פוסט חדש מס' 890.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 890 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 2 ביולי  2020.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 890. מדינת ישראל מצטיירת בימים אלה שוּב כמדינת פארטאץ'. דִימוּיִים, זֵהוּיוֹת, והִזְדָהוּיוֹת. .I.Q  (ראשי תיבות של Intelligence Quotient). תוצאת מְנָת המִשְכָּל הַלְאוּמִית הנמוכה שֶל הַאוּמָה היושבת בציון באה לידי ביטוי בכל פעם שמצלמות רשתות הטלוויזיה בארץ חושפות את ראש "ממשלת הָאַחְדוּת" בנימין נתניהו ואת ראש הממשלה החליפי של "ממשלת הָאַחְדוּת" בני גנץ יושבים יחדיו כאילו בחֶבְרוּתָּא סביב שולחן הממשלה. אפילו מסיכות הקורונה ששניהם עוטים על פרצופם אינן יכולות להסוות ולהסתיר את הניכור, הבוז, החשדנות, ואת אי הערכה, וחוסר האמון שרוחשים שני האישים האלה זה לזה. איזה ממשלת אַחְדוּת ואיזה נעליים. ב- 9 בינואר 2021 תחגוג אָגְנֶס קֶלֶטִי הישראלית יוצאת הונגריה והאלופה האולימפית בהתעמלות ספורטיבית (מכשירים) באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 וגם כלת פרס ישראל ב- 2017, את יום הולדתה ה- 100 (!). דִימוּיִים, זֵהוּיוֹת, והִזְדָהוּיוֹת. סגנון חדש בהתעמלות נשים. פוסט מס' 890 מוקדש בהערכה אין קץ לאגנס קלטי האישה, האדם, הספורטאית, והאלופה האולימפית. הועלה לאוויר ביום חמישי – 2 ביולי 2020. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.   

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שראש הממשלה אריאל שרון מינה מינוי מופרך במארס / אפריל 2002 את יוסף בר-אל ז"ל למנכ"ל רשות השידור הזמני במקום המנכ"ל הזמני הקודם רן גלינקא יבד"ל שסולק והודח על ידו (גם כן על פי המלצתו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור דאז רענן כהן לפני 18 שנים לסלק את רן גלינקא, ו-למנות במקומו את יוסף בר-אל). ב- 2 ביוני 2002 לאחר תקופת ניסיון בת 3 חודשים העניק ראש הממשלה אריאל שרון ליוסף בר-אל מנכ"ל רשות השידור הזמני, המופרך, והבלתי מוכשר מינוי של קבע בן 5 שנים לשאת במשרה האחראית (כ-מנכ"ל רשות השידור). יוסף בר-אל היה אמור לשמש מנכ"ל רשות השידור עד 2 ביוני 2007 על פי החלטת ממשלת ישראל (תקופת כהונה כפי שקבועה בחוק). ואז קרה והתחולל הדבר, ולא בהפתעה : ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל ואותו ראש הממשלה אריאל שרון, אלה שמינו את יוסף בר-אל לתפקיד הרם והאחראי של מנכ"ל רשות השידור, כאמור לתקופה של חמש שנים. ממשלת ישראל החליטה להדיח ולהעיף אותו קיבינימט, את אותו האיש המופרך מהמשרה הרמה בגין אישומים פליליים של שחיתות ומתן שוחד מסך. היועץ המשפטי של הממשלה דאז מֶנִי מָזוּז (היום שופט בית המשפט העליון) העניק תמיכה משפטית מפליגה ו-מסיבית בהחלטת ההדחה והסילוק ההיא של יוסף בר-אל מכֵּס מנכ"ל רשות השידור באותו התאריך ההוא של 2 במאי 2005. יוסף בר-אל סולק ו-הודח שנתיים וחודש בטרם סיום מועד כהונתו החוקית. היה מדובר במעט מידי ומאוחר מידי. משום מה לא הוגש נגדו כתב אישום ו-הוא לא נשלח לכלא בעקבות האישומים נגדו בגין שחיתות ומתן שוחד מסך. שחיתות ומתן שוחד בשירות הציבורי הן כידוע עבירות פליליות חמורות. דו"ח הדחתו וסילוקו הַמֵבִיש של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ז"ל מכיסאו הרם לפני 15 שנים ב- 2 במאי 2005, שמור במדפי ארכיון הממשלה. אין מדברים סָרָה במתים אבל זה היה המצב הבלתי נסבל, הבלתי מתקבל על הדעת, המקצועי – טלוויזיוני והמוסרי – פוליטי ששרר ו-נָסָב בתוך וסביב רשות השידור ז"ל ההיא בשנים ההן שבין 2001 ל- 2005. מדהים במובן השלילי של ההגדרה (!). ובכן, בפעם הראשונה בתולדות רשות השידור ההיא מאז פרשה את כנפיה ב- 31 במארס  1969 גם על הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדשה בנוסף על רדיו "קול ישראל" הוותיק בעידן ההוא של מנכ"ל רשות השידור ה-1 שמואל אלמוג ז"ל, התחוללו האירוע ההוא והסערה ההיא חסרת התקדים : ב- 2 במאי 2005 הודח וסולק לאלתר מכהונתו מנכ"ל רשות שידור מכהן בשם יוסף בר-אל ז"ל ע"י ממשלת ישראל בראשה ניצבו אריאל "אריק" שרון וסגנו אהוד אולמרט. השַר האחראי על ביצוע חוק רשות השידור בממשלה ההיא של אריאל שרון ב- 2002 היה עסקן פוליטי רדוד וירוד רענן כהן שתמך תמיכה מסיבית במינויו המופרך ההוא של יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור. לא היה כדבר הזה עד אז עד 2002. לא היה עסק מחורבן שכזה, מאז ומעולם עד 2002 בתולדות רשות השידור, של הפקדה ומינוי איש כה מופרך למשרה כה אחראית, נכבדה, ונעלה של העורך הראשי של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 ורדיו "קול ישראל". אשנה ואומר שוב : ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ההיא ואותו ראש הממשלה ההוא אריאל שרון, והדיחו וסילקו, והעיפו קיבינימט את אותו מנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל מהכֵּס הנישא לשוליים של ההיסטוריה ההיא. ב-2014 שבה וחזרה ההיסטוריה על עצמה. ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו זאת שמינתה שלוש שנים קודם לכן ב- 2011 את יוני בן מנחם המופרך למנכ"ל רשות השידור ואת אמיר גילת הירוד והעלוב גילת לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור, החליטה להדיח, לסלק, ולהעיף קיבינימט את שני הנ"ל יוני בן מנחם ואמיר גילת מכיסאם הרם לעבר שולי ההיסטוריה. ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ושר התקשורת שלו גלעד ארדן מינו על פי צו וחוק את פרופסור דָוִּד הָאן לכונס הנכסים של רשות השידור המפורקת ההיא (על פי דין), ואשר כללה בשורותיה את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 פלוס רדיו "קול ישראל". דָוִּד הָאן מינה את יונה וויזנטל למנכ"ל זמני ועורך ראשי של רשות השידור במקומם של שני המודחים ההם יוני בן מנחם ואמיר גילת. בחודש מאי של שנת 2017 מתה רשות השידור ז"ל ההיא (שילוב של הטלוויזיה הישראלית הציבורית צעירה ועוּלָת ימים, דרדק תקשורת, יחדיו עם רדיו "קול ישראל" הוותיק), ואשר הוקמה ב- 31 במארס 1969 ע"י ממשלת גולדה מאיר ושר ההסברה שלה ישראל גלילי. לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ה-1 מונה ב- 31 במארס 1969 שמואל אלמוג ז"ל. על הריסותיה וחורבותיה של רשות השידור ז"ל ההיא הוקם במאי 2017 תאגיד השידור הציבורי "כאן" 11 בראשות המנכ"ל אלדד קובלנץ והיו"ר גיל עומר..   

הקדמה.

ציטוט : "דרושה שֶמֶש כְּפוּלָה כדי להאיר את מלוא הטיפשות האנושית". (ז'אן פול סארטר).

את הציטוט הנ"ל של ז'אן פול סארטר אני מייחס למשחקי הפוליטיקה המגוחכים שמנהלת ברגעים אלה מדינת ישראל ולממשלת האחדות שלה. ממשלת האחדות בה מכהנים 36 שרים ו- 36 סגני שרים בהנהגת וראשות בנימין נתניהו (ליכוד) ובני גנץ (כחול / לבן), הוקמה אך לפני זמן קצר בצל משבר נגיף הקורונה ומגיפת הקורונה שמשתוללים במדינת ישראל. מצלמות רשתות הטלוויזיה בארץ שלוכדות מעת לעת ב- Frame משותף את בנימין נתניהו ובני גנץ עוטים מסיכות ויושבים סביב שולחם הממשלה, אפילו הן אינן יכולת לכסות והסתיר את הבוז, החשדנות, אי הערכה, וחוסר האמון שרוחשים שני האישים האלה זה לזה. איזה ממשלת אחדות ואיזה נעליים. וגם : ראש הממשלה בנימין נתניהו מאשים בפרהסיה המונית את היועץ המשפטי של הממשלה אביחי מנדלבליט ב- "מזימת הפיכה שלטונית" לאחר שה- יועמ"ש מתנגד התנגדות נמרצת למימון הגנתו המשפטית ע"י מקורבו איש הנדל"ן המיליארדר האמריקני מדטרויט, ספנסר פרטרידג'. ראה גם עיתון "הארץ" מתאריך יום רביעי – 1 ביולי 2020.

פרפראות.

1. דימויים, זהויות, והזדהויות : התוכנית "הישרדות" המשודרת בימים אלה בערוץ 13 מבוססת על דימויים, זהויות, והזדהויות של הציבור עמן. עידו קוז'יקרו, ירדן ג'רבי, ו-עידן חביב מעניקים ביטוי ערכי לערכים אנושיים. מולם ניצבת הברית הנכלולית של אסי בוזגלו + ישראל אוגלבו + ליטל סמדג'ה + אלינה לוי. בחירת המשתתפים ב-"הישרדות" היא אנליטית ולחלוטין לא מקרית. מול עידו קוז'יקרו שחושף אישיות / דמות אמינה, רצינית, כנה, מחושבת, ונאמנה היה צריך להציב מישהי ו/או מישהו מרוֹבֶד חברתי אחר ואופי שונה לחלוטין כמו ליטל סמדג'ה הבכיינית והפטפטנית. אולם אין לטעות כאן. ליטל סמדג'ה כאישיות טלוויזיונית איננה חשובה פחות מעידו קוז'יקרו, ותרומתה לפופולאריות של "הישרדות" איננה נופלת מזאת של ירדן ג'רבי אלופת הג'ודו של מדינת ישראל ומחזיקה מדליית ארד באולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016. הטלוויזיה והקולנוע יוצרים דימויים וזהויות, ובונים ומרכיבים את גיבורי העלילה שלהם עבור צופיהם על בסיס ארבעת יחסי אנוש של אהבה, שנאה, קינאה, וידידות.

2. ערוץ 13 הדַל וחברת החדשות שלו מטים ליפול. הנהלת ערוץ 13 מפצלת את פרקי "הישרדות" לעוד ועוד קטעי משנה ו-מאריכה בכך באופן מלאכותי את שרידות העלילה. ההנהלה הזאת משדרת אין סוף פרקי "הישרדות" כדי לצבור רייטינג שישמש עבורם גלגל הצלה. האם ערוץ 13 באמת מתפרק…?

3. לא בכדי הפכו סרטי הקולנוע (באשר הם) למשל את ג'וני ווייסמילר לאָהוּב העולם בתפקיד "טרזן" (בשנים 1938 – 1932) ואת גרי קופר לאיש אמיץ, יישר דרך, ונאמן לאמת ולחוק בסרט "בצוהרי יום" (High noon), שעלה לאקרנים ב- 1951. הדוגמאות רבות. הן אין ספור.

מרתק להיווכח כיצד מדע הטלוויזיה חוצה מזה 84 שנים את שדות הספורט, מתערב בהם, מתערבב עימם, ומתעד בפרוטרוט את הישגי האנושות באולימפיאדות מאז המשחקים האולימפיים של שהתקיימו בברלין בחודש אוגוסט של שנת 1936 ובמונדיאלים מאז טורניר אליפות העולם בכדורגל שנערכה בחודשים יוני – יולי 1954 בשווייץ. הסיקור העיתונאי מהשטח מעמדות שידור באצטדיונים במפגש הבלתי אמצעי עם האצנים, הקופצים, השחיינים, המתעמלים, המתגוששים, ומרימי המשקלות היה עמוד התווך של תעשיית הטלוויזיה באשר היא שהפכה לאכסניה של שידורי ספורט ברמתם הגבוהה. את חשיבות עיקרון הסיקור העיתונאי – טלוויזיוני מהשטח הבינו מייד בארץ גם חגי פינסקר, ארנון צוקרמן, דן שילון, מוטי קירשנבאום ז"ל, ואלכס גלעדי. גם הטלוויזיה המסקרת את מבצעי הספורטאים העפילה כמותם בשמונים השנים האחרונות באבולוציה איטית לפסגת היכולת האנושית והטכנולוגית שלה. מלאכת הכיסוי הטלוויזיוני של אולימפיאדות סידני 2000, אתונה 2004 , בייג'ינג 2008, לונדון 2012, ו-ריו דה ז'אניירו 2016 באמצעות יותר מ- 1000 מצלמות ו- 70 ניידות שידור היא מכסימליסטית כמעט ומתקרבת לנקודת המיצוי הסופית. התחרויות האולימפיות הן מאמץ אנושי כביר אך באותה מידה הסיקור אולימפי הוא מסחטת מאמץ אנושי של עובדי הטלוויזיה. רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) הנשיא המנוח של חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC אמר בשעתו כי בתום ה- Shot האולימפי האחרון בכל אולימפיאדה הוא מרגיש כמו רץ מרתון שחצה את קו הגמר .                                                                                                                                           שידורים ישירים ממוסדים ואקראיים של ענפי הספורט הרלוואנטיים שהופיעו בטלוויזיה בסוף שנות ה- 40 וראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה – באירופה וארה"ב, שימשו בבת אחת בגלל הפופולאריות והיוקרה הרבה הנלוות אליהם, מאיץ מכירות של מקלטי טלוויזיה בעל גל ניפוץ של פתיל רועם. השידורים הישירים של משחקי הכדורגל, הכדורסל, הבייסבול, והטניס שימשו קטליזאטור – מקדם מכירות אימתני. מיליוני אנשים באירופה וארה"ב עמדו בתור בפתח חנויות החשמל וקנו מקלטי טלוויזיה בכמות פנטסטית חסרת תקדים. הטלוויזיה הפכה בתוך זמן קצר למדיה אלקטרונית של תקשורת המונים ששינתה לעד את חייה של החברה האנושית. הופעתה הדרמאטית של הטלוויזיה בעשור ה- 30 של המאה שעברה יצרה את מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה.

טקסט תמונה : 1951. אחת התמונות החשובות בתחילת המחצית השנייה של המאה ה- 20 המתעדת את עליית כוחה של הטלוויזיה כמדיה של תקשורת המונים. Cast שחקני הקולנוע של הסרט "בצוהרי יום" (High noon) בראשות הכוכבים גרי קופר (שלישי משמאל רגלו נשענת על חבית) וגרייס קלי (יושבת ראשונה מימין) עורך הפסקה בלתי מתוכננת בצילומים, כדי לצפות באחד מהשידורים הישירים נושאי הרייטינג של סדרת משחקי הגמר של אליפות הבייסבול (World  Series) בארה"ב בין שתי קבוצות ניו יורקיות ברוקלין והיאנקיס. השידורים הישירים של הבייסבול ותחרויות ספורט פופולאריות נוספות ע"י רשתות הטלוויזיה האמריקניות האיצו עד למאוד את מכירת מקלטי הטלוויזיה במדינה הענקית. (מקור : ספר תיעודי מצוין שיצא לאור באוניברסיטת אוקספורד באנגליה ב- 1995, "Television an International History", ונערך ע"י אנטוני סמית' (Anthony Smith). ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות. 

בשנת 1947 שידרו ישיר שתי רשתות הטלוויזיה האמריקניות NBC ו- Television DuMont בפעם הראשונה בהיסטוריה את גמר אליפות הבייסבול (World Series) בארה"ב בין קבוצות ניו יורק וברוקלין. הינקי'ס (Yankees) של ניו יורק ניצחו 3:4. השידור הישיר הועבר לארבע ערים בחוף המזרחי, אחת מהן הייתה ניו יורק. 3.900000 (שלושה מיליון ותשע מאות אלף) צופי טלוויזיה ראו את משחק הגמר. % 90 (כ- 3.5 מיליון) מהם חזו בשידור הישיר במקלטי טלוויזיה (Receivers) שהוצבו בברים המקומיים. בניו יורק עצמה היו רק כ- 100000 (מאה אלף) מקלטי טלוויזיה בלבד אך העיתונות דיווחה כי אחד מכל חמישה מתושבי מאנהאטן (Manhattan) צפה בשידור הישיר. איכות סיגנל השידור הישיר הייתה רחוקה מלהשביע רצון אך מטרתן של NBC ו- DuMont הושגה. אזרחי ארה"ב נהרו לחנויות החשמל והאלקטרוניקה לקנות מקלטי טלוויזיה. לשידורי הספורט הרלוואנטיים בארה"ב היה ביקוש עצום כבר מראשיתם.

טקסט תמונה : 1947. קונצרן ג'נרל אלקטריק (General Electric) מריץ פרסומת לקניית מקלטי טלוויזיה. מחירו של מקלט טלוויזיה רגיל בימים ההם בארה"ב עמד על 325 דולר. מחירו של מכשיר טלוויזיה משולב עם רדיו FM ב- 1947 עמד ב- ארה"ב על מחיר של 725 דולר. “Do not miss the Babe Ruth story”, זועקת הפרסומת למעלה. אירועי הספורט הרלוואנטיים הפכו למקדם מכירות עיקרי של מקלטי הטלוויזיה בארה"ב לאחר תום מלחמת העולם ה-2 ב- 1945. [3]. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1947. בהלת טלוויזיה בארה"ב. "NEW WONDER WINDOW TELEVISION", זועקת הכותרת. הטלוויזיה מביאה לצופה הטלוויזיה בסלון ביתו בסלון את המיטב, ספורט, קונצרטים, סרטים, ומחזות [4]. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שש יצרניות מקלטי טלוויזיה התחרו על השוק האמריקני ב- 1947. שלוש הגדולות היוRCA , DuMont ו- Philco. למרות התחרות המחיר הממוצע של מקלט טלוויזיה בימים ההם היה גבוה מ- 300 (שלוש מאות) דולר. לא כל אחד היה יכול להרשות לעצמו קנייה יקרה כזאת [5].

טקסט תמונה : 1948. בוסטון. אחת מתמונות הסטילס החשובות בהיסטוריה של התפתחות המדיה האלקטרונית הוויזואלית לתקשורת המונים. התמונה המדווחת על קידום מכירות של מקלטי טלוויזיה באמצעות שידורי הספורט פופולאריים בטלוויזיה. אזרחי בוסטון צופים באמצעות מרכז טלוויזיה עירוני מאולתר במעגל סגור שהוקם בעיר ב- 1948 בעת משחק הגמר של ה- World  Series (אליפות ארה"ב ב- בייסבול) בין קבוצות קליבלנד ובוסטון. קליבלנד ניצחה בסדרה בתוצאה של 2:4. בשנת 1948 טרם הפך מוניטור הטלוויזיה לרהיט ביתי ומצרך תקשורת אינטגראלי משפחתי בארה"ב. עיריית בוסטון מצאה לנכון להעניק שירות צפייה בחינם לאזרחי העיר שטרם קנו מקלטי טלוויזיה לביתם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום ראשון – 4 ביולי 1954. פרנקפורט. אזרחים מערב גרמניים צובאים על חנויות למוצרי חשמל ומכשירי טלוויזיה וצופים בערוץ הטלוויזיה הציבורי ARD המעביר בשידור ישיר מברן את משחק הגמר של מונדיאל הכדורגל – שווייץ 1954 בו מחוללת נבחרת מערב גרמניה סנסציה עולמית כשהיא מנצחת את הונגריה 2:3 האירוע שימש קטליזאטור למכירה המונית של מקלטי טלוויזיה במערב גרמניה בעת ההיא. (באדיבות ARD ו- ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

4. השוני וההבדלים העצומים בלימוד ועיון בתנ"ך בתקופות שונות בחיינו מלמד את כולנו עד כמה המורים והמורות שלנו עשו כל מאמץ כדי שנחבב, נעריך, ונעריץ את שלושת המלכים שאול המלך + דוד המלך + שלמה המלך, למרות ששלושתם היו Killers.

5. העיתונאית ושדרנית ערוץ 12 בארה"ב יונה לייבזון היא לא רק אישה מאוד יפה, נאה, ופוטוגנית ו-אסתטית על מסך הטלוויזיה אלא היא גם עיתונאית נבונה ורהוטה שמשדרת למיקרופון שלה מהימנות, אמינות, ידע, מהירות דיווח, מאופקות, ושקט נפשי. זה המון כשמדובר בתקשורת וויזואלית. מדובר ברכש מצוין של חברת החדשות של ערוץ 12.

6. כנ"ל הקולגה של יונה לייבזון בחברת החדשות של ערוץ 12 מצדו השני של האוקיינוס, אלעד שמחיוף. עיתונאי ושדרן אמין ומהימן, מהיר, ישיר, ומאופק. אתה מתבונן בו, מקשיב ומאזין לו, ומאמין בו ו- לו. עיתונאי ואיש טלוויזיה שמהווה רכש מצוין של חברת החדשות של ערוץ 12.

7. חברת החדשות בפעילה והחרוצה של ערוץ 12 יודעת היטב מה פירוש ההגדרה של עיתונאות טלוויזיונית אמינה, מהימנה, ובעלת כישרון דיווח מהיר ומדויק מכל מקום בארץ ועל פני הגלובוס. חברת החדשות של ערוץ 12 מוכיחה מידי ערב בערבו את עליונותה העיתונאית הייחודית על מתחריה הטלוויזיוניים האחרים (ערוצים 11 ו- 13). אגב, חברת החדשות של ערוץ 12 מביסה בתפוצת המידע שלה ובמהירות הדיווח שלה גם גם את רשתות הרדיו במדינת ישראל לרבות גלי צה"ל ו- "קול ישראל".

8. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות שלו יולי אדלשטיין יכולים להבטיח ולספר לציבור עד מחר במסיבות העיתונאים המגוחכות שלהם על תוכניותיהם הגרנדיוזיות להבראת המדינה ממגיפת הקורונה. אין להם מספיק כוח אדם מיומן ומאומן לאכוף את הצווים של עצמם על האומה שלהם. נחמד גם לשמוע שבכל משפט שני של כל אחד משניהם, הם מוסיפים את שתי מילות התפילה, "…בעזרת השֵם…". ביצעתי היום (יום שישי אחה"צ – 2 ביולי 2020) צעדת כושר גופני (כשאנוכי בן יותר מ- 82 עוטה מסיכה על פניי כולל אָף ופֶה) במהירות הליכה של 9.0 – 8.5 קמ"ש, באזורי הצפון הישן של העיר תל אביב. לא הופתעתי כשראיתי בדרכי אלפי אזרחים גברים, נשים, נוער, וטף, שמחים וטובי לב אך נעדרים מינימום חינוך ו- משמעת, שאינם חובשים ביודעין מסיכות ולא שומרים ביודעין על ריחוק חברתי. גם לא ראיתי בדרכי אפילו אוֹכֵף חוֹק אחד באותם האזורים בהם צעדתי. לא שוטרים ולא פקחים. ואז נזכרתי בפסוק כ"ה והאחרון בפרק כ"א והאחרון בספר התנ"כי "שופטים", בו מתאר ההיסטוריון התנ"כי ההוא את מדינת ישראל ההיא, את מדינת הפארטאץ' ההיא לפני כ- 3000 (שלושת אלפים) שנים בשפתו הַשְנוּנָה, כלהלן : "…בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה…". זהו בדיוק המצב ששורר כעת במדינת ישראל הנוכחית במדינת הפארטאץ' הנוכחית, בקיץ 2020 (!). ביבי נתניהו ויולי אדלשטיין עושים צחוק מעצמם כי שניהם אינם יודעים איזה מדינה מְפוּרְטֶצֶ'ת, אָפְרוּרִית, מפוצלת, ו-נעדרת משמעת באופו קיצוני, שניהם כאילו מנהלים (!). בדיחה עצובה. פרודיה עגומה. לא נותר למדינת ישראל עוד הרבה זמן להילחם בנגיף הקורונה המסוכן והקטלני בטרם יהפוך למגיפה נוראית בלתי נשלטת שנושאת עִמָה לא רק מאות אלפי אנשים חולים ומודבקים, כולל נוער וילדים ומבוגרים וזקנים, ונעדרת כלכלה מסודרת ותומכת, אלא גם אלפים שיגססו וימותו בדרך. שתי מילות התפילה "…בעזרת השֵם…" לא יעזרו עוד. ראש הממשלה בינימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין אין לכם זמן. ראו הוזהרתם (!!!). זמנכם אוֹזֵל. 

פוסט חדש מס' 890. מדינת ישראל מצטיירת בימים אלה שוב כמדינת פארטאץ'. דִימוּיִים, זֵהוּיוֹת, והִזְדָהוּיוֹת. .I.Q  (ראשי תיבות של Intelligence Quotient). תוצאת מְנָת המִשְכָּל הלאומית של העם היושב בציון באה לידי ביטוי בכל פעם שמצלמות רשתות הטלוויזיה בארץ חושפות את ראש ממשלת האחדות בנימין נתניהו ואת ראש הממשלה החליפי בני גנץ יושבים יחדיו בחברותא סביב שולחן הממשלה. אפילו מסיכות הקורונה ששניהם עוטים על פרצופם אינן יכולות להסוות ולהסתיר את הניכור, הבוז, החשדנות, ואת אי הערכה, וחוסר האמון שרוחשים שני האישים האלה זה לזה. איזה ממשלת אחדות ואיזה נעליים. ב- 9 בינואר 2021 תחגוג אָגְנֶס קֶלֶטִי הישראלית יוצאת הונגריה והאלופה האולימפית בהתעמלות ספורטיבית (מכשירים) באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 וכלת פרס ישראל ב- 2017 את יום הולדתה ה- 100 (!). דִימוּיִים, זֵהוּיוֹת, והִזְדָהוּיוֹת. סגנון חדש בהתעמלות נשים. פוסט מס' 890 מוקדש בהערכה אין קץ לאגנס קלטי האישה, האדם, הספורטאית, והאלופה האולימפית. הועלה לאוויר ביום חמישי – 2 ביולי 2020. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.  

—————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 890 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 2 ביולי 2020.

—————————————————————————————————-

 טקסט תמונה : אוגוסט 1976. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 44 שנים. אולימפיאדת הנכים נערכת בטורונטו – קנדה באוגוסט 1976. אנוכי (במרכז) נוכֵח באצטדיון "אטוביקוק" באולימפיאדת הנכים שהתקיימה ב-טורונטו 1976 (מייד בתום אולימפיאדת הקיץ של מונטריאול 1976) כשדר וכתב של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עם הספורטאי קותי גרשוני (נכה צה"ל קטוע גפיים עליונות ובעל שרידי ראייה בלבד) והחונכת שלוֹ גב' עדנה מדליה ז"ל הראויה לכל שבח. (באדיבות CBC קנדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 890. מורשת ההתעמלות של גב' אָגְנֶס קֶלֶטִי (Agnes Keleti, תחגוג את יום ההולדת שלה בת 100 ב- 9 בינואר 2021), כלת פרס ישראל ו-אלופה אולימפית בהתעמלות ספורטיבית (באולימפיאדות הלסינקי 1952 ובמלבורן 1956) והספורטאית הישראלית (יוצאת הונגריה) הדגולה ביותר בכל הזמנים – לעומת סגנון חדש בהתעמלות נשים, ווירטואוזי ואקרובטי, כפי שהופגן ע"י המתעמלת הסובייטית אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט (Olga Korbut) באולימפיאדות מינכן 1972 והמתעמלת הרומנייה נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י (Nadia Comaneci)  באולימפיאדת מונטריאול 1976. פוסט מס' 890 מוקדש בהערכה אין קץ לאגנס קלטי האישה, האדם, הספורטאית, והאלופה האולימפית. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 890. הועלה לאוויר ב-1 ביולי 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : אנוכי נפעם כל פעם מחדש מכמות הקוראים העצומה שנכנסת שוב ושוב לבלוג. האם זה בגלל החומר המעניין שכתוב לא מעניין ? ו/או שמא בשל כתיבה מעניינת למרות שהחומר לא מעניין ? ו/או מפני שהחומר מעניין אך גם הכתיבה מעניינת ? שגשוג הבלוג מאז נוסד ביולי 2012 מפתיע אותי. הישג לא צפוי מפני שהוא נכתב מראש למען רובד צר ומצומצם מאוד באוכלוסייה, וגם בגלל שלא נעשה לו מעולם שום מסע יחסי ציבור ושיווק. חוץ מזה חלף זמן רב שנים ארוכות מאז נשאתי בתפקיד כלשהו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ושמי נשכח. מפתיע אותי שהציבור מתעניין בצורה כה מסיבית בבלוג.

—————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 890 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 1 ביולי 2020.

—————————————————————————————–

פוסט מס' 890. לספורטאית הגדולה ביותר של העם היהודי ומדינת ישראל בכל הזמנים המתעמלת האולימפית גב' אגנס קלטי ימלאו ב- 9 בינואר 2021, 100 שנים (!). פוסט מס' 890. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 890. תזכורת משנת 2014. הספורטאית הגדולה ביותר של העם היהודי ומדינת ישראל בכל הזמנים המתעמלת האולימפית גב' אגנס קלטי היא בת 93. איש לא הזכיר את שמה, מורשתה, ויום הולדתה בטלוויזיה, ברדיו, ובעיתונות. פוסט מס' 890. תזכורת משנת 2014. כל הזכויות שמורות.

הפוסט הנוכחי הקצר מס' 890 שדן ועוסק גם גב' אגנס קלטי שתהיה בת 100 ב- 9 בינואר 20121, מבוסס גם על סקירה מתוך הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי בן 10000 (עשרת אלפים) עמודים ואשר קרוי "הפקות טלוויזיה חובקות ארץ ועולם". 

המתעמלת האולימפית הָדְגוּלָה היהודייה – הונגרייה גב' אגנס קלטי גיבורת המשחקים האולימפיים של הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 היא הספורטאית הישראלית הגדולה ביותר בכל הזמנים.  גב' אגנס קלטי החמיצה את עידן הטלוויזיה והטלוויזיה החמיצה אותה.

הקדמה קצרה.

באולימפיאדות מינכן 1972 ומונטריאול 1976 פגשתי סגנון חדש בהתעמלות נשים. מְבַשְרוֹת הסגנון החדש היו שתי המתעמלות הסובייטיות אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט ולוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה במינכן 1972 והמתעמלת הרומנייה נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י במונטריאול 1976. הסגנון החדש שלהן בהשוואה לדוֹר המתעמלות האלופות הקודם בשנים 1968 – 1952 של המתעמלות הסובייטיות מָארִיָה גוֹרוֹחוֹבְסְקָיָה (Maria gorochovskia , אלופת הקרב רב באולימפיאדת הלסינקי 1952) ולָארִיסָה לָאטִינִינָה (Larysa Ltynina, אלופת הקרב רב באולימפיאדות מלבורן 1956 ורומא 1960) , המתעמלת היהודייה – הונגרייה אָגְנֶס קֶלֶטִי (Agnes Keleti, אלופת המכשירים והזוכה בשלוש מדליות זהב ב- מקבילים מדורגים, קורה, וקרקע באולימפיאדת מלבורן 1956), והמתעמלת הצ'כוסלובקית וֶורָה צָ'אסְלָבְסְקָה (Vera Caslavaka, אלופת הקרב רב באולימפיאדות טוקיו 1964 ומכסיקו 1968) – היה הרבה יותר נועז, אקרובטי, ומסוכן. חלק מהביצועים המטורפים, המרהיבים, והמרתקים של דור המתעמלות החדש הזה לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה (Lyudmila Turischeva), אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט (Olga Korbut), ונַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י (Nadia Comaneci) וגם אחרות, גבלו בסכנת חיים של ממש. הסלטה לאחור שביצעה אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט על קורה (רוחבה 10 ס"מ) באולימפיאדת מינכן 1972 הייתה ריזיקו מסוכן מאין כמותו, אלמנט שנלקח מהקרקס, ובסופו של דבר כזה שהעניק לה את מדליית הזהב במקצוע התרגילים על הקורה במינכן 1972. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הייתה מתעמלת בלתי נשכחת. מוכשרת מאוד שעסקה בתרגילים מקוריים בעלי מקדם קושי גבוה. חלקם גבלו כאמור בסכנת חיים. מצלמות הטלוויזיה התאהבו בה וסגדו לה ולמתעמלות נועזות שכמותה, והפכו את מקצוע ההתעמלות לענף ספורט מרכזי באולימפיאדות. הופעתן המדהימה וסגנון ההתעמלות הווירטואוזי של אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט ולוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה וגם של המתעמלת המזרח גרמנית קָארִין יָאנְץ (Karin Janz) במינכן 1972 ושל נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י ונֶלִי קִים (Neli Kim) במונטריאול 1976 הטילו צֵל והשכיחו במידה רבה את המתעמלות האלופות האולימפיות שקדמו להן מָארִיָה גוֹרוֹחוֹבְסְקָיָה, לָארִיסָה לָאטִינִינָה, אָגְנֶס קֶלֶטִי, ו- וֶורָה צָ'אסְלָבְסְקָה בעשורי ה- 50 ו- 60 של המאה ה- 20. טרגדיית השכחה הייתה נעוצה לא רק בהבדל שבין הסגנון ההתעמלות הלולייני, הווירטואוזי, והמרתק עד כדי תדהמה שהפגינו המתעמלות הצעירות לבין הסגנון המאופק של המתעמלות ה- וותיקות, אלא גם בגלל איכות הכיסוי הטלוויזיוני המודרני של DOZ הגרמנית את אולימפיאדת מינכן 1972 ו- CBC / ORTO הקנדית את אולימפיאדת מונטריאול 1976. פועלן של המתעמלות הצעירות לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה, אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט, ונַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י הונצח בשלמות ובאופן מקצועי על סרטי ה- Video. מורשתן של המתעמלות הוותיקות מָארִיָה גוֹרוֹחוֹבְסְקָיָה, לָארִיסָה לָאטִינִינָה, ואָגְנֶס קֶלֶטִי הונצח באופן חלקי בלבד על סרטי פילם דהויים. הצ'כוסלובקית וֶורָה צָ'אסְלָבְסְקָה נהנתה באולימפיאדות טוקיו 1964 ומכסיקו 1968 מהנצחה חלקית משולבת של Film ו- Video. הארגומנטציה הטלוויזיונית מחזקת את ידיהן של דוֹר המתעמלות הצעירות ואת הגדרת בְּשוֹרָת ההתעמלות המרהיבה שלהן. הן באמת הביאו בעשור ה- 70 של המאה שעברה חזון אקרובטי וסגנון חדש בהתעמלות נשים ושיעבדו את מצלמות הטלוויזיה לטובתן.

גב' אגנס קלטי העידה על עצמה בזמנו בפניי בעת הפגישות ושיחות התחקיר הרבות שקיימתי עמה בביתה בהרצליה (בשנים 2011 – 2007) שהיא כאלופה אולימפית מהוללת בהתעמלות נטתה יותר לכיוון ההתעמלות האומנותית. אגנס קלטי התבוננה בי וחשבה שסגנון ההתעמלות הווירטואוזי – אקרובטי – קִרְקָסִי שהביאו עמן לזירה המתעמלות הסובייטיות לודמילה טורישצ'בה ו-אולגה קורבוט, והמתעמלת הרומנייה נדיה קומאנצ'י מְסַכֵּן עד למאוד את בריאותן הגופנית עד כדי גרימת נַכוּת ואפילו נַכוּת קשה. שוחחתי בימים ההם עם גב' אגנס קלטי שיחות טלפון ארוכות ורבות. אנוכי זוכר היטב את שיחת הטלפון ההיא בת שעה (שבת – 1 בפברואר 2014) שקיימנו שנינו. היא נותרה אז אישה מרשימה מאוד, גם בגיל 93. צלולה לחלוטין ובעלת זיכרון מופלא. כאילו לא חלפו כ- 60 שנים מאז הופעתה ההירואית באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956.

ב- 9 בינואר 2014 חגגה גדולת הספורטאיות היהודיות והישראליות בכל הזמנים גב' אָגְנֶס קֶלֶטִי את יום הולדתה ה- 93 . שום אמצעי תקשורת, לא רשתות הטלוויזיה בישראל על שלל ערוציהן, לא רדיו "קול ישראל", לא רדיו גלי צה"ל, ולא העיתונות הכתובה – כולם נמנעו מלהזכיר דבר אודות פועלה ומורשתה הכבירה של האלופה האולימפית הנערצת בהתעמלות והישגיה גב' אָגְנֶס קֶלֶטִי שמתגוררת וחיה בינינו במדינת ישראל מאז 1957. ואין לשכוח אָגְנֶס קֶלֶטִי הייתה מאמנת נבחרת ישראל בהתעמלות נשים במשך 33 שנים. אני חש הערכה רבה לגב' אָגְנֶס קֶלֶטִי. סיקור קורות חייה הקשים והמרתקים ומעוררי התפעלות של האלופה האולימפית הדגולה והאמיצה מתבטלים ונעלמים, והם כאין וכאפס לעומת הסיקור העצום שזוכה לו הכדורגל הישראלי הדלוח , מיסודו של יציע עיתונות חנפני, מגוחך, ועלוב, ודיווח אודות הכדורסל הישראלי רווי אמריקניזציה עד שורשיו וקצה נשמתו , ועולה על גדותיו מרוב אמריקניים . אם כך אנוכי אביא את סיפרה של אָגְנֶס קֶלֶטִי האלופה האולימפית והספורטאית האמיצה והנערצת שהדוֹר הצעיר לא מכיר ואשר לרוע המזל שמה נשכח והיא אף פעם לא הפכה למופת אצלנו ולא מודל לחיקוי.

למתעמלת האולימפית הנפלאה היהודייה הונגרייה גב' אגנס קלטי מלאו 93 שנים ב- 9 בינואר 2014.

אנוכי שָב לדמותה היקרה והיוצאת דופן של גב' אגנס קלטי הספורטאית היהודייה הגדולה ביותר בכל הזמנים ילידת הונגריה, אלופה אולימפית בהתעמלות באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956. היא החמיצה את הטלוויזיה הבינלאומית והישראלית והטלוויזיה הבינלאומית והישראלית החמיצו אותה. קוראי הבלוג הצעירים אינם יודעים כי רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC שילמה לוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) בראשו ניצב השוודי זִיגְפְרִיד אֶדְסְטְרוֹם (Sigfrid Edstrom כיהן כנשיא IOC בשנים 1952 – 1946) זכויות שידורים בגין צילום ב- Film וגם ב- Video את אולימפיאדת לונדון 1948 (האולימפיאדה הראשונה לאחר תום מלחמת העולם ה- 2 ב- 1945). חלק מהכיסוי ב- Video לבש כבר אז ביולי 1948 כסות של שידורים ישירים בפריפריה של לונדון בלבד. ה- BBC שילם ל- IOC סכום צנוע של כ- 5000 (חמשת אלפים) דולר זכויות שידורים תמורת הרשאתו לשדר ישיר חלק מתחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות. ב- 1952 נבחר נשיא חדש ל- IOC האמריקני אֶבְרִי בְּרָאנְדֶג' (Avrey Brundage כיהן כנשיא IOC בשנים 1972 – 1952). אֶבְרִי בְּרָאְנֶדג' תבע זכויות שידורים עבור שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת הלסינקי 1952. רשתות הטלוויזיה האמריקניות הגדולות CBS , NBC , ו- ABC הודיעו לנשיא הוועד האולימפי הבינלאומי כי התחרויות האולימפיות הן חדשות ולא בִּידוּר ולכן לא ישלמו לו אפילו סֶנְט שחוק אחד. אֶבְרִי בְּרָאנְדֶג' הקשוח השיב מלחמה שערה והכריז כי המשחקים האולימפיים הם הרבה יותר מחדשות ובידור. מדובר בהצגת הספורט הגדולה והמרתקת בתבל. ללא תשלום זכויות שידורים מראש אין לשום רשת טלוויזיה ציבורית ו/או מסחרית באשר היא אירופית ו/או אמריקנית רשות להציב את המצלמות שלה בתחרויות האולימפיות בהלסינקי 1952, קבע. והוא באמת לא הִרְשָה. אֶבְרִי בְּרָאנְדֶג' הרהיב עוז וטבע אז בראשית שנות ה- 50 של המאה שעברה את הסלוגן השחצני והמתנשא הבא : "כשם שהסתדרנו עד כה 60 שנים בלי טלוויזיה, נסתדר בלי טלוויזיה גם ב- 60 השנים הבאות". התוצאה הייתה שרשת הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE הציבה כמה מצלמות Film משלה במשחקים האולימפיים של הלסינקי 1952 לצורכי צילום של חלק מתחרויות הגמר ב-א"ק, בשחייה, ובהתעמלות כדי להקרינם ביומי חדשות של חברת "Movietone News" בבתי הקולנוע. הישגיה של אָגְנֶס קֶלֶטִי באולימפיאדת הלסינקי 1952 מתועדים בצמצום ובאופן חלקי בפילם. אֶבְרִי בְּרָאנְדֶג' חזר על התעקשותו זאת גם באולימפיאדת מלבורן 1956. מצלמות פילם בודדות של הטלוויזיה האוסטרלית כיסו חלק מהתחרויות האולימפיות. משהו בפילם נשמר גם מהישגיה הבלתי נשכחים של אגנס קלטי בתחרויות ההתעמלות. באולימפיאדת מלבורן 1956 זכתה אָגְנֶס קֶלֶטִי (כמעט בת 36) במדליית הזהב בתרגילי הקרקע, במדליית הזהב בתרגילי הקורה, ובמדליית הזהב בתרגילי המקבילים המדורגים. בטרם התחרויות על מכשיר הסוס קפיצות היא קרעה את מיתר אכילס ואף על פי כן לא וויתרה. הספורטאית האמיצה הזאת קפצה על סוס הקפיצות ברגל אחת ודורגה במקום ה- 23 על מכשיר זה. בסיכום הניקוד של כל ארבעת המכשירים השיגה הספורטאית האבירית הזאת אשת לפידוֹת, המוכשרת, ודבקה במשימה את מדליית הכסף בקרב רב (במדליית הזהב בקרב רב זכתה המתעמלת הסובייטית לָארִיסָה לָאטִינִינָה). ב- 1960 נכנעו רשתות הטלוויזיה האמריקניות לראשונה לתביעה הבלתי מתפשרת של אֶבְרִי בְּרָאְנֶדג' לשלם זכויות שידורים לוועד האולימפי הבינלאומי הקרוי IOC (ראשי תיבות של International Olympic Committee) עבור הרשות לצלם את המשחקים האולימפיים חורף וקיץ ולהעביר את התחרויות בשידורים ישירים. רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS זכתה בבכורה ושילמה לראשונה ל- IOC סכום של 50000 (חמישים אֶלֶף) דולר זכויות שידורים תמורת הכיסוי של אולימפיאדת החורף ב- 1960 ב- סְקְווֹ – וָואלִי (Squaw Valley במדינת קליפורניה). כמו כן שילמה CBS ל- IOC בפעם הראשונה סכום של 395000 (שלוש מאות תשעים וחמישה אלף) דולר זכויות שידורים עבור הכיסוי של משחקי אולימפיאדת הקיץ של רומא 1960. צריך להוסיף כאן שאיגוד השידור האירופי (EBU) שילם אף הוא ל- IOC סכום שנע סביב 150000 (מאה וחמישים אֶלֶף) דולר. מדובר בסכומים מגוחכים של הימים ההם. נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי בשנים 1972 – 1952 אֶבְרִי בְּרָאנְדֶג' צדק וגם לא צדק בהשקפת עולמו בוויכוח ההוא עם רשתות הטלוויזיה האמריקניות והבינלאומיות . המשחקים האולימפיים הפכו באמת להצגת הספורט הגדולה והמרשימה בתבל אולם טעה בגישה שהאולימפיאדות יוכלו להסתדר בלעדי הטלוויזיה. רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC שילמה ל- IOC זכויות שידורים עבור אולימפיאדת לונדון 2012 בגובה של 1.181000000 (מיליארד ומאה שמונים ואחד מיליון) דולר. ה- EBU שילם ל- IOC סך של 600.000000 (שש מאות מיליון) דולר עבור ה- הַרְשָאָה לצלֵם ולשַדֵר ישיר את משחקי לונדון 2012. מדובר בתשלום זכויות שידורים בלבד בטרם מבצעות רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות את פסיעות ההפקה והשידורים הישירים שלהן שגוררות הוצאות תפעול ענקיות נוספות.

אָגְנֶס קֶלֶטִי עלתה לישראל בקיץ 1957 בהיותה בת 36. היא הייתה שנים רבות המורה הראשית, המאמנת הראשית, והמדריכה הראשית של מקצוע התעמלות נשים במדרשה למורים ומורות לחינוך גופני ב-מכון ווינגייט. כמו כן היא הייתה מאמנת נבחרת ישראל והניחה את היסודות של ההתעמלות הספורטיבית לנשים במדינת ישראל. אגנס קלטי הייתה בת 93 ב- 2014 ומתגוררת בהרצליה פיתוח. היא חילקה אז את זמנה בין ישראל לבודפשט. אָגְנֶס קֶלֶטִי נולדה לפֶרֶנְץ ורוֹזָה קליין ב- 9 בינואר 1921 בבודפשט. המשפחה שינתה את שמה ל- קֶלֶטִי. היא למדה בגימנסיה "האוונגלית" הידועה בבודפשט. בגימנסיה הזאת למד פעם גם חוזה המדינה תיאודור בנימין זאב הרצל. בימים ההם הייתה הפרדה מוחלטת בגימנסיה בין בנים לבנות. כיתות נפרדות. הגימנסיה אסרה על הבנות ללכת לחוגי ספורט במועדוני הספורט בבודפשט. לאחר לימודי התיכון למדה את מקצוע הַפָּרְוָונוּת. היא הייתה מעבדת עורות פָּרְוָוה וסייעה למשפחתה שהייתה שרויה במצב כלכלי קשה בתקופת מלחמת העולם  ה- 2. אביה נלקח למחנה ההשמדה אושוויץ ושם נִספה. אָגְנֶס קֶלֶטִי, אִימָה ואחותה הצליחו להסתתר בבודפשט וניצלו. מגיל ילדות נמשכה אָגְנֶס קֶלֶטִי לענף ההתעמלות הספורטיבית. היא הייתה מוכשרת מאין כמותה במקצוע האולימפי הזה ודבקה במשימה עד כלות. החלום להיות אלופה פעפע בה בביה"ס התיכון וגם בימי המלחמה.

טקסט תמונה : שנת 1939. בודפשט בירת הונגריה. זמן קצר בטרם פרוץ מלחמת העולם ה- 2 . תמונת מחזור של בית הספר "האוונגלי" לבנות. אגנס קלטי עומדת בשורה העליונה ראשונה משמאל. הייתה הפרדה מוחלטת בהוראה וחינוך בימים ההם בהונגריה בין בנים לבנות. (באדיבות גב' אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גב' אָגְנֶס קֶלֶטִי זוכרת בשיחות התחקיר הרבות שקיימנו יחדיו, כלהלן : "ב- 1925 חלתה אחותי המבוגרת ממני בשמונה שנים ונפלה למשכב. משהחלימה ציווה עליה רופא המשפחה לעסוק בתרגילי התעמלות "בריאותית" כדי להתחזק. הייתי אז בת ארבע. הדבר מצא חן בעיניי. נמשכתי מאוד לתרגילי ההתעמלות. אחותי הפסיקה עם זה אבל אני המשכתי". הונגריה היא מדינה בעלת מורשת ספורטיבית מפותחת ובעלת הישגים רבים בענפי הספורט השונים. לאחר ששבו החיים למסלולם בהונגריה בתום מלחמת העולם ה- 2 החלו המוסדות לארגן את אליפויות המדינה במגוון מקצועות הספורט. בהיותה בת 26 זכתה אגנס קלטי באליפות הונגריה בהתעמלות ב- 1947. היא התמידה בכך עֶשֶר פעמים ברציפות והפכה לאחת הספורטאיות המפורסמות במדינה. בקיץ 1948 השתתפה אָגְנֶס קֶלֶטִי עם חברותיה לנבחרת ההתעמלות לראשונה במשחקים האולימפיים, אלה של לונדון 1948. אָגְנֶס קֶלֶטִי זוכרת בשיחות התחקיר עמי, כלהלן : "…הייתי כבר בת 27. נבחרת ההתעמלות של הונגריה התאמנה כמעט כל השנה שלוש פעמים בשבוע. כל אימון נמשך שלוש שעות. חוץ מזה הייתי מתאמנת גם לבדי הרבה מאוד שעות. לקראת אולימפיאדת לונדון 1948 ערכנו מחנה אימונים באולם התעמלות ברובע צ'לסי בלונדון. הייתי המתעמלת הטובה ביותר בנבחרת הונגריה. לרוע מזלי נפצעתי באחד התרגילים בקרסול רגל ימין ופספסתי את האולימפיאדה בלונדון. זאת הייתה אכזבה גדולה בשבילי כספורטאית. הייתי צריכה להמתין ארבע שנים נוספות לאולימפיאדת הלסינקי 1952. ברה"מ טרם השתתפה במשחקים האולימפיים בלונדון 1948 ובענף ההתעמלות שלטו המתעמלות ההונגריות הצ'כוסלובקיות…".

טקסט תמונה : קיץ 1948. שדה התעופה של בודפשט בירת הונגריה. נבחרת הנשים של הונגריה בהתעמלות יוצאת לאולימפיאדת לונדון 1948. גב' אגנס קלטי (בת 27, גובה 1.62 מ') היא השלישית מימין. (התמונה באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באולימפיאדת הלסינקי 1952 הייתה אגנס קלטי בת 31. בנבחרת ההונגרית בלטו אגנס קלטי אלופת המדינה, מַרְגִיט קוֹרוֹנְדִי (Margit Korondi), אדית פרניי-ווקינגר (Edit Perenyi Weckinger), אולגה טאס (Olga Tass) , ארצבט גוליאש (Erzsbet Gulias), מאריה ז'אלאי-קובי (Maria Zalai Kovi), אנדריאה בודו (Andrea Bodo), ואירֶן דארוּז'י – קארשיץ' (Iren Daruhazi Karcscic).

נבחרת ברה"מ העמידה לראשונה נבחרת אולימפית משלה ובראשה מאריה גורוחובסקאיה (Maria Gorochovskia), וגם נינה בוחרובה (Nina Bocharova), גאלינה מינאיצ'בה (Galina Minaicheva), גאלינה אורבאנוביץ' (Galina Urbanovich), פלאגיה דנילובה (Pelageya Danilova), גאלינה שמראי (Galina Shamrai), ויקטרינה קאליצ'וק (Yekaterina Kalinchuk). התפתחה תחרות מרתקת בין שתי קבוצות ההתעמלות של ברה"מ והונגריה. אָגְנֶס קֶלֶטִי זכתה במדליית הזהב, בתרגיל הקרקע, מדליית ארד במקבילים מדורגים, ומדליית כסף קבוצתית באולימפיאדת הלסינקי 1952. במדליית הזהב בקרב רב בהלסינקי 1952 זכתה המתעמלת הסובייטית מָארִיָה גוֹרוֹחוֹבְסְקָאָיה שצברה 76.78 נקודות בארבעת המכשירים. מָרְגִיט קוֹרוֹנְדִי זכתה במדליית אָרָד עם 75.94 נקודות. אָגְנֶס קֶלֶטִי דורגה במקום השישי כשברשותה 75.58 נקודות.

אָגְנֶס קֶלֶטִי זוכרת בשיחות התחקיר עמי, כלהלן : "אני הייתי הכוריאוגרפית של עצמי ביצירה וחיבור האלמנטים בתרגיל הקרקע. השתמשתי במוסיקה של גדול המלחינים ההונגריים ב- 120 בֶּלָה בָּארְטוֹק. הכוריאוגרפיה והביצוע שלי עם המוסיקה שלו הניבו מדליית זהב אולימפית. על ההצלחה האולימפית שלי קיבלתי בונוס כספי ממשלת הונגריה".

טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. טקס הענקת המדליות למנצחות בתחרות תרגילי הקרקע. הציבור באולם ההתעמלות עומד דום לצלילי ההמנון ההונגרי. זיהוי המנצחות האולימפיות משמאל לימין : דוכן מס' 2 מריה גורוחובסקיה מברה"מ הזוכה במדליית הכסף, אגנס קלטי עומדת על דוכן מס' 1 והיא הזוכה במדליית הזהב, ומרגיט קורונדי אף היא מהונגריה על דוכן מס' 3 הזוכה במדליית האָרָד, איש FIG, ונערה פינית הנושאת את המדליות בטקס. (התמונה באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת הלסינקי 1952. אגנס קלטי ניצבת על דוכן מס' 3 לאחר שזכתה במדליית הארד במכשיר מקבילים מדורגים. על דוכן מס' 1 ניצבת הזוכה במדליית הזהב בת ארצה מרגיט קורונדי. במדליית הכסף זכתה המתעמלת הסובייטית מאריה גורוחובסקאיה העומדת על דוכן מס' 2. (באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גב' אָגְנֶס קֶלֶטִי ביקשה להיות אלופה אולימפית בקרב רָב באולימפיאדה הבאה במלבורן 1956 . בגיל 35 זכתה אגנס קלטי בפעם העשירית ברציפות באליפות הונגריה. באוקטובר 1956 התחולל בבודפשט המרד ההונגרי נגד שלטון החסות הסובייטי. המרד דוכא באכזריות רבה ע"י הטנקים הרוסיים שעשו כבשלהם ברחובות הבירה ההונגרית. נבחרות הספורט ההונגריות הגיעו בדרך לא דרך לטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים שנערך במלבורן ביום חמישי – 22 בנובמבר 1956. אָגְנֶס קֶלֶטִי הגיעה עם חברותיה לאולימפיאדת מלבורן 56' בהסתר במטוס צרפתי כשלהפתעת הכל היא בשיא כושרה. באולימפיאדת מלבורן 1956 הייתה אָגְנֶס קֶלֶטִי בת 35 ו- 10 חודשים. מולה ניצבה המתעמלת הסובייטית לָארִיסָה לָאטִינִינָה (Larysa Latynina). שוב התפתחה תחרות ספורטיבית – פוליטית בין נבחרות ההתעמלות של הונגריה וברה"מ.

אָגְנֶס קֶלֶטִי זכתה בשלוש מדליות זהב אישיות. היא ניצחה את לָארִיסָה לָאטִינִינָה במקבילים המדורגים כשצברה 18.966 נקודות מול 18.833 של המתעמלת הסובייטית. אָגְנֶס קֶלֶטִי ניצחה בתחרות על הקורה את המתעמלת הצ'כוסלובקית אֶוָוה בּוֹסָאקוֹבָה (Eva Bosakova) עם 18.800 מול 18.633 של המתעמלת הצ'כוסלובקית. (לָארִיסָה לָאטִינִינָה הייתה רביעית עם 18.533 נקודות) . אָגְנֶס קֶלֶטִי זכתה במדליית זהב גם בתרגיל הקרקע לאחר שצברה 18.733 נקודות . גם לָארִיסָה לָאטִינִינָה שצברה מספר נקודות זהה לזה של אָגְנֶס קֶלֶטִי זכתה אף היא במדליית הזהב בתרגיל הקרקע.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. טקס הענקת המדליות בתרגיל הקרקע. אגנס קלטי (בת 36, במרכז) מחלקת את המקום הראשון עם המתעמלת הסובייטית לאריסה לאטינינה (בת 23, מימין). משמאל, זאת המתעמלת הרומנייה אלנה לאוסטין (Elena Leustean). (התמונה באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1956. המתעמלת הנערצת אגנס קלטי (בת 36) באחד האימונים הקשים והמורכבים (על מכשיר המתח לגברים) לקראת תחרויות ההתעמלות באולימפיאדת מלבורן 1956. אפשר להבחין בארשת פניה הרציניות, במבטה ה- מפוקס, ובריכוז העצום בעת ביצוע תרגיל האימון. נפילות ממכשירי ההתעמלות השונים בעת שהגוף שרוי בביצוע תנועה מהירה עלולות להסתיים בפציעות קשות ואפילו במוות. (באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1956. אגנס קלטי עטורה תהילה אולימפית. הספורטאית הגדולה ביותר של ישראל בכל הזמנים. (התמונה באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בתרגיל על סוס הקפיצות נפצעה אָגְנֶס קֶלֶטִי בגיד אכילס והותירה את מדליית הזהב בקרב רב בידי יריבתה המושבעת והצעירה ממנה בשלוש עשרה לָארִיסָה לָאטִינִינָה. אָגְנֶס קֶלֶטִי זכתה גם במדליית הכסף הקבוצתית. אָגְנֶס קֶלֶטִי זוכרת בשיחות התחקיר עמי, כלהלן : "הייתי טובה יותר מ- לאריסה לאטינינה שהייתה צעירה ממני בשלוש עשרה שנה. אילולא נפצעתי בגיד אכילס הייתי האלופה האולימפית גם בקרב ברב . אני זוכרת כשעליתי במלבורן 56' על הפודיום וביקשתי ללחוץ את ידה של לאריסה לאטינינה היא סירבה". אָגְנֶס קֶלֶטִי לא חזרה להונגריה בתום משחקי מלבורן 1956. היא נשארה אצל אחותה בסידני. שתי האחיות הביאו את אמן מבודפשט. האם נאלצה למכור את דירת המשפחה היפה על גדות הדנובה לשלטונות תמורת הדרכון שקיבלה מהמשטר. אָגְנֶס קֶלֶטִי זוכרת בשיחות התחקיר עמי, כלהלן : "לא יכולתי לקבל עבודה כמורה ומאמנת  התעמלות באוסטרליה מפני שבמדינה לא הייתה התעמלות. כעבור שנה ביקשה אותי ממשלת הונגריה לשוב לבודפשט. הסכמתי. מימנתי את כרטיס הטיסה חזרה הביתה באמצעות הופעות ראווה בהתעמלות במועדון לילה בסידני. ביוני 1957 פגשו אותי במקרה אנשי הארגון של המכבייה ה- 5. הם הציעו לי כמתעמלת יהודייה בעלת מוניטין אולימפי ו-שֵם בינלאומי, לבוא לתל אביב לצורך הופעות ראווה במסגרת משחקי המכבייה ה- 5. דחיתי את חזרתי להונגריה ובאתי לתל אביב. התקיימה מסיבת עיתונאים ארצית עם בואי בפעם הראשונה לישראל. ערכו לי קבלת פנים מרשימה ודאגו להפגיש אותי עם ראש הממשלה דוד בן גוריון. הקשר שלי עם ישראל החל באקראי. נפגשתי עם המתעמלות הישראליות רותי אבלס, ראלי בן יהודה, מרים קארה ואחרות ותיקנתי להן את שגיאותיהן במהלך התחרויות. את המתעמלת הישראלית ראלי בן יהודה הכרתי מתחרויות האוניברסיאדה שהתקיימו בבודפשט ב- 1955. מייד נקשרתי אלינן "ותפסנו" ידידות. אהבתי אותן מאוד. ואז הציעו לי עבודה במדרשה להכשרת מורים להתעמלות במחנה יונה בתל אביב. זה היה עוד לפני הקמת מכון ווינגייט. החלטתי להישאר בישראל ולא לשוב עוד להונגריה. בניתי כאן את ביתי".

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. אגנס קלטי נפרדת בדמעות בשדה התעופה של מלבורן מחברותיה למשלחת ההתעמלות החוזרות לבודפשט. אגנס קלטי בת 35 ועשרה חודשים החליטה לא לחזור למולדתה בעקבות המצב הפוליטי בהונגריה. היא נשארה אצל אחותה בסידני. (התמונה באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1957. תל אביב. תא עיתונאי הספורט באגודת העיתונאים מקיים מסיבת עיתונאים עם אגנס קלטי (במרכז) עם בואה לישראל. יושב קיצוני מימין עיתונאי "חדשות הספורט" יהודה גבאי. (באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנת 1960. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 60 שנים. אגנס קלטי (במרכז) מאמנת נבחרת ישראל עם המתעמלת מרים קארה (מימין). צשמאל, איש בלתי מזוהה.  (באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אָגְנֶס קֶלֶטִי הפכה למורה להתעמלות נשים במדרשה ומאמנת נבחרת ישראל לנשים (במשך 33 שנים). רמת ההתעמלות עלתה בישראל עשרת מונים. אָגְנֶס קֶלֶטִי השפיעה על תודעת הספורט של אלכס גלעדי ושלי והגבירה את התעניינותנו בהתעמלות האולימפית. הייתה לכך הוכחה בלוח המשדרים. לאחר נפול מסך הברזל זכתה אָגְנֶס קֶלֶטִי להכרה רשמית וכבוד גדול מידי המִמסד הפוליטי והספורטיבי בהונגריה. היא נבחרה לאחת מתריסר הספורטאים הגדולים ביותר של הונגריה בכל הזמנים. ממשלת הונגריה החליטה להעניק ל- אָגְנֶס קֶלֶטִי קצבה חודשית רטרו אקטיבית קבועה לכל חייה לזכר הישגיה הספורטיביים הנפלאים באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956, באליפויות הלאומיות של המדינה, ואליפויות אירופה.

טקסט תמונה : שנת 2007. גב' אגנס קלטי בת 87 (עומדת בשורה הראשונה במרכז) עם שורת ספורטאים הונגרים וותיקים ומפורסמים . זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : פלוריאן אלברט (כדורגלן), לאסלו האמרל, לאיוש פורטיש (שחמטאי), אווה סקלי (שחיינית), אימרה פוליאק, גיוז'ו קולצ'אר, אגנס קלטי (מתעמלת אולימפית), גיולה ז'יבוצקי (יודה פטיש), מריה איוואנקה (ספורטאית חרשת), ודז'ו גיארמאטי. (באדיבות אגנס קלטי. יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נספח : תקופת המכביות וכינוסי הפועל בארץ ישראל ואח"כ במדינת ישראל.

עד 1973 הוקרנו קטעים קצרצרים מהמכביות רק ביומני "כרמל – הרצליה" בבתי הקולנוע. דָן שִילוֹן היה האיש שחשף לראשונה את תחרויות המכבייה בסדר גודל אולימפי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. הוא הניח את יסודות המחשבה ומסורת הצילום במכביות , וקבע כי לרעיון המכבייה כאירוע ספורטיבי, ביצוע הרעיון והגשמתו יש מקום נרחב בטלוויזיה הציבורית . הוא נתן לכך ביטוי טלוויזיוני נרחב הלכה למעשה במכבייה ה- 9, השנייה שנקרתה לפניו כאיש טלוויזיה . במשחקי המכבייה ה- 8 ב- 1969 לא היו לטלוויזיה מספיק אמצעים טכנולוגיים כדי להתמודד עם אתגר הצילום רב במשימות. השתתפתי בעצמי כאיש טלוויזיה בהפקת השידורים של 7 מכביות. חמש מתוכן מ- 1981 ניהלתי, ערכתי, והפקתי בתוקף תפקידי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. כמו דן שילון ואלכס גלעדי לפני, ייחדתי לאירוע החשוב בן עשרת הימים את מֵירב אמצעי השידור והצילום של מחלקת הספורט. פגשתי שם במשך שנות דוֹר אנשים נפלאים ומוכשרים של ארץ ישראל היפה שעמלו קשה במלאכת האִרגון והצליחו לשָמֵר את המורשת של יוסף יקותיאלי משנת 1932.

רעיון המכבייה הוא רעיון נשגב הטומן ביסודו רצון לאיחוד התפוצות והפזורה היהודית בתבל מידי ארבע שנים סביב תחרויות ספורט המתקיימות בישראל במשך כעשרה ימים. במשך השנים השתתפו במכביות ספורטאים יהודיים מצטיינים רבים מרחבי העולם, אך אין ספק שהגדולים שבהם היו המתעמלת הנפלאה גב' אגנס קלטי מהונגריה (נולדה ב- 9 בינואר 1921) שנטלה חלק בתחרויות הראווה במכבייה ב- 1957 והשחיין האמריקני מרק ספיץ (Mark Spitz, נולד ב- 10 בפברואר 1950) שהשתתף בתחרויות השחייה במכביות של 1965 ו- 1969 טרם הצלחתו הווירטואוזית  באולימפיאדת מינכן 1972 שם זכה בשבע מדליות זהב. אגנס קלטי זכתה בחמש מדליות זהב בתחרויות ההתעמלות באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956. לאחר המשחקים האולימפיים של מלבורן 1956 לא חזרה למולדתה הונגריה השסועה מהמרד שפרץ שָם נגד ברה"מ. המרד דוכא באכזריות רבה בדם ואש ע"י הסובייטים. אָגְנֶס קֶלֶטִי נשארה באוסטרליה. מנהל הספורט של המכבייה ה- 5 ב- 1957 ד"ר רוברט אטלס ומאמנה לשעבר פרופסור זולטן דיקשטיין שִכנעו אותה לעלות לישראל. אגנס קלטי ספורטאית ומתעמלת דגולה שינתה את פני ההתעמלות במדינת ישראל .

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. המתעמלת היהודייה – הונגרייה אגנס קלטי זוכה במדליית הכסף ניצבת על דוכן מס' 2 בתחרויות הקרב רב בהתעמלות באולימפיאדת מלבורן 1956. במדליית הזהב זכתה המתעמלת הסובייטית לאריסה לטינינה. על דוכן מס' 3 ניצבת עוד מתעמלת סובייטית סופיה מוראטובה. (התמונה באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אגנס קלטי מתעמלת יהודייה – הונגרייה (קיצונית משמאל) פעמיים אלופה אולימפית בהתעמלות בשם הונגריה באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956, עלתה ב- 1957 לישראל ובנתה כאן את ביתה. מימין העיתונאי יהודה גבאי. (התמונה באדיבות גב' אגנס קלטי ומר יהודה גבאי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

משחקי המכבייה הם מורשת חשובה ופלא אִרגוני בתולדות מדינת ישראל . במכבייה ה- 1 שנערכה בתל אביב ב-1932, נטלו חלק 390 ספורטאים. כעבור 61 שנה ב- 1993 השתתפו במכבייה ה- 14 5061 ספורטאים. המכבייה הפכה למפעל ספורט בינלאומי מוכר, אָהוּד, ומשגשג. הגידול במספר המשתתפים נבע מתוספת ענפי ספורט, בעיקר ענפי "אנגלו – סאכסיים", כמו סקווש, רוגבי, קריקט, סופטבול, הוקי שדה, קט רגל, וכדורת דשא. בשנים 1993 – 1973 החרים עולם הספורט את ספורטאי דרום אפריקה ולא אפשר את השתתפותם באירועי הספורט הבינלאומיים. מטה המכבייה השכיל לשתף ספורטאים יהודיים מדרום אפריקה במשחקי המכבייה מבלי להפר את החוקים הבינלאומיים. ב- 1989 , ערב התפרקותה הפוליטית של ברה"מ, שָבוּ ספורטאים יהודיים ממדינות מזרח אירופה להשתתף במכביות . הגידול העצום במספרי המשתתפים חייב שינוי בשיטת האִכסון. עד 1981 שוכנו הספורטאים בבתי מלון על פי ארצות המוצא. החל מ- 1981 הם שוכנו לפי ענפי הספורט. שיטת הַאִכְסוּן הזאת אפשרה להגדיל ולהעשיר את תוכנית המשחקים, מבלי לחשוש לבעיות היסעים ותחבורה . משחקי המכבייה היוו מאיץ לפיתוח ורכישת מתקני וציוד ספורט ברמה בינלאומית , לצורך עמידה בתנאי התקנון הבינלאומי והמשקיפים הבינלאומיים אשר נשלחו לארץ למשחקים ע"י התאחדויות הספורט העולמיות . אִצטדיון הא"ק בהדר יוסף, היכל הספורט ביד אליהו, שיפוץ אִצטדיון ר"ג , מִטווח הקליעה הבינלאומי בהצלחה, מערכות המדידה האלקטרוניות בא"ק, שחייה וענפי ספורט אחרים – הם חלק מההישגים שהושגו בעקבות מאמץ אִרגוני בן שנים רבות. מעט אנשים נשאו בעול ההנהגה העיקרי בתקופת הגידול הענק במספר המשתתפים בשנים שבין 1973 ל- 1993 . ביניהם ד"ר ישראל פלד ראש העיר רמת גן ויו"ר מכבי העולמי, חיים ויין ז"ל יו"ר הוועדה המארגנת של המכבייה ה- 9  ב- 1973 והמכבייה ה- 10 ב-1977, מיכאל (מייקל) קווהאזי יו"ר הוועדה מארגנת של המכבייה  ה- 11 ב- 1981  ומשחקי המכבייה ה- 12 ב- 1985 ששימש גם יו"ר מכבי העולמי, אריה רוזנצווייג יו"ר הוועדה המארגנת של המכביות ה- 13 ב- 1989 ו- 14 ב- 1993, מרכוס ארבייטמן מברזיל נשיא המכבי העולמי, קן גריידון מאנגליה יו"ר וועדת הספורט הבינלאומית, אורי אפק מנכ"ל הוועד האולימפי וסגן יו"ר הוועדה הבינלאומית, ויריב אורן ז"ל ששימש שנים רבות מנהל רשות הספורט הממלכתית.

ב- 1928 נערך בתל אביב כינוס הפועל הראשון . משחקי כינוס הפועל היו תשובה למפעל המכבייה. "הפועל" ו- "מכבי" הן אגודות ספורט ארציות ששררה ביניהן מאז שנות ה- 30 של המאה שעברה יריבות ספורטיבית אידיאולוגית מרה. ספורטאי "הפועל" בני מעמד הפועלים ראו הארגון היריבות נמשכה שנים רבות והייתה מכאיבה לשני הצדדים ולספורט הישראלי מפני שבסיסה היה רעיוני. "עם התארגנותו של "הפועל" כגוף ארצי התעורר הצורך במפגן כללי של חבריו. ואכן, כאשר הוחלט על כך, נקבע באופן טבעי השם  "כ י נ ו ס", כיוון של חגיגה באו והתכנסו כמעט כל חברי "הפועל" באותה תקופה", כך כותב יצחק נשר בעיתון "האבוקה" שטופסו הראשון הודפס ב- 1928 [1]. בחג הסוכות שנת תרפ"ט בחודש ספטמבר 1928 נתפח כינוס "הפועל" בתהלוכה מקלוב '"הפועל" תל אביב עד למגרש "הפועל" בדרך יפו . 780 חברים  מ- 18 סניפים השתתפו בכינוס. סיסמאת הכינוס הייתה, "בריאות העובד – ערובה לניצחונו". מר מ. יבנה שסיקר את משחקי הכינוס הראשון ב- 1928 כתב בעיתון "האבוקה" שראה אור ב- 8 בספטמבר 1928, כלהלן : "התהלוכה עברה בסדר למופת, בלי סממנים צבאיים ובלי פקודות קולניות השכיחות בתהלוכות כאלה". כינוסי "הפועל" כמו משחקי המכבייה הפכו למסורת .

טקסט תמונה : חילופי דגלים באחד מכינוסי "הפועל" הראשונים בעשור ה- 30 במאה הקודמת בתל אביב. רביעי וחמישי מימין (בז'אקטים) שני עסקני הספורט הוותיקים של אגודת "הפועל" חיים גלובינסקי וברוך בָּג (מייסד מכון ווינגייט ב- 1958 ליד נתניה). (ארכיון מרכז הפועל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  מצעד הספורטאים ב- 1928 ברחובות תל אביב הקטנה בעת הכינוס הארצי הראשון של משחקי "הפועל". (ארכיון מרכז הפועל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : תחרות משיכת חבל בכינוס "הפועל" הראשון ב- 1928 בתל אביב . ניסיון העתקה מהמשחקים האולימפיים הראשונים בעת החדשה. (ארכיון "הפועל". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  מופע ראווה המוני בטקס הפתיחה של כינוס "הפועל הראשון ב- 1928. (ארכיון "הפועל". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 30 במאה הקודמת. קבוצת הכדורסל הראשונה לנשים בתל אביב במסגרת התאגדות הספורט "הפועל". (ארכיון "הפועל". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חלפו 43 שנה. בין ה- 29 באפריל ל- 5 במאי 1971 נערך בתל אביב הכינוס ה- 9 של משחקי "הפועל". דן שילון ומחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעידן הפילם היו כבר שם. השדרנים של דן שילון היו אלכס גלעדי, יאיר שטרן, מיכאל "מייק" קרנון, עו"ד חנוך קינן, איתן עמית, רפאל "רפי" נאה, יהושע כהנא, יורם שימרון, אורי נוי, גדי ליבנה, ואחרים. המפעל הספורטיבי שהיה פעם צנוע התרחב לממדים גדולים. מיום פתיחתו ועד סיומו התקיימו 114 אירועים בענפי הספורט השונים. מאות ספורטאי "הפועל", "מכבי", ו- "אליצור" נטלו בו חלק יחד עם 800 ספורטאים אורחים מחו"ל. טקס פתיחת משחקי הכינוס ה- 9 ביום חמישי – 29 באפריל 1971 עמד במרכז חגיגות יום העצמאות ה- 23 של מדינת ישראל. תחרויות הספורט חולקו לשני רבדים. האחד ברמה של ספורטאי תנועת הפועלים, והשני בהשתתפות ספורטאי עילית בינלאומיים. בראש המטה הנרחב של הכינוס הקובע את דרכו של המפעל הגדול ניצב מזכיר "הפועל" יוסף "יוֹשוֹ" עִנְבַּר ז"ל חבר קיבוץ גבעת חיים. יו"ר הוועדה המארגנת היה רפאל פנון וסגנו יוסי דוֹר (עטיה) ז"ל . חברים נוספים בוועדה המארגנת היו יריב אורן, עשהאל בן – דוד, עמנואל גיל, חיים תמיר, אורי זמרי, יצחק אופק (פוקס), יצחק פינטל, ואבי אלון.

טקסט תמונה : כינוס הפועל בחודש מאי – שנת 1975. טקס הפתיחה המרשים נערך באִצטדיון "בלומפילד" ביפו. מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי שלישי מימין ומשמאלו הבימאי יוסי צמח (במשקפי שמש) מתכננים העלאת מצלמה אלקטרונית לגובה 40 מ'  באמצעות מנוף של מכבה אש לצורך כיסוי טקס הפתיחה באצטדיון "בלומפילד". עומד מימין, אליהו קובו המפקח הטכני של ניידת השידור (ה- O. B. הלבן). משמאל, מפיק הטלוויזיה אהרון "אהרל'ה" גולדפינגר (מעשן). (התמונה באדיבות אלכס גלעדי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : משחקי כינוס הפועל במאי 1975. ליד אִצטדיון "בלומפילד" ביפו. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : המפיק אהרון "אהרל'ה" גולדפינגר, מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי, והמפקח הטכני של ניידת השידור האלקטרונית אליהו "אלי" קובו. (באדיבות אלכס גלעדי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

דן שילון ואלכס גלעדי הפיקו מידי ערב יומני כינוס באמצעי הפקה מוגבלים ובפילם. תחרויות הספורט בכינוס הפועל ב- 1971 בעיקר בא"ק ושחייה, עמדו על רמה גבוהה. העיתונאי מיכאל "מייק" קרנון מהעיתון "ידיעות אחרונות" ששימש אז כשַדָּר ספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, היה מהראשונים שהביא למסך הציבורי את תודעת הא"ק . האתלט האוגנדי ג'ון אקיבואה (John Akii- Bua) ניצח בקלות בריצות ל- 110 מ' משוכות ו- 400 מ' משוכות . שנה אח"כ הפך לאלוף אולימפי כשקבע שיא עולם בריצה ל- 400 מ' משוכות באולימפיאדת מינכן 72' , 47.82 ש' והקדים את שני הפייבוריטים רלף מן (Ralph Mann) מארה"ב 48.51 ש' והאלוף האולימפי הקודם מאולימפיאדת מכסיקו 1968 האנגלי דייויד המרי (David Hemery). בריצת 100 מ' לנשים ניצחה אליס אָנוּם (Alice Annum) בתוצאה של 11.2 ש'. באולימפיאדת מינכן 72' היא סיימה שישית בריצת הגמר.  בבריכת השחייה ב- "גלי גיל" ברמת גן הדהימה השחיינית האמריקנית סנדרה נילסון (Sandra Neilson) בניצחונותיה הקלילים בסגנון חופשי ב- 100 מ' בתוצאה של 1:01.7 דקה ו- 200 מ' בזמן של 2:15.4 דקות . היא הפכה לכוכבת עַל בבריכת השחייה האולימפית במינכן 1972 כשזכתה במדליית הזהב במשחה הגמר ל- 100 מ' בסגנון חופשי בזמן של שיא אולימפי חדש 58.59 ש'.

משחקי כינוס הפועל והמכביות היו בשנים ההן כמעין אולימפיאדות זוטא. לפחות מן ההיבט האִרגוני. מאות חברים היוו את המנגנון האִרגוני המורכב של משחקי הכינוס. נערכו כאן תחרויות בהשתתפות המוני ספורטאים מהארץ ומהעולם ב- 17 ענפי ספורט. א"ק , אופניים, היאבקות, הרמת משקלות, התעמלות, טניס, טניס שולחן, כדוריד, כדורסל, כדורעף, כדורגל, סיוף, קליעה למטרה, שחייה, כדור מים, שיוט, ושחמט. מבצע תחרותי לא פשוט. בכינוס ה- 10 של משחקי הפועל שהתקיימו בתל אביב במאי 1975 הטיל עלי אלכס גלעדי לביים כתבת ספורט הנוגעת לתחרויות הא"ק במשחקים עבור המגזין "יומן השבוע" שערך אותו אז רם עברון . בחרתי להביא למסך כתבה העוסקת בריצת הגמר ל- 100 מ' . שני המועמדים לניצחון בריצה היו האָצָן התאילנדי אָנָאט רָאטָאנָאפּוֹל והאָצָן השחור האמריקני סְטִיב רִידִיק. הצלם אֵיתָן הָדָר נבחר על ידי לצַלֵם את הכתבה . לצורך צילום הריצה שנמשכת קצת יותר מ- 10 שניות השתמשנו במצלמת הפילם Master Action של מכון ווינגייט שהייתה מסוגלת לצלם ב- DSSM (ראשי תיבות של Double Super Slow Motion) במהירות של 500 (חמש מאות) פריימים בשנייה אחת , פי 20 לאט יותר מאשר במציאות . מנגנון הצילום של מצלמת ה- High Speed בשל מהירותו העצומה מושך פילם מיוחד שעשוי "פרפורציות" משני צדדיו (Double Perforated) ומשמיע רעש גדול בעת הפעולה. זאת הייתה מצלמה חדשנית ובלתי מוכרת . אֵיתָן הָדָר נדרש להתאמן עליה כדי להגיע לתוצאות צילום טובות. הכתבה עסקה במעקב וריאיונות עם ששת האצנים המשתתפים וכיצד הם נערכים לקראת ריצת הגמר. לצילום הריצה עצמה גייסתי שלוש מצלמות נוספות . הצלם עמנואל פרת עקב במצלמתו אחר הכנות האתלטים לקראת הזינוק וצילם גם את הזינוק עצמו בהילוך איטי. שני הצלמים האחרים עמנואל אלדמע ופָּז נְבוֹ שתיים צילמו ממול בתנועה איטית של 50 פריימים בשנייה אחת בקלוז אפ את שני המועמדים לניצחון, אנאט ראטאנאפול וסטיב רידיק . איתן הדר צילם את הריצה במצלמה ה- Master Action המהירה. העורך גדעון דרורי ערך את הכתבה. בעריכה מתוחכמת של צילומים יפהפיים מארבע זוויות שונות ארכה הריצה באצטדיון עשר ומשהו שניות ובכתבה בעת שידורה על מסך הטלוויזיה היה מִשכה כ- 150 שניות . צילומי ה- Super Slow Motion בריצת 100 מ' היו חדשניים בטלוויזיה בארץ ומיקדו את עיקר תשומת הלב . מאוץ של ריצת 100 מ' שנמשך קצת יותר מעשר שניות על המסלול התארך על מסך הטלוויזיה לשלוש דקות וחצי. אלכס גלעדי ביקש לצפות בכתבה על ה- Steenbeck (שולחן העריכה) לפני שידורה ב- "יומן השבוע" אצל רם עברון. "יואשיש , תדע לך הכתבה הזאת היא פסגת העשייה שלך כבימאי ספורט", אמר וחיבק.

טקסט תמונה : חודש מאי – שנת 1975. אצטדיון "בלומפילד" ביפו – בתל אביב. סיקור משחקי "כינוס הפועל" בחודש מאי של שנת 1975 היו פרי הפקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : בני כרמלי, יגאל שילון, הצלם פטר סלע, ואנוכי יואש אלרואי – בלינדמן. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. הוא נפטר בנכר לפני ארבע שנים וחצי מדינת פלורידה בארה"ב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי (מימין) בפגישת הפקה במאי 1975 באצטדיון "בלומפילד" ביפו – תל אביב עם יוסי דור ז"ל יו"ר הוועדה המארגנת של משחקי כינוס הפועל ה- 10. (מחלקת הסטילס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רעיון כינוס הפועל שנולד ב- 1928 כמוטיב נעלה וצורך להפגנת הצטיינות המונית של ספורטאי מעמד הפועלים שהתאגדו באגודת ספורט ארצית "הפועל", הפך ברבות השנים למפגן עוצמה ספורטיבי בינלאומי נטו אך חסר כל מוטיב לאומי. גם לא מוטיב של ספורט הפועלים . בתחילה קיבל ציבור הפועלים את הכינוסים בהתלהבות רבה עד כדי כך שהריקודים ברחובות העיר תל אביב נמשכו עד אור הבוקר אך ברבות השנים קיבל המיזם צִביון זר. גברי לוי יו"ר ההתאחדות לכדורגל מונה לבימאי הראשי של טקס הפתיחה של משחקי הפועל ב- 1995. הוא נפגש עם מוטי קירשנבאום ועִמִי כדי לשכנע אותנו לשדר ישיר את הטקס שבינו לבין ספורט הפועלים לא היה דבר . הזמרת האמריקנית דיאנה רוס הפכה לאימפורט של מרכז "הפועל". היא שרה בטקס הפתיחה תמורת סכום הנאמד ביותר מרבע מיליון דולר. פתטי והוצאה כספית מוגזמת .רעיון כינוס "הפועל", מסגרת משחקים ותחרויות האמורים לייצג את הספורטאים בני מעמד הפועלים כפי שבאו לידי ביטוי במתכונתם החדישה בשנות ה- 70, הרעיון הזה לא צלח וגווע בסופו של עשור ה- 90. גוועו לפניו הדֶגֶל האדום -דֶגֶל הפועלים ונעלמו מהנוף גם חגיגות ה- 1 במאי.

צריך להבין שגם הרעיון הנשגב של משחקי המכבייה הגיע לפרשת דרכים ועידן חדש . גם בתקשורת. ביצועו חייב לעבור רוויזיה פן ייעלם גם הוא מן ההוויה הישראלית.

תודת עבר גדולה נתונה לערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ואנשיו, ל- מפיקיו, עורכיו, ושדרניו, על המאמץ הגדול וההשקעה הרבה בחדירתם ל- וואקום שהותירה רשות השידור ז"ל ההיא שמתה ונקברה בחודש מאי של שנת 2017. על הריסותיה וחורבותיה של רשות השידור ז"ל ההיא קם תאגיד השידור הציבורי "כאן" 11. ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים הביא לראשונה בתולדותיו בשידורים ישירים מעניינים (חלקם מרתקים) מגוון רחב של מקצועות ספורט (חורפיים) ב- אולימפיאדת החורף של סוצ'י – רוסיה 2014. ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים העסיק אז בסך הכל 160 (מאה ושישים) אנשים בתחומים השונים של תעשיית הטלוויזיה, והביא למסך הטלוויזיה שלו תרבות ספורט יפהפייה שונה לחלוטין ממשחקי הכדורגל והכדורסל אליהם הורגלו צופי הטלוויזיה בארץ, ועל כך יש לברך אותו. אנוכי מתנגד חריף למדיניות שידורי ה- Off tube של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים, אבל רוחש לו הערכה על יכולת הרֶכֶש שלו. אם הם אנשי ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים היו להוטים יותר, ומטיסים כמות גדולה יותר של השדרים שלהם לאותם המקומות בעולם שם מתקיימים אירועי ספורט קרדינליים כדי לדווח מהשטח – כולם היו נשכרים. הצופים וגם הם. זכויות השידורים אינן זולות כלל. על פי ההערכות שילם ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ל-וועד האולימפי הבינלאומי (IOC) עבור שידורי אולימפיאדת סוצ'י – רוסיה 2014 סכום של כ- 1.500000 (מיליון וחצי) יורו. על פי אותן ההערכות שילם ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים תמורת משחקי הקיץ של אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016 תשלום בן 2.500000 (שניים וחצי מיליון) יורו. סכומים לא יקרים מידי אך גם לא זולים. כידוע הפסיד ה- EBU (איגוד השידור האירופי, ראשי תיבות של European Broadcasting Union) את רכישת זכויות השידורים האולימפיות (שייכות ל- IOC) לחברת SPORTFIVE. פועל יוצא של ההפסד הנוכחי ההוא, היה נישולה המיידי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הציבורי מקניין טלוויזיוני אולימפי יקר ורב ערך שהיה כמו מונופול ושייך לה באופן בלעדי ובלבדי מאז אולימפיאדת מכסיקו 1968 ועד אולימפיאדת לונדון 2012, בעצם מאז ימי "מבט" הראשונים בהם שודרו לראשונה פירורי Film ממכסיקו 1968 ע"י דָן שִילוֹן וחַיִים יָבִין. מוֹטִי קִירְשֶנְבָּאוּם ז"ל היה ב- 1968 עורך "מבט". זכויות השידורים של אולימפיאדות הקיץ והחורף מעתה והילך כלומר מ- 2012 קדימה, אינם עוד קניינו של השידור הציבורי במדינת ישראל.

טקסט תמונה : אוקטובר 1968. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 52 שנים. חיים יבין בן 36 בתצלום (היום בן 88) מגיש את מהדורת החדשות "מבט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית שאך זה נעמדה על רגליה. (התמונה באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוקטובר 1968. הימים ההם הזמן ההוא לפני 52 שנים. דן שילון בן 28 התצלום (היום בן 80) מגיש פירורי פילם מאולימפיאדת מכסיקו 1968 כמוסף ספורט במסגרת "מבט". (התמונה באדיבות דן שילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוקטובר 1968. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 52 שנים. מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל בן 29 התצלום (מת ב- 2015) עורך את אחת המהדורות הראשונות של "מבט" בטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה שטרם מלאו שנה להיווסדה. (התמונה באדיבות שרגא מרחב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 890. מורשת ההתעמלות של גב' אגנס קלטי (בת 99 היום) אלופה אולימפית כנציגת הונגריה באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956, והספורטאית הישראלית הדגולה ביותר בכל הזמנים – לעומת סגנון חדש בהתעמלות נשים, ווירטואוזי ואקרובטי, כפי שהופגן ע"י המתעמלת הסובייטית אולגה קורבוט ומתעמלת הרומנייה נדיה קומאנצ'י באולימפיאדות מינכן 1972 ומונטריאול 1976. פוסט מס' 890. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.. 

פרולוג קצר.

המצאה ופיתוח של סגנון חדש ומרהיב בהתעמלות נשים בעשור ה- 70 של המאה שעברה. הופעתן המזהירה והבלתי נשכחת של מתעמלות הדוֹר החדש הסובייטיות לודמילה טורישצ'בה (Ludmila Turischeva) ואולגה קורבוט (Olga Korbut) והמתעמלת המזרח גרמנית קארין יאנץ (Karin Janz) באולימפיאדת מינכן 1972, ושל המתעמלת הרומנייה נדיה קומאנצ'י (Nadia Comaneci) במשחקים האולימפיים של מונטריאול 1976 הארבע הללו ואחרות שהלכו בעקבותיהן הציגו סגנון אקרובאטי – ווירטואוזי שלא נראה קודם לכן והיו יורשתן של מתעמלות הדוֹר הישן בימים ההם, ה- Old School הסולידי ההוא של הסובייטית מאריה גורוחובסקאיה (Maria Gorochovskia), ההונגרייה אגנס קלטי (Agnes Keleti), הסובייטית לאריסה לאטינינה (Larysa Latynina), והצ'כוסלובקית וורה צ'אסלבסקה (Vera Caslavska). [סעיף 2] .

גב' אגנס קלטי גדולת הספורטאיות היהודיות והישראליות ביותר בכל הזמנים והאלופה האולימפית (באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956) וגם כלת פרס ישראל לספורט, תחגוג ב- 9 בינואר 2021 את יום הולדתה ה- 100 (נולדה בבודפשט ב- 9 בינואר 1921). אגנס קלטי גרה בהרצליה. 

אָגְנֶס קֶלֶטִי (Agnes Keleti) ייצגה את הונגריה בתחרויות ההתעמלות לנשים בשלוש אולימפיאדות של לונדון 1948, הלסינקי 1952, ו- מלבורן 1956. בלונדון 1948 היא נפצעה באימונים בטרם תחילת התחרויות האולימפיות ולא נטלה בהן חלק. היא הגיעה לשיאה הספורטיבי בהיותה כמעט בגיל 36 באולימפיאדת מלבורן שם זכתה בשלוש מדליות זהב בתרגילים על הקורה, המקבילים המדורגים, וקרקע. בתרגילים על סוס הקפיצות קרעה את גִיד אָכִילֶס ודורגה במקצוע הזה רק במקום ה- 23. בגלל הפציעה החמורה רוויית הכאבים היא פספסה את מדליית הזהב בקרב רב וזכתה "רק" בכסף . במדליית הזהב בקרב רב באולימפיאדת מלבורן 1956 זכתה המתעמלת הסובייטית / אוקראינית לַארִיסָה לָאטִינִינָה (Larysa Latinina) בת 21, צעירה מאָגְנֶס קֶלֶטִי בארבע עשרה שנים. בשתי האולימפיאדות של הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 זכתה אָגְנֶס קֶלֶטִי ב- 10 (עשר) מדליות אולימפיות. 5 מתוכן מזָהָב, 3 מכֶּסֶף, ו- 2 מאָרָד.

אולימפיאדת הלסינקי 1952 – דירוג שמונה המתעמלות הראשונות בקרב רב.

                                           סוס קפיצות    מקבילים מדורגים      קורה          קרקע        ס"ה נקודות 

1. מאריה גורוחובסקיה ברה"מ/אוקראינה   19.19 (2)      19.26 (2)            19.13 (2)      19.2 (2)      76.78

2. נינה בוחארובה ברה"ה/אוקראינה         19.03 (6)      18.99 (4)             19.22 (1)      18.7 (10)   75.94 

3. מרגיט קורונדי הונגריה                       18.4 (22)      19.4 (1)               19.02 (3)      19.0 (3)     75.82

4. גלינה מינאיצ'בה ברה"מ/רוסיה            19.16 (3)      18.89 (8)            18.66 (10)    18.96 (6)    75.67

5. גלינה אוברנוביץ' ברה"מ/רוסיה            19.1 (5)       18.62 (12)            18.93 (5)      18.99 (4)   75.64

6. אגנס קלטי הונגריה                           18.1 (41)     19.16 (3)               18.96 (4)      19.36 (1)   75.58

7.פלגייה  דנילובה ברה"מ/רוסיה             18.62 (12)   18.99 (7)              18.76 (9)      18.6 (11)    75.03

8. גלינה שאמראי ברה"מ/אוזבקיסטן        18.93 (7)     18.39 (23)          18.79 (8)     18.86 (8)      74.97

הערה שלי : בסוגריים, מיקום המתעמלות על ארבעת המכשירים . מהתבוננות בטבלה הזאת ניתן לראות כי הזוכה במדליית הזהב המתעמלת הסובייטית / אוקראינית מאריה גורוחובסקיה לא זכתה אומנם בשום מדליית זהב אך צברה הכי הרבה נקודות בסך הכל על ארבעת המכשירים. אגנס קלטי (בת 32) דורגה במקום ה- 6 אך זכתה במדליית הזהב בתרגיל הקרקע ובמדליית הארד במקבילים מדורגים. אגנס קלטי זכתה יחד עם חברותיה לנבחרת במדליית הכסף הקבוצתית (520.96 נקודות) אחרי נבחרת ברה"מ (בראשות מאריה גורוחובסקיה) שצברה 527.03 נקודות והשיגה את מדליית הזהב. נבחרת צ'כוסלובקיה זכתה במדליית הארד לאחר שצברה 503.32 נקודות.

טקסט תמונה :  אולימפיאדת הלסינקי 1952. המתעמלת הסובייטית מאריה גורוחובסקיה (Maria Gorokhovskaya – בת 32) היא האלופה האולימפית All around וניצבת על דוכן מס' 1. מאריה גורוחובסקיה זכתה בארבע מדליות כסף על ארבעת המכשירים סוס קפיצות , מקבילים מדורגים, קורה, וקרקע ובסך הניקוד המצטבר (78.78 נקודות) ולכן הוכתרה לאלופה האולימפית . הזוכה במדליית הכסף היא הסובייטית נינה בוחארובה (Nina Bocharova) שניצבת על דוכן מס' 2 וצברה 75.94 נקודות. הזוכה במדליית הארד הייתה ההונגרייה מארגיט קורונדי (Margit Korondi) שצברה סך של 75.82 נקודות ועומדת על דוכן מס' 3. (התמונה באדיבות הטלוויזיה הפינית הציבורית YLE).

אולימפיאדת מלבורן 1956 – דירוג שמונה המתעמלות הראשונות בקרב רב :

                                                            סוס קפיצות     מקבילים מדורגים     קורה           קרקע           ס"ה נקודות

1. לאריסה לאטינינה ברה"מ/אוקראינה   18.833 (1)     18.833 (2)        18.533 (4)     18.733 (1)    74.933       

2. אגנס קלטי הונגריה                         18.133 (23)   18.966 (1)        18.800 (1)     18.733 (1)    74.633 

3.סופיה מוראטובה ברה"מ/רוסיה          18.666 (5)     18.800 (3)        18.433 (10)    18.566 (4)   74.466

4. ילנה ליוסטיאן רומניה                      18.633 (6)     18.533 (10)       18.500 (6)      18.700 (3)   74.366

5. אולגה טאס הונגריה                        18.733 (3)    18.633 (6)         18.466 (7)      18.533 (7)    74.366

6. תמרה מאנינה ברה"מ/רוסיה            18.800 (2)    18.333 (16)       18.633 (2)      18.466 (9)    74.233  

7. אווה בוסאקובה צ'כוסלובקיה            18.166 (22)   18.733 (4)       18.633 (2)      18.566 (4)     74.100

8. ילנה ראקוצ'י פולין                          18.500 (7)     18.700 (5)       18.133 (16)    18.366 (14)   73.700 

הערה שלי : בסוגריים, מיקום המתעמלות על ארבעת המכשירים . מהתבוננות בטבלה הזאת ניתן לראות כי אגנס קלטי (בת 36) דורגה הפסידה את מדליית הזהב ל- לאריסה לאטינינה (בת 22) בשל ניקוד נמוך על סוס הקפיצות (היא קרעה את גיד אכילס ברגלה השמאלית) אולם זכתה בטרם הפציעה בשלוש מדליות זהב בתרגילי המקבילים המדורגים, קורה, וקרקע. כמו כן זכתה אגנס קלטי במדליית הכסף הקבוצתית יחד עם חברותיה לנבחרת (צברה 443.500 נקודות) אחרי נבחרת ברה"מ (בראשה לאריסה לאטינינה) שזכתה במדליית הזהב (צברה 444.800 נקודות) . במדליית הארד הקבוצתית זכתה נבחרת רומניה שצברה 438.200 נקודות .

טקסט תמונה :  אולימפיאדת מלבורן 1956. המתעמלת הסובייטית – אוקראינית לאריסה לאטינינה (Larysa Latynina בת 22) אלופת הקרב רב של אולימפיאדת מלבורן 1956 והזוכה במדליית הזהב צברה 74.933 נק' ניצבת על דוכן מס' 1. על דוכן מס' 2 ניצבת המתעמלת היהודייה- הונגרית אגנס קלטי (Agnes Keleti בת 35 ו- 10 חודשים) בעלת מדליית הכסף שהשיגה 74.633 נק'. במדליית הארד זכתה מתעמלת סובייטית נוספת סופיה מוראטובה (Sofia Muratova בת 27) בהישג של 74.466 נק'. לאריסה לאטינינה וסופיה מוראטובה סירבו בתחילה ללחוץ את ידה של אגנס קלטי על דוכן המנצחים אולם אח"כ התרצו. (באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באותה השנה האולימפית של 1956 בה הגיעה היהודייה – הונגרייה אגנס קלטי לפסגת ההתעמלות העולמית והבינלאומית הייתי חייל בגדוד 12 של חטיבת גולני. באותה השעה ש- אגנס קלטי הפכה לאלופה אולימפית דגולה ובלתי נשכחת אני נלחמתי עם חבריי במלחמת סיני במבצע קדש בחודשים אוקטובר ונובמבר של שנת 1956. ה- מ"מ שלי היה סג"מ זאב שטרנהל (היום פרופסור זאב שטרנהל). כבשנו בקרבות עקובים מדם את מוצבי רפיח המצריים מס' 25, 27, ו- 29. זאת הייתה המלחמה הראשונה שלי. אז בתור חייל צעיר חשבתי שהיא גם האחרונה. לא ידעתי אז שאדרש בעתיד ללחום בשורות צה"ל בארבע מלחמות נוספות : מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ב- 1973, ומלחמת לבנון הראשונה. ב- 1971 הביא אותי אלכס גלעדי לשורות חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה רק בת שלוש. מנהל חטיבת הספורט היה אז דן שילון. ב- 1975 אפשר לי אלכס גלעדי להפיק, לביים, ולערוך כתבה בת 25 דקות שדנה בסגנון החדש של התעמלות נשים שהגו ותכננו שני מאמני ההתעמלות רבי המוניטין רֶנָאלְד קְנִיש הסובייטי ובֶּלָה קָארוֹלִי הרומני. שניהם הרכיבו לחניכותיהם תרגילי התעמלות מורכבים ומסובכים מבחינה תנועתית על ארבעת המכשירים מקבילים מדורגים, קורה, קרקע, וסוס קפיצות, רוויים באלמנטים אקרובטיים שלקוחים מ-קרקס. ביצועם גבל בסכנת חיים. המתעמלת הסובייטית אולגה קורבוט (בת 18באולימפיאדת מינכן 1972) והמתעמלת הרומנייה נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י (בת 15 באולימפיאדת מונטריאול 1976) "תרגמו" בגופן וביכולת הקואורדינציה הווירטואוזית שלהן הלכה למעשה והוציאו לפועל את תורת ההתעמלות של רֶנָאלְד קְנִיש (Renald Knysh) ובֶּלָה קָארוֹלִי (Bela Carrolie). מצלמות הטלוויזיה האולימפיות במינכן 1972 ובמונטריאול 1976 התאהבו חיש מהר בסגנון ההתעמלות האקרובטי – ווירטואוזי של אותן המתעמלות הצעירות ההן אולגה קורבוט, לודמילה טורישצ'בה, קארין יאנץ, נדיה קומאנצ'י (ואחרות). הטלוויזיה הבינלאומית לא החמיצה אפילו תנועה אחת מסך תרגילי ההתעמלות הסבוכים והמסוכנים הללו של אותן המתעמלות הצעירות האלה ותיעדה כל פרט ופרט שלהן. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט ונַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י העיבו והשכיחו במידה רבה את היסטוריית ההתעמלות של דור המתעמלות הוותיק והקודם ובראשן מאריה גורוחובסקיה, לַארִיסָה לַאטִינִינָה, אָגְנֶס קֶלֶטִי, ו- וֶורָה צָ'אסְלָבְסְקָה. כילד גדלתי על ההתעמלות המקומית והבינלאומית מאז שהמורה לספורט וחינוך גופני בקיבוץ אפיקים שמריהו נאבל לימד אותנו לקפוץ קפיצות מפסק ומקרס על ארגז שוודי ועל חמור, לטפס על חבל ועל עמודים, להתגלגל על מזרן, לדלג מעל ספסלים שוודיים, ולאחוז בכוח בסולם שוודי. מצאתי עניין עצום בהתעמלות האולימפית, נשים וגברים כאחד. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט ולוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה הרשימו אותי עד בלי די באולימפיאדת מינכן 1972. לקראת אולימפיאדת מונטריאול 1976 (הייתי שָם שדר Play by play של תחרויות ההתעמלות לנשים וגברים ושל תחרויות הכדורעף לנשים וגברים – מטעמו של אלכס גלעדי) ביקשתי מאלכס גלעדי לביים כתבה אודות אותו הסגנון החדש והמדהים בהתעמלות נשים שכה הלהיב אז את עולם הספורט. זה היה באוקטובר 1975. כמה חודשים לפני כן הוכתרה ילדה רומנייה בשם נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י בטרם מלאו לה 14 לאלופת אירופה החדשה בהתעמלות לנשים. האליפות התקיימה באוסלו – נורווגיה בחודש יוני 1975 ומתעמלת הפלא הרומנייה הזאת דחקה מהפסגה את המתעמלות הסובייטיות. זאת הייתה סנסציה עולמית. כמעט בלתי מובנת. הטלוויזיה הנורווגית הציבורית NRK שימשה Host broadcaster של אליפות אירופה בהתעמלות לנשים. מפיק שידורי הטלוויזיה מטעמה של NRK היה יָארְלֶה הוֹיסָאטֶר (Jarle Hoeyesater). עמדה לרשותו ניידת שידור אחת וחמש מצלמות בלבד ורק מקור Replay אחד, אף על פי כן שודר הסיגנל הנורווגי ישיר בכל יבשת אירופה ע"י ה- EBU (איגוד השידור האירופי) ו- OIRT (איגוד השידור של מדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות) . אלכס גלעדי ואנוכי הקלטנו את הסיגנל הנורווגי אצלנו ב- Master בירושלים. חומר ה- Video של מינכן 1972, של אוסלו 1975, ושל תחרות גביע העולם בהתעמלות לנשים שהתקיימה בלונדון בספטמבר 1975 שימש כבסיס להרכבת אותה תוכנית הטלוויזיה ההיא שקראתי לה "סגנון חדש בהתעמלות נשים". חלפו מאז 39 (שלושים ותשע) שנים אבל אני זוכר כל תנועה ותנועה שביצעו אותן המתעמלות הדגולות ההֵן הבלתי נשכחות.

הכתבה בת 25 דקות שהפקתי, ערכתי, וביימתי אודות "סגנון חדש בהתעמלות נשים", אשר שודרה באוקטובר 1975 בתוכנית המתחדשת "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" בטלוויזיה הישראלית הציבורית, סיפרה על סגנון חדש, מרהיב, ו- ווירטואוזי בהתעמלות נשים שנוצר במשחקים האולימפיים של מינכן 1972 בתום תקופת שליטתן בשנות ה- 50 ו – 60 במאה הקודמת של המתעמלות האלופות הוותיקות ובראשן המתעמלת הסובייטית מַארִיָה גוֹרוֹחוֹבְסְקָיָה אלופת אולימפיאדת הלסינקי 1952, המתעמלת ההונגרייה – יהודייה אָגְנֶס קֶלֶטִי מי שזכתה במדליית זהב בתרגיל הקרקע באולימפיאדת הלסינקי 1952 ובשלוש מדליות זהב על המקבילים המדורגים, קורה, וקרקע באולימפיאדת מלבורן 1956, המתעמלת הסובייטית לָארִיסָה לָאטִינִינָה (אוקראינית במקור) פעמיים אלופת אולימפיאדות מלבורן 1956 ורומא 1960, והמתעמלת הצ'כוסלובקית וֶורָה צָ'אסְלָבְסְקָה שהייתה גם כן פעמיים אלופה אולימפית באולימפיאדת טוקיו 1964 ואולימפיאדת מכסיקו 1968. במינכן 1972 קם דוֹר חדש של מתעמלות אותו הובילה הרוסייה לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה [2] אלופת ההתעמלות באולימפיאדת מינכן 1972 והמתעמלת הווירטואוזית האוקראינית אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט בת ה- 17 בעלת הכריזמה והחן אלופת מכשירי הקורה והתעמלות הקרקע במינכן 1972, והמתעמלת המזרח גרמנית קָארִין יָאנְץ מי זכתה במדליית הכסף בתחרות הקרב רב (All – around) באולימפיאדת מינכן 1972 ובמדליות הזהב על מכשירי סוס קפיצות והמקבילים המדורגים ובמדליית הארד על מכשיר הקורה והוכתרה לבסוף לסגניתה של האלופה האולימפית לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 1972. זוהי המתעמלת הסובייטית לודמילה טורישצ'בה אלופת תחרות הקרב רב האישית והזוכה במדליית הזהב. (באדיבות הוועד האולימפי הבינלאומי IOC + קבוצת הטלוויזיה הגרמנית DOZ).

סגנון חדש ווירטואוזי ואקרובטי בהתעמלות נשים כפי שהופגן לראשונה באולימפיאדת מינכן 1972. ביצועי המתעמלות הבינלאומיות על ארבעת המכשירים מזרן / קרקע + קורה + מקבילים מדורגים + סוס קפיצות כללו דרגות קושי גבוהות במיוחד שנלקחו מהקרקס וגבלו בסכנת חיים של ממש.

הכתבה בת 25 דקות עסקה במצוינות בספורט ובדבקות במשימה האדירה של הספורטאיות הגמישות והמוכשרות האלה בכיבוש הפסגה. אך אין ספק במרכז הכתבה עמדו האימונים האקרובאטיים הקשים והמסובכים במשך שנים שעברה אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט (Olga Korbut), עד כדי סכנת חיים של ממש, בדרכה לעבר פסגת הספורט הבינלאומית. האימונים המפרכים בראשותו של מאמנה האישי רֶנָאלְד קְנִיש (Renald Knysh) הכשירו אותה לבצע את תרגילי ההתעמלות הווירטואוזים שלה באולימפיאדת מינכן 1972. הביצועים האלה בעלי דרגות קושי גבוהות במיוחד העניקו לה שתי מדליות זהב ותהילת עולם.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 1972. זוהי המתעמלת הסובייטית אולגה קורבוט המבצעת תרגיל סנסציוני על המקבילים המדורגים. כישוריה הגופניים, הקואורדינציה המשוכללת שבה חוננה, ואומץ ליבה אפשרו לה לבצע תרגילים אקרובאטיים – ווירטואוזיים ברמה של מתעמלת בקרקס. דרגת הקושי של תרגיליה היו גבוהים במיוחד ולמתבונן מהצד נראו כגובלים בסכנת חיים של ממש. (באדיבות הוועד האולימפי הבינלאומי IOC + קבוצת הטלוויזיה הגרמנית DOZ. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט נולדה בעיר גְרוֹדְנוֹ (GRODNO) בבֵּלָארוּס  ב- 16 במאי 1955. היא נולדה להיות אלופה אולימפית בהתעמלות. ב- 1965 בהיותה בת 10 התגלתה ע"י מאתרי כישרונות רוסיים ומייד נכנסה לבית ספר מיוחד להתעמלות וספורט בגְרוֹדְנוֹ, מקום שהיה פס ייצור לאלופים אולימפיים ואלופי עולם . מאמנה האישי היה רֶנַאלְד קְנִיש (Renald Knish). איש מסוגר, מופנם, קר, וקשוח. היה לו חלום אחד בחייו. להפוך את אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הקטנה בתוך שבע שנים לאלופה אולימפית. אולימפיאדת מינכן 1972 הייתה המטרה. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הייתה ילדה ממושמעת בעלת חן וקיבלה את גזר הדין. רֶנָאלְד קְנִיש הפך אותה לא רק למתעמלת אלופה אלא גם לאקרובטית מצטיינת. היא הייתה המתעמלת הראשונה בהיסטוריה שביצעה סלטה לאחור על קורה שרוחבה 10 ס"מ. אלמנט התעמלות ווירטואוזי הגובל בסכנת חיים. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט התאמנה מידי יום במשך שבע שנים כעֶשֶר שעות ולפעמים יותר כשמאמנה כל הזמן לצִדָה. גופה שינן עשרות אלפי פעמים את האלמנטים המורכבים שאִפיינו את ביצוע תרגיליה על הקורה , המקבילים , המִזְרָן , וסוס הקפיצות – והפכו ברבות השנים למעֵין הרגל תנועתי שלה. היא הייתה מתעמלת מהירה וזריזה ובעלת כוח מתפרץ, וגם חזקה מנטאלית וחסונה נפשית. הקואורדינציה שלה הייתה מושלמת. היא הגיעה מוכנה היטב למשחקי מינכן 197. שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון העביר מאולימפיאדת מינכן 1972 בשידור ישיר לישראל את הביצוע הבלתי נשכח של אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט בתרגיל הקרקע על המזרן. זה היה מעט מזעיר ממה שהתרחש בתחרויות ההתעמלות הספורטיבית באולימפיאדת מינכן 1972 בטרם אסון רצח י"א הספורטאים הישראליים בעקבותיו הופסקו שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ממינכן 72', ודָן שִילוֹן ואָלֶכְּס גִלְעָדִי חזרו הביתה. הציבור בישראל לא ראה את תחרויות ההתעמלות בגלל משדרים אולימפיים קטועים ומחסור בכוח אדם במשלחת הטלוויזיה הקטנטונת במינכן.

טקסט מסמך : הלוגו – פוסטר הרשמי של אולימפיאדת מינכן 1972.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 1972. המתעמלת הסובייטית החיננית בת ה- 17 אולגה קורבוט מפגינה את התרגיל הווירטואוזי שלה על המזרן וזוכה במדליית הזהב בתרגילי הקרקע. לראשונה בהיסטוריה השתמשה מתעמלת סובייטית בפס קול מוסיקאלי, נעימה מערבית "גָ'בָה ג'וֹנְס" (Java Jones), שליוותה את ביצוע התרגיל המפורסם שלה. שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון העביר מאולימפיאדת מינכן 1972 בשידור ישיר את הביצוע הבלתי נשכח של אולגה קורבוט בתרגיל הקרקע על המזרן. (באדיבות הוועד האולימפי הבינלאומי IOC + קבוצת הטלוויזיה הגרמנית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אולגה קורבוט הייתה דֶגֶם התעמלות שונה לחלוטין מהאלופות הקלאסיות הסובייטיות שקדמו לה כמו מאריה גורוחובסקיה אלופת אולימפיאדת הלסינקי 1952 ולַארִיסָה לָאטִינִינָה אלופת אולימפיאדות מלבורן 1956 ורומא 1960, וגם ההונגרייה אָגְנֶס קֶלֶטִי מי שזכתה במדליית הזהב בתרגיל הקרקע באולימפיאדת הלסינקי 1952 ובשלוש מדליות זהב בתרגילי הקרקע, הקורה, והמקבילים המדורגים באולימפיאדת מלבורן 1956, והצ'כוסלובקית וֶורָה צָ'אסְלָבְסְקָה אלופת אולימפיאדות טוקיו 1964 ומכסיקו 1968. המאמנים הרוסיים ייצרו לראשונה דֶגֶם של מתעמלת כמעט אנורקטית בת 17, עם צמות וגוף של ילדה בת 11 אולי בת 12. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הגיעה לשיאה הספורטיבי באולימפיאדת מינכן 1972 כשהייתה נערה בת 17 ו- 3 חודשים. היא נראתה ילדה אך הייתה נערה חזקה מאוד פיסית, מהירה, זריזה, וגמישה וגם חזקה מנטאלית. מאריה גורוחובסקאיה נולדה ב- 17 באוקטובר 1921 והפכה לאלופה אולימפית במשחקי הלסינקי 1952 כשהייתה כבר בת 32 [3]. לַארִיסָה לָאטִינִינָה נולדה ב- 27 בדצמבר 1934. היא הייתה פעמיים אלופה אולימפית בגיל 22 ו- 26. מאריה גורוחובסקאיה זכתה בארבע מדליות כסף על ארבעת המכשירים סוס קפיצות, מקבילים מדורגים, קורה, וקרקע ובסך הניקוד המצטבר (78.78 נקודות) ולכן הוכתרה לאלופה האולימפית. הזוכה במדליית הכסף היא הסובייטית נינה בוחארובה (Nina Bocharova), ניצבת על דוכן מס' 2  וצברה 75.94 נקודות. הזוכה במדליית הארד הייתה המתעמלת ההונגרייה מָארְגִיט קוֹרוֹנְדִי (Margit Korondi) שצברה סך של 75.82 נקודות וניצבת על דוכן מס' 3.

טקסט מסמך : הלוגו – פוסטר הרשמי של אולימפיאדת מלבורן 1956 .

טקסט תמונה : אולימפיאדת מלבורן 1956. דוכן המנצחות של אלופות תחרויות הקרב רב לנשים בהתעמלות. במרכז, המתעמלת הסובייטית לאריסה לאטינינה (בת 22) אלופת הקרב רב של אולימפיאדת מלבורן 1956 והזוכה במדליית הזהב צברה 74.933 נק'. משמאל על דוכן מס' 2 ניצבת המתעמלת היהודייה – הונגרית אגנס קלטי (בת 35 ו-  10 חודשים) בעלת מדליית הכסף שהשיגה 74.633 נק'. במדליית הארד זכתה מתעמלת סובייטית נוספת סופיה מוראטובה (מימין, בת 27) בהישג של 74.466 נק'. לאריסה לאטינינה וסופיה מוראטובה ראו באגנס קלטי לא רק יריבה ספורטיבית אלא גם יריבה פוליטית בעקבות המרד ההונגרי שפרץ באוקטובר 1956 נגד שלטון החסות הסובייטי של ברה"מ. שתי המתעמלות הסובייטיות ניאותו לבסוף ללחוץ את ידה של אגנס קלטי על דוכן המנצחות. (התמונה באדיבות אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אגנס קלטי זוכרת היטב בעת שיחות התחקיר הרבות שניהלה עמי, כלהלן : "הרוסים ראו בי באולימפיאדת מלבורן 1956 אויבת שלהם. לא רק יריבה ספורטיבית שזכתה בשלוש מדליות זהב אישיות , אלא אויבת פוליטית. צריך לזכור שהמשחקים האולימפיים נערכו מייד לאחר המרד בהונגריה נגד השלטון הסובייטי שפרש את חסותו המדינית והצבאית לא רק על הונגריה אלא על כל מדינות מזרח אירופה. הושטתי את ידי לעבר לאריסה לאטינינה אך היא היססה בתחילה וסירבה ללחוץ את ידי. אינני יודעת אם זאת הייתה הוראה מגבוה אך היא מייד התעשתה ובכל זאת הגיבה למחווה שלי".

טקסט תמונה : 1956. אגנס קלטי באימון על מכשיר המתח של הגברים. (באדיבות גב' אגנס קלטי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : לאריסה לאטינינה המתעמלת הסובייטית המצטיינת אלופת אולימפיאדות מלבורן 1956 ורומא 1960. באולימפיאדת רומא 1960 זכו שתי מתעמלות סובייטיות במקום השני והשלישי סופיה מוראטובה ופולינה אסטאחובה [4]. (מקור : הספר "SOVIET  GYMNASTS", מאת וויקטור בליאקוב (Victor Belyakov) משנת 1956. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964. המתעמלת האוקראינית פולינה אסטאחובה (Polina Astakhova) בת 28 (ילידת 1936) הייתה אחת הספורטאיות הבולטות של פס הייצור הספורטיבי המגוון של השלטון הסובייטי . (מקור : הספר "SOVIET  GYMNASTS" מאת וויקטור בליאקוב (Victor Belyakov) משנת 1956. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

להלן הישגיה האולימפיים של פולינה אסטחובה :

שתי מדליות זהב בתרגילים על מקבילים מדורגים באולימפיאדות רומא 1960 וטוקיו 1964 .

שתי מדליות כסף בתרגילי הקרקע באולימפיאדות רומא 1960 וטוקיו 1964 .

שתי מדליות ארד בקרב רב באולימפיאדות רומא 1960 וטוקיו 1964 .

מקום 4  על קורה באולימפיאדת טוקיו 1964 .

מדליית זהב קבוצתית יחדיו עם נבחרת ברה"מ באולימפיאדת מלבורן 1956 .

מדליית זהב קבוצתית יחדיו עם נבחרת ברה"מ באולימפיאדת רומא 1960 .

מדליית זהב קבוצתית יחדיו עם נבחרת ברה"מ באולימפיאדת טוקיו 1964 .

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964. המתעמלת האוקראינית פולינה אסטאחובה (Polina Astakhova) בת 28 מגדולות המתעמלות הסובייטיות בכל הזמנים.

טקסט תמונה : אולימפיאדת טוקיו 1964. המתעמלת הצ'כוסלובקית וורה צ'סלבסקה (Vera Caslavska) בת 22 (ילידת 1942) גוברת על פס הייצור הסובייטי וזוכה במדליית הזהב בקרב רב באולימפיאדת טוקיו 1964. היא חזרה על הישגה זה באולימפיאדת מכסיקו 1968.

להלן הישגיה האולימפיים של וורה צ'אסלבסקה :

מקום 6  על קורה באולימפיאדת רומא 1960.

מדליית זהב בקרב רב באולימפיאדת טוקיו 1964.

מדליית זהב בקרב רב באולימפיאדת מכסיקו 1968.

מדליית זהב בסוס קפיצות באולימפיאדת טוקיו 1964.

מדליית זהב בסוס קפיצות באולימפיאדת מכסיקו 1968.

מדליית זהב במקבילים מדורגים באולימפיאדת מכסיקו 1968.

מדליית זהב על קורה באולימפיאדת טוקיו 1964.

מדליית כסף על קורה באולימפיאדת מכסיקו 1968.

מקום 6  בתרגיל קרקע באולימפיאדת טוקיו 1964.

מדליית זהב בתרגיל הקרקע באולימפיאדת מכסיקו 1968.

מדליית כסף קבוצתית עם נבחרת צ'כוסלובקיה באולימפיאדת רומא 1960.

מדליית כסף קבוצתית עם נבחרת צ'כוסלובקיה באולימפיאדת טוקיו 1964.

מדליית כסף קבוצתית עם נבחרת צ'כוסלובקיה באולימפיאדת מכסיקו 1968.

טקסט תמונה : שנות ה- 60 של המאה שעברה. זוהי המתעמלת הצ'כוסלובקית וורה צ'סלבסקה באחד המפגנים שלה המצוינים שלה על מכשיר הקורה. סגנון ההתעמלות שלה היה שמרני ומאופק לעומת סגנונן הווירטואוזי – אקרובטי של הבאות אחריה המתעמלות אולגה קורבוט, לודמילה טורישצ'בה, ונדיה קומאנצ'י. (באדיבות TELEMEXICO 1968. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זוהי המתעמלת הווירטואוזית אולגה קורבוט (Olga Korbut) בת ה- 17 באולימפיאדת מינכן 1972. היא נראית צוהלת לאחר שזכתה בשתי מדליות זהב בתום ביצועים ווירטואוזיים על מכשירי הקורה והמזרן. תעשיית הספורט של ברה"מ לקחה נערה בת 17 "והכניסה" אותה לגוף של ילדה בת 11. מאמנה האישי רנאלד קניש (Renald Knysh) הפך אותה למכונת התעמלות סוּפֶּר – אַקְרוֹבָּטִית. סגנון ההתעמלות הלולייני שלה היה שונה לחלוטין מהסגנון השמרני והמאופק של אגנס קלטי, לאריסה לאטינינה, ו- וורה צ'סלבסקה. (באדיבות ZDF / ARD  ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

באולימפיאדת טוקיו 1964 זכתה בבכורה וֶורָה צֶ'אסְלָבְסְקָה בת ה- 22 (נולדה ב- 3 במאי 1942). לָארִיסָה לָאטִינִינָה שסיימה במקום השני בטוקיו 1964 הייתה כבר בת 30 (נולדה ב- 27 בדצמבר 1934). המתעמלת הישראלי אָגְנֶס קֶלֶטִי הגיעה לשיא תהילתה האולימפית באולימפיאדת מלבורן 1956 כשהייתה כבר כמעט בת 36. (אָגְנֶס קֶלֶטִי נולדה בבודפשט בירת הונגריה ב- 9 בינואר 1921). אָגְנֶס קֶלֶטִי זכתה באולימפיאדת מלבורן 1956 בשלוש מדליות זהב עבור הונגריה במקבילים מדורגים, קורה, וקרקע. בסיכום תרגילי הקרב רב סיימה במקום השני אחרי לָארִיסָה לָאטִינִינָה והוענקה לה מדליית הכסף. באולימפיאדת הלסינקי 1952 זכתה אגנס קלטי בת 31 במדליית הזהב בתרגילי הקרקע . לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה הייתה בת 20 (נולדה ב- 7 באוקטובר 1952) בשעה שזכתה באליפות הקרב רב באולימפיאדת מינכן 1972.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 1972. האלופה האולימפית בקרב רב לודמילה טורישצ'בה בתרגיל על הקורה. (באדיבות ZDF / ARD  ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ההבדל המשמעותי בין אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט לאלופות הקלאסיות שקדמו לה היה כאמור בגיל ובמסת הגוף. הן היו נשים והיא הייתה ילדה – נערה. אולגה קורבוט הקטנטונת בעלת המסה הזעירה יכלה להרשות לעצמה סגנון התעמלות אקרובטי – ווירטואוזי שלַארִיסָה לָאטִינִינָה, אָגְנֶס קֶלֶטִי, ו- וֶורָה צֶ'אסְלָבְסְקָה לא חלמו עליו. אין שום הוכחה האם תעשיית הספורט הסובייטית השתמשה בסמים כדי לעכב את התפתחותה הסקסואלית של המתעמלת המוכשרת אך עובדה שהם הצליחו לשָמֵר מסה זעירה בגופה של נערה בת 17 שנראתה כילדונת. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הייתה המודל הראשון של מתעמלת ילדה – נערה קלילה, רזה, ונטולת חזה. שדיה הקטנים היו כשל ילדה מתפתחת בת 11 אולי 12. האלופה האולימפית בהתעמלות באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 גב' אגנס קלטי זוכרת בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "אני הגעתי לשיאי כמתעמלת בגיל מבוגר יחסית. קומתי 1.61 מ' ומשקלי 51 ק"ג. בהיותי בת 28 זכיתי ב- 1949 באליפות הונגריה. באולימפיאדת הלסינקי 1952 הייתי בת 31 וזכיתי במדליית הזהב בתרגיל הקרקע ובמדליית הארד במקבילים מדורגים , ומקום רביעי במכשיר הקורה. באולימפיאדת מלבורן 1956 הייתי בכושר נפלא למרות שמלאו לי כבר 35 ושלושת רבעי (נולדה ב- 7 בינואר 1921). הייתי חזקה וגמישה. זכיתי בתהילה אולימפית ושלוש מדליות זהב אישיות, על קורה, תרגילי קרקע, ועל המקבילים המדורגים. צריך להבין שדוֹר המתעמלות שלנו התאמן הרבה פחות מהדוֹר של אולגה קורבוט ונדיה קומאנצ'י. לא היינו פחות מוכשרות אך סגנון ההתעמלות שלנו היה קרוב יותר להתעמלות אומנותית. התנועה הייתה חשובה ולא האקרובטיקה למרות שהייתי בעצמי גם אקרובטית . המאמנים הרוסיים והרומניים העתיקו לחניכות שלהם אלמנטים אקרובאטיים מההתעמלות הסינית והיפנית. חלק מביצוע האלמנטים האלה כרוך בסכנת חיים של ממש. ממש כמו בקרקס. הבנות מתאמנות היום עשר-שתים עשרה שעות ביום, 365 ימים בשנה. הן מתחילות את קריירה ההתעמלות שלהן בגיל חמש או שש. משמעת האימונים קשוחה וקפדנית מאוד לרבות הפיקוח על התזונה. ברור שסגנון ההתעמלות החדש שהציגו אולגה קורבוט ונדיה קומאנצ'י הוא ווירטואוזי ומסוכן מאוד מההיבט האקרובאטי שלו, ולכן גם שובה עין, אך אני מתנגדת לו בגלל בריאותן של המתעמלות".

אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט נראתה כמעט כ- דֶגֶם "אָנוֹרֶקְטִי, אך אל למתבונן לטעות במראה החיצוני שלה . אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הייתה מתעמלת חזקה וזריזה , גמישה , מהירה , בעלת קואורדינציה פלא , ונחושה מאין כמוה . היא סימנה את הדֶגֶם הגופני והיכולת האקרובטית עבור הדוֹר החדש כמו המתעמלת הרומנייה נָדְיָה קוֹמָאנֶצִי, ומתעמלות ידועות אחרות בעולם שהלכו בעקבותיה כמו המתעמלת הסובייטית / רוסייה יֶילֶנָה דָוִוידוֹבָה אלופת אולימפיאדת מוסקבה 1980 והמתעמלת האמריקנית מֶרִי לוּ רֶטוֹן בת ה- 16 שגובהה היה רק 1.44 מ'. גובהה הנמוך לא הפריע לה לזכות בבכורה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. מאמן ההתעמלות של אולגה קורבוט רוֹנָאלְד קְנִיש הבין איזה אוצר יש לוֹ ביד. הוא ניצל היטב את תכונות גופה ובנה עבורה את תרגילי ההתעמלות ווירטואוזיים ואקרובאטיים בהתאם. המדהים יותר מכל כיצד הצליחה הילדה – נערה הזאת לעמוד בנֶטֶל כל האימונים המפרכים האלה שהוטלו עליה במשך שבע שנים רק כדי להתחרות 4 ימים באולימפיאדת מינכן 1972. אין מנוס מלקבוע כי זהו החינוך והמשמעת הרוסית הקפדנית , אופייה של תרבות הספורט הרוסית התובעת אימונים קשים מנשוא כדי להצליח, והריספקט הטבעי שהייתה לחניכה המצטיינת כלפי מאמנה. רוֹנָאלְד קְנִיש היה אלוהים עבור אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט והיא הגשימה את חלום היצירה שלוֹ. היא הפכה למתעמלת למופת אולגה בעלת חֵן וקסם אישי נדירים. קורבוט נבחרה יחד עם עוד חמֵש מתעמלות לייצג את ברה"מ בתחרויות ההתעמלות של אולימפיאדת מינכן 1972. חברותיה לנבחרת היו לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה (Ludmila Turischeva) בת ה- 20, תמרה לאזאקוביץ' (Tamara Lazakovich) בת ה- 18, לְיוּבּוֹב בּוּרְדָה (Lyubov Burda) בת ה- 19, אלווירה סאאדי (Elvira Saadi) בת ה- 20, ואָנְטוֹנִינָה קוֹשל (Antonina Koshel) בת ה- 18. כפי שהתברר לא שררה שום ידידות בין ששת המתעמלות הסובייטיות הקנאיות אחת לשנייה. כולן יראו את הצלחתה של אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הפייבוריטית ואהובת הקהל והטלוויזיה. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט עצמה פחדה מההצלחה של לוּדְמִילָה טוּרִישְ'צֶבָה ולְיוּבּוֹב בּוּרְדָה בתחרויות – שתי מתעמלות צעירות אומנם אך בעלות ניסיון בינלאומי שנטלו כבר קודם לכן חלק בנבחרת הסובייטית והיו אלופות אולימפיות במשחקי מכסיקו 1968. "החיבוקים והנשיקות בינינו בתוככי נבחרת הנשים הסובייטית בסיומם של ביצוע התרגילים, היו רק מסווה לקנאה המסתירה את השמחה לאֵיד", סיפרה אולגה קורבוט ביום הולדתה ה- 50. 

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 1972. הכפר האולימפי. נבחרת הנשים של ברה"מ בהתעמלות בדרכה לתחרויות בהיכל ההתעמלות האולימפי של מינכן. זיהוי המתעמלות בתמונה משמאל לימין : אנטונינה קושל, אולגה קורבוט, לודמילה טורישצ'בה, אלווירה סאאדי, ליובוב בורדה, תמרה לאזאקוביץ', ואחת מצוות המאמנות של הנבחרת הסובייטית. (באדיבות הטלוויזיה הרוסית RTR ו- DOZ הגרמנית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 1972. נבחרת הנשים הסובייטית בהתעמלות בזירה בהיכל ההתעמלות במינכן נבחרת הנשים של ברה"מ. "למרות שזאת הייתה נבחרת לאומית היא לא הייתה קבוצה. הרגשתי לעיתים בודדה והתגעגעתי מאוד למשפחתי בגרודנו", סיפרה אולגה קורבוט בריאיון טלוויזיה כעבור שנים רבות. זיהוי הנוכחות בתמונה משמאל לימין : אלווירה סאאדי (Elvira Saadi – גובהה 1.69 מ'), תמרה לאזאקוביץ' (Tamara Lazakovich), אולגה קורבוט (Olga Korbut – גובהה 1.55 מ'), לודמילה טורישצ'בה (Ludmila Turischeva – גובהה 1.61  מ'), ליובוב בורדה (Lyubov Burda – קיצונית מימין), אנטונינה קושל (Antonina Koshel – בקדמת התמונה). (באדיבות הטלוויזיה הרוסית RTR ו- DOZ הגרמנית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הבימאי הראשי של אולימפיאדת מינכן 1972 הורסט זייפארת (Horst Seifart) הציב בהיכל ההתעמלות שתי ניידות שידור שכללו 12 מצלמות ו- 6 הילוכים חוזרים. כמות גדולה של אמצעי צילום והקלטה הרבה מעבר למה שהיה מקובל עד אז. לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה זכתה בבכורה והייתה אלופת הקְרָב רָב באולימפיאדת מינכן 1972 אך אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט גנבה את ההצגה. לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה הייתה האלופה אך אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הייתה הפופולארית מבין שתיהן. הנערה עם הקוקיות והחיוך המשובב זכתה בשתי מדליות זהב על הקורה ובתרגיל הקרקע. התרגיל שלה על הקורה (רוחבה 10 ס"מ) היה סנסציוני ומרהיב. היא סיימה אותו בסלטה לאחור אלמנט התעמלות דרמטי ומסוכן ביותר שלא נראה מעולם עד אז בתחרויות ההתעמלות, וירדה מהקורה בסלטה נוספת לפנים. היא זכתה לתשואות אדירות. ההילוך החוזר האיטי הדגיש שוב את דיוק התנועה ואת הכישרון האקרובאטי שלה. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט צבר ניקוד של 19.400 והקדימה את תַּמָרָה לֶאזָאקוֹבִיץ' שהשיגה  19.375 נק'. לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה דורגה במקום החמישי עם 18.800 נקודות.

דָן שִילוֹן היה שַדָּר ההתעמלות באולימפיאדת מינכן 1972. זכות גדולה נפלה לידיו להעביר ממינכן  לישראל בשידור ישיר את תרגיל הקרקע של אותה המתעמלת המחוננת אולגה קורבוט. אולגה קורבוט הייתה המתעמלת הקומוניסטית הראשונה שהשתמשה אי פעם במוסיקה אמריקנית גָ'אבַה ג'וֹנְס (Java Jones) נעימה קלילה משנות ה- 40 שליוותה את ביצוע התרגיל המבריק שלה. בסיומו הוענקה לה מדליית זהב. היא צברה 19.575 נקודות. שנייה הייתה לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה שצברה 19.550 נקודות וזכתה במדליית הכסף. מדליית הארד הוענקה  לסובייטית – ביילורוסית תמרה לאזאקוביץ' (מימין) עם ציון 19.45 נקודות.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 1972 . שליטה סובייטית מוחלטת בתרגילי הקרקע של הנשים על המִזְרָן. מדליית זהב מוענקת לסובייטית – ביילורוסית אולגה קורבוט (במרכז) עם ציון 19.575 נקודות . מדליית כסף מוענקת לסובייטית – רוסייה לודמילה טורישצ'בה (משמאל) עם ציון 19.550 נקודות. מדליית הארד מוענקת לסובייטית ביילורוסית תמרה לאזאקוביץ' (מימין) עם ציון 19.45 נקודות. (באדיבות DOZ ו- IOCׂ. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט זכתה במדליית הכסף במקבילים מדורגים ובמקום החמישי בסוס קפיצות. היא דורגה במקום השביעי בקרב רב וזכתה בנוסף לכל אלה במדליית הזהב הקבוצתית. הנבחרת הסובייטית בראשותן של אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט ולוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה זכתה בבכורה הקבוצתית ומדליית הזהב עם 380.50 נקודות, בהפרש עצום מהשנייה הזוכה בכסף נבחרת מזרח גרמניה שצברה 376.55 נקודות, ונבחרת הנשים של הונגריה שהשיגה את מדליית הארד עם 368.25 נקודות. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט זכתה למוניטין עולמי באולימפיאדת מינכן 1972 ולכבוד מלכים עם שובה ל-ברה"מ ממִינְכֶן. אפילו האמריקנים העריצו את מבצעי ההתעמלות שלה. נשיא חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) ביקש באופן אישי מהמשלחת הסובייטית להצטלם עמה ולהעניק לה שי מטעמו ומטעם ABC בגין הפגנת ההתעמלות הפנטסטית שלה שגבלו בסכנת חיים של ממש. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הייתה דגם של המתעמלת האולטימטיבית של תעשיית הספורט הסובייטית אך מזרח גרמניה בעלת אמביציות ספורטיביות לא פחותות ניצבה אף היא קרוב לפסגה בזכות שתי מתעמלות נפלאות שלה קָארִין יָאנְץ (Karin Janz), אֶרִיקָה זוּכוֹלְד (Erika Zuchold), ואָנְגֶ'לִיקָה הֶלְמָאן (Angelika Hellmann). קָארִין יָאנְץ זכתה במדליית הכסף בתחרות הקרב רב והייתה הראשונה ובעלת מדליית זהב בתחרויות הקפיצות על סוס כמו גם מדליית זהב בה זכתה בתרגילים על מכשיר המקבילים המדורגים. הביצועים והמעברים המרהיבים שלה על המקבילים המדורגים כללו אלמנטים ווירטואוזים שגבלו בסכנת חיים אך נעשו בדייקנות. קָארִין יָאנְץ זכתה במדליית ארד על הקורה וסיימה רביעית בתרגיל על הקרקע על המזרן. הישג מרשים כולל של מתעמלת שבאה ממדינה חסרת מסורת במקצוע הזה. אֶרִיקָה זוּכוֹלְד דורגה רביעית בקרב רב. היא זכתה במדליית הכסף בסוס קפיצות ובמדליית הארד על מקבילים מדורגים. אָנְגֶ'לִיקָה הֶלְמָאן הייתה שישית בתחרות הקרב רב.

דירוג 8  המתעמלות הראשונות בתחרות קרב באולימפיאדת מינכן 1972 :

1. מדליית זהב : לודמילה טורישצ'בה (ברה"מ) 77.025 נקודות

2. מדליית כסף : קארין יאנץ (מזרח גרמניה) 76.875

3. מדליית ארד : תמרה לזקוביץ' (ברה"מ) 76.850

4. מקום רביעי : אריקה זוכולד (מזרח גרמניה) 76.450

5. מקום חמישי : ליובוב בורדה (ברה"מ) 75.775

6. מקום שישי : אנג'ליקה הלמאן (מזרח גרמניה) 75.550

7. מקום שביעי : אולגה קורבוט (ברה"מ) 75.100 (דירוגה הנמוך נובע מנפילתה בתרגיל על מכשיר המקבילים המדורגים)

8. מקום שמיני : אלווירה סאאדי (ברה"מ) 75.075

דירוג 8  הנבחרות הלאומית הראשונות של הנשים בתחרות קרב באולימפיאדת מינכן 1972 :

1. מדליית זהב : ברה"מ                  380.50  נקודות

2. מדליית כסף : מזרח גרמניה         376.55

3. מדליית ארד : הונגריה .              368.25

4. מקום רביעי : ארה"ב                  365.90

5. מקום חמישי : צ'כוסלובקיה         365.00

6. מקום שישי : רומניה                  360.70

7. מקום שביעי : יפן                      359.75

8. מקום שמיני : מערב גרמניה         357.95

מאמנה של אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט רֶנָאלְד קְנִיש לא נח על זר הדפנה שהוגש לחניכתו שלוש פעמים במשחקי מינכן 1972, אולי מפני שחש כי אולגה קורבוט נעדרה מדוכן מס' 1 בתמונה החשובה מכל המנציחה את האלופות בקרב רב אישי (סיכום נקודות על ארבעת המכשירים : סוס קפיצות, מקבילים מדורגים, קורה, וקרקע). לא רק שלא זכתה בתואר אלופת הקרב רב אלא נדחקה למקום השביעי. רנאלד קניש הרגיש שאולגה קורבוט לא ביצעה את המשימה במלואה וביקש הצגה חוזרת. הוא המתין יחדיו עם המתעמלת שלוֹ ארבע שנים נוספות להזדמנות הבאה שנקרתה לשניהם באולימפיאדת מונטריאול 1976. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הפכה ב- 1972 לכוכב ספורט בינלאומי , סלבריטי סובייטי בהא הידיעה, ומלכת ההתעמלות העולמית. השראה עצומה לדור המתעמלות שהלכו בעקבותיה. היא זכתה לכבוד רב. רשת הטלוויזיה המסחרית של אנגליה ITV שלחה צוות מיוחד לגרודנו כדי להביא את סיפור חייה. הסרט הדוקומנטארי בן 60 דקות נקרא “OLGA” הופץ בעולם ב- 1973. 100 רשתות טלוויזיה בינלאומיות קנו אותו, ביניהם גם אנחנו אניש חטיבת הספורט בראשותו של דן שילון בטלוויזיה הישראלית הציבורית. הסרט המעניין הוקרן באותה שנה בתוכנית הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית "משחק השבוע" חשף את שיטות האימון הקשוחות והאכזריות של רֶנָאלְד קְנִיש ואת היחסים האישיים המיוחדים שנרקמו בין המאמן השתקן והמופנם לבין המתעמלת הכישרונית והשובבה מלאת החֵן ותאבת החיים. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הייתה אז כמעט בת 18 והבינה שהיא תקועה בכלוב התעמלות. אט-אט הרימה את האף. האימונים הקשים מנשוא כבר לא מצאו חֵן בעיניה. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הפכה להיות נערה מורדת במוסכמות וחטפה על כך פעם סטירה מצלצלת ממאמנה, כפי שהעידה שנים אח"כ. "הוא פשוט הכה אותי", סיפרה לאחר שהיגרה לארה"ב. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הציבה בביצועים המזהירים שלה באולימפיאדת מינכן 1972 רָף חדש של קצה גבול היכולת האנושית בספורט. היא הפכה מודל לחיקוי. הסלטה הייחודית שלה לאחור על הקורה הייתה נקודת מפנה בווירטואוזיות ודרגות הקושי בתולדות ההתעמלות . מעט מאוד מתעמלות בעולם ביצעו את האלמנט המסוכן הזה כמוה. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט העניקה להתעמלות הבינלאומית את אותה ההילה שהעניקו גֶ'סִי אוֹאֶנְס, פָּאבוֹ נוּרְמִי, אֶמִיל זָטוֹפֶּק, ולָאסֶה וִוירֶן לא"ק, ואת אותו ההוד והיופי שהאצילו ג'וֹנִי וָויְיסְמִילֶר, מָרְק סְפִּיץ, ואִיָאן תּ'וֹרְפּ על השחייה. באולימפיאדת מונטריאול 1976 הייתה אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט מתעמלת "מבוגרת" כבר בת 21 ונדחקה לשולי ההצלחה. במכשיר החזק שלה הקורה סיימה שנייה במרחק ניכר מנַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י. נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י צברה 19.950 נק' ואוֹלְגָה קוֹרְבּוּט השיגה 19.725 נק'. מתעמלת סובייטית נוספת לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה הנאה הרשימה בביצועים הגמישים שלה אך דורגה רביעית עם 19.475 נקודות.

טקסט מסמך : הלוגו – פוסטר הרשמי של אולימפיאדת מונטריאול 1976.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מונטריאול 1976. המתעמלת הסובייטית (רוסייה) לודמילה טורישצ'בה בתרגיל על קורה. למרות ביצועיה המרשימים דורגה רביעית אחרי הרומנייה נדיה קומאנצ'י, אולגה קורבוט, ומתעמלת רומנייה נוספת תיאודורה אונגאריאנו. (באדיבות קבוצת ORTO (ראשי תיבות של Olympic Radio Television Organization) הקנדית ו- CBC קנדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

במכשיר החזק השני שלה תרגילי קרקע על מִזְרָן לא דורגה לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה אפילו בין שש הראשונות. גם בסוס הקפיצות לא הייתה בין שש הראשונות. במקבילים המדורגים השיגה את המקום החמישי עם 19.30 נק' במרחק עצום מנַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י הזוכה במדליית הזהב במכשיר זה שצברה את המאכסימום, 20.000 הנקודות. בסיכום הנקודות בקרב רָב דורגה אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט רק במקום החמישי עם 78.025 נק', הרחק מנַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י שצברה 79.275 נק' וזכתה במדליית הזהב . כוכבת ההתעמלות הרוסייה החדשה, נֶלִי קִים (Nelli Kim), השיגה את מדליית הכסף עם 78.675 נק'. לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה זכתה בארד עם 78.625 נק'. בת ארצה של נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י תֵּיאוֹדוֹרָה אוּנְגָארְיָאנוֹ דורגה במקום הרביעי עם 78.375 נק'.

המתעמלת הרומנייה (האגדית) נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י הייתה הצלחה אולימפית יוצאת דופן אך במידה רבה כפויה ומכוונת ע"י השלטון. מנגנון הספורט הרומני שנועד לפַאֵר את המשטר הטוטליטארי של הרודן ניקולאי צ'אושסקו הציע לכישרונות יוצאי הדופן בתחומי הספורט השונים ולמשפחותיהם הצעות שאי אפשר היה לסרב להן. נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י נולדה בבוקרשט הקומוניסטית ב- 12 בנובמבר 1961. היא הייתה כשרון נדיר וכבר כילדה רכה בגיל 13 ו- 7 חודשים עשתה שָמוֹת בכל מתחרותיה בתחרויות אליפות אירופה בהתעמלות בקיץ 1975 בסקין (Skien) ליד אוסלו – נורווגיה לרבות המתעמלות הסובייטיות בעלות המוניטין ומחזיקות בהגמוניה העולמית בהתעמלות.

טקסט תמונה : 1975. אליפות אירופה בהתעמלות נערכת באוסלו בירת נורווגיה. נדיה קומאנצ'י נחשפת לראשונה למערב וזוכה באליפות היבשת לפני כל המתעמלות מברה"מ. (באדיבות הטלוויזיה הרומנית TVR. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י הייתה באולימפיאדת מונטריאול 1976 פיגורת התעמלות מוכרת ופופולרית בעולם וגם בישראל למרות גילה הצעיר. את המוניטין הבינלאומי הראשון שלה רכשה באליפות אירופה שנערכה בקיץ 1975 בעיר סקין (Skien) בנורווגיה כשנה לפני אולימפיאדת מונטריאול. היא הפכה בגיל 13 חצי לאלופת אירופה, והדיחה מהפסגה את המתעמלות הסובייטיות לוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה האלופה האולימפית ממינכן 72' ואת חברתה לנבחרת נֶלִי קִים. זאת הייתה הפתעה גדולה.

טקסט תמונה : שנת 1975. תיעוד היסטורי. נדיה קומאנצ'י בת שלוש עשרה וחצי היא אלופת אירופה בהתעמלות שנערכה בנורווגיה ב- 1975 (עומדת חמישית משמאל עם מין מעיל רוח ושני כפתורים), זוכה לכבוד מלכים עם חזרתה מנורווגיה לבוקרשט. ראשונה משמאל היא הכוריאוגרפית מרתה קארולי רעייתו של המאמן הנודע בלה קארולי שעומד שלישי משמאל. נדיה קומאנצ'י הפכה לרכוש של המדינה. מימין, עומדים הוריה של נדיה קומאנצ'י גב' סטפאניה קומאנצ'י (מחזיקה זר פרחים) ומר גיאורגי קומאנצ'י. (באדיבות הטלוויזיה הרומנית TVR. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יָארְלֶה הוֹיְסָאטֶר (Jarle Hoeysater) שהיה אז מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הנורווגית הממלכתית NRK, זוכר היטב בעת שיחות התחקיר עמי : "האליפות נערכה בעיר סְקִין (Skien) השוכנת כ- 160 ק"מ מערבה לאוסלו הבירה. הבאתי להיכל ההתעמלות באתר התחרויות סקין ניידת שידור מצוידת בחמש מצלמות. הייתי צריך לקבל אישור מיוחד כדי להפעיל את מערכת ההילוכים החוזרים האיטיים היחידה שעמדה לרשות הטלוויזיה הנורווגית בפעם הראשונה מחוץ לאוסלו. השידורים הישירים הועברו באמצעות ה- EBU לכל רחבי אירופה המערבית ובאמצעות איגוד השידור המזרח אירופי OIRT גם למדינות הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה. כיסוי האליפות היה מאמץ טכנולוגי גדול לטלוויזיה הנורווגית אך כדאיִ , ולוּ רק בשל הופעתה הבלתי נשכחת של נדיה קומאנצ'י".

אלכס גלעדי ואנוכי ייחדנו בקיץ 1975 תוכנית אחת של "משחק השבוע" לאותה אליפות אירופה בהתעמלות שם הילדה נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י זכתה בבכורה. הציבור הישראלי עשה הכרה עם נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י הרבה יותר מוקדם מהצפוי. נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י הייתה ספורטאית צעירה מאוד כשהגיעה לאולימפיאדת מונטריאול 76' וכבר נחשבה למתעמלת ווירטואוזית. היא הייתה פייבוריטית לניצחון. היא הייתה מתעמלת מוכשרת מאוד בעלת מראה סגפני. ניצחונותיה באולימפיאדת מונטריאול 1976 עוררו התרגשות רבה בין שָדָרֵי הטלוויזיה וראויים להערכת יתר בצֵל התחרויות והמאבקים הקשים שהתנהלו שם בכל ארבעת המכשירים נגד יריבותיה הסובייטיות, ההונגריות, והמזרח גרמניות. הייתי שַדָּר ההתעמלות במונטריאול 76' מטעמו של אלכס גלעדי ועֵד לתופעה העל טבעית הזאת שקוראים לה נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י. היא לא ניצחה בכל המכשירים. בתרגילי הקרקע דורגה נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י שלישית אחרי נֶלִי קִים ולוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה. בסוס הקפיצות היא הייתה בכלל רביעית . הקדימו אותה נֶלִי קִים, קָארוֹלָה דוֹמְבֶּק ממזרח גרמניה ולוּדְמִילָה טוּרִישְצֶ'בָה. אבל נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י זכתה בבכורה בתחרויות על המקבילים המדורגים ומכשיר הקוֹרָה לפני בת ארצה תֵּיאוֹדוֹרָה אוּנְגָארְיָאנוֹ (Teodora Ungureanu) וההונגריה מַרְתָּה אֶגֶרְוָוארִי (Martha Egervari), וניצחה וזכתה גם במדליית הזהב גם בתחרות על הקורה לפני אלופת מינכן 72' במקצוע הזה הווירטואוזית הרוסייה אולגה קורבוט שהייתה כבר אישה בת 21. במקום השלישי דורגה תיאודורה אונגאריאנו ובמקום הרביעי הייתה לודמילה טורישצ'בה. נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י הוכתרה גם כאלופת הקרב רָב של האולימפיאדה. היא צברה שֶבַע פעמים את התוצאה המכסימאלית של הציון המושלם עֶשֶר נקודות (10.00).

טקסט תמונה : נדיה קומאנצ'י הייתה ילדה בת 14 ו- 9 חודשים באולימפיאדת מונטריאול 1976. ארשת פניה, תסרוקת הפוני והצמות, הגבות הסמוכות לעיניים העצובות, והמבע הרציני שיוו לה יופי מחד, ומאידך בד בבד גם חזות סגפנית ומיסטית. היא מעולם לא חייכה בתחרויות. (באדיבות הטלוויזיה הרומנית TVR. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ההתעמלות הנשית הטילה צֵל על ההתעמלות הגברית באולימפיאדת מונטריאול 1976, אך גם שם בלטו ווירטואוזים שלא ישכחו. שני המתעמלים היפאניים סָאוָואוֹ קָאטוֹ ומִיטְסוּאוֹ צוּקָאהָארָה ושני המתעמלים הסובייטים נִיקוֹלָאי אַדְרִיָאנוֹב ואַלֶכְּסָנְדֶר דִיטְיָאטִין הציבו דרגות קושי חדשות בתרגילי ההתעמלות האקרובטית שלהם הגובלות בסכנת חיים. הפעלולים שלהם על מכשיר המתח היו מדהימים. בשעה שיחידות ההילוכים החוזרים של רשת הטלוויזיה CBC / ORTO קנדה האטו את מהירות התנועה של המתעמלים והמתעמלות במונטריאול 1976 אפשר היה להיווכח עד כמה האלמנטים מורכבים ומסוכנים. נדרשו אלפי שעות תרגולים ושנות עבודה רבות כדי לצאת מזה בשלום. הייתי באולימפיאדת מונטריאול 1976 ועֵד ראייה לכך מקרוב . שידרתי את תחרויות ההתעמלות לנשים לצופי הטלוויזיה בישראל בשידור ישיר מעמדת שידור בהיכל ההתעמלות האולימפי במונטריאול. מתקן ספורט יפהפה.

אלכס גלעדי היה עיתונאי ומפיק בחסד עליון, ואלוף הקשרים האישיים באולימפיאדת מונטריאול 76'. נִיל מַאלָארְד (Niel Mallard) עורך הספורט המיתולוגי של סוכנות סרטי החדשות האנגלית "VISNEWS" בלונדון היה חבר של אלכס גלעדי. הטלוויזיה הרומנית הגיעה למונטריאול 1976 עם משלחת גדולה של הרבה מאוד ספורטאים אך ללא ציוותי צילום משלה. לכֵן שכרה את שירותי הצילום של VISNEWS כדי לראיין את נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י עבור עצמה. אלכס גלעדי הפעיל את קשריו עם VISNEWS וזכה להישג עיתונאי עצום. הוא קיבל לשעה קלה את הצלם גוּנְטֶר לֵאהַמָאן והצליח לראייין את נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י ואת הבוסית של מוסד ההתעמלות הרומנית בשנים ההן שופטת התחרויות והעסקנית הידועה גב' מַארְיָה "מִילִי" סִימְיוֹנֶסְקוּ. שום רשת טלוויזיה זרה למעט ABC של רוּן אָרְלֶדְג' והטלוויזיה הישראלית הציבורית של אלכס גלעדי, לא הצליחה להתקרב אל המתעמלת המחוננת. אנשי שירות הביטחון הרומניים של ה- "סקוריטטה" הסתובבו ורחרחו בכל מקום ולא אִפשרו שום גישה אליה.

הרִיאיון של אלכס גלעדי עם נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י היה סקופ ענק והישג עיתונאי יוצא דופן. כשהצלם הגרמני גוּנְטֶר לֵאהמָאן (Gunter Lahmann) הציב את מצלמת ה- BL שלו על הטרייפוד המשולש לקראת הריאיון התבוננתי בבוסית של נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י גב' מַארְיָה סִימְיוֹנֶסְקוּ. היא הייתה אישה כבדת הגוף ומוכרת לא רק כאשת מקצוע בינלאומית מיומנת אלא גם חביבתו הנאמנה ונציגת השלטון המרכזי של הרודן הרומני ההוא נִיקוֹלָאי צָ'אוּשְצֶ'סְקוּ. מַארְיָה סִימְיוֹנֶסְקוּ לא השאירה לרגע את המתעמלת הווירטואוזית לבדה. היא פקחה עליה וסביבה שבע עיניים. אלכס גלעדי שאל באנגלית. הבוסית גדולת הממדים תרגמה לרומנית. נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י הביישנית שהביאה מוניטין עצום לרומניה מיעטה בטקסט. היא השיבה תשובות של, "…כן ולא…". לא היה כמעט צורך לתרגם את תשובותיה מפני שהיו כל כך קצרות. הריאיון הקצרצר התנהל במשרד השידורים שלנו ב- IBC בבניין ORTO של הטלוויזיה הקנדית. גוּנְטֶר לֵאהמָאן לחץ על הדק המצלמה והריאיון יצא לדרך. יצא לי לראות את המתעמלת הרומנייה הנפלאה ממטר. למרות שהייתה אלופה דגולה היא לא הייתה שמחה. מבטה היה עצוב. היא נראתה לי מאופקת ועצורה. חשבתי שהיא איננה מאושרת, אך התעמולה הרומנית המשומנת חשפה ושיווקה את נדיה קומאנצ'י בחֵן רב בריאיון הטלוויזיה עם אלכס גלעדי. היא הצטיירה כילדה קטנה ותמימה בעלת תסרוקת עם שתי קוקיות ארוכות וחובקת בזרועותיה צעצוע דוּבִּי – חמודי (Teady – Bear). הופעתה ושפת גופה של נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י כילדה עם שתי צמות באולימפיאדת מונטריאול 76' היוותה חיקוי מדהים לזאת של אולגה קורבוט ארבע שנים קודם לכן באולימפיאדת מינכן 72' כפי שעיצבה אותה תעשיית הספורט הסובייטית . זאת הייתה מעין אופנה סדורה של הימים ההם . אלופות ההתעמלות באולימפיאדות היו עכשיו ילדות אקרובטיות. ניגוד מוחלט ומשווע לאלופות ההתעמלות מהדוֹר הקודם, הצ'כית וֶורָה צֶ'סְלַבְסְקָה, לָארִיסָה לָאטִינִינָה הסובייטית, ואָגְנֶס קֶלֶטִי מהונגריה. המתעמלות הנפלאות והדגולות האלה נראו בצילומים הישנים נשים מבוגרות יותר מלאות ובשלות לעומת הגזרה הדקיקה, הילדותית, והסגפנית של נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י במונטריאול 76' ואוֹלְגָה קוֹרְבּוּט במינכן 72'. העולם האולימפי השתנה.

ילדה קטנה שהייתה לאישיות הספורטיבית המפורסמת ביותר במדינתה בגיל כה צעיר. כעבור קצת יותר משנה בהיותה בת 14 ו- 9 חודשים זכתה בתהילת נצח באולימפיאדת מונטריאול בקיץ ההוא של שנת  1976, לפני 44 שנים, והפכה להיות הספורטאית / מתעמלת הידועה והמפורסמת ביותר בתבל. היא צברה שלוש מדליות זהב והוכתרה כאלופת ההתעמלות האולימפית בקרב רב על ארבעת המכשירים (תרגילי קרקע, קורה, מקבילים מדורגים, וסוס קפיצות). נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י הייתה יורשתה האולטימטיבית של המתעמלת הסובייטית הווירטואוזית אוֹלְגָה קוֹרבּוּט הזכורה מהתצוגות הנפלאות שלה באולימפיאדת מינכן 1972. נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י עלתה ביכולתה על אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט. היא הציבה שיאים חדשים שמצאו את ביטויים בקומפוזיציה מקורית ודרגות קושי חסרות תקדים בתרגילי ההתעמלות שלה. מאמנה בֶּלָה קָארוֹלִי הבין איזה אוצר טמוּן בידיו וחיבר למענה תרגילי התעמלות ווירטואוזים שהאפילו על שאר מתחרותיה. נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י כמו השחיינית המזרח גרמנית קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר (Kornelia Ender) ניצבה בפסגת הפירמידה הבינלאומית דרגה אחת מעל כולן.

כמתעמלת הקדימה אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט את דורה בכל קריטריון והייתה הראשונה בכל. היא המתעמלת הראשונה בעולם שביצעה בהצלחה באולימפיאדת מינכן 1972 את האלמנט האקרובטי המסוכן של סָלְטָה לאחור על מכשיר הקוֹרָה (רוחבה 10 ס"מ) וזכתה בקלות במדליית הזהב. התרגיל שלה היה לקוח מעולם הקִרְקָס וגבל בסכנת חיים של ממש. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הייתה מתעמלת חלוצה ומוכשרת מאוד מבחינה גופנית שביצועיה הלולייניים נשקו לפסגת היכולת האנושית. ספורטאית מלאת חן וקלילות והראשונה מהגוש המזרחי שאימצה פס קול מוסיקאלי אמריקני "גָ'אבָה ג'וֹנְס" (Java Jones) שליווה את תרגיל הקרקע היפהפה והמזהיר שלה במשחקי מינכן 1972 בו זכתה במדליית הזהב. אוֹלְגָה קוֹרבּוּט הייתה מופת של התעמלות ווירטואוזית – קרקסית והפכה חיש מהר למודל. היא הייתה מורת הדרך הראשית שסללה אותה בפני נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י.

בדרכה לתהילת הנצח הֵציבה נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י באולימפיאדת מלבורן 1976 סטנדרטים חדשים בביצוע תרגילי התעמלות מסובכים ומורכבים שגבלו בסכנת חיים של ממש. אלמנטים הסיום שלה על מכשירי הקורה והמקבילים המדורגים היו מושלמים. נדיה קומאנצ'י הייתה המתעמלת הראשונה בהיסטוריה שקיבלה ניקוד מושלם של 10.0 בעד ביצוע התרגיל. שבע פעמים העניקו לה השופטים את הציון המושלם של 10.0 נקודות בתרגיליה על המכשירים השונים . תכונותיה הפיזיות בה ניחנה במהירות, זריזות, כוח, וקואורדינציה מלאת חן, ואופייה קר הרוח ואומץ ליבה המפורסם שלא הכיר בגבולות הפחד הציבו גבולות חדשים ליכולת האדם. נראה היה כאילו היא עושה זאת בקלות אך הביצועים תבעו ממנה מאמץ גופני ונפשי עצום. הילדה נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י ניצבה באמצע שנות ה- 70 בראש פירמידת ההתעמלות של בנות רומניה. חברו אליה לנבחרת ילדות בנות גילה תֵּיאוֹדוֹרָה אוּנְגָארְיָנוֹ, מָארְיָאנָה קוֹנְסְטַנְטִין, אַנְקָה גְרִיגוֹרָאס, גָבְרִיאֶלָה טְרוֹצְקָה , וג'וֹרְגֶ'טָה גָאבוֹר. אח"כ לקראת אולימפיאדת מוסקבה 1980 עלו לגדולה מתעמלות נוספות כמו אֶמִילְיָה אֶבֶּרְלֶה רוּדִינְקָה דוּנְקָה, מֶלִיטָה רוֹן, ודוּמִיטְרִיטָה טוּרְנֶר. הן כולן היו מתעמלות מקצועניות מצעירותן. המדינה מימנה את הקריירה הספורטיבית שלהן והיטיבה עם תנאי הקיום של משפחותיהן. תחת הדרכתו של המאמן הלאומי בֶּלָה קָארוֹלִי ואשתו מַרְתָּה קָארוֹלִי הן התאמנו שנים ארוכות בין שמונה שעות לשתיים עשרה שעות כל ביום. 365 ימים בשנה. ללא חופשות וחגים. הילדות היו נתונות בתוך סַד של משטר אימונים קשוח תחת פיקוח רפואי מתמיד. שיטות האימון היו מזוכיסטיות כמעט ושלובות במשמעת קפדנית מאין כמוה. הילדות הורעבו כדי לשמור על גזרתן הדקה. אילפו אותן להיות אלופות. מעבר לשלב מסוים גורלן לא היה בידיהן. הן היו כפויות להתאמן במסגרת הקשוחה שהציבה גבולות חדשים ליכולת האנושית וצעירות מידי כדי להתנגד למה שהיה קרוי בפי העם "גן עדן לספורטאים". מטרת השלטון הייתה לזכות במדליות זהב אולימפיות רבות ככל האפשר תמורת הטבות חומריות למשפחות המתעמלות. צילומי הטלוויזיה הבינלאומיים שסיפרו על הצלחתה המדהימה של נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י באולימפיאדת מונטריאול 1976 הציגו ופרסמו את שמה של רומניה הקומוניסטית כמדינה המעניקה תנאי אושר לדוֹר הצעיר שלה. נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י המשיכה את דרכה גם לאולימפיאדת מוסקבה ב- 1980, שם זכתה בעוד שתי מדליות זהב ושתי מדליות כסף בתחרויות ההתעמלות. היא זכתה בארבע מדליות זהב גם באליפויות העולם בשנים 1978 ו- 1979.

באולימפיאדת מונטריאול 1976 שימשתי שַדָּר תחרויות ההתעמלות לנשים וגברים מטעמו של אלכס גלעדי. יחד עמי ישב בעמדת השידור גם הפרשן ז'קי ווישניה. שנינו היינו המומים כש-נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י זכתה בפעם הראשונה בהיסטוריה של ההתעמלות הבינלאומית בציון מושלם של – 10.0 נקודות בעבור התצוגה הווירטואוזית שלה על מכשיר המקבילים המדורגים. ברגע הראשון לא ידעתי לפרש נכון את הַסְפָרוֹת שהופיעו על מִתְקָן לוח התוצאות שניצב בהיכל ההתעמלות במונטריאול 1976, ואשר הורו את הספרות 1.00 ולא 10.0. הוועדה המארגנת הקנדית המכינה ומכשירה את לוחות התוצאות האלקטרוני בן שלוש ספרות לא שיערה שחֶבֶר השופטים והשופטות בתחרויות ההתעמלות באולימפיאדת מונטריאול 1976 אומנם יעניקו למתעמל ו/או מתעמלת כלשהי את הציון המושלם של עֶשֶר נקודות , ולכן הזין מחשב התוצאות של ORTO (קבוצת הטלוויזיה מיסודה של CBC CANADA שהפיקה את סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי) ספרה אחת בלבד לפני נקודת השבר העשרוני. המספר המכסימאלי ש-אֶפְשָר היה להציג על לוח התוצאות היה אם כן 9.99 אך לא 10.0. שופטי ההתעמלות החליטו להציג את הספרה 1.00 בתקווה שכולם (המתעמלים ואנשי הטלוויזיה ששידרו ישיר את תחרויות ההתעמלות) יבינו מייד כי מדובר בציון מושלם של עשר (10.0) נקודות מלאות.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מונטריאול 1976. תיעוד היסטורי וסנסציוני. סנסציה על לוח התוצאות האלקטרוני בהיכל ההתעמלות האולימפי. המתעמלת הרומנייה נדיה קומאנצ'י (Nadia Comaneci) משיגה בפעם הראשונה בהיסטוריה ציון מכסימאלי של 10.00 נקודות. לוח התוצאות האלקטרוני הותאם עד לסִפרה השלמה תשע ולאחריה נקודת השבר העשרוני. התוצאה המושלמת של עשר נקודות שלמות שהוענקה לנדיה קומאנצ'י עבור ביצועיה (שבע פעמים במהלך התחרויות האולימפיות בהתעמלות לנשים באולימפיאדת מונטריאול 1976 היא קיבלה ציון מושלם של 10.0 נקודות) הפתיעה את הוועדה המארגנת. הוחלט להציב את הסִפרה אחת ולאחריה נקודה ושני אפסים, בתקווה שכולם יבינו את הרמז. (באדיבות CBC / ORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי ששימש מפיק ראשי מוכשר ומשגשג של שידורים הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאולימפיאדת מונטריאול 1976, הצליח להשיג ריאיון בלעדי עם נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י. נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י הקטנה הגיעה לריאיון עם איש הטלוויזיה הישראלי מלווה בראש משלחת ההתעמלות הרומנית הגב' מַרִיָה סִימוֹנֶסְקּו אישה גדולת מידות וכמה אנשי ביטחון מהסקוריטטה. התבוננתי מקרוב מאוד במתעמלת המפורסמת ביותר בעולם. למרות שהתקרבה כבר לגיל 15 נראתה כילדה בת 11 אולי 12. לא יותר. השלטון הרומני דאג לשווק אותה לציבור ולדמות ולזהות אותה לציבור מבעולם כמין "מָאמִי" מתוקה, עילוי ספורטיבי, הניצבת בחלון ראווה של חנות. שערה השחור סורק למשעי עשוי שתי קוקיות. תספורת פוני קצרה קשטה את מצחה. הגבות היו סמוכות לקו העיניים והעניקו לה מבט נוּגֶה. היו לה פנים נאים אך היא לא חייכה. בידיה החזיקה בובת דוּבִּי גדולה. אלכס גלעדי שאל כמה שאלות ומַרִיָה סִימוֹנֶסְקוּ תִּרגמה אותן לאלופה הביישנית . נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י דִקלמה את תשובותיה הצפויות. ממש כמו השחיינית המזרח גרמנית והאלופה האולימפית הנפלאה קוֹרְנֶלְיָה אֶנְדֶר שידעה לשחות ופחות לדבר. "אני שמחה שהבאתי מדליות זהב לרומניה", סיננה נדיה קומאנצ'י בשקט למיקרופון של אלכס גלעדי. זה ממש לא היה חשוב מה שאמרה. חשוב היה שעיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית אלכס גלעדי רב פעלים ועתיר זכויות, ובעל קשרים ענפים, הצליח להשיג ריאיון בלעדי עם המתעמלת הווירטואוזית בעלת המוניטין העצום, דבר שעיתונאים ואנשי טלוויזיה בינלאומיים רבים במונטריאול 1976 לא עשו.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מונטריאול 1976. האלופה האולימפית הרומנייה נדיה קומאנצ'י (בת 14 ועשרה חודשים) בטרם הריאיון עם מפיק הטלוויזיה הישראלית אלכס גלעדי ב- IBC  בבניין ORTO  במונטריאול. (באדיבות ORTO / CBC והצלם גונטר לאהמאן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).   

כששבה לבוקרשט ממונטריאול העניק לה השלטון כבוד מלכים . ההמונים התייחסו אליה כאל מלכה אך תהילתה הספורטיבית היית קצרה כמו של אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט. נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י כמעט בת 19 התחרתה שוב כעבור ארבע שנים באולימפיאדת מוסקבה 1980 ואח"כ נעלמה מהנוף הספורטיבי. את תואר אלופת הקרב רב באולימפיאדת מוסקבה 1980 נטלה המתעמלת הסובייטית יילנה דווידובה (Yelena Davydova). נדיה קומאנצ'י זכתה באולימפיאדת מוסקבה 1980 בשתי מדליות זהב על הקורה ובתרגילי הקרקע אולם זה היה האקורד האחרון שלה. ב- 1989 כשהייתה בת 28 ערקה נדיה קומאנצ'י לארה"ב. רק לאחר שהגיעה לחוף מבטחים בארה"ב נודע איזה מחיר אישי נדרשה לשלם כדי להציב גבולות חדשים של יכולת אנושית בתרגילי ההתעמלות שלה.

אגדת אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט הגיעה לקיצה כשמלאו למתעמלת הזהב הבֶּלָארוּסִית הזאת מהעיר גְרוֹדְנוֹ 21 שנה. היא לא חזרה עוד לזרועותיו של רֶנָאלְד קְנִיש אך זוהרה לא הועם. אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט בחרה בקריירה עצמאית ולבסוף החליטה להגר לארה"ב. היום היא אזרחית אמריקאית מן השורה כבת 65 [5]. יש לה סטודיו מוערך להתעמלות כיאה לאלופה אולימפית ששינתה את פני ההתעמלות העולמית והבינלאומית לעד.

מאמן ההתעמלות הרומני בֶּלָה קָארוֹלִי ואשתו מרתה הקימו ברומניה ב- 1960 מערך קונקרטי שעסק במצוינות של התעמלות הנשים ובצדו איתור כישרונות. מסגרת הדומה לפעילות מערך הספורט הכללי של ברה"מ ומזרח גרמניה. בלה קארולי ומרתה הציבו בפסגת ההתעמלות הנשית ברומניה את נדיה קומאנצ'י המתעמלת המוכשרת ביותר שאיתרה השיטה הרומנית . הם השקיעו בה את כל מרצם כמאמנים וכמורים – מחנכים, ובצד כל אלה שניהם היו מחברי הקומפוזיציות של תרגילים והתאמת המוסיקה לתרגילי הקרקע. הם היו כל כך יסודיים ובעלי אמביציות ליטול את בכורת ההתעמלות הנשית מברה"מ עד שדאגו לייצר ליד נדיה קומאנצ'י עתודת התעמלות עצומה בעלת פוטנציאל ומוכשרת שנתנה את הטון כבר באליפות אירופה בהתעמלות שנערכה ב- 1975 באוסלו. נדיה קומאנצ'י שהייתה אז ילדה בת 13 ועשרה חודשים אך כבר חזקה, גמישה, וזריזה הדיחה מהפסגה את המתעמלות הסובייטיות וזכתה בבכורה. בלה קארולי הצליח לזעזע את מִמְסַד ההתעמלות הסובייטי אך לא למוטט אותו. נדיה קומאנצ'י בת ה- 14 ועשרה חודשים זכתה בבכורת ההתעמלות באולימפיאדת מונטריאול 1976 לפני כל המתעמלות הסובייטיות ובראשן השתיים הגדולות ביותר בתקופה ההיא אולגה קורבוט ולודמילה טורישצ'בה. בחלוף ארבע שנים באולימפיאדת מוסקבה 1980 ניצחה אותה המתעמלת הסובייטית יילנה דווידובה בקרב רב אך נדיה קומאנצ'י זכתה בשתי מדליות זהב על הקורה ובתרגילי הקרקע.

כעבור זמן לא רב ערקו בלה קארולי ורעייתו מרתה לארה"ב. הוועד האולימפי האמריקני נתן לשניהם את הכלים לייצר אלופת התעמלות חדשה בשם, מרי לו רטון.

פוסט חדש מס' 890. מדינת ישראל מצטיירת בימים אלה שוב כמדינת פארטאץ'. דִימוּיִים, זֵהוּיוֹת, והִזְדָהוּיוֹת. .I.Q  (ראשי תיבות של Intelligence Quotient). תוצאת מְנָת המִשְכָּל הלאומית של העם היושב בציון באה לידי ביטוי בכל פעם שמצלמות רשתות הטלוויזיה בארץ חושפות את ראש ממשלת האחדות בנימין נתניהו ואת ראש הממשלה החליפי בני גנץ יושבים יחדיו בחברותא סביב שולחן הממשלה. אפילו מסיכות הקורונה ששניהם עוטים על פרצופם אינן יכולות להסוות ולהסתיר את הניכור, הבוז, החשדנות, ואת אי הערכה, וחוסר האמון שרוחשים שני האישים האלה זה לזה. איזה ממשלת אחדות ואיזה נעליים. ב- 9 בינואר 2021 תחגוג אָגְנֶס קֶלֶטִי הישראלית יוצאת הונגריה והאלופה האולימפית בהתעמלות ספורטיבית (מכשירים) באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 וגם כלת פרס ישראל ב- 2017, את יום הולדתה ה- 100 (!). דִימוּיִים, זֵהוּיוֹת, והִזְדָהוּיוֹת. סגנון חדש בהתעמלות נשים. פוסט מס' 890 מוקדש בהערכה אין קץ לאגנס קלטי האישה, האדם, הספורטאית, והאלופה האולימפית. הועלה לאוויר ביום חמישי – 2 ביולי 2020. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.