תכנון שידורי הטלוויזיה והפקתם במונדיאל ארגנטינה 1978 היו מורכבים ומסובכים פי 100 (מאה) יותר מאלה שקדמו להם ארבע שנים קודם לכן במונדיאל מערב גרמניה 1974. לא רק בגלל מרחק ההפקה העצום מגבולות מדינת ישראל והתקשורת הלוויינית הבעייתית בין יבשת דרום אמריקה למדינוֹת אסיה, אלא גם בשל חוסר ניסיונו המוחלט של ה- Host broadcaster הטלוויזיוני הארגנטיני ATC 7 בהשוואה ל- Host broadcaster הטלוויזיוני הגרמני שהיה מורכב משתי רשתות הטלוויזיה הציבוריות של מערב גרמניה ARD ו- ZDF. רשת הטלוויזיה הארגנטינית ATC 7 שידרה אומנם את משחקי מונדיאל 78' לראשונה בתולדותיה בצבע בשיטת השידור האירופית / גרמנית Pal 625 B, אבל את מהדורות החדשות שלה היא שידרה עדיין ב- 1978 עבור צופיה בשחור/לבן בלוויית מוסיקה וקריינות Voice over פוליטית. נשיא ארגנטינה ב- 1978 היה הרודן הדיקטטור חורחה רפאל ווידלה שניצב בראש חונטה צבאית נוקשה ואכזרית שהחזיקה את אזרחי המדינה היפהפייה כמו בצבת, ושלטו בה שתי דתות מְקוּדָשוֹת, הדת הקתולית ודת הכדורגל.

בדצמבר 1977 ביקש אלכס גלעדי את רשותו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר ארנון צוקרמן להשתתף בפגישת ה- WBM הראשון בבואנוס בהשתתפות איגוד השידור האירופי ה- EBU שהטלוויזיה הישראלית הציבורית נמנתה על שורותיו. כל מנהלי מחלקות הספורט של רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU טסו לבירת ארגנטינה כדי ליטול חלק באותה הפגישה ההיא הסופר חשובה של ה- Pre Production, כחמישה חודשים בטרם תחילת המונדיאל. ארנון צוקרמן לגלג על מכתב בקשת ההשתתפות של אלכס גלעדי ופטר אותו בלאו רבתי. "תישאר בארץ", פקד עליו. אלכס גלעדי נעלב אך ניסה להתווכח עמו, "איך אתה רוצה שאקח אחריות ביצועית על הפקה כל כך רחוקה ומורכבת וממושכת מבלי שאתה מאפשר לי לטוס ליעד כדי ללמוד את רָזֵיה" ? שאל את הבוס שלו. ארנון צוקרמן נשאר בשלו, "אינך טס לבואנוס איירס ל- WBM", קבע בנחרצות אתה נשאר כאן. אלכס גלעדי בעל ביטחון עצמי לא מבוטל לאחר שהפיק בהצלחה רבתי את משדר הטלוויזיה הישיר של הבחירות לכנסת ב- 17 במאי 1977 וגם את הפקת משדרי הטלוויזיה הישירים בשלושת ימי ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים ב 21 – 19 בנובמבר 1977 – כתב מכתב התפטרות והניח את המפתחות על שולחנו של ארנון צוקרמן בלשכת מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בקומה השלישית בבניין הטלוויזיה הממוקם בשכונת רוממה בירושלים. ארנון צוקרמן גיחך וקרא לאלכס גלעדי ללשכתו והחזיר לו את מכתב ההתפטרות. "תתרגל גם כשאומרים לך לָאו", נזף בו. אלכס גלעדי התרגל וחזר בו. בפברואר 1978 ארגן ואירח אלכס גלעדי בהצלחה רבתי בשם רשות השידור את כנס ה- "Sports Working Party", מפגש בן שלושה ימים של כל מנהלי מחלקות הספורט של רשתות הטלוויזיה המאוגדות ב- EBU (איגוד השידור האירופי) בירושלים. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא בפברואר 1978 היה ארנון צוקרמן יבד"ל. יצחק לבני ז"ל כיהן כמנכ"ל רשות השידור, ו- ד"ר וולטר איתן ז"ל שימש כיו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. ההיסטוריה המתעתעת שעושה שַמוֹת ברבים מאיתנו זימנה לירושלים באותה התקופה ההיא בראשית 1978 את מפגש ה- "EBU Sports Operation Group-Argentina 1978", פגישה סופר חשובה שעסקה בתכנון שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978. אנשי הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי ובראשם היו"ר הבריטי ביל וורד (Bill Ward איש ITV), הנורווגי יארלה הויסאטר (Jarle Hoeysaeter איש NRK), מנולו רומרו (Manolo Romero איש RTVE), והורסט זייפארת (Horst seifart איש ARD) נזעקו לירושלים כדי להסביר למנהלי מחלקות הספורט של האיגוד כיצד אמורה להתנהל הפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 מנקודות מבט טכנולוגית, לוגיסטית, והבנת שיטת המשחקים של טורניר הכדורגל החשוב בעולם. ה- Chairman של אותה הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי היה הבריטי ביל וורד (Bill Ward). בִּיל ווֹרְד הכיר את כישוריו ויכולותיו המוכחות של אלכס גלעדי וביקש ממנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן לצרף את מנהל מחלקת הספורט שלו לשורות הקבוצה המבצעית של ה- EBU בארגנטינה בתפקיד Liaison Officer באצטדיון בעיר רוסאריו (Rosario). ארנון צוקרמן נענה לפנייה והפקיד אותי כעורך ראשי ומפיק ראשי במקומו של אלכס גלעדי על מבצע השידורים הענקי המורכב והמסובך, וגם הממושך והרחוק ב- בואנוס איירס בירת ארגנטינה. נכנסתי לנעליו הגדולות של אלכס גלעדי. אולם משום שגם אנוכי לא ביקרתי מעולם בארגנטינה הלכתי לישון בביתי ברחוב משמר הגבול 5 בשכונת רמת אשכול בירושלים עם מחברת ועיפרון כדי להעלות על הכתב את שאלות ההפקה הטכנולוגיות והלוגיסטיות הסבוכות של מונדיאל ארגנטינה 1978 שיצוצו בראשי וראויות לפתרון. והן היו רבות. לציבור לא היה צֵל של מוּשָג קָלוּש במורכבות ובמסובכות של תכנון והפקת שידורי טלוויזיה בינלאומיים בימים ההם לפני 37, 38, ו- 39  שנים מארגנטינה לישראל ולקיחת אחריות (גם מפני שרשות השידור הציבורית של מדינת ישראל על שני ענפיה הראשיים, כלומר שני מוסדותיה העיקריים והמסועפים, הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורדיו "קול ישראל", היא זאת שהמציאה את ההתנהלות הביורוקרטית הכי מסורבלת, הכי איטית, והכי כבדה בתולדות התקשורת הבין ארצית ההיא וגם בהיסטוריה של התקשורת הבינלאומית בימים ההם). ובכן, אין זה גם תפקידו להבין את מדע הטלוויזיה. הציבור מבקש ללחוץ על השלט ולקבל את הסחורה. השאר איננו מעניין אותו. בצדק. אתה כמפיק ועורך ומתכנן ראשי של מבצע שידורים כה מורכב טכנולוגית ולוגיסטית וכאמור גם מרוחק מגבולות המדינה, מותנה ראשית דבר ב-כישרונו ו-ביושרה (!) של מנהל הטלוויזיה שלך שקוראים לו ארנון צוקרמן (בן 85, היום), ובפתיחות והתעוזה שלו, במוסר האישי שלו, כמו גם בהבנתו הכלכלית והתכנית, יהיו שאיפותיך אשר יהיו. כמו כן אתה תלוי באלפי גורמים מקומיים וחיצוניים טכנולוגיים ולוגיסטיים אחרים. אתה צועד כל הזמן בנתיב מלא מהמורות ומוקשים. לא רק הידע הקונקרטי והמנהיגות שלך עומדים למבחן. גם האישיות שלך מוטלת על כף המאזניים. אתה מנווט בודד בשטח וזקוק לידך למנהלים איתנים שמבינים וסומכים על קו ההתקדמות שלך. מן ההיבט הזה היה מנהל חטיבת החדשות חיים יבין נטול יכולות ו- Out לגמרי בכל הנוגע להפקת מונדיאל ארגנטינה 1978, בעוד מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן היה מעורב והתעניין בכל פרט, והיה In לגמרי. היה מדובר בהיררכיה טלוויזיונית לא בריאה ולא כשירה מפני שתקשרתי ישירות עם מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן במקום להגיע אליו באמצעותו של הבוס הישיר שלי חיים יבין. חיים יבין האדיש וחסר ידע והשכלה בתחום הפקות הספורט הבינלאומיות הגדולות ברמה של מונדיאל לא היה כלל בעסק. לא החלפתי עמו אפילו מילה אחת בכל תקופת מהלכי התכנון הטכנולוגי, הלוגיסטי, והכלכלי שלי והמבנה האנושי של הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 בשלושת החודשים ההם שבין פברואר 1978 למאי 1978 שקדמו לטיסתי עם צוות השידורים שלי לבואנוס איירס הרחוקה הממוקמת בצדו השני של כדור הארץ. שוחחתי ודיברתי רק עם ארנון צוקרמן. הייתי בר מזל מפני ש-ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית היה המטרייה האווירית שלי. השאר כתוב ורשום בפרוטרוט בפוסטים הקודמים, בדברי הימים, שהתפרסמו זה מכבר ב- בלוג הזה (וגם ב- 13 הספרים) ודנו בהפקת מונדיאל ארגנטינה 1978.

הייתי בודד גם בהפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982, ארבע שנים אח"כ. שם העסק היה שונה לחלוטין מפני שלא לימדו אותי אף פעם לנהל מו"מ עם מנכ"ל רשות השידור, וודאי לא עם מנכ"ל רשות שידור גאוותן (וגם חכם) שקוראים לו יוסף "טומי" לפיד ז"ל, שהגיע לרשות השידור ב- 1 באפריל 1979 מהעיתון "מעריב". לא היה לו ליוסף "טומי" לפיד שום מושג וניסיון קודם ומוקדם בנושאי הפקות טלוויזיה כה סבוכות ומורכבות מהיבטי תפעול הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הנוגעים להון כלכלי – כספי והון אנושי, לא היה לו שום יֶדָע ולו מינימאלי במבנה העלויות הספציפיות והקונקרטיות של רכישת זכויות השידורים של מפעלי הספורט הבינלאומיים הגדולים, המסקרנים, והפופולאריים כמו למשל הפקות (ואשנה ואומר שוב), מורכבות, מסובכות, ממושכות, יקרות , וגם יוקרתיות – אולימפיאדות ומונדיאלים. בשיחות ובפגישות הרבות שקיימתי עמו בחמש שנות שלטונו ברשות השידור, 1984 – 1979, התלונן יוסף "טומי" לפיד בפניי אין סוף פעמים בתדהמה, מדוע רשתות הטלוויזיה בעולם צריכות לשלם ממון כה רב לוועדות המארגנות ובראשן IOC ו – FIFA, תמורת שירות עיתונאי שהן מעניקות לאומותיהן לבני עמן.

ב. הופעתו המזהירה של מנואל "מנולו" רומרו ראש הקבוצה המבצעית של הטלוויזיה הספרדית הציבורית – ממלכתית RTVE.

ג. התנאי הראשי להצלחה של שידורי טלוויזיה כה מורכבים ומסובכים טכנולוגית ולוגיסטית ברמה של מונדיאל ו/או אולימפיאדה, מותנה בלימוד ועבודת הכנה מדוקדקת של אלפים רבים של פרטים ארציים ובינלאומיים, ו-נמשכת שנים.

ד. אני צועד שלוב זרועות עם RTVE ו- EBU.

ה. החל השלב האחרון של התכנון וההכנות : אני משכנע את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בצורך החיוני להקים משרד תקשורת, הפקה, ושידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בצומת השידורים הטלוויזיוני הבינלאומי החשוב במדריד, ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד 1982.

ביום שני – 18 בינואר 1982 טסתי בשליחות מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל למדריד – ספרד כדי להשתתף וליטול חלק בפגישת ה- WBM  של המְשָדֵר הציבורי העולמי (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) שדנה בהיערכות שידורי הטלוויזיה של RTVE (הטלוויזיה הספרדית הציבורית – ממלכתית) ו- EBU (איגוד השידור האירופי) לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל שעמדו להתחיל ב- 13 ביוני באותה השנה ההיא של 1982. זה היה המונדיאל השלישי שלי מאז 1974, והראשון שלוֹ של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד. "החזק אותי בתמונה", ביקש אותי. בעת פגישת ה- WBM בבניין הקונגרסים במרכז מדריד השוכן בסמיכות לאִצטדיון הכדורגל "סנטיאגו ברנביאו" (Santiago Bernabeu) מגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל המפורסמת ריאל מדריד בהשתתפות מאות אנשי טלוויזיה ורדיו מכל רחבי תבל – נערכה במקום גם הגרלת השיבוץ של 24 הנבחרות לששת הבתים המוקדמים של טורניר הגמר של משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82'. כרגיל התקיים במדריד בסמיכות ל- WBM העולמי כנס נפרד במקביל של ה- EBU  (איגוד השידור האירופי שהטלוויזיה הישראלית הציבורית נמנית על שורותיו). טסתי למדריד כאמור בשליחות מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כדי ללמוד בצוותא עם הקולגות שלי מה- EBU את פרטי ההפקה הענקית, ועל מנת להחליט כיצד להתנהל בדרכים ובשבילים הטכנולוגיים והלוגיסטיים הסבוכים המובילים לפסגה, ואיך ומה לבחור ולשָדֵר לעם היושב בציון.

טקסט תמונה : ינואר 1982. אִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" בלֵב מדריד בירת ספרד. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. תיעוד ב- Long shot : אנוכי ניצב ליד מבנה ארכיטקטוני עצום, אִצטדיון הכדורגל המפואר והיפהפה של ריאל מדריד בינואר 82', הממוקם בלֵב הבירה הספרדית. האִצטדיון המהודר והמרווח נקרא על שמו של סנטיאגו ברנביאו נשיא מועדון ריאל מדריד בעבר. הוא מתמלא ב- 100000 (מאה אלף) אנשים בתוך רבע שעה ומתרוקן בסדר ושלווה בתוך עשר דקות. קשה להאמין כיצד עם ים תיכוני ספרדי (כמונו) מנהל את חייו בצורה כה מאורגנת ומעוררת כבוד והשתאות. למעלה מימין רואים את הגשר המחבר את בניין הקונגרסים של העיר עם האִצטדיון המלכותי של ריאל מדריד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ינואר 1982. ספרד. בניין הקונגרסים בעיר הבירה מדריד. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. כאן התקיימו במשך ארבעה ימים פגישות ה- WBM ופגישת העבודה של ה- EBU שעסקו בדרך ופילוסופיית הפקת שידורי הטלוויזיה והרדיו הבינלאומיים של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982 ע"י  RTVE בראשות מנואל "מנולו" רומרו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ינואר 1982. אנוכי יחדיו עם עובדי וסדרני מועדון ריאל מדריד באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" האחראיים על הסדר ובדיקת הכרטיסים באצטדיון. בעלת אחד המזנונים באצטדיון ביקשה להצטרף לצילום. אזרחי ספרד הם אנשים פשוטים, נחמדים, ומאירי עיניים שעושים את עבודתם נאמנה בענייני משמעת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חודש ינואר של שנת 1982. אנוכי מצלם בתוך אחד ממתקני הכדורגל המפורסמים בעולם , "ESTADIO  SANTIAGO  BERNABEU", אצטדיון הכדורגל של ריאל מדריד בטבורה של בירת ספרד. אנשי ה- EBU שנטלו חלק בפגישת ה- WBM הוזמנו לצפות במשחק של ריאל מדריד. המשחק עצמו לא עניין אותי יתר על המידה. היה לי הרבה יותר חשוב לדעת כיצד RTVE מפיקה את כיסוי המשחק וכמה מצלמות אלקטרוניות היא מציבה כדי לסקר אותו. אהבתי את העם הספרדי מכניס אורחים אהבה רבה. שבע שנים לאחר תום השלטון הדיקטטורי של הגנרליסמו פרנציסקו פרנקו, נשארו אזרחי ספרד אדיבים, מחייכים, טוֹבֵי לֵב ומלאי חַיוּת. רציתי להנציח אותם בזיכרון שלי. שלפתי את מצלמת הסטילס שלי. לא הופתעתי מכוחה של עדשת המצלמה. חצי אִצטדיון היפנה אליה את מבטו. זה היה לפני יותר מ- 37 שנים. התיעוד נשמר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מלאכת ההפקה הבינלאומית שלי את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 החלה בראשית  1981. עכשיו היא צברה תאוצה. היא לא דמתה לאחרות  שקדמו לה. היא הייתה רחבה, גדולה, וממושכת יותר, מפני שבפעם הראשונה בהיסטוריה של טורנירי הגמר של המונדיאלים שהחלו בשנת 1930 במונטבידיאו בירת אורוגוואי, החליט מוסד ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) לארגן את המפעל היוקרתי בצורה שונה ובשיטה אחרת. היא ה- FIFA הגדילה את מספר הנבחרות המשתתפות ל- 24 במקום 16 נבחרות כפי שהיה נהוג עד כה. (14 נבחרות מתוך ה- 24 שנטלו חלק בטורניר מונדיאל ספרד 1982 היו נבחרות אירופיות). כמות המשחקים בטורניר ספרד 1982 רבתה, צמחה, והאמירה לסך של 52. הועדה המארגנת הספרדית פיזרה את 52 משחקי הטורניר על פני ארבע עשרה ערים ושִבְעָה עשר אצטדיונים בכל רחבי המדינה (ספרד היא המדינה השלישית בגודלה באירופה). משך זמן טורניר מונדיאל ספרד 1982 בהשתתפות 24 נבחרות ו- אשר כלל בתוכו 52 משחקים, התארך למשך 31 ימים מ- 13 ביוני 1982 ועד 13 ביולי 1982. לצורך השוואה : טורניר מונדיאל ארגנטינה 1978 בהשתתפות 16 נבחרות ו- 38 משחקים נמשך 25 ימים בין 1 ביוני 1978 ל- 25 ביוני 1978. הפערים הטלוויזיוניים, הטכנולוגיים והלוגיסטיים, פלוס ההבדלים הכספיים – כלכליים בין הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 בראשותי לבין הפקת מונדיאל ספרד 1982 גם כן בראשותי כמנווט, מפיק, ועורך הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו גדולים. לעיתים עצומים. למשל : תמורת שימוש בכל עמדת שידור שהוזמנה על ידי מראש ו- הותקנה עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית בחמשת האצטדיונים במונדיאל ארגנטינה 1978 נדרשנו לשלם ע"י ה- Host broadcaster הארגנטיני ATC 7 סכום של 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר. במונדיאל ספרד 1982 שילמנו (הטלוויזיה הישראלית הציבורית) עבור שימוש בכל עמדת שידור שהוזמנה על ידי מראש ואשר הותקנה עבורנו ב- אותם האצטדיונים בספרד הענקית שם נערכו המשחקים אותם רציתי להעביר ארצה לצופים שלנו בשידור ישיר, סך של 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר. עלייה של % 258 לעומת מונדיאל ארגנטינה 1978. 

סכום זכויות השידורים שלנו תמורת שידור מונדיאל ארגנטינה 1978 היה נמוך עד כדי גיחוך. רק 147000 (מאה ארבעים ושבעה אֶלֶף) פרנקים שווייצריים סכום שהיה שווה אז ל- 85000 (שמונים וחמישה אֶלֶף) דולר. תמורת שימוש בעמדת שידור בששת האִצטדיונים ברחבי ארגנטינה במשך כל תקופת האליפות (25.6.1978 – 1.6.1978) שילמנו כאמור  850 (שמונה מאות וחמישים) דולר בלבד. אך ההפקה הרחוקה בכללותה לוּוְתה בקשיים טכנולוגיים ולוגיסטיים ארציים ובינלאומיים. היא הפכה למורכבת בעיקר בגלל פילוסופיית התקשורת הלוויינית של הקבוצה המבצעית של ה- EBU (הייתה מאוד לא נוחה לנו) ובשל היכולות הדַלוֹת והמצומצמות של משרד הדואר והתקשורת הבינלאומית של ארגנטינה ENTEL הקרויה בראשי תיבות בשפה הספרדית (Empresa Nacional De Telecomunicaciones), וגם של רשת ATC 7 הטלוויזיה הארגנטינית הציבורית – ממלכתית (Argentina Televisora Color), ששידרה עד אז בשחור/לבן ורק עכשיו עברה לשידורי צבע, ושימשה כ- Host broadcaster בינלאומי של הטורניר. EBU ,ENTEL, ו- 7 ATC החליטו במשותף להעביר את סיגנל השידורים מבואנוס איירס לאירופה רק באמצעות מערכת התקשורת של לוויין התקשורת האטלנטי ה- Major בעוד תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים בעמק האֵלָה (ליד ירושלים) הייתה מקושרת ללוויין האטלנטי ה- Primary בלבד. היינו במִלְכּוּד. הייתי שרוי במאבק נגד זמן ההפקה ההולך ואוזל. הקשר עם ארגנטינה הרחוקה בימים ההם היה איטי ומסורבל. היה צורך כל הזמן לוָודֵא, לשנות, לאמת, ולקבוע ולהחליט באמצעות טלקסים ושיחות טלפון, ובתיאום עם ה- EBU את פרטי ההערכות שלנו. הייתי אז חסר ניסיון ובודד, אולם לא נעדר השכלה טכנולוגית, ו/או מתמטית, לוגיסטית, ואנושית בתחום, ולכן בעל ביטחון עצמי. הייתי ממוקד. מדע ותעשיית הטלוויזיה זרמו בעורקיי. היה עלי לפתור בעיות תקשורת מורכבות ומסובכות בתוך זמן קצר. באפריל 1978 יכולתי להשיב לראשונה ובאופן חלקי על ה- Questionnaire של ה- EBU (איגוד השידור האירופי). מנהל הטלוויזיה הישראלית ארנון צוקרמן (בלתי נשכח) אישר לנו למַסֵד משרד הפקה, תקשורת ושידורים ב- IBC ברחוב פיגורואה אלקורטה (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) מרכז שידורי הטלוויזיה והרדיו הבינלאומי שהוקם ב- בואנוס איירס. לא הצלחתי עדיין בשל האיחור בזמן לגלות ולאַתֵּר את כל הפתרונות הטכנולוגיים לבעיות ולמִגבלות השידורים הישירים מארגנטינה הרחוקה. חלק מהבעיות השונות שהיו קיימות לפני תחילת ההפקה נשארו בעינן. שבועיים לפני טיסתנו לבואנוס איירס חיברתי את פקודת המבצע המסודרת של השידורים. זהו ספר רחב מֵידָע המפרט כמו פקודת מבצע צבאית את המהלכים המדויקים שמבצעים אנשי  הטלוויזיה הישראלית הציבורית (בארגנטינה ובירושלים) בעת שידורי מונדיאל ארגנטינה 78' במהלך חודש יוני 1978. פקודת המבצע הודפסה ב- 100 עותקים והופצה לכל הפונקציות המעורבות בהפקה בתוך רשות השידור – טלוויזיה ורדיו. זאת הייתה הפעם הראשונה שחתמתי את שמי והענקתי לעצמי באישורו של הבוס שלי אלכס גלעדי את התואר המקצועי מפיק בטלוויזיה הישראלית הציבורית [2]. ה- Credits של עורך ומפיק של מבצע שידורים ישירים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית המתנהל בקצה השני של העולם, מעברו האחר של כדור הארץ, נחשבו בימים ההם ל-כמעט תארים אלוהיים.

טקסט מסמך : אפריל 1978. זוהי "פקודת המבצע / ספר השידורים" שתכננתי, כתבתי, וחיברתי לקראת מבצע השידורים הישירים של מונדיאל ארגנטינה 1978. תקשורת לוויינים מוגבלת בין ארגנטינה לישראל מההיבטים השונים שלה הפכה את מבצע הכיסוי והשידורים הישירים המרוחק מאוד מגבולות מדינת ישראל של 38 (שלושים ושמונה) משחקים בתקופה הדוקה של 25 (עשרים וחמישה) ימים, למורכב מאוד ומסובך מאוד מההיבטים הטכנולוגיים והלוגיסטיים, וגם יקר יותר מן ההיבט הכספי. שידרנו ישיר 21 משחקים בהיקף מלא באמצעות לוויין ה- Primary האטלנטי, וביצענו 18 הקלטות ישירות של 18 משחקים נוספים בטורניר לצורך שידורם המוקלט מאוחר יותר ביממה אחת ו/או שתי יממות. לא ניתן היה ולא הייתי יכול להפיק את מבצע השידורים הישירים של מונדיאל ארגנטינה 1978, ולהעפיל לפסגה, בלעדי סיועם המזהיר של גב' מנואלה פורטאדו מהטלוויזיה הפורטוגלית הציבורית RTP, של המכסיקני אמאורי דאומאס מנכ"ל OTI (איגוד השידור של מדינות דרום ומרכז אמריקה), ושל קצין התקשורת הראשי של ENTEL ארגנטינה המהנדס היהודי הנפלא ורב הידע והתושייה בעל לב ציוני רחב, מאסימו גארפינקל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

בנתח הגדול והחשוב של אירוח 52 משחקי מונדיאל ספרד 1982 התחלקו כמובן ומטבע הדברים שתי הערים המרכזיות במדינה הנפלאה הזאת, הבירה מדריד והעיר ברצלונה (העיר הראשית של מחוז קָאטָאלוּנְיָה). זאת הייתה הפעם הראשונה בקריירה שלי שניצבתי לבד לגמרי מול אתגרי טלוויזיה בינלאומיים כל כך מורכבים וגם מוּל הנהלת רשות השידור נוקשה וקשוחה בראשות המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל והמִשְנֶה שֶלוֹ שלמה עבדי ז"ל. אלכס גלעדי לא היה עוֹד עִמי כדי לסייע לי ולגונן עליי. הוא היה שייך כבר ל- רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC.

זכויות שידורים וכלכלה טלוויזיונית ב-מונדיאל ספרד 1982. בפעם הראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים נטלו חלק בטורניר הגמר של מונדיאל ספרד 1982, 24 נבחרות, במקום 16 שהשתתפו במונדיאל ארגנטינה 1978. כמות המשחקים זינקה מ-38 במונדיאל ארגנטינה 1978 ל-52 במונדיאל ספרד 1982. משך מונדיאל ספרד 1982 התארך ל-31 ימים במקום 25 ימים במונדיאל ארגנטינה 1978. בעבור כל עמדת שידור במונדיאל ספרד 1982 שילמנו 2200 דולר בעוד תמורת כל שכירת עמדת שידור במונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו 850 דולר. וגם גרף זכויות השידורים האמיר: בעבור זכויות השידורים של מונדיאל ספרד 1982 שילמנו במסגרת חברותינו ב-EBU סכום של 128000 דולר. תמורת מונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו ארבע שנים קודם לכן 85000 דולר (זה היה ה-Share של רשות השידור הציבורית הישראלית ב- 1978 במסגרת חֲבֵרוּתָּה ב-EBU).

בתוך תקופה של 4 שנים בלבד יוקר המחיה האמיר ו-גְרָף הנתונים הארגוניים, הטכנולוגיים, והכלכליים השתנה שינויים מופלגים: של הכדורגל הבינלאומי וגם של הטלוויזיה העולמית המלווה אותו באדיקות כמעט דָתִית.    

צריך לשים לב כאן לעובדה חשובה : תוספת של שמונה נבחרות הנוטלות חלק במשחקי טורניר הגמר של אליפות העולם, הגדילה את כמות המשחקים  מ- 38 במונדיאל ארגנטינה 1978 ל- 52  במונדיאל ספרד 1982. גידול של  % 36. פועל יוצא של שיתוף 24 נבחרות בטורניר ספרד 1982 גרם למֶשֶך הטורניר להתארך. אינטנסיביות השידורים הישירים ועלותם גדלו בהתאם. מונדיאל ספרד 1982 הפך להיות בפעם הראשונה אירוע כלכלי רִוְוִחי והפך את ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) לא רק לגוף בעל השפעה עצומה בשדה הספורט הבינלאומי, אלא גם לגוף עשיר ובעל ממון. הכדורגל הוא ענף הספורט הפופולארי ביותר בעולם. טמון בו כסף רב. המְשָדֵר הטלוויזיוני הציבורי העולמי שכלל בשורותיו בימים ההם לפני שנות דור שישה איגודי שידור בינלאומיים המייצגים את רשתות וגופי הטלוויזיה בכל חמש יבשות תבל, כלהלן : ה- EBU (מורכב בעיקר מרשתות הטלוויזיה של מערב אירופה לרבות נספחים כמו רשתות השידור של מרוקו, אלג'יר, לוב, מצרים, ירדן, ישראל, ולבנון) + OIRT (מורכב בעיקר מהמדינות הקומוניסטיות של מזרח אירופה) + OTI ׁ(מורכב מרשתות הטלוויזיה של דרום ומרכז אמריקה) + ASBU (מורכב בעיקר מרשתות הטלוויזיה של המדינות הערביות) + URTNA (מורכב בעיקר מרשתות הטלוויזיה של מדינות אפריקה שאינן נכללות ב- EBU ו/או ב- ASBU) + האיגוד השישי הקרוי ABU (מורכב בעיקר מרשתות הטלוויזיה של אסיה הרחוקה), שילם סכום של 39.000000 (שלושים ותשעה מיליון) פרנקים שווייצריים שווה ערך ל- 25.000000 (עשרים וחמישה מיליון) דולר עבור זכויות השידורים של טורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. ביזנס ענק.

ההכנסות במונדיאל ספרד 1982 הסתכמו ב- 77.000000 (שבעים ושבעה מיליון) דולר. 27.000000 (עשרים ושבעה מיליון) דולר היו פרי של הכנסה ממכירת הכרטיסים . 26.000000 (עשרים ושישה מיליון) דולר הופקו מזכויות השידורים, ו- 24.000000 (עשרים וארבעה מיליון) דולר היו תוצאה של מכירת פרסומות מסחריות (Advertising).

לאחר ניקוי ההוצאות השונות בגובה של  34.000000 (שלושים וארבעה מיליון) דולר נשארו בקופה 43000000 (ארבעים ושלושה מיליון) דולר. הסכום חולק כלהלן : % 10 כ- 4300000 (ארבעה מיליון ועוד שלוש מאות אלף) דולר הועברו ל- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) . % 25 כ- 10.600000 (עשרה מיליון ועוד שש מאות אלף) דולר ניתנו לוועדה המארגנת הספרדית של המשחקים (RFEF). סכום של 27.600000 (עשרים ושבעה מיליון ועוד שש מאות אלף) דולר הוענקו כבונוסים לקבוצות המשתתפות בטורניר ספרד 1982. נבחרת איטליה שזכתה באליפות העולם ב- 1982 לאחר שגברה על מערב גרמניה 1:3 גרפה בונוס של 3.000000 (שלושה מיליון) דולר. מערב גרמניה סגניתה צברה 2.300000 (שני מיליון ועוד שלוש מאות אלף) דולר בטורניר. הכדורגל הפך לתעשייה של ממון. עידַן התמימות חלף זה מכבר. כשמדברים היום על רוח והאחווה בספורט צריך לזכור שמניעים אותן לא רק השאיפה למצוינות והביצוע המושלם. הכדורגל המקצועני הוא ענף ספורט קפיטליסטי. הכדורגלנים ושאר אלופי הספורט מתוגמלים היום בכסף גדול תמורת הצטיינותם.

טקסט תמונה : 13 ביוני 1982. טקס הפתיחה של מונדיאל הכדורגל ספרד 82'. אִצטדיון "נואו קאמפ" בברצלונה. מבנה ארכיטקטוני מרשים המסוגל להכיל 120000 (מאה ועשרים אלף) צופים. הצילום נעשה מאזור עמדות השידור של רשתות הטלוויזיה. ביקרתי בתוקף תפקידי באצטדיון הנהדר הזה בעל המראה המרשים כמה וכמה פעמים. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

משחק הפתיחה בין אלופת העולם ארגנטינה לנבחרת בלגיה נקבע ליום ראשון – 13.6.1982 באִצטדיון "נואו קמפ" בברצלונה. תפארת ארכיטקטונית. מבנה ספורט מפואר שהפך לאחד מסמלי העיר. משחק הגמר יתקיים בדיוק כעבור ארבעה שבועות ביום ראשון – 11.7.1982 באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. במקרה של תוצאת תיקו במשחק הגמר בתום 120 דקות נקבע שייערך משחק גמר חוזר כעבור יומיים ביום שלישי – 13.7.1982 באותו מקום. יורם ארבל נקבע לשדר את משחק הפתיחה ומשחק הגמר. הוא היה ללא ספק השַדָּר המועדף על ידי וטוב יותר לאין שיעור מנסים קיוויתי ורפי גינת. הספרדים המוכשרים הכינו קבלת פנים טלוויזיונית מרהיבה לעולם כולו. את פניהם וגם את פניי קידמה כרזת המשחקים של הצייר הדגול חוּאן מירו.

טקסט תמונה : כרזת המשחקים הנפלאה של מונדיאל ספרד 1982 שצוירה בידי האומן חואן מירו. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הסברתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני, ומנהל החדשות טוביה סער כי בעת תכנון לוח המשדרים חשוב להתבונן בהגיון ה- FIFA והוועדה המארגנת המקומית הספרדית כיצד הם מעצבים את שיטת המשחקים של האליפות. נקבעו שישה בתים מוקדמים. שיבוץ הנבחרות איננו מקרי. בראש כל בית הוצבו הנבחרות הטובות ביותר ספרד, איטליה, מערב גרמניה, ארגנטינה, ברזיל, ו- אנגליה. אליהן הוגרלו – שובצו נבחרות מן הדרג השני, השלישי, והרביעי. לסוג כזה של ארגון מפעלי ספורט יש חזון כספי. חשוב לוודֵא שהנבחרות המצטיינות ובעלות המוניטין יצעדו בנתיב בטוח. רצוי שהן יעפילו לשלבים הגבוהים של הטורניר מפני שהן מושכות את מירב קוני הכרטיסים והעניין של רשתות הטלוויזיה. לנבחרות לאומיות מסוגן של ניו – זילנד, אל – סאלוואדור, אלג'יר, או סקוטלנד אין כמעט סיכוי להעפיל לשלבים האחרונים של הטורניר. אולי אסור שזה גם יקרה. זה מקלקל ומסב נזק ליוקרת הטורניר ולהתעניינות הגלובאלית בו. כפי שידוע למשחק הגמר בספרד 1982 העפילו שתי מעצמות כדורגל נבחרות איטליה ומערב גרמניה לשביעות רצון רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות הנה חלוקת השיבוץ של  24 הנבחרות לששת הבתים בטורניר על פי שיטת הדירוג מחושבת מראש. השיבוץ מונע מפגש מוקדם מידַי בין הנבחרות הגדולות לבין עצמן. זהו ניסיון קידום ברור של הנבחרות החזקות לעבר השלבים המכריעים של הטורניר.

חלוקת 24 הנבחרות על פי איכות וטיב ל- 6 בתים מוקדמים במונדיאל הכדורגל של ספרד 1982.

בית א'             בית ב'             בית ג'             בית ד'              בית ה'          בית ו'  

איטליה        מע' גרמניה        ארגנטינה          אנגליה             ספרד            ברזיל

איטליה אלופת העולם ב- 1934 ו- 1938. מערב גרמניה אלופת העולם ב- 1954 ו- 1974. ארגנטינה אלופת העולם ב- 1978. אנגליה אלופת העולם ב- 1966. ברזיל אלופת העולם ב- 1958, 1962, ו- 1970. ספרד הוצבה בראש בית ה' כמדינה המארחת.                            

פולין               אלג'יר                בלגיה              צרפת              הונדורס           ברה"מ

פרו                צ'ילה                 הונגריה            צ'כוסלובקיה     יוגוסלביה          סקוטלנד

קמרון            אוסטריה            אל-סַלבדור         כוויית              צפ' אירלנד       ניו-זילנד

שיטת המשחקים בסיבוב הראשון קבעה  כי בכל בית יתמודדו הקבוצות בשיטת ליגה בת סיבוב אחד. פירושו של דבר כי בשלב הראשון בלבד יתקיימו 36 משחקים (6 בכל בית). כמות משחקים ענקית המקבילה כמעט לסך הכולל של כל משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978. שתי המנצחות בכל בית (12 נבחרות) יעפילו לשלב השני, בו יקבעו ארבעה בתים חדשים בני שלוש נבחרות כל אחת. גם המשחקים בשלב השני של האליפות ייערכו בשיטת ליגה בת סיבוב אחד , שלושה משחקים בכל בית, ס"ה יתקיימו 12 משחקים בשלב השני. ארבעת המנצחות בארבעת הבתים בשלב השני עולות לשלב חצי הגמר (2 משחקים), המנצחות בחצי הגמר מעפילות למשחק הגמר, והמפסידות משחקות על המקום השלישי. ס"ה 52 משחקים. פרויקט שידורים ענק שתבע מרשתות הטלוויזיה בעולם מאמצים כספיים ולוגיסטיים הרבה יותר גדולים מבעבר.

טקסט תמונה :  הוועדה המארגנת הספרדית מפרסמת בינואר 1982 (חצי שנה לפני תחילת האליפות) את מערך 52 המשחקים ואת שיטת המאבקים בארבעת השלבים של טורניר מונדיאל ספרד 1982 – על פי ימים, תאריכים, שעות, והמקומות בהם ייערכו. עבודה ארגונית נאה, שהעניקה די זמן והותר לרשתות הטלוויזיה בעולם להפיק ולהתארגן נכונה לקראת מבצע השידור הענק. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

RTVE (ראשי תיבות של Radio Television Espania) הטלוויזיה הממלכתית של ספרד שימשה כרשת שידור מארחת (Host broadcaster ) של האירוע העולמי. % 98 משטחה של ספרד הענקית כוסה כבר אז ע"י רשת מיקרוגל (Microwave), מערכת ארצית של תמסורת שידורי טלוויזיה ממקום למקום. הישג טכנולוגי מרשים ביותר שמדינת ישראל רק הייתה יכולה לחלום עליו ב- 1982. רשת המיקרוגל הארצית התנקזה לשני מוקדים ראשיים בעלי אופציות רבות במדריד. הראשון לעבר מרכז השידורים החדש ומשוכלל שלה שהוקם בא'וֹדוֹנֶל בטוֹרֶה אֶסְפּנְיָה (Torre Espania ) ובמקביל גם למרכז הישן של הטלוויזיה הספרדית ששכן באזור  פְּרָדוֹ דֶל רֵיי במדריד (Prado del rey). זוהי מין "עיירת טלוויזיה" גדולה בת 10000 (עשרת אלפים) עובדים. כל 14 הערים המארחות את המשחקים מדריד, ברצלונה, וולנסיה, אליקנטה, אלצ'ה, מאלאגה, סביליה, וויאדוליד, וויגו, לה קורוניה, אוביידו, גיחון, בילבאו, וסרגוסה שכנו תחת מטריית המיקרוגל הארצית של הטלוויזיה הספרדית הציבורית – ממלכתית RTVE. הישג טכנולוגי מרשים רב עוצמה שרשות השידור שלנו של מדינת ישראל בראשות יוסף "טומי" לפיד יכלה רק לחלום עליו בימים ההם. שיטת השידור בצבע של הטלוויזיה הספרדית תאמה את שלנו, Pal 625. שידורי ספרד 82' היו אמורים להישלח לצופים בישראל בסיגנל צבעוני לאחר שהנהלת רשות השידור החליטה ב- 4 ביוני 1982 להפסיק את מחיקת הצבע משידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון בעת ההיא (היו נאמנים פוליטית איש לרעהו) ו- ראו את המעבר משידור בשָחוֹר / לָבָן לשידור בצבע בטלוויזיה הישראלית הציבורית הישג אישי שלהם.

טקסט תמונה : שנת 1979. פרופסור ראובן ירון (בן 55, מימין) יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור בשנים 1984 – 1978 ומנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (בן 47, משמאל) בשנים 1984 – 1979. שניהם היו אנשים חכמים ונבונים שהתמנו לתפקידם הרָם ע"י הימין הפוליטי ומצאו חיש מהר שפה משותפת איש עם רעהו. ברית השידור בין יוסף "טומי" לפיד לבין ראובן ירון העניקה מרחב תמרון מקצועי – פוליטי רחב ידיים למנכ"ל יוסף "טומי" לפיד. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד נהנה מתמיכה ואמון מופלגים מצדו של היו"ר פרופסור ראובן ירון. (התמונה באדיבות פרופסור ראובן ירון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מתקן תקשורת ספרדי של צלחות מיקרוגל (Microwave) בראשית שנות ה- 80  המוצב במדריד לצורך קבלה והעברה (Receive & Transmit) של שירותי טלפוניה, קווי שידור 4W, וסיגנל השידורים של הטלוויזיה והרדיו. אלפי מתקנים אלה ברחבי ספרד הענקית (המדינה השלישית בגודלה באירופה) שודרגו לקראת מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל של מונדיאל 1982. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : הארכיטקטורה הנפלאה של מרכז השידורים החדש של RTVE (רשות השידור הספרדית טלוויזיה ורדיו) הנקרא "טורה – אספניה" (Torre Espana), והוקם לקראת שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זהו מרכז השידורים החדש, היפהפה, והמרשים של RTVE – Torre Espana ומגדל השידורים שלוֹ המיתמר לגובה של 220 מטרים ברובע "אוֹדוֹנֶל" בעיר הבירה מדריד. המרכז ובו שירותי הטלוויזיה של ה- IBC הנוח והפונקציונלי מוסדו לקראת שידורי גביע העולם בכדורגל ספרד 1982. ממשלת ספרד בנתה את התשתיות המתאימות הנלוות להפקת הטלוויזיה הבינלאומית הענקית של מונדיאל ספרד 1982. ניתן לראות את הכבישים הרחבים והנוחים המובילים אל מרכז הטלוויזיה הבינלאומי העצום הזה. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מונדיאל ספרד 1982 היה פרויקט אִרגוני ואתגר שידור בינלאומי ראשון ענק ממדים שספרד לקחה על עצמה להרים, להפיק, ולנהל מאז מותו ב- 1975 של הדיקטאטור שלה הגנרליסמו פרנציסקו פראנקו. מייד לאחר מותו של פרנציסקו פראנקו הפכה ספרד בעלת פוטנציאל בתחומים רבים למדינה דמוקרטית וכלכלתה פרחה לתפארת. בתוך שבע שנים בין 1975 ל- 1982 הייתה ספרד המדינה השלישית בגודלה באירופה, למעצמה כלכלית. המדינה הנפלאה ומאירת הפנים הזאת יחד עם רשת הטלוויזיה הציבורית ממלכתית שלה הפיקו אירוע ספורט עולמי שמדינת ישראל ורשת הטלוויזיה הקטנטונת שלנו אפילו לא יכלו לחלום עליו. את פני אנשי הטלוויזיה הבאים מכל רחבי תבל לספרד הקבילה גרפיקה שובת עין, בה נקשרו יחדיו RTVE (ראשי תיבות של Radio Television Espania) והציור המפורסם של הצייר הספרדי מִירוֹ שנושאו  "82 ESPANA". רשות השידור הציבורית ממלכתית של ספרד שהכינה את שידורי ספרד 82' קשרה וחיברה את תרבות הטלוויזיה והכדורגל עם האומנות הספרדית והצייר הידוע חואן מירו שהיה אחד ממיצגיה. זאת הייתה הפתעה נעימה. מישהו ב- RTVE הרחיק ראות . ספרי ההדרכה המפורטים יצאו לאור טרם המשחקים בארבע שפות ספרדית, אנגלית, צרפתית, וגרמנית. הם כללו מִפְרָטִים מדויקים של הטכנולוגיה הטלוויזיונית כמו עמדות שידור וקווי 4W ועלותם, אופן וצורת ההפקה של הקבוצה המבצעית של RTVE ו- CTNE (חברת הטלפונים הלאומית הספרדית המעניקה את שירותי התקשורת והטלפוניה), ודרך ההיערכות וכיצד להתכונן לקראת השידורים המורכבים. הטלוויזיה הספרדית הפתיעה את המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי בכריכת ספרי השידור שנשאו רמז דק אך ברור. אומנות ספרדית וטלוויזיה ספרדית.

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של ספרד 82'. הימים הם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. זהו ה- Cover page של ספר השידור הטכנולוגי והלוגיסטי שהפיקה הקבוצה המבצעית המיוחדת של RTVE בשידורי ספרד 82'. ספר השידור הטלוויזיוני הזה היעיל והמפורט בהגיון רב, המשלב את הלוגו של ה- GRUPO OPERATIVO הספרדית עם הציור של חואן מירו "ESPANA 82", מסביר ומדריך בצורה ברורה מאוד את המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי באשר הוא כיצד להיערך לקראת השידורים המורכבים. ה- Cover page האטרקטיבי היה רעיון מבריק של שיווק באמצעות גרפיקה המשלבת את טורניר גביע העולם בכדורגל- ספרד 82' עם אוצרות האומנות הספרדית רבת המוניטין. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הוועדה מארגנת הספרדית נרתמה אף היא לשיווק נושא התיירות. התפוז הספרדי נבחר לקמע המשחקים. הגרפיקאים הספרדיים מיהרו להפכו לשחקן כדורגל והציבו כדור בידיו. השחקן החדש במונדיאל ספרד 1982 נקרא עכשיו "תפוזון" (Naranjito).

טקסט תמונה : קמע המשחקים הצבעוני והספקטקולרי "התפוזון הספרדי", שוּוק כמוצר תיירותי רחב ממדים. בשנת 1982 ביקרו בספרד כ- 40000000 (ארבעים מיליון) תיירים. תייר זר על כל תושב ספרדי מקומי. נתון מדהים. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בראש הקבוצה המבצעית המיוחדת הספרדית של RTVE (רשות השידור הספרדית) בת אלפי עובדים שהפיקה וצילמה את השידורים עמד איש צעיר ומוכשר בן 41 (נולד ב- 22 באפריל 1941) בשם מנואל "מנולו" רומרו (Manolo Romero). הוא הפך להיות בעת ההיא חיש מהר אחד מ-פיגורות הטלוויזיה הבינלאומיות הידועות, הדגולות, והחשובות ביותר בתבל.

טקסט תמונה : זהו מנולו רומרו ב- 1982, מגדולי אנשי הטלוויזיה בדורנו. הוא היה ראש הקבוצה המבצעית המיוחדת של RTVE שהפיקה את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 82'. הזמנתי אותו באופן אישי להשתתף עמנו בארוחה החגיגית שערכתי במדריד בתום ההפקה לצוות הטלוויזיה הישראלית כאות הצדעה לפועלו. הוא נענה וכיבד אותנו בנוכחותו. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  זוהי נבחרת הטלוויזיה הספרדית של מנולו רומרו "שהרימה" הפקת טלוויזיה בינלאומית לתפארת במונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עם חזרתי לארץ פרסתי ב- 27 בינואר 1982 בפני המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד, מנהל הטלוויזיה הישראילת הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ומנהל חטיבת החדשות טוביה סער את מפות ההיערכות של ההפקה שלי,בספרד וירושלים, ואת תוכנית השידורים הישירים המפורטת הסופית שלי [1]. הפגישה הזאת נסמכה על שני דו"חות הפקה קודמים שהוגשו על ידי למנהל החדשות טוביה סער ב- 22 ביוני 1981 וב- 11 בנובמבר 1981 [2] [3]. בהצעה הראשונה ביקשתי מיוסף "טומי" לפיד בשיחת טלפון ממדריד בתום פגישת ה- WBM לשָדֵר ישיר את כל 52 המשחקים של המונדיאל. המנכ"ל פסל את בקשתי על הסַף. "השתגעת לגמרי…", הוא אמר לי. התוכנית השנייה החלופית הציעה כ- 22 שידורים ישירים בשלב הראשון של האליפות (מתוך 36 משחקים), ו- 16 שידורים ישירים נוספים של כל המשחקים החל מהשלב השני ועד סוף הטורניר, לרבות משחק הגמר עצמו. הצעתי לשדר ישיר עכשיו 38 משחקים מתוך סך ה- 52 לאורך 28 ימי האליפות. כולם בזמן צפייה נוח. רובם בזמן צפייה ראשי. שעוני ישראל וספרד חפפו זה את זה בקיץ 1982 (עמדו על 2 + GMT). ספרד הסיטה את מחוגי שעונה שעה אחת קדימה ועברה לשעון הקיץ האירופי.

טוביה סער נדהם מגודל המָסָה. גם יוסף "טומי" לפיד חשב בתחילה שאנוכי מציג בפניו את חזון אחרית הימים. החלה הטפת המוסר המוכרת מימים ימימה ע"י הבוסים שלי. מכל עבר נשמעו קולות ממורמרים וניגונם המוכר, "…מה יואש אלרואי הזה חושב לעצמו, לא כולם אוהבים ספורט, יש רק ערוץ טלוויזיה אחד בישראל, לא יעלה על הדעת לשדר כמות כזאת של כדורגל…", ושאר קלישאות תקשורתיות ידועות. המנכ"ל שהיה חכם מעוזריו ושלט בהם ביד רמה נדרש להכריע. הוא התעשת גם אם מאוחר והֵבין שמונדיאל ספרד 1982 הוא אֵירוּע הספורט הבינלאומי החשוב ביותר של השנה ומוצר טלוויזיה שיש לוֹ ביקוש רב בישראל. על רשות השידור המונופוליסטית שהוא עומד בראשה והמחזיקה בזכויות השידור הבלעדיות שלו מוטלת החובה לחשוף אותו בצורה מקצועית ועניינית לטובת משלם האגרה. בסופו של דבר לאחר ששמע את נימוקי כל הצדדים התפשר יוסף "טומי" לפיד ואישֵר תוכנית שידורים מוגבלת. מקוצצת יותר ממוגבלת. שבעה שידורים ישירים בשלב הראשון של האליפות. משחק הפתיחה ארגנטינה – בלגיה, ברזיל – ברה"מ, אנגליה – צרפת, ברזיל – סקוטלנד, אנגליה – צ'כוסלובקיה, ברה"מ – צ'כוסלובקיה ברה"מ – סקוטלנד, וצרפת – צ'כוסלובקיה, אך קיבל את הצעתי לשידורים ישירים בהיקף מלא של כל  16 המשחקים הבאים מן השָלָב השני של המונדיאל ועד למשחק הגמר (כולל). שידור ישיר בהיקף מלא כמעט בכל יום. סך של 23 שידורים ישירים בפרק זמן של כ- ארבעה שבועות.

טקסט תמונה : זהו שרטוט התכנון של RTVE להעברת ה- Video ה- Multilateral (רב משתתפים) וה- Unilateral (משתתף אחד) מהאצטדיונים השונים ברחבי ספרד למרכז השידורים הבינלאומי (IBC) הממוקם במדריד ומשם לרחבי תבל. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שרטוט התכנון של RTVE להעברת ה- Audio ה- Multilateral וה- Unilateral מהאצטדיונים ברחבי ספרד ל- IBC  במדריד. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זהו השרטוט המקורי שלי בכתב ידי, המציג את מערך התקשורת הלוויינית ואת אופציות העברת הסיגנלים מספרד לישראל ערב שידורי מונדיאל ספרד 1982 שרטטתי את המסמך הזה כדי להסביר את מגוון אפשרויות התקשורת הבינלאומית העומדות לרשותנו לעומת המוגבלויות שהיינו שרויים בהן בעת מונדיאל ארגנטינה 1978. רציתי ליצור באמצעות התרשים הזה, "אהדה טכנולוגית" בלב הבוסים שלי יוסף "טומי" לפיד, יצחק "צחי" שמעוני, וטוביה סער, כדי לקבל את תמיכתם להצעה המרבית שלי ולפוטנציאל השידור הישיר של מכסימום משחקים מספר 1982 על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (השרטוט נלקח מספר השידור / פקודת המבצע של ספרד 1982 שכתבתי וחיברתי בעת ההיערכות לקראת השידורים הישירים מספרד 1982 עצמה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היה זה אך טבעי שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בחר ומינה אותי לעמוד בראש צוות הטלוויזיה לשידורי ספרד 1982, כדי שאנהל ואפיק עבורו את מבצע השידורים הזה. יוסף "טומי" לפיד וסמנכ"ל הכספים שלו ישראל דוֹרִי אישרו בסופו של דבר לזְכוּת המבצע הזה לא מעט אמצעים, לרבות מצבת כוח האדם, והקמת המערך הטכנולוגי והלוגיסטי המורכב והמסובך בספרד ובירושלים. כשהגיע הדיון לעניין מיסוּד משרד תקשורת, שידורים, והפקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במדריד, שם שכן מרכז התקשורת והשידורים הבינלאומי – IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center), שעלותו נסבה על מחיר של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר ומחיר מ"ר אחד משטחו היה יותר מ- 900 (תשע מאות) דולר – סירב יוסף "טומי" לפיד לקבוע עמדה ולהחליט מייד. נקבע דיון בנפרד. החשוב מכל היה שבסופו של דבר מנכ"ל רשות השידור מחוץ להיותו מפקד רשות השידור היה גם עיתונאי בעצמו, ואִישֵר לי את עיקרון השידור הישיר מהשטח, כלומר לבצע את מלאכתי העיתונאית מעמדות שידור ב- 14 אִצטדיונים הפרוסים לאורכה ורוחבה של ספרד הענקית. השידור מהשטח גָבָה מחיר כספי כבד (יחסת לתקופה ההיא). רשתות הטלוויזיה בעולם (כולל אנחנו) נדרשו לשלם 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר תמורת כל עמדת שידור בכל 14 האִצטדיונים הפרושים ברחבי ספרד בהם נערכים 52 משחקי האליפות. כמעט פי שלושה יותר ממה ששילמנו במונדיאל ארגנטינה 1978. הוֹן עַתֵּק בימים ההם על פי תפישתו של המנכ"ל ועוזריו. אך יוסף "טומי" לפיד הסכים לבסוף להתייצֵב מאחורי העיקרון העיתונאי של ביצוע השידור והדיווח מהשטח, ולשָלֵם את העלויות. זה לא היה דָבָר מובן מאליו. מן ההיבט הכלכלי הייתה הפקת ספרד 1982 נקודת מפנה. עד אז שילמנו מעט כסף עבור שימוש בעמדות שידור במונדיאלים ובאולימפיאדות. עבור דמי שכירות ו- שימוש בעמדת שידור אחת במונדיאל ארגנטינה 1978 שילמנו כאמור 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר. במונדיאל ספרד 1982 האמירו המחירים ב- % 258. ליוסף "טומי" לפיד זה נראה המון ויותר מידי. במונדיאלים הבאים הם המשיכו לעלות ולטפוח.

טקסט תמונה : 1981. קונסורציום השידור הבינלאומי מתכנס במדריד כשנה לפני תחילת משחקי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82' (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). זיהוי הנוכחים משמאל לימין : ריצ'ארד באן נציג ה- EBU (איגוד השידור האירופי), פרנסיסקו גואררו מנהל מחלקת יחסי הציבור של RTVE, מנולו רומרו יו"ר הקבוצה המבצעית של RTVE המפיקה את סיגנל השידור הטלוויזיוני הבינלאומי, הקטור קירוגה מנהל חטיבת התיאום והמידע בקבוצה המבצעית של RTVE, פרנץ בנקו מהונגריה נציג OIRT (איגוד השידור המזרח אירופי), אנחל מורנו המהנדס האחראי על הביצועים הטכניים באצטדיונים, אמאורי דאומס נציג OTI (איגוד השידור של מרכז ודרום אמריקה), וחוזה אלמיידו קאסטרו אף הוא נציג של OTI. (באדיבות  RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מסקנות קונסורציום של השידור הבינלאומי ב- 1981 היו חשובות והיוו ציוני דרך בהתפתחות עקרונות כיסוי תחרויות הכדורגל בטלוויזיה :

א. נקבע כי לכיסוי הטלוויזיה של משחקי ספרד 1982 צריך להיות צביון ייחודי.

ב. נקבע אופי הכיסוי הטלוויזיוני של המשחקים באצטדיונים השונים (נעשה ע"י RTVE) צריך להיות אחיד.

ג.  נקבע כי כל 52 השידורים הישירים צריכים להתחיל כ- 8 דקות לפני בעיטת הפתיחה כדי שהשדרים יוכלו להציג את ההרכבים והשחקנים של הנבחרות המתמודדות.

ד. נקבע כי השחקנים יתייצבו לנגינת ההִמנונים בתלבושתם המלאה ומספרים בולטים כדי שאפשר יהיה לזהות ולהציג כל שחקן על המסך בשמו המלא. ההפסקה בין שתי המחציות תימשך רבע שעה . מצלמה אחת תהיה ב- "אוויר" בזמן ההפסקה ותראה את המגרש ב- Long Shot  (צילום מרחוק).

ה. נקבע כי הצבת המצלמות ב- 12 האצטדיונים תהיה הולמת את פרזנטציה ה- Video של הקבוצה המבצעית של RTVE.

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. מסקנות הקונסורציום (1 מתוך 2). (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. מסקנות הקונסורציום (2 מתוך 2). (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בחרתי לקחת עִמי את השדרים יורם ארבל (שַדָּר מוביל), נסים קיוויתי, ורפי גינת איש מערכת "כל בו טק". בראש הצוות הטֶכני שלי ניצב אז מיכה לויירר מנהל מחלקת הקוֹל בטלוויזיה הישראלית הציבורית. מיכה לויירר היה רב אומן בתקשורת בינלאומית. עמדו להצטרף אליו מפקח השידור איש ה- Video מנחם וולף (יֶקֶה – ידען ומסודר). לימים הפך להיות מנהל חטיבת הביצוע בשירותי ההנדסה. אליהם הצטרף איש קוֹל נוסף, טכנאי צעיר ומוכשר סעדיה קאראוואני שהצטיין בהבנת מִגוָון הטכנולוגיות של מיסוד קווי השידור והקמת תקשורת בינלאומית בין ספרד לישראל.

טקסט תמונה : יום ראשון – 5 ביוני 1982. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. מיכה לויירר (משמאל) וסעדיה קאראוואני במטוס "אל על" המטיס אותנו מנתב"ג למדריד בימים שעוד היה מותר לעשן במושבים האחרונים בירכתי המטוסים. מיכה לויירר מנהל מחלקת הקול והתקשורת בטלוויזיה הישראלית הציבורית היה מומחה בינלאומי בתחומי הקול והתקשורת ואחד מאנשי ההנדסה החשובים ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ה- EBU השתמש לא אחת בשירותיו הטובים. לסעדיה קאראוואני שירש אותו היה ממי ללמוד. ימים רבים אח"כ אמרתי שהתלמיד עלה על רבו. סעדיה קאראוואני היה מהנדס קול ותקשורת ברמה בינלאומית גבוהה, מוכשר, ידען, חרוץ מאוד, דבק במשימה, ואדם, שלי היה מאוד נוח וכיף לעבוד עִמוֹ ולצִדוֹ במשך שנים רבות. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

את אורי לוי הצבתי כמפיק מִשנה שלי לצִדי בצֶוֶות ההפקה של ספרד 1982. הוא מעולם לא היה מפיק, אך רציתי לקַדֵם אותו ולהציג בפניו פן נוסף בשידורי הטלוויזיה שטרם הכיר. המינוי קומם את איציק גליקסברג שראה את עצמו מועמד טבעי לתפקיד. זה לא הזיז לי. לא הייתי חייב דבר לאיש. המחשבה היחידה שהעסיקה אותי היה פיתוחה המהיר של מערכת הספורט כולה והצבתה בנקודת זינוק חדשה לקראת הבאות. נכונו לנו בתוך זמן קצר אתגרי שידור רבים ועצומים ובראשם אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 + אליפות העולם ה- 1 ב-א"ק של הלסינקי 1983 + אליפויות אירופה בכדורסל + סיקור הספורט הישראלי ובצמרת הליגות הלאומיות בכדורגל וכדורסל. את עדה קרן הבאתי למדריד כעוזרת הפקה שלי.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. הפקת שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982. אנוכי (במרכז) עוטף את אורי לוי (מימין) ואת מיכה לויירר (משמאל). ברקע ניצב מגדל השידורים הענק "טורה אספניה" (Torre Espania) של הטלוויזיה הספרדית RTVE  ו- IBC היעיל במדריד. הבאתי את אורי לוי עמי לספרד כדי לקדם אותו בתחום טלוויזיה קונקרטי שהוא לא הכיר אז, תחום התכנון וההפקה. ראית בו איש ראוי ומהימן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

צֶוֶות שידורי המונדיאל של ספרד 1982 מנה תשעה אנשים. קבוצת השידור הגדולה ביותר ששיגרה הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעודה בהיסטוריית כיסוי ושידור גביעי העולם בכדורגל (מטעמה), אך הקטן ביותר בכמותו מבין ציוותי הטלוויזיה הבינלאומיים שהגיעו לסיקור המונדיאל. אל הצוות הזה הצטרף שַדָּר הטלוויזיה בשפה הערבית סלומון מוניר על פי אישור מיוחד של יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור. השתתפותו של שַדָּר ספורט בערבִית בימים ההם ב- 1982 במפעל ספורט בינלאומי, הקוֹטֵע ביודעין מעֵת לעֵת דווקא בשיא המתח והדרמה את השידור הרצוף בשפה העִברית על פי קו מחשבה מוטעה ופקודת שידור מעוותת של המפקד העליון (קרי מנכ"ל רשות השידור), הולידה את אחת ממחלוקות השידור הגדולות ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית. השערורייה הייתה כל כך גדולה עד שנקדימון "נקדי" רוגל ז"ל, אֵל הצֶדֶק שנחשב  ל-"אורים ותומים" של היגיון עיתונאות השידור בטלוויזיה, נדרש להתערב ולהכריע אחת ולתמיד בסוגיה הזאת. והוא הכריע נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל.

פוסט מס' 830. לעולם אל תכרע ברך ולעולם לא תתרפס בפני מנהליך. פוסט מס' 830. כל הזכויות שמורות.

נשארה רק סוגיה אחת בלתי פתורה. חסר היה אישור המנכ"ל למיסודו של משרד ההפקה, התקשורת והשידורים שלי במדריד. פרט טכני קטן לציבור אך אלמנט שידור חשוב ביותר עבורי ועבור רשת הטלוויזיה שלי. הצורך בהקמת משרד הפקה של מחלקת הספורט במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד הביא אותי בפעם הראשונה כמנהל שידורי הספורט להתנגשות גלויה עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. הבנתי מסמנכ"ל הכספים של הרשות ישראל דוֹרִי כי המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד איננו מאשר הקמת משרד ב- IBC במדריד, הדבר אינו דרוש לשידור על פי דעתו, והוא רואה בו מותרות ועול כלכלי מיותר. זאת הייתה צרה צרורה מפני שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה מחוסר כל ידע טכנולוגי וניסיון בהפקה כה מורכבת שמבוססת על קווי תקשורת ושידור 4W תקינים והנוגעת למיסוד "Production office & communication" כמו בהרבה פרטים טכנולוגיים אחרים בהפקות רחבות היקף, אבל הוא היה העורך הראשי והמחליט הסופי. יוסף "טומי" לפיד היה משולל השכלה טלוויזיונית כדי להבין כי הפונקציה הזאת הקרויה "משרד הפקה, תקשורת, ושידורים" מהווה בעצם חדר פיקוד ושליטה באמצעותה אני מנהל את מבצע השידורים שלנו ברחבי ספרד הענקית, ובכך תעודת ביטוח של ההפקה כולה שהייתה מסובכת וגם מרוחקת מגבולות המדינה. מדהים שהעורך הראשי של רשות השידור אִפְשֵר לי לשלוח אנשים לקרב אך לא העניק לי אפשרות לפַקֶד עליהם. הבנתי כי מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 נמצא בסכנה אמיתית. ב- 25 בפברואר 1982 החשתי מכתב ובו חוות דעתי על הצורך החיוני במשרד בספרד 1982 למנהל החדשות טוביה סער שעמד כבר על סף מינויו למנהל הטלוויזיה במקומו של יִצְחָק "צַחִי" שִמְעוֹנִי.

טקסט מסמך : 25 בפברואר 1982. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982. המסמך שכתבתי וחיברתי מנמק למנהל החדשות מדוע הקמת משרד ב- IBC במדריד היא חיונית ביותר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בהיעדר אישור תקציבי בן 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר למיסוּד המשרד לא יכולתי להשיב עדיין על חלק מהשאלות הקונקרטיות ב- Questionnaire הבינלאומי של הטלוויזיה הספרדית הנוגעות למשרד. זה שיגע אותי והטריד את מנוחתי. פשוט הֵדיר שינה מעיני. השאלון המקדים הזה הופנה לכל רשתות הטלוויזיה והרדיו בעולם המתכוונות לשדר את מונדיאל ספרד 1982. הוא מפורט מאוד ומציע שירותי שידור הנוגעים לכל היבטי ההפקה, השידור והלוגיסטיקה, וכן הבקשות ה- Unilateral של כל רשת משדרת טלוויזיה ורדיו. הכול כמובן תמורת תשלום. יש לענות עליו על פי Deadline מוסכם שנקבע ע"י הרשת המארחת, כדי לתת לה שהות מספקת להתמודד עם הבקשות הרבות, וליישמן בשטח. כמובן שרשות השידור המסורבלת והאיטית לא כיבדה את רגע נעילת ההזמנות בהפקת ספרד 1982. לא מרוע לֵב, אלא בגלל חובבנות שנובעת מפרוצדורות ביורוקרטיות ארוכות מידי. מבצע השידורים שתוכנן בקפדנות רבה ע"י RTVE מאז 1978 בראשות מנולו רומרו, היה ענק ממדים. הקמתן, מיסודן, ובנייתן של כ- 1100 (אלף ומאה) עמדות שידור במועֵד ב- 17 אִצטדיונים הפרושים על פני ספרד במועד בעבור רשתות הטלוויזיה (וגם הרדיו) הבינלאומיות המגיעות למונדיאל מכל רחבי העולם, מיסודם של אלפי קווי שידור 4W וקווי טלפון בינלאומיים, בניית מרכזי שידור על כל התכולה הטכנולוגית שלהם, והיכולת להעביר את האינפורמציה הטלוויזיונית המתקבלת יום – יום, כמעט עשרים וארבע שעות ביממה במשך חודש שלם מהרבה מאוד מקורות שידור במקביל, באמצעות תקשורת מקומית ברחבי ספרד ותקשורת לוויינית לעולם כולו – אינם עניין של מה בכך. זהו מבצע שידורים מורכב ומסובך מאוד וגם יָקָר.

בפעם הראשונה נדרשה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשלם במיטב כספה הציבורי מחירים יקרים שלא הורגלה בהם בעבר. לא רק עבור זכויות השידורים, אלא גם תמורת הפקת השידורים שכללו את השירותים הטכנולוגיים והלוגיסטיים שהעניקו לנו RTVE והוועדה המארגנת הספרדית. לכל צעד ושעל בספרד 1982 היה מחיר. עלות עמדת שידור אחת במשחק בודד עמדה על 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר לעומת 850 (שמונה מאות וחמישים) דולר במונדיאל ארגנטינה 1978 . המחיר הכולל של סך עמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית באִצטדיונים השונים ברחבי ספרד חצה את גבול 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר. יוסף "טומי" לפיד לא הבין בתחילה את המבנה הכלכלי של הפקת שידורי הטלוויזיה הבינלאומית של ספרד 1982. זה נראה לו מופרך לשלם כסף עבור עבודה עיתונאית טריוויאלית כפי הגדיר את סיקור מונדיאל ספרד 1982. "…למה זה כל כך יקר…?", הוא שאל אותי נדהם ומאוכזב שוב ושוב.

העלויות הטכניות והתשלום עבור שכירת עמדות השידורים באצטדיונים באירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים האמירו במשך השנים כלהלן :

מונדיאלים                                אולימפיאדות                             אליפויות העולם בא"ק

אנגליה 1966, חינם                       מינכן 1972, 500 דולר                          הלסינקי 1983, 150 דולר

מכסיקו 1970, חינם                      מונטריאול 1976, 1000 דולר                  רומא 1987, 3000 דולר

גרמניה 1974, חינם                      מוסקבה 1980, 1500 דולר                    טוקיו 1991, 3500 דולר

ארגנטינה 1978, 850 דולר           לוס אנג'לס 1984, 16200 דולר [4]         שטוטגרט 1993, 3000 דולר

ספרד 1982, 2200 דולר              סיאול 1988, 1200 דולר                      גטבורג 1995, 3200 דולר

מכסיקו 1986, 2900 דולר            ברצלונה 1992, 3000 דולר                   אתונה 1997, 4000 דולר

איטליה 1990, 3200 דולר           אטלנטה 1996, 3500 דולר                   סביליה 1999, 4000 דולר

ארה"ב 1994, 2900 דולר           סידני 2000, 5500 דולר                       אדמונטון 2001, 4000 דולר

צרפת 1998, 4500 דולר            אתונה 2004, 7800 דולר                     פאריס 2003, 4500 דולר

יפן/קוריאה 2002, 5000 דולר     בייג'ינג 2008, 11000 דולר                   הלסינקי 2005, 4000 דולר

גרמניה 2006, 4500 דולר           לונדון 2012, 12000 דולר                   אוסאקה 2007, 4500 דולר

דרום אפריקה 2010, 5100 דולר                                                         ברלין 2009, 4500 דולר

                                                                                                       דאגו 2011, 5500 דולר

                                                                                             מוסקבה 2014 6000 דולר

טקסט מסמך : (עמוד מס' 1 מתוך 2) זהו מפרט העלות הכספית בן 220000 (מאתיים ועשרים אלף) פזטות ספרדיות (כ-  2200 דולר) של שימוש חד פעמי למשחק בודד בעמדת שידור של הטלוויזיה באצטדיונים במונדיאל ספרד 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא הבין בתחילה מדוע אנו נדרשים לשלם כל כך הרבה כסף על זכותנו הטבעית לשדר אינפורמציה עיתונאית למשלם האגרה. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : (עמוד מס' 2 מתוך 2) זהו מפרט העלות הכספית בן 220000 (מאתיים ועשרים אלף) פזטות ספרדיות (כ- 2200 דולר) של שימוש חד פעמי למשחק בודד בעמדת שידור של הטלוויזיה באצטדיונים במונדיאל ספרד 1982. מנכ"ל רשות השידור לא הבין בתחילה מדוע אנו נדרשים לשלם כל כך הרבה כסף על זכותנו הטבעית לשדר אינפורמציה עיתונאית למשלם האגרה. (באדיבות RTVE. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לכך היה צריך להוסיף את מחירי מיסוד קווי השידור ה- 4W (ראשי תיבות של Four Wire – קו שידור ארבע גידי של הטלוויזיה) הבינלאומיים ממדריד לבניין הטלוויזיה ברוממה-ירושלים, וכן מיסוד מכשירי טלפון הבינלאומיים בכל אחת מעמדות השידור שלנו  כדי שישמשו כ- Back up (אופציית תמיכה) במקרה וקו השידור ה- 4W המקורי יינזק. עלות מטר מרובע אחד במרכז השידורים הבינלאומי (I B C) לצורך הקמת המשרד במדריד היה כ- 915 דולר. לחדר במלון "קונבסיון" ( Convencion ) בו התגוררנו במדריד נדרשנו לשלם ללילה כ- 112 דולר, מחיר שנתפש ע"י הנהלת רשות השידור והטלוויזיה כחלום בלהות. זכויות השידורים לבדם עמדו על סכום של 128000 (מאה עשרים ושמונה אֶלֶף) דולר. כמו כן היה צריך גם להטיס את צוות השידור לספרד, לשכור לו טיסות מקומיות למשימות השידור בערי ספרד השונות, ולממן את שהותו בכל מיני מלונות ולהאכילו בכל התקופה הארוכה הזאת. עלות הפקת שידורי ספרד 1982 התקרבה ל- 450000 (ארבע מאות וחמישים אֶלֶף) דולר. סכום מגוחך היום אך נחשב ע"י המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ושר הכספים שלו ישראל דוֹרִי בימים ההם להון עתֵּק. שניהם נדהמו מהיקף העלויות וגובה המחירים [5]. לקח להם זמן לעכל את הנתונים הכספיים "המחרידים" שלא היו מקובלים מבחינתם . אך זאת הייתה חלק מהמְצִיאוּת הפיננסית במונדיאל ספרד 1982.

טקסט תמונה : מפרט העלויות הכספיות של CTNE (משרד התקשורת של ספרד) על שימוש בטלפוניה וקווי שידור 4W – בתקופת משחקי מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביום שישי – 5 במרס 1982, כשלושה חודשים לפני תחילת מונדיאל ספרד 82', ולאחר התלבטויות ממושכות אין סופיות, ניאות ישראל דורי סמנכ"ל הכספים של רשות השידור סוף כל סוף לאשר לאיטלקי מר ליאונרדו לה פייטרה (Leonardo la Pietra) איש ה- EBU שעסק בתיאומי וגביית הכספים מטעם איגוד השידור האירופי, את הסכמת רשות השידור לשלם את מחיר זכויות השידורים של משחקי גביע העולם – ספרד 82'. הסכום עמד על 193000 (מאה תשעים ושלושה אֶלֶף) פרנקים שווייצריים שווה ערך ל- 128000 (מאה עשרים ושמונה אֶלֶף) דולר. מקום מושבו של ה- EBU  הוא בגֶ'נֶבָה – שווייץ, לכן הוא מנהל את חשבונות הכספים שלו על פי המטבע שווייצרי, כלומר בפרנקים שווייצריים. [6] [7].

יום ראשון-4 באפריל 1982. 13.00 השעה אחת בצהריים. לשכת מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בבניין "כלל" בירושלים. 69 ימים בטרם פתיחת מבצע שידורי הטלוויזיה שלי את מונדיאל ספרד 1982. הפגישה המכרעת להיות ו/או לחדול. לעולם אל תכרע ברך ולעולם לא תתרפס בפני מנהליך. 

ביום ראשון – 4 באפריל 1982 בשעה אחת בצהריים (עֶרֶב צאתי לשירות מילואים קרבי ממושך), זומנה פגישה בדרג מנכ"ל בסוגיית מיסוד המשרד שלנו ב- IBC (ראשי תיבות שלInternational Broadcasting Center) במדריד. יוסף "טומי" לפיד דרש לדעת מדוע הפונקציה הזאת כל כך חשובה לשידורים שלי מספרד, והאם יש הצדקה להוציא  11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר נוספים מקופת הרשות עבור שידורי המונדיאל, "רק משוּם שיואש אלרואי סבור שזאת פונקציית שידור הכרחית" . הדיון התבסס על נייר העמדה שהצגתי למנהל החדשות בעניין חמישה שבועות קודם לכן  [8]. הפגישה התקיימה במקום משכנה החדש של הנהלת רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים. ההנהלה נדדה מבניין "החוטים" בשכונת רוממה בירושלים בראשית שמונת ה- 80 של המאה הקודמת ושכרה קומת משרדים בניין "כלל" המפואר במרכז העיר. היא שילמה הון שכירות עתק. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בחר לקיים את קבוצת הפקודות בטרם קרב במשרדו של המשנה שלו הסמנכ"ל שלמה עבדי ז"ל. בפגישה המכרעת הזאת נכחו מנהל הטלוויזיה החדש טוביה סער שהתמנה לתפקידו רק לפני חודשיים, מנהל הטלוויזיה הקודם ושותף העבר של יוסף "טומי" לפיד בעיצוב השידור הציבורי יצחק "צחי, שמעוני ז"ל, המהנדס מיכה לויירר ראש הצוות הטכני שלי, אורי לוי מפיק המשנה שלי בצוות השידור, סמנכ"ל הכספים יעקב דוֹרי, מנהל שירותי ההנדסה גַבִּי פִישֶר, המשנה למנכ"ל שלמה עבדי ז"ל, ואנוכי. הייתי סקרן לדעת באיזה שלב, מתי, וכיצד יתערב מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש טוביה סער (התמנה למשרה הרמה במקומו של יצחק "צחי" שמעוני שהתפטר) לטובתי במהלך הצגת טיעוניי לפני מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. להתערבותו של מנהל הטלוויזיה בדינאמיקה של מו"מ מהסוג הזה והתייצבותו לצדי היה אמור להיות משקל רב. מה עוד שהפונקציה הזאת של הקמת משרד ההפקה התקשורת, והשידורים במדריד היה נחוץ והכרחי. תהיתי לסוג הקשר שנוצר בין יוסף "טומי" לפיד לבין טוביה סער, לקשר שיש בין הממנה לממונה. הרהרתי האם הקשר הזה בין השניים הוא סימביוטי. טוביה סער רחש חיבה לשידורי הספורט בפיקודי. יוסף "טומי" לפיד לא. אבל לא זה היה לב העניין. השאלה הייתה האם טומי לפיד בתוקף תפקידו כעורך ראשי של שידור ה- Media האלקטרונית חושב ששידורי הספורט (הרלוואנטיים) בטלוויזיה הם מרכיב חשוב בנדבך השידור הציבורי עליו הוא מופקד.

קיבלתי הראשון את רשות הדיבור. הסברתי וניתחתי באריכוּת ליוסף "טומי" לפיד את סיבות הנחיצות שלי במשרד כזה ואת הפונקציות שהוא משמש ואת העלוּת שלוֹ, כלהלן : "עלות המשרד ששיטחו כ- 12 מטרים רבועים שווה אומנם ל- 11000 (אחד עשר אלף) דולר, אך זהו איננו "משרד" במובן המקובל של המילה, אלא יחידת שטח חיונית שיחד עם המרכיבים הטכנולוגיים בתוכה מהווה את מרכז ההפקה, השידורים, והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית", והוספתי, "המשרד שלנו ממוּקם בלֵב מרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד. קווי השידור ה- 4W שלנו מהאִצטדיונים השונים לרבות הטלפוניה מתנקזים למרכז הבקרה הספרדי הבינלאומי (IBC), משם מועברים למשרד שלנו לצורך בקרה שלנו, ומן המשרד שלנו מוחזרים למרכז הבקרה הספרדי (ב- IBC) בדרכם לאולפנים שלנו בירושלים. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלי במדריד שולט על מיתוג קווי השידור ה- 4W ועמדות השידור שלנו ברחבי ספרד ובמקביל מקושר גם לאולפן השידור בירושלים, ובכך הוא מאפשר לי לנהל ולחלוש על מכלול השידורים הישירים המתבצעים במשך 35 ימים בשנֵי ו- משנֵי מוקדים – בספרד ובארץ. המשרד שלנו במדריד מחובר גם מיידית לחדר בקרת התקשורת הלוויינית של ה- EBU  הממוקם ב- IBC במדריד בראשותו של מהנדס הטלוויזיה הבלגי אטיין הרצנס לצורך בירור תקלות במידה ו-יקרוּ בשידור סיגנל השידורים הישירים והתקצירים המוקלטים מספרד לירושלים. מיקומו של משרד ה-EBU לצורך בקרת התקשורת הלוויינית האירופית במרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC במדריד בהפקת שידורי הטלוויזיה את מונדיאל ספרד 1982 ההוא, היווה יתרון חשוב ביותר במהירות הפוטנציאלית שלי לפתרון הבעיות והתקלות על ידי כמנווט מבצע השידורים הישירים בספרד 82', עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית לפני כל כך הרבה שנים". ההסבר המנומק המפורט נראה לי אולטימטיבי וכל כך ברור ומובן מאליו עד שהחלטתי לסיים אותו באיום מפורש, כלהלן : "בלי משרד שלנו ב- IBC במדריד לא ניתן ואי אפשר יהיה לבצע את השידורים כפי שאנוכי תכננתי אותם".

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד האזין בקֶשֶב רב לדבריי ולתהליך התקשורתי בינינו. אי אפשר היה לטעות בשפת גופו. לפתע נדלק, התרגז, והֶאֶדים. הבנתי מייד ששגיתי בשִיווּק המֶסֶר. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בקריירה הארוכה שלי בת עשרות שנים בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהתבטאתי והשתמשתי בצירוף שתי המילים, "אי אפשר". מעולם לא שבתי להשתמש ולומר אותן בשום סיטואציה. בשום קונסטלציה. בשום מצב. בשום וויכוח. בשום התמודדות. בשום סיעור מוחות. זאת התבטאות בעייתית מפני שאין דבר כזה "אי אפשר". אם "אי אפשר" – תתפטר. בלתי אפשרי לומר "אִי אֶפְשָר" וגם להישאר בתפקיד. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כמעט יצא מדעתו. "אם עוד פעם אחת תגיד שאי אפשר אז בכלל לא יהיו שידורים מספרד", נזף בי בקול רם כשכף ידו השמאלית חובטת בשולחן ועורקי צווארו תפוחים מדם. הוא היה אדוֹם וחַמוּם. פתאום התדרדר הדיון הבּוֹטֶה עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למחוזות שבהם לא היה לי שום ניסיון קודם. לא הייתי מוכן נפשית מבעוד מועד לכך . בחֶדֶר שרַר שקט מוחלט. דממה. הפניתי את מבטי לעבר טוביה סער ויצחק "צחי" שמעוני כדי לקבל את סיועם אך לא ראיתי אותם. הם היו שם אך נעלמו כשראשיהם המורכנים ומבטם מושפל מטה כאילו "עִלעלוּ" בניירות ובמסמכים שהיו מונחים על בירכיהם. הם הֵליטו עיניהם מפניו של מנכ"ל רשות השידור הזועף. והוא ידע לכעוס. שניהם לא התערבו בוויכוח ביני לבין יוסף "טומי" לפיד ונשארו דוממים. הבנתי שאני לבד. לבד לגמרי. גם שני הטכנאים המהנדס אורי לעדן ומומחה הקול והתקשורת מיכה לויירר ישבו שם נדהמים וקפואים על מקומם. נוצרה שם פלנטה אחרת. קור מקפיא ללא קול וללא קשב. דומייה מעיקה של אֶלֶם ושתקנות. סמנכ"ל הכספים ישראל דוֹרִי ישב גם הוא דומֵם ולא העז לומר מילה למרות שהכיר בחשיבות ההכרחית של מיסוד משרד ניהול, תקשורת, והפקה במדריד. הוא לא לא ניסה לתרום שום טקסט יצירתי משלו בוויכוח הזה. הוא השאיר את קלפיו נסתרים מתחת לשולחן. אולי מפני שהיה על סף סיום הקריירה שלו ברשות השידור ופרישתו ממנה. מאורי לוי לא ציפיתי כמובן לכלום. הוא היה טירון ירוק בתחילת דרכו ולא היה לו עדיין מה לומר. בחירתו כמפיק משנה שלי הייתה צעד ראשון בדרך ארוכה לפיתוחו כאיש טלוויזיה וורסטילי. צעדים דומים נקטתי מאוחר יותר גם לצורך קידומם של אמנון ברקאי וששי אפרתי בהפקות השידור הבינלאומיות של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

טקסט תמונה : חורף 1982. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. אידיליה שוררת בלשכת מנכ"ל רשות השידור בבניין "כלל" בירושלים. יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור (מימין) יחדיו עם מנהלת לשכתו המסורה והמקצוענית שלו גב' רוחמה איילון (אישה יקרה, נאמנה, מקצוענית, יישרת דרך, ואהובה – במרכז), ונהגו האישי גבי אוחנה (משמאל). יוסף "טומי" לפיד היה איש בוטה וחכם שלא הכיר ולא הבין את הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הטלוויזיוניות הנדרשות כדי "להרים" את הפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זה לא היה פשוט לנהל מולו מו"מ כספי אודות אמצעי שידור כדי לבסס את איכות תנאי ההפקה. (התמונה באדיבות גב' רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חזרתי לעימות עם יוסף "טומי" לפיד. מעולם לא לימדו אותי לנהל מו"מ ישירות פנים אל פנים נוכח מנכ"ל רשות השידור. לבטח לא עם אדם שמעולם לא הפיק ולא נִיהֵל קודם לכן שידורי טלוויזיה ישירים כל כך מורכבים ומסובכים כמו משחקי גביע העולם בכדורגל. מדובר בתקופה של לפני שנות דור. שידורי הטלוויזיה הישירים מאירופה וארה"ב לישראל היו עדיין מסובכים ו- לוו ב- ביורוקרטיה מסורבלת וארוכת דרך. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה כאמור איש חכם אך חסר כל ניסיון בהיבטים הטכנולוגיים המורכבים והכלכליים של העלויות היקרות, אך הוא היה האיש שנדרש עכשיו להכריע ולאשֵר לי את התקציבים שכלל לא היה מודע לעלותם. הופתעתי מאוד מרמת הדיון הנמוכה במפגש קבוצת הפקודות הזאת. נדהמתי להיווכח איזה פער עצום רובץ בין הידע והמידע הטלוויזיוני שאני הייתי מצויד בו בכל התחומים המרכיבים את תמונת הקרב של ההיערכות לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982, לבין זה המועט של מפקדי יוסף "טומי" לפיד. הוא פשוט לא היה בקי בנושא (בלשון המעטה) ונדרש להכריע בנושאים שלא היה לוֹ בהם כל ניסיון. גם לא מושג.

נזכרתי במחלוקות העבר ששררו בין יוסף "טומי" לפיד לבין מפקדי לשעבר בחטיבת הספורט מר אלכס גלעדי. יוסף "טומי" לפיד לא הבין אז ופשוט לא התמצא לחלוטין גם עכשיו בנתוני כמות כוח האדם ובמרכיבים הטכנולוגיים והלוגיסטיים הנחוצים כדי למַמֵש את משימת השידורים הישירים מספרד 1982. הוא נעדר השכלה טלוויזיונית בסיסית שהייתה אמורה לגבש את תפישת עולמו ולסייע לו להחליט את ההחלטות המתחייבות ובכך להכריע את קרב השידור. אם להשתמש במטפורה צבאית דמה המצב להתכנסות קבוצת פקודות קרבית בה המ"פ מנווט וקורא את מפת הקרב אך למח"ט שלו אין כל מושג על מה הוא מדבר. אינני יודע אם מנהל הטלוויזיה הנוכחי טוביה סער ומנהל הטלוויזיה המתפטר יצחק "צחי" שמעוני העבירו לו במהלך החודשים שחלפו את עיקרי תוכניתי. המחשבות התרוצצו בראשי כמו בסרט נַע. היה ברור לי כי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לא הכין את שיעורי הבית שלו. האם באשמתו או באשמת עוזריו ? זה כבר לא היה רלוואנטי עכשיו. ברור שלא היו לו את הכלים הנחוצים כדי להכין את שיעורי הבית . לא ניתן לפתור תרגילים באלגברה, גאומטריה, וטריגונומטריה במתמטיקה אם חסרים לך את התשתית הנחוצה. כנ"ל בענייני טלוויזיה. בדיעבד התברר גם כי מנכ"ל רשות השידור לא הכין את שיעורי הבית שלו גם בפגישתו עם נציגי הרדיו וסמך בעיניים קשורות על מנהל רדיו "קול ישראל' מר גדעון לב ארי. שניהם שילמו על כך מחיר יקר. זה היה מצב קריטי ורגיש, וודאי לא הזמן להטיח האשמות נגד הנהלת הרשות . שאלתי את עצמי מה אני יכול לעשות עוד באווירת לחץ המו"מ ההוא שנוצרה בחדר כדי לשכנע את יוסף "טומי" לפיד בצדקתי, חוץ מלגַיֵיס את השכל הישר ואת ההיגיון שלי שעל פי תפישתי ואמונתי היה הגיוני לחלוטין. נעצתי את עיניי בעיניו. את השיחה ההיא באפריל 1982 שהייתה המו"מ הראשון בקריירה שלי עם יוסף "טומי" לפיד לא אשכח לעולם. שנינו לא הסרנו את מבטינו איש מרעהו. הוא הבין מעט מאוד בהפקות טלוויזיה בינלאומיות אך לפחות היה איש חכם ואני חושב שגם הגון. לא הלכתי עם הראש בקיר. דיברתי בשקט והוא האזין לי, "המשרד הזה הוא פוּנקציה הכרחית לביטחון הניווּט של השידורים מספרד 1982 לירושלים. חשוב מאוד שתדע שרשתות הטלוויזיה הרציניות ב- EBU ממסדות אף הן פונקציות טכניות תומכות במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) במדריד הדומות לזאת שאני מבקש להציג בפניך. אין לי שום עניין לחְוֹות תקלות תקשורת בקווי השידור שלנו בעת פיקוד אישי שלי באירוע כל כך מורכב, מסובך, ומרוחק וגם יוּקרתי ויָקָר וממושך מבלי יכולת להתגבר עליהן", אמרתי והוספתי, "גם במונדיאל האחרון שנערך בארגנטינה 1978 מיסדנו משרד הפקה ותקשורת במרכז השידורים הבינלאומי בבואנוס איירס". הזכרתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, והמשכתי, "גם אלכס גלעדי הקים משרד הפקה, שידורים ותקשורת כבר בימי אולימפיאדת מונטריאול 1976. אני שב וחוזר ואומר לך בכל האחריות כמפיק ומנהל מבצע שידורי ספרד 1982, כי דרך ומהות עבודת המשרד והטכנאים הצמודים אליו מהווה את  פוליסת הביטוח של ההפקה והשידורים מספרד. זאת הפקה בסדר גודל בינלאומי ממושכת מאוד, יוקרתית, ובעלת פוטנציאל צפייה ו- Rating, וגם רחוקה מהארץ, ולכן דרושה לה פוליסת ביטוח בדמותו של מיסוד משרד הפקה, שידורים, ותקשורת ב- IBC במדריד סמוך למקום התרחשות קרבות השידור. אי אפשר לנהל קרבות שידור בשלט רחוק. עליך להיות נוכח בשטח בזירת ההתרחשויות ולראות את תמונת הקרב מקרוב כדי לנהל בהצלחה את המלחמה". עשיתי פאוזה קצרה. הייתה דממה בחדר. המשכתי להתבונן ביוסף "טומי" לפיד והוא בי, ואמרתי לו בטון שקט, "תשמע אדוני המנכ"ל, אם תבטל את שכירתו והקמתו של משרד ההפקה והתקשורת שלי ב- IBC במדריד, ותעניש אותי בביטול השידורים מספרד 82', אקבל את החלטתך ואתפטר מייד ועכשיו מניהול שידורי הספורט, אך זכור שגם עליך חלה האחריוּת המקצועית הציבורית כמוני. אתה כמנכ"ל רשות השידור וכעורך הראשי שלה תישא בתוצאות כישלון השידור ותידרש להסביר לציבור כמוני מה קרה כאן". יוסף "טומי" לפיד היה המום מנחרצות דבריי. הוא לא קטע אותי, לא התערב, ולא דיבר. הוא רק התבונן בי וגם אני בו. אינני מסיר לעולם את עיניי מבן שיחי. אינני יודע מדוע. אולי זה עניין של הרגל מקטנות. הייתי כֵּן עִמוֹ. התביעות המקצועיות שלי היו דרישות אמת. מעולם לא הפרתי את ה- יושרה שלי כלפי הממונים עלי. גם לא כלפי פִּיקוּדַיי. אינני רמאי ולא אופורטוניסט. הדיווח הכֵּנֶה, ה- יושרה והאמינות, הדוגמא האישית, והמוּסָר האישי היו נֵר לרגלי. כך חינכו אותי בקיבוץ אפיקים ובשירות הצבאי שלי ב- "גולני". הדרישות שלי מההנהלה היו מקצועיות לחלוטין. לא ביקשתי דבר למען יוקרתי האישית. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ידע זאת היטב. אני בטוח שהוא העריך זאת והוקיר את נחישותי למען הצלחתם של המשדרים מספרד 1982 למען משלם האגרה הציבורית.

טקסט תמונה : ראשית חודש יוני של שנת 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (בן 50). הוא היה מודע היטב לאחריות הגדולה שרובצת עליו כעורך ראשי של רשות השידור והכללתם של שידורי הספורט הרלוואנטיים בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בקיץ 1982 ניצב בפני שתי משימות סיקור טלוויזיוניות ענקיות, כיסוי מלחמת לבנון ה- 1 והפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982. הצילום המוגדל הזה מגלה ארשת פנים של מנכ"ל רשות שידור מודאג. מבטו נישא לעבר האופק. הוא ידע כבר שמלחמת לבנון הראשונה מתדפקת בשער. מבטו ה- טָרוּד וה- דָּאוּג הסגיר את מחשבותיו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1982. אנוכי בעת המו"מ עם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על היקף התקציב, תנאי ההפקה, הקצאת כוח אדם, ושימוש באמצעים הטכנולוגיים הרבים הדרושים להפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית אירוע ספורט בינלאומי רב ממדים בסדר גודל של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (צילום משה  פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

צורת ההתמודדות בוויכוח המקצועי הזה הייתה מעין מו"מ ביני לבין יוסף "טומי" לפיד של מנצח מול מנצח, או מפסיד מול מפסיד. במערכת היחסים ההיררכית הזאת בין המנכ"ל לפיקודו שהתפתחה למעין עימות, יכלו להיות שני מנצחים או שני מפסידים. לא היה כאן מו"מ של מנצח – מפסיד, או מפסיד – מנצח. יוסף "טומי" לפיד ידע את זה. מנכ"ל רשות השידור כבר פתח את פיו כדי לסכם את הדיון כשלפתע הֵגיח קוֹל נוסף מכיוון בלתי צפוי. אצבע אלוהים שלחה את הקול הזה להדהד בחדר הדיונים. זה היה קולו של סמנכ"ל רשות השידור שלמה עבדי (סגנו של יוסף "טומי" לפיד) שביקש להשמיע את דברי הקטגוריה שלוֹ באוזני המנכ"ל שלו. טקסט שהתברר חיש מהר כדברי בֶּלַע. כמעשה בלעם בן בלק בן ציפור. לעולם לא אשכח את מה שקרה שָם באותן השניות במשרד האטוּם ההוא. זאת הייתה סנסציה. מהפך דרמטי במונחים של מו"מ פנימי בין זרמים מנוגדים בתוך רשת טלוויזיה, אודות כל יסודות הפקה של אירוע בינלאומי גדול וממושך דוגמת טורניר גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 (טכנולוגיה + לוגיסטיקה + כוח אדם), ומימונה. שלמה עבדי היה אנטי תזה מובהק שלי בכל הנוגע לפרטי הפקת מונדיאל ספרד 1982.

המִשְנֶה של יוסף "טומי" לפיד הסמנכ"ל שלמה עבדי שעד אז ישב בשקט בפינת החדר ולא פצה את פיו התרומם ממקום מושבו, והתערב לפתע בצורה גסה כשהוא טוען ברוגז ובהתנשאות, "כן טומי", אמר בהתרגשות והוסיף, "יואש אלרואי דורש משרד בעלוּת של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר, מה פתאום…? אין לנו כסף לדרישות שלו. חוץ מזה אישרת לו משלחת ענקית של תשעה אנשים . מה פתאום טומי… ? אין לכך תקדים. במונדיאל ארגנטינה 1978 הם מנו בכלל רק שישה אנשים. זה עולה הון תועפות. אין לנו כסף. אני מתנגד באופן הנחרץ ביותר לתוכנית ההפקה המגלומנית של יואש אלרואי ולהטסת כמות כזאת של אנשים לספרד". סמנכ"ל רשות השידור שלמה עבדי הרחיק לכת. הרחיק לכת מאוד. אילו זה היה תלוי רק בו, הרי שבתוקף תפקידו כסמנכ"ל וכאיש כספים מס' 1 של מנכ"ל רשות השידור הוא היה לבטח כופה עליי הפקה ו-שידורי Off tube מירושלים הנוגעים לכל מבצע הכיסוי הטלוויזיוני של מונדיאל ספרד 1982. זאת לא הייתה חדשה מרעישה. זה היה שלמה עבדי סגנו של יוסף "טומי" לפיד. כך הוא התנהג ולא חשש להסגיר את רעיונותיו (גם בפומבי) הנוגעים לחיסכון כספי בכל הקשור לעיתונאות נבונה ודיווח אותנטי מהשטח ממוקד האירועים וההתרחשויות.  שלמה עבדי כבר אמר פעם למיטב זיכרוני בעניין חיסכון כספים בעיקר בכל מה שנוגע למונדיאל ספרד 1982 הקרב ובא, את הטקסט הזה כלהלן : "…אפשר ללמוד גם מהטלוויזיה הירדנית JTV שמשדרת ישיר Off tube מעמאן את כל משחקי מונדיאל ספרד 82'. להם אין נבחרת בספרד 82' וגם לנו אין נבחרת שם…אז בואו נלמד מהם…בואו ונחסוך הוצאות יקרות מיותרות…".

פגישת הניווט ההיא התקיימה ב- 4 באפריל 1982 בלשכת מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. אנוכי כבר שילמתי את חלקה הכספי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (באישורו של ישראל דורי) בכל הנוגע לשכירת עמדות שידור בכל – 14 האצטדיונים הפזורים ברחבי ספרד ומארחים את 52 משחקי מונדיאל ספרד 1982 עבור חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, אולם אותו את שלמה עבדי זה לא עניין יתר על המידה. התרחשה אמפליטודה (!). זאת הייתה ללא ספק אמפליטודה. בשפת המתמטיקה הפיסיקלית : הסטייה הגדולה ביותר לרעתי של מטוטלת שיווי המשקל. עכשיו גם סמנכ"ל רשות השידור היה נגדי.

לפתע התהפכו היוצרות. חלפה שנייה אחת אולי שתיים ומנכ"ל רשות השידור סמוּק הפנים וגדַל הגוּף סובב את גופו ממני והעתיק את מבטו הכועס לעבר משנהו. קֶצֶב וטוֹן קוֹלוֹ הפכוּ קְרֶשֶנדוֹ, "תקשיב שלמה עבדי", אמר בהחלטיות, והוסיף : "יש להם משרד כפי שיואש אלרואי ביקש, יש להם תשעה אנשים בצֶוֶות השידורים כפי שיואש אלרואי רצה, ויש ליואש אלרואי גם את 23 השידורים הישירים מספרד כפי שהוא תּכְנֵן". מנכ"ל רשות השידור גדל הגוף וכבד המשקל קם מכיסאו, עזב את החדר, והפטיר מניה וביה, "הפגישה הסתיימה". רגע בלתי נשכח בתולדות התפתחות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. ידעתי עכשיו שיש לי את שידורי ספרד 1982. לא כפי שרציתי ותִּכננתי בתחילה אך הרבה יותר מכפי שרצו וחשבו לנכון מנהל הטלוויזיה החדש שהיה גם מנהל חטיבת החדשות טוביה סער, והמשנה למנכ"ל שלמה עבדי.

טקסט תמונה : חורף 1982. זהו שלמה עבדי ז"ל מי ששימש משנה למנכ"ל הרשות ושימש סמנכ"ל כספים וכוח אדם ראשי שלרשות השידור. הבוס שלו יוסף "טומי'" לפיד לא סַפָר אותו ברגע האמת ודחה את חוות דעתו המקצועית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אווירת המתח התפוגגה בבת אחת. מנהל הטלוויזיה לשעבר יצחק "צחי" שמעוני התרומם מכיסאו עגום פנים. הוא היטיב להכיר את המנכ"ל "ההונגרי" הבוטה שלו ולא שבע נחת מצורת התנהלות העניינים. הוא כבר החליט להתפטר זה מכבר מתפקידו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מנהל הטלוויזיה הנוכחי החדש טוביה סער שלא העניק לי טיפת גיבוי בכל הוויכוח הארוך עם מנכ"ל רשות השידור, הרשה לעצמו עכשיו להגיח ממחבואו. פתאום גיחך ואמר ברצינות תהומית, "אתה רואה יואש אלרואי", והוסיף, "מה דאגת כל כך, סידרתי לך את כל מה שביקשת". פָארְסָה. הוא לא סידר כלום. הוא שתק במשך כל הוויכוח. הבנתי שהקשר בינו לבין הממנה שלו הוא סימביוטי. טוביה סער הפדנט והצייתן לא שכב עבורי על הגדר. הבנתי אותו. רק עתה התמנה להיות מנהל הטלוויזיה. הוא בשום אופן לא התכוון לריב את ריבי עם הבוס הגדול למרות אהדתו האישית לי ולשידורי הספורט. אך טוביה סער בכל זאת עשה משהו חשוב למען ההפקה. הוא אישר בכְתב את מה שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר לי בע"פ. [9]. הפתיע אותי מאוד ישראל דורי שפעל היטב למען הפקת ספרד 1982 מאחורי הקלעים אך בחר לדוֹמֵם את המנוע שלו דווקא ברגע שכל כך הייתי זקוק לו. אח"כ גם הבנתי למה. כששאלתי אותו מדוע לא התערב לטובת העניין, פטר אותי בחביבות האופיינית לוֹ, "השארתי אותך לבד כדי שתתאמן".

ישראל דוֹרִי (הבוס בימים ההם של יוחנן צנגן, צבי ברק, ומוטי לוי) היה פיגורה חשובה ומשפיעה במערך הניהול של רשות השידור. הוא סייע בזמנו לאלכס גלעדי ואח"כ עזר גם לי להכין את תקציב שידורי הספורט ולעצבם מן ההיבטים הפיננסיים בראשית צעדיי בניהול המורכב מאוד של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. זה היה היכן שהוא ב- 1981.

יוסף "טומי" לפיד היה איש צעיר רק בן 47 בשנת 1979 בשעה שמונה לתפקיד מנכ"ל רשות השידור. איש חכם ובוטה, תוסס, דינאמי, ומלא טמפרמנט. כמו המנכ"לים האחרים שקדמו לו ואלה שבאו אחריו בשרשרת בזה אחר זה, גם הוא היה מינוי פוליטי מטעם ממשלת ישראל. יוסף "טומי" לפיד נחשב לעיתונאי וותיק ומוכשר, בעל מוניטין והשפעה ב- "מעריב" מימים ימימה. הוא היה ניצול שואה ובראשית הקריירה העיתונאית שלו שימש מזכירו האישי של העורך והמייסד של העיתון "מעריב", עזריאל קרליבך. כמו מורו עזריאל קרליבך היה יוסף "טומי" לפיד רב אומן בכתיבה וניסוח. כבר נאמר כאן אלף פעמים כי יוסף "טומי" לפיד מעולם לא ניהל קודם לכן רשת שידור ציבורית – ממלכתית המונה אלפי עובדים בשתי הרשתות הציבוריות של הטלוויזיה והרדיו . יוסף "טומי" לפיד גם מעולם לא חוָוה על בשרו שום הפקת טלוויזיה בינלאומית רחבת ממדים ברמה ובהיקף מהיבטי התוכן, הטכנולוגיה, והכלכלה כמו שידור המשחקים האולימפיים ו/או גביעי העולם בכדורגל, המונדיאלים. הוא וִויתֵּר מיוזמתו על הפקת שידור "האֶרו – וִיזיוֹן" (Eurovision) שנקרה לו בראשית דרכו ברשות השידור. זכייתה של הזמרת גלי עטרי ולהקתה "חלב ודבש" בתחרות שירי "הארו-וויזיון" שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים ב- 31 במארס 1979 העניקה לרשות השידור את הזכות הנוספת לארח את תחרות הזמר הארו – וויזיון (קרויה בשפה האנגלית "Eurovision Song Contest") גם באביב 1980, אך יוסף "טומי" לפיד סירַב לעשות זאת בשל מצבה הכספי הרעוע של הרשות לטענתו. על האולימפיאדה הראשונה שלו כמנכ"ל הרשות שהתקיימה במוסקבה בקיץ 1980, הטיל ראש הממשלה מנחם בגין חֶרֶם. ציוותי השידור של מחלקת הספורט נשארו בארץ ושידרו את המשחקים האולימפיים בשיטת Off Tube  מן האולפן בירושלים. המנכ"ל הבטיח אז בכתב לאלכס גלעדי כי שידורי אולימפיאדת מוסקבה מן האולפן בירושלים, אינם מהווים תקדים לעתיד, ונובעים אך ורק משיקולים פוליטיים של החרמת המשחקים ע"י מדינת ישראל [10]. כך כתב במסמך החשוב, מהחשובים ביותר שנכתבו אי פעם ע"י מנכ"ל כלשהו בהיסטוריה של רשות השידור לדורותיה ובתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיה.

טקסט מסמך : 19 ביוני 1980. זהו המסמך המקורי הבלתי נשכח שכתב מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד למנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי. "כדי למנוע אי הבנות, אני רוצה להדגיש כי היעדרם של כתבינו מאולימפיאדת מוסקבה 1980 , נובע אך ורק מהחרמת האולימפיאדה על ידי ישראל, ואיננו משמש תקדים לעתיד", התחייב יוסף "טומי" לפיד בפני אלכס גלעדי. זהו אחד המסמכים החשובים ביותר בתולדות רשות השידור ובהיסטוריה של שידורי הספורט בטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד היה חסר אז כל השכלה טלוויזיונית בהפקת אירועי ענק. מפני זאת נשמע לוֹ המושג, "משרד טלוויזיה", כקונוטציה הקשורה ל- "משרד רגיל של עיתון", בו יושבים שליחיו וכותבים את מאמריהם. לכן סירב בתחילה בנוקשות רבה לשלם את הסכום היקר של 11000 (אחד עשר אֶלֶף) דולר דמי שכירות בעבור 12 מ"ר, שטח המשרד הקטנטן שלי במרכז השידורים הבינלאומי במדריד. עלות שכירת מטר רבוּע אחד עמדה על כ- 916 (תשע מאות ושישה עשר) דולר. מנכ"ל רשות השידור לא היה מוּדע לצורך החיוני של פונקציה טכנית חשובה מהסוג הזה של משרד הפקה, תקשורת ושידורים, פונקציה הממיינת ומנקזת את השידורים של עצמה, מקיימת מיתוג עצמאי של קווי השידור שלה, ועורכת בקרה מקצועית מכוונת על כל מערכת השידור המעבירה את השידורים הישירים והמוקלטים מספרד לישראל. זאת הייתה הפעם הראשונה של יוסף "טומי" לפיד להיתקל בסוג כזה של שידור שאפתני מאז החל לנהל את הרשות. אין ספק שמחירי ההפקה הגבוהים הוציאו אותו משָלְוָותּוֹ. אך אף על פי כן ולמרות השיחה הקשה באותו היום למדתי להכירו ברבות הימים. זה לא היה אישי נגדי ולא נבע מרוע לב. הוא עשה זאת מדאגה ומחמת מצוקתה הכספית של רשות השידור שעליה היה מופקד. יוסף "טומי" לפיד היה איש הגיוני ומהיר תפישה, וגם הגון וישר דרך עִמִי. הוא הֵבין בדרכו שלו למרות מתנגדיו בטלוויזיה, כי כמנכ"ל קיבל את רשות השידור לתקופת פיקדון ומשמרת בת חמש שנים , ומוטלת עליו החובה למסור אותה בבוא העֵת למחליפו במצב טוב יותר מאשר קיבל אותה מקודמו לתפקיד. למרות הכול את מונדיאל ספרד 1982 ביקש לכסות בממדים קטנים יותר מאשר תכננתי אני, אך הבין כמוני שללא סדר ותכנון קפדני מוקדם, לא ניתן להגיע לתוצאות שידור רציניות.

רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית הם גופים ציבוריים מסורבלים והיררכיים מאין כמותם. אתה נזקק לאין סוף אישורים מדרגי הניהול השונים. הביורוקרטיה הכלכלית, המסובכת, והמתישה – מעיקה. מדיניות האישורים "עובדת" פעמים רבות על סמך תקדימים, גם אם נפח המשימות העכשווי השתנה לבלי הכר לעומת העבר, בעיקר כשמדובר בהפקות ספורט טלוויזיוניות בינלאומיות. מטבע הדברים הן מורכבות ארוכות ויקרות, וגם יוקרתיות. היה זה לקח חשוב עבורי לקראת הבאות. אתה חייב להתכונן ביסודיות רבה לקראת המפגשים עם ההנהלה הראשית. אתה נדרש להכין כהלכה את שיעורי הבית ולוודא שגם הבוס שלך יכין את שיעורי הבית שלו. עליך היות מסוּדר ומוכשר כדי לדעת להסביר בקיצור ובצורה בהירה והגיונית כיצד אתה מתכוון להרכיב את הפּאזֶל המסובך ולנהל אותו, בכפוף לדו"ח הכספי שאתה מגיש . הכול צריך להיות מחושב מראש. אין לאַלתֵּר כאן ואין לקחת צָ'אנס מפני שאת סיכומן ותוצאותיהן של הפגישות הלא שכיחות הללו קשה מאוד לשנות אח"כ גם אם אתה צודק ורוצה לתקן מאוחר יותר סעיף כזה או אחר. חוץ מזה לעולם אל תאמר "אי אפשר". לא היה לי אז שום ניסיון בהצגת פרזנטציה כל כך מורכבת של אירוע ספורט בינלאומי ענק בפני הדֶרֶג הניהולי הבכיר ביותר ברשות השידור. זאת הייתה פרזנטציה רוויה בהרבה מאוד פרטים תוכניים, טכנולוגיים, ולוגיסטיים. הייתי צריך להרצות בזהירות מפני שלא היה לי מספיק זמן כדי לפַרֵק ספק אחר ספק שלהם בדרך להשגת האישורים הנדרשים למיסוד הפקת ספרד 1982, ולשכנע אותם שאני צודק במהלכיי כדי שיבינו כי סוף מעשיי במחשבותיי תחילה. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי לנאום כמחצית השעה בפני מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד – ושֶלוֹ להקשיב לי. אני זוכר היטב את מבטו מלא החששות. הוא באמת היה מודאג. חשבתי לעצמי במידה רבה שמה שברור ומובן לי יהיה נהיר בעל כורחו לשומעיי שהם גם מנהליי. זאת הייתה טעות מפני שהמציאות המורכבת הייתה שוֹנָה. הופתעתי להיווכח עד כמה לצמרת רשות השידור לא היה צֵל של מושג במבנה השידור הטכנולוגי והלוגיסטי של מונדיאל ספרד 1982. הם לא ידעו כיצד פועלת אופרציה שידור בינלאומית בהיקף כזה. הטרמינולוגיה של שפת השידור וזָ'רְגוֹן המונחים הטכנולוגיים של הפקת שידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 בטלוויזיה הייתה זרה להם לחלוטין, בעיקר לא מוכרת לאיש שצריך לבסוף לקבל את ההחלטות, המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד. חוסר התמצאות בסיסית במורשת הטכנולוגית של הטלוויזיה לצד אינפורמציית המחירים הגבוהים מנעו מהם בתחילה לעזור לעצמם כדי לעזור לי לגבש לוח שידורים סביר. לפעמים הרגשתי שאני צועד ימים רבים ללא סוף במין וִויָה דוֹלוֹרוֹזה כלכלית. מנסה לשכנע את ההנהלה שלי בצדקת טיעוני כאילו מדובר בעסק פרטי של משפחתי. הנתונים הכספיים הדאיגו אותם מאוד. ככל שהתארכה מַצֶגֶת דבריי הם הלכו ונעשו פחות רגועים. הם חשו כאִילוּ אני פוגע בקופתם המדולדלת. מנקודת מבטי היה לרשות השידור מזל גדול שבאותה העֵת ניצב בראשה יוסף "טומי" לפיד ולידו ישראל דוֹרִי. בגלל שהיה חכם מהאחרים וגם מהיר תפישה (וחֵמה) התעשת יוסף :טומי" לפיד הראשון. הוא העריך את היֶדע והכּישרון שלי ואת המאמצים הרבים שהשקעתי בתכנון הפקת שידורי המונדיאל, ונתן לי אור ירוק לצאת לדרך. יוסף "טומי" לפיד הֵבין לבסוף את גודל משימת השידור והאחריות הכבדה של מונדיאל ספרד 1982 המוטלת עלי וגם עליו כמנכ"ל רשות השידור.

ב- 11 באפריל 1982 יצאתי לשירות מילואים קרבי ממושך עם הגדוד שלי להגן על גבולה המזרחי הארוך של מדינת ישראל בערבה הגובֵל עם ירדן, מקיבוץ עין גדי ליד ים המלח בואכה אילת. כעבור חודש ב- 11 במאי 1982 ממש עם סיום השירות, נקרא הגדוד לפתע לעלות צפונה למחנה בן עמי ליד עכו. הצטיידנו במחסני החירום לקראת כניסה מיידית ללבנון. אך עוד באותו לילה בוטלה פקודת המלחמה, ולמחרת יום רביעי – 12 במאי 1982 השתחררנו הביתה. מצאתי רשת שידור שונה. בראשה ניצב טוביה סער ולא יצחק "צחי" שמעוני. בימים שנותרו עד תחילת משחקי מונדיאל ספרד 82' הייתי עסוק בחיבור וכתיבה של ספר השידור בן 100 עמודים המהווה את פקודת המבצע המסודרת של הפקת שידורי הטלוויזיה של ספרד 82', פקודת מבצע המסבירה ומסכמת בדיוק רב ובפרוטרוט את כל מהלכי ההפקה והשידור. הספר הוּפץ במאה וחמישים עותקים לכל הרפרנטים והגורמים הרבים בטלוויזיה הישראלית ורשות השידור. ספר השידור הזה [13] משמש כמעין תנ"ך של הטלוויזיה על פיו יישק דבר בתקופת המשחקים. בפתחו כתבתי לכל העושים במלאכה בלשון זו :

"לקורא שלום רב, מונח לפניך ספר השידור/ פקודת המבצע של שידורי גביע העולם בכדורגל – ספרד 82' . פקודת המבצע נועדה לעשות סדר במחשבות של כולנו, כדי שנשדר על גל אחד והיא מעלה על הכתב את סיכומים ודרך הפעולה של מחלקת הספורט והטלוויזיה הישראלית באירוע המדובר אנא מימך, קרא בעיון את הפרוש לפניך, כדי להימנע מתקלות אפשריות. אין לי כל ספק שבעת העבודה בשטח יהיה לבטח קשה. כרגיל תיווצרנה בעיות קטנות כגדולות, אך הן נוצרו כדי לפתור אותן. יחד נטה כתף וברוח צוות טובה נעשה את העבודה כהלכה. כי זוהי מטרתנו, לשדר את הטוב ביותר בתנאים העומדים לרשותנו".

טקסט תמונה : זהו ה- Cover page  של ספר השידורים / פקודת המבצע בן 100 העמודים שחיברתי לקראת שידורי מונדיאל הכדורגל של ספרד 82'. את העותק הראשון מסרתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתוספת הקדשה אישית שלי עבורו, "יש לך עם מי לצאת לקרב – ותוצאתו איננה מוטלת בספק". השני הועבר לידיו של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדש טוביה סער. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פעלתי באקלים כמעט בלתי אפשרי. את העותק הראשון מסרתי אישית למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. למרות שהיה עסוק מאוד בעֵת ההיא הסכים לקבל את פניי. הוא היה כל כך טרוד עד שראה אפילו בהפסקות האוכל המקובלות, ארוחות הצהריים ולעיתים גם הערב שלוֹ במשרד בבניין "כלל" בירושלים בזבוז זמן, ודרש מעוזריו כי את האוכל יביאו לו בתוך פיתה ללשכתו. מנהל לשכתו הנאמנה גב' רוחמה איילון שלחה כל יום את נהגו האישי גבי אוחנה לשוּק מחנה יהודה הקרוב כדי להביא למנכ"ל בעל התיאבון הבריא שתי פיתות עמוסות בבשר, חוּמוּס, סַלָט, וצִ'יפְּס. מיטב ה- Junk food. "אפשר לאכול וגם לעבוד…", התבדח עמי והוסיף לי, "…אחרי שאסיים את תפקידי כמנכ"ל רשות השידור אכתוב סֶפֶר ואקרא לוֹ, 'חמש שנים בפיתה' ". יוסף "טומי" לפיד סעד את ליבו במשך שנים בצורה לא מסודרת ולא מבוקרת. לוחות הזמנים הצפופים וצורת העבודה האינטנסיבית של ניהול רשתות שידור של הטלוויזיה והרדיו הציבוריים במשך חמש שנים כפו עליו סגנון של חֲטוֹף ואֶכוֹל. הוא פרק כל עול גסטרונומי והיה לחלוטין חסר משמעת בעניין האוכל. לכן היה נפוח, עב מותניים וכרס בטרם עֵת. הוא היה רק בן 50 ונראה מבוגר מכפי מגילו אך כריזמאטי כרגיל. קסמו האישי מעולם לא נטש אותו. הוא היה רעיונאי, קופירייטר מבריק, ורב אומן בניסוח בכתיבה ובע"פ. ועיתונאי מצוין. אדם יחיד ומיוחד, הגון וישר וגם בוטה וקשה, שבמרבית התחומים היה משכמו ומעלה מבין הסובבים אותו. מנהלת לשכתו הנאמנה גב' רוחמה איילון הייתה נוכחת כשהוספתי לו הקדשה בכתב ידי בספר ההפקה של שידורי מונדיאל ספרד 1982, "למרות כל הקשיים יש לך עם מי לצאת לקרב ותוצאותיו אינם מוטלים בספק".

ב- 1 ביוני 1982 פרסם עורך ומפיק "מבט" יאיר שטרן תדריך הנוגע למבצע שידורי ספרד 1982. בסופו של המסמך כתב כלהלן : "זיכרו כי מחלקת הספורט המפיקה משדרים אלה היא חלק אינטגראלי מחטיבת החדשות ואני מאחל בשם כולנו הצלחה לאנשי הספורט בהפקת מבצע שידורים ענק זה". הייתי זקוק לברכתו.

טקסט מסמך : 1 ביוני 1982. מסמך התדריך של עורך ומפיק "מבט" יאיר שטרן לעובדי חטיבת החדשות הנוגד לשידורי מונדיאל ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כרגיל עֶרֶב תחילת מבצע שידורים גדול בטלוויזיה הישראלית הציבורית ניהלו הטכנאים מאבק בינם לבין עצמם וגם עם ההנהלה על טיב "הגדרת המקצועות" והשוואת "תנאי העבודה" של טכנאי ה- Video בספרד לזו של טכנאי הקול שם. הוויכוח המטופש והילדותי בין שני הסקטורים של הטכנאים היה נעוץ בשאלה האם רשאי טכנאי הווידיאו להחזיק בידיו "Lip mic" (קיצור של שתי המילים "Lips Microphone", סוּג של מיקרופון הצמוד לשפתיים שתפקידו לְבוֹדֵד את קול השַדָּר מרעש הקהל באִצטדיון), שהוא רכושו הבלעדי של טכנאי הקול. טכנאי ה- Video החליטו להחרים את סיגנל שידורי הלוויין הנמצא בתחום פיקוחם. הריב בין הנִצִים הטכניים הרקיע שחקים וכמעט הוליד דחייה של טיסתי למדריד ואולי את ביטולו המוחלט של כל מבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982. עיצומי וועד ההנדסה בשל ריב פנימי בין שני הסקטורים ה- Video ובקוֹל בתוך הטלוויזיה הישראלית עֶרֶב משחקי גביע העולם בכדורגל, יצר אי סדר ולחץ עצום בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הפוליטיקאים מייד התערבו. ב- 1 ביוני 1982 ארבעה ימים לפני טיסתי למדריד כדי להתחיל את מבצע השידורים הצהיר הח"כ הליברלי פנחס גולדשטיין ז"ל בוועדת החינוך והספורט של הכנסת, "מוטב טלוויזיה סגורה – מאשר להיות כלי משחק בידי טכנאי הטלוויזיה המכתיבים את רצונם לעם ישראל".

הח"כ גב' אוֹרָה נַמִיר מהמערך וח"כ יהודה פרח מהליכוד הגישו הצעה דחופה לסדר היום לדיון במצבה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הח"כ הצעיר מהליכוד מאיר שטרית הציע לסגור את הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאלתר. עוד חכמולוג. סגן שר התחבורה דוד שיפמן הציע לשר החינוך והתרבות זבולון המר השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ולראש הממשלה מנחם בגין להקים לאלתר עוד ערוץ טלוויזיה בארץ. הוא ביקש שהערוץ ה- 2 יוקם על בסיס מתקני הציוד וכוח האדם של הטלוויזיה החינוכית, והוא שישדר את משחקי גביע העולם בכדורגל מספרד 1982 במידה והטלוויזיה הישראלית תמשיך בעיצומים הבלתי נסבלים שלה. הח"כ אִמְרִי רוֹן חבר מפ"ם פנה בקריאה נרגשת לראש הממשלה מנחם בגין להפעיל את מלוא השפעתו כדי שהטלוויזיה כן תשדר את משחקי המונדיאל של ספרד 1982. אִמרי רוֹן חבר קיבוץ משמר העמק טען בפני מנחם בגין כי אם הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא תשדר את משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982, יהפוך ערוץ 6 של הטלוויזיה הירדנית לערוץ הממלכתי – לאומי של מדינת ישראל. המדינה סערה וגעשה והעניינים בטלוויזיה הישראלית הציבורית ערב המונדיאל הלכו והסתבכו. טוביה סער מנהל הטלוויזיה החדש שלח לי מכתב המבטל את יציאת המשלחת לספרד 1982 לנוכח עיצומי הטכנאים. הנה לשונו [14].

טקסט מסמך : 31 במאי 1982. מכתבו של מנהל הטלוויזיה טוביה סער אל גבי פישר מנהל שירותי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית ואליי, "המקפיא" את יציאת משלחת השידור למונדיאל ספרד 82'  בשל עיצומי הטכנאים בטלוויזיה. פעלנו כל הזמן באקלים בלתי אפשרי של יחסי עבודה רעועים בתוך רשות השידור ושורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יחסי העבודה העכורים בין הטכנאים לבין עצמם הידרדרו לשפל המדרגה. הבוס הישיר שלהם גבריאל "גבי" פישר שהובא מחוץ לכותלי רשות השידור לנהל את שירותי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית, לא הצליח להשתלט על העניינים. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שהה בתקופה ההיא כחודש בדרום אפריקה ובהיעדר ידו החזקה, מנהיגותו, וחריפות שכלו, המשיכו הנִצִים לכרות בהנאה את קבריהם לעצמם. מחלות ילדות של סכסוכי עבודה פנימיים , מנהיגות רדודה של חלק מהמנהלים בשדרת הפיקוד העליונה ואיומי ההשבתה הריטואליים ששבו וחזרו על עצמם מעת לעת, היו ממאפייניה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1982, גם משבגרה ומלאו לה 14 שנה.

המלחמה המתקרבת אל גבולה הצפוני של ישראל עם לבנון לא בלמה את הפקת שידורי מונדיאל ספרד 82', אבל טיעוניו של וועד ההנדסה בטלוויזיה הישראלית היו חזקים ממאורעותיה. ה- Issue מי יחזיק במיקרופון של הטלוויזיה הישראלית בספרד 1982 טכנאי קוֹל או טכנאי ווידיאו, היה חשוב בעיני וועד ההנדסה יותר מהשידורים עצמם. הפקת שידורי המונדיאל עמדה לרדת לטִמיון . ב- 2 ביוני 1982 הענקתי ריאיון למר שאול אייזנברג אז כתב בכיר של היומון "חדשות הספורט" [15]. כותרת הריאיון הייתה, "אם לא ישודרו המשחקים – טרגדיה", וכותרת המשנה, "2.300000 (שני מיליון ושלוש מאות) שקל כבר הושקעו במבצע השידורים. תכנון של 4 שנים עלול לרדת לטמיון. הבעיה איננה אם אנחנו נצא לספרד 1982 ו/או שנישאר בבית , אלא אם יהיו שידורים ממשחקי גביע העולם אם לאו. אם חלילה לא יהיו שידורים, תהיה זאת טרגדיה גדולה מאוד עבורי באופן אישי ועבור רשות השידור. מאחורי מבצע השידורים של ספרד 82' מסתתרת עבודה של הרבה ידע, כישרון, מאמץ, מוטיבציה, וממון. חבל שהם ירדו לטמיון".

במאמץ של הרגע האחרון הצליחו יוסף "טומי" לפיד ז"ל ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור ראובן ירון ז"ל להרגיע את המצב. יוסף "טומי" לפיד נִפנֵף מעליו את כל הפוליטיקאים מהימין והשמאל גם יחד ועשה את המעשה הנבון והחכם באותו רגע. הוא התקשר ביוזמתו למזכיר ההסתדרות הארצית של ההנדסאים זלמן שֶנְקְמַן ועירֵב אותו בסכסוך הפנימי של חטיבת ההנדסה. הוא לא היה טיפש האיש הזה יוסף "טומי" לפיד, מי שכיהן מאוחר יותר כשַר המשפטים וסגן ראש ממשלת ישראל (בראשות אריאל שרון), ויו"ר מפלגת "שינוי" שלה 15 מנדטים בכנסת ישראל. זלמן שנקמן עשה ליוסף "טומי" לפיד את העבודה השחורה והשלים בן הנִצִים.

עוד קודם לכן דאג מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בהיגיון רב למנוע ריבי סמכויות מיותרים וקבע כי שלושת הטכנאים הטסים עִמי לספרד 1982, מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני אנשי הקול, ומנחם וולף איש ה- Video יוצאים לספרד כצוות אחד [16]. תנאי העבודה הסוערים בתוככי הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו בלתי מתקבלים על הדעת. בתוך כל אלה נדרשתי להפיק פרויקט שידורים כל כך מורכב ומסובך וממושך. הייתי הרוס מעייפות ומרוט עצבים. חוסר הוודאות המתמשך הרג אותי. פלא שלא השתגעתי.

טקסט תמונה : 1983. בין כתליה ובמסדרונות רשות השידור הממלכתית. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 36 שנים. יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979 (בתמונה כבן 51 ונראה כבר נפוח ושמן מאוכל) היה איש נבון שעשה כל מאמץ לחיות בשלום עם הוועדים החזקים והמיליטנטיים בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברדיו "קול ישראל". כאן הוא נראה עם יו"ר וועד עיתונות – הפקה בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצלם צבי וולף. יוסף "טומי" לפיד היה פוליטיקאי מנוסה שידע לא למעוד ולא ליפול לבורות שהאחרים כרו לו, ועקף אותם. במרבית תקופת שלטונו ברשות השידור הוא נהנה משקט תעשייתי וכמעט ללא שביתות וללא עיצומים של הוועדים. (צילום משהל'ה פרידמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

---

פוסט מס' 830. הפקה וניווט שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי (בספרד) את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. פוסט מס' 830. כל הזכויות שמורות.

סיקור מלחמת לבנון ה- 1 והפקת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית (11.7.1982 – 13.6.1982) היוו את גולת הכותרת הבינלאומית של מנכ"ל רשות השידור בוטה, חכם, וחסר ניסיון יוסף "טומי" לפיד. יוסף "טומי" לפיד ז"ל שימש מנכ"ל רשות השידור במשך חמש שנים בין 1979 ל- 1984. מינויו לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור ב- 1 באפריל 1979 ע"י ממשלת מנחם בגין ועל פי המלצת השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור זבולון המר ז"ל לוּווּ בהתחלות קשות ומחלוקות רבות שהיו מנת חלקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשלוש השנים הראשונות של ניהולו . במשך הזמן הן הכילו תמורות גדולות ובצדם לקחים  חשובים . בשלוש השנים האלה 1982 – 1979 חוויתי יחדיו עם המנכ"ל שלי את המהלכים שהובילו לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מוסקבה 1980 ואת אלה של משחקי גביע העולם בכדורגל-ספרד 1982. שני מבצעי השידורים הטלוויזיוניים הישירים הללו בשני האירועים הבינלאומיים הגדולים ב- 1980 ו- 1982 הניבו תקדימים חשובים לעתיד לבוא. 

1. מבצע שידורי ספרד 1982 יוצא לדרך בעיצומה של מלחמת לבנון ה- 1.

2. כישלון מביך של הפקת רדיו "קול ישראל" הוותיק במונדיאל ספרד 1982. מדובר ב- עיתונאות מסוכנת ורברבנית, עלובה, ורדודה שמפגינים שלושת השדרנים גדעון הוד, דני דבורין, ורמי יצהר.

3. נכשל כליל הרעיון של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל של מיסוד מיקרופון משותף הנוגע לשידור בשתי שפות עִברית ועַרבית את משחקי מונדיאל ספרד 1982.

4. מוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל ספרד 1982. מרדכי שפיגלר היה כדורגלן רב מוניטין אך פרשן טריביאלי לא מעניין ולא חשוב שהחמיץ את ההזדמנות בספרד 82' להשפיע על איכות המיקרופון הטלוויזיוני. 

החלטתו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד להטיס את שַדָּר הספורט בשפה הערבית סולומון "סוֹלִי" מוניר מישראל לספרד רק כדי לשדֵר Off tube מהמוניטור ב- IBC במדריד לצופיו בארץ , הרתיחה וקוממה אותי עד למאוד. לא היה דבר מגוחך מזה. לא יכולתי להתאפק. בטרם צאתי למסע הטלוויזיוני הממושך המורכב והמסובך והמרוחק ההוא במונדיאל ספרד 1982 נתתי ליוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד לדעת שוב מה אנוכי חושב עליו : "אילולא היכרתי אותך – הייתי מתעב אותך", אמרתי לו. הוא לא איחר להשיב לי, "אל תלמד אותי כיצד לנהל את רשות השידור".

בבוקרו של יום ראשון  6 ביוני 1982 טסתי למדריד. החל מבצע שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 82' והחל גם מבצע "שלום הגליל". צה"ל נכנס ללבנון. אמנון ברקאי אז עובד ש.ת. (Free lancer) במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית גויס למלחמה. הוא שירת במלחמה כ- שִריוֹנֶר בצוות טנק. אורי לוי קיבל צו 8, גם רמי ווייץ התחייל. מעטים מאנשי מחלקת הספורט לא גויסו. אורלי יניב הגישה את המשדרים באולפן גביע העולם בירושלים. את דני לבנשטיין מיניתי למגיש – מנחֶה לידה.

טקסט תמונה : מאי 1982. חודש לפני תחילת מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. אנוכי יחדיו עם אורלי יניב מגישת שידורי הספורט ושידורי ספרד 1982. הערכתי אותה ואהבתי אותה. מגישת טלוויזיה רהוטה שהקדימה את זמנה. כוכבת טלוויזיה שעונה ב- בהא הידיעה על ההגדרה "כוכבת" ויחד עם זה אישה צנועה שדרכיה היו דרכי ענווה. פיגורה טלוויזיונית בלתי נשכחת עבורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביוני 1982. יממה בטרם טיסתי למדריד לניהול שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של משחקי מונדיאל ספרד 1982 אני מעניק ריאיון לעיתונאי מר מוטי בסוק מ- "על המשמר" אודות העיקרון החשוב של שידורי הספורט מעמדות שידור באצטדיונים – בארץ ובעולם. (ארכיון "על המשמר" ובאדיבות "בית אריאלה" בתל אביב).

יוסף "טומי" לפיד טלפן אלי למשרד ב- IBC במדריד, וחיווה את דעתו על אולפן המונדיאל בירושלים, כלהלן : "האולפן עובד נכון והתקצירים הם תשובה עיתונאית מוחצת לנוכחות הטלוויזיונית הדלה שלנו בשלב הראשון של המשחקים. אורלי יניב פשוט מצוינת , אך היית חייב למנות לתפקיד המרכזי הזה של מגיש – מנחה באולפן הכדורגל בירושלים לצדה מישהו טוב יותר מדני לבנשטיין. את שידורי הכדורגל האלה צריך להוביל אדם שיודע גם לחייך מעת לעת , ולא דני לבנשטיין היבשושי, חמור הסבר, חסר לחלוטין חוש ההומור וקסם אישי. הוא איננו אישיות טלוויזיונית", והוסיף, "אני רוצה להחליף אותו במישהו אחר כריזמטי יותר, הרי מדובר בטלוויזיה", אמר."בשום אופן אל תיגע בו", השבתי. יוסף "טומי" לפיד נענה לי ולא הזיז אותו מתפקידו. עורך המשדרים בארץ היה איציק גליקסברג, ובימאי אולפן מונדיאל ספרד 1982 בירושלים שימש יוֹאָב פֶּלֶג.

הטלפון הראשון שעשיתי מייד עם הגיעי למדריד היה דווקא לכתב – התחקירן המצטיין של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יָרִין קִימוֹר שכבר לא היה אז איש מחלקת הספורט . נתתי לו אור ירוק להכין סרט דוקומנטארי בן תשעים דקות, שנושאו, "עשור לרצח י"א הספורטאים באולימפיאדת הדמים של מינכן 1972". יעד השידור נקבע לתחילת ספטמבר 1982. נותרו לו שלושה חודשים להפיק את התוכנית. ליאיר אלוני מנהל סרטי תעודה בימים ההם והבוס של יָרִין קִימוֹר לא היה כסף לממן את הסרט החשוב. הודעתי לו כי מחלקת הספורט תישא בעלות התקציבית של העשייה . כרגיל כל דבר בטלוויזיה מתחיל ונגמר בכֶּסֶף . ירין קימור שהיה פעם גבר יפה תואר הפך כבר ב- 1982 לאיש גדל מידות עתיר קילוגרמים מיותרים רבים. כשנפרדנו, הבטיח לי, "יואש אלרואי, כשתחזור מספרד תמצא ירין קימור אחר הרבה יותר קַל", והוסיף, "אתה עוד תראה".

מָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ (Manolo Romero) נענה מייד לבקשתי ולבקשת רשתות קטנות נוספות ב- EBU (איגוד השידור האירופי) לערוך תקציר יומי של המשחקים בשלב הראשון. לנו היה נימוק מֵקל . הסברתי לו שבארץ מתנהלת מלחמה, ואנחנו משדרים ישיר רק שבעה משחקים מתוך השלושים ושישה בשלב המוקדם של מונדיאל ספרד 1982. אין לנו אישור תקציבי להקליט את עשרים ותשעה הנותרים בירושלים. מרבית רשתות הטלוויזיה הציבוריות המאוגדות ב- EBU  שידרו ישיר את כל משחקי השלב הראשון והקליטו אותם כמובן בתחנת האם שלהן, ועל כן יכלו לשָדֵר את תקצירי המשחקים לצופיהם בכוחות עצמן . החלטתו הביצועית של מנולו רומרו וכושר התִּמְרוּן הטכנולוגי של הבלגי אֶטְיֶין הֶרְצֶנְס (Etienne Hertsens) מהנדס תקשורת הלוויינים הראשי של ה- EBU במונדיאל ספרד 1982 ששהה במדריד, למען רשות השידור הישראלית , היוּ לי לעזרה גדולה. שניהם אִפשרוּ לי לשַדֵּר מידי יום באחת עשרה ושלושים בלילה ממשרד ההפקה והשידורים במדריד לירושלים תקציר יומי מוקלט מסכֵּם בן כעֶשֶר – שְתֵּיים עשרֶה דקות של משחקי המונדיאל שלא שודרו והועברו ארצה. התקציר כלל את הקטעים הנבחרים והשערים ממשחקי היום לרבות ההילוכים החוזרים, לטובת אותם הצופים בישראל שהחמיצו את השידורים הישירים שלנו ו/או את המשחקים האחרים שיוסף "טומי" לפיד וטוביה סער חשבו שהם לא נחוצים ולא הִרשוּ לי לשדרם ארצה. רבים מצופי הטלוויזיה הישראלית ואוהדי הכדורגל של ספרד 1982 היו חיילים מגויסים בשירות מילואים לאורך הגבול הצפוני ובלבנון (בשל מלחמת לבנון הראשונה), מצאו דרכי אִלתור להציב מוניטורים בחזית כדי לצפות בשידורי המונדיאל.

שרר פער גדול איכותית וכמותית בין תפישת השידור הטלוויזיונית של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל את מונדיאל ספרד 1982 לבין המנכ"לים האחרים של רשתות הטלוויזיה הציבורית באיגוד השידור האירופי ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union). הם המנכ"לים באירופה רצו את המאכסימום – הוא מנכ"ל רשות השידור הישראלית עשה את המינימום. שידרנו ישיר רק 7 משחקים מתוך ה- 36 בשלב המוקדם  (כ- % 19.5) למרות שזכויות השידורים של המפעל היו נכס בלעדי אקסקלוסיבי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ההחלטה המינימאלית הזאת התקבלה עוד לפני פרוץ מלחמת לבנון ה- 1.

הקוֹד הטכני של ביצוע שידורי התקצירים הקצרצרים שאורכם פחות מרבע שעה היה מסורבל אך ערכם לצופים בישראל היה חשוב. רשות השידור מנעה מהם לראות בשידורים ישירים את מסת המשחקים הגדולה שתכננתי עבורם והייתה נחלתו של כל צופה טלוויזיה באירופה. שידרנו ישיר בהיקף מלא רק 25 משחקים מתוך ס"ה 52 משחקי טורניר ספרד 82'. פחות מ- % 50. סיגנל השידור עשה דרך ארוכה ונפתלת מספרד לישראל . מנואל "מנולו" רומרו עשה מאמץ גדול לשלוח  Feed מיוחד של תקציר ה- Multilateral (חומר שידור רב משתתפים) ששודר מחדר ה- Dispatch העולמי (הפצת השידור) המיוחד של הטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE במרכז הישן שלה בפְּרָדוֹ דֶל רֵיי (Prado Del Rey) בכיוון טוֹרֶה אֶסְפַּנְיָה (Torre Espania) מרכז השידורים החדש של RTVE ולמשרד שלנו ובמקביל גם לחדר ה- Dispatch של ה- EBU בראשותו של הבלגי אטיין הרצנס. משם נשלח סיגנל השידור הזה במיקרוגל קרקעי לתחנת הקרקע הצרפתית ברסניי (Berceney) והועלה ע"י הצרפתים בכיוון שני הלוויינים ה- Primary  ו- Major האטלנטיים A.O.R. (ראשי תיבות של Atlantic Ocean Regency) אליהם הייתה מחוברת תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה.

אנשי "בֶּזֶק" בעמק האלה היוו את החוליה האחרונה (החזקה) בהעברת סיגנל השידורים מהאִצטדיונים ברחבי ספרד לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה. דרך מפותלת בת אלפי קילומטרים ומלאה מהמורות שצריך היה לדעת כיצד לנָוֵוט את השידור עליה. עוֹל שידור התקצירים בשלב המוקדם של המשחקים בבתים (נעשה Off  Tube ישיר מהמוניטורים הממוקמים במשרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC במדריד) הוטל לחילופין על אחד משלושת השדרים שהיה פנוי וחופשי ממשימת השידור הישיר באותו היום, והתחלק שווה בשווה (פחות או יותר) בין יורם ארבל, נסים קיוויתי, או רפי גינת.

טקסט תמונה : חודש יוני של שנת 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זהו משרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC במדריד. רפי גינת מחזיק בידו את מיקרופון "השפתיים" (מכונה Lip  Microphone) שהכין מבעוד מועד מהנדס הקול והתקשורת מיכה לויירר ומשדר את אחד מהתקצירים הלֵילִיים בני כ-  15 דקות בשיטת OFF TUBE ממשרד ההפקה שלנו במדריד בשלב המוקדם של המשחקים. התקצירים הליליים (מידי לילה) כללו את ה- Highlights והשערים של משחקי אותו היום בטורניר שלא הועברו בשידורים ישירים לישראל. רפי גינת היה איש צוות ממושמע, התנהג למופת, ועשה את המוטל עליו בדייקנות מקצועית. משימת שידור התקצירים הוטלה לסירוגין על יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. היוזמה הברוכה התאפשרה הודות לשני אנשים : מהנדס הטלוויזיה הספרדי מנואל "מנולו" רומרו (Manolo Romero) מי שהיה המנהל, היוזם, הרוח החיה, והמפיק הראשי (בשפה האנגלית : Chief Executive Producer) של הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית הספרדית RTVE (ראשי תיבות של Radio Television Espania) ושל קצין תקשורת הלוויינים של ה- EBU הבלגי המחונן אטיין הרצנס (Etienne Hertsens). משמאל, זהו מפקח הקול והתקשורת מיכה לויירר שמאזין ומפקח על האיכות הקולית של השידור שמבצע רפי גינת. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי).

שלושת השַדָּרִים לא היו עסוקים יתר על המידה בשלב הראשון של המשחקים. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל הקציב מנת שידורים ישירים רק של  7 משחקים מתוך ה- 36 בשלב ששת הבתים המוקדמים. בסביבות חצות הלֵיל שודר כבר התקציר היומי בירושלים ליותר ממיליון צופי טלוויזיה בישראל, רבים מהם חיילי צה"ל בשירות סדיר ומילואים הנוטלים חלק במלחמת לבנון ה- 1 הצופים בשידורים באמצעות מקלטי טלוויזיה מאולתרים. שידור התקצירים ממגדל "טוֹרֶה-אֶסְפַּנְיָה" היה הפתרון העיתונאי החדשותי היחיד, המהיר ביותר, והזוֹל ביותר כדי להביא את  ה- Highlights של משחקי היום והשערים הביתה. לוּלֵא תרומתו ועזרתו האישית של מנולו רומרו שעקף את הביורוקרטיה הספרדית, גם את זה לא ניתן היה לעשות. נוכחותי במדריד וקשרי האישיים אִפשרו לי לעקוב מקרוב אחרי מהירות הביצוע של התקשורת הלוויינית במונדיאל של ספרד 1982 מספרד לישראל. התקשורת הלוויינית הנוכחית במִפעל הכדורגל של ספרד 1982 הייתה איתנה ויציבה לאין ערוך יותר בהשוואה לזאת שהייתה מנת חלקנו ארבע שנים קודם לכן במונדיאל הקודם בארגנטינה 1978 בעת שהותי אז בבואנוס איירס. מצבנו היה טוב בהרבה עכשיו. תחנת הקרקע הישראלית לתקשורת לוויינים בעמק האלה הייתה מצוידת ב- 1982 באנטנות – צלחות נוספות, והייתה מסוגלת להתחבר ללוויינים האטלנטיים ה- Primary וה- Major, ובמקביל גם לשני הלוויינים ההודיים I.O.R. ה- "Primary 4f6"  והרזרבה שלוֹ שכונה בז'רגון של התעשייה , "Reserve 4af3". גם האנשים שלנו בארץ ובראשם מהנדס התקשורת הבינלאומית של "בֶּזֶק" גבריאל שֶקֶל, מנהל תחנת הקרקע בעמק האלה אברהם – יצחק נָגֶל ואנשיו, וקצין תקשורת הלוויינים של הטלוויזיה הישראלית זאב שטוקהיים, היו עכשיו מנוסים יותר והבינו היטב כיצד פועלת מערכת התקשורת הלוויינית הבינלאומית הסבוכה וכיצד יש לנתב את ה- Bookings (הזמנות הלוויין שלי) בצורה המהירה והיעילה ביותר. תחנת הקרקע הספרדית בבואיטראגו (Buitrago – מוקמה ליד מדריד) ששירתה את שידורי מונדיאל 1882 הייתה מהמודרניות ביותר באירופה ובעלת אופציות תקשורתיות רבות. לא צפיתי עכשיו לבעיות תקשורת מיוחדות במינן.

בינתיים שוּחרר אורי לוי מהשירות הצבאי במלחמת לבנון והגיע למדריד לסייע לי . נישקתי וחיבקתי אותו בשדה התעופה הבינלאומי של מדריד כשבאתי לקבל את פניו שם. כל כך חיכיתי וציפיתי לבואו. האווירה בצוותי השידור שלנו בספרד 82' הייתה עגומה ועצובה בגלל המלחמה . השידורים הישירים והתקצירים נכנסו לרוֹטינה וההפקה התנהלה נכון ועל מי מנוחות. RTVE עשתה עבודה יסודית במשך שנים והייתה ראויה להערכה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותו של טוביה סער עברה בשל מלחמת לבנון ה- 1 לשַדֵר סביב השעון, 24 שעות ביממה, והמנכ"ל יוסף "טומי" לפיד החליט להפסיק את מחיקת הצבע משידוריה.

רבים מעובדי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברכו אותי מעת לעת בהפסקות המשחקים באמצעות קווי שידור ה- 4W שהיו פרושים בין המשרד שלנו ב- IBC במדריד לבין ירושלים ובישרו ש- "תוצאות ההפקה והשידורים עצמם הם בעלי ערך טלוויזיוני חשוב". גם מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עלה יום אחד על קוו השידור ה- 4W והודה על שידורי מונדיאל ספרד 1982, אשר, "זוכים להערכה רבה בציבור". שאלתי את מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד : "כיצד אתה מעריך את תרומת שידורי מונדיאל ספרד 1982 ללוח השידורים הציבורי שהנך מנהל, והאם אין טעם לפגם בכך שאנחנו משדרים כדורגל מספרד בעוד חיילי צה"ל מחרפים את נפשם בהגנה על המולדת ורבים נהרגים במלחמה הקשה בלבנון ?". יוסף "טומי" לפיד לא המתין וטען והשיב לי : "דווקא בתקופת החירום הזאת יש חשיבות יתירה והצדקה לשידור משחקי גביע העולם בכדורגל לעם הנמצא במלחמה". יום אחד עלה על קו שידור ה- 4W גם מוטי קירשנבאום ז"ל שהחמיא לשידורים וסיפר לי עד כמה ממושך הולך להיות הסיפור בלבנון. "זה ייקח הרבה זמן עוד חודשים ארוכים", אמר והוסיף, "יואש אלרואי, זה סיפור ארוך אתה עוד תספיק לשרת שם במילואים ולהשתתף במלחמה". הוא צָדָק.

טקסט תמונה : חודש יוני של שנת 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 82' . משרד ההפקה והשידורים שלנו ב- IBC  במדריד. זוהי מערכת השידור והתקשורת ובקרת קווי השידור שבנה המפקח הטכני מיכה לויירר (במרכז התמונה) במשרד ההפקה שלנו ב- IBC  במדריד. קווי שידור ה- 4W בתוך ספרד ומחוצה לה ומערכת הטלפונים הבינלאומית אִפשרו לי לנהל כהלכה את ההפקה המורכבת בספרד 1982 וגם את מהלכי השידור בירושלים. מימין, זהו סעדיה קאראוואני עוזרו של מיכה לויירר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפקת משלחת רדיו "קול ישראל" את שידורי מפעל הכדורגל של מונדיאל ספרד 1982 הייתה יותר מביזיון קולוסאלי מֵבִיש וחסר תקדים בתולדות הרדיו הציבורי הישראלי לדורותיו. תוצאותיה ההֵן היו מרות ו-מרחיקות לכת. בתּוּמַן הוּדַח וסוּלָק ממשרתו מנהל משלחת רדיו "קול ישראל" למונדיאל ספרד 1982, גדעון הוֹד. רְאֵה בסוף הפוסט הזה מס' 830 את מסקנותיו החמורות והקשות ההן של חוקר פרשת שידורי רדיו "קול ישראל" בספרד 1982, נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל כפי שהגיש אותן ב-21 בספטמבר 1982 למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל.

שיא הצחוק והטרגדיה אירעה באחד השידורים / דיווחים הישירים של שדר רדיו "קול ישראל" רמי יצהר מהמלון שלוֹ במונדיאל ספרד 1982. לפתע קרתה הפסקת חשמל בלתי צפויה במלון של רמי יצהר ב- סביליה ומכשיר הטלוויזיה בחדרו כבה. רָמִי יִצְהָר שַדָּר בעל ניסיון לא התבלבל. הוא "החזיר" בנון שלנטיות את השידור לגדעון הוד ב- IBC במדריד בטענה, "…שהצופים באִצטדיון מסתירים לו את שדה הראייה והוא אינו רואה את המשחק…". הונאה עיתונאית ציבורית של שדר ועיתונאי ברדיו "קול ישראל" הלאומי, שאין לה כפרה. הבלופים האלה נמשכו מספר פעמים עד שהעיתונות בארץ עלתה עליהם וחשפה את קלונם של אנשי הרדיו בפומבי. הפשע העיתונאי הזה של שידור משחקי מונדיאל ספרד 1982 מחדריהם של אנשי הרדיו בבתי מלון בספרד היה סוד כמוס אותו ידעו חמישה אנשים בלבד. שלושת שדרי הרדיו ושני הטכנאים שלהם. בתוך כמה ימים הודלף סיפור הפשע לעיתונאי "חדשות הספורט" שאול אייזנברג. שאול אייזנברג מיהר ופּרסֵם ב- 20 ביוני 1982 בעיתונו מאמר ביקורת חריף על הפקת שידורי רדיו "קול ישראל" תחת הכותרת , "כיצד משדר הרדיו מספרד"[1]. דובר הרדיו השתיק את הפרשה והגיב בשם מנהל "קול ישראל" גדעון לֵב אָרִי, "הכול פועל על פי התוכנית".

טקסט מסמך : 6 ב-יולי 1982. מידע בלעדי שהתפרסם לראשונה בעיתון "חדשות הספורט" ביולי 1982, מטעמו של הכתב שאול אייזנברג. הידיעה העיתונאית הזאת זִעזעה את אמות הספים ברשות השידור והיו לה השלכות ותוצאות מרחיקות לכת. (ארכיון היומון "חדשות הספורט" ז"ל. היומון "חדשות הספורט" היה עיתון פופולארי בזמנו אולם נסגר בסופו של דבר וירד לגמרי מהמדף בסוף עשור ה-80 במאה הקודמת. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : יולי 1982. בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982. ח"כ דן תיכון תוקף במקומון הירושלמי "כל העיר" את שדרני רדיו "קול ישראל" ואת יו"ר רשות השידור פרופסור ראובן ירון. (מקומון "כל העיר" ירושלים נסגר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : יולי 1982. היומון – עיתון "הארץ". סולומון מוניר שב ארצה מ- מדריד בתום מונדיאל ספרד 1982 וממהר להתראיין לעיתונאי "הארץ" משה הר- געש ז"ל, כלהלן : "…רק בזכות נציגי מדינות ערב נכנסתי למשחק הגמר…". העיתונאי המלומד משה הר- געש ז"ל רק שכח להצליב מֵידָע ולשאול אותי האם הדבר נכון. הכותרת הראשית שהעניק לפוסט שלו בשם סולומון מוניר "רק בזכות נציגי מדינות ערב נכנסתי למשחק הגמר", ובכותרת המשנה הוסיף, "המשלחת לספרד הייתה מנופחת לא היה לאנשים מה לעשות", הייתה מידע שקרי, מופרך, ופתטי, אך גרם נזק תדמיתי-תקשורתי זמני לטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור. ובכן, לא ניתן היה להיכנס לכל 17 האצטדיונים ברחבי ספרד לרבות אצטדיון "Santiago Bernabeu" במדריד שם נערך ביום ראשון – 11 ביולי 1982 משחק הגמר בין נבחרות איטליה ומערב גרמניה, ולהגיע לאזור עמדות השידור, ללא ה- Accreditation האישי שניפקתי לו לסולומון מוניר באופן אישי (לא רק לו אלא לכולם) כעורך ראשי ומפיק ראשי וראש משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית של רשות השידור למונדיאל ספרד 1982 (באמצעות RTVE והוועדה המארגנת הספרדית), וללא אישורי, הסכמתי, וחתימתי האישית בשם רשות השידור (IBA) אצל הגורמים הספרדיים המוסמכים הנ"ל. (באדיבות עיתון "הארץ" והמו"ל עמוס שוקן).

ובכן, קושי ההפקה הסבוך ביותר בספרד 1982 נבע בסופו של דבר "מבית" ונגרם ע"י הקולגות ושותפינו ברשות השידור' הלא הם אנשי צֶוֶות רדיוֹ "קול ישראל" בראשותו של גִדְעוֹן הוֹד. אנשי "קוֹל ישראל" חמישה במספר, שני טכנאים מַקְס גוּרְפִינְקֶל ודוּבִּי מַאוּנְטְנֵר, שני שדרים דני דבורין ורמי יצהר ובראשם מנהלם השַדָּר גדעון הוֹד, הגיעו למדריד כמה ימים אחריי ואחרי צוות השידור שלי. הם באו למדריד לא מוכנים לחלוטין מן ההיבט הטכנולוגי והכלכלי, לא "מאובזרים" באמצעים הטכניים האלמנטאריים, וחסרי ידע מינימאלי בהבנת תפישת ההפקה של ה- Host broadcaster הבינלאומי (רשת RTVE הספרדית). למרות חוסר המוכנות לאלתר, המקצועית הטכנולוגית והלוגיסטית של אנשי רדיו "קול ישראל", הם בראשות מנהלם גדעון הוד קיבלו אישור ממנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומ-מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי לטוס לספרד ולצאת למסע השידור הרדיופוני הלאומי אך מבלי שיעמדו לרשותם עמדות שידור באִצטדיונים השונים ברחבי ספרד, מבלי שתעמוד לרשותם כל מערכת רדיו מקצועית מסודרת בספרד בתיאום עם ה- Host broadcaster הספרדי RTVE, מבלי שיהיו להם קווי שידור 4W (ראשי תיבות של המונח התקשורתי Four Wire), ובלעדי מערכת טלפונים בינלאומיים. היה מדובר בעסק מֵבִיש מחורבן של ממש. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומנהל הרדיו גדעון לב ארי ז"ל שבעצמם לא היו בקיאים כהוא זה בחומר ההפקה התירו למשלחת "קול ישראל" שלהם לטוס לספרד 1982 ולחמוק מתחת לראדאר של שניהם, ואפשרו להם לנחות במדריד בידיים ריקות. מפני ששניהם בעצמם לא הכירו את הטכנולוגיה והלוגיסטיקה המורכבים והיקרים של השידורים (לא של הרדיו ו- וודאי לא של הטלוויזיה), לא הבינו שניהם את המשמעות הכוללת של הפקת הרדיו, מורכבותה, ועלותה. שניהם סמכו בעיניים עיוורות על ההתכוננות הכושלת ודיווחו השגוי (נעדרי מסמכים כתובים) של מפקד משלחת הרדיו, מר גדעון הוֹד, משהו בבחינת ובסגנון, "…כי אומנם הכול בסדר – אל תדאגו…". הפקת שידורי רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982 הייתה שלומיאלית ורשלנית (בלשון המעטה) וכישלון קולוסאלי מכל היבט. של גדעון הוֹד ושל מנהליו כאחד. מערכת הבקרה הראשית של רשות השידור ובראשה מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד עצמו ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי שהייתה אמורה לעקוב ולפקח באופן צמוד על ביצוע רדיו "קול ישראל", פשוט כשלה וקרסה. היא בעצם לא הייתה קיימת. תמוה מאוד כיצד שני אנשים בדרגת ניהול כה בכירה כמו גדעון לב ארי ז"ל מנהל רדיו "קול ישראל" ויוסף "טומי" לפיד ז"ל מנכ"ל רשות השידור, אִפְשֶרוּ לגדעון הוד יבד"ל אחד משדרני רדיו "קול ישראל" המוכשרים והיעילים ביותר בכל הזמנים להתעסק בענייני הפקה, ארגון, ותיאום במקום לשַמֵר אותו כ- אתרוג, כשדר מוביל ומיטבי, לצורכי שידור נטו בלבד. כמפיק שידורי הרדיו במונדיאל ספרד הוא עשה שגיאות קרדינליות בלתי מתקבלות על הדעת שבסופן שילם מחיר אישי כבד. הוא הודח וסולק לעד מתפקידו כמנהל, מנווט, ומנהיג שידור. הפקת רדיו "קול ישראל" את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 הייתה הפקת נֶפֶל. ביזיון קולוסאלי רדיופוני ישראלי לאומי חסר תקדים במעשה ובמחשבה. 

לכישלון רדיו "קול ישראל" מחַד והצלחת הפקת הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאידך היו השלכות מרחיקות לכת על התפתחות שידורי הספורט והכדורגל בשתי הגזרות . גם פרסונאליות . באורח פרדוקסאלי נקשר גורל הפקות הספורט המיומנות של הטלוויזיה בתקופתו של המנכ"ל יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל, בעיקר בטורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982, עם אֵילוּ הרופפות של הרדיו, מפני ששני הגופים שייכים לרשות שידור אחת. יועצו הקרוב של מנכ"ל רשות השידור נקדימון "נקדי" רוגל עשה סדר בעובדות המעוותות וחולל סוף דרמטי לעניין בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982. גִדְעוֹן הוֹד היה שַדָּר הספורט המוביל ברדיו "קול ישראל" (שַדָּר מחונן) ובד בבד שימש כמֵפיק ומנהל שידורי הספורט ברדיו. במידה רבה משימה בלתי אפשרית. אך הוא גדעון לא היה באופיו וורסאטילי שכזה בשני תחומים נפרדים של שידור וארגון. הוא גם לא היה מתכנן באישיות שלו. הוא היה שַדָּר יוצא דופן באיכותו. בדיעבד התברר לי מפיו של יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כי הוא כלל לא דיווח לממונים עליו את דו"ח הנתונים הכספיים של המפרטים הטכנולוגיים השונים ואת היקף העלויות של מבצע השידורים של ספרד 82'. למשל, עלות השימוש בכל עמדת שידור באִצטדיונים השונים עמדה על 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר אך מנהלו הישיר גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל לא ידע דבר על הנתון הכספי הזה. כל פעולה של המדיה וגם של רדיו "קול ישראל" בספרד 82' הייתה אקוויוולנט לכסף אך גִדְעוֹן הוֹד לא עבר את מסלול ה-"וִויָה דוֹלוֹרוֹזָה" הכלכלי ולא חווה את מפגש הבקרה ההכרחי עם סמנכ"ל הכספים של רשות השידור יִשְרָאֵל דוֹרִי ועוזרו יוֹחָנָן צָנְגֶן על מנת לנתח את היקף עבודת השידור וצורכי ההפקה שלוֹ לצורך קבלת האישורים הנדרשים. אף על פי כן נשלח עם כוחותיו למונדיאל ספרד 82'.

שלב "הוִויָה דוֹלוֹרוֹזָה" הזה בו אתה נפגש ומתמקח עם אנשי הכספים של הרשות על עלויות המבצע הוא שלב הכרחי בהפקה. במפגשים האלה אתה מדווח לבוסים שלך את העלויות הטכניות של ההפקה ומנסה לשכנע אותם בחיוניות צריכתם . הטכנולוגיה המיידית בטלוויזיה וברדיו היא כידוע הבסיס לעיתונאות המודרנית. מנהליו של גִדְעון הוֹד וגם סמנכ"ל הכספים יִשְרָאֵל דוֹרִי טענו שלא קיבלו כל דיווח ממנו. הוא לעולם לא הציג בפניהם את ה- Questionnaire המפורסם של RTVE, וממֵילָא לא קיבל אישור לשום  Booking (הזמנה לוגיסטית או טכנולוגית מהקבוצה המבצעית של RTVE) שעולה כידוע כסף רב. אף על פי כן נשלח עם ציוותו לספרד ע"י מנהל רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל ובידיעתו ואישורו של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ז"ל. שני האנשים הבכירים האלה בהיררכית הרשות שאינם בקיאים בהפקה המורכבת לא היו מודעים לעובדה כי גדעון הוד איננו מוכן וערוך טכנולוגית ולוגיסטית לביצוע משימות השידור במונדיאל ספרד 1982.

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה. טריומווירט צמרת רשות השידור בעת ההיא לפני כמעט ארבעה עשורים. איש מהם איננו עוד בין החיים. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ז"ל (מרכיב משקפי שמש), מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל, ומנהל הטלוויזיה הישראלית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנהל הרדיו והמנכ"ל יחדיו עם גִדְעוֹן הוֹד וציוותו צעדו בדרך הבטוחה לכרוניקה של טרגדיית שידור ידועה מראש. באופן פרדוקסאלי היא השפיעה גם עליי כמי שניצב בראש שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמנווט, מפיק, ועורך שלהם. בסופו של דבר לטרגדיה הזאת הייתה השלכה חשובה על האבולוציה ההיסטורית של הפקת שידורי הספורט הבינלאומיים גם בטלוויזיה הישראלית הציבורית. לדאבון לֵב בדרך השלילה. גדעון הוֹד וצוות אנשיו ברדיו "קול ישראל" נקלעו למצוקת שידור קשה והיו שרויים בצרות צרורות באשמתם. לא היו להם עמדות שידור מוזמנות באִצטדיונים, אפילו לא אחת באחד מ- 17 האצטדיונים הפרושים ב- 14 ערים לאורה ורוחבה של מדינת ספרד הענקית. לא היו להם כלל קווי שידור. ולא היה להם טלפוניה. ולא היה להם משרד הפקה ותקשורת כדי לנהל את השידורים והדיווחים שלהם ממונדיאל ספרד 1982. כל פונקציות השידור הטכנולוגיות והלוגיסטיות הללו עולות הון תועפות שהיה נדרש לשלם עליהן ע"י רשות השידור זמן רב מראש. התחולל ביזיון קולוסאלי חסר תקדים בתולדות רדיו "קול ישראל" לדורותיו. קרתה כאן פשלה נוראית ומביכה של גדעון הוד עצמו ושל הבוסים האחראים עליו מנהל רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן לֵב אָרִי ומנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד מכל היבט. היה מדובר בכישלון דרמטי, מר ועצוב, ורב ממדים של הרדיו הציבורי – ממלכתי "קול ישראל" בשליחות רשמית של רשות השידור של מדינת ישראל. אין לשכוח שמדובר בפעילות הרדיו באירוע הספורט התקשורתי החשוב בתבל שהוא טורניר גמר גביע העולם בכדורגל, בשעה שמדינת ישראל נלחמת על חייה במלחמת לבנון ה- 1 (המבצע נקרא בתחילתו "מבצע שלום הגליל") נגד אִרגוני הרצח של יאסר עראפאת. אנשי רדיו "קוֹל ישראל" לא רק שלא הכינו את שיעורי הבית והגיעו ליעד השידור במונדיאל ספרד 1982 חסרי כל ובלתי מוכנים, אלא הם פשוט לא ידעו מהחיים שלהם. מדהים. בתנאי השידור המגוחכים שגדעון הוד כפה על עצמו ועל שתי הקולגות שלו דני דבורין ורמי יצהר הוא היה מוכרח לבצע שגיאות שידור גסות מכל הסוגים. והוא אכן ביצע אותן, בזו אחר זו. החלטתי לסייע לגדעון הוֹד ואנשיו במקום שיכולתי כדי להציל משהו מההפקה הרשלנית של שידורי רדיו "קול ישראל" שלו. הכנסתי אותם ואפשרתי להם להתמקם במשרד ההפקה והתקשורת הקטנטן וצר המידות של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית ששטחו היה בס"ה 12 (תריסר) מטרים רבועים על חשבון מרחב הקיום הטכני והפיסי שלנו. הצטופפנו נורא. נהגתי באחינו מרדיו "קול ישראל" הכנסת אורחים לפנים משורת הדין. נטלתי הימור גדול כשאִפשרתי בעזרתו של מיכה לויירר לשני טכנאי הרדיו מַאקְס גוּרְפִינְקֶל ודוּבִּי מָאוּנְטְנֶר להתחבר לקווי השידור ה- 4W הרֶזֶרְבִיים שלנו ששימשו Back up לכל מערך השידור של הטלוויזיה הישראלית. סיכון מחושב שלקחתי על עצמי יחד עם מיכה לויירר כדי לעזור לקולגות שלנו ברדיו "קול ישראל" בשעת צרה. ככלות הכול היינו רשות שידור אחת. אִפשרנו להם להתקין את מערכת שידור הרדיו על גבי המערכת שלנו ולהשתמש בציוד ה- Spare הטכני שלנו. השאלנו לאחינו מרדיו "קול ישראל" גם טלפון חיוג בינלאומי אחד מתוך השניים שהזמנתי לשימוש במשרד הניהול, ההפקה, והתקשורת שלי ב- IBC במדריד.

קשה לתאר את מה שהתחולל במשרד הקטנטן שלנו במשך כל תקופת השידורים בת שלושים וחמישה ימים רצופים, מאז כניסת הרדיו לחדר צר המידות. שררה שם צפיפות נוראית בלתי מתקבלת על הדעת. לפעמים נדחסו לשטח של 12 מטר רבועים יותר מחמישה עשר אנשים. שום רשת טלוויזיה לא עבדה בתנאי הפקה, תקשורת, ושידור כה מחפירים כפי שאנחנו עבדנו.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. תיעוד היסטורי. זהו משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת של הטלוויזיה ב- IBC במדריד. שטח המשרד היה קצת פחות מ- 12 מטרים רבועים. כניסת אנשי רדיו "קול ישראל" הבלתי מתוכננת אליו יצרה צפיפות בלתי נסבלת והפכה את חיי כולנו לבלתי אפשריים. אף על פי כן עברו שידורי הטלוויזיה בשלום. אך לא של הרדיו. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : אורי לוי, גדעון הוד (מעשן), רמי יצהר (ראשו מוסתר ע"י דף נייר), מיכה לויירר (מצחו מציץ), דני דבורין (מחזיק במיקרופון ומשדר ישיר מהמוניטור במקום מהשטח), נתן זהבי (מזוקן), מציצה קבוצת שיער של שמואל בונדה, גיורא צור (יושב למטה ממושקף בחולצת פסים)  וסולי מוניר (חבוש אוזניות). מציץ בדלת איש אחזקה ספרדי מ- RTVE. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

היה כל כך צָפוּף עד שהֶבֶל פיהם של האנשים ועשן הסיגריות הסְריח את החדר. דוחק, לחץ, רוגז ועצבנות שררו במשרד הקטן במשך 35 (שלושים וחמישה) ימים, רק משום שאפשרתי לאנשי רדיו "קול ישראל" להתנחל במשרד צר המידות שלי. בְּלִיל של כבלים ושיחות קואורדינציה על הטלפונים וקווי ה- 4W לתיאום השידורים בין מדריד לבין ירושלים, סתם פטפוטים של אנשי הצוות (הרי אי אפשר לנצור את הלשון במשך ארבעים יום, וכמובן השידורים עצמם של רדיו 'קול ישראל' והטלוויזיה במקביל שבקעו מהמכשירים היו מנת חלקנו היומית, הפריעו זה לזה, ואִפיְינוּ את חיינו המשותפים. התפללתי שהמונדיאל יסתיים עוד לפני שהתחיל.

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. יוני – יולי 1982. תיעוד היסטורי. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. זהו משרד הניהול, ההפקה, השידורים, והתקשורת של חטיבת הספורט בראשותי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC במדריד, הקטן והצפוף ממילא, מארח בנוסף גם את אנשי רדיו "קול ישראל". דיווחתי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על הצפיפות הנוראית במשרד ההפקה והשידורים שגודלו היה רק 12 מטרים רבועים (מפני שפתחתי אותו גם לאנשי רדיו "קול ישראל" שהגיעו למדריד באשמתם הבלעדית בידיים ריקות ובחוסר כל), על חוסר המקצועיות וסכנת ביטחון השידור, על הסירחון הבוקע ממנו ועל הצורך להיערך בצורה שונה במבצע השידורים הבא. תשובתו הבוטה והצינית של האיש הניצב בראש הפירמידה של רשות השידור הייתה צפויה, לא עניינית, ומטומטמת. "בפעם הבאה נשלח פחות אנשים", אמר לי בטלפון . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל בשורה האחורית : שמואל בונדה (עוזר שדר של סולומון "סולי" מניר), סולי מוניר (חובש Head set ומאזין לשידור הרדיו של דני דבורין בשורה הקדמית), דובי מאוטנר טכנאי רדיו "קול ישראל", האיש מוסתר מאחורי ראשו של דני דבורין הוא השדר יורם ארבל. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל בשורה הקדמית : מקס גורפינקל טכנאי רדיו "קול ישראל"(חובש אוזניות), גדעון הוד ראש משלחת רדיו "קול ישראל" למונדיאל ספרד 1982 (מעשן), שדר רדיו "קול ישראל" רמי יצהר, ושדר רדיו "קול ישראל" נוסף, דני דבורין (מחזיק במיקרופון), ונתן זהבי עורך סרטים בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מדובר בעסק מדהים באי רצינותו וב-שליליות שלו. הנהלת רשות השידור ההיא בראשות המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל ומנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ז"ל טעתה ב- 1981 ו- 1982 משלא הצמידה מֵפיק בעל שיעור קומה לגדעון הוֹד זמן רב טרם המשחקים, ולא ערכה שום Follow up (בדיקת מעקב) תקופתית אחרי מהלכי ההפקה, ההתכוננות, וההתארגנות הטכנולוגיים והכלכליים – כספיים של רדיו "קול ישראל" לקראת שידורי ספרד 1982, שכלל לא התקיימו על ידי גדעון הוד וחבריו. היה מדובר בחרבון הפקתי, רשלנות קיצונית, אי ידיעת החומר, אי הבנה את החובה של מנהלי רדיו "קול ישראל" למסד קשר תכתובת קבוע של שאלות ותשובות עם ה- EBU הנוגע להפקת שידורי רדיו "קול ישראל" את אירועי מונדיאל ספרד 1982. היה מדובר בביזיון חסר תקדים במהותו והיקפו של אנשי רדיו "קול ישראל" הנוגע למונדיאל ספרד 1982. גדעון הוֹד נחשב לשַדָּר רדיו מצוין במהותו אך הוא לא היה מנהל או מנהיג בעל שיעור קומה של קבוצת אנשים וגם לא מפיק. הוא שָגָה קָשוֹת כמנהל בשעה "שהִתְּחָרָה" בימים ההם על אותו המיקרופון עם פיקודיו דני דבורין ורמי יצהר, ובאותה העת שמר לעצמו את הפררוגטיבה והסמכות להפקיע לעצמו את בכורת השידור לכשיִרְצֶה. הדבר איננו מקובל. נוצרה אווירה עכורה ועימותים קשים בין שלושת השדרים. שדרי הרדיו דאגוּ דאוֹג היטב ליָיבֵא את יחסי העבודה הבלתי תקינים ביניהם למשרד צַר המידות שלי במדריד. בספרד שָגָה גדעון הוד שגיאה קָשָה נוספת וגם שילם עליה ביוקר רב. הוא נכנע למאווייו האישיים וייצרו העיתונאי כשניסה להגשים את משימות הדיווח מהשטח ולספק את הדרישות המקצועיות של מנהליו , אך מבלי שהוא וכתביו יהיו בעצמם באצטדיון, וללא האמצעים הטכניים המינימאליים הדרושים לביצוע משימות שידורים ישירים כגון אלוּ. מדובר היה בתחרויות גביע העולם בכדורגל. גִדְעוֹן הוֹד עשה מעשה שלא ייעשה ואִפשֵר ביודעין לרמי יִצְהָר ודָנִי דְבוֹרִין לשָדֵר שידורים ישירים למאזיני רדיו "קול ישראל" בארץ מהמלונות בהם התגוררו שַדָּרָיו בהיעדר עמדות שידור מקוריות באִצטדיון. בכך יצר אשליה מכוונת כאילו השַדָּר מבצע את עבודתו מהשטח. גם דָנִי דְבוֹרִין ורָמִי יִצְהָר חטאו חטא כבד. הם הסכימו להיות משת"פים של הבוס שלהם במשימת שידור אָפֵלָה כגון זאת. מי שמע על כך ששדרי כדורגל של רדיו "קול ישראל" הציבורי ממלכתי ישדרו אירוע ספורט כלשהו (לא רק ברמה של מונדיאל) מהמוניטור המוצב בחדרי המלון שלהם בספרד.

הנפילה הראשונה התרחשה ביום שני – 14 ביוני. רמי יצהר שידר ישיר בתשע בערב מהחדר במלון שלו בסביליה את המשחק ברזיל – ברה"מ שנערך באצטדיון "בניטו ווילמארין" (Benito Villamarin) בסביליה. טכניקת הונאת המאזינים ע"י אנשי הרדיו ובראשם גדעון הוד ושדריו הייתה פשוטה. אחד מטכנאי הרדיו היה מתקשר ממשרד הטלוויזיה ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד בטלפון פנוי לחדרו של רמי יצהר במלון. רמי יצהר היה מפעיל את מכשיר הטלוויזיה בחדרו ומשדר בטלפון מחדרו במלון למשרד שלנו ב- IBC  במדריד את הנעשה במגרש באמצעות מוניטור הטלוויזיה כאילו הוא נוכח במשחק. טכנאי הרדיו במשרד שלי ב- IBC במדריד היה "גוֹנֵב" במקביל את ה-International sound (רעש קהל) מאחד המוניטורים הדלוקים במשרד ההפקה במדריד והמכוון באמת על המשחק הרצוי ברזיל – ברה"מ , ועושה ערבוב קול (Mix sound) במקום, ערבוב טכני של קוֹל השַדָּר המגיע מהטלפון במלון עם קוֹל רעש הקהל האמיתי מהמגרש הבוקע מהמוניטור במשרד , ובכך יוצר אשליה כאילו השַדָּר משדר ישיר מן האִצטדיון. הונאה עיתונאית מבישה. אין דרך אחרת לתאר את המעשה הנואל. הסיפור הזה תועד על ידי במסע היומן שלי בספר ההפקה של מבצע השידורים של הטלוויזיה הישראלית בציבורית את פרויקט ספרד 1982.

טקסט מסמך : 14 ביוני 1982. מונדיאל ספרד 1982. הערות שרשמתי לעצמי ביומן המסע שלי הנוגעות להפקת פרויקט שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982. סעיף 3 במסגרת יומן המסע עוסק ברמי יצהר ששידר את המשחק ברזיל – ברה"מ מהחדר שלו במלון בעיר סביליה. הערת היומן מסבירה מנקודת מבט טכנולוגית כיצד בוצעה פעולת ההונאה של אנשי רדיו "קול ישראל". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : כל ששת ההפקות שלי מטעם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את המונדיאלים של ארגנטינה 1978 + ספרד 1982 + מכסיקו 1986 + איטליה 1990 + ארה"ב 1994 + ו- צרפת 1998 – תועדו על ידי בפרוטרוט כפרקי מסע יומן. 

שיא הצחוק והטרגדיה אירעה באחד השידורים הישירים של רמי יצהר מהמלון שלוֹ. לפתע קרתה הפסקת חשמל  בלתי צפויה במלון של רמי יצהר בסביליה ומכשיר הטלוויזיה בחדרו כבה. רָמִי יִצְהָר שַדָּר בעל ניסיון לא התבלבל. הוא "החזיר" בנון שלנטיות את השידור לגדעון הוד ב- IBC במדריד בטענה, "…שהצופים באִצטדיון מסתירים לו את שדה הראייה והוא אינו רואה את המשחק…". הונאה עיתונאית ציבורית של שדר ועיתונאי ברדיו "קול ישראל" הלאומי, שאין לה כפרה. הבלופים האלה נמשכו מספר פעמים עד שהעיתונות בארץ עלתה עליהם וחשפה את קלונם של אנשי הרדיו בפומבי. הפשע העיתונאי הזה של שידור משחקי מונדיאל ספרד 1982 מחדריהם של אנשי הרדיו בבתי מלון בספרד היה סוד כמוס אותו ידעו חמישה אנשים בלבד. שלושת שדרי הרדיו ושני הטכנאים שלהם. בתוך כמה ימים הודלף סיפור הפשע לעיתונאי "חדשות הספורט" שאול אייזנברג. שאול אייזנברג מיהר ופּרסֵם ב- 20 ביוני 1982 בעיתונו מאמר ביקורת חריף על הפקת שידורי רדיו "קול ישראל" תחת הכותרת , "כיצד משדר הרדיו מספרד" [1]. דובר הרדיו השתיק את הפרשה והגיב בשם מנהל "קול ישראל" גדעון לֵב אָרִי, "הכול פועל על פי התוכנית".

על כך כתב נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל כלהלן בדו"ח החקירה המפורט והמפורסם שלו בעמוד מס' 3 בסעיפים 4 ו-5 אודות קורות רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982, אותו הגיש ב-21 בספטמבר 1982 למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל:

(4) "…כשנודע ברגע האחרון כי שידורי הרדיו לא ייעשו ברובם הגדול מן המיגרשים בגלל היעדר כיסוי כספי לשכירת עמדות שידור, שלח ראש הצוות גדעון הוד את אנשיו לבצע את תיאורי המשחקים "ממרכזי תקשורת" שלא היו קיימים כלל. הם נאלצו לשדר את המשחקים ממסכי טלוויזיה ביתיים בחדרי המלון, או לשדר בטלפונים לא תקניים, בלי תצפית על המתרחש במגרש… (5) "…טענתו של המפיק גדעון הוד כי שדר טוב צריך לדעת להסתדר בכל התנאים היא טענת סרק. מפיק ראוי לשמו מעולם לא היה נקלע למצב ביש שכזה, ולא היה כופה על עמיתיו פתרונות מבישים ובלתי מקצועיים כאלה, שיש בהם גם משום הונאת המאזינים…".

גדעון הוֹד נאלץ להודות באשמה. הוא טעה טעות קשה נוספת כשבחר להשיב לתוקפיו בעיתונים בנימוקים פתטיים בלתי מתקבלים על הדעת : "באמצעות השידורים מהמלון חסכנו כסף רב", טען להגנתו המקצועית, והוסיף, "התנאים במרכז העיתונות בברצלונה ומדריד לא היו אידיאליים . עדיף היה שהכתב ישב במלון ויעביר את המשחק דרך מסך הטלוויזיה לארץ . שידור המשחקים מבית המלון חסך למדינה הון כסף מכיוון שעבור הזכות לקבל עמדת שידור בכל מגרש גבו הספרדים 2200 (אלפיים ומאתיים) דולר. אם ח"כ דָן תִּיכוֹן היה מברר את העובדות, הוא היה חולק שבחים לרדיו" [2]. תפקידו של גִדְעוֹן הוֹד במדריד לא היה לחסוך כסף לרשות השידור. תפקידו היה להפיק שידורים עיתונאיים אמינים.

המנהל הקפדן של רדיו "קול ישראל" גִדְעוֹן לֵב אָרִי ז"ל יצא מכליו לשמע טיעוניו של גדעון הוד . "השידורים מבתי המלון הם מעשה חמור . לדעתי  זה היה ממש מעשה טירוף . אני ידעתי שרמי יצהר ודני דבורין שידרו מבתי המלון רק כאשר הצוות חזר לישראל", אמר להגנתו. הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת קיבלה את הצעתו של ח"כ דן תיכון לבקש את חוות דעתו של מבקר המדינה בנושא משלחת רשות השידור לטורניר גמר גביע העולם בכדורגל בטורניר ספרד 82'. רשות השידור כוללת כידוע גם את הטלוויזיה הישראלית הציבורית. לפתע מצאתי את עצמי יושֵב על ספסל הביקורת. כתבי "ידיעות אחרונות", צדוק יחזקאלי וצפריר פז יצקו שֶמֶן על המדורה ובעיתון התנוססה כותרת, "מבקר המדינה יבדוק את מחדלי סיקור הטלוויזיה והרדיו מספרד 1982". עכשיו כבר לא היה ספק. הזוהמה שהוטלה ברדיו דבקה גם בי ובחבריי במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

ב- 21 ביולי 1982 לאחר שוב שתי משלחות השידור של הטלוויזיה והרדיו לישראל פרסם העיתונאי אֵלִי עַזוּר ב- "חדשות הספורט" האשמה חדשה בלתי מבוססת בעליל ובלתי נכונה לחלוטין מפיו של שַדָּר הספורט בשפה העַרבית סולומון "סולי" מוניר, בה טען כלהלן : "צוות הטלוויזיה הישראלית בספרד 82' היה גדול מצוות השידור של ה- BBC". טענה מגוחכת כזאת מעידה עד כמה אין לאיש שדאג לפרסם ולהפיץ את הידיעה הזאת שום יֶדָע ומושג כיצד רשתות טלוויזיה גדולות כמו ה- BBC מפיקות את השידורים שלהן, בעיקר לאחר שלאנגליה הייתה נבחרת משלה שנטלה חלק בטורניר ספרד 1982 ועוד שתי נבחרות סקוטלנד וצפון אירלנד שהשתתפו במונדיאל ספרד 1982 וייצגו את האיים הבריטיים. האם ייתכן כי צוות השידור של ה- BBC היה אומנם קטן מהצוות שלי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, כשעליו מוטלות משימות שידורים ישירים של שלוש נבחרות בריטיות בשלושה Locations שונים והרחוקים זה מזה בספרד הענקית, לרבות עשיית כתבות עיתונאיות – חדשותיות ב- ENG אודות קורות השחקנים המאיישים את שלוש הנבחרות הבריטיות האלה ??? ובכן ה- BBC שיגר למונדיאל ספרד 1982 קבוצת שידור שמנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בראשותו של הבימאי והמפיק אלק וויקס (Alec Weeks). עורכי העיתון "חדשות הספורט" של אֵלִי עַזוּר כמו הכתב עצמו (לרבות מפיץ הידיעה השקרית) נעדרו כל אוריינטציה ומודיעין מינימאליים הנוגעים להפקות טלוויזיה בינלאומיות גדולות בסדר גודל של מונדיאל (ו/או אולימפיאדה) ואת כמות כוח האדם וכמות הטכנולוגיה הנלוות אליהן. אנשי "חדשות הספורט" לא בדקו כמובן את תוכן אמיתות הידיעה , לא הצליבו מידע , ופרסמו אותה בהבלטה גדולה כמו שהיא. זאת הייתה ידיעה לחלוטין לא נכונה שנראתה כמו ההטעיה מכוונת והסתת הציבור, ואשר גרמה נזק תדמיתי גדול לטלוויזיה הישראלית הציבורית וגם לרשות השידור. פרסום ידיעות מצוצות מהאצבע בעיתונות מהסוג הזה שפרסם העיתון "חדשות הספורט" ועיתון "הארץ" מפיו של סולומון "סולי" מוניר, מי ששימש מקור של מר אלי עזור ומשה הר געש ז"ל (כפי שקוראי הבלוג נוכחו לדעת בעבר הקרוב, ו- ייווכחו לדעת או טו טו שוב בעתיד הקרוב) – כי "צוות הטלוויזיה הישראלית בספרד 1982 היה גדול מה-  בי. בי. סי", הן בעלות דינמיקה שלילית וטומנות בחובן סכנה רבה כדרכן של שמועות. בהיעדר קיר מגן הן מתגלגלות כ- כדור שלג. אנוכי הייתי באותם הימים בשירות מילואים קרבי ונטלתי חלק במלחמה בלבנון. לא יכולתי להגיב. החלו להתרוצץ שמועות שווא כי באמת צוות הטלוויזיה שלי בספרד 82' היה גדול מצוות השידור של ה- BBC. לא היה מי שיכחיש אותן. מספסל הביקורת של העיתונות על הטלוויזיה הישראלית הציבורית הועברתי לספסל הנאשמים שלה, ואני בכלל נלחמתי באותה שעה ב- בירות במלחמת לבנון ה- 1.

טקסט תמונה : זהו סולומון "סולי" מוניר שדר ה- Off tube של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה הערבית, במונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. העדיף לשתף פעולה עם אלה שבחרו בעבורו את מקצוע הטלוויזיה המופרך "שדרן ה- Off tube" מהמוניטורים שהצבתי במשרדי הניהול, ההפקה, והתקשורת שלי שהקמתי ו- פרסתי סביב הגלובוס בעת הפקת שידורי הטלוויזיה שלנו את המונדיאלים והאולימפיאדות. היה מדובר ב-חזיון עגום. רחוק מלהיות מרנין. את מלאכת ה- Off tube שעשה קודמו מחמוד אבו באכר והוא אחריו ב- חו"ל, במשרדי הניהול, ההפקה, והתקשורת שבניתי במרחבי ה- IBC's של ה- Host broadcasters השונים לאורכו ורוחבו של כדור הארץ מבואנוס איירס בארגנטינה ועד סיאול בדרום קוריאה ומלוס אנג'לס בארה"ב ועד בואכה סידני באוסטרליה, אפשר היה לבצע באותה מידת רצינות באולפנים בירושלים. לא היה צריך להרחיק לשם כך ל- חו"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה שלי : קוראי הבלוג יכולים למצוא בפוסט הקונקרטי הזה מס' 830 באתר yoashtvblog.co.il גם התייחסות רלוואנטית של נקדימון "נקדי" רוגל לאותו נושא שידורי ה- Off tube של סולומון מוניר בשפה הערבית מהמוניטור במשרד הניהול, ההפקה, והתקשורת שלי ב- IBC במדריד בעת הפקת מבצע השידורים של מונדיאל ספרד 1982, בדו"ח המפורט ששלח ב- 21 בספטמבר 1982 למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  21 ביולי  1982 . קטע מהעיתון "חדשות הספורט". מר אלי עזור כתב העיתון "חדשות הספורט" מצטט ומפרסם ידיעה מופרכת מיסודה מפיו של סולומון "סולי" מוניר, וכותרתה : "הצוות הישראלי בספרד היה גדול מה-  בי. בי. סי.", מדהים שהעורכים שלוֹ פִּרסמו סיפור מופרך לחלוטין מבלי להניד עפעף ומבלי להצליב מידע. משלחת השידור של רשת הטלוויזיה האנגלית הציבורית ה- BBC  בטורניר ספרד 1982, הורכב מ- 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים. צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מנה 9  אנשים בלבד. נוסף אליו השדר בשפה הערבית סלומון מוניר ואיש המנהלה של רשות השידור נסים מזרחי שלא נשא בשום תפקיד רשמי. הוא נשלח לספרד 82' ע"י גדעון לב ארי ז"ל ששימש באותה התקופה ההיא ממלא מקומו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל. לנוכחותו של מר נסים מזרחי במדריד לא הייתה שום חשיבות מבצעית. (ארכיון עיתון "חדשות הספורט". העיתון הזה נסגר במחצית השנייה של עשור ה- 80 במאה שעברה. ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות).

הדיווח הלא מהימן והמופרך לחלוטין מיסודו של סולומון "סולי" מוניר הוכיח עד כמה האיש איננו מכיר ואיננו מתמצא כלל בהיקף הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות הגדולות. האם יעלה על דעתו של כל איש טלוויזיה רציני באשר הוא כי ה- BBC הבריטי הגדול והעצום ורב היכולות , שעליו הייתה מוטלת המשימה לסקר ולשדר ישיר לא רק את הנבחרת הלאומית האנגלית שהתמודדה בספרד 1982, אלא לסקר ולשדר ישיר גם את משחקן של עוד שתי נבחרות מהאיים הבריטיים צפון אירלנד וסקוטלנד שהעפילו אף הן לספרד 1982 – אומנם ישגר למונדיאל ספרד 1982 משלחת טלוויזיה אשר קטנה ממשלחת השידור שלי ? התשובה לכך היא הֶבֶל הבלים. מגוחך שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל שקרא את הידיעה המופרכת שהתפרסמה בעיתון "חדשות הספורט" בראשית חודש יולי של שנת 1982, והיה מודע לבלוף – בחר להבליג ולשתוק , בעוד אנוכי משתתף במלחמה ב- בֵּיירוּת, ולא יכול לְהַגֵן על עצמי.

צריך להבין כי כל האינפורמציה השקרית והמגוחכת הנ"ל שהופיעה בכותרות ראשיות בעיתון "חדשות הספורט" ז"ל ההוא, נודעה לי באיחור ובדיעבד, מפני שבאותה העת נלחמתי בגזרת בֵּיירוֹת בלבנון באוגדה של איציק מרדכי. הודעותיו הפתטיות והשקריות של סולומון "סולי" מוניר לעיתונות יצרו בלבול והטילו לרגע דופי בהפקת מונדיאל ספרד 1982 באחריותי. לפתע נדרשתי להגן על האגפים שלי מבלי שאנוכי נמצא כלל בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. באחת החופשות שלי מהמלחמה פניתי למר אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) בלונדון, ידיד אישי שלי ב- BBC, ומי ששימש ראש המשלחת של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית של ה- BBC במונדיאל ספרד 1982 כדי שיספק לי את נתוני האמת הנכונים לגבי גודל המשלחת שלו בספרד 82', הרכבה, ותפקודה. אָלֶק וִויקְס איש נאמן ויישר דרך נעתר לבקשתי ללא כל היסוס. הוא רק ביקש לשמור על האינפורמציה ב- טלקס (Telex) ההוא ש- שלח לי ב- 25 באוגוסט 1982 כ- "Highly Confidential" (סודית). מכיוון שחלפו מאז יותר משנות דור, יותר מ- 37 (שלושים ושבע) שנים, אני רשאי לפרסם את המידע ברשות הרבים. הטלקס המפורט הזה של אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) מפריך לחלוטין את האינפורמציה האבסורדית והמגוחכת שמסר השַדָּר בשפה הערבית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית סולומון "סולי" מוניר לעיתונאי "חדשות הספורט" מר אֵלִי עַזוּר. הטלקס מפרט את הרכב משלחת ה- BBC ותפקידי האנשים וציוותי השידור. הטלקס הזה של אלק וויקס מ- 25 באוגוסט 1982 מראה כי צוות הטלוויזיה של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC בספרד 1982, מנה 129 (מאה עשרים ותשעה), והיה גדול פי 14 מהצוות הישראלי בספרד 1982.

טקסט מסמך : 25  באוגוסט 1982. זהו מסמך ה- Telex המקורי  ששלח לי אלק וויקס (Alec Weeks) ראש משלחת השידור של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC  למונדיאל ספרד 1982. המסמך קובע כי משלחת ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 מנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בשלב הראשון של המשחקים צומצמה ל- 79 (שבעים ותשעה) בשלב השני. המסמך הזה מפריך לחלוטין את דיווחו של השדר בשפה הערבית סולומון מוניר לעיתונות הישראלית, בו סיפר כי צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לוגיסטיקה מוגבלת, לא נוחה, וצרת אופקים שלנו של הטלוויזיה ישראלית הציבורית במונדיאל ספרד 1982.

אוסיף עוד שאושרו לי חדרים ללינה זוגית במלון "Convencion" (וגם במלונות בערים נוספות מהן שידרנו את משחקי האליפות) בעלות ממוצעת של 112 (מאה ושניים עשר) דולר לילה. כסף רב בימים ההם מחקר קצר שערכתי בספרד 82' בין משלחות הטלוויזיה השונות גילה שהטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה היחידה בעולם שכפתה על אנשי הצוות שלה בספרד להשתכן בזוגות כאילו מדובר בשירות מילואים. סמנכ"ל הכספים ישראל דורי הסכים לשכור 5 (חמישה) חדרים במדריד, אולם  מפני שמספר אנשי המשלחת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית למונדיאל ספרד 1982 היה 11 (אחד עשר) לרבות עוזרת ההפקה המצוינת שלי גב' עדה קרן לגור, אילץ אותי הדבר לעשות סידור כי בחדר אחד יתגוררו 3 אנשי צוות, ועוד 8 אנשי צוות יחלקו ארבעה חדרים נוספים. עדה קרן נאלצה לחלוק חדר עם גברים. ישראל דורי לא הסכים לשנות את רוע הגזירה ולהוסיף חדר בעלות של 112 דולר רק בעבור גב' עדה קרן. זה נראה בעיניו מחיר מוגזם. הדיור הבעייתי של עדה קרן העמיד אותי בפני דילמה האם בתנאי המגורים הנוכחיים במדריד (וגם באצטדיונים האחרים בערים האחרות לשם היא נועדה לנסוע בתוקף תפקידה) עלי לוותר על עדה קרן והאם להודיע לה שלא תטוס למדריד. ברור שאנוכי לא וויתרתי על עדה קרן (היא הייתה עוזרת הפקה חיונית בהפקה כה ממושכת, מורכבת, ומסובכת). עדה קרן עצמה לא וויתרה על ביצוע המשימה, אולם יוסף "טומי" לפיד וויתר. הוא לא התערב בהחלטה הכספית המטומטמת של ישראל דורי שלא לשכור חדר נוסף עבור עוזרת ההפקה, ונתן למצב הבלתי מתקבל על הדעת להישאר על כנו כמות שהוא.

טקסט תמונה : יוני 1982. מונדיאל ספרד 1982. מדריד. התמונה שצילמתי מתעדת לינה קבוצתית בקרב משלחת רשות השידור הישראלית. השדר המוביל שלי יורם ארבל (מימין) ומפקח התקשורת מיכה לויירר (משמאל) חולקים חדר משותף במלון  “CONVENCION“ במדריד. הלינה הקבוצתית במבצעי שידור בינלאומיים ממושכים הייתה המצאה ישראלית שנועדה לחסוך כסף לקופת הרשות. שום רשת טלוויזיה בעולם אינה נוהגת להלין את עובדיה בזוגות במבצע שידורים כה ממושך חוץ מהטלוויזיה הישראלית הציבורית. עבודת ההפקה והשידור בחו"ל איננה שירות מילואים וגם לא חיי קומונה בקיבוץ. מספיק שאחד מבני הזוג נוֹחֵר בלילה ו/או מעשֵן כדי להפוך את חייו של השני לבלתי נסבלים. הערה אישית שלי : מנכ"ל רשות השידור אורי פורת נענה להפצרתי והפסיק את הנוהג הנפסד הזה של "לינה בזוגות" במונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986.התיעוד נשמר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1982. זוהי עמדת השידור שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון הכדורגל רָב המסורת והמוניטין "Santiago Bernabeu" במדריד. עוזרת ההפקה עדה קרן יושבת שנייה מימין. טכנאי הקול והתקשורת המצוין סעדיה קאראוואני (במרכז) אוחז במיקרופון ה- Lip Microphone ומוודא את איכות קו השידור ה- 4W ברוחב פס של 3.54 קילו הרץ (khz) עם חבריו באולפן בירושלים. משמאל חתוך, השדר יורם ארבל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 12 ביוני 1982. מונדיאל ספרד 1982. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. אנוכי בדרכי עם חבריי ל- IBC (מרכז השידורים הבינלאומי) במדריד (רואים את ה- Accreditation תלוי על צווארי) יממה לפני יריית הפתיחה של טורניר גביע העולם בכדורגל. את התמונה הזאת גיליתי לא מזמן בארכיון התמונות הגדול שלי. אנוכי זוכר את רגע הצילום ההוא. אורי לוי המפיק מִשְנֶה המצוין שלי צילם אותי ברגע של בדידות, געגועים, ומחשבות אודות האחריות הכבדה והעצומה שנטלתי על עצמי לשמש מנווט ומוביל של הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הישירים את מונדיאל הכדורגל של ספרש 1982. הייתי שקוע בהרהורים אודות מלחמת לבנון ה- 1 וב- רולר השחור שרץ בתום מהדורות "מבט" והציג מידי ערב את שמות חיילי צה"ל שנהרגו בקרבות הקשים. הצעתי ליוסף "טומי" לפיד לפרק את ההפקה ולחזור הביתה כדי ליטול חלק במלחמה העקובה מדם ההיא, אבל הוא לא הסכים. "השידורים הישירים של משחקי מונדיאל 1982 שאתם מעבירים מספרד ארצה חשובים ומקבלים חשיבות יתר בעיתות מלחמה", אמר לי. (צילום אורי לוי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הבלוג הזה הקרויyoashtvblog.co.il איננו קוּרְס טלוויזיה. בכל זאת אנוכי מבקש לבקש לשתף במשהו את הקוראים בחלק מהתכתובת של RTVE ו- CTNE (חברת הטלפון הלאומית של ספרד) עמי בשנים 1980, 1981, ו- 1982, במקצת משפע הנתונים הטכנולוגיים והלוגיסטיים ומגוון שירותי הטלפוניה ושירותי קווי השידור ה- 4W שהעמידו והציעו שני הגופים האלה לעולם כולו ולי כנציג הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מדובר בשירותים יעילים ומדויקים הנוגעים לשידורי הטלוויזיה הממושכים והמורכבים של מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982 + מחירי השכירה והשימוש. מעולם לא פרסמתי את המסמכים האלה בפומבי. היחידים שראו אותם בזמנו לפני יותר משנות דור היו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל, סמנכ"ל הכספים של רשות השידור ישראל דורי ייבדל לחיים ארוכים, מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל ומחליפו בתפקיד טוביה סער יבד"ל לחיים ארוכים, והיועץ הבכיר של המנכ"ל נקדימון "נקדי רוגל ז"ל מי ששימש מאוחר יותר מטעמו כקצין חוקר של הפשלה החמורה וכישלון שידורי רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982.

כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית אתה חייב להיות מחונן גם בידע והשכלה טלוויזיונית טכנולוגית רחבה כדי להבין מה רוצים ממך בתכתובת הטלוויזיונית הזאת . צריך גם סבלנות כדי לקרוא אותה בעיון רב מבלי להפסיד שום פרט. מפני שעם המידע הזה אתה הולך למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ולסמנכ"ל הכספים שלו ישראל דורי כדי לקבל את האישורים הכספיים – כלכליים הנדרשים על מנת לתַּפְעֵל הפקת שידור טלוויזיונית כה מורכבת ומסובכת וגם ממושכת הרחק מגבולות המדינה הקרויה "מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" לרבות תקשורת לוויינים מסובכת, מסורבלת, וביורוקרטית בין תחנת הקרקע הספרדית לתקשורת לוויינים Buitrago לבין תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים שלנו בעמק האלה . צריך להבין שמדובר בשנת 1982 בטרם הטסת לוויין התקשורת האירופי ה- ECS לשמיים (החל לפעול רק ב- 1988 לקראת אולימפיאדת סיאול 1988). בעצם "בזק" שימשה ב- 1982 כמעין חברת תיווך תקשורתית בין מאוויי התכנון שלי לבין ה- EBU ו- RTVE. הפקת הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 על ידי הפכה להיות איטית, מסורבלת, ומלווה בסימני שאלה מיותרים, משום שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה מאוד לא בטוח בעת ההיא בעצמו. זאת הייתה אמור להיות ההפקה הבינלאומית הראשונה שלו הנוגעת למפעל ספורט ענק, פופולארי, ורב ממדים כמו המונדיאל, והוא ראה כיצד נוזל הכסף מבעד למסננת של סמנכ"ל הכספים שלו ישראל דורי. הוא יוסף "טומי" לפיד הפקיד שני כלבי שמירה על הקופה הציבורית בדמותם של ישראל דורי ושלמה עבדי ובכך ביקש לסכל ו/או לפחות להאט את הדרישות הביצועיות היקרות שלי. הוא לא אִפְשֵר לי לצאת לקרב בחזית הספרדית בקיץ 1982 בתנאים שלי כמנווט מוביל ומעצב טלוויזיה שלו. הוא עיכב את תשובותיו לי (ולכן לא יכולתי להשיב במועד בכל ענייני ההפקה ל- RTVE) ומפני שהיה חסר לחלוטין ביטחון טלוויזיוני בתחום הזה של שידורי ספורט מורכבים ויקרים , ניסה לערער גם את הביטחון האישי שלי. התחושה שלי הייתה שאנוכי לבד בהפקה המורכבת והמסובכת הזאת לפחות בראשיתה. בעצם אנוכי יוצא לקרב סבוך וממושך רחוק מגבולות המדינה מבלי שלרמטכ"ל שלי יש מושג של כיוון והשראה. בשל אישיותו הדומיננטית הוא האפיל על מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ועל מחליפו טוביה סער. יוסף "טומי" לפיד היה הססן.

הפליא אותי מאוד שכמנהיג שידור עתיד היה לכפות עליי על פי צו, ולהעניק את המיקרופון בעת השידורים הישירים מספרד 82' של שלושת השדרים שלי יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת – למען פריצות חיות Off tube (מלאכותיות ומיותרות לחלוטין) של השדר בשפה הערבית סולומון "סולי" מוניר מהמשרד שלי ב- IBC במדריד. זאת הייתה טיפשות טלוויזיונית בהתגלמותה שהוא יוסף "טומי" לפיד המציא. מציאוּת אבסורדית בה על מיקרופון אחד שידרו לסירוגין בשתי שפות עִברית ועַרבית. חידלון חסר תקדים שהיועץ הבכיר שלו נקדימון "נקדי" רוגל הפר אותו מאוחר יותר בדו"ח המיוחד שכתב לו ב- 21 בספטמבר 1982. יוסף "טומי" לפיד רחש חיבה יתירה למנהל הטלוויזיה בשפה הערבית בימים ההם מר יוסף בר-אל ותרגם זאת בהטסת שדר בשפה הערבית (סולי מוניר) יחדיו עם הצוות שלי רק כדי לשדר Off tube מהמשרד שלי ב- IBC במדריד סיכומים קצרים ותקצירים קצרצרים (לעולם לא מהשטח). הסברתי לו כי את שידורי ה- Off tube שלו מהמוניטור יכול סולי מוניר לעשות מהאולפן בירושלים ואין צורך להרחיק עד ספרד לשם כך . תשובתו הייתה "אל תתחצף". ידעתי שהוא בוטה. לא ידעתי עד כמה (כפי שיהיה אפשר להיווכח בהמשך סדרת הפוסטים הזאת הדנה בהפקת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ספרד 1982, בוטה אבל לא טיפש). ברור שלא נשארתי חייב והשבתי לו כלהן : "אם כך אתה מתנהג לא כמנכ"ל רשות שידור ועורך ראשי אלא כפוליטיקאי שמבקש שקט במסדרונות הטלוויזיה תמורת אתנן ושוחד טלוויזיוני". יוסף "טומי" לפיד אהב את יוסף בר-אל מסיבותיו שלו. הוא אמר לי כמפיק ועורך של מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 כי כל עוד הוא כאן הטלוויזיה בשפה הערבית לא תקופח ועלי לכבד את החלטתו זאת. הסברתי ליוסף "טומי" לפיד כלהלן : "תראה, רשת הטלוויזיה JRT של יוגוסלביה הגדולה (הייתה חברה ב- EBU כמונו) עשתה Booking של חמש עמדות שידור בכל אצטדיון במונדיאל ספרד 1982 בחמש שפות עבור האוכלוסייה המגוונת שלה : סרבית, סלובנית, מקדונית, קרואטית, ובוסנית – אולם מדובר בשידורים ישירים בהיקפים מלאים מהשטח, ולא בשידורי Off tube מהמוניטור במדריד כפי שאתה מייעד לסולי מוניר". אנוכי יודע שיוסף "טומי" לפיד העריך ואהב אותי . אולם הוא לא השתכנע . "אתה תעשה את עבודתך ואני אעשה את שלי. אל תתערב", ענה לי. יוסף "טומי" לפיד הפתיע אותי במידה רבה אז מפני שהתעקש בתוקף תפקידו כעורך ראשי להיות חובבן. מדובר היה בעיתונאות מחורבנת בה נשלח עיתונאי טלוויזיה בשפה הערבית ע"י מנכ"ל רשות השידור כדי להעתיק אינפורמציה מהמוניטור הספרדי במדריד בעוד שהוא יכול לעשות בדיוק את אותו הדבר מהמוניטור הישראלי המותקן בירושלים. לסולומון "סולי" מוניר לא היה מה לעשות ולחפש בספרד רק כדי להשמיע קולו לרגע בשיטת ה- Off tube. מי ששלח אותו למונדיאל ספרד 1982 הפך אותו לפיגורה טלוויזיונית חסרת ערך משום שכפה עליו לעבוד בתנאים מגוחכים. מתן האינפורמציה באמצעות שירות ה- Off tube שהגיש לצופיו היה חרבון עיתונאי. הוא לא היה אשם. אשם היה מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שכפה עליו לעבוד בתנאי עיתונאות אפסיים. אולם הוא סולי מוניר בכל זאת היה אשם מפני שהסכים לטוס למדריד כדי לשדר Off tube לצופים שלו בישראל ממשרד הניהול, ההפקה, והתקשורת שלי הממוקם ב- IBC במדריד, סך של כמה רגעים מידי יום ביומו בתנאים מגוחכים ו- פתטיים אותם הכיר ו-ידע מראש. הוא סולומון מוניר הסכין לעבוד בתנאי עבדות עיתונאית שמנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד סמך ידיו עליהן יחדיו עם ידידו יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה הערבית. היה מדובר בריאליטי ישראלי טלוויזיוני אבסורדי. זאת הייתה פארסה שדובר בה בכל סדרת הפוסטים הזאת שעוסקת ודנה בהפקת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982.

טקסט תמונה : יוני 1982 . מונדיאל ספרד 1982. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. תיעוד מרשיע. זהו משרד הניהול, ההפקה והתקשורת שלי, של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד. זוהי אחת התמונות העגומות בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיה בה נראה שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה העַרבית סולומון "סולי" מוניר (קיצוני משמאל) משדר Off Tube מהמוניטור במשרד במדריד לצופים שלו בישראל. האיש הסכים לעבוד בתנאים עיתונאיים פתטיים ו-מגוחכים. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : סולומון "סולי" מוניר, שליח ה- Off tube של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה הערבית למונדיאל ספרד 82', הפקיד נסים מזרחי (פרי יוזמתו של מנהל הרדיו גדעון לב ארי) מחזיר לעצמו שעות שינה ומנמנם במשרד בעת העבודה והשידורים הישירים שאנוכי מנהל (הערה : נוכחותו בשטח לא סיכנה את ההפקה אך גם לא הועילה), מיכה לויירר מפקח התקשורת והקוֹל, עדה קרן עוזרת ההפקה, ומנחם וולף מפקח ה- Video. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שנים רבות אח"כ בעת עריכת המחקר והכתיבה של הסדרה רחבת ההיקף בת 13 הספרים אודות "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", מצאתי ב- 23 בינואר 2006 בעיתון "מעריב", עוד הוכחה כי יוסף "טומי" לפיד לא היה רק איש בוטה, אלא צִפְצֵף ביודעין ובפרהסיה על כל החוקים המקובלים הנוגעים להתנסחות תרבותית לטוב ולרע בגין כישרונם של בני האדם. באשר לסוגיה האם יוסף בר-אל ראוי להיות מנכ"ל רשות השידור (ב- 2002) מחמת גילו, אמר לציטוט כהאי לישנא בחודש מאי של שנת 2002 :"יש אנשים בגיל 70 שהם צלולים ואפילו עומד להם". ובאשר למחלוקת הפוליטית שלו עם גב' זהבה גלאון מנהיגת מר"צ, הכריז במארס 2005 : "אני מאוד אוהב נשים, אבל כשאני רואה את זהבה גלאון יש לי קושי עם זה".

 ראה "מעריב". 23 בינואר 2006 . יוסף "טומי" לפיד ז"ל מחווה בערוב ימיו בסגנונו הבוטה והגס את דעתו החיובית על יוסף בר-אל, "יש אנשים בגיל 70 שהם צלולים ואפילו עומד להם", ואת דעתו השלילית על גב' זהבה גלאון, "אני מאוד אוהב נשים, אבל כשאני רואה את זהבה גלאון יש לי קושי עם זה". 

גִדְעוֹן הוֹד היה האָשֵם העיקרי במעשה המביש של רדיו "קול ישראל", לא מפני ששידר בעצמו מהמלון אלא בגלל שהרשה זאת ביודעין לפיקודיו. גם שני פיקודיו דני דבורין ורמי יצהר היו אשמים במעשה ההונאה משום שהסכימו לשתף פעולה ולשדר Off tube בין אם מדובר בשידור Off tube מהחדר במלון ובין אם מדובר בשידור Off tube ממרכז שידורים כמו שלי ב- IBC במדריד. מדהים ששני טכנאי הרדיו מאקס גורפינקל ודובי מאוטנר לא הפנו כל שאלה ולא ביקשו כל הסבר משלושת השדרנים, "האם בעבור הפשלה הזאת הטסתם אותנו מירושלים למדריד ?".שותפים מלאים להצגת הנֶפֶל הזאת ומעשה ההונאה הזה של חמשת אנשי הרדיו שלושת השדרים ושני הטכנאים, היו מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לב ארי ומנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שלא וִוידְאוּ ביצוע כבר מההתחלה בשלבים הראשונים של הפקת רדיו "קול ישראל" . האשמה הכבדה מוטלת גם לפִתחם של שני השדרים דָנִי דְבוֹרִין ורָמִי יִצְהָר שהסכימו בנפש חפצה להשתתף בפיאסקו המֵביש ונטלו מרצון חלק במעשה המעל והמרמה. צריך להבין כי שידורי רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982 עולם לא התבצעו מעמדות שידור באִצטדיונים. במקרה הטוב הם שידרו Off Tube ממסך הטלוויזיה במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי במדרי , ובמקרה הגרוע מהמוניטור בחדר במלון בו התגוררו השדרים. מדהים כיצד ההפקה הרשלנית הזאת זלגה דרך חורי הבקרה של המסננת מבלי לעורר את חושיו החדים של מנהל רדיו "קול ישראל" גדעון לֵב ארי.

ועוד דבר במסגרת ההיסטוריה הזאת של שידורי Off tube מהמוניטור של רדיו "קול ישראל" מחדר במלון : זאת לא הייתה הפעם הראשונה שרדיו "קול ישראל" נהג כך. היה לכך תקדים . במונדיאל ארגנטינה 1978 סיפר לי דני דבורין ידיעה קלוקלת על עצמו כי הוא וּפָרשנוֹ עמי פזטל שידרו ישיר ממוניטור הטלוויזיה בחדרם במלון "פלאזה – סַן מרטין" בבואנוס איירס (Buenos Aires – מקום משכנה של משלחת רשות השידור) את משחק הפתיחה במונדיאל ארגנטינה 1978 בין נבחרות מערב גרמניה ופולין. זה היה ב- 1 ביוני 1978 בין 14.55 ל- 16.45 על פי שעון ארגנטינה (21.45 – 19.55) שעון ישראל. לטיב מזלו של דני דבורין העסק המְנֻוָון הזה נשמר בסוֹד ולא דלף. העיתונות הכתובה לא עלתה על מעשה השידור המביש הזה. דני דבורין סיפר לי זאת בעצמו אישית בבושת פנים. לא מרצונו החופשי אלא כתשובה לשאלה שלי מהיכן הוא והפרשן שלו שידרו ישיר את משחק הפתיחה מערב גרמניה – פולין ב- 1 ביוני 1978. בביקור ביקורת שלי בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס בטרם משחק הפתיחה מערב גרמניה – פולין באותו יום חמישי ההוא של 1 ביוני 1978 (כעורך ומפיק ראשי של מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978) לא ראיתי ולא מצאתי כל זכר לעמדת שידור של רדיו "קול ישראל" . עמדות השידור היו מסומנות על פי הקודים של רשתות הטלוויזיה והרדיו המשדרות. למשל עמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בחמשת האצטדיונים ב- בואנוס איירס, רוסריו, מנדוזה, קורדובה, ו- מאר דל פלאטה במונדיאל ארגנטינה 1978 סומנה כ- IBA TV. אם רדיו "קול ישראל" היה משדר מאצטדיון "ריבר פלייט" עמדת השידור שלו הייתה אמורה להיות מזוהה על פי הכתובת IBA R. בדקתי עם ביל וורד (Bill Ward) ומנולו רומרו (Manolo Romero) ראשי קבוצת ה- Operation group של ה- EBU בבואנוס איירס את הרשומות שלהם ועם ה- Host broadcaster הארגנטיני ATC 7, האם רדיו "קול ישראל" שכר עמדת שידור באצטדיון "ריבר פלייט". התשובה הייתה שלילית. יתירה מזאת : לרדיו "קול ישראל" לא הייתה שום עמדת שידור מוזמנת בשום אצטדיון בחמשת הערים הארגנטיניות בואנוס איירס, רוסריו, קורדובה, מנדוסה, ומאר דל פלאטה שאירחו את מונדיאל ארגנטינה 1978. מכיוון שדני דבורין ועמי פזטל אף לא שידרו Off tube ממשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC (מוקם ברובע פיגואורוה – אלקורטה בבואנוס איירס) , התעניינתי לדעת אצלו אצל דני דבורין , כיצד ביצע את משימת השידור הישיר שלו . הוא השיב לי מבויש, "מהמוניטור בחדר במלון כי לא הייתה לי ברירה". הופתעתי מאוד וריחמתי עליו. ברור שדני דבורין היה מעדיף לשדר למאזינים שלו מאצטדיון "ריבר פלייט". אינני יודע עד היום הזה מדוע נכפה לעבוד בתנאים מגוחכים ומבישים שכאלה ומדוע הסכים לטוס לארגנטינה רק כדי לשדר ישיר את משחק הפתיחה של מונדיאל ארגנטינה 1978 Off tube ממכשיר הטלוויזיה המוצב בחדרו במלון "פלאזה סאן מרטין". לא דיווחתי על כך לבוס שלי ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זה לא היה ענייני. גם לא הדלפתי דבר לאיש. בחלוף יותר מ- 35 שנים מאז אותו מקרה אין הדבר עוד סוד. אך נעזוב זאת עכשיו.

ליקוי חמור שלי היה נעוץ באי הענקת תשומת לב מספקת לחֵלק מההערכות הלוגיסטית המסובכת בספרד, שנשענה בפעם הראשונה על דִילִים של מגורים במלונות, על בסיס של "הכול או לא כלום". הסכמתי לוותר בארץ לסמנכ"ל הכספים יִשְרָאֵל דוֹרי על חֶדֶר אחד במדריד, בעת הדיון על מגורי הצוותים במלונות ברחבי ספרד. המחירים במדריד היו היקרים ביותר גם ברשימת המלונות הזולים שהוצעו לנו. 112 דולר ללילה. במלונות אחרים במדריד נדרשו המשתכנים לשלם 250 דולר ללילה, וגם 350 דולר ואפילו 450 דולר ללילה אחד. מר ישראל דוֹרִי שרצה להגן על קופת רשות השידור אמר לי משהו כמו, "הֵי יואש, אתה כבר תסתדר, תסתפק בחמישה חדרים , אינך צריך שישה". הסכמתי "להסתדר". שגיתי שגיאה קשה. לא ניתן היה אז לשבור את העיקרון הנוקשה שכפתה רשות השידור מגורים בזוגות. היינו היחידים מבין כל רשתות השידור בעולם שאנשיה לנו במלונות בזוגות כמו בקיבוץ, או אם תרצו כמו באוהל משותף בשירות מילואים. להסכים מרצוני לוותר להנהלה על חדר במלון בהנחה שאני מציל את קופת רשות השידור, הייתה אִיוֶולֶת. מנינו אחת עשרה אנשים במשלחת לספרד, בתוכה גם אישה אחת, עוזרת ההפקה החרוצה שלי עדה קרן. עשרה גברים ואישה אחת אמורים היו לחלוק עכשיו חמישה חדרים. לחֶדֶר שלי חבְרוּ סולומון "סולי" מוניר ונסים מזרחי. גרנו שלושה בחדר מבלי שאני מיידע את הנהלת המלון.

שני שכניי לחדר המשותף היו עסוקים הרבה פחות ממני במשימות השידור בספרד 1982 ולכן מצאו שפע זמן פנוי לבילויים. "סוג בילוי אהוּב עלינו היה ביקור בקזינו העירוני של מדריד", סיפר לי נסים מזרחי. סולומון "סולי" מוניר לא היה "חייל "שלי. הוא היה נציג של הטלוויזיה בשפה העַרבית שהייתה אקוויוולנט ניהולי וגוף שידור עצמאי המקביל לטלוויזיה הישראלית הציבורי, בשפה העִברית . לא הערתי להם אך מפני שהם היו שותפים ל- Double room שבו התאכסנתי יחד אתם, נאלצתי להשאיר להם את דלת החדר פתוחה כדי לאפשר להם להיכנס עם שחר למיטותיהם מבלי להעירני. אחד משני שותפיי לחדר לא החזיק מעולם מעמד בשל הבילויים והיה נרדם במשרד ב- IBC בעיצומם של השידורים. כל העסק הזה היה מגוחך . עשיתי מעשה לוגיסטי אסור. וויתרתי ולא התעקשתי רק כדי לחסוך כמה דולרים ליוסף "טומי" לפיד ז"ל וישראל דוֹרִי יבד"ל על חשבון האינטגריטי האישי שלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הטלוויזיה של ספרד 1982 ומנהל משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית. השאר התחלקו לזוגות בארבעת החדרים הנותרים, שבעה גברים ואישה אחת. זה היה פתרון כפוי ומאולתר שלי ברגע האחרון שבּוֹ עדה קֶרֶן נאלצה לחלוק חדר משותף עם גברים אחרים. כמו בטיול שנתי של "הנוער העובד והלומד", "הצופים", ו/או תנועת "השומר הצעיר" אם תירצוּ.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. משרד ההפקה והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC  במדריד. אחת התמונות העגומות בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בה שדר טלוויזיה ישראלי טס מישראל לספרד רק כדי לשדר Off tube מהמוניטור ב- IBC במדריד לצופיו בישראל. חזון טלוויזיה בלתי מתקבל על הדעת. זיהוי הנוכחים משמאל לימין : שדר הטלוויזיה הנרפה בשפה הערבית סולומון מוניר משדר Off Tube מהמוניטור במשרד לצופים שלו בישראל. נסים מזרחי עייף ומנומנם וחסר כל תפקיד בצוות השידורים מחזיר לעצמו שעות שינה בעת ישיבתו במשרד, מיכה לויירר מפקח התקשורת והקוֹל, עדה קרן עוזרת ההפקה, ומנחם וולף מפקח ה- Video. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אינני יודע אם המאזינים וצופי הטלוויזיה בשפה הערבית היו מודעים לעובדה כי האינפורמציה העיתונאית המובאת להם ממדריד, נעשית בעצם מהמוניטור במשרד ב- IBC ולא מעמדת שידור באצטדיון. מצב רגיש ובעייתי. נקדימון "נקדי'" רוגל ז"ל נהג לומר לי, "את שידור ה- Off  tube שעושה השַדָּר בשפה הערבית במדריד ניתן לעשות מהמוניטור בירושלים. נסיעתו לספרד 1982 מיותרת לחלוטין".

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל ספרד 1982. מדריד. עדה קרן עוזרת ההפקה שלי במשרד ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במדריד- ספרד. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עדה קֶרֶן הייתה עוזרת ההפקה שלי בטורניר מונדיאל ספרד 1982. היא שימשה במשך שנים בתפקיד הזה בתפעול השוטף של מחלקת הספורט בארץ. היא הייתה עוזרת הפקה יעילה, מוכשרת, וגם יפת מראה שנשאה על גבה צמת שיער אדמונית. היא עזבה את מחלקת הספורט ב- 1984 . במקומה מונתה לתפקיד גב' שמחה שטרית.

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. לינה קבוצתית בקרב משלחת רשות השידור . השדר יורם ארבל (מימין) ומפקח התקשורת מיכה לויירר חולקים חדר משותף במלון  “CONVENCION“ במדריד. הלינה הקבוצתית במבצעי שידור בינלאומיים ממושכים הייתה המצאה ישראלית שנועדה לחסוך כסף לקופת הרשות. שום רשת טלוויזיה בעולם אינה נוהגת להלין את עובדיה בזוגות במבצע שידורים כה ממושך חוץ מהטלוויזיה הישראלית הציבורית. עבודת ההפקה והשידור בחו"ל איננה שירות מילואים וגם לא חיי קומונה בקיבוץ. מספיק שאחד מבני הזוג נוֹחֵר בלילה או מעשֵן כדי להפוך את חייו של השני לבלתי נסבלים. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת נענה להפצרתי והפסיק את הנוהג הנפסד הזה של "לינה בזוגות" במונדיאל של מכסיקו 1986. התיעוד נשמר. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מסת השידורים הישירים הגדולה שלנו בהיקפים מלאים החלה ב- 28 ביוני 1982 בתשע בערב מאצטדיון "נואו קמפ" בברצלונה עם תחילת משחקי הסיבוב השני של הטורניר שהתנהלו במסגרת ארבעה בתים בשיטת ליגה בת סיבוב אחד. בשידור הישיר הראשון פולין הביסה את בלגיה  3 : 0 בבית A . יוסף "טומי" לפיד עמד בדיבורו ואִפשר לי לפעול במלוא הקיטור על פי התוכנית המקורית. כלומר 16 (שישה עשר) שידורים ישירים של כל משחקי הסיבוב ה- 2 לרבות שני משחקי חצי הגמר , המשחק על המקום ה- 3, ומשחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 באצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. ואם יידרש, שידור ישיר גם של משחק הגמר החוזר באותו מקום (במקרה של תוצאת תיקו במשחק הגמר הראשון בתום 120 דקות) ביום שלישי – 13 ביולי 1982. יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת נעו מעִיר לעִיר ומאִצטדיון לאִצטדיון עם שני הטכנאים הצמודים אליהם סעדיה קאראוואני ומנחם ווֹלף . זמני המשחקים היו נוחים. חמש ורבע אחה"צ ותשע בערב על פי שעון ישראל. הצוות בספרד 1982 לא עשה אפילו טעות אחת למעט הפריצות הכפויות (על פי הוראתו של יוסף "טומי" לפיד מנכ"ל רשות השידור) של השַדָּר בשפה העַרבית סולומון "סולי" ומוניר.

ב- 29 ביוני 1982 שידרנו ישיר בתשע בערב בבית B ממדריד את המשחק מערב גרמניה – אנגליה 0:0 , ואח"כ ב- 2 ביולי בתשע בערב ממדריד את ניצחונה של מערב גרמניה על ספרד בתוצאה 1:2. גולת השידורים הישירים היו משחקי בית C  שנערכו בברצלונה בהשתתפות נבחרות איטליה, ברזיל, וארגנטינה. שלושת המשחקים החשובים והמסקרנים האלה נערכו על פי קביעה מוקדמת באצטדיון השני (הקטן יותר) של העיר בברצלונה (Estadio RCD Espanol). ב- 29 ביוני 1982 בשעה 17.15 החל השידור הישיר שלנו של המשחק איטליה נגד אלופת העולם מ- 1978 נבחרת ארגנטינה. איטליה ניצחה בתוצאה 1:2 משערים של מארקו טארדלי בדקה ה- 55 ואנטוניו קאבריני בדקה ה- 67. דניאל פאסארלה צִמצם ל- 1:2 בדקה ה- 83. ארגנטינה הופיעה כמעט באותו בהרכב שהעניק לה את הבכורה ארבע שנים קודם לכן. בשער ניצב אובאלדו פיליול (Ubaldo Matildo Fillol). הרביעייה האחורית כללה את הבלם דניאל פאסארלה (Daniel Alberto Passarella), ואת חורחה אולגואין (Jorge Mario Olguin), לואיס גאלוואן (Luis Adolfo Galvan), ואלברטו טאראנטיני (Alberto Cesar Tarantini). שחקני מרכז השדה ועושי המשחק היו אוסבאלדו ארדילס (Osvaldo Cesar Ardiles) שהיה אז כבר שחקן הקבוצה האנגלית טוטנהאם, דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona), ואמריקו – רובן גאייגו (Americo Ruben Gallego). השורה הקדמית הורכבה ממריו קמפס (Mario Alberto Kempes), ריקארדו – דניאל ברטוני (Ricardo Daniel Bertoni), וראמון דיאז (Ramon Angel Diaz).

ב- 2 ביולי 1982 שידרנו ישיר בחמש אחה"צ מברצלונה את המשחק ברזיל – ארגנטינה 3 : 1 . את השערים לברזיל הבקיעו זִיקוּ בדקה ה- 11, סרג'יניו בדקה ה- 66, וג'וניור בדקה ה- 75. ראמון דיאז הקטין בדקה ה- 89. ב- 5 ביולי 1982 נפל בחלקו של יורם ארבל לשדר מברצלונה את אחד המשחקים הבלתי נשכחים בתולדות המונדיאלים בכל הזמנים, איטליה – ברזיל 2:3. ברזיל הייתה הפייבוריטית אך לאיטליה היה את פאולו רוסי בן ה- 26 שחקו קבוצת יובנטוס. פאולו רוסי הבקיע שלושער לזכות נבחרת איטליה. השידור הישיר באולפן בירושלים החל בחמש אחה"צ . הובילו אותו אורלי יניב ודני לבנשטיין. המשחק יצא לדרך ב- 17.15. פאולו רוסי קבע 0:1 בדקה ה- 5. סוקראטס הִשווה ל- 1:1 בדקה ה- 12. פאולו רוסי כבש שוב בדקה ה- 25 ופלקאו שוב השווה ל – 2:2 בדקה ה- 68. ואז הגיע שער הניצחון של פאולו רוסי בדקה ה- 74. נבחרת איטליה שיחקה בהרכב הזה : שוער דינו זוֹף (Dino Zoff). בשורה אחורית הציב המאמן אנצו בירזוט את קלאודיו ג'נטילה (Claudio Gentile) , ג'אטאנו שיריאה (Gaetano Scirea) , פולוויו קולווואטי (Fulvio collovati), ואנטוניו קאבריני (Antonio Cabrini). במרכז השדה שיחקו ברונו קונטי (Bruno Conti), מארקו טארדלי (Marco Tardeli), ז'אן – קארלו אנטוניוני (Giancarlo Antognoni), וגבּריאל אוריאלי (Gabriele Oriali). חוליית החוד הורכבה מפראנצ'סקו גראציאני (Francesco Graziani) והחלוץ מריח השערים פאולו רוסי (Paolo Rossi). על הספסל ישבו שחקנים לא פחות מוכשרים מהשמות בהרכב הראשון כמו אלסאנדרו אלטובלי (Alessandro Altobelli), ג'יוזפה ברגומי (Giuseppe Bergomi), פראנצ'ינו בארזי (Franchino Baresi) ואחרים שהמתינו בכיליון עיניים להזדמנות שלהם.

איטליה הייתה נבחרת חזקה, מאוזנת, ויציבה ובעלת כושר גופני פנטסטי. המשחק נגד ברזיל סלל לאיטליה את הדרך למשחק הגמר. לפתע הכול התחבר לה. צריך לזכור שבבית המוקדם סיימה איטליה בתוצאת תיקו את שלושת משחקיה. תיקו אפס נגד פולין, תיקו אחת נגד פרו, ושוב תיקו אחת נגד קָמרון . פולין סיימה ראשונה בבית עם 4 נקודות ואיטליה דורגה שנייה עם 3 נקודות. הניצחון על ברזיל היווה נקודת מפנה איטלקית.

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. זוהי נבחרתה הלאומית של ברזיל הנפלאה במונדיאל ספרד 1982 שלא נזהרה דיה במשחק מול איטליה והפסידה 3:2. כורעים מימין לשמאל ראשון ושני : אלכסיו אסיס אדר וזיקו (שמו המלא : ארתור אנטונס קוימברה). כורעים רביעי וחמישי מימין לשמאל אנטוניו קארלוס סרזו והקפטן אוליביירה בראזיליירו סוקראטס. עומד שלישי מימין לשמאל : רוברטו פלקאו. עומדים חמישי ושישי מימין לשמאל : המגינים חוזה ברנארדי אוסקאר, חוזה פררייה ליאנדרו והשוער וואלדיר ארודה פרז. (באדיבות RTVE  ו- FIFA).

מבית D שידרנו ישיר את שני ניצחונותיה של צרפת המבריקה על אוסטריה 0:1 ועל צפון אירלנד 1:4. המאמן מישל הידאלגו הציב נבחרת מלאת ברק והתקפית מאוד בה בלטו השוער דומיניק באראטלי, שחקני ההגנה מנואל אמורוס ומקסים בוסיס, ושחקני הקישור וההתקפה מישל פלאטיני, ז'אן טיגאנה, אלן ז'ירס ורבים אחרים. צרפת הייתה נבחרת מסוכנת מאוד.

טקסט תמונה : זוהי נבחרתה הלאומית של צרפת במונדיאל ספרד 1982. כורעים שני  ושלישי מימין לשמאל : מישל פלאטיני ואלן ז'ירס. עומדים ראשון ושלישי מימין לשמאל : מקסים בוסיס ומנואל אמורוס. עומד שני משמאל :השוער דומיניק בארטאלי.(באדיבות RTVE ו-  FIFA).

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. נבחרת פולין המפתיעה שהעפילה לשלב המכובד של חצי הגמר. (באדיבות RTVE ו- FIFA).

לשלב חצי הגמר של מונדיאל ספרד 1982 העפילו נבחרות איטליה, מערב גרמניה, צרפת, ופולין המפתיעה. שני משחקי חצי הגמר נערכו באותו יום חמישי ב- 8 ביולי 198. טעות ארגונית של RTVE והוועדה המארגנת גם יחד. רפי גינת היה בר מזל (החלטה שגויה שלי) לשדר ישיר את משחק חצי הגמר השני בתשע בערב בסביליה מערב גרמניה – צרפת 3:3 בתום 120 דקות  ו- 4:5 בבעיטות הכרעה מ- 11 מ'. יורם ארבל שידר ישיר מ- "נואו קאמפ" בברצלונה בחמש אחה"צ את משחק חצי הגמר הראשון איטליה – פולין בתוצאה 0:2. פאולו רוסי כבש את שני השערים לאיטליה. ביום משחק הגמר, יום ראשון – 11 ביולי 1982 נוצרה אווירה טעונה בצוות שלנו , שהפכה במהרה לעכורה. סולומון "סולי" מוניר ביקש לממֵש את הבטחת המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד לוֹמַר את המשפטים הבודדים שלו בשפה הערבית בפעם הזאת דווקא מעמדת השידור שהוקצתה לטלוויזיה הישראלית הציבורית באִצטדיון "סנטיאגו ברנבאו" במדריד. עד עתה הוא עשה זאת Off  Tubeמהמוניטור במשרד ההפקה ב- IBC במדריד. הפעם הזאת הוא ביקש להיות במגרש. אני התנגדתי. דה עקה, עמדת השידור באִצטדיון "סַנְטְיָאגוֹ בֵּרְנַבֵּיאוֹ" במדריד הכילה שלושה מושבים בלבד. עבור השַדָּר יורם ארבל ופרשנו מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר, ולטכנאי הצמוד סעדיה קאראוואני שהיה אחראי על ביטחון השידור הישיר מן ההיבט הטכנולוגי.

מבצעי השידור הבינלאומיים שלנו לקו בחיסרון מסורתי בולט כבר שנים. מיקרופון השידור היה מעֵין אביזר משותף בימים ההם לטלוויזיה הישראלית אז בראשות טוביה סער ולטלוויזיה בשפה הערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל. שתי ישויות נפרדות ששכנו תחת קורת גג משותפת ברשות השידור. הייתי חייב מעֵת לעֵת לעצור ולקטוע את השידור הישיר הקוֹלֵח בשפה העברית במשחקי המונדיאל בספרד 82' על פי הוראתו המפורשת של המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , כדי להכניס בצורה מאולצת ובאופן מלאכותי את השַדָּר בשפה הערבית סולומון מוניר "לאוויר", על מנת שיאמר וישָדֵר משפטים ספורים בשפה הערבית לאוזני "צופיו" מעמדת השידור Off Tube שהותקנה בעבורו במשרד השידורים שלנו ב- IBC במרכז התקשורת הבינלאומית במדריד, כאילו שצופי הטלוויזיה הערביים במדינת ישראל אינם מבינים את שפתם של יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. פארסה. השַדָּר בשפה הערבית לא ביקר ולא שידר מעולם עד אז מהאִצטדיונים. תמיד Off Tube מהאולפן ב- IBC וגם זה היה מיותר. השידור המלאכותי והלא חשוב מכל היבט שהוא בשפה העַרבית תוך כדי הפקעת המיקרופון וקטיעת השידור בשפה העִברית, נעשה בדרך כלל ברִגעי שיא של המשחקים לאחר כיבוש שערים על רקע ההילוכים החוזרים, יעֵני כאילו לטובת הצופים הערבים במדינת ישראל. כאילו צופי הטלוויזיה הערביים בישראל אינם מבינים את שפת השידור בעברית של יורם ארבל , נסים קיוויתי , או רפי גינת . פגם מקצועי ארכאי בלתי מוּלַד . פטנט שמוּסַד ע"י יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד כדי לרצות את יוֹסֵף בַּר-אֵל ואנשיו. אנשי הטלוויזיה בשפה העַרבית הרגישו תמיד מקופחים בהשוואה לקולגות שלהם בשפה העִברית. צריך היה להפסיק עם העניין השטותי והמטופש המיקרופון המשותף מייד פעם אחת ולתמיד, ולשנותו לאלתר. עשיתי כל מאמץ להמעיט בתופעה הפתטית והמגוחכת הזאת שהביאה למתח וסכסוך גלוי ביני לבין השַדָּר בשפה הערבית. מאוחר יותר סייע לי נַקְדִימוֹן "נַקְדִי" רוֹגֵל לעקור את התופעה הבלתי נסבלת מהשורש כדי לעשות סוף לפארסה שאין לה אח ורע בעולם הטלוויזיה הבינלאומי. שידור ספורט ישיר בשתי שפות במשותף באותו ערוץ טלוויזיה הוא דבר בלתי מתקבל על הדעת.

רוּבִּי רִיבְלִין יו"ר הכנסת היום ואז יו"ר קבוצת בית"ר ירושלים היה אורח אישי שלי בספרד 1982 . ניצלתי את קשריי האישיים עם RTVE וסדרתי לו לפנים משורת הדין תג זיהוי (Accreditation) למשחקי המונדיאל כאיש משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשל יחסי העבודה המיוחדים שהיו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לאגודה שבראשה ניצב. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד אישר את המהלך. אפילו הוא לא הבין את צורך ההסדר הכפוי של מיקרופון משותף לשתי השפות . מעשה שידור מלאכותי שאיננו קיים בשום רשת טלוויזיה בעולם המכבדת את עצמה. "זאת שערורייה שצריך להפסיק אותה מייד", אמר לי.

המאמץ הזה שלי לסלק את סולי מוניר מהמיקרופון לא היה אישי אלא עקרוני אבל הוליד כמובן סכסוכים מכל הכיוונים, דווקא עֶרֶב השידור הישיר האחרון של משחק הגמר ביום ראשון – 11 ביולי 1982 בין נבחרות איטליה וגרמניה. רבים סברו שאני נוטר טינה אישית לקולגה שלי שמדבר לשומעיו בשפה שֵמִית שונה משלי. המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד ז"ל התייצב מאחורי סולומון "סולי" מניר והבטיח לוֹ כי הפעם הזאת הוא יאמר את משפטיו הבודדים בשפה העַרבית מעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. התנגדתי לכך בכל תוקף. השַדָּר בשפה הערבית התקשר בטלפון ממדריד לבקש את סיועו של המנכ"ל ולגייס את תמיכת וועד העובדים נגדי. יוסף "טומי" לפיד כעס עלי מאוד וטען שאני ממרה את פיו. "סלק את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור, הוא ממילא פטפטן חסר תקנה", פקד עלי טלפונית כשאיננו מסתיר את תיעובו למרדכי שפיגלר.

טקסט תמונה : חודש יוני של שנת  1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. ה- IBC במדריד בירת ספרד. זהו משרד תהליך הפקת האקרדיטציה (Accreditation Procedure) של הוועדה המארגנת המקומית במרכז השידורים הבינלאומי במדריד (IBC) בתקופת מונדיאל ספרד 1982. אנוכי מסדר לרובי ריבלין (אז יו"ר בית"ר ירושלים והיום נשיא המדינה) תג זיהוי טלוויזיוני מיוחד (באישורו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד). רובי ריבלין יושב מתוח לקראת הלחיצה על ההֶדֶק של הצלם הספרדי. כעבור כמה שניות יכול היה להיכנס באופן חופשי לכל אצטדיון ברחבי ספרד בו חפץ על חשבונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד היה הרבה יותר נאמן ליוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בעַרבית מאשר לי. יוסף "טומי" לפיד סלד ממרדכי שפיגלר הפרשן. לא ממוטל'ה השחקן. הוא ראה במרדכי "מוטל'ה" שפיגלר אלוף הקלישאות ונהג לומר לי, "הוא אולי  גדול השחקנים בישראל – אך קטוֹן הפרשנים", וסימן באצבעותיו את גובה קומתו של הפרשן. מנכ"ל רשות השידור ידע שמרדכי שפיגלר נבחר על ידי לתפקיד הפרשן במונדיאל ספרד 82' כמעין ברירת מחדל. הוא ניאות לשלם לו שכר עבדים בהתאם. מעולם לא נתקלתי באנטגוניזם שידור כזה כפי שפיתח יוסף 'טומי' לפיד כלפי הפרשנות של מוטל'ה שפיגלר.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מדריד. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. אנוכיי יחדיו עם הפרשן מרדכי שפיגלר (מימין) ומהנדס הקול והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מיכה לויירר (משמאל) על רקע תפאורת הבניין הענק, המרשים, היפהפה, ופונקציונאלי של מרכז השידורים הבינלאומי – שהקימה RTVE והקרוי "Torre Espania". הצבתם של מרדכי שפיגלר (וגם של אמציה לבקוביץ') על ידי כפרשנים בעמדות השידור שלנו בספרד 1982 הייתה כמעין כברירת מחדל. הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו לספרד בתקופת המלחמה. אמציה לבקוביץ' חזר לארץ עם תחילת משחקי הסיבוב השני והוצב כפרשן באולפן גביע העולם בירושלים לצדם של המנחה דני לבנשטיין והמגישה אורלי יניב. מרדכי שפיגלר המשיך עמנו עד הסוף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יוסף "טומי" לפיד לא העריך את מוטל'ה שפיגלר כפרשן עד כדי תיעוב. כשביקשתי ממנו לשלם לפרשן תמורת עבודתו בספרד 1982, ירה לעברי, "מה פתאום  שאני אשלם לו. שמרדכי שפיגלר הוא שישלם לטלוויזיה על שהיא בכלל מסכימה להעסיק אותו". יו"ר וועד עיתונות – הפקה אז בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר פיטר מיליק הצטרף למאבק נגדי, והודיע לי בטלפון מישראל שהוא ניצב לצִדו של השַדָּר בשפה הערבית. הוא אף איים בהשבתת השידורים אם לא יימצא מקום לשַדָּר בשפה העַרבית. "תעיף את הפרשן שלך מוטל'ה שפיגלר מעמדת השידור לטובתו של סולי מוניר", אמר לי והוסיף, "מי צריך את מוטל'ה שפיגלר שם, עמדת השידור שייכת לרשות השידור ולא לפרשן מוטל'ה שפיגלר, אפילו המנכ"ל כבר אמר לך את זה", זעף וכעס. סולי מוניר כעס עלי ונעלב ממני לפני שנות דוֹר מפני שהעדפתי בעמדת השידור את הפרשן מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר על פניו. לעיתים קרובות מצאתי את עצמי בתפקיד של גננת בגן ילדים לצד ניהול והפקת השידור הישיר של אירוע הספורט החשוב בתבל.

ספטמבר  1982. משרד מחלקת הספורט בקומה החמישית של בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים. פיטר מיליק מאנשי צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968 נשא ב- 1982 בתפקיד החשוב ורב האחריות של יו"ר וועד עובדי עיתונות – הפקה אך התנהג כמו ילד קטן בכיתה ג'. תמיכתו בהצבת סולי מוניר בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשחק הגמר איטליה – גרמניה 1:3 ב- 11 ביולי 1982 לצדו של יורם ארבל במקומו של הפרשן מוטל'ה שפיגלר הייתה פתטית. 

טקסט תמונה :  21 ביולי  1982. קטע מעיתון "הארץ". סולומון "סולי" מוניר טוען בפני עיתונאי "הארץ" משה הר געש ז"ל כלהלן : "רק בזכות נציגי מדינות ערב נכנסתי למשחק הגמר". היות ונלחמתי באותה שעה ב- בֵּירוּת, איש מעיתון "הארץ" לא טרח לשאול אותי אם הדבר נכון. גם לא לאחר ששבתי לארץ מהמלחמה בלבנון. (באדיבות עיתון "הארץ").

השדר המוביל שלי יורם ארבל שידר היטב את משחק הגמר. הוא זעק למיקרופון את  השערים  של איטליה, ושאג את שמותיהם של  פָּ-א-וֹ-ל-וֹ  ר-וֹ-סִ-י ,  מָ-א-רְ-ק-וֹ  טָ-א-רְ-דֶ-לִ-י  ואת שמו של  א–לֶ-סָ -א-נְ-דְ-ר-וֹ  אָ-לְ-ט-וֹ-בֶּ-לִ-י  כאילו היה איטלקי לכל דבר. איש לא התחרה עמו בכישרון בניית הדרמות על כר הדשא ותיאורן בלשון קולחת ועברית תקנית. הוא היה אָשָף המיקרופון. קול הבריטון העמוק והיפהפה שלו לא ישכח ו- יִינוֹן לנצח על סרטי ההקלטה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . איטליה גברה על גרמניה המערבית 1:3 וזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בגביע העולם. בשעה ששידר את טקס הענקת הגביע  ביום ראשון – 11 ביולי בו דִינו זוֹף שוער נבחרת איטליה והקפטן שלה , מניף את הפרס היקר אל על , ואמר בפעם האחרונה, "אליך סולומון מוניר…", ידעתי שמשימת ספרד 1982 הסתיימה. המטרה הסופית הושגה אך נותרתי עייף, חבול , ועִם פחות חברים.

טקסט תמונה : פאולו רוסי ממצטייני נבחרת איטליה ומלך השערים שלה מניף את גביע העולם בכדורגל לאחר הניצחון על נבחרת מערב גרמניה 1:3במשחק הגמר של מונדיאל ספרד 1982. זאת הייתה הזכייה השלישית של איטליה בהיסטוריה של גביע העולם בכדורגל. (באדיבות RTVE ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שחקני נבחרת איטליה מניפים אל על את מאמנם אנצו בירזוט (Enzo Bearzot) לאחר הזכייה בגביע העולם של מונדיאל ספרד 1982. (באדיבות RTVE  ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הודיתי ליורם ארבל על שידוריו. הוא היה שַדָּר הספורט והכדורגל בטלוויזיה הטוב ביותר במדינת ישראל. הייתי אסיר תודה למִיכָה לוֹיְירֶר מפקח הקול הנודע ואָשָף התקשורת הבינלאומית שישב צמוד אלי בעמדת הפיקוד ב- IBC מדריד 40 ימים ולילות. הוא ניהל כהלכה (ללא שגיאות) וביד מקצועית רמה את תפעול קווי השידור הבין ארציים ומערכת הטלפונים הבינלאומית . אם יורם ארבל היה ב- 1982 הטוב בשדרים הרי שמיכה לויירר היה הטוב בטכנאים. מיכה לויירר היה רָב אמן במקצועו וחָף משגיאות. יֶיקֶה חניך האסכולה הגרמנית בעל משמעת שידור איתנה שעבד כשעון שווייצרי. הייתה לו אוזן של מוסיקאי, חוש טכני מפותח, דייקן מוחלט ופדנט מאין כמותו בעבודתו. "עבודה זאת עבודה", נהג לומר לי. הוא ידע לחשוב, להתכונן, ולתכנן. בתחום הטכני הזה היה משכמו ומעלה. מיכה לויירר עִיצֵב וליטש כל פעולה של טכנאי הקוֹל והתקשורת בטלוויזיה הישראלית בימים ההם. הוא היה מוֹרם ורַבם של דוֹרוֹת של טכנאי קוֹל בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הודות למיכה לויירר וביצועיו האיכותיים לא הייתה לנו ולוּ טעות תקשורת אחת בספרד 1982. תופעה נדירה באירוע ספורט בינלאומי מתמשך רָב צמתים ומהמורות וגדוש שידורים. לימים ירש את מקומו סעדיה קאראוואני. טכנאי קול מוכשר שצמח והתפתח בחממה של עקיבא מלמד ומיכה לויירר ועלה ברבות השנים אף הוא לגדולה – לדרגת רב אומן בתקשורת בינלאומית. סְעֲדְיָה קָארָאוַואנִי עֶלֶם חמודות, שימש לי מקור סיוע ועזרה בלתי נדלים במשך שנים רבות, בהפקות ספורט רבות בארץ ובעולם. הייתה לי הערכה עצומה לשני האישים המומחים האלה מיכה לויירר וסעדיה קאראוואני. באמצעות הידע והכישרון שלהם ידעו להתכונן ביסודיות לקראת מבצעי השידור הגדולים. הם היו מחוננים כדי להקים ולבנות מערכות תקשורת ולתרגל אותן על מודל, ולהביאן לידי פעילות מבצעית מושלמת ללא תקלות. אי אפשר היה להפסיד עמם בקרבות השידור הרבים שהיו לנו בארץ ובחו"ל.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982 .מונדיאל ספרד 1982. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלנו ב- IBC במדריד. סולומון "סולי" מוניר חובש אוזניות ומשדר Off tube מהמשרד תקצירי כדורגל בשפה הערבית לצופיו הערביים בישראל. קומוניקציה מופרכת מיסודה בין מוֹסֵר האינפורמציה למאזיניו וצופיו. השידור בשפה הערבית הייתה הפרדה מקצועית מלאכותית ומכוונת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בין צופי הטלוויזיה היהודיים לבין הצופים הערביים במדינת ישראל. אפשר היה לחשוב שהצופים הערביים בישראל אינם מסתפקים בקולם של שלושת השדרים בשפה העברית יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת – וזקוקים לתרגום בערבית.זיהוי הנוכחים משמאל לימין : יורם ארבל (מניף אצבע), אורי לוי, סולי מוניר (מחזיק מיקרופון וחובש אוזניות), עוזרת ההפקה עדה קרן, רפי גינת (מזוקן ומרכין ראש לכתפה של עדה קרן), ומאחור נסים מזרחי (משוחח בטלפון). (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פַּס הקוֹל החַרוּת בסרטיית הטלוויזיה הישראלית על ה- Video במשחק ההרואי הבלתי נשכח בשלב חצי הגמר בספרד 1982 בין מערב גרמניה לצרפת (הסתיים 3:3 בתום 120 דקות, ו- 7:8 לגרמנים בתום בעיטות הכרעה מ- 11 מ'), איננו של נסים קיוויתי. הוא שייך לרפי גינת, האדם השלישי במסע הארוך. רפי גינת הובא על ידי למבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982 מן התוכנית "כלבוטק" עליה היה מופקד . הוא עזב את מחלקת הספורט ב- 1978. לא היו שדרי כדורגל אחרים במדינה. דן שילון אחד המועמדים הנוספים בארסנל השדרים של מונדיאל ספרד 1982 כבר כרת ברית שידור אחרת עם יעקב לווינסון נשיא בנק הפועלים והיה בדרכו מחוץ לרשות השידור.

חשבתי שרָפִי גִינַת מחובר יותר לכדורגל מנסים קיוויתי, אך לא עלה עליו בדרגה כזאת שתצדיק את מינויו לשָדֵר את משחק חצי הגמר גרמניה – צרפת. רפי גינת במבט לאחור, לא יכול היה להביא יותר רייטינג  מנסים קיוויתי . האירוע היה גדול וחשוב משניהם. שגיתי כשמיניתי אותו לשדר את המשחק גרמניה – צרפת ולא את נסים קיוויתי שנחשב לשָדָר מספר 2 במחלקת הספורט. רפי גינת היה אורח זמני שהושאל מתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק". בתום שידורי מונדיאל ספרד 1982 לא שָב רפי גינת עוד למיקרופון הספורט. הוא התחפר בתוכנית הצרכנות "כּל בּוֹ טֶק" ובתוכנית "בשידור חוקר". לא היה לוֹ עוד כל בּיקוש כשַדָּר כדורגל וספורט. בתחום הזה הוא לא היה נחוץ. אינני זוכר שראיתי בימים ההם אִי אֵלוּ משמרות מחאה של מפגינים מול בניין הטלוויזיה ברוממה והמחזיקים בידם שלטים, "…רוצים את רפי גינת בשידורי הכדורגל…", או, "…יוחזר לאלתר רפי גינת למיקרופון הספורט…". מצטער, לא ראיתי דבר כזה.

וויכוח הרייטינג לא ירד מעולם מהכותרות, וההתלבטות של מקבלי ההחלטות להצמיד "כוכב" שידור כזה או אחר "לאירוע שידורי מבוקש" כדי לשפר את המסך והרייטינג, נמשכת עד עצם היום הזה.

ב- 1998 הדיח המנכ"ל אורי פורת את גְאוּלָה אֶבֶן מהגשת "מבט"בטלוויזיה הישראלית הציבורית והציב את חיים יבין במקומה. ניסיונו ודמותו על המרקע של חיים יבין הישן נושן וזיהויו בציבור שוב, "כמגיש חדשות מספר 1", לא הביא אפילו אֶפֶס קצהו של אחוז רייטינג אחד יותר מגאולה אבן הצעירה. יעל שטרנהל הוצבה בזמנו כמגישה מרכזית של תוכנית החדשות "שבע וחצי"בטלוויזיה הישראלית הציבורית. היא לא סחפה בעקבותיה כמות יתרה של רייטינג מזה של יעקב אחימאיר הוותיק. יעקב אחימאיר לא יִיצֵר יותר רייטינג מגִלעַד עַדִין אחד מכוכבי השידור החדשים של חטיבת החדשות בערוץ הציבורי. אין זאת כי האירועים חשובים מהאנשים המגישים אותם על המרקע . צורת ואופן הטיפול באירוע ע"י המערכת כולה, ראשוניות, מהימנות, ומקצוענות הטיפול, ולבטח השגת בלעדיות – הם מרכיבי הרייטינג האמיתיים. חשיבות עצומה יש למנהיגות המטפחת את ערכי העשייה האלה.

בחודש ספטמבר 1990 נטש יורם ארבל לפתע את חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בדרכו לכבלים ולערוץ 2. לחלוטין לא הייתי מודאג. זאת הייתה אבֵדת שידור אך לא מהלומת שידור. לא חששתי מפניה מפני שזכויות השידורים של כל אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם היו שלי. הודעתי להנהגה שאני מצרף אלי את מאיר איינשטיין מהרדיו במקומו . בתוך עֶשֶר דקות נסגר העניין בשיחת וועידה טלפונית ביני לבין יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית אז ואריה מֶקֶל מנכ"ל רשות השידור. מאיר איינשטיין היה שלי.

שניהם שאלו אותי חסרי ביטחון בעקבות עזיבתו של ארבל , "מה יהיה…?". השבתי להם, "כי אינני מודאג כלל ועיקר, וגם הם אינם צריכים להיות מודאגים, כל עוד זכויות השידורים של אירועי הספורט החשובים, הגדולים, והרלוואנטיים בארץ ובעולם מוחזקים על ידינו באופן בלעדי, יהיה השדר אשר יהיה. זהו התנאי החשוב ביותר להישרדות שלנו".תשובתי הייתה חד משמעית : "אם יורם ארבל ישדר דוּק בערוץ 2 ואורי לוי ישדר מולו את מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל, נביס אותו ברייטינג בקלות. לא בגלל טיב השדר. בשל איכות האירוע", אמרתי לבוסים המודאגים שלי, והוספתי : "אם יורם ארבל ישדר בערוצים המתחרים בשידור ישיר דוֹמִינוֹ או כָּדוֹרֶת ומאיר איינשטיין ישדר במקביל ומוּלוֹ כדורגל, אין ספק בכלל שהציבור יעדיף אותנו. ללא תנאי. זהו בסיס כּוֹחֵנו", הדגשתי בפניהם, "עליכם לעזור לי לעזור לכם להַגֵן על זכויות השידורים שלנו ולשמור עליהם מכל משמר מפני רכישתם ע"י ערוץ 2 ו/או הכבלים. זכרו תמיד את הסלוגן הנפלא והנכון ואת אמירתו הבלתי נשכחת של רון ארלדג' נשיא חטיבות הספורט והחדשות של ABC אחת משלוש הרשתות הארציות הגדולות של הטלוויזיה האמריקנית, כלהלן :"When you have the rights – you have the show". מאיר איינשטיין ייכנס בתוך זמן קצר ללא כל קושי לנעליו (הגדולות) של יורם ארבל . זה ייקח לוֹ הרבה פחות זמן ממה שאתם מתארים לעצמכם". ידעתי שמאיר איינשטיין שַדָּר טוֹב, אך לא ידעתי עַד כמה הוא טוֹב. המתנתי לשַדָּר ועיתונאי ברמתו כעשוֹר שנים . מעולם אגב לא איחלתי ליורם ארבל לשָדֵר דוּק. "דוּק" שימש כמטפורה עניינית לאירוע ספורט זַניח ואִזוֹטֶרִי.

בספרד 1982 חיפשתי שְלֵמוּת במקום שלא הייתי צריך לחפשה. נסים קיוויתי ידיד וחֲבֵר אישי שלי (גם כיום) , נעלב (בצדק) מהחלטה מקצועית מוּטְעֵית שלי להציב את רפי גינת כשַדָּר במשחק חצי הגמר גרמניה – צרפת  ב- 7 ביולי 1982. הוא כל כך כעס על הבחירה וראה בה מעשה בגידה בו "כשַדָּר שֵני" לאחר יורם ארבל עד סירב להיות נוכח בארוחת הסיום החגיגית שלנו במסעדה נחמדה במדריד בתום משחק הגמר וסיום מבצע השידורים כולו. היעדרותו גרמה לי צער רב. הודיתי בארוחת הערב לכל אחד מאנשי המשלחת על תרומתו. תַּם לו פרק שידור בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית, אך בצִדו האחֵר היה פרוש לפני ובפני הטלוויזיה הישראלית הציבורית כַּר נרחב של לימודים. דברי הסיכום שלי במסעדה היו מאופקים. ידענו כולנו שאנחנו חוזרים למדינה במלחמה. קודם לכן נפרדתי מ- מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ שהיה אורח אהוב שלנו בארוחה החגיגית והודיתי לו על קבלת הפנים והאירוח של משלחת הטלוויזיה הישראלית בספרד, וגם על ההפקה הנפלאה שלו ועל עזרתו החשובה להצלחת השידורים שלנו. מנולו רומרו קבע סטנדרט צילומי חדש, כשהציב בכל משחק באליפות כמות גדולה של מצלמות , 8 בשלבים המוקדמים ו-  13 בשלבים המאוחרים של המונדיאל לרבות שפע של הילוכים חוזרים מזוויות צילום שונות . זאת הייתה עליית מדרגה בהשוואה לצילומי ארגנטינה 1978. בבוקרו של 12 ביולי 1982 בסיומו של מבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982, מצאתי על שולחני במשרד ב- IBC מכתב פרידה מנסים קיוויתי אחד האנשים שהכי אהבתי והערכתי במחלקת הספורט. המכתב שהיה כתוב בכתב ידו בישר לי כי הוא נוטש כל משימת שידור עתידית במחלקת הספורט בעקבות העדפתי את רפי גינת "כשַדָּר שֵני" בשלב חצי הגמר לצִדוֹ של יורם ארבל. נסים קיוויתי ישב בלילה מלווה בתחושות של שדר מוכה, חבול, ובודד. בחדרו במלון "Convencion" כתב בזעף את המילים הקשות והעצובות על נייר המכתבים הרשמי של המלון, ללא שלום וללא ברכה[3].

טקסט תמונה : יוני – יולי מונדיאל ספרד 1982. השדר נסים קיוויתי (בן 56) במשרד ההפקה והתקשורת שלנו ב- IBC במדריד בעת שידורי מונדיאל ספרד 82'. הוא נדחק על ידי שלא בצדק למקום השלישי אחרי יורם ארבל ורפי גינת ונפגע עד עמקי נשמתו מהחלטתי זאת.  משמאל שני שדרי רדיו "קול ישראל" גדעון הוד ודני דבורין אפופי עשן סיגריות משדרים Off tube מהמשרד בספרד למאזיניהם בארץ. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך :  12 ביולי 1982. מדריד. מונדיאל ספרד 1982. מכתבו המצהיב של נסים קיוויתי העציב אותי עד למאוד. המכתב הזה שנכתב לפני 31 שנים שימש עדות נוספת לקיומה של סביבה תחרותית מאין כמותה ליד המיקרופון ומסך הטלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אל  :  יואש אלרואי מנהל מחלקת הספורט – הטלוויזיה הישראלית                                                                    מדריד – 12.7.1982

מאת  :  נסים קיוויתי

להודיעך כי החל מהיום אני מסיר את עצמי מכל משימה של שידור אירועי ספורט בטלוויזיה. זה כולל כדורגל, א"ק, שחייה, או כל ענף אחר, בשטח או באולפן, בארץ או בחו"ל . זה כולל גם הגשה כלשהי. אמשיך למלא במיטב יכולתי תפקידים אחרים במחלקה, לרבות עריכת תוכניות, כתבות, ו.ט.ר. והפקה.

נסים  קיוויתי

הוא כתב לי מכתב "בְּרוֹגֶז" אך לא היה יכול לעמוד בהבטחתו וה- בְּרוֹגֶז נמוג. תאוות השידור והמסך היו חזקים ממנו. כעבור חודשיים שָב לאחוז במיקרופון ועשה את הדבר שהוא ידע הכי טוב לעשות. לשָדֵר ספורט. אהבתי את נסים קיוויתי ואני גם אוהב אותו מאוד עכשיו. אבל גם אהבתי את המסך של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בעת הפקת מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982 סברתי שרפי גינת הוא שדר כדורגל טוב יותר מנסים קיוויתי. טעיתי. נסים קיוויתי חש שנעשה לו עוול מטעמי. הוא צדק בתחושתו אבל קיפוחו לא נעשה על ידי כמעשה תככנות. העדפתי את רפי גינת על פניו כשדר טלוויזיה ולא בשום תחום אחר. שגיתי. רפי גינת לא היה שדר כדורגל טוב יותר מנסים קיוויתי. כשמכתב ההתפטרות שלו השיגני הייתי עצוב. אולי קיבל עידוד מהאיש שאהב לסנוט בו ולעקוץ אותו, העיתונאי עֵלי מוֹהַר ז"ל ממקומון "העיר" של תל אביב. ביום שישי – 9 ביולי 1982 ניהל עלי מוהר השנון פנקס חשבונות במדורו "בשער" עם שַדָּרֵי הטלוויזיה של ספרד 1982. כך כתב [4].

"רפי גינת היהודי הכלבוטקי העבה הזה רמס ברגל גסה כמה מן הניואנסים הענוגים ביותר במשחק. אין לי כוח למנות ולשחזר כאן את כל טעויותיו של רפי גינת ודברי ההבל שהשמיע. הבֵן לא אוכל, על סמך מה הוא משָדֵר ? אה  ? איך הוא נחת שם בכלל ? גם יורם ארבל איננו נקי משגיאות. מגרעתו הגדולה והמכרעת היא שיש לו נטייה לדכא את הצופים בבית עד עפר. יורם ארבל לא מבין שזה בידור. תפקידו בין השאר הוא לעזור לצופה להיכנס למשחק ולאווירה, להתלהב. יורם ארבל עושה את ההפך. הוא עושה הכול כדי לשכנע אותי שבעצם כדאי לי לסגור את מקלט הטלוויזיה ולעסוק מעט בקרמיקה. זהו משגה חמור המקלקל את השורה. נסים קיוויתי מצטייר לטעמי כשדרן הטוב ביותר שהיה לנו בספרד 1982. דומני שהוא אוהב הספורט המובהק מבין השלושה. הוא מתרגש מן המעמד, מתלהֵב, ובסך הכול הוא הכי נסבל".

טקסט תמונה : 1982. רפי גינת מנחה את התוכנית "כל בו טק" באולפן א' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : המגיש דניאל פאר ז"ל, רפי גינת (עומד מזוקן), והכתב נתן כספי. (מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ארבעים יום ולילה שהיתי במדריד היפהפייה והמלכותית, אך כמעט ולא ראיתי ממנה דבר . קשה להסביר את מהות האחריות העצומה לשידורים. אולי גם אין צורך. האחריות העצומה כעורך ומפיק השידורים של ספרד 1982 גררה אותי לנוע בציר תנועה יחיד ומשעמם : משרד – מלון – אצטדיון – משרד, טורה אספניה – "רסידנסיה קונבנסיון הוטל" וחוזר חלילה מידי יום ביומו . ובעצם, למי גם היה רצון לטייל כשמִידֵי עֶרֶב רַץ ב- "מבט" בירושלים ה- Roller השחור שנושא עליו את שמות חיילי צה"ל שנהרגו בקרבות מלחמת לבנון ה- 1. לחדשות מירושלים האזנו באוזן דואגת באמצעות אחד מקווי השידור של ה- 4W שהיה פנוי באותה העת.

כמעט בכל מוּנְדִיאַל זכור לפחות רגע צילומי אחד השנוי במחלוקת ציבורית בגלל החלטות מוטעות של שופטי המשחקים. ב- 1966 התנהל וויכוח טלוויזיוני סביב שערו של ג'פרי הרסט במשחק הגמר אנגליה – גרמניה. ב- 1986 היה זה שער "יד האלוהים"של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה במשחק רבע הגמר ארגנטינה – אנגליה. במשחקי ספרד 1982 שררה מחלוקת קשה שלא עסקה בשער , אלא ברגע ההתנגשות הקשה בין שוער גרמניה האראלד שומכר לבין החלוץ הצרפתי פאטריק באטיסטון, במשחק חצי הגמר הדרמטי שהסתיים בתוצאת תיקו 3:3 בתום  120 דקות. גרמניה ניצחה 7:8 בבעיטות ההכרעה מ- 11 מ'. הוֹרסט רוּבֶּש שחקנה של המבורג הבקיע בבעיטה השמינית וגרמניה העפילה למשחק הגמר נגד איטליה . רפי גינת שידר ישיר את המשחק הזה. 13 המצלמות שהֵציב מנולו רומרו במשחק הזה במדריד וההילוכים החוזרים הרבים, אִפשרו לרפי גינת ולמאה שַדָּרים נוספים שישבו בעמדות השידור שלהם באִצטדיון "סנטיאגו ברנביאו", לקבוע את חוות דעתם הברורה כי האראלד שומכר פגע בפאטריק בטיסטון בצורה מחפירה וברוטאלית, ושלח אותו לבית החולים לחצי שנה. פַּאטְרִיק בַּאטִיסְטוֹן לא חזר עוד לכַר הדֶשֶא . השופט במשחק הברוטאלי הזה היה צ'ארלס קוֹרוֶור (Charles Corver) מהולנד. הוא אפילו לא שָלָף כרטיס צהוב לשוער הגרמני הגַס והאלים.

טקסט תמונה : יום ראשון – 11 ביולי 1982. אצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. נבחרת איטליה דקות ספורות לפני משחק הגמר במונדיאל ספרד 82'. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : מארקו טארדלי, אנטוניו קאבריני, גבריאל אוריאלי, פאולו רוסי, ג'יוזפה ברגומי, קלאודיו ג'נטילה, ג'אטאנו שיריאה, פולביו קולובאטי, ברונו קונטי, פראנצ'סקו גראציאני, השוער והקפטן דינו זוף, הקוון הישראלי אברהם קליין, והשופט המרכזי של המשחק הברזילאי ארנאלדו קוהליו (Arnaldo  Coelho). (באדיבות RTVE ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 11  ביולי 1982. אצטדיון "סנטיאגו ברנביאו" במדריד. משחק הגמר במונדיאל ספרד 1982. נבחרת מערב גרמניה לפני האתגר הגדול. זיהוי הנוכחים העומדים משמאל לימין : פייר ליטבארסקי, קארל היינץ פורסטר, קלאוס פישר, וולפגאנג דרמלר, ברנד פורסטר, פאול ברייטנר, אולריך שטיליקה, האנס פיטר בריגל, מאנפרד קאלץ, השוער הראלד שומאכר, הקפטן קארל היינץ רומיניגה, והקוון הצ'כוסלובקי ווייטץ' חריסטוב. שמונה שנים חלפו מאז זכתה בפעם השנייה והאחרונה ב- 1974 בגביע העולם. רק שחקן אחד מההרכב ההוא נשאר לפליטה, זהו פאול ברייטנר. (באדיבות RTVE ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : תזכורת. 7 ביולי 1974. אלופת העולם נבחרת מערב גרמניה דקות אחדות בטרם משחק הגמר נגד נבחרת הולנד באִצטדיון האולימפי במינכן במונדיאל 74' בו ניצחה 1:2. מימין לשמאל : אוּלִי הֶנֶס, פאול ברייטנר, האנס הוברט, "ברטי" פוגטס, וולפגאנג אובראט, גרד מילר, יורגן גראבובסקי, ברנד הולצנביין, ריינר בונהוף, גוסטאב שווארצנבק, השוער ספ מאייר, והקפטן פרנץ בקנבאואר. (באדיבות ZDF / ARD ו- FIFA. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לקראת סיום הטורניר הפגישה אותי ידידה מכסיקנית שלי גב' אָנָה מָרִיָה אָגִירֶה, ששימשה כמזכירת איגוד השידור של מרכז ודרום אמריקה (OTI), עם אליל נעורי השחקן הברזילי אדסון אראנטז דו נאסימנטו המוכר יותר בכינויו "פֶּלֶה". היא צילמה אותנו והעניקה לי את הצילום המשותף כמזכרת. מכיוון שהייתי גבוה מפֶּלֶה בעשרים סנטימטר דאגה לחתוך את ראשי.

טקסט תמונה :  מונדיאל ספרד 1982. את שחקן הכדורגל הברזילי הדגול אדסון אראנטז דו נאסימנטו ("פֶּלֶה")  פגשתי לראשונה בבואנוס איירס במונדיאל ארגנטינה 1978 . הצגתי את עצמי והגשתי לו את דרכוני כדי שיחתום לי. במדריד ב- 1982 הוא זכר אותי וביקש לערוך צילום משותף. פלה שימש פרשן ראשי ומוביל במונדיאל ספרד 1982 של רשת הטלוויזיה הברזילאית TVGLOBO. הרשת שילמה לו שכר של 1.000000 (מיליון) דולר. גב' אנה מאריה אגירה מזכירת OTI (איגוד השידור של רשתות הטלוויזיה והרדיו של מרכז ודרום אמריקה) צילמה אותנו מחובקים יחדיו. היא הייתה אשת הפקה רצינית ובעלת קשרים מקצועיים רבים אך לא צלמת גדולה וחתכה לי את הראש. (תיעוד וצילום אנה מאריה אגירה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביקשתי את גב' אָנָה מָארִיָה אָגִירֶה בעלת הקשרים בשל תפקידה החשוב ב- OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה) וקשריה הענפים להסדיר לי פגישה וצילום משותף עם דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה אך הכוכב הארגנטיני כבר חזר לבואנוס איירס עם נבחרתו המובסת. אף על פי כן מצאתי דרך להצטלם עם השחקן הנפלא הזה שהיה ללא ספק ווירטואוז וגאון כדורגל נערץ. הזמנתי את מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר להצטרף אל דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה ואֵלַיי לצילום התמונה המשותפת. אָנָה מַארִיָה אָגִירֶה לחצה על הֶדֶק המצלמה וזה מה שראתה העדשה.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1982. מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. מרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) – במדריד. מרדכי שפיגלר (מימין) ואנוכי (משמאל) מחבקים את דייגו ארמאנדו מאראדונה (במרכז). הצַלֶמֶת המכסיקנית הצליחה הפעם ללחוץ נכון על הדק המצלמה ולא חתכה את הראשים שלנו, אבל דייגו ארמאנדו מאראדונה נותר עבורי רק חלום. זה היה רק "Blow up " מסחרי שלוֹ עשוי דִיקט בו העניק שירותי פרסומת לחברת הצילום AGFA תמורת הרבה מאוד דולרים ירוקים. (תיעוד הצילום נעשה בידי גב' אנה מריה אגירה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השידורים של יוֹרָם אַרְבֵּל היו טובים. שַדָּר כדורגל מחונן שניצב בדרגה שלמה מעל כולם . של נסים קיוויתי ורָפִי גִינַת מניחים את הדעת . אך לא הפרשנות של מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ'. הם הגיעו בכלל בכוחות עצמם לספרד 1982 ולא תוכננו להיות פרשני טלוויזיה . הם היו שחקני כדורגל מעולים כל אחד בתקופתו אך לא פרשני כדורגל בשידורי טלוויזיה. הם לא אוּמנו לקראת המשימה. צריך לומר זאת לקולתם. המנכ"ל אסר עלי לשלם לפרשנים . טומי לפיד טבע אז בפני את הסלוגן הבוטה שלו נגד מוסד פרשנות הכדורגל. "שהפרשנים ישלמו", קבע בפני, וטען, "שאין צורך שהציבור ישלם מכיסו לפרשן – פטפטן בדמותו של מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר בעבור הסבריו למיקרופון, רק מפני שיואש אלרואי עורך שידורי הספורט בטלוויזיה חושב שדֶגֶם השידור היחיד שהוא מכיר מבוסס על צוות של שַדָּר ופַרְשָן". מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר ייצג בעיני מנכ"ל רשות השידור את להג הדיבור ורדידות הפרשנות בענף ספורט שהוא בעצם כל כך פשוט ומובן לכל צופה. כך סבר. לכן מיהר להוסיף : "יורם ארבל יכול להסתדר מצוין גם בלי מרדכי שפיגלר". יוסף "טומי" לפיד ז"ל החזיק בדעתו ועמד בדיבורו. הוא סירב לשלם להם . מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' צורפו על ידי לעמדות השידור שלנו בכורח הנסיבות ולא מפני שהיו פרשנים נבחרים. זה נעשה באקראי ולא היה מחושב מראש. הם היו אנשי הכדורגל היחידים שהגיעו מישראל לספרד 1982, וגם הסכימו לעבוד למעשה בחינם בשירות הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

---

פוסט מס' 830. הועלה לאוויר ביום שלישי – 17 בספטמבר 2019.

כל הקונץ של מֶלֶל בטלוויזיה הוא לנסח רעיון במינימום מילים ולשתוק . מלאכת התיווך של מימוש הרֵיאָלְיָה בין הפרשן לצופה שלו באמצעות מסך הטלוויזיה הקטן חייבת להיעשות באופן יעיל וחסכוני. חוכמת המלל היא לא להעמיס על אוזנו של הצופה. לא בכדי הגה רבי משה אבן עזרא סלוגן נפלא :"אם הקיצור יספיק – האריכות שגיאה". יורם ארבל, גדעון הוד, ונחמיה בן אברהם ז"ל שלושה שדרנים פנטסטיים שחרתו כבר מזמן את שמם באותיות של זהב בהיסטוריה של שידורי הספורט Play by play בארץ – בטלוויזיה וברדיו ,לקחו ברצינות יתירה את עצתו הכֵּנָה של רבי משה אבן עזרא . אנוכי זוכר למשל את שידור ה- Play by play החסכוני של נחמיה בן אברהם ברדיו "קול ישראל" ב- 31 במאי 1956 מאצטדיון ר"ג (49000 צופים נדחסו לאצטדיון) , כששידר ישיר את המשחק הקדם אולימפי בכדורגל ישראל – ברה"מ 2:1. בדקה ה- 66 השווה נחום סטלמך בנגיחה סנסציונית את התוצאה ל- 1:1. נחמיה בן אברהם ז"ל יכול היה להכביר במילים הנוגע לאירוע המרעיש אולם הוא בחר לנעול את פיו והודיע לקהל מאזיניו כי הוא משאיר את המיקרופון לקהל. רעש הקהל העצום באצטדיון ר"ג שבקע מבעד למיקרופון של נחמיה בן אברהם העיד היטב על מה שהתחולל באצטדיון באותו הרגע ההוא. הדוגמאות רבות מספור. צריך לציין כאן שקיים הבדל עקרוני בכמות המלל הדרושה לתאר אירוע כלשהו ברדיו לעומת סצנה דומה בטלוויזיה, אולם נחמיה בן אברהם וגדעון שהיו שדרני ספורט כה מחוננים ידעו לצעוד תוך הפגנת שיווי משקל למופת על קו התפר הדק שמפריד בין שִידוּר לבִרְבּוּר. מן ההיבט הזה נחמיה בן אברהם ז"ל וגדעון הוד ויורם ארבל יבד"ל הם שדרנים בלתי נשכחים. אל החבורה המצומצמת הזאת ניתן לצרף גם את השַדָּר רמי ווייץ אך הוא כמובן חסר עדיין את מכסת השעות הדרושה כדי לשפוט אותו לאורך זמן. אף על פי כן רמי ווייץ הוא שַדָּר ספורט מוכשר ומהימן ובעל קול רדיופוני, שיודע גם לבנות דרמה ונעים להקשיב לו. באופן טבעי באינסטינקטים הטלוויזיוניים שלו, הוא יודע כשדר טלוויזיה ל- שקול את כמות המלל שהוא משדר לצופיו.

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה שעברה. זהו נחמיה בן אברהם בשיא פעילותו כשַדָּר ספורט וכדורגל ברדיו "קול ישראל". הוא נחשב לאבי ומייסד תורת השידור של אירועי הספורט ברדיו בשנים שבין 1947 ל- 1977. רבים רואים בו גם היום את גדול שדרני הספורט ברדיו "קול ישראל" בכל הזמנים. כישרון השידור הנפלא שלו, יכולת ומהימנות התיאור, והידע שלו לבנות דרמה בשידור הציבו אותו בפסגת השידור. נחמיה בן אברהם (כמו גדעון הוד ויורם ארבל אחריו) צעד בהצלחה מְרָבִּית על התפר הדק שמפריד בין שִידוּר לבִרְבּוּר. (התמונה באדיבות תמרה בן אברהם. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה: פרק נרחב מאוד ומפורט מאוד אודות נחמיה בן אברהם מופיע בספר עב הכרס בן כ- 10000 (רבבה) עמודים שחקרתי וכתבתי וקרוי "הכדורגל סמן ימני". הספר הזה הוא אחד מ- 13 ספרים שמרכיבים את הסדרה רחבת היקף, הקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".    

פוסט מס' 830. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. פוסט מס' 830. כל הזכויות שמורות.

מגיעות הרבה מאוד תגובות לבלוג הזה הקרויyoashtvblog.co.ilבכלל ולסדרת הפוסטים הנוגעים ל- "הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982" בפרט. ההפקה המורכבת והמסובכת ההיא של מונדיאל ספרד 1982 נושאת עמה מסע ארוך של הפקת לקחים בכל תחומי הטלוויזיה, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, מנהיגות, דרך ארץ, דוגמא אישית, חזון, דבקות במשימה, יכולת ניהול מו"מ, ועוד, ועוד, ועוד. זאת הייתה בסך הכל ההפקה הבינלאומית השנייה שלי בה התנפצו לרסיסים רבים מהחלומות שלי. יוסף "טומי" לפיד אכזב אותי. עליו כעסתי הכי הרבה. הוא לא ידע, לא הבין, ולא הכיר את הדברים הכי בסיסיים בטלוויזיה בטכנולוגיה ושידור. הפקדת שתי שפות (עִברית ועַרבית) על אותו המיקרופון במונדיאל ספרד 1982 על פי צו של מנכ"ל רשות השידור הייתה מעשה איוולת שלא חזר על עצמו עוד לעולם . שידורם של 7 משחקים בלבד בשלב ששת הבתים המוקדמים מתוך סך של 36 משחקים היה טמטום ומעשה חלם. היו לי את כל האמצעים והכלים במונדיאל ספרד 1982 (שדרים + קווי שידור + לווייני תקשורת + פוטנציאל קבוע לשִריון עמדות שידור נוספות באצטדיונים השונים) על מנת להעביר כמות הרבה יותר גדולה של אינפורמציה למען הציבור בישראל, ולשדר אם לא את כל 36 המשחקים לפחות % 75 מהם. אם לא % 75 לפחות % 60. אם לא % 60, שדר % 50 מהם. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד התיר לי לשדר בסופו של דבר 7 משחקים בלבד מתוך סך של 36. מדובר היה במשימת כיסוי של רשת טלוויזיה ארצית את טורניר הכדורגל החשוב בעולם מונדיאל 1982. שני המוסדות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית תחת ניהולו של טוביה סער ורשות השידור תחת מנכלותו של יוסף "טומי" לפיד אפילו לא קיימו מעולם בתום השידורים של ספרד 1982 שום פגישה לצורך הפקת לקחים והסקת מסקנות לקראת העתיד לבוא. אולי גם בגלל שאנוכי כמפקד כוחות השידור של הטלוויזיה בספרד נחתתי ב- 13 ביולי 1982 בנתב"ג עם שובי מספרד היישר למלחמת לבנון ה- 1. אחד הלקחים העיקריים שלי מאותה ההפקה הבינלאומית ההיא של מונדיאל ספרד 1982 נוגע ליושרה האנושית. יש מה לדבר על זה. יושרה איננה כנראה ערך עליון שאמורה להיות מובנת מאליה בעיקר כשהיא נעה במשעול שעובר בסמוך וליד המיקרופון והמסך. הלקח העיקרי שלי מתבסס על ונובע מכל מיני כותרות מופרכות שהתפרסמו בעיתונות הישראלית בתום משימת השידורים של מונדיאל ספרד 1982, כמו זו האחת מהן שמופיעה למטה. כל עיתונאי הגון באשר הוא, עיתונאי בטלוויזיה, ברדיו ו/או בעיתונות הכתובה חייב להצליב מידע כאשר הוא מקבל ידיעה כלשהי לידיו, גם אם הוא חושב שמדובר במקור בטוח של % 100. קטע העיתונות המופרך והבלתי ייאמן בנכונותו ומהימנותו , שהופיע בזמנו בעיתון הוותיק "חדשות הספורט" בחודש יולי של שנת 1982 "הצוות הישראלי בספרד היה גדול מה – BBC", ואשר צוטטו מפיו של אחד מאנשי משלחת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר סולומון "סולי" מוניר, ופורסמו בעיתון הספורט הנפוץ בעת ההיא "חדשות הספורט ע"י עיתונאי בעל מוניטין בשם אֵלִי עַזוּר – הוא לקח מַר בלתי נשכח ואסור שיישנה. מה זה הדבר הזה שאדם כלשהו גם הוא נמנה על המשלחת הישראלית למונדיאל ספרד 1982 הולך לעיתונאי כלשהו ומעביר לו אינפורמציה ונתונים מופרכים, והאיש מהצד השני מעניק לאותה האינפורמציה הקלוקלת והבלתי נכונה בעליל כותרת ראשית בעיתון שלו…???

טקסט תמונה : יולי 1982. העיתון "חדשות הספורט". כותרת מופרכת מיסודה שהגה סולומון "סולי" מוניר שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה הערבית במונדיאל הכדורגל של ספרד 1982, והעיתונאי אלי עזור אץ לפרסמה מבלי להצליב מידע ומבלי לבדוק את אמיתות הסיפור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : יולי 1982. המאמר הנרחב כפי שהודפס ביומון – עיתון "חדשות הספורט". שדר הטלוויזיה בשפה הערבית מר סולומון "סולי" מוניר מתראיין לכתב אלי עזור מ- "חדשות הספורט", ומצהיר בפניו כלהלן : "הצוות הישראלי בספרד 1982 היה גדול מה- BBC". עוד אינפורמציה פתטית ושקרית ומופרכת לחלוטין. צוות ה- BBC הציבורי הבריטי במונדיאל ספרד 1982 מנה כמות גדולה של כוח אדם, 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים. לאחר שנבחרת אנגליה לא העפילה לסיבוב השני של הטורניר הוקטן הופחת הצוות של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC ל- 79 אנשים. ראה בהמשך את הטלקס של ראש הצוות של ה- BBC  אלק וויקס אלי מ- 25 באוגוסט 1982. הידיעה הלא נכונה הזאת פורסמה ע"י הכתב אלי עזור בעיתון "חדשות הספורט" מבלי שהוא ועורכיו יצליבו מידע עמי ויבררו אם הנתונים נכונים, וגרמה נזק תדמיתי. (ארכיון "חדשות הספורט" ובאדיבות הארכיונאי מר רוני דרור).

הסקת המסקנות ברורה. אולם הלקח מהעיתונאות השלילית הזאת לא הופק מעולם. נקל לשער מה היה קורה בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית ובתוככי רשות השידור אילו אלק וויקס (Alec Weeks) מה- BBC היה מסרב לשלוח לי את נתוני האמת של הרכב וגודל משלחת ה- BBC למונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. כיצד זה יכול עיתונאי בטלוויזיה הישראלית הציבורית לדווח לעיתונאי אחר מהעיתונות הכתובה כי צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC ? על איזה עובדות בדיוק הוא ביסס את המידע שלו בשעה שה- BBC נדרש להעביר בשידורים ישירים את כל משחקי שלוש נבחרות האיים הבריטיים אנגליה, סקוטלנד, וצפון אירלנד, שנטלו חלק בטורניר מונדיאל ספר 1982 לרבות כל 52 משחקי הטורניר ולרבות עשיית כתבות עיתונאיות – חדשותיות אודות צבע ו- אווירה ועל שחקני שלוש הנבחרות הבריטיות, ונבחרות אחרות – ע"י עשרת ציוותי ה- ENG שעמדו לרשותו במונדיאל ספרד 1982. כיצד זה העיתונאי ב- "חדשות הספורט" שמקבל ידיעה מופרכת שכזאת לא מעלה בדעתו להעלות קושיות, לבדוק, לאמת, ולהצליב מֵידָע בטרם הוא מפרסם קשקוש שכזה ? צוות הטלוויזיה של ה- BBC במונדיאל ספרד 1982 כלל בשורותיו 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים. לאחר שנבחרת סקוטלנד כשלה להעפיל למשחקי הסיבוב השני (נבחרות אנגליה וצפון אירלנד כן העפילו) – הופחת הצוות מ- 129 ל- 75 (שבעים וחמישה אנשים).

אשנה ואומר שוב :  צריך להבין כי כל האינפורמציה המגוחכת הנ"ל שהופיעה בכותרות ראשיות בעיתון "חדשות הספורט" נודעה לי באיחור ובדיעבד מפני שבאותה העת נלחמתי בגזרת בירות בלבנון באוגדה של איציק מרדכי. הודעותיו הפתטיות של סולומון "סולי" מוניר לעיתונות יצרו בלבול והטילו לרגע דופי בהפקת מונדיאל ספרד 1982 באחריותי. לפתע נדרשתי להגן על האגפים שלי מבלי שאנוכי נמצא כלל בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים . באחת החופשות שלי מהמלחמה פניתי למר אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) בלונדון, ידיד אישי שלי ב- BBC, ומי ששימש ראש המשלחת של רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית של ה- BBC במונדיאל ספרד 1982 כדי שיספק לי את נתוני האמת הנכונים לגבי גודל המשלחת שלו בספרד 82', הרכבה, ותפקודה. אָלֶק וִויקְס איש נאמן ויישר דרך נעתר לבקשתי ללא כל היסוס. הוא רק ביקש לשמור על האינפורמציה ב- טלקס (Telex) ההוא ש- שלח לי ב- 25 באוגוסט 1982 כ- "Highly Confidential" (סודית). מכיוון שחלפו מאז יותר משנות דור, יותר מ- 37 (שלושים ושבע) שנים, אני רשאי לפרסם את המידע ברשות הרבים. הטלקס המפורט הזה של אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) מפריך לחלוטין את האינפורמציה האבסורדית והמגוחכת שמסר השַדָּר בשפה הערבית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית סולומון "סולי" מוניר לעיתונאי "חדשות הספורט" מר אֵלִי עַזוּר. הטלקס מפרט את הרכב משלחת ה- BBC ותפקידי האנשים וציוותי השידור. הטלקס הזה של אלק וויקס מ- 25 באוגוסט 1982 מראה כי צוות הטלוויזיה של ה- BBC היה גדול פי 13 מהצוות הישראלי בספרד 1982.

טקסט מסמך : 25  באוגוסט 1982. זהו מסמך ה- Telex המקורי  ששלח לי אלק וויקס (Alec Weeks) ראש משלחת השידור של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC  למונדיאל ספרד 1982. המסמך קובע כי משלחת ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 מנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בשלב הראשון של המשחקים צומצמה ל- 79 (שבעים ותשעה) בשלב השני. המסמך הזה מפריך לחלוטין את דיווחו של השדר בשפה הערבית סולומון מוניר לעיתונות הישראלית, בו סיפר כי צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל היה אחוז תדהמה והמום לאחר שהצגתי בפניו את טלקס האינפורמציה של אלק וויקס (Alec Weeks). "איזה סירחון הסריחו כאן כל מיני גורמים אינטרסנטיים", מלמל לעצמו והוסיף, "הרי האינסטנציה הגבוהה ביותר בטלוויזיה, מנהל הטלוויזיה טוביה סער בעצמו שיבח את מבצע השידורים בראשותך". המדינה הייתה כמרקחה בגלל אירועי מלחמת לבנון הראשונה וגם בשל הביצה העיתונאית בה טבלו רגליהם של שדרני רדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982. העובדות האמיתיות של הצלחת הפקת שידורי ספרד 1982 בטלוויזיה הוצנעו מעין הציבור והתבטלו מפני הרכילויות העיתונאיות . אני עצמי שבתי ארצה מספרד 1982 ב- 13 ביולי 1982 והתגייסתי מייד למלחמה כקצין קרבי מבלי שהייתי יכול להַגֵן על עובדיי ועל עצמי. הבחישה והשמחה לאידה של רשות השידור עלתה על גדותיה. נוצרה אווירת לינץ' ציבורית נגד רדיו "קול ישראל" שהופנתה אוטומטית גם נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית שני גופי שידור ציבוריים הכפופים לשררה ניהולית משותפת של מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד. מנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד ידע את האמת ודחה מכל וכל את הביקורת על שידורי ספרד 1982 [2]. "לדעתי הטלוויזיה הצליחה בשידוריה מספרד 1982. אינני רואה טעם בביקורת על צוות עיתונאי וטכני שהצליח להעביר בשידורים ישירים ללא תקלות 25 משחקים, וזה בפני עצמו הישג לא מבוטל", אמר והוסיף בקטע אחר בריאיון, "אנשי צוות הטלוויזיה ייצגו אותנו בכבוד ולא נפלו מרשתות טלוויזיה אחרות . הטלוויזיה עשתה עבודה גדולה. הביקורת הפנימית בתוך הבניין על המשדרים באה בעיקר מאלה שלא נסעו". למרות כתב ההגנה הפומבי של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד שררה אווירה קשה בציבור וגם בין כתליה של רשות השידור. הציבור ביקש לדעת מה קרה בדיוק עם משלחת רשות השידור בספרד 1982. הוא לא הבחין בין ההפקה המצוינת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין הכושלת של רדיו "קול ישראל", בה העזו אנשיה לשדר חלק מהמשחקים מחדרי השינה שלהם במלונות בהם שהו. הרֶפֶש שהוטל על הרדיו ניתז גם לעברה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. שבתי ממלחמת לבנון ה- 1 הביתה למשפחתי ולעבודה. 1982 הייתה שנת אובדן התמימות הטלוויזיונית שלי. הלקח שלי היה חד משמעי, אינך יכול לחלוק את אחריותך עם איש. ניווט וניהול שידורי הספורט בטלוויזיה אינם קטיף עגבניות ו/או קציר אספסת ותלתן לרפת בקיבוץ. אתה לבד. אין חֲבֵרִים ואין חֲבֵרוּת. יש אינטרסים. בעת טיפוח וקביעת מדיניות שידורים ארוכת טווח וכיסוי של האירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם שנשענים על ממון רב, טכנולוגיה מורכבת ויקרה, ומשאבי אנוש, עליך להיות חשדן כלפי ידידיך בעבודה בדיוק באותה מידת חשדנות שאתה חש כלפי המתחרים של, והקנאים והשונאים – מבית ומחוץ.

טקסט תמונה : מונדיאל ספרד 1982. עמדת שידור ופרשנות נוספת של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית הציבורית ה- BBC בפעולה באחד מהאצטדיונים במונדיאל ספרד 1982 (בנוסף על עמדת השידור המקובלת בכל אצטדיון באזור עמדות השידור הכללי) . משמאל המגיש ג'ימי היל (Jimmy Hill) ומימין המאמן הנודע בובי רובסון (Bobby Robson). (התמונה הזאת לקוחה מהספר המרתק ורב העניין שכתב אלק וויקס המנוח "Under Auntie's Skirts" והוענקה לי על ידו באדיבות. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC חוללה במונדיאל ספרד 1982 עבודה מקיפה ביותר. ראשית דבר היא העבירה בשידורים ישירים את כל 52 משחקי טורניר ספרד 1982. מפני שצוות השידור הענק שלה כלל 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים, הייתה הרשת מסוגל לטפל נכון, מהר, ויעיל בכל המשימות העיתונאיות שניצבו בפניה.

פוסט מס' 830.הועלה לאוויר ביום שלישי – 17 בספטמבר 2019.

שוב הקדמה קצרצרה.

פצצת סִירחון מוטלת לזירת השידור של מונדיאל ספרד 1982. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי, לפיד קורא לנקדימון "נקדי" רוגל לפרִק אותה. קנאה, שנאה, ונקמנות אופפים את המיקרופון והמרקע של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. רעידת אדמה ברדיו "קול ישראל".

מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד, היועץ הבכיר שלו נקדימון "נקדי" רוגל, ואנוכי כ- מנווט, עורך, ומפיק את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

ביום שלישי – 13 ביולי 1982 שבתי לנתב"ג בישראל היישר מהמטוס שנחת בנתב"ג למלחמה . הספקתי לנָשֵק את רעייתי וילדיי ולמחרת 14 ביולי התחיילתי במחנה בן עמי (ממוקם בין עכו לנהריה) כקצין קרבי לשירות מילואים ממושך במלחמת לבנון ה- 1. נכנסתי ללבנון כדי להילחם באוגדה של תא"ל איציק מרדכי ב-בֵּיירוּת.

ניצלתי את חופשתי הראשונה כדי לקפוץ לבניין הטלוויזיה ברוממה. ביקשתי לראות כיצד פועלת מחלקת הספורט בהיעדרי הכפוי ומצאתי חזית שנייה . המקום היה מוקף בקֵן צרעות . העיתונות האיצה את מלחמתה באנשי רדיו "קול ישראל" ששידרו חלק מהמשחקים במונדיאל ספרד 1982 מהמלונות, והגבירה גם את ביקורתה ותוקפנותה נגד הטלוויזיה הישראלית הציבורית. החל מסע שֵדים מניפולטיבי. אחד מחברי המשלחת שלי, שַדָּר הספורט בשפה העַרבית סולומון "סולי" מוניר מצא לנכון להתראיין לכמה עיתונים, ביניהם "חדשות הספורט" ז"ל ההוא ו-עיתון "הארץ" [1] ולמסור להם גִרסאות מְשוּנוֹת וכה רחוקות מהמציאות על האמביציות שלי כעורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי מונדיאל ספרד 1982. אינני יודע מדוע מצא לנכון להדליף ולספר עובדות לא נכונות לחלוטין משידורי הטלוויזיה בספרד 1982. הכותרות שהוענקו לכתבות הנרחבות עִמוֹ הנוגעות למבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של ספרד 1982 היו בדותות ומערכות העיתונים שפרסמו אותן מבלי לבדוק ולהצליב מידע הפכו את עצמן לפָארְסָה. בכותרת אחת שפורסמה ע"י אֵלִי עַזוּר ב- "חדשות הספורט" נטען על ידו, "הצוות הישראלי בספרד היה גדול מה-  BBC". קִשְקוּש מוחלט כפי שיתברר להלן. בכותרת אחרת סיפר המרואיין לעיתונאי משה הר- געש ז"ל מעיתון "הארץ" כלהלן : "רק בזכות נציגי מדינות ערב נכנסתי למשחק הגמר". אותם העיתונאים שפרסמו דברים לא נכונים ולא מדויקים בעיתוניהם (בלשון המעטה) לא טרחו כלל לקבל את חוות דעתי .

תעשיית הטלוויזיה רוויה במדנים ורגעי מחלוקת. ב- 29 ביולי 1982 כתב סולומון "סולי" מניר באמצעות הבוס שלו יוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה בשפה העַרבית מכתב תלונה אישי נגדי למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד על דרך ניהולי את הפקת שידורי ספרד 198[2]. אני נלחמתי באותה העת באוגדה של איציק מרדכי במלחמת לבנון ב-בֵּיירוּת ולא יכולתי להגיב על ההאשמות המגוחכות האלה חסרות כל בסיס. המכתב של מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה שפה הערבית שתפש טרמפ על השידורים בשפה העברית בספרד 1982 היה בוטה וארסי. סולומון "סולי" מוניר התייחס לריאיון נוקב שהענקתי לגב' דִינָה וָנוֹן כתבת השבועון "העולם הזה" בימים ההם, בו תקפתי את ההחלטה הבלתי הגיונית לשלוח שַדָּר לספרד 1982 רק כדי לומר כמה משפטים בשפה הערבית Off Tube מהמוניטור במשרד ההפקה, התקשורת והשידורים שלי ב- IBC ב- מדריד, בשעה שהמשחקים המשודרים על ידו משוחקים בכלל הרחק ממנו בברצלונה, אליקנטה, סרגוסה, ו/או סביליה. אבסורד. מגוחך. פתטי. חתיכת ביזיון. הרי את זאת הוא יכול היה לעשות מהאולפן בירושלים. סולומון "סולי" מוניר לקח את דבריי (הנכונים) קשה ל- ליבו וכתב ליוסף "טומי" לפיד בזה הנוסח : "אם יואש אלרואי לא יתנצל בפניו בתוך שבוע באותו העיתון, הוא ייאלץ לנקוט באמצעים משפטיים נגד יואש אלרואי על הוצאת דיבה ואף ייאלץ לחשוף דברים שעד כה העדיף להימנע מלהוציאם מחוץ לכותלי בניין הטלוויזיה", והוסיף, "אנא טיפולך המיידי". כמובן שהוא לא הזיז לי. המשכתי לגחך. לא היה לי על מה להתנצל בפניו ולא בפני כל איש אחר. מצדי שיחשוף מחוץ לכותלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מה שהוא רוצה. לי אין דבר להסתיר. לא היו לי שום סודות. הכול גלוי, חשוף, ושקוף. מצפוני נקי וישר.

הואשמתי בפומבי אשמות שווא בצורה ישירה ובעקיפין, מבלי שתינתן לי ההזדמנות נאותה להגן על עצמי. נלחמתי בלבנון. אווירת העליהום על הטלוויזיה התחדדה וקיבלה משנה תוקף בשעה שעוזי פלד (מנכ"ל הזכיינית חברת "טלעד" בערוץ 2 החל מ- 1993) ודן שילון (מנכ"ל הזכיינית "רשת" בערוץ 2 החל מ- 1993) החליטו אף הם כל אחד מנימוקיו הוא, לתקוף בעיתונות את רמת השידורים ואיכות השַדָּרים שלי בספרד 1982. עוזי פלד קבע בנחרצות : "הצוות הישראלי בספרד 82' היה מנופח. שדרי הטלוויזיה ופרשניה נכשלו בגביע העולמי". דן שילון אמר : "רמת השידורים מהגביע העולמי תאמה את רמת השידורים הנמוכה בטלוויזיה"[3]. טענות קטנוניות, מגוחכות, ואבסורדיות. חשבתי לעצמי בעת המלחמה המתנהלת ב-בֵּיירוּת בירת לבנון בה נטלתי חלק אלו סיבות מניעות את עיתונאי הטלוויזיה כמו עוזי פלד ודן שילון , אלה שבפנים ואלה שעכשיו מחוצה לה ואשר הייתה פעם ביתם השני, אנשים שהכירו אותי היטב – לנסות לפגוע בי ובמוּצַר שהפקתי. יושבים להם בקיץ 1982 בשתי פינות נפרדות, שתי פיגורות טלוויזיוניות ממקימי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה ב- 1968, ובחלוף 14 שנים מבקרים באופן ילדותי וחובבני מבצע שידורים של מונדיאל ספרד 1982 שצלח ושִגְשֵג למרות אין סוף מכשולים ומהמורות ארציות ובינלאומיות. לא יכולתי להתייחס אל שניהם ברצינות. הם נראו לי כהולכי רכיל.

ראה "ידיעות אחרונות" מ- יולי 1982 . טקסט של מנכ"ל אולפני "טלעד" מר עוזי פלד , "שדרי הטלוויזיה ופרשניה נכשלו בגביע העולמי של ספרד 1982. הצוות הישראלי בספרד 82' היה מנופח". לא ייחסתי שום חשיבות לדעתו המקצועית. היא פשוט לא הייתה חשובה למרות שקיבלה Space  נרחב בעיתון "ידיעות אחרונות". 

ראה "ידיעות אחרונות" מ- יולי 1982. לא הופתעתי מביקורתו החריפה והשלילית של דן שילון שהיה פעם החונך שלי, כשאמר, "רמת השידורים מהגביע העולמי תאמה את רמת השידורים הנמוכה בטלוויזיה", הוא לא צדק. דן שילון היה בעת ההיא איש מובס שהורחק בכוח ממוקד העשייה ע"י מנכ"ל רשות השידור יוסף טומי" לפיד. הקנאה הבוקעת מגרונם של אנשים מובסים משבשת כל היגיון. שניהם דן שילון ועוזי פלד הביעו לא אחת דעות בלתי הגיוניות בעת ההיא. לא הייתה לי כל כוונה לאמץ את הביקורת המגוחכת והבלתי עניינית שלהם. לא היה לי כל עניין להתחשב בפוסטים שכתבו אף על פי שהעיתון "ידיעות אחרונות" בחר להדפיסם ולהוציאם לאור. 

העברנו במשך חודש ימים מספרד 1982 לאולפן בירושלים 20 תקצירים מהשלב המוקדם של המשחקים ו- 25 שידורים ישירים בהיקף מלא ללא תקלה אחת. שלושת השדרים יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת היו עכשיו שדרי כדורגל טובים לאין ערוך מדן שילון האיש שבא אליהם בטענות. ה- Host broadcaster הבינלאומי של שידורי ספרד 1982, הייתה RTVE הספרדית . היא הפיקה סיגנל שידורים ראוי להערכה . לא מובנת על כן הביקורת בה קבע דן שילון כי רמת השידורים מהגביע העולמי תאמה את רמת השידורים הנמוכה בטלוויזיה הישראלית הציבורית . זאת הייתה ביקורת שטחית ולא מנומקת שקל היה להדוֹף אותה. דן שילון ועוזי פלד נחשבו ב- 1982 לאנשי טלוויזיה בעלי שיעור קומה. לי הם נראו ביולי 1982 כשני אנשים קטנטנים ולא חשובים.

סערת הרוחות שפרצה במדינה לאחר שהתפוצצה הפרשה ונודע כי קבוצת שדרני רדיו "קול ישראל" שנשלחה לכסות את טורניר גביע העולם ספרד בכדורגל של ספרד 1982 (מנתה את גדעון הוד, דני דבורין, ורמי יצהר ושני טכנאים מאקס גורפינקל ודובי מאונטנר) שידרה חלק מהמשחקים ממכשירי הטלוויזיה בחדריהם המלון במקום מעמדות שידור באצטדיונים – הפכה למסע אישום ולבשה אווירת לינץ' ציבורי. מסע האישום תוכנן על ידי חלק מהעיתונות בקפידה רבה. כל ידיעה עיתונאית יצקה שמן למדורה הענקית . לא רק נגד אנשי רדיו רדיו "קול ישראל" אלא התרסה גם כלפי מבצע שידורי חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית . אווירת הלינץ' לבשה אופי של מסע הכפשה מאורגן. לכל אחד היה עכשיו מה לומר. הרדיו והטלוויזיה נמצאים תחת קורה ניהולית משותפת אחת ברשות השידור, והדוֹמֶן שדבק ברדיו בעקבות שידור משחקי הכדורגל מהמלונות הותז גם לעברי. לפתע החלו לצוץ שמועות מכל עבר, שגם אני הוריתי לשדרי הטלוויזיה לשַדֵר מהמלונות. מנכ"ל רשות השידור הושפע מהשמועות בעיתונות ומהיוזמה של ח"כ דן תיכון להעביר את הפרשה המסריחה לביקורת המדינה. העיתונות הכתובה העניקה תנופה ותימוכין לח"כ דן תיכון ומכל עבר החלו לצוץ כותרות כי מבקר המדינה יבדוק את מחדלי הסיקור של הטלוויזיה ורדיו "קול ישראל" במונדיאל ספרד 1982. החבל נכרך סביב צווארי כעורך ומפיק שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד וכמי ששהה וניהל מהמפקדה במדריד את השידורים וגם סביב צווארה של רשת הטלוויזיה שלי, הטלוויזיה הישראלית הציבורית. היה ברור כי הופצו אין סוף שקרים סביב מהלכי ההפקה והשידור המצוינים של הטלוויזיה. לא יכולתי לעשות דבר באותו הרגע מפני שנלחמתי באותה העת בלבנון. לא ניתן היה להדוף את הכזבים ולהגן על עצמי ועל משלחת הטלוויזיה בספרד 1982.

ראה "ידיעות אחרונות", "מעריב", ו- "חדשות הספורט" של יולי 1982. הכותרות הראשיות בעיתונות הכתובה : "מבקר המדינה יבדוק מחדלי הסיקור בטלוויזיה וברדיו מספרד 1982". "כתב שידר ממלון בספרד 82' את המשחק". העיתונות מובילה מהלך ו- "משסה" את מבקר המדינה לבדוק את ציציות רשות השידור, רדיו "קול ישראל", והטלוויזיה הישראלית הציבורית תחת הנהגתם של יוסף "טומי" לפיד וטוביה סער בתום שידורי הטלוויזיה והרדיו במונדיאל ספרד 1982.

בידיו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טוֹמִי" לַפִּיד אם כן לא נותרה ברירה. הוא ביקש להקדים את מבקֵר המדינה ולערוך חקירה מקיפה וממצה בעצמו. ב- 29 ביולי 1982 מינה את יקירו ויועצו נקדימון "נַקְדִי" רוֹגֵל אחד האנשים המהימנים ביותר ובעל ניסיון ברשות השידור לבדוק את פרשת משלחת הספורט של הרדיו ושל הטלוויזיה לכיסוי אליפות העולם הכדורגל בספרד 1982 [4]. הוא ציווה על נקדימון "נקדי" רוֹגֵל לבדוק מה באמת קרה בעֵת שידורי ספרד 1982 בתוך ציוותי הרדיו והטלוויזיה של רשות השידור, והוסיף במכתבו, "אני כותב לך על דעת המשנה למנכ"ל (שלמה עבדי) ומנהלי המדיה (טוביה סער וגדעון לב ארי)".

טקסט מסמך : 29 ביולי 1982. מכתבו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד הממנה את נקדימון "נקדי" רוגל לבדוק את פרשת משלחות הרדיו והטלוויזיה למונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השמועות אודות הקמת וועדת חקירה לבדיקת שידורי הרדיו והטלוויזיה הציבוריים את מונדיאל ספרד 1982 בראשות נקדימון "נקדי" רוגל הגיעו עד לבֵּירוּת בירת לבנון.  רתחתי מזעם. אני נמצא בחזית המלחמה והאנשים האלה ברשות השידור מתעסקים בוועדת חקירה של שידורי מונדיאל ספרד 1982 בגלל כמה חוות דעת לא חשובות של דן שילון ועוזי פלד וסיפורים כוזבים בעליל כפי שיתבררו מייד של סולומון "סולי" מוניר. הֵיי רק רגע, המתינו לי עד שאסיים את שירות המילואים כקצין קרבי בלבנון . גם לי יש מה לומר. הרי אין ספק בכלל כי הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ספרד 1982 עמדה על הגובה על פי כל פרמטר מקצועי. הֵיי אדוני המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד, מה פתאום אתה מקים וועדת חקירה וגורר אותי לתוכה מבלי לשמוע כלל מה יש לי לומר בעניין ומבלי יכולת להגן על עצמי ועל אנשיי. לדאבון לִבִּי שהיתי באותה העֵת במלחמה בפאתי בֵּיירוּת והייתי עסוק עם חייליי כל הזמן בפעילות מבצעית. לא היה לי מהיכן להתקשר למנהל הטלוויזיה טוביה סער ולמנכ"ל הרשות יוסף "טומי" לפיד כדי לעצור את הפארסה הזאת. לפחות אמרתי לעצמי כי אם צריך לבדוק את מעשיי הרי שאין בחירה טובה ואמינה יותר מ-נקדימון "נקדי" רוֹגֵל, אישיות תקשורתית דגולה מימים ימימה ברשות השידור. עיתונאי, עורך, מנהל חטיבת הביצוע ברדיו ובעצמו שַדָּר רדיו בעל מוניטין. איש מוכשר, עתיר ניסיון מאז שנות ה- 50, ישר והגון מאין כמוהו ששימש מנהל הטלוויזיה תקופה קצרה ב- 1971 – 1970. מאשְיוֹת רשות השידור של הרדיו והטלוויזיה הציבוריים – ממלכתיים בכל הזמנים. נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל הוא האיש שחיבר את הקוֹד העיתונאי של רשות השידור שנודע ברבות הימים בשם "מסמך נקדי".

טקסט תמונה : שנות ה- 50 של המאה שעברה ברדיו "קול ישראל". נקדימון "נקדי" רוגל (עומד מימין) חוגג עם ציוותי הרדיו את סיום הפקת התוכנית, "מחפשים את המטמון". (באדיבות איש רדיו "קול ישראל" ומאוחר יותר בימאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאיר אביהוד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : נקדימון "נקדי" רוגל יועצו של  מנכ"ל  רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ב- 1982. ה- "שוּעָרֶבּ" הענקי שלו היה סמלו המסחרי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בשנים 1984 – 1979. הוטל עליו עול טלוויזיוני כפול שלא היה לו בו, כל ניסיון קודם. לנהל רשות שידור בעת מלחמה (מלחמת לבנון ה- 1) ובמקביל סיקור אירוע ספורט בינלאומי ענק ממדים בסדר גודל של מונדיאל ספרד 82'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בחופשתי השנייה הקצרצרה מהלחימה בלבנון נפגשתי לשיחה ארוכה עם נקדימון "נקדי" רוגל במקום להיות עם משפחתי. מטרתי הראשונה הייתה לנפץ ולנתץ לרסיסים את האשמה שטפל סולומון "סולי" מוניר עלי בה אמר קבל עם ועדה, "משלחת הטלוויזיה הישראלית הייתה גדולה ממשלחת ה – BBC". אִיוֶולֶת ובּוּרוּת של המדליף מוסר הידיעה וחוסר בקיאותו המינימלית בחומר. נקדימון "נקדי" רוגל לא המתין אפילו שנייה אחת והשיב לי : "אני מעריך שהוא אמר את מה שאמר לא רק מטיפשות אלא גם מ-רִשְעוּת". כעסתי מאוד על מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ונתתי לו לדעת זאת. "תראה טומי אם אתה חושב שיש גרעין של אמת בטיעון של סולומון "סולי" מוניר כי המשלחת בראשותי הייתה גדולה מזאת של ה- BBC לסיקור מונדיאל ספרד 1982, אזי מה כל כך קשה לך להרים טלפון למקביל שלך מנכ"ל ה- BBC ולספר לו כי יש סערה בארץ בעניין כיסוי מפעל הכדורגל של ספרד 1982 , ואתה מתעניין בנושא ומבקש לדעת את גודל משלחת ה- BBC לצורך בדיקת העניין ברשות". הערה שלי : מנכ"ל ה- BBC בשנים 1982 – 1977 היה סיר איאן טרת'הוואן (Sir Ian Trethhowan). הוא האיש שאישר את תוכנית הכיסוי של מונדיאל ספרד 1982 ואת הקצאת כוח האדם של 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים לצורך ביצוע המשימה כפי שתוכנן ע"י מנהלי חטיבת הספורט של ה- BBC אז אלאן הארט (Alan Hart) ו- ג'ונתן מרטין (Jonathan Martin) וראש המשלחת של ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 המפיק – בימאי אךק וויקס (Alec Weeks). את איאן טרת'הוואן החליף אלאסדייר מילן (Alasdaire Milne) מי שכיהן כמנכ"ל ה- BBC בשנים 1987 – 1982 . העסק הזה של הדלפה מכוערת ובלתי נכונה לעיתונות כי הצוות של יואש אלרואי במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC לעיתונות הייתה מסריחה ומרגיזה. בעיקר מפני ששהיתי בלבנון ולא הייתי יכול להגן על אגפיי. הסברתי לנקדימון "נקדי" רוגל, כלהלן : "לא ייתכן ולא יכול להיות בשום אופן מצב בו הצוות שלנו בספרד 1982 היה גדול יותר מצוות השידור הטלוויזיוני של ה- BBC , מה עוד שלרשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית היו שלוש נבחרות מהאיים הבריטיים ששיחקו במונדיאל ספרד 1982 עצמו, לרבות נבחרת אנגליה ש- שיחקה בית ד' המוקדם עם נבחרות צרפת, צ'כוסלובקיה וכוויית. לבטח משלחת השידור של ה- BBC הייתה ענקית וגדולה עשרת מונים בהשוואה לשלנו. יהיה לי קל מאוד להַפְריך את כתב האישום המגוחך חסר השחר הזה שהוטח בי ע"י סולומן "סולי" מוניר באמצעות העיתונות הכתובה", אמרתי בבִטחה לנַקְדִימוֹן רוֹגֵל והערכתי בפניו על סמך ידע אישי והוספתי כי,"אין ספק בכלל שכמותית מנתה משלחת הטלוויזיה של ה- BBC  למונדיאל ספרד 1982 לפחות 100 (מאה) אנשים בפונקציות השונות של הסיקוּר הטלוויזיוני. אינני יודע את הכמות המדויקת אך אני מכיר מקרוב את אורח מחשבתם וצורת עבודתם של אנשי ה- BBC . אבדוק את העובדות ואתן לך לדעת אותן". נקדימון "נקדי" רוגל התעניין לדעת מי הוא מקור האינפורמציה שלי וכיצד יש בדעתי לבדוק ולאַמֵת את מַצֶבֶת כוח האדם של ה- BBC  במשחקי גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982. "זאת הבעיה שלי"השבתי לו. היקף משלחת השידור של ה- BBC לספרד 1982, כמות אנשיה, והפונקציות שמילאו עובדיה בכיסוי הטורניר הייתה אינפורמציה חסויה . ה- BBC לא מיהר לנדב אותה לאיש. אף על פי כן ביקשתי מידיד וקולגה שלי, המפיק ובימאי הספורט הראשי של ה- BBC הבריטי מר אָלֶק וִויקְס (Alec Weeks) ששימש Executive Producer ועמד בראש משלחת הטלוויזיה של ה- BBC בספרד 1982 לשלוח לי טֶלֶקְס (Telex) המְפַרֵט את פרישת כוח האדם שלוֹ בספרד 1982. הסברתי לוֹ בשיחת טלפון ארוכה מדוע אני מבקש את החֶסֶד ממנו. אָלֶק וִויקְס נעתר לבקשתי מייד וללא היסוס [5]. הוא רק ביקש ממני להתייחס בסודיות מוחלטת לאינפורמציה המקצועית הרשומה בגוף הטֶלֶקְס. מפני שחלפו שנות דוֹר מאז אותם הימים, אני מרשה לעצמי לחשוף בפומבי את המסמך של ה- BBC. אני כבר או טו טו בן 82 היום ואָלֶק וִויקְס הלך לעולמו בן 85 ב- 2011. היום הוא והטלקס ההוא ששלח לי לפני 37 (שלושים ושבע) שנים אינם עוד בגדר סוֹד.

ב -25 באוגוסט  1982 קיבלתי לידיי את טלקס התשובה מאָלֶק וִויקְס ובו האינפורמציה המפורטת המבוקשת על ידי. הג'נטלמן האנגלי הזה עשה זאת לפנים משורת הדין. הנה טופס הפקס והטקסט במקור.

טקסט מסמך :  25 באוגוסט 1982. זהו מסמך הטלקס המקורי  ששלח לי אלק וויקס ראש משלחת השידור של ה- BBC  הבריטי לספרד 1982. המסמך קובע כי משלחת ה- BBC למונדיאל ספרד 1982 מנתה 129 (מאה עשרים ותשעה) אנשים בשלב הראשון של המשחקים, וצומצמה ל- 75 בשלב השני של הטורניר. המסמך הזה הפריך לחלוטין את דיווחו של השדר בשפה הערבית סולומון "סולי" מוניר לעיתונות הישראלית בו קבע, "צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מה- BBC". צֶוֶות ה- BBC  כלל בשידורי גביע העולם בכדורגל של מונדיאל ספרד 1982, 129 אנשים בתפקידים והפונקציות כלהלן : 4 שדרים. 10 כתבים, מומחים, ופרשנים. 55  טכנאים בתפקידים שונים. 4 מפיקים ועורכים בכירים. 18 מפיקים ועוזרות הפקה. 18 אנשים שאיישו את ציוותי ה- ENG של ה- BBC ויועדו לצילומי חדשות. 10 מתרגמים. צוות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שלי בשפה העברית תחת ניהולו של טוביה סער מנה 9 (תשעה אנשים) + סולומון מניר (נציג הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשפה הערבית תחת ניהולו של יוסף בר-אל) + נסים מזרחי שהצטרף למשלחת השידור שלי מטעמו של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. חשוב לציין כאן שלאחר כישלון סקוטלנד להעפיל למשחקי הסיבוב השני במונדיאל ספרד 1982 כמו גם הפחתת משימות השידורים בשלב השני של מונדיאל ספרד 1982, החליטה הנהלת ה- BBC לקזז את משלחת השידור מ- 129 ל- 75 אנשים .

באחת החופשות שלי מהמלחמה בלבנון, קפצתי לבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים והעברתי את מסמך ה- BBC של אלק וויקס (Alec Weeks) לידיעתו של החוקר נקדימון "נקדי" רוגל, בליווי מכתב מטעמי שהפריך מכל וכול את האינפורמציה הכוזבת של סולומון מוניר. זה היה ב- 27 באוגוסט 1982. בורותם של חלק ניכר מאנשי הטלוויזיה והרדיו במשלחת ספרד 1982 בתחומי ההפקה והטכנולוגיה הבינלאומית לא ידעה גבולות, כמו גם של מומחי טלוויזיה לשעבר ועיתונאים לא מעטים שהביעו את דעתם הלא חשובה בעיתונות הכתובה. הנְבִיבוּת, גַסוּת הרוּח, חוסר הבְּקִיאוּת, והנִבְעַרוּת של אותם הרכלנים הייתה מוחלטת. היא נבעה לא רק מריקנות וחובבנות אלא גם מחוסר כישרון ורִשְעוּת.

טקסט מסמך : 27 באוגוסט 1982. הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית את מונדיאל ספרד 1982. זהו המסמך שהעברתי לידיעתו של החוקר נקדימון "נקדי" רוגל יחדיו עם מסמך ששלח לי המפיק הבריטי אלק וויקס (Alec Weeks). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נקדימון "נקדי" רוגל התבונן בטֶלֶקְס בתדהמה. האינפורמציה הייתה פרושה לפניו. הוא היה המום ולא הסתיר את התפעלותו הכפולה. ראשית מעצם השגת המידע הרלוואנטי שבאופן טבעי איננו נגיש וגם ממניין וכמות כוח האדם העצום שהטיסה רשת הטלוויזיה של ה- BBC מאנגליה למונדיאל ספרד 1982. זאת הייתה מערכת עיתונאית טלוויזיונית משומנת של הפקה, צילום, תחקיר ופרשנות, עריכה, ושידורים ישירים המשרתת בסופו של דבר קבוצת שידור Play by play הכוללת בתוכה ארבעה שַדָּרִים בלבד. הטלקס ההוא של מר אלק וויקס (Alec Weeks) מ- 25 באוגוסט 1982 קעקע והִפריך לחלוטין באופן סופי את עדותו המגוחכת של סולומון מוניר בה טען בפני אֵלִי עַזוּר כתב העיתון "חדשות הספורט" טענה הזויה ודמיונית, "צוות הטלוויזיה הישראלית במונדיאל ספרד 1982 היה גדול מהצוות של  ה- BBC".

ראה אודות אלק וויקס בימאי ומפיק הטלוויזיה הדגול ורב המוניטין של ה- BBC בשנים 1995 – 1955 גם בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בסדרה בת 13 הספרים, ואשר קרוי, "למילים יש וויזואליה משלהן", ובספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי, "מונדיאל אנגליה 1966 – השער שלא היה".

שלב השיחה השני עם נקדימון רוגל נָסַב אודות סֶפֶר השידור / פקודת המבצע של ספרד 1982 שכתבתי והוצאתי לאוֹר (בעזרתו האדמיניסטרטיבית של איש המשק הוותיק של הטלוויזיה הישראלית, יגאל כהן). הבאתי לפגישה עִם נקדימון רוגל עותק אחד כדי שיוכל לקרוא בעצמו ולהבין איזו כמות עבודה הושקעה במתן תדריכים והסברים מפורטים כתובים ובע"פ, לכל בעל פונקציה ונושא תפקיד בטלוויזיה הישראלית הציבורית, בירושלים ובספרד כאחד, המשתתף במבצע השידורים – בפגישות פנים אל פנים ובאמצעות פקודת המבצע / ספר השידור . סחתי לנקדימון "נקדי" רוגל כי אפשר להתווכח עמי על אֵיכוּת השַדָּרים. "אלו הם השלושה הטובים בארץ שעמדו לרשותי ולרשות הטלוויזיה באותה שעה", אמרתי לוֹ, והוספתי, "אך לא ניתן לעַרעֵר את טִיב ההפקה שכללה תדריכים שיטתיים ברורים לכל המשתתפים העברת פקודות מסודרות לצוותי העבודה והבהרתן לכל הכפופים לי ולשותפיי בכל מגזרי הטלוויזיה, והוצאה לאור על ידי את פקודת מבצע-ספר שידור של הפקת שידורי ספרד 1982. עובדה שלא נפלו כלל שגיאות בעת המבצע הממושך בן כ- 40 (ארבעים) ימים". נקדימון רוגל ידע שהפצתי כ- 100 (מאה) עותקים של פְּקוּדַת המִבְצַע / סֶפֶר השִידוּר הזה לכל הגורמים והפונקציות ההכרחיות בטלוויזיה וברדיו, לרבות הנהלת רשות השידור. הוא ערך חקירה יסודית, ובדק וחקר עשרות אנשים נוספים בטלוויזיה וברדיו במשך כמעט חודשיים ימים.

ב- 21 בספטמבר 1982 פִּרְסֵם את מסקנותיו[6]ושלח אותן למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. נקדימון "נקדי" רוגל ידע היטב שמילאתי את חובתי כראוי בהיותי מפיק ועורך ראשי, ומנהל שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בספרד 1982, מעל ומעבר לציפיותיהם של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער ומנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. הוא הבין שאני צודק לחלוטין בגישה ובפילוסופיית השידור שלי ובכל פרמטר בהפקה המורכבת והמסובכת הזאת. נקדימון "נקדי" רוגל העניק לי הערכה וצל"ש בדו"ח שלוֹ. הוא לא רק עשה צֶדֶק אלא גם חשף אותו לאוֹר. הוא בִּיקֵר בחריפות רבה בדו"ח שלוֹ את דרך ניהולו של גדעון הוֹד בשידור המשחקים ברדיו "קול ישראל", קבע ששכירת משרד ההפקה והתקשורת במדריד הייתה חיונית , ותקף בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את פריצוֹת השידור בשפה הערבית של סולומון "סוֹלי" מֵניר לתוך השידור הישיר בשפה העִברית. הדו"ח הזה עיצב ב- 1982 מחדש את פניה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור בתחום שידורי הספורט. היה לו ערך רב בעתיד לבוא. צריך לומר כאן לזכותו של יוסף "טומי" לפיד שהוא קיבל והסכים לדו"ח כלשונו. הוא לא ניסה להתייפייף ולא השתדל להשפיע. הוא הודיע בפומבי, כלהלן : "אני איישם את דו"ח נקדי כפי שהוא, As is". אלו אם כן היו עיקריו של הדו"ח החוֹקֵר מטעם נקדימון רוגל כפי שהוגש למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כאמור ב- 21 בספטמבר 1982.

זהו הדו"ח של נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל המשבח את הפקת שידורי חטיבת הספורט בפיקודי ב-טלוויזיה הישראלית הציבורית את מפעל מונדיאל ספרד 1982. הדו"ח המצ"ב במלואו מטיל מנגד דופי חמור וביקורת קשה ביותר אודות שדרני רדיו "קול ישראל" (בראשות גדעון הוד) את מונדיאל ספרד 1982, כפי שהוגש ב-21 בספטמבר 1982 למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל.

טקסט מסמך (1) : 21 בספטמבר 1982. (עמוד 1 מתוך 5) במסמך ההמלצות המקורי בן 5 עמודים של "ספרד 82' ", שהגיש נקדימון "נקדי" רוגל למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתאריך 21 בספטמבר 1982, בעקבות חקירתו את עבודת משלחות הטלוויזיה והרדיו לכיסוי אליפות העולם בכדורגל – ספרד 1982. (ראה המשך בעמוד הבא). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה :  לא הסכמתי עם דבריו של נקדימון רוגל רוגל הנוגעים לסעיף 5. שידורי הטלוויזיה של כל מונדיאל כדורגל באשר הוא מוצאים עניין עצום בציבור בארץ גם ללא השתתפותה של נבחרת ישראל.

טקסט מסמך (2) : 21 בספטמבר 1982. (עמוד 2 מתוך 5) במסמך הדו"ח "ספרד 82' " שכתב נקדימון "נקדי" רוגל, והעבירו לידי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ראה המשך בעמוד הבא). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סעיף 10 : "עלי להטעים על הסף כי הכנת המבצע הטלוויזיוני והוצאתו אל הפועל עלו לאין שיעור וללא כל השוואה על מה שנעשה ברדיו. אף על פי כן מתחה העיתונות ביקורת על הצד התכניתי של שידורי ספרד 82' בטלוויזיה. אין מנוס מהקביעה כי הואיל וזו רשות אחת, בעיני הציבור דבק גם בטלוויזיה משהו מן הרפש שהוטח ברדיו".

טקסט מסמך (3) : 21 בספטמבר 1982. (עמוד 3 מתוך 5) במסמך "ספרד 82' " שפרסם נקדימון "נקדי" רוגל והוגש למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ראה המשך בעמוד הבא). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סעיף 5 : "טענתו של המפיק כי שדר טוב צריך לדעת להסתדר בכל התנאים היא טענת סרק. מפיק ראוי לשמו מעולם לא היה נקלע למצב ביש כזה ולא היה כופה על עמיתיו פתרונות מבישים ובלתי מקצועיים כאלה, שיש בהם גם משום הונאת במאזינים".

טקסט מסמך (4) : 21 בספטמבר 1982. (עמוד 4 מתוך 5) במסמך "דו"ח ספרד 82' "  שכתב נקדימון "נקדי" רוגל למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ראה המשך בעמוד הבא). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סעיף 1 : "מבצע הטלוויזיה הוכן ותוקצב בקפדנות מקצועית, בסדר ובפירוט ראויים לשבח. כל אנשי הצוות מהללים ללא סייג את עבודתו של האחראי יואש אלרואי".

טקסט מסמך (5) : 21 בספטמבר 1982. (עמוד 5 ואחרון) של מסמך "דו"ח ספרד 1982" שכתב והגיש מר נקדימון "נקדי" רוגל למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סעיף 10 : "שכירת המשרד במדריד הייתה חיונית".

סעיף 11 : "לא מצאתי כל סיכום בעניין "הפריצוֹת" של שדר הטלוויזיה בעַרבית והגרסאות בעניין הסיכום בע"פ–סותרות. לדעתי אין טעם ואין תועלת ב-"פריצוֹת" בערבית בכל מסגרת שהיא. הפריצות האלה מקלקלות את השידור בעִברית ונותנות מעט מאוד לצופה העַרבי".

טקסט תמונה : שנת 1970. בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת ברוממה בירושלים. נקדימון "נקדי" רוגל בשנות הזוהר שלו מארח ב- 1970 את שר החינוך והתרבות יגאל אלון (וגם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור) בבניין הטלוויזיה ברוממה – ירושלים. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : יורם רונן מנהל חטיבת החדשות, בוב גולדמן עורך סרטים, ראובן מורגן בימאי טלוויזיה, נקדימון "נקדי" רוגל, יונה יונה מנהל התחבורה בטלוויזיה (מציץ בדלת), יגאל אלון, ורבקה בהירי (מוסתרת). נקדימון "נקדי" רוגל היה איש אשכולות במונחים טלוויזיוניים. איש בעל אינטגריטי שחונן גם בכושר אבחנה טכנולוגי. לא בכדי הטיל עליו מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד לבדוק את שידורי הרדיו והטלוויזיה בספרד 1982. בדו"ח הבדיקה המפורסם שלוֹ שדן בסיקור מונדיאל ספרד 1982 ע"י משלחת רדיו "קול ישראל" בראשות גדעון הוד ו- ע"י משלחת הטלוויזיה ברשותי והוגש למנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד כתב ב- 21 בספטמבר 1982 כלהלן : "מבצע הטלוויזיה הוכן ותוקצב בקפדנות מקצועית בסדר, ובפירוט ראויים לשבח. כל אנשי הצוות מהללים ללא סייג את עבודתו של האחראי יואש אלרואי. אין מנוס מן הקביעה כי הואיל וזו רשות שידור אחת, דבק גם בטלוויזיה משהו מן הרפש שהוטח ברדיו". (התמונה באדיבות נקדימון רוגל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לא בכדי הטיל יוסף "טומי" לפיד על נקדימון "נקדי" רוגל לפרק עבורו את פצצת הסִירחון שזרקו כמה אנשים טיפשים לזירת השידור. נקדימון "נקדי" רוגל היה איש עתיר ניסיון ברשות השידור ובעל יושרה כעיתונאי ומנהל. הוא עשה את עבודתו נאמנה. "הצדק ייעשה וגם ייראה", אמר לי לאחר שעיין ב-טלקס הסודי ההוא מ- 25 באוגוסט 1982 של איש ה- BBC אלק וויקס. עבורי ועבור רבים ברשות השידור היה נקדימון "נקדי" רוגל אישיות בלתי נשכחת.

טקסט תמונה : שנת 1989. נקדימון "נקדי" רוגל ז"ל מאשיות רשות השידור לדורותיה מוסר למנהל הטלוויזיה חיים יבין את מפתח "אולפן נקדי", אולפן טלוויזיה חדיש שנקרא על שמו עוד בהיותו בחיים. שום איש טלוויזיה לא זכה לכבוד כה רב של הנצחה, בו נקרא מתקן מפואר של רשות השידור על שמו בעודו עדיין בחיים. אהוד מנור זכה לכבוד כזה רק במותו. נקדימון "נקדי" רוגל הוא אביהם ו-מולידם של פרויקטים טכנולוגיים מורכבים וחשובים בתולדות רשות השידור. (התמונה באדיבות נקדימון רוגל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עובר אורח המזדמן לבניין הטלוויזיה ובניין "חוטי ירושלים" בשכונת רוממה בירושלים בסביבת בניין הטלוויזיה יכול להבחין בשלט צנוע עליו כתוב "אולפן נקדי". תרומתו של נקדימון "נקדי" רוגל לשידור הציבורי הייתה גדולה וחשובה.

טקסט תמונה : רחוב צר "תורה מציון" בשכונת רוממה בירושלים. שלט קטן וצנוע ליד בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית מנציח אישיות דגולה ברשות השידור. אולפן "נקדי" נקרא על שמו של נקדימון "נקדי" רוגל. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נַקְדִימוֹן "נקדי" רוֹגֵל השאיר מאחוריו מורשת שידור נִצחית. תדריך החדשות והאקטואליה שחיבר נַקְדִימוֹן רוֹגֵל עבור עיתונאי רשות השידור (יצא לאור כ- סִפרון ונקרא "תדריך נַקְדִי") המכתיב עבודה עיתונאית ויצירת עיתונות הגונה ויישרת דרך הציב אותו במקום ייחודי בתולדות רשות השידור. כל המנכ"לים של רשות השידור אימצו את "תדריך נקדי"אל לִבָּם וראו בו את התנ"ך של רשות השידור. באוקטובר 1998 הורה מנכ"ל רשות השידור אורי פורת לכל עיתונאי רשות השידור בטלוויזיה וברדיו לקרוא את הוראות ועקרונות "תדריך נקדי" כדי להבין טוב יותר את דרך עבודתם בשידור הציבורי.

טקסט תמונה : זהו הספרון, "תדריך חדשות ואקטואליה", שנכתב ע"י נקדימון "נקדי'" רוגל. הבנתו, הגיונו, ניסיונו, היושרה שלו והשכלת השידור הרחבה שבה חונן הפכה אותו לבורר יחיד בכל סוגיית מחלוקת שהתעוררה ברשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זהו המסמך המאשר את הפצת "תדריך נקדי" באוקטובר 1998 בין עיתונאי רשות השידור. לא בכדי הטיל מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ב- 1982 על נקדימון "נקדי" רוגל לבדוק את תפקודה של משלחת רדיו "קול ישראל" לגביע העולם ספרד 82' , ואח"כ גם את תפקוד משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית, שבטעות דבק בה הבוץ שהוטל ברדיו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  נקדימון "נקדי" רוגל (נולד ב- 1925) שידר ברדיו "קול ישראל" מאז שנות ה- 50 של המאה שעברה. הוא היה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ה- 4 לפרק זמן קצר בשנת 1970 לאחר חגי פינסקר. הותיר את רישומו על רשות השידור במשך עשרות שנים. (התמונה באדיבות איזי מן מחבר הספר "קול ישראל מירושלים").

העיתונות הכתובה רובה ככולה עטה על מסקנות הדו"ח של נקדי ופִרסמה בספטמבר 1982 את תוצאותיו בהרחבה[7]. דו"ח נקדימון "נקדי" רוגל נתפש בעיניה כמסמך סנסציוני. כותרות העיתונות ממש זעקו : "בעקבות מִמצאים חמורים על תִּפקודו במונדיאל ספרד 1982, שהועלו בדו"ח פנימי של רשות השידור, גדעון הוד הודח מניהול מחלקת הספורט ברדיו".

טקסט תמונה :  ספטמבר 1982. קטע מהעיתון "ידיעות אחרונות". גדעון הוד סופג מפלה קשה. הוא הודח בפרהסיה לעיני כל מניהול שידורי הספורט ברדיו "קול ישראל" בעקבות מחדלי שידורי רדיו "קול ישראל" בטורניר גביע העולם בכדורגל – ספרד 82'. (באדיבות "ידיעות אחרונות").

טקסט תמונה : ספטמבר 1982. קטע מהעיתון "ידיעות אחרונות". גדעון הוד מודח קבל עם ועדה מניהול שידורי הספורט ברדיו "קול ישראל" בעקבות מחדלי ספרד 1982. (באדיבות "ידיעות אחרונות").

גדעון הוֹד הוּדַח מתפקידו כמנהל שידורי הספורט ברדיו "קול ישראל" אך הוא לא הודח מהמיקרופון. הוא שָב להיות שַדָּר מן השורה. להגנתו אמר שההחלטות המוטעות שקיבל נבעו ממערכת היחסים הלקויה עם צוות השדרים שלו בספרד 82' דני דבורין ורמי יצהר. שלושת שדרי הרדיו בספרד 1982 הִיווּ נבחרת משובחת של "קול ישראל" אך הם לא היו קבוצה. מעולם לא ראיתי יחסי קנאה כה חסרי מוסר וכה עכורים כפי שבאו לידי ביטוי בין גדעון הוד, דני דבורין, ורמי יצהר. כל אחד מהשלושה היה בנפרד שדָר מוכשר. יחדיו הם היו צוות מובס. כישלון קולוסאלי.

יכול להיות שככלות הכול הדו"ח של נקדימון רוגל היטיב עם גדעון הוֹד מפני שהוא כפה עליו לחזור לאהבתו הישנה – המיקרופון. גדעון הוד בוודאי לא היה האַשֵם היחידי אך הוא נשא באחריות הראשית כמנהל להפקת שידורי מונדיאל ספרד 82' ברדיו "קול ישראל", ושילם בצדק מחיר יקר  במשרתו. הוא סולק והודח מניהול וניהוג שידורי הספורט ברדיו "קול ישראל". באחת החופשות שלי ממלחמת לבנון באוגוסט 1982, הענקתי ריאיון לכתבת השבועון "העולם הזה" בימים ההם לפני 37 שנים לגב' דינה וָנוֹן הנוגע להפקת שידורי הטלוויזיה והרדיו של משחקי גביע העולם בכדורגל – ספרד 1982. דינה וָנוֹן עיתונאית מוכשרת ותחקירנית יסודית, ראיינה בתגובה לדבריי גם את גדעון הוד וסולומון מוניר. היא פרסמה כתבה עיתונאית בם אלפיים מילה והעניקה לה כותרת מושחזת ברוח העיתון, "כאשר חזרו שדרי רדיו "קול ישראל" ממשחקי גביע העולם בספרד , התברר שנסעו לשָם מבלי לדאוג לעמדות שידור באצטדיונים  –  ושתקעו גול עצמי בספרד" [8]. הכתבה הייתה מדויקת לחלוטין. התכוונתי לכל מילה שאמרתי. דינה וָנוֹן ציטטה אותי נכון.

טקסט תמונה : סתיו 1982. זוהי העיתונאית גב' דינה וָנוֹן כתבת שבועון "העולם הזה" שהציגה את רדיו "קול ישראל" ככלי ריק במונדיאל של ספרד 82'. (התמונה באדיבות דינה ונון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גדעון הוד קרא את הרשימה העיתונאית הארוכה. אחוז תדהמה שלח לי מכתב מריר ונוראי [9]. לא עניתי למר גדעון הוֹד בשֶל סיבה אחת ויחידה. הוא היה איש שידור ומנהל מוּבַס בשל טעויות קרדינאליות, לא רק באשמתו ולא רק שלוֹ. נקדימון "נקדי" רוגל חשף את קלונו בתוך רשות השידור והעיתונות האכזרית עשתה זאת קבל עם ועדה לעיני מיליוני קוראים. שמונה עשרה שנה מאוחר יותר הבאתי את גדעון הוֹד עמי מרדיו "קול ישראל" לאוסטרליה כדי להיות שַדָּר בצוות הטלוויזיה הישראלית באולימפיאדת סידני 2000. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת הסכים למהלך שלי. גדעון הוֹד היה שַדָּר ועיתונאי ספורט מזהיר ברדיו "קול ישראל" במשך עשרות שנים, מאז שנות ה- 50 של המאה הקודמת. אישיות תקשורתית ברוכת כישרון, קורא ספר ומוסיקאי מחונן, ומוכשר לשפות. איש אשכולות. הידע הספורטיבי עשיר שלו, קולו המיוחד, העברית הקולחת בפיו, יכולת התיאור הצבעונית, והחשוב מכל יכולת שידור הדְרָמָה בקוֹלוֹ תוך התרגשות מבוקרת ומבלי לחצות את גבולות הטעם הטוב, קנו לו מעריצים רבים. גדעון הוֹד חרת את שמו זה מכבר באותיות של זהב בגלריית שדרי הספורט של מדינת ישראל.

טקסט תמונה : אולימפיאדת סידני 2000. זהו אגף במשרד הניהול, ההפקה, והתקשורת שלי במרכז השידורים האולימפי הבינלאומי ה- IBC הממוקם ב- Sydney / סידני (ראשי תיבות של International Broadcasting Center). אנוכי יחדיו עם השַדָּר גדעון הוד, כאמור  במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC באולימפיאדת סידני 2000. הבאתי אותו לסידני כ- שַדָּר שלי מן השורה. סוף נחמד לפרשה עגומה. הערכתי אותו עד למאוד כשדר ספורט ברדיו. שדרן ועיתונאי נבון בעל ידע עצום, שניחן בקול רדיופוני ייחודי, ויודע לייצר דרמה בשידור במינימום טקסט.  (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כמה ימים לאחר הדחתו המתוקשרת של גדעון הוד מניהול מחלקת הספורט ברדיו "קול ישראל" בספטמבר 1982, יצא להגנתו ב- 8 באוקטובר 1982 העיתונאי אדם ברוך ז"ל במדורו "קֶשֶר עַיִן" בעיתון "ידיעות אחרונות" [10]. מאמרו המנומק וההגוּן של אדם ברוך בשבחו של גדעון הוֹד כשַדָּר ספורט חשוב מן ההיבט ההיסטורי להבנת תולדות התפתחות שידורי הספורט במדיה האלקטרונית בישראל. אדם ברוך היה העיתונאי היחיד בישראל שלימד סנגוריה על השַדָּר המוכשר שנכשל כמנהל ומנהיג שידורים. בסגנון כתיבתו המיוחד החמיא לגדעון הוֹד ושלל את כישרונם של שני שדרי הטלוויזיה שלי בספרד 1982, יורם ארבל ורפי גינת. כותרת המאמר הייתה, "להתראות במגרש גדעון הוֹד". הנה הטקסט המעניין ההוא כלשונו.

"אז הדיחו את גדעון הוד ראש מערכת הספורט של הרדיו"

"כמה מילים בשבח גדעון הוֹד כשדר ספורט, כעיתונאי ספורט, כאיש רדיו. אני לא אומר את זה עכשיו רק בשביל לעשות לו קצת טוב על הלב . אני חושב את זה מזמן , אבל כמו בהרבה מקרים אחרים, אתה חושב וחושב, ובסוף מרוב מחשבות אתה נרדם ושוכח מה אתה חייב לכל מיני אנשים, ולגדעון הוד ביניהם. ואז לדוגמא, כשבארי לייבוביץ' כוכב הכדורסל עוזב את תל אביב, אתה נזכר מי היה ומה היה בארי. או לדוגמא כשבאמצע העונה מדיחים את אריה דווידסקו מאמן הכדורסל, אתה תופש שהעסק הזה נראה רע ואתה כותב על דווידסקו הטוב ועל הרעה שעשו לו. בדרך כלל זה יוצא מאוחר מידי לאחר מעשה. מה אתה יכול עכשיו להועיל לגדעון הוד, שכמו פרשן הספורט ידידי מייק קרנון, הוא גם איש מוסיקה מובהק וגם אדם שראה עולם, וגם מישהו שמבין את טיבה של ההצגה שנקראת שידורי ספורט. בלא מעט משחקים, ישבתי בבית כמו תרח עם הטלוויזיה ועם הרדיו. בטלוויזיה ראיתי את המשחק וברדיו שמעתי את גדעון הוד מתאר את המשחק. בלי רצון יוצא לי הספד על גדעון הוד. גם מוקדם מידי וגם מיותר. לא מעט ישראלים השתיקו את הטלוויזיה, נשארו על התמונה ושמעו את גדעון הוד. יש לוֹ מה שאין לאחרים. יש לו כשרון מיוחד. ליורם ארבל, אין מה לעשות, אין כשרון מיוחד. לרפי גינת, אין מה לעשות, אין כשרון מיוחד. גדעון הוד הודח בעקבות ממצאים חמורים על תפקודו במונדיאל ספרד 1982, משחקי גביע העולם בכדורגל. הממצאים פחות או יותר הורגים את גדעון הוד כמנהל, כראש מערכת. חבל. חבל עליו וחבל על מה שקרה.

במדינה בה מעטים משלמים את המחיר, גדעון הוד מצטרף למעטים. במדינה בה השמחה היחידה היא השמחה לאיד, לא מעט כתבי ספורט שמחים לאידו של גדעון הוד. חבל גדעון הוד, שאחרי קריירה כשלך, 28 שנים, אתה חוטף אותה, ואתה חוטף אותה בצדק, כנראה על פי הממצאים. אם היו מדיחים אותך באינטריגות היינו מרגישים יותר טוב .משחקי הגביע החזיקו את המדינה מול הטלוויזיה. השאלה לא הייתה אם כדורגל דוחה שבת אלא אם הוא דוחה מלחמה. עַם הטוֹטוֹ ועַם הפיס חי את משחק הגמר. הטלוויזיה הישראלית עשתה את המאכסימום שלה. זה לא היה הרבה. אולפן בירושלים עם מוט'לה שפיגלר ואמציה לבקוביץ' כפרשנים, ודני לבנשטיין כ-מנחה, וכתבים בספרד. אין לי שום דבר אישי נגד יורם ארבל, כי לא יכול להיות לך משהו נגד מישהו שהוא הכי טוב בין היורם – ארבלים, שהם עצמם פשוט לא הכי טובים. מה שקרה ליורם ארבל קורה לכל אחד מאתנו. הוא לקח אתו את עצמו לספרד. אני לא מסכים להגדרות שלו, לניתוחים שלו. אם הוא עצמו לא שיחק ממש כדורגל, לא אופתע. דרך אגב, פרשן כדורגל טוב אינו בהכרח כדורגלן לשעבר טוב. ודרך אגב יורם ארבל הוא שָדָר ספורט ולא פרשן ספורט.

ההישגים הצנועים של יורם ארבל לא יכולים להצדיק את הפאשלות של גדעון הוד אין כל קשר ביניהם. הממצאים מגלים שהצוות של גדעון הוד שידר משחקים כשהוא רואה אותם בטלוויזיה שבמלון. אין ספק זאת הסרחה רצינית. רק בשביל זה הוא צריך ללכת. וזה מה שהוא עושה. הוא הולך .אבל הוא גם הולך וגם נשאר. על פי העיתונות הדו"ח קובע שהוא "שדר וכתב טוב". כותב הדו"ח נקדימון רוגל מציע להשאיר אותו ככתב מן השורה. החלטה נבונה. מיותר היה ללכת אִתו עד הסוף. הדו"ח כאמור קובע שהוא "טוב". ייתכן שאת הדו"ח חיברו ברוח החסכונית המינימאליסטית האנגלית. הוא מצוין.

הוא מצוין לא רק משום שהוא היורש היחיד והבלעדי של נחמיה בן-אברהם. לא רק משום שהוא עולה נכון ויורד נכון עם הקצב העולה ויורד של המשחק. לא רק משום שהוא זוכר שזה רדיו. הוא מצוין משום שהוא יודע מה זו דרמה אמיתית.

הוא מגיע לעיתונות הספורט מתוך בחירה. לא כל עיתונאי הספורט הגיעו לכך מתוך בחירה שכזו. אם הוא היה באמריקה הוא היה נעשה הווארד קוסל. מי זה הווארד קוסל, שאלה טובה באמת. אני לא רוצה לעשות עוול כלשהו לקולגות המתמחים בספורט. אני מנחש שגם איש מהם לא חושב שהמחמאות שניתנות לגדעון הוד המִקצוען באות על חשבוננו. יש כתבים ויש גדעון הוד. עכשיו הוא אולי מוכה ואולי גם קצת מושפל. ועכשיו זו גם ההזדמנות הנכונה לומר לו, גדעון הוד, המיץ של העריכה הראשית ושל הניהול אולי עלה לך לראש, עובדה פישלת  אבל אנחנו מחכים לך. להתראות במגרש גדעון הוד".

יכול להיות שכתב הסנגוריה שלימד אדם ברוך על גדעון הוֹד לפני 37 שנים הותיר אותו בשלום ליד מיקרופון הרדיו לעשור וחצי נוסף של שנים. גדעון הוד היה שַדָּר ספורט נפלא משכמו ומעלה ברדיו "קול ישראל". אדם ברוך ז"ל צדק.

ראה "ידיעות אחרונות". אדם ברוך ז"ל היה עיתונאי ברוך כישרונות ויישר דרך, ומי תמך תמיכה מקצועית ומוראלית בגדעון הוד השדר. 

באחת החופשות שלי מהמלחמה בלבנון, מצאתי על שולחני במשרד חטיבת הספורט בקומה ה- 5 של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים מסמך הערכה ממנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער הדן במבצע שידורי גביע העולם בכדורגל של ספרד 1982 ע"י משלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשותי. הנה הוא כלשונו [11].

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. זהו מסמך הצל"ש המקורי שכתב לי מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ספרד 1982. טוביה סער לא המתין לדו"ח נקדימון "נקדי" רוגל. כבוס ישיר שלי ידע היטב שההפקה המורכבת צלחה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : טוביה סער מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1985 – 1982. איש שאהבתי והערכתי. (באדיבות טוביה סער. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

למרות מכתב ההערכה והצל"ש של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער, היו שידורי מונדיאל ספרד 1982 התחלה בעייתית ולא נוחה, ומבחן קשה ומורכב עבורי כמנהיג עתידי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית. התמודדות רווית לקחים מקצועיים מרים. המסקנות האישיות שלי בתום מבצע שידורי הטלוויזיה במונדיאל ספרד 1982 צרובות לעַד בזיכרון הפרטי שלי כעורך ראשי ומפיק ראשי (וגם בארכיון רשות השידור). למדתי לקח חשוב מאוד לדעת שגם אם ההיגיון שלי הגיוני בעיניי הוא איננו ערובה מספקת להצלחה. למדתי שיעור מאלף בו הבנתי שאין דַי ב- לעשות את הדברים נכון על פי מיטב כישרונך, שיפוטך, ומצפונך, אם אינך מצליח לשכנע בנכונות הביצוע והמעשה את האנשים סביבך הנוגעים לעניין. צֶדֶק הוא מושג יחסי. כדי לממש את הצֶדֶק בפעילות ציבורית יש לחשוף אותו. צדק צריך להיראות לא רק להיעשות. זהו אולי הלקח החשוב ביותר. הכּרה ומַצְפּוּן חשובים כשהם טמונים ונמצאים בתָּוֶוך במאבקיך הפרטיים בינך לבין נפתולי נפשך. הם הופכים להיות מונחים סָפְרוּתִיים ו-פסטורליים אם הם נסתרים. הם חסרי כל ערך מעשי אם אינם מוטלים לקדמת הוויכוח הפומבי בשעה שמתחולל מאבק מקצועי גלוי לעֵין כּל בינך לבין ההנהלה שלך על ערך ואיכות השירות שאתה אמור להעניק לצופים במדינת ישראל משלמי האגרה שמממנים את פעילותה המורכבת והסבוכה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ושל רשות השידור.

טקסט תמונה :  שנות ה- 60 של המאה שעברה. טוביה סער מי שהיה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1985 – 1982 (מימין)  יחדיו עם נקדימון "נקדי" רוגל (מחזיק במיקרופון "השפתיים" הקרוי, Lip Mic) יועצו המיוחד של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד (בעידן מונדיאל ספרד 1982), בימים הרחוקים ההם של טרום הטלוויזיה לפני כ-שש עשרות של שנים. שניהם, טוביה סער ונקדימון רוגל העריכו הערכה רבה וגדולה את מבצע שידורי מונדיאל ספרד 1982 בטלוויזיה הישראלית הציבורית, ונתנו לכך ביטוי הולם בכתב. (התמונה באדיבות נקדימון "נקדי" רוגל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השהוּת הארוכה של האנשים מחוץ לביתם והרחק ממשפחתם גם בחו"ל בעת מבצע שידורים ארוך בן 40 ימים יוצרת דינאמיקה מיוחדת של יחסים בין הצוותים. דינאמיקה המזכירה ודומה במשהו לזאת הקיימת בשירות מילואים ממושך. בניגוד למה שחושבים השהייה הארוכה בחו"ל איננה מסע תענוגות. ציוותי השידור אינם חוזרים בתום התעסוקה המבצעית היומית אל סביבתם הטבעית – למשפחה, לאישה, והילדים. תנאי שירות לא טובים ולא נוחים מספיק בעת השידורים מחו"ל כמו מגורים לא מסודרים, תחבורה לא תמיד נוחה, או איזה שמועה ו/או רכילות מרושעת שלא הייתה ולא נבראה ואשר עושה דרכה במהירות מהארץ לספרד – מכבידים, יוצרים קשיים ומתח מצטבר. הגעגועים הביתה רק מחזקים את הלחץ. לאנשים אין דרך והיכן לפרוק את המתח. בתוך שבוע, שבועיים מאכסימום, מתחילים הקיטורים כמו בשירות מילואים אמיתי. לטרוניות יש כתובת אחת בלבד, למפקד בשטח. פתאום מצאתי את עצמי בספרד עוסק זמן רב מידי בפתרון בעיות אנוש (המשפיעות על השידור ועוד איך) במקום בשידור עצמו. הבנתי שאין לוָותֵּר עוד לעולם להנהלה באיכות וטיב תנאי התעסוקה המִבצעית של האנשים. הלוגיסטיקה חשובה כמו השידור עצמו. לחמוֹ של העובד ומיטתו גם בחו"ל אינם נופלים לעולם מחשיבותו נישקו – המיקרופון. ידעתי עכשיו שכמנהיג הנושא באחריות אני בודד ללא חברים. אינני יכול וגם אינני רשאי לחלוק את האחריות עם מישהו אחר. אני הוא הנושא העיקרי בעול התוויית הדרך של ניהול והנהגת שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית, והדרך הזאת רוויה מהמורות ומוקשים מסוגים שונים בעומקים שונים. זהו לקח חשוב שלמדתי.

אי אפשר להסביר לאחרים בדיוק מרבי את גודל האחריות ותחושת הבדידות האישית שלי. פשוט לא ישנתי. אולי שעתיים בלילה. בנוסף לכל הייתי מוטרד מאוד מסידורי הביטחון הספרדיים. היינו רחוקים רק כעשוֹר מאסון מינכן 1972 בו נרצחו אחד עשר ספורטאים ישראליים. חששתי לביטחונם של אנשיי שהיו מפוזרים במקומות שונים ברחבי ספרד הענקית, ב- (IBC) מרכז השידורים הבינלאומי במדריד, במלונות, ובעמדות השידור שלנו באצטדיונים השונים . צריך לזכור שבאותה העת התנהלה מלחמת לבנון בכל עוזה. חששתי מאפשרות שהמחבלים יתקפו אותנו במדריד או ברצלונה כמעשה נקם. לבסוף עבר מבצע השידורים בשלום.

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של ספרד – יוני 1982. סעדיה קאראוואני (שני מימין), נסים מזרחי, ואנוכי, עם צוות אבטחה ספרדי במתחם מרכז השידורים הבינלאומי ה- IBC  (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) ב- "טורה אספניה" במדריד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בסופה של שנת 1982 הזמין אותי פרופסור רְאוּבֵן יָרוֹן יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ל- ביתו בשכונת רחביה בירושלים. הוא רצה לשמוע ממקור ראשון מה התחולל באמת בהפקות שידורי הרדיו והטלוויזיה במונדיאל ספרד 1982. סיפרתי לו במשך שעה וחצי את כל פרטי ההפקה ומלאכת התכנון הארוכה, וביצועה. "יש לך מזל גדול שאישיות כל כך רצינית והגונה ובעלת שיעור קומה כנקדימון "נקדי" רוגל הוצבה ע"י יוסף "טומי" לפיד לחקור, ולגלות את האמת , ולשפוט את מעשיך", הפטיר לעברי פרופסור ראובן ירון מי שהיה דִיקָן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים – כשנפרדנו. השבתי לו כי במידה רבה זאת נקודת מבט נכונה אולם אני ראשית דבר בר מזל מפני שאני זה אני. אנוכי יודע בדיוק מה אני שווה למערכת הטלוויזיונית הענפה שמעסיקה אותי, כפי שהמערכת הזאת יודעת מה אני שווה עבורה.

טקסט תמונה : פרופסור ראובן ירון ז"ל. שימש במשך שש שנים כיו"ר הוועד המנהל של רשות השידור, 1984 – 1978. (התמונה באדיבות פרופסור ראובן ירון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום שני בבוקר – 12 ביולי 1982. משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלי ב- IBC במדריד. אווירת "סיום העונה" עם תום מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ספרד 1982. רגע הסיום והקיפול. שני טכנאי הקול והתקשורת מיכה לויירר (מימין) וסעדיה קאראוואני (משמאל) משוחחים עם הבית לאחר שקיפלו וארזו זה מכבר את הציוד הטכני במשרד שלנו ב- IBC במדריד לקראת הטסתו בחזרה לארץ. בשובנו ארצה המתינה לנו ולי מלחמת לבנון הראשונה. עם ירידתי מהמטוס שהביאני לנתב"ג התגייסתי כקצין קרבי לאוגדה של תא"ל איציק מרדכי ועליתי לביירות בירת לבנון כדי להצטרף לכוחות הלוחמים של צה"ל שָם. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יורם ארבל מִיצֵב את עצמו ב- 1982 כשַדָּר מוֹביל של מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ללא מתחרים. נסים קיוויתי שנחשב לשדר מספר 2  פנה לכיוון שידור ענפי הספורט האולימפיים הקלאסיים ובראשם האתלטיקה הקלה. רמי ווייץ טרם הבשיל להיות שַדָּר כדורגל בר סמכא , ואורי לוי עשה את צעדיו הראשונים בשידורים הישירים של הטניס המקומי והבינלאומי . מאיר איינשטיין היה ב- 1982 שַדָּר אנונימי. בס"ה "עוֹד שַדָּר" במערך השדרים של תוכנית הרדיו "שירים ושערים" בשבתות, המסקרת ומדווחת ממגרשי הליגה הלאומית בכדורגל. כבר אז שמתי עליו את עיני.

ב- 1977 סיים דן שילון תקופת ניהול מרשימה בת שלוש שנים של חטיבת החדשות. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן העריך עד למאוד את פועלו ושלח אותו לשמש כתב הטלוויזיה הישראלית הציבורית בארה"ב. מקום מושבו היה בניו יורק. בשנת 1981 שב לירושלים. הוא היה מאוד לא שבע רצון ממה שמצא עכשיו בחטיבת החדשות בפרט ובטלוויזיה הישראלית הציבורית בכלל. דן שילון היה מאוד מאוכזב משלטונו של יוסף "טומי" לפיד כמנכ"ל רשות השידור. רציתי את דן שילון  כתגבורת שידור למחלקת הספורט. כמות שידורי הספורט בטלוויזיה טפחה ללא היכר ועִמה השתפרה גם היכולת הטכנולוגית שלנו וכישרון ההפקה. ניצבו לפנינו יעדי שידור אין סופיים כמעט – בארץ וגם בעולם. אי אפשר היה לבסס את שגשוג חטיבת הספורט רק על כישרונם של יורם ארבל ונסים קיוויתי. היו דרושים לי עוד שדרים, מפיקים, ועורכים. אהבתי את דן שילון מהימים ההם של ראשית שנות ה- 70 כשהיה שַדָּר ספורט פעיל. בטחתי בו. מיניתי אותו עם שובו מארה"ב לשָדֵר חלק ממשחקיה של מכבי ת"א בגביע אירופה בכדורסל בעונת 1982-1981, למגנת לִבָּם של יורם ארבל ונסים קיוויתי שראו בו לפתע מתחרה על מסך הטלוויזיה האקסקלוסיבי "שלהם". הם חשו נרגנים וממורמרים. פתאום מצאתי בעיתונות הכתובה הדלפות וסיפורים חסרי שחר מאחורי גבי [12]. לא היה ספק מי קִשְקֵש מאחורי גבי כל מני רכילויות מהנעשה בחטיבת הספורט לעיתונאי משה ליכטמן. כמו ילדים קטנים הם נעלבו שמישהו גנב להם את "הצעצוע" בדמותו של המיקרופון. דן שילון שִידֵר בדצמבר 1981 בהיכל הספורט ביד אליהו את המשחק מכבי ת"א נגד הקבוצה היוונית פאנאתאנאייקוס לשביעות רצוני המליאה. אח"כ שלחתי אותו בינואר 1982 לברצלונה לשדר את משחקה של מכבי ת"א משם. אמביציות השידור של יורם ארבל ונסים קיוויתי לא ידעו גבולות. נוצרה אווירה עכורה סביב המסך והמיקרופון במחלקת הספורט . תופעה מוכרת בכל רשת טלוויזיה באשר היא, אך בזויה. הם סירבו לחלוק את המיקרופון שלהם עם שַדָּר נוסף. זה הרגיז אותם ומאוד לא מצא חן בעיניהם שאני מרשה לדן שילון לגנוב להם את ההצגה, מה שכמובן לא היה נכון. חטיבת הספורט התרחבה מפני שמשימות השידור גדלו. הייתה עבודה מספקת לכולם. ביטחונם העצמי אָבָד להם ללא שום הצדקה. שני השַדָּרִים הבכירים שלי בימים ההם חשבו שנוצרה צפיפות רבה מידי סביב המיקרופון "שלהם", ונתנו לדן שילון להרגיש שהוא לא רצוי. הם שכחו שדן שילון היה האיש שהעניק לשניהם פעם ברוחב לב את ההזדמנות הראשונה להיות שדרי ספורט במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית , וגמלו לוֹ בקנאה קטנונית. "קנאת סוֹפרים – תרבה חוכמה", אומר פתגם עברי ידוע. "קנאת שַדָּרים – תרבה שִנאה", קובע סלוגן הטלוויזיה. האיש שהיה פעם אלוהי הטלוויזיה התקבל בחֶדְוָוה קטנה מאוד בשוּבוֹ לארבעת הכתלים של מחלקת הספורט שאותה הקים ובנה לא לפני זמן רב, זאת שהייתה פעם ביתו וקורת הגג הראשונה שלו בטלוויזיה הישראלית הציבורית. זה היה הניסיון הראשון שלי להיתקל ולחוות תופעה בזויה כזאת של קנאת שדרים ומגישים. זאת הייתה התחלה של מציאות עגומה שלא פגה בעֶצֶם לעולם.

טקסט תמונה :  10 בדצמבר 1981. היכל הספורט ביד אליהו – תל אביב. אנוכי ממנה את דן שילון (בן 41) לשדר ישיר את משחק הכדורסל בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בו מתמודדת אלופת ישראל מכבי ת"א נגד אלופת יוון פאנאתאנאייקוס. הייתה לי זכות גדולה בקריירה העיתונאית הממושכת שלי שלי בשידור הציבורי להיות חניך שלו ב- 1971 ובוס שלו עשור שנים אח"כ. השדר יורם ארבל נעלב מאוד ממהלך המינוי ויצא כמעט מדעתו. הוא ראה במינויו של דן שילון לשדר כדורסל בחורף 1981 צעד מגמתי שלי שנועד לקפח אותו ולגנוב את פרנסתו. זה לא היה נכון. הוא ראה מהרהורי לבו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תיקי העבודה האישיים שלי מלאים במכתבי תלונה שכתבו לי שַדָּרֵי מחלקת הספורט בדם לִיבּם בימים ההם איש נגד רעהו. סביבת המסך והמיקרופון אפופת אמביציות אישיות. קשה להאמין עד כמה האזור הזה כה נוטף אגואיזם ומלא בשאיפות להתרחבות עצמית שאיננה יודעת גבולות . הקנאה לא שכחה גם לאחר שדן שילון עזב כרוח סערה את המוֹסַד שאותו שירת נאמנה כל כך הרבה שנים. אין מקום אמביציוזי יותר מאשר סביבתם של שדרי הטלוויזיה. האמביציה מולידה קְנָאוֹת וכידוע לכל הקִנְאָה היא רגש הרסני המוליד נקמות.

נסים קיוויתי נעלב עד עמקי נשמתו כשרפי גינת מונה על ידי לשָדֵר את אחד משני משחקי חצי הגמר (מערב גרמניה – צרפת) במונדיאל של ספרד 1982. הוא לקח את זה קשה מאוד ועשה עִמי בשל כך ברוגז ממושך. כמעט חֶרֶם. אח"כ נַטָר למאיר איינשטיין שקוּדָם לתפקיד השַדָר הראשי של הכדורגל . מאיר איינשטיין עצמו כעס והחמיץ פנים כשרָמִי וֶוייץ קיבל ממני משימות בשידורים ישירים שהוא מאיר איינשטיין חשב שהן מגיעות לוֹ. יורם ארבל ממש יצא מהכלים בשעה שנסים קיוויתי נשלח לאוסטרליה באפריל 1989 כדי לשדר את משחק ההכרעה ההוא אוסטרליה – ישראל במסגרת הביית האוקייאני המוקדם של מונדיאל איטליה 1990. השער הווירטואוזי של אלי אוחנה שהובקע בסידני בדקה ה- 40 של המשחק ביום ראשון – 16 באפריל 1989 רשום לנצח על שמו של נסים קיוויתי. יורם ארבל לא סלח לי על שמיניתי את אוּרי לֵוי (לפרקים) לשָדֵר משחקי כדורסל במקומו. יורם ארבל שידר % 90 מהמשחקים אך % 5 שהיו שייכים לאורי לוי פגעו קשה בגאוותו. כשהצבתי את אורי לוי כמנחה הפינה "רגע של מחלוקת" ב- "משחק השבת", יורם ארבל התפוצץ מקנאה. כשאורי לוי הגיש והִנחה את "משחק השבת" , חש יורם ארבל מחנק. רמי ווייץ שהיה שַדָּר Off  tube של התקצירים באולימפיאדת ברצלונה 1992  – בדרך כלל של ענפי הספורט הפחות מוכרים ופופולאריים בישראל , לא קיבל בשלוות נפש את הצלחתו של אורי לוי כשַדָּר מוביל של השידורים הישירים שָם בהשתתפות הספורטאים והספורטאיות הישראליים (שִמְשוֹ של רמי ווייץ כשדר כדורגל זַרְחָה רק עם מעברו ב- 1994 לערוץ 5 בכבלים . הוא שַדָּר כדורגל מצוין שאני החמצתי משהענקתי את הבכורה למאיר איינשטיין) .אוּרי לֵוי שידֵר ישיר גם את כל משחקי הכדורסל באולימפיאדת ברצלונה 1992, לרבות משחקי חצי הגמר והגמר, בהם נטלה חלק גם נבחרת ה- Dream Team המהוללת של ארה"ב. הקִנְאָה היא רֶגֶש נִקלֶה והרסני צריך לומר , ומצויה בשפע ליד המיקרופון ומוניטור הטלוויזיה.

---