגִי בעט חלש ואִפְשֵר לעַמִית שֶמֶש לעצור…". אף מילה הנוגעת להפרת החוק ע"י עמית שמש ושום הברה אודות שופט המשחק שמתעלם מההפרה ומורה להמשיך במשחק כאילו לא קרה מאום. מדובר בשיפוט חובבני ולא הגון. ובכן, חוֹק מס' 14 בסֶפֶר חוקת הכדורגל של ה-FIFA קובע מפורשות כי אסור לשוער לנטוש את קו שערו ולנוע לפנים בטרם הבעיטה (כלומר, לפני מגע רגלו של השחקן הבועט בכדור). במידה והשוֹעֵר מֵפֶר את החוֹק ועוצר את הכדור, ו/או בגלל ההפרה השחקן הבועט מחטיא את המטרה, על שופט המשחק להעניק לשחקן הבועט בעיטה חוזרת. כך כתוב בספר חוקת המשחק שחור על גבי לבן. פוסט מס' 789 הוא כתב קטגוריה עָגוּם גם נגד יו"ר איגוד שופטי הכדורגל בהתאחדות הכדורגל מר עוזי יצחקי. פוסט מס' 789. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שלישי-22 בינואר 2019. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *