פוסט מס' 869.

…ואז ממש בימים אלה בני גנץ מנהיג מפלגת "כחול / לבן" מפרק את מפלגתו, הופך אותה ל-ז"ל, נוטש את ה-Cockpit וזוחל כעת לעבר שורות יריבו אל ראש הממשלה בנימין נתניהו תחת חיזיון האחדות. ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכנן להקים "ממשלת אחדות" בה יכהנו 30-35 שרים (!). איזה בזבוז. איזה מצעד של איוולת. איזה התנהגות פוליטית של כסילים. כל בר דעת מבין שריבוי שרים נוכח נגיף ה-קורונה מעיד על אומה מפוצלת ושסועה (ולא על אחדות). לא ייאמן כי יסופר. יותר מבושה וחרפה. אין אולי חברים בפוליטיקה אולם אף על פי כן קיים גם שם מינימום מוּסָר. מינימום יוֹשְרָה. בני גנץ הפר את משנתו, דבריו, והבטחותיו ו-שיקר את כולם. את בוחריו ומצביעיו וגם את חבריו ב- Cockpit…לזכור ו-לא לשכוח: בני גנץ היה פעם רמטכ"ל צה"ל…ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון לשמש בתפקיד עד אוקטובר 2021 ובדרך להרכיב יחדיו עם חברו וידידו החדש בני גנץ ממשלה בה יכהנו 30-35 (שלושים-שלושים וחמישה) שרים…(!) איזה שערורייה (!). לא ייתכן ש-יתרחש כאן Happy end בסופו של הסיפור הזה.

הנה התמונה שהתנוססה בראש שלטי חוצות בערים הגדולות של מדינת ישראל לפני פחות מחודש בטרם הבחירות ב-2 במארס 2020 לכנסת ה-23: זהו ה-Cockpit של מפלגת "כָּחוֹל /לָבָן" שהבטיח לציבור בוחריו לנווט נכון את מדינת ישראל, לנהוג בצדק, ביושר, בדֶרֶךְ אֶרֶץ, ומוּסָר אֶמֶת ולעשות הכל כדי להפיל ולהוריד את ראש הממשלה בנימין נתניהו מעליו מרחפים שלושה תיקי אישום פליליים חמורים 1000, 2000, ו-4000 בגין קבלת שוחד, מרמה, והפרת אמונים. התברר שתמונת ה-Cockpit בראשות בני גנץ הייתה בסך הכל מודעה נטולת מוּסָר ונעדרת יוֹשְרָה עשויה, פְּלָקָט בְּלוֹף שמורכב מקרעי נייר ואשר צִבְעוֹ צִבְעֵי המולדת. גפרור פוליטי דַל שרף את הפלקט ו-רביעיית ההנהגה הפוטוגנית שאיישה את מושבי ה-Cockpit המלאכותי הזה בצבעי "כָּחוֹל / לָבָן", התפרקה לפתע בימים אלה והייתה כלא הייתה. יו"ר "כָּחוֹל /לָבָן" בני גנץ חַבָר יחדיו עם גבי אשכנזי לראש הממשלה בנימין נתניהו. מדובר בהולכת שוֹלָל. בּוּשָה וחֶרְפָּה. קָלוֹן וכְלִימָה. חיבור פוליטי מלאכותי כזה חסר כל כך הרבה מכַנִים משותפים בין הצדדים, לרבות היעדר מוּסָר פלוס הטלות רֶפֶש איש ברעהו, נראה כרגע כמזימה ולכן לא יחזיק מעמד (לאורך ימים ומ-טֶבַע הדברים). שלוש זוויות התבוננות בעסקה הפוליטית הזאת (וניתוחה) פוסלות לחלוטין כל יְכוֹלֶת להביא לידי הגשמה את הברית המשונה, לא טבעית, מאולצת, והמביכה שבנימין נתניהו ובני גנץ מתכוונים לכרות ביניהם (יָעֵנִי, בנימוק ותירוץ של גיבוש העם ואַחְדוּת האוּמָה). שני האישים חלוקים האחד על השני ברעיונות, באידאולוגיות, ובמעשים מכל הסוגים: חברתיים-כלכליים, מפלגתיים, ומדיניים. את שניהם מְלָוָוה מימים ימימה גם חשדנות אישית, הם מאמצים מוּסָר אישי שוֹנֶה, מרוממים אחרת ערכים של אמינות ומהימנות, ומעניקים פרשנות שונה למונחים המוחלטים הנ"ל הללו של "אָמִינוּת ומְהֵימָנוּת", רוחשים אִי אֵמוּן זה לזה, ו-נעדרים במחסור משווע של סולידריות איש לרעהו. הַאוּמָה איננה יכולה לצפות כאן ל-Happy end. יותר מידי כוחות בוחשים ב-קְדֵרָה (35 שרים…???). יותר מידי כל מיני אמביציות, כל מיני קשרים, וכל מיני אי נאמנויות בכיוונים שונים שרויות ו-רובצות עכשיו לפי שעה יחדיו בתחתית הַקְדֵרָה המדוברת. הן מסוכנות. בשעת מבחן ובעֵת רתיחה הן עלולות להגיח ולפְרוֹץ ממנה כדי לשרוף ולהשמיד כל תקווה וחזון שנרקמו עוד ב-אִיבָּם. 

טקסט מסמך ציני ומופרך : מ- דברי הימים של 2020. פלקט בלוף (!). לראות ולא להאמין. זהו התצלום המַלְכוּתִי של ארבעת אנשי ה- Cockpit של מפלגת "כחול / לבן" ז"ל שהתברר בחלוף זמן קצר כ- עֵדוּת בְּלוֹף אימפריאלית (זיהוי הנוכחים בתצלום מימין לשמאל : גבי אשכנזי רמטכ"ל לשעבר, יאיר לפיד סמל וכתב השבועון הצבאי "במחנה", בני גנץ רמטכ"ל לשעבר, ומשה "בוגי" יעלון רמטכ"ל לשעבר). תצלום הבלוף הנ"ל הופץ ו-הוצב בראש שלטי חוצות בערים הגדולות של ישראל ובמבואותיהן תל אביב, חיפה, ירושלים, ובאר שבע – בטרם הבחירות האחרונות לכנסת. איזה Cockpit ואיזה נעליים…בדיוק כפי שאין שום ערך לכותרת המופרכת התחתונה שמלווה את התצלום הנ"ל, "עם ישראל חי כחול לבן". איזה חרבון. איזו עליבות. איזו העמדת פנים. איזו מסכה. איזו שקרנות פוליטית וציבורית. איזו הולכת שוֹלָל. מדובר בעדות תחתונה צינית ומופרכת. 

להלן נושאי פוסט מס' 869.

1. עשור ה- 70 במאה הקודמת. כמעט בטֶרֶם. השנים הראשונות רוויות שאיפות עשייה ויצירה בהיסטוריית תעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל. הימים התמימים ההם של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שחלפו לבלי שוב. ביטולה ודחייתה של אולימפיאדת טוקיו 2020 לקיץ 2021 הזכירה לי את חֲזוֹן ה-בראשית הטלוויזיוני ההוא שהתרחש לפני 84 שנים ב- 1936 : חברת Telefunken הגרמנית בראשות המהנדס וולטר ברוך (Walter Bruch) מסקרת, מכסה, ומשדרת ישיר לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית את תחרויות האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936 במתכונת התנאים הטכנולוגיים הראשוניים והמוגבלים בימים ההם . פוסט מס' 869. הועלה לאוויר ביום שני – 29 במארס 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

2. פוסט מס' 869. מדינת ישראל היא ברגעים הארוכים והממושכים האלה מדינת פארטאץ' בכל מובן ומכל היבט. מדינה נעדרת מנהיגות, שבראשה ניצב ראש ממשלה בשם בנימין נתניהו שמשמיץ ומתקלס בטרם הבחירות ב- 2 במארס 2020 לכנסת ה- 23 ללא כל מעצורים ביריבו הפוליטי מנהיג "כחול / לבן" רב אלוף במיל. בני גנץ מי שהיה רמטכ"ל צה"ל במלחמת "צוק איתן" (בתקופה שבנימין נתניהו היה ראש הממשלה). מדהים וחסר תקדים : ראש הממשלה מתקלס ומשמיץ בפרהסיה ובפומבי את מצביא המלחמה שלו ב- "צוק איתן". ואז ממש בימים אלה בני גנץ מנהיג מפלגת "כחול / לבן" מפרק את מפלגתו, הופך אותה ל-ז"ל, נוטש את ה- Cockpit ומצטרף כעת לשורות יריבו אל ראש הממשלה בנימין נתניהו בתירוץ ו/או נימוק הנוגע ל-חיזיון אחדות האומה. לא ייאמן כי יסופר. יותר מבושה וחרפה. אין אולי חברים בפוליטיקה אולם קיים גַם שָם מינימום מוסר. מינימום יושרה. בני גנץ שיקר את כולם. את בוחריו ומצביעיו וגם את חבריו ב- Cockpit. ישראל היא מדינה חסרת משמעת ציבורית, מופקרת בתחומים רבים של חיינו, ואיננה מאורגנת נכון. לא רק בתחבורה הציבורית וברפואה הציבורית העמוסות לעייפה במסורבלות, ביורוקרטיה מעיקה, צפיפות, ו-תורים ארוכים כאורך הגלות. אין מדובר בגזירת גורל. מנהיג הַאוּמָה בנימין נתניהו האיש הנושא על ראשו שלושה תיקי אישום פליליים חמורים 1000, 2000, ו-4000 העוסקים במתן שוֹחַד שלו, ו-מעשי מִרְמָה והפרת אמונים מצדו, מזמין את יריבו בני גנץ בסגנון אָלִים ו-פִרְחָחִי במסווה עליצות חייכנית וכאילו תמימה של ילד בכיתה ו' בבי"ס יסודי, ללכת עמו מכות בטלוויזיה נוכח פני העַם במאבק על הבכורה וכיבוש השלטון במדינה. מדהים, עלוב, מחורבן, מביך, ובלתי מתקבל על הדעת. כל ניסוח טוב. מנהיג האומה רחוק מלהיות מאחד האומה. לא יסולח. אבל…בנימין נתניהו הוא איש ואדם נבון ו-מוכשר. רב אמן בהבנת כוחה של התקשורת לגווניה השונים. הוא ללא ספק Grand Master לעיתים ספונטאני בהבנת כוח יצירתו והשפעתו של ה- Medium הטלוויזיוני על ההמונים והוא גם יודע להופיע על המסך מול מצלמות הטלוויזיה ולדקלם טקסטים כאילו היה כוכב קולנוע אמריקני. ולא רק זאת, בנימין נתניהו היה בשעתו לוחם וקצין קרבי בסיירת מטכ"ל ונשבע להקריב את חייו למען המדינה (כמו רבים מאיתנו) אם יִידָרֵש. היום, בשאיפתו העזה לשמור על כיסאו בכל מחיר (גם במחיר הפקדה מחורבנת של העסקן הפוליטי מ- "אגודת ישראל" יעקב ליצמן לשר הבריאות של מדינת ישראל) הוא הפך לחוֹצֶה, חוֹצֵץ, מְפַצֵל, מְפָרֵק, ומְפַלֵג של רְבָדֵי ושְכָבוֹת הַאוּמָה ו-כעת מנסה לאַחֵד אותן במינופים, מזימות, ו-תחבולות פוליטיות. לא יסולח לו. ואז בני גנץ מפרק את מפלגתו "כָּחוֹל / לָבָן" ו-מצטרף אליו אל אותו בנימין נתניהו ואותו ראש ממשלה הנושא על ראשו שלושה תיקי אישום פליליים חמורים 1000, 2000, ו-4000 העוסקים בקבלת שוֹחַד שלו, מעשי מִרְמָה מטעמו, והפרת אמונים מצִדוֹ. אותו בני גנץ שחבר לאותו בנימין נתניהו מנהיג האומה הנאשם בפלילים ואשר ש-חי פוליטית על זמן שָאוּל. זהו אותו יו"ר מפלגת "כָּחוֹל / לָבָן" ז"ל בני גנץ שהשיב לראש הממשלה בנימין נתניהו לא לפני זמן רב ב- טוויטר, כלהלן, ובסגנון הזה: "בנימין נתניהו…האם נבהלת מכך שיש תאריך לעימות שלך מול עדי התביעה, אז אתה מייצר ספין ?". מה קרה בנימין נתניהו ? נבהלת שיש תאריך לעימות שלך מול עדי התביעה אז אתה מייצר ספין ? ב- 17 במארס 2020 אתה הולך לבית המשפט ומדינת ישראל חייבת להתקדם…". אותו יו"ר מפלגת "כָּחוֹל / לָבָן" ז"ל בני גנץ שהוסיף ושיגר את הטקסט הזה לעברו של אותו ראש הממשלה שקוראים לו בנימין נתניהו, ואמר כלהלן, כהאי לישנא : "…זה ערב עצוב…ראש הממשלה חייב להיות פנוי, ממוקד, וחף מכל אינטרס אחר…אנחנו לא יכולים להסכים שראש הממשלה בנימין נתניהו ינהל את המדינה במקביל לניהול שלושה כתבי אישום…". עכשיו אותו בני גנץ מי שאמר את מה שאמר וחיווה את דעתו השלילית המקסימליסטית לא פעם ולא פעמיים לפני כמה שבועות אודות ראש הממשלה בנימין נתניהו שנאשם אישומים פליליים כבדים, חובר אליו ועושה עמו עסקאות פוליטיות מחורבנות נטולות מוסר בתירוץ נקלה שהוא מתגייס לשרת את האומה בממשלה למען אחדות העם, וכדי להציל את המדינה. לא יהיה כאן Happy end. לא יכול להתהוות ולהתקיים כאן סוף מאושר, כאילו רווי הסכמות ונטול מחלוקות, אם שני הווקטורים העיקריים בנימין נתניהו + בני גנץ דנים בנוסחה מתמטית מורכבת פוליטית מפלגתית ולאומית, משולש שאיננו שווה צלעות, ו-חושבים עדיין לעצמם כמו ילדים דרדקים, כאילו יכול להתקיים כאן הפתרון המגוחך המוצג כאן, כלהלן : 3 = 1 + 1 . 

3. הימים ההם – הזמן ההוא. אנוכי בן 82 היום. 32 שנים מחיי הקדשתי (יחדיו עם רבים אחרים וטובים) למען יכולתה וכישרונה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבצע ולשדר ישיר במהימנות ואמינות ובמינימום שגיאות לצופים שלנו בארץ – מכל פינה ואתר בארץ ובכל רחבי תבל, גם מהמקומות מהמרוחקים ביותר על פני כדור הארץ. אנוכי מסביר לקוראים מהיכן נובעת הסמכות שלי לחקור ולכתוב את ההיסטוריה המפורטת של מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה שעוסקת בהתפתחות מדע הטלוויזיה (בטרם התרחשה מהפכת המידע השנייה, מהפכת האינטרנט). פוסט מס' 869. הועלה לאוויר ביום ראשון – 29 במארס 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

—————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 869 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 29 במארס 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

—————————————————————————————————-

פרפראות.

1. זחילתו של בני גנץ לעברו של בנימין נתניהו. בני גנץ איננו סמרטוטר. הוא סמרטוט פוליטי. שום עסקה פוליטית ושום דחייה כזאת ו/או אחרת לא יצילו את ראש הממשלה מר בנימין נתניהו מאימת שלושת כתבי האישום התלויים ועומדים נגדו בתיקי 1000 + 2000 + 4000 בגין קבלת שוחד, מעשי מרמה, והפרות אמונים. שום עסקה פוליטית ושום דחייה כזאת ו/או אחרת לא יצילו את ראש הממשלה מר בנימין נתניהו מאימת שקשוק שערי הכלא שעתידים להיסגר עליו ומאחוריו. 

בני גנץ יו"ר מפלגת "כָּחוֹל / לָבָן" ז"ל, מי שחולל בשעתו תפנית פוליטית בת 180 מעלות והקים את "כחול / לבן", חַבָר בימים אלה לראש הממשלה בנימין נתניהו תחת ההגדרה של "אחדות העם" איננו רק סמרטוטר. הוא אולי איננו כזה אולם מצטייר כ-כזה, כ-סמרטוט שפיו ולבו אינם שווים. ובכן, אלה הטקסטים שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני ימים אחדים על בני גנץ, וזה מה שאמר בני גנץ לפני שעה קלה אודות ראש הממשלה בנימין נתניהו, בטרם זחל וחַבָר אליו, עטף אותו, וחיבק אותו.

תזכורת מדהימה : ראש הממשלה בנימין נתניהו יו"ר מפלגת "הליכוד" פנה ביום שלישי – 18 בפברואר 2020 ליריבו הפוליטי מנהיג מפלגת "כחול / לבן" רב אלוף במיל. ורמטכ"ל צה"ל בעבר בני גנץ, והזמין אותו בסגנון פרחחי, מתקלס, עוֹלֵז, ולגלגני ברמה של ילד עוּל ימים בכיתה ו' בבי"ס יסודי לקיים עמו עימות טלוויזיוני לפני הבחירות הקרובות ב-2 במארס 2020. ההצעה הראוותנית, השחצנית, והמתנשאת של בנימין נתניהו לבני גנץ לקיים עימות טלוויזיוני בין שניהם הוגשה ו-נעשתה במסגרת ריאיון פרוע, פורק עול, אגרסיבי, נטול מינימום הדרת כבוד, וקל דעת שהעניק ראש הממשלה בנימין נתניהו לערוץ הטלוויזיה מס' 20 בסקאלה, ערוץ טלוויזיה החביב עליו במיוחד.

תזכורת מהעבר הקרוב : כ-כֹל שגובר צלילם המהדהד, המאיים, ומעורר הצמרמורת של שערי הברזל ודלתות הפלדה הנטרקות ונפתחות לסירוגין בבית הכלא אי שם בארץ, כך הולך ומתעצם גם קולו המלגלג, השחצני, וגם הארסי של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נגד יריבו הטוען לכתר בני גנץ. מנהיג האומה בנימין נתניהו הנאבק שוב כל הבכורה הוא האיש הנושא על ראשו ברגעים אלה ממש שלושה תיקי אישום פליליים חמורים 1000, 2000, ו-4000 העוסקים בקבלת שוחד על ידו, מעשי מרמה מטעמו, והפרת אמונים מצדו. לכן המשוואה המילולית – מוסיקלית ברורה. קיימת קורלאציה מובהקת בין גובה צליל שערי הכלא הנטרקים לבין טון קולו המאשים והארסי של ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד בני גנץ ונגד אזרחי מדינת ישראל הערבים במסע הבחירות שלו לקראת ה-2 במארס 2020. כך נראתה מדינת ישראל בת ה-72 עשרה ימים לפני הבחירות לכנסת ה- 23. זאת הייתה דמותה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התקלס בפרהסיה שחצנית רוויית רהב במי שהיה שר צבאו ורמטכ"ל צה"ל בני גנץ. אבוי לנו. מנהיג הַאוּמָה רחוק מלהיות מאחֵד הַאוּמָה. לא יסולח.

בטרם החבירה: להלן חלק מחילופי המחמאות ו-הטקסטים העולבים בין בני גנץ הטוען לכתר ראשות הממשלה לבין בנימין נתניהו שניסה להגן על הכתר המדובר בכל מחיר. לא ייאמן…? ייאמן ועוד איך ייאמן…! המחמאות שחילקו והרעיפו שני האישים הללו מונחות לפני הקורא: 

יו"ר מפלגת "כחול / לבן" בני גנץ משיב לראש הממשלה בנימין נתניהו ב- טוויטר, כלהלן, ובסגנון הזה : "…האם נבהלת מכך שיש תאריך לעימות שלך מול עדי התביעה, אז אתה מייצר ספין?". מה קרה בנימין נתניהו ? נבהלת שיש תאריך לעימות שלך מול עדי התביעה אז אתה מייצר ספין ? ב- 17 במארס 2020 אתה הולך לבית המשפט ומדינת ישראל חייבת להתקדם…".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך בהתנשאותו התוקפנית והמתקלסת , וכה אומר : "…אני מוכן לבוא הנה או במקום אחר, בני גנץ תקשיב, אני מזמין אותך לעימות טלוויזיוני. בוא. נבחר מישהו, או שאתה תביא מישהו ואני מישהו, נעשה עימות טלוויזיוני, נדבר מול הציבור. אין לי טלפרומפטרים, נגיד את הדברים האמיתיים. מה עשינו ומה נעשה למען מדינת ישראל. אני מזמין אותך לעימות טלוויזיוני, אהלן וסהלן…נעשה כמה עימותים, כמו בארה"ב – עימות מדיני, עימות ביטחוני, ועימות כלכלי, שלושה עימותים טלוויזיוניים…רק בלי אוזניות… בסדר…? בלי אוזניות…!".

ראש הממשלה בנימין נתניהו שונה ו-ממשיך בתוקפנותו האגרסיבית והשחצנית על מסך הטלוויזיה נגד בני גנץ, וכה מסית, שח, ואומר לו ברמה של ילד עול ימים בכיתה ו' בבי"ס יסודי אבל בעל ביטחון עצמי עד מעל הראש, השואף ללכת מכות עם תלמיד אחר בכיתה לעיני כל : "בני…בוא לעימות, תפסיק לפחד…כנראה שלבני גנץ יש בעיה הוא לא עומד בלחץ הטלה-פרומפטר…אומרים לו תגיד ככה אז הוא אומר ככה…בני עזוב בוא תעמוד…אם אתה לא יכול לעמוד בלחץ של עימות טלוויזיוני אז כיצד תוביל את מדינת ישראל…?".

בני גנץ משיב : "…זה ערב עצוב…ראש הממשלה חייב להיות פנוי, ממוקד, וחף מכל אינטרס אחר…אנחנו לא יכולים להסכים שראש הממשלה בנימין נתניהו ינהל את המדינה במקביל לניהול שלושה כתבי אישום…".

מפלגת "כחול / לבן" מפרסמת את הסלוגן הבא : "המשפט מתחיל – עידן בנימין נתניהו נגמר". מדובר בניסיון עלוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו להסיח את דעת הקהל מפתיחת המשפט נגדו בתיקי 1000, 2000, ו- 4000 תיקים פליליים חמורים כבדי משקל המאשימים אותו את ראש ממשלת ישאל ישירות במתן שוחד, מרמה, והפרת אמונים. 10 (עשר) שנים סירב ראש הממשלה בנימין נתניהו לכל עימות טלוויזיוני, ופתאום ביום שבו נקבע לו תאריך למשפט הוא רוצה עימות…ובכן יהיה לו עימות אבל עימות עם התובע במשפטיו הפליליים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך לירות, להדיח, ולהסית : "…בני גנץ אמר שהיום זה יום עצוב לישראל…אתם יודעים מתי יהיה יום עצוב…? כשתקום ממשלה של בני גנץ ואחמד טיבי…".

יאיר לפיד מוסיף, משיב, ומבטיח הבטחה היסטורית לבנימין נתניהו ולאומה כולה בנוכחות שלושת חבריו להנהגת "כחול / לבן" ב- Cockpit (בני גנץ + בוגי יעלון + גבי אשכנזי), כלהלן : "…ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יצליח לפרק את "כחול / לבן" המפלגה שלנו  …".

אשנה ואומר שוב : זחילתו העכשווית הבעייתית של בני גנץ לעברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, קובעת בעת הזאת עובדה אחת ברורה : בני גנץ איננו סמרטוטר. בני גנץ הוא סמרטוט פוליטי נעדר עמוד שדרה וחסר אופי. לבטח אדם ש-איננו נאמן לקהל בוחריו. מדובר בשקרן ששיקר גם את שלושת שותפיו לתנועה ולדרך. צריך לזכור עוד עובדה היסטורית : בני גנץ הוא רב אלוף במיל. ומי שהיה פעם רמטכ"ל צה"ל. ובכן, שום עסקה פוליטית ושום דחייה כזאת ו/או אחרת לא יצילו את ראש הממשלה מר בנימין נתניהו מאֵימָת שלושת כתבי האישום התלויים ועומדים נגדו בתיקי 1000 + 2000 + 4000 בגין קבלת שוחד, מעשי מרמה, והפרות אמונים. שום עסקה פוליטית ושום דחייה כזאת ו/או אחרת לא יצילו את ראש הממשלה מר בנימין נתניהו מאימת שקשוק שערי הכלא שעתידים להיסגר עליו ומאחוריו במוקדם ו/או במאוחר.

2. אמנון אברמוביץ' הוא עילוי ובר סמכא טלוויזיוני. רב אמן בניסוח. איש שבימים אלה מהווה את הדמות מס' 1 בתעשיית הטלוויזיה בארץ.

הופעתו המזהירה של אמנון אברמוביץ' מול בועז ביסמוט בפאנל "אולפן שישי" של ערוץ 12 ביום שישי – 27 במארס 2020. לא כוחות מראש. בועז ביסמוט איש חנפן ומרופט (עורך החינמון "ישראל היום") סופג מייד Knock out מאגרופיו של אמנון אברמוביץ'. בועז ביסמוט עושה את כל השגיאות האפשריות והראשונה מ-ביניהן היא להתיישב באולפן חברת החדשות של ערוץ 12  ב- מושב הסמוך מידי לאמנון אברמוביץ (ועוד להתווכח עמו). אמנון אברמוביץ' הופך חיש מהר את בועז ביסמוט לשַק חבטות, וחַמוּר יותר לאיש טיפש. אמנון אברמוביץ' הוא עילוי טלוויזיוני ומהווה היום את האישיות העיתונאית הטלוויזיונית מס' 1 במדינת ישראל. מדובר באישיות טלוויזיה מזהירה, מאופקת, ומדויקת מאוד משתי נקודות מבט מתמטיות שקשורות ל-אלגברה וגיאומטריה. אנוכי מציין את ההגדרה הנ"ל הזאת ללא קשר לדעותיו כאלה ואחרות כפרשן פוליטי אלא להתרשמותי ממנו כאיש טלוויזיה. מדובר ברב אמן. פשוטו כמשמעו. אמנון אברמוביץ' הוא אדם חכם, מרתק, משגשג, ומוכשר בעל היגיון נפלא ומחשבה מסודרת ובהירה. הוא קר רוח, מאופק, ובעל יכולת ניתוח מדויקת. אחזור כאן שוב על ההשוואה : הוא מדויק ברמה מתמטית. אמנון אברמוביץ' ניצב בראשה של חבורת אנשים מצומצמת מאוד (בארץ וגם בעולם) שנחנו בכושר דיבור יעיל, קצר, וברור כשהוא מצויד כל העת ביכולת ניסוח מזהירה. אמנון אברמוביץ' נמנה על אישים ספורים ובודדים בכמותם (בארץ וגם בעולם) שיודעים להביע את רעיונותיהם בטלוויזיה במינימום מילים. מדובר בגְדוּלָה. איש בעל נוכחות טלוויזיונית מעניינת, מושכת, נבונה, ומסקרנת. היום (ראשון – 29 במארס 2020) במהדורת החדשות של ערוץ 12 הגדיר אמנון אברמוביץ' בשפתו המיוחדת את הווייתו של שר הבריאות יעקב ליצמן כ- "…שכפ"ץ של ראש הממשלה בנימין נתניהו…".

3. יעקב ליצמן (איש מפלגת אגודת ישראל) הוא עסקן פוליטי דַל שאין לו צל של מושג בתחום ניהול הרפואה ברמה הלאומית, ואשר התמנה לתפקיד החשוב והאחראי של שר הבריאות במדינת ישראל (ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו). מדובר במינוי מוטעה ומחורבן שמאחוריו מסתתרים כל מיני חישובים פוליטיים גם מרחיקי לכת לימים רעים שיבואו. מדינת ישראל זקוקה מייד לצמרת מנהיגות רפואית עליונה שונה ואחרת לגמרי מסוגו של עסקן דל בשם יעקב ליצמן. 

הצבתו של יעקב ליצמן (איש מפלגת אגודת ישראל) כשר הבריאות בממשלת ישראל ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו, עכשיו בעת המשבר הרפואי החמור ואולי הקשה ביותר בהיסטוריה הבינלאומית אליו נקלעה גם מדינת ישראל, היא לא נכונה, מסוכנת, ועלולה להיות בכייה לדורות.

1. ביטול המשחקים האולימפיים של טוקיו 2020 ודחיית מועד היערכותם לקיץ 2021 האיץ אותי להעלות לאוויר שוב את הזיכרון ההוא של אולימפיאדת ברלין 1936. עשור ה- 70 במאה הקודמת. כמעט בטֶרֶם. השנים הראשונות רוויות שאיפות עשייה ויצירה בהיסטוריית תעשיית הטלוויזיה במדינת ישראל. הימים התמימים ההם של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שחלפו לבלי שוב. חזון בראשית : חברת Telefunken הגרמנית וימי הטלוויזיה הראשונים בתקופת סיקור אולימפיאדת ברלין 1936.

טקסט תמונה : עשור ה- 70 של המאה שעברה. בתקופה שערכתי והפקתי את תוכנית הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית לילדים ונוער, "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". (צילום מחלקת הסטילס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : עשור ה- 70 של המאה שעברה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני כ- 42 שנים. זהו מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר אלכס גלעדי. הוא היה במידה רבה מורי ורבי הטלוויזיוני. בר סמכא נפלא, רָעיוֹנָאי פורה, איש מעש, ומפיק דגול, מגדולי אנשי הטלוויזיה בכל הזמנים שפגשתי במשך 40 שנות שהייה בתעשיית הטלוויזיה – בארץ וגם בעולם. אלכס גלעדי הוא Grand Master טלוויזיוני משגשג ב-הא הידיעה במשך עשרות שנים. ציבור גדול בישראל, צעיר ומבוגר כאחד, איננו מודע לפועלו העצום והכביר והממושך של מר אלכס גלעדי בשירות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז 1969, בשירות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC מאז 1980, בשירות IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) מאז ראשית עשור ה- 80 במאה הקודמת, וגם בשירות IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) מאז ראשית עשור ה- 90 במאה הקודמת. התמונה צולמה על ידי בסתיו 1978 בפרוזדור בקומה השנייה שמוביל לאולפן ב' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים, בטרם שידור במוצ"ש של אחת מתוכניות "מבט ספורט" בימים ההם. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

שתי ההמצאות החשובות ביותר ששינו את פני הטלוויזיה לעַד כ- Media של תקשורת המונים המתעדת ומשדרת אינפורמציה בשידורים ישירים, היו המצאת הקלטת תמונת ה- Video ב- 1956 ע"י מהנדסי האלקטרוניקה של חברת AMPEX האמריקנית בראשות המהנדס המוביל צ'ארלס גינצברג (Charles Ginsburg). וכן המצאת ההילוך החוזר (עדיין לא Instant Replay) ב- 1961 בתחרויות הספורט ע"י מהנדס הטלוויזיה הראשי של ABC בוב טראקינג'ר (Bob Trachinger, נולד ב- 1923 ומת ב- 2010) ו- בהשראת נשיא חטיבת הספורט של הרשת רון ארלדג' (Roone Arledge נולד ב- 1931 ומת ב- 2002). בוב טראקינג'ר כיהן גם כפרופסור לטלוויזיה ומרצה בתחום באוניברסיטת UCLA במשך שלושים שנים, 1998 – 1968.

ב- 1956 צעדה תעשיית הטלוויזיה פסיעה ענקית לפנים. באותה השנה ההיא של 1956 הצליחו מהנדסי חברת אָמְפֶּקְס (AMPEX) האמריקנית ובראשם מהנדס הטלוויזיה רב המוניטין צ'ארלס גינסברג לפלס דרך טכנולוגית חדשה המאפשרת להקליט את תמונת ה- Video על סרט מגנטי ברוחב של 2 אינטשים. עד אז העבירו רשתות הטלוויזיה בעולם את אירועי הספורט (או כל אירוע אחר) אומנם בשידורים ישירים אולם מבלי יכולת להקליט אותם לשימוש חוזר. צילומי הפילם של אותם האירועים עד שנת 1956 נותרו העדות המצולמת היחידה. עד שנת 1956 לא הייתה קיימת ואין שום עדות של צילומי Video, כאמור משום שהטכנולוגיה הטלוויזיונית הבינלאומית המתפתחת בצעדי ענק טרם ידעה להקליט צילומי Video. היא ידעה לצלם ב- Video אך לא ידעה להקליט Video. רק ב- שנת 1956 הציגה חברת אָמְפֶּקְס האמריקנית את מכונת ה- VTR הראשונה (ראשי תיבות של Video Tape Recording) ואת סרט ההקלטה המגנטי ברוחב של שני אינטשים. מכשיר הקלטת ה- Video שנקרא 1000 VRX היווה פריצת דרך חשובה ושינה לעַד את גורל כלל שידורי הטלוויזיה, ו-גם את כיסוי ענפי הספורט השונים. כל איש טלוויזיה מהימים ההם זוכר היטב את קופסאות האריזה המכילות בתוכן את הטייפים הכבדים של "אָמְפֶּקְס" תוצרת ארה"ב הנושאים עליהם את הסרטים המגנטיים ברוחב של שני אינטשים בעלי יכולת הקלטה של תקופת זמן בין 90 דקות ל- 120 דקות. המצאות צילומי ה- Video והקלטת ה- Video על הרצועה המגנטית שינו את פני שידורי הטלוויזיה לעַד.

טקסט תמונה : טכנולוגיית הטלוויזיה בעידן סוף שנות ה-60 וראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת. זהו אחד הדגמים הראשונים של מכונת ה- VTR בתעשיית הטלוויזיה (ראשי תיבות של Video Tape Recording), פרי המצאתה של חברת AMPEX האמריקנית בשנת 1956. מכונת ה- VTR יודעת ויכולה להקליט את סיגנל ה- Video (תמונה + קול) של הטלוויזיה על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים. המצאת הקלטת סיגנל צילומי ה- Video ב- 1956 ע"י מהנדס הטלוויזיה האמריקני צ'ארלס גינזבורג (ו-חבריו) שינתה ל-עַד את פניה של תעשיית הטלוויזיה. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפלא השמיני שאירע במחצית עשור ה- 30 במאה הקודמת : חברת "Telefunken" הגרמנית בראשות המהנדס הראשי שלה וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) מחלוצות הטלוויזיה הבינלאומית, משדרת ישיר לציבור בגרמניה (לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הגרמנית והבינלאומית), כ- 80 / 70 שעות מתחרויות ה-א"ק, השחייה, וההתעמלות, וכן את טקסי הפתיחה והנעילה באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. "Telefunken" עושה זאת באמצעות שלוש מצלמות Video ענקיות שנראות למתבונן בהן היום כמו תותחי צילום, אולם "Telefunken" טרם ידעה ב- 1936 להקליט ולשַמֵר את סיגנל ה- Video. סיגנל הטלוויזיה של "טֶלֶפוּנְקֶן" הוזרק למרכזי צפייה ציבוריים כמו ספריות ותאטראות בערים ברלין, פוטסדאם, המבורג, ולייפציג. יש לציין כאן לטובת קוראי הבלוג כי הממציא הגרמני וולטר ברוך (Walter Bruch) נשען בחלק מהידע ותהליך פיתוח מכשירי הטלוויזיה שלו על ידע והמומחיות של שלושת מדעני הטלוויזיה האמריקניים ההם וולדימיר זווריקין (Vladimir Zworykin) מומחה אלקטרוניקה רוסי שהיגר לארה"ב (לאחר מהפכת אוקטובר 1917 הקומוניסטית בהנהגת המהפכן וולדימיר איליץ' לנין), פילו טיילור פרנסוורת' (Philo Tylor Farnsworth), ודייוויד סארנוף (David Sarnoff).

הטלוויזיה הגרמנית ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) צעדה את צעדיה הראשונים ב- 1935 ו-1936 ו-הפכה להיות מייד כלי מידע תקשורתי של Audio + Video בעל פוטנציאל תקשורתי ותעמולתי עצום ולכן בעל חשיבות עיתונאית – חדשותית ראשונה במעלה, וגם בתחום הבידור. תעשיית הטלוויזיה הגרמנית נחקרה, הומצאה, תוכננה, ו-תופעלה ע"י חברת Telefunken הגרמנית בראשות המהנדס וולטר בְּרוּךְ (Walter Bruch) מאז סוף שנות העשרים של המאה הקודמת. שגשוגה של Telefunken עוררה עניין וסקרנות עצומים לא רק בגרמניה הנאצית הדיקטטורית ובאירופה, אלא גם בכל רחבי העולם כולו לרבות מדינות שהיו מעצמות וחלוצות תקשורת אלקטרונית (רדיו) כמו ארה"ב, אנגליה, צרפת, יפן, ורוסיה. מצלמות הטלוויזיה של Telefunken פעלו באולימפיאדת ברלין 1936 תחת פיקודו הישיר של מיניסטריון התעמולה הנאצי בראשות ד"ר יוזף גבלס (Joseph Goebbels). וולטר ברוך ואנשיו היו המבצעים אולם יוזף גבלס היה האיש ההוגה, איש הרעיון, נותן הצַו והפקודה, בעל המילה האחרונה על פיו יישק דבר, ובסופו של דבר המוציא לפועל הראשי את מדיניות התקשורת ושיווק המסרים הלאומיים הנאציים מטעמו של הפיהרר אדולף היטלר. הכיסוי הטלוויזיוני הישיר של Telefunken את המשחקים האולימפיים של ברלין באוגוסט 1936 באמצעות מצלמות Video היה בשעתו מבצע טלוויזיוני מדהים, מסקרן, ו-מרשים ביותר ו-גם מורכב ומסובך מאין כמותו. השידורים הישירים של החלק הארי של תחרויות ה-א"ק, השחייה, וההתעמלות היוו חידוש טכנולוגי ועיתונאי כביר. כמעט בלתי נתפש. על הבימאים האולימפיים הגרמניים הוטלה אחריות כבדה. היה עליהם להבין בעיתונאות ולהכיר על בוריים את ענפי הספורט אותם הם מצלמים ומשדרים ישיר לרבות חוקת הספורט המאפיינת אותם. תפקידם היה להביא את הטוב ביותר לצופי הטלוויזיה שלהם בגרמניה ולתת להם תחושה כאילו הם יושבים באצטדיון האולימפי עצמו. היו אלה צעדי בראשית – היוליים של בימוי וצילום טלוויזיוני ישיר ב- 1936 וכפי שהתברר צעדים טלוויזיוניים בעלי פוטנציאל ענק. הצרה הגדולה הייתה שמדעני הטלוויזיה ב- 1936 לא ידעו עדיין איך וכיצד להקליט את צילומי ה- Video. המצאת הקלטת צילומי ה- Video נעשתה לראשונה בארה"ב ב- 1956. לא נותר אם כן זכר לצילומי ה- Video הישירים של חברת Telefunken את תחרויות אולימפיאדת ברלין 1936 מפני שהם מעולם לא הוקלטו. הערה שלי : העדות היחידה שנותרה לפליטה העוסקת ונוגעת לתיעוד המשחקים האולימפיים של ברלין 1936 הם צילומי הפילם של בימאית הקולנוע הגרמנייה לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl).

טקסט תמונה : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936 (16.8.1936 – 1.8.1936). האצטדיון האולימפי המרכזי בברלין. זהו אחד הצילומים התיעודיים החשובים ביותר בהיסטוריה של התפתחות הטלוויזיה הבינלאומית. המהנדס הראשי של חברת Telefunken וולטר ברוך (Walter Bruch, משמאל) בודק את Frame הצילום של מצלמת ה- Video הענקית באמצעות ה- Viewfinder שלה. המצלמה הזאת שקלה בסביבות רבע טון ונדרש צוות של כ- 5 אנשים כדי לתפעל אותה. מצלמות ה- Video הענקיות האלו של הדור הראשון דרשו תאורת יום חזקה ובהירה כדי לייצר תמונה איכותית. יש לזכור כי אזרחי גרמניה לא החזיקו בעת ההיא בבתיהם מכשירי טלוויזיה שטרם היו בכלל בנמצא. סיגנל הטלוויזיה של "טלפונקן" (Telefunken) נשלח ל- 28 (עשרים ושמונה) מרכזי צפייה ציבוריים כמו ספריות עירונית ותיאטראות בברלין והוקרנו שם על מסכי קולנוע גדולים. "טלפונקן" הצליחה לדחוף את סיגנל הטלוויזיה שלה גם למקומות רחוקים יותר כמו הערים המבורג, לייפציג, פוטסדאם, ועוד כמה ערים מרוחקות. היה מדובר בהישג תקשורתי עצום. מי שמע אז על יכולת אלקטרונית בו ניתן לדחוף ולהעביר את סיגנל הטלוויזיה למרחקים של 250 ו- 300 ק"מ ? מעריכים כי 1.000000 (מיליון) אזרחי גרמניה צפו במרכזי הצפייה הציבוריים המיוחדים (הוקמו ומומנו ע"י ממשלתו הנאצית של הפיהרר אדולף היטלר) בשידורי הטלוויזיה האולימפיים של Telefunken באולימפיאדת ברלין 1936. (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

המצאת ה-Replay ב-1961 בשידורי הטלוויזיה ע"י מהנדס הטלוויזיה האמריקני בוב טראקינג'ר (Bob Trachinger) איש רשת הטלוויזיה האמריקנית abc.

המצאת הרצועה המגנטית סללה כעבור כמה שנים בודדות ב- 1961 את דרכו הטכנולוגית של מהנדס הטלוויזיה הנודע של רשת ABC Sports בוב טראקינג'ר (Bob Trachinger) להמציא את ההילוך החוזר (עדיין לא Instant Replay) בשידורי הספורט. ההמצאה החשובה נעשתה בהשראתו של נשיא חטיבת הספורט של הרשת באותם הימים, רון ארלדג' (Roone Arledge). ב- 1960 טס רוּן אָרְלֶדְג' ליפן כדי לקנות את זכויות השידורים של משחק כוכבי הבייסבול של יפן (Japanese All star Baseball). באחד הערבים הפנויים הוא צפה בטוקיו בסרט קולנוע אודות הסמוראיים. רוּן אָרְלֶדְג' לא הבין כמובן את הטקסט היפני אך התרשם מהצילומים המרהיבים בהילוכים איטיים של קרבות הסמוראיים בסרט שצולם במצלמת פילם. רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) התרשם עמוקות מהסצנות האיטיות וחשב לעצמו כיצד ניתן יהיה להגשים את הרעיון הזה של שימוש חוזר בהילוכים איטיים של המהלכים הקרדינליים בעת שידורי טלוויזיה ישירים של משחקי הפוטבול. כששָב לארה"ב העלה את רעיון ההילוך החוזר האיטי בפני המהנדס הראשי ברשת ABC שלו בוב טראקינג'ר (Bob Trachinger). זה היה היכן שהוא ב- 1961 בעֵת סיור קדם הפקה שערכו באצטדיון "הקוליסיאום" האולימפי בלוס אנג'לס. שניהם סַרוּ לשתות בירה בפאב מקומי "Julie's" ליד האִצטדיון.

רוּן אָרְלֶדְג' פירט בפני בוב טראקינג'ר את רעיון שידור ההילוך החוזר האיטי לצופי הטלוויזיה והארכת רִגעי השיא של המבצעים הבולטים במשחקים, והתעניין לדעת אצל המהנדס שלו האם הדבר אפשרי מבחינה טכנולוגית. בוב טראקינג'ר מהנדס הטלוויזיה המבריק האזין בקשב רב וִשרטט את הסקיצה הטכנולוגית הראשונה על מפית. הם ישבו שם כמה זמן ושתו כמה כוסות בירה. כשקמו לשלם למלצר, אותו השרטוט ההוא של המכשיר של בוב טראקינג'ר כבר הושלם. עכשיו היה צריך להוציאו לפועל. מנהלי חטיבת ההנדסה של ABC חשבו שהרעיון מטורף ואינו בר ביצוע ולא אפשרו ל-בוב טראקינג'ר להתקדם. בוב טראקינג'ר לא וויתר. הוא השיג מקורות מימון ופיתח את הרעיון. לקח לו שלושה חודשים להפוך אותו למעשי.

השימוש הראשון בהקרנת הילוך החוזר ב- Video נעשה בעת שידור ישיר של משחק הפוטבול המסורתי "Texas A & M" בחג "יום ההודיה" בשנת 1961. המשחק היה נטול אירועים ולשידור ה- Replay לא הייתה כל משמעות. פריצת הדרך המשמעותית הייתה שבוע אח"כ בשידור ישיר של משחק פוטבול מסקרן בין מכללות בוסטון (Boston) וסיראקיוז (Syracuse). הקווטרבק ג'ון קונקאנון ביצע מהלך ווירטואוזי של ריצת 70 יארד ובסופו ביצע את הטאצ'דאון (Toutchdown). שש מצלמות צילמו את המהלך. מחלקת הספורט של ABC שידרה את ההילוכים החוזרים של ג'ון קונקאנון רק במחצית המשחק כשהשַדָּר פאול קרייסטמן (Paul Christman) מנתח אותם בקולו. איש בארה"ב (וגם בעולם כולו) לא ראה עד אז בטלוויזיה שידור של הילוך חוזר איטי באירוע ספורט. הרגע הזה שינה את פני שידורי הספורט בתעשיית טלוויזיה לעַד. הוא אחד החשובים ביותר בתולדות התפתחות טכנולוגיית הצילום וההקלטה בשידורי הספורט בטלוויזיה מפני שהאריך את חוויית השיא של הצפייה האנושית הטלוויזיונית באירועים המכריעים בתחרויות הספורט. [1]  [2].

טקסט תמונה : רון ארלדג' המנוח (2002 – 1931) איש רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC. יוזם וממציא של שתי תוכניות הספורט עתירות המוניטין ברשת שלו (היו מפורסמות גם מעבר לגבולות אמריקה), "Wide World of Sports" ו- "Monday Night Football". החל מ- 1968 שימש נשיא חטיבת הספורט של ABC. ב- 1977 מינו אותו בעלי רשת abc מר ליאונארד גולדנסן ומר פרד פירס גם לנשיא חטיבת החדשות של ABC. אנשי ABC (ולא רק הם) נשבעים ש-רון ארלדג' הוא אישיות טלוויזיה ענקית אולי הגדולה והיצירתית ביותר שצמחה בתעשיית הטלוויזיה של ארה"ב מעולם. אין בכך כל ספק. (באדיבות ארכיון רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : בוב טראקינג'ר המנוח (2010 – 1923). שימש שנים ארוכות בהצלחה רבה כ- מהנדס טלוויזיה ראשי מזהיר של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC והיה מקורב מאוד לרון ארלדג'. כיהן גם כפרופסור לטלוויזיה באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס בשנים 1998 – 1968 (באדיבות רשת הטלוויזיה האמריקנית ארכיון ABC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תזכורת : פוסט מס' 869. הפלא הטכנולוגי הטלוויזיוני הגרמני ב- 1936 שנקרא TELEFUNKEN, והמופת הארגוני של המשחקים האולימפיים של ברלין 1936 ע"י שני ראשי הוועדה המארגנת הגרמנית פרופסור קארל דים ו-ד"ר תיאודור ליוואלד. פוסט מס' 869. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. 

טקסט תמונה : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. פרופסור קארל דים המנכ"ל המוכשר והמזהיר של הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים ב- ברלין 1936. (באדיבות Olympia 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : האולימפיאדה הנאצית של  ברלין 1936. ד"ר תיאודור ליוואלד נשיא הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים ב-ברלין 1936. הוא וקארל דים נחשבו לצוות ארגון מצטיין ברמה העליונה ביותר. (באדיבות Olympia 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

וצריך לזכור עוד דבר. מהנדסי הטלוויזיה הגרמנית של חברת "TELEFUNKEN" ב- 1936 ובראשם מהנדס האלקטרוניקה הנודע וולטר בְּרוּךְ (Walter Bruch) היו הראשונים בהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית שהעבירו בשידורים ישירים כ- 75 שעות באירוע ספורט בינלאומי ענק בסדר גודל כזה. שידורי הטלוויזיה אז ב- 1936 לא התקיימו במתכונת הטכנולוגית המוכרת היום. האנשים טרם החזיקו מקלטי טלוויזיה בסלון ביתם. יעדי סיגנל שידורי הטלוויזיה כוונו לנקודות צפייה ציבוריות מרוכזות. ב- ברלין עצמה הוקמו עשרים ושמונה מרכזי צפייה מיוחדים בספריות ובתיאטראות העיר למען האזרחים כדי לאפשר להם לצפות בטקסי הפתיחה והנעילה ובתחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות. האצטדיון האולימפי היה מאוכלס מידי יום ביומו ב- 105000 (מאה וחמישה אֶלֶף) צופים כמוהו גם הבריכה האולימפית שאת יציעיה גדשו כל יום 40000 (ארבעים אֶלֶף) צופים. מרכזי הטלוויזיה המאולתרים היו פיצוי למאות אלפי אזרחים גרמנים שלא הצליחו לקנות כרטיסים אבל ראו את הפלא השמיני בהיווצרותו ובהתגלמותו. וולטר ברוך הפך לאלוהי הטכנולוגיה הטלוויזיונית בגרמניה. משרד הדואר והתקשורת הגרמני ב- 1936 באחריותו של שר התעמולה והמומחה הנאצי הראשי להסתה לאומית ד"ר יוזף גבלס ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) הרחיק לכת ודחף את סיגנל הטלוויזיה מחוץ לברלין לעבר ערים מרוחקות כמו פוטסדאם הסמוכה, ולייפציג והמבורג המרוחקות. זה היה פלא טכנולוגי מזהיר בתולדות הטלוויזיה הגרמנית לדורותיה. DOZ (גוף הטלוויזיה הגרמני שהיה אחראי על כיסוי המשחקים האולימפיים של מינכן 1972) בראשות הורסט זייפארת, רוברט למבקה, אולי וולטרס, קארל היינץ, ו- אולריך בראון והוועדה המארגנת בראשות ווילי דאומה נהנו ממורשת הטלוויזיה הגרמנית שנוצרה ב- 1936.

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי. מהנדס האלקטרוניקה הראשי של חברת "TELEFUNKEN" וולטר ברוך (Walter Bruch) בוחן את עבודת אחת משתי מצלמות ה- Video הענקיות שסיקרו את טקס הפתיחה האולימפי, את תחרויות הא"ק, ואת הגעת רצי המרתון לאצטדיון. (באדיבות מר אולריך ארדט מ- ZDF ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שלוש מצלמות Video ענקיות שכל אחת מהן שקלה כמעט רבע טון סיקרו את תחרויות הא"ק והשחייה והגעת רצי המרתון לאצטדיון האולימפי. דרושים היו שישה אנשים כדי לתפעל את תותח הצילום הענק וגדל המידות. הטלוויזיה הגרמנית החדשנית פעלה ב- 1936 תחת עינו הפקוחה פיקוחו של משרד רשות הדואר והתקשורת הנאצית הטוטליטארית ברייך ה- 3, ה- DRP, והייתה כפופה ישירות לשר התעמולה ד"ר יוזף גבלס. חוץ ממשימות הספורט נועדו לה מטרות פוליטיות. ד"ר יוזף גבלס כבר הכריז חד וחלק באופן חד משמעי במארס 1935 בחנוכת צילומי הטלוויזיה הראשונים של חברת "Telefunken", את ההצהרה הבאה, כי, "כל אמצעי התקשורת של הרייך ה- 3 הגרמני מולאמים, והם יוקדשו למען המדינה הנאצית ו-צרכיה". איש כמובן בגרמניה לא הטיל ספק בהכרזה הדיקטטורית הזאת.

טקסט תמונה : אחת התמונות הנדירות של מצלמת טלוויזיה אלקטרונית בת הדור הראשון בימים ההם של באולימפיאדת ברלין 1936. זוהי אחת משלוש מצלמות ה- Video ענקיות הממדים שמהנדסי האלקטרוניקה הגרמניים של חברת Telefukenהפועלת במסגרת רשות הדואר הגרמני ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche  Reich  Post) השתמשו בהן בעת סיקור ושידורי הטלוויזיה הישירים באולימפיאדת ברלין 1936. המצלמה הנראית בתמונה הנ"ל הזאת (מצוידת בשפופרת הצילום איקונוסקופ פרי המצאתו של ד"ר וולדימיר זווריקין) נראית כמו תותח צילום ומוצבת באִצטדיון האולימפי המרכזי. שלוש מצלמות Video כיסו את תחרויות הא"ק, השחייה, ואת שלב ההגעה של רצי המרתון לאִצטדיון האולימפי. משקלה של מצלמת Video כזאת היה כמעט רבע טון. המצלמות נזקקו למזג אוויר בהיר ואור יום חזק כדי לייצר סיגנל תמונה באיכות ראויה לצורכי שידור. שלוש מצלמות ה- Video הגרמניות הפיקו 72 שעות שידורים ישירים בטלוויזיה הגרמנית במשך 16 ימי התחרויות אך חומר השידור לא הוקלט מעולם [1]. (באדיבות OLYMPIAZEITUNG 1936. ארכיון יואש אלרואי. גל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. צילום ממטוס קל חושף את האצטדיון האולימפי המרכזי (105000 מקומות ישיבה) ואת הבריכה האולימפית (20000 מקומות ישיבה) ניצבים במוקד הקומפלקס הספורטיבי הגרמני. משמאל למעלה בקצה התמונה רואים את הכניסה המלכותית לקומפלקס האולימפי היפהפה. (מתוך התיעוד הגרמני "1936 Olympia". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. זהו אצטדיון ההתעמלות. האדריכל וורנר מארץ' (Werner March) העניק לו מראה של אמפיתיאטרון יווני פתוח. (מתוך התיעוד הגרמני "1936 Olympia". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. זהו אצטדיון ההתעמלות האולימפי. האדריכלים הגרמניים התוו והעניקו לו צורה של אמפיתאטרון כפי שהיה מקובל ביוון הקלאסית. (מתוך התיעוד הגרמני "1936 Olympia". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מאמץ הארגון והעבודה האולימפית היה מסודר, שיטתי, וקפדני. בראש ההיררכיה הארגונית האולימפית ניצבו שני שרי הרייך ה- 3, שר החינוך והמדע וקידום העם בֵּרְנָהארְד רוּסְט (Bernhard Rust) ושר הספורט הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן. שני אנשי הביצוע המרכזיים שלהם היו ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד שמונה לנשיא הוועדה המארגנת וד"ר קָארְל דִים (Carl Diem) המזכ"ל והרוח החיה בוועדה המארגנת. תֵיּאוֹדוֹר לִיוָואלְד ׁ(Theodor Lewald) כיהן גם כנשיא הוועד האולימפי הגרמני עד 1934 ואז הוחלף ובמקומו התמנה לתפקיד ידידו של אדולף היטלר הָאנְס פוֹן טְשָאמֶר אוּנְד אוֹסְטֶן (Hans Von Tschammer Und Osten). ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד היה חבר וותיק בעל מוניטין ב- IOC בשנים 1938 – 1924. קָארְל דִים היה חבר מרכזי וחשוב ב- וועד האולימפי הגרמני.

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. זהו שר הספורט (Reich Sport Fuhrer) הגרמני בתקופת הרייך ה- 3, האנס פון טשאמר אונד אוֹסְטֶן (Hans Von Tschammer Und Osten) מי שהיה הביצועיסט הראשי של הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר בענייני הספורט של המדינה ונשיא הוועד האולימפי הגרמני. האנס פון טשאמר אונד אוסטן היה הבוס הראשי של הוועדה המארגנת הגרמנית בראשותם של ד"ר קארל דים וד"ר תיאודור ליוואלד. הוועדה המארגנת הזאת הציבה סטנדרטים חדשים יעילים ומדויקים של ארגון, ניהול, והפקה של המשחקים האולימפיים. (מתוך התיעוד הגרמני 1936 Olympia. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זהו ברנאהרד רוסט (Bernhard Rust) שר החינוך והמדע בממשלת הרייך ה- 3 שהיה גם האחראי על קידום העם, ניצב בראש ההיררכיה הארגונית לצדו של שר הספורט ואחראי בפני הפיהרר אדולף היטלר על הביצוע הארגוני של שתי האולימפיאדות הגרמניות ב- 1936, אולימפיאדת החורף בגארמיש – פארטנקירשן ואולימפיאדת הקיץ בברלין. (מתוך התיעוד הגרמני "1936 Olympia". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מהנדסי חברת האלקטרוניקה הגרמנית "TELEFUNKEN" הבלתי נלאים שפעלו תחת הוראות סיקור מפורשות של משרד ה- DRP העבירו חלק מהשידורים הישירים של אולימפיאדת ברלין 36' גם באמצעות כמה ניידות שידור מיוחדות ששילבו הפעלת צילומי Film וצילומי – Video בעת ובעונה אחת. המצלמה שהוצבה על גג הניידת שלהן צילמה אמנם בפילם אך בבטן הניידת הורכבה מעבדת מיוחדת ומתוחכמת שפיתחה את הפילם במהירות עצומה בפרק זמן של 40 (ארבעים) שניות בלבד ותרגמה אותו מייד באמצעים אלקטרוניים לתמונת Video כדי שניתן יהיה להעביר אותה בשידור ישיר לאולפן הטלוויזיה. בכך אפשרה חברת "טלפונקן" (Telefunken) להעביר שידורי ספורט בטלוויזיה כמעט באופן ישיר לאחר התמהמהות טכנית קצרה בת 40 שניות. ציבור הצופים כמובן לא היה מודע להשהיית הזמן הזאת.

טקסט תמונה  : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. צילום נדיר של ניידת שידור טלוויזיה של DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) מסוג מרצדס נושאת עליה מצלמת פילם. (באדיבות אולריך ארדט  מ- ZDF. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. ניידת שידור של "TELEFUNKEN" מעבירה באמצעות כבל Video היוצא ממכונית המרצדס את סיגנל התמונה לעבר אולפן הטלוויזיה. (באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. מעבדת הפילם בתוך ניידת השידור מפתחת את החומר ומעבירה אותו לאינפורמציה אלקטרונית של תמונת Video המשודרת לאולפן הטלוויזיה. הישג טכנולוגי מרשים. (באדיבות אולריך מ- ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סיגנל השידורים הישירים בטלוויזיה הגרמנית הועבר ל- 28 מרכזי צפייה מיוחדים שהוקמו בברלין עיר הבירה לרבות הכפר האולימפי ששכן בפאתי ברלין אך מהנדסי האלקטרוניקה הגרמנים הצליחו לשלוח אותו כאמור לטווחים של עד 300 ק"מ שהיו מיועדים לערים מרוחקות כמו המבורג, לייפציג, ופוטסדאם. מאות אלפי אזרחים גרמניים צפו בפלא השמיני של שידורי הטלוויזיה הישירים של Telefunken. לא נשאר שום זיכרון מצילומי ה- Video האלה של ברלין 36' מפני שהמהנדסים של חברת "TELEFUNKEN" טרם ידעו להקליט את תמונת ה-Video שהם הפיקו וצילמו. [2].

טקסט תמונה : אוגוסט 1936. האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. משרד ה- DRP הממשלתי הגרמני הנאצי (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) באחריותו של שר התעמולה הגרמני ד"ר יוזף גבלס, מקים עשרות מרכזי צפייה ציבוריים לטלוויזיה בגרמניה אולם הסמוכים למוקד הסיקור הטלוויזיוני של ניידות השידור בברלין : בכפר האולימפי בברלין, בברלין עצמה, ובערים נוספות כ- לייפציג, המבורג, פוטסדאם, ואחרות המאפשרות לאזרחי גרמניה לצפות בשידורים הישירים של TELEFUNKEN. השידורים הישירים של Telefunken התרכזו בטקסי הפתיחה והנעילה האולימפיים של ברלין 1936 כמו גם בתחרויות בענפי הספורט העיקריים : ה-א"ק, השחייה, וההתעמלות. מאות אלפי אזרחים גרמניים צפו בשידורי הטלוויזיה של TELEFUNKEN שנקראו בפי כל, "הפלא השמיני". (התמונה באדיבות אולריך ארדט מ- ZDF . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

זיכרון הצילום היחיד שנותר מאולימפיאדת ברלין הוא סרטה הדוקומנטארי בן כארבע שעות "OLYMPIA" (בפילם) של הבימאית הגרמנית הנודעת גב' לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl). "אולימפיה" הוא מסמך קולנועי – דוקומנטרי מרתק שהוכן והורכב ב- 1936 משני חלקים : הראשון נקרא, "פסטיבל העמים" (Fest der Volker) ושמו של החלק השני הוא "פסטיבל היופי" (Fest der Schonheit). לני ריפנשטאהל תיעדה את משחקי ברלין 1936 באמצעות 45 מצלמות פילם בנות 35 מ"מ, עליהן הורכבו עדשות צילום מגוונות מסוגים שונים. צוות הצילום הענק שלה כלל כ- 300 / 250 אנשים. האמצעים הרבים והמגוונים של ההפקה הקולנועית היקרה בעלות של כ- 3.000000 (שלושה מיליון) מארקים גרמניים מומנה כולה ע"י מיניסטריון התעמולה בראשות השַר ד"ר יוזף גבלס ועל פי הוראתו המפורשת של הקנצלר – פיהרר של גרמניה הנאצית אדולף היטלר.

טקסט תמונה : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. תיעוד מעניין של המתעדת ןבימאית הקולנוע הגרמנייה הגדולה לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl, בת 34 במרכז) בחברת שני מעריציה, הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר (Adolf Hitler מימין, בן 47) ושר התעמולה יוזף גבלס (Joseph Goebbels בן 39, משמאל). (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

45 (ארבעים וחמישה) הצלמים של לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל ועוזריהם ירו בעת תיעוד התחרויות האולימפיות של ברלין 1936 כמות פנטסטית של 500000 (חצי מיליון) מטר של פילם מצולם, ביניהם שוטים רבי המוניטין המנציחים את זכייתו של האָצָן השחור האמריקני הפִּלְאִי גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) בארבע מדליות זהב בתחרויות הא"ק, בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מטרים (10.3 ש') ו- 200 מטרים (20.7 ש'), קפיצה לרוחק (8.06 מ'), ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מטר בה קבעה הרביעייה האמריקנית שיא עולם של 39.8 ש' (הרץ הראשון היה גֶ'סִי אוֹאֶנְס, הרץ השני היה רָאלְף מֶטְקָאלְף, הרץ השלישי היה פוֹי דְרֵיְיפֵּר, והרץ המסיים היה פְרָאנְק וָויְיקוֹף). לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל התעלמה מתורת הגזע הארי של גרמניה הנאצית והמצלמות שלה חשפו את גֶ'סִי אוֹאֶנְס וספורטאים שחורים נוספים בנבחרת ארה"ב במלוא הדרם הספורטיבי. הבימאית הגרמנייה לא התייחסה לעימות הספורטיבי – פוליטי שהפגין הקנצלר הגרמני אדולף היטלר בשעה שסירב ללחוץ את ידיהם של הספורטאים המנצחים השחורים האמריקניים. לני ריפנשטאהל מציגה את היטלר בסרט התיעודי "אולימפיה" כבן אנוש רגיל שצופה בהנאה בתחרויות.

טקסט תמונה מימין : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. טקס הפתיחה באצטדיון האולימפי. הבימאית הגרמנייה רבת המוניטין גב' לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl, מימין) והצלם שלה עוקבים אחרי ריצתו של נושא הלפיד ומדליק המשואה האולימפית פריץ שילגן. (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. זהו ג'סי אואנס (Jesse Owens, בן 23) האתלט האמריקני השחור שזכה בארבע מדליות זהב אולימפיות בברלין 36' : בשתי הריצות ל-100 מ' ו-200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ', והפך למוּשָא הערצתה של בימאית הקולנוע לני ריפנשטאהל. (באדיבות OLYMPIA ZEITUN  1936. ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי , "למילים יש וויזואליה משלהן" ׁ(בן 12 כרכים), במסגרת הסדרה בת 13 ספרים שחקרתי וכתבתי , וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".

הערה אישית שלי כעורך ראשי ומפיק ראשי הנוגעת למבצע השידורים הישירים שלנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית את אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984.

בחודש דצמבר של שנת 1983 השתתפתי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (מנכ"ל רשות השידור באותה התקופה היה יוסף "טומי" לפיד ז"ל, טוביה סער כיהן כמנהל הטלוויזיה, ויאיר שטרן ניהל את חטיבת החדשות) בפגישה בת ארבעה ימים של ה- WBM האולימפית (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) בלוס אנג'לס. הפגישה הבינלאומית המועילה דנה בהיערכות המורכבת והעוצמתית של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC מי ששימשה ה- Host broadcaster של המשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 1984 (12.8.1984 – 28.7.1984). כעורך ראשי, מפיק ראשי, ומנהל מבצע השידורים הישירים הסבוך והמרוחק של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' מטעם הטלוויזיה הישראלית הציבורית, נדרשתי מחד כל העת לא רק להבין את פעולותיהם הסבוכות והמדויקות של אנשי רשת הטלוויזיה האמריקנית ה- EBU ,ABC (איגוד השידור האירופי), ו- LAOOC (הוועדה המארגנת האמריקנית של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984) שעבדו בקצב מטורף, אלא גם לפקוח מאידך עיניים גדולות שלי על מעשיהם וביצועיהם "הטלוויזיוניים האולימפיים" האיטיים והמסורבלים של כל מיני קולגות המובילות שלי בשידור הציבורי (לא כולם) שגבלו לא רק באי ידע משווע ואי הכרת החומר הטכנולוגי והלוגיסטי הסבוך של משחקי לוס אנג'לס 1984, אלא היו נגועים לעיתים בעצלנות ביורוקרטית ובטלנות ביצועיסטית מרגיזים ש-שיבשו את ריתמוס ההתקדמות שלי כנציג הטלוויזיה הישראלית הציבורית בפרויקט השידור המורכב. ההתמזגות והזרימה שלנו עם ה- EBU הקלה עלי את מלאכת ההפקה של שידורי הטלוויזיה הישראלית בלוס אנג'לס 1984. באותה הפגישה ההיא בדצמבר 1983 התוודעתי (לא רק אני) לפועלם וכישרונם הטכנולוגי והלוגיסטי העצום, איכותי וכמותי, מגובים בכלכלה איתנה ועשירה של כלל אנשי ABC ובראשם רון ארלדג' ובוב טראקינג'ר. ראה הספר עב הכרס בן 12 (שניים עשר) כרכים "הפקות חובקות ארץ ועולם" שחקרתי וכתבתי, ואשר עוסק בין היתר גם במבצע השידורים של הבינלאומי ושל הטלוויזיה הישראלית הציבורית את אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' הנפלאה ההיא שנערכה לפני 36 (שלושים ושש) שנים, הפעילה ABC לראשונה את הדור הראשון של מצלמות הטלוויזיה SSM (ראשי תיבות של Super Slow Motion) בתחרויות ה-א"ק, ההתעמלות, וקפיצות למים.

יו"ר הוועדה המארגנת האמריקנית (LAOOC) של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' מר פיטר יוברות' (Peter Ueberroth) מכר את זכויות השידורים לרשתות הטלוויזיה ברחבי העולם תמורת סכום גלובאלי של 288.000000 (מאתיים שמונים ושמונה מיליון) דולר. מתוכן שילמה ABC כאמור את מרב הממון, סכום של 225.000000 (מאתיים עשרים וחמישה מיליון) דולר. חוזה זכויות השידורים הטלוויזיוני הפנטסטי הזה נחתם כבר ב- 1979 (חמש שנים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984) בין פיטר יוברות' בשם הוועדה המארגנת האמריקנית לבין רון ארלדג' (Roone Arledge) נציג ABC. מדובר בהסכם כספי חסר תקדים בהיקפו. צריך להבין כי ABC שילמה בעבור זכויות השידורים של אולימפיאדת מונטריאול 1976 סך של 25.000000 (עשרים וחמישה מיליון) דולר ו- NBC שילמה בעבור זכויות השידורים של אולימפיאדת מוסקבה 1980 סך של 87.500000 (שמונים ושבעה מיליון וחצי) דולר. (NBC לא שידרה לבסוף את המשחקים האולימפיים של מוסקבה בקיץ 1980 בגלל החרם הפוליטי שהטיל נשיא ארה"ב ג'ימי קארטר (Jimmy Carter) על ברה"מ בעקבות פלישתה לאפגניסטאן. למרות הביטוח, ספגה NBC נזק כספי בסדר גודל של 30.000000 (שלושים מיליון) דולר. והנה תפח ונסק עכשיו הסכם הזכויות של לוס אנג'לס 84' לגובה של כמעט רבע מיליארד דולר. אח"כ מכרו הוא פיטר יוברות' ואנשיו את זכויות הפרסום והחסויות הבלעדיות באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' למספר מוגבל של כמאה חֲברוֹת מסחריות שחולקו לשתי קטגוריות כספיות : Sponsors (מעניקות חסות), ו- Suppliers (ספקיות). בתחום כרטיסי האשראי אִפשרה LAOOC לחברת Visa להיכנס למשחקים האולימפיים כנותנת חסות בלעדית ומנעה כמובן את הופעתן של חֲברוֹת אשראי גדולות אחרות כמו "אמריקן אקספרס", "מאסטר קארד", ואחרות להשתתף בחגיגה האולימפית. עשרות חברות מסחריות גדולות בעלות שֵם ומוניטין בארה"ב ובעולם, ביניהן קוקה-קולה, מקדונלד, ויזה, M3, פיליפס, חברת התקשורת AT & T ורבות נוספות קנו את זיכיון החסות תמורת ממון רב והכניסו לקופתה של הוועדה המארגנת בראשותו של פיטר יוברות' כ- 125.000000 (מאה עשרים וחמישה מיליון) דולר. מכירת הכרטיסים לכל מִגוון התחרויות האולימפיות בלוס אנג'לס 84' עלתה על כל דִמיון והכניסה לקופתה של הוועדה המארגנת מחיר שיא של 85.000000 (שמונים וחמישה מיליון) דולר. חברת התקשורת האמריקנית AT & T שילמה ל- LAOOC סכום שיא של 14.000000 (ארבעה עשר מיליון) דולר ונטלה על עצמה את מימון הלוגיסטיקה, התחזוקה, רכבים, וחלק מכוח האדם שהועסק אד הוק ע"י הוועדה המארגנת. AT&T מימנה גם מרוץ הלפיד האולימפי שנישא ע"י אלפי רצים אמריקניים בדרך הארוכה מהחוף המזרחי לאורך אלפי קילומטרים של מדינה הענקית בואכה לוס אנג'לס.

משהוברר בסיום המשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 84' ב- 12 באוגוסט 1984 כי הקפיטליזם האמריקני הכלכלי ניצח, וכי המאזן הפיננסי של הוועדה המארגנת האמריקנית (LAOOCׂ עומד על רווח גדול של 150.000000 (מאה וחמישים מיליון) דולר, רנטביליות ותשואה שנבעו גם מיחסי ציבור יעילים ושיווק נמרץ, ועמם מכירת כרטיסים מוצלחת ומשגשגת ביותר לכלל התחרויות האולימפיות (לרבות תחרויות הקליעה למטרה ותחרויות חץ וקשת), הוענק לפיטר יוברות' גְמוּל כספי (בונוס אישי) של 5.000000 (חמישה מיליון) דולר על מילוי תפקידו כנשיא מצליח ואות הערכה על הצטיינותו כמארגן המשחקים. אִצטדיון "Coliseum" אירח את תחרויות הא"ק וטקסי הפתיחה והנעילה (!). בריכת השחייה הפתוחה של אוניברסיטת USC אירחה את תחרויות השחייה, בהיכל הספורט של אוניברסיטת UCLA התקיימו תחרויות ההתעמלות, ובהיכל ה- FORUM מגרש הכדורסל הביתי של קבוצת הלוס אנג'לס לייקרס נערכו תחרויות הכדורסל. משחקי הכדורגל התקיימו באִצטדיון ה- Rose Bowl ב- Pasadena וכן הלאה.

מרכז השידורים הבינלאומי הוקם בלב השטח של אולפני חברת הסרטים של קולומביה הישנה. נשבה שם אווירה הוליוודית. משרד ההפקה והשידורים שלנו עמד לשכון בביתן מספר 13. "…מר יואש אלרואי יש לך מזל, למקום שאתה עומד בו יש היסטוריה קצרה, השירותים שלכם היו שייכים פעם למרִילִין מוֹנְרוֹ וקְלָארְק גֵיְיבְּל…", התלוצץ מר דיוויד הולמן ראש צֶוֶות אנשי הלוגיסטיקה של ABC שהקצוּ את חלוקת השטח לגופים המשדרים. החידוּש הטכנולוגי הגדול באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' היה אִבזוּר לראשונה בהיסטוריה הטלוויזיונית (!) את עמדות השידור ב- Venues של תחרויות הא"ק השחייה, הקפיצות למים, וההתעמלות במחשב מהיר ומדהים הממיין, מסדר, ומדרג כהרף עין את טבלת התוצאות והמובילים בתחרויות הספורט האולימפיות השונות. מדובר במחשב חדיש, מהיר, ומזהיר ה-קרוי EMS (ראשי תיבות של (Electronic Mail System). זהו מחשב רב תכליתי שמשמש עוזֵר שַדָּר אוטומטי, ואשר מקֵל בצורה משמעותית ביותר על שַדָּרֵי ה- play by play ועל פרשניהם המאיישים את עמדות השידור האולימפיות באִצטדיון הא"ק, בהיכל ההתעמלות, ב-בריכת השחייה, ו-בתחרויות הקפיצות למים. חטיבת הספורט העשירה, המאורגנת והמצוידת היטב בכוח אדם מאומן וטכנולוגיה חדישה של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בראשות רון ארלדג' שימשה גם כ- Host broadcaster בינלאומי של כלל השידורים האולימפיים הבינלאומיים. ABC הקימה קבוצה מבצעית בת 3000 (שלושת אלפים) אנשים לצורך מימוש משימת השידור האמריקנית והבינלאומית הענקית הזאת.

[1] ראה נספח : סיפרו של רון ארלדג', "ROONE". הספר יצא לאור בארה"ב לאחר מותו.

[2] ראה נספח : ריאיון עיתונאי שערך המגזין האמריקני הנפוץ "PLAYBOY" עם רון ארלדג' מנהל חטיבת הספורט של רשת ABC באוקטובר 1976 (לאחר אולימפיאדת מונטריאול 76'), במדור מיוחד במגזין הקרוי, "PLAY BOY INTERVIEW".

טקסט תמונה : דצמבר 1983. לוס אנג'לס. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. מדובר בסיור קדם ההפקה הבינלאומי ב- IBC במסגרת ה- WBM הראשון באולפני חברת קולומביה הישנה בלוס אנג'לס. אני ניצב עם רשומות ההפקה שלי ליד ביתן מס' 13 באולפנים הישנים של חברת "קולומביה". על פי השמועה שכנו כאן המלתחות, המקלחת, והשירותים הפרטיים של שני שחקני הקולנוע הנודעים קלרק גייבל (Clark Gable) ומרילין מונרו (Marilyn Monroe). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 25 ביולי 1984. אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 36 שנים. שני השדרים המובילים של חטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית, אורי לוי (משמאל) ויורם ארבל (מימין) יושבים בעמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי "הקוליסיאום", ו- מתכוננים לקראת השידור הישיר של טקס הפתיחה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 שנועד להיערך בשבת – 28 ביולי 1984. אנוכי בן 82, היום. גם בחלוף תקופת זמן כה ארוכה, שניהם, אורי לוי ויורם ארבל הם בלתי נשכחים עבורי ו- גם בעבור רבים אחרים במדינת ישראל. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 36 שנים. אנוכי עם Champ האגרוף הבלתי נשכח מוחמד עלי (בן 42 חולה פרקינסון, בתצלום) ב- IBC באולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. ספורטאי עַל ומתאגרף נערץ עלי לעַד בעת שהוא מעניק לי את חתימתו האישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 869.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג yoashtvblog.co.il מוענק בחינם לציבור הקוראים.

הערה 4 : הבלוג yoashtvblog.co.il צבר מאז היווסדו ביולי 2012 יותר מ-800000 (שמונה מאות) אלף קוראים, נכנסים, ומתעניינים.

—————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 869 : הועלה לאוויר ביום שני – 30 במארס 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

—————————————————————————————————-

2. פוסט מס' 869. מדינת ישראל היא ברגעים הארוכים והממושכים האלה מדינת פארטאץ' בכל מובן ומכל היבט. מדינה נעדרת מנהיגות, שבראשה ניצב ראש ממשלה בשם בנימין נתניהו שמשמיץ ומתקלס בטרם הבחירות ב- 2 במארס 2020 לכנסת ה- 23 ללא כל מעצורים ביריבו הפוליטי מנהיג "כחול / לבן" רב אלוף במיל. בני גנץ מי שהיה רמטכ"ל צה"ל במלחמת "צוק איתן" בתקופה שבנימין נתניהו היה ראש ממשלה. מדהים וחסר תקדים : ראש הממשלה מתקלס ומשמיץ בפרהסיה ובפומבי את מצביא המלחמה שלו ב- "צוק איתן". ישראל היא מדינה חסרת משמעת ציבורית, מופקרת בתחומים רבים של חיינו, ולא מאורגנת נכון. לא רק בתחבורה הציבורית וברפואה הציבורית העמוסות לעייפה במסורבלות, ביורוקרטיה מעיקה, צפיפות, ו-תורים ארוכים כאורך הגלות. אין מדובר בגזירת גורל. מנהיג האומה בנימין נתניהו האיש הנושא על ראשו שלושה תיקי אישום פליליים חמורים 1000, 2000, ו-4000 העוסקים במתן שוחד, מרמה, והפרת אמונים מצדו, מזמין את יריבו בני גנץ בסגנון אָלִים ו-פִרְחָחִי במסווה עליצות חייכנית וכאילו תמימה של ילד בכיתה ו' בבי"ס יסודי, ללכת עמו מכות בטלוויזיה נוכח פני העַם במאבק על הבכורה וכיבוש השלטון. מדהים, עלוב, מחורבן, מביך, ובלתי מתקבל על הדעת. כל ניסוח טוב. מנהיג האומה כיום רחוק מלהיות מאחד האומה. לא יסולח. אבל…בנימין נתניהו הוא איש ואדם נבון ו-מוכשר. רב אמן בהבנת כוחה של התקשורת לגווניה השונים. הוא ללא ספק Grand Master לעיתים ספונטאני בהבנת כוח יצירתו והשפעתו של ה- Medium הטלוויזיוני על ההמונים והוא גם יודע להופיע על המסך מול מצלמות הטלוויזיה ולדקלם טקסטים כאילו היה כוכב קולנוע אמריקני. ולא רק זאת, בנימין נתניהו היה בשעתו לוחם וקצין קרבי בסיירת מטכ"ל ונשבע להקריב את חייו למען המדינה (כמו רבים מאיתנו) אם יִידָרֵש. היום, בשאיפתו העזה לשמור כל כיסאו בכל מחיר הוא הפך לחוֹצֶה, חוֹצֵץ, מְפַצֵל, מְפָרֵק, ומְפַלֵג של רְבָדֵי ושְכָבוֹת הַאוּמָה במקום לאַחֵד אותן.  לכן לא יסולח לו פעמיים. פוסט מס' 869. הועלה לאוויר ביום שני – 30 במארס 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור החליטו להפקיד באביב – קיץ 2002 בידיו המופרכות של המנכ"ל החדש יוסף בר-אל. בחלוף שלוש שנים ב- 2 מאי 2005 החליטה אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל שרון החלטה חסרת תקדים, לסלק ולהדיח את יוסף בר-אל מכיסאו הרם שנתיים ימים בטרם השלמת תקופת כהונתו החוקית בת חמש שנים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ראשית דבר, תשובה לפונים בנושא הקפיצה במוט בזירת ה-א"ק ושני שיאיו העולמיים העכשוויים שקבע ב-8 וב-15 בחודש פברואר 2020 קופץ המוט השוודי הצעיר ארמאנד "מונדו" דופלאנטיס 6.17 מ' ו-6.18 מ', כפי שנחקרו והובאו על ידי בפוסט מס' 858. 

אחד מצילומי הא"ק המורכבים שנעשו ובוימו על ידי במסגרת הסדרה "כך עושים זאת נכון" (שודרה בראשית עשור ה- 70 במאה הקודמת על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית בתוכנית הספורט לנוער ההיא, "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר"), עסק במקצוע הקפיצה במוט. היינו חייב להסביר לצופי הטלוויזיה הצעירים את העקרונות המכניים הרבים המעורבים בקפיצה במוט. אי אפשר להבין את מהות הקפיצה במוט ולאמן את האתלט במקצוע המורכב הזה, בין אם מדובר בשימוש במוט במבוק הקדום או שימוש במוטות החדשניים פיברגלאס ו/או סיבי פחמן, מבלי להבין את עקרונות הפיזיקה הפועלים על המוט והאוחז בו בעת הביצוע  [1]. מקצוע הקפיצה במוט דורש מהאתלט מהירות של אָצָן וכוח זרועות ושרירי זרועות ובטן של מתעמל. "דוגמני" הצילום הישראליים שלי בעת צילומי הטלוויזיה ההם בראשית עשור ה- 70 במאה הקודמת היו אלוף ישראל יצחק "איציק" לוי והמתעמל צורי גלסמן מקיבוץ אפיקים. כל הצילומים נעשו באצטדיון ה- א"ק של מכון ווינגייט. היו לי עזרים נוספים בעת עריכת הסדרה "כך עושים זאת נכון", שעסקה גם בלימוד הקפיצה במוט כמו סרטי פילם מיוחדים בהילוך איטי שעקבו אחרי שלושת קופצי המוט הגדולים של ארה"ב בשנות ה- 60 במאה הקודמת פְרֶד הָאנְסֶן (Fred Hansen), ג'וֹן פֶּנֶל (John Pennel), ו-בּוֹבּ סִיגְרֶן (Bob Seagren) שהיו אלופים אולימפיים ושיאני עולם וגם תמונות סטילס של קופצי המוט בעידן הישן. כך יכולנו להעשיר את ה-וויזואליה הטלוויזיונית של השיעור הטלוויזיוני המרתק הזה שהוקרן על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. זה היה לפני שנים רבות, כמעט יוֹבֵל. אלכס גלעדי סגנו של דן שילון בעת ההיא היה טרוד בהפקת ועריכת כל תוכניות הספורט ושידורי הספורט המיוחדים. לא היה לו זמן להקשיב לשיעורי המתמטיקה והפיזיקה שהרציתי לו. "קום ו-עשה", אמר לי ופנה לדרכו.

טקסט תמונה : ביצוע הקפיצה במוט מותנה בקואורדינציה משולבת של האתלט המבוססת על חוקי המכניקה של אייזיק ניוטון. המקצוע הזה "תפור" לכישרונם ומיומנותם של ספורטאים שהם אתלטים – אָצָנִים ואשר משולב בהם פוטנציאל של מתעמלים מחוננים. אתלטים שיודעים להפוך אנרגיה אופקית לאנרגיה אנכית. כל קופצי המוט המצטיינים כמו גם כל קופצי הרוחק המצטיינים הם אָצָנִים. השרטוט הנ"ל נלקח באדיבות מ-ספר ה-א"ק המצוין של Kenneth Doherty, שקרוי, "Modern track and Field". קנת' דוהרטי היה סופר מוכשר ואתלט אמריקני רב מוניטין בשנות ה-20 של המאה הקודמת, לוחם קרב עשרה מצטיין, בעל תואר .PH.D , הספר הנ"ל יצא לאור לראשונה ב- 1958 (בטרם עידן מוט הפיברגלאס) בהוצאת Prentice Hall בארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : זהו הסופר והאתלט האמריקני המנוח קנת' דוהרטי (1996 – 1905). קנת' דוהרטי (Kenneth Doherty) היה פעמיים אלוף ארה"ב בקרב 10 בשנים 1928 ו- 1929. הוא זכה במדליית הארד בתחרויות קרב 10 באולימפיאדת אמשטרדאם 1928. שני אתלטים פיניים פאבו איריולה (Paavo Yrjola) ו- ואקילס יארווינן (Akilles Jarvinen) זכו (בהתאמה) במדליות הזהב והכסף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

קופצי המוט המוצלחים הם אָצָנים שחוננו בתכונות של מתעמלים. האוקראיני סרגיי בובקה שיאן העולם והאלוף האולימפי הוותיק הוא בדיוק הדֶגֶם של אָצָן מהיר ומתעמל חזק. אבל לא רק הוא. האמריקני בּוֹבּ סִיגְרֶן והמזרח גרמני וולפגאנג נורדוויג (Wolfgang Nordwig) היו אָצָנִים – מתעמלים לכל דבר. כל קופצי המוט ברמה הגבוהה נושאים את תרכובת התכונות והיכולות האלה שמאפשרים להם לרחף מעל רף שגובהו יותר משישה מטרים. משהו בגובה של בית בן שתי קומות וחצי. צריך לזכור שהם עשו זאת במוטות עשויים פיברגלאס או סיבי פחמן בניגוד לקופצי הדור הישן שהשתמשו במוטות במבוק.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 1972. זהו קופץ המוט המזרח גרמני וולפגאנג נורדוויג (Wolfgang Nordwig, גובהו 1.84 מ', נולד ב- 1943) מי שזכה במדליית הזהב לאחר שהכניע רף בגובה של 5.40 מ'. וולפגאנג נורדוויג היווה תרכובת של אצן ומתעמל. הוא התנשא לקומה של 1.84 מ' ושקל 63 ק"ג בלבד. הוא היה ספרינטר מהיר וגם בעל כוח פיזי וגמישות. בתצלום התיעודי הזה הוא נראה אוחז אומנם בקצהו של המוט האלסטי, אף על פי כן הוא מצליח לכופף אותו במהירות ריצתו וכוח שרירי זרועותיו ולהפוך את האנרגיה האופקית שלו לאנרגיה אנכית. התצלום המעניין הזהה מדגיש את הפעולות ההכרחיות הדורשות את שינוי הצבת הגוף במרחב בסיטואציה אנכית המאפשרת לקופץ המוט את הרמת הרגליים (משקלן כ- % 35 מסך משקלו הכללי של הגוף) מעלה באמצעות כוח שרירי הבטן לקראת המעבר מעל הרָף. הרגליים הן האיברים הראשונים שחולפים מעל הרף. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

[1] ראה את ספר המדע המצוין, החשוב, היסודי, ובעל הסגנון הבהיר של מאמן ה- א"ק הבריטי Geoffrey Dyson / ג'פרי דייסון, "THE  MECHANICS  OF  ATHLETICS", (הספר יצא לאור לראשונה באנגליה ב- 1962). ספר חובה לכל בר דעת.

טקסט מסמך : השער הקדמי של הספר הנפלא של איש המחשבה וההיגיון האנגלי ג'פרי דייסון "המכניקה של האתלטיקה הקלה". ספר שכל בר דעת ימצא בו עניין. הספר יצא לאור לראשונה באנגליה ב- 1962. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : השער האחורי של הספר הנפלא של איש המחשבה וההיגיון האנגלי ג'פרי דייסון "המכניקה של האתלטיקה הקלה". ספר שכל בר דעת ימצא בו עניין. הספר יצא לאור לראשונה באנגליה ב- 1962. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מאמן הא"ק הבריטי הנודע ג'פרי דייסון המנוח ב- 1962. עשה את חיי למעניינים יותר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גדולתם העיקרית של האמריקני ג'ון באן (John W. Bunn), הבריטי ג'פרי דאייסון (Geoffrey Dyson), הישראליים יצחק "איציק מנדלברויד ופרופסור גדעון אריאל  האמריקני ד"ר קן דוהרטי (Ken Doherty), הגרמני טוני נט (Toni Nett) ורבים אחרים – בחקר הא"ק, קשורה לעובדה שקבוצת המדענים הזאת הוסיפה בינה, הביאה לידי הציבור הרחב נתונים מתמטיים ועובדות פיסיקאליות, והכריחו את הציבור הזה המתעניין בתחום לחשוב ולא להתבסס על תחושות. הם לימדו אותו להתבונן בנעשה בעין חוקרת. מדעני הא"ק שללו כל אפשרות למקריות ביצועית והוכיחו כי הישגי העל בא"ק וקביעת שיאי העולם נשענים על ביצוע מיטבי של הגשמת חוקי המתמטיקה והפיסיקה וכללי תורת התנועה, המכניקה, והדינמיקה של אייזיק ניוטון הנוגעים לאותו מקצוע הקונקרטי, והכרה על בוריין את האנטומיה והמערכת הפיסיולוגית של גוף האדם. במקצועות שדה ספציפיים כמו הטלת כידון וזריקת דיסקוס מתערבים גם ווקטורים נוספים הנוגעים לחוקי האווירודינאמיקה שחלים על מעופם ומסלול תעופתם של המכשירים האלה.

יש להבדיל בעת ביצוע של מקצוע קונקרטי כלשהו בענף הא"ק, בין הגשמת חוקי המתמטיקה והפיסיקה, לבין שגיאות ביצוע , לבין אקראיות תנאי מזג האוויר ואקלים. ונאמר גם במקרים בהם קופץ לרוחק ו/או משולשת מוכשר שאיננו מצליח להגיע ברגל הניתור החזקה שלו לקרש הניתור, ו/או חמור מזה פוסל. ו/או גם פסילות אחרות מסוגים שונים במקצועות הא"ק השונים. כאלה לא חסרות גם ברמות הגבוהות ביותר. האתלט האמריקני, אצן, וגם קופץ לרוחק גֶ'סִי אוֹאֶנְס באולימפיאדת ברלין 1936 והאתלט והקופץ לרוחק האמריקני בּוֹבּ בִּימוֹן (Bob Beamon) באולימפיאדת מכסיקו 1968 – כמעט החמיצו בגלל הסיבה הזאת בשלב המוקדם של התחרות את ההעפלה לשלב הגמר בקפיצה לרוחק. שניהם פסלו את שתי הקפיצות הראשונות שלהם וצלחו רק בניסיונם השלישי. לא צריך להיות גאון מתמטי כדי להבין שללא יצירת "סגנון" בקפיצה לרוחק (ביצוע אנטי רוטאציוני של החלק העליון של הגוף לאחר הניתור) אי אפשר להעביר את הרגליים לנחיתה רחוקה ככל האפשר בחול. גֶ'סִי אוֹאֶנְס מי שנולד במדינה הדרומית אלאבאמה בארה"ב ב- 1913 וגובהו האישי היה 1.78 מ', חונן בנתונים נפלאים של קופץ לרוחק. הוא היה אָצָן מהיר בעצם שיאן עולם בריצת 100 מ' בשנות ה- 30 של המאה הקודמת, 10.2שניות, ומנתר מזהיר (הוא עבר בקלות רף בגובה של 1.91 מ' בקפיצה לגובה בסגנון גלילת צד), אולם ה- "שָקוּל", תוצאה משולבת של שני רכיבי הווקטורים הנפלאים שפעלו בקפיצה לרוחק שלו, ה- הרצה והניתור, לא הניבו בסופו של דבר תוצאה מקסימלית, למרות שב- 25 במאי 1935 קבע באצטדיון "Ann Arbor" במישיגן שיא עולם מדהים בדורו של 8.13 מ'. הוא היה יכול להשיג תוצאה טובה עוד יותר אילו הסגנון שלו היה מיטבי. סגנון הקפיצה שלו לא היה מושלם למרות שקבע אז שיא עולם חדש (הערה שלי : שיא העולם הזה של 8.13 מ' בקפיצה לרוחק של ג'סי אואנס החזיק מעמד עד 1961). באולימפיאדת ברלין 1936 זכה ג'סי אואנס במדליית הזהב בקפיצה לרוחק בהישג של 8.06 מ' אולם התבוננות בסרטים שצילמו הצלמים של בימאית הקולנוע הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) ותיעדו את קפיצותיו עבור סרטה "OLYMPIA", מגלה כי הסגנון שלו ("הליכה של שניים וחצי צעדים באוויר") היה בלתי יעיל דיו ובהחלט לא מיטבי, ולכן ה- "שָקוּל" איננו מושלם. למעשה יכול היה גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) להוסיף להישגיו הנפלאים בקפיצה לרוחק בימים ההם עוד כ- 40 – 30 סנטימטרים (לפחות), אילו ביצע ביתר יעילות את קואורדינציית הסגנון. דווקא המתחרה העיקרי שלו בתחרות הקפיצה לרוחק באולימפיאדת ברלין 1936 הגרמני קארל לודוויג "לוּץ" לונג (Carl Ludwig Luz Long) ביצע סגנון יפה מאוד של "מיתוח" וקבע תוצאה של 7.87 מ' שזיכתה אותו במדליית הכסף, אולם הוא לא היה אצן ולא מהיר דיו בריצה את קרש הניתור. במדליית הארד זכה היפני נאוטו טאז'ימה (Naoto Tajima) בהישג של 7.74 מ' . הערה שלי : נאוטו טאז'ימה זכה במדליית הזהב בקפיצה משולשת באולימפיאדת ברלין 1936 בתוצאה של 16.00 מ'.

מאמן הא"ק האמריקני הנודע קן דוהרטי (Ken Doherty, נולד ב- 1905 ומת ב- 1996) מביא בספרו המצוין רווי איורים "Track & Field Omnibook" שיצא לאור בארה"ב ב- 1971, השוואה וויזואלית שערך בין נחיתה של קופץ לרוחק מיומן (לבן) לאחר ביצוע סגנון יעיל לבין לבין קופץ לרוחק רשלן (צללית). מרכז הכובד של שניהם נע באותו מסלול פראבולי אולם הקופץ "הלבן" שמבצע לאחר הניתור תנועת "סגנון" מעין הסעת הכתפיים לאחור שהיא תנועה אנטי רוטאציונית של החלק העליון של גופו, מאפשרת לו להעביר את רגליו לנחיתה רחוקה . בעוד דמות "הצללית" שאיננה מבצעת תנועה אנטי סיבובית כזאת לאחר הניתור איננה יכולה להעביר את הרגליים לנחיתה רחוקה מקסימלית.

טקסט מסמך : 1971. ציור של קן דוהרטי מתוך ספרו "Track and Field Omnibook" המסביר את חשיבות ההצמדות לביצוע העקרונות המכאניים בקפיצה לרוחק. משמאל, ציור של הנחיתה של קופץ הרוחק האמריקני באולימפיאדת רומא 1960, רלף בוסטון. מימין, הנחיתה של בוב בימון בסגנון "הקנגורו" שלו באולימפיאדת מכסיקו 1968. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

וכן ראה גם את ספר המדע המצוין של האמריקני John W. Bunn / ג'ון באן, הקרוי, "Scientific Principles of Coaching", (יצא לאור בארה"ב ב- 1955). ספר חובה לכל בר דעת.

מאמן הכדורסל האמריקני הידען ג'ון באן (John W. Bunn) היה ראשית דבר מדען, פיסיקאי, ומתמטיקאי. בהיותו איש מדע חיבר ב- 1955 ספר מרתק, חשוב, ו- מעניין ביותר (וגם קריא) וקרא לו "העקרונות המדעיים של האימון" / "Scientific Principles of Coaching". הספר יצא לאור בארה"ב ב- 1955 ע"י הוצאת Prentice Hall. ג'ון באן נולד ב- 1898 ומת ב- 1979.

טקסט תמונה : זהו איש הספורט והחינוך הגופני, הפיזיקאי והמתמטיקאי – האמריקני ג'ון באן (1979 – 1898). ג'ון באן הוא בוגר אוניברסיטת קנזס. מאוחר יותר הפך האיש המוכשר הזה בעל כישורים רב צדדיים למאמן נבחרת הכדורסל של "Colorado State College". בהיותו איש מדע חיבר ג'ון באן ב- 1955 ספר מרתק ו- מעניין ביותר, "העקרונות המדעיים של האימון" (Scientific Principles of Coaching). הספר החשוב יצא לאור בארה"ב כאמור ב- 1955 ע"י הוצאת Prentice Hall ב- אינגלווד ניו ג'רסי. (באדיבות הוצאת הספרים האמריקנית החשובה" Prentice Hall". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות)