פוסט מס' 918. ל-רינגטון (Ringtone) של רדיו גלי צה"ל המתנגן מזה שנים בנוסח, "…גלי צה"ל הבית של החיילים…", אין כיסוי. הוא מעֵין נְעִימוֹן בלוף. קישוט מופרך. קצת כמו סיפורי סבתא. פִּרְסוֹמֶת שווא. ובמידה לא מעטה טקסט מלאכותי שאיננו מספר את כל אמת. ממתי ל-לוחמים ו-לוחמות חיילים וחיילות קרביים שמשרתים שירות קרבי מסוכן, קשה, וממושך בקיץ ובחורף בתנאים לא פשוטים ו-מורכבים (כאמור, גם אקלימיים) ב-חֵילות השדה של צה"ל כמו הצנחנים, גולני, גבעתי, שריון, תותחנים, סיירות, הנדסה קרבית, מודיעין קרבי, וכו'… יש את הזמן ו/או את הרצון והחשק בעִתוֹת הפנאי הקצרות להאזין לרדיו גלי צה"ל…??? מאות אלפי חיילי צה"ל לרבות המילואימניקים המתאמנים ועסוקים בפעילות מבצעית מתישה ומסובכת רוויית סכנות חיים בעת ההגנה על גבולות מדינת ישראל עד לעייפה, מניחים את ראשם ונחים ו/או ישנים בכל רגע פנאי. אין להם ראש וגם לא רצון, חשק, וזמן להקשיב לרשת הרדיו הצה"לית שטוענת שהיא "…הבית של החיילים…". מדובר בסלוגן מגוחך. מי שאולי מאזין לרדיו גלי צה"ל, הם אלו החיילים והחיילות הג'ובניקים, הפקידים והפקידות, השרתים, והשליחים, יושבי המשרדים, ואולי גם עובדי המטבח ובטוח שגם המוני אזרחים מן השורה. גלי צה"ל איננו הבית של החיילים. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. פוסט מס' 918. הועלה לאוויר בשבת – 26 בספטמבר 2020. 

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ. חלים עליו חוקי זכויות יוצרים. חַל אם כן איסור מפורש להעתיק ולהשתמש בטקסטים ובתמונות של הבלוג הזה ו/או ל-אכסן ו-לאפסן אותם בכל מיני מקורות מידע באינטרנט ומחוצה לו.

הערה 2 : הבלוג YOASHTVBLOG.CO.IL נוסד בחודש יולי של שנת 2012. הבלוג שמתקרב לכ- 1.000000 (מיליון) מתעניינים, קוראים, נכנסים, וכל מיני אנשים ונשים סקרנים וסקרניות איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח, ו/או בשביל מטרות מסחריות ו/או לשֵם פרסום אישי. הוא מוגש לפי שעה בחינם לקהל הרחב.

הערה 3 : מיומנות כתיבת הבלוג נשענת ומתבססת על ניסיון אישי של קריירה בת כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם.

הערה 4 : מחקר, תיעוד, וכתיבת הבלוג הזה על ידי נעשית במקביל למחקר וכתיבה של סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שונים (בתחום קורות והתפתחות תעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם מאז 1884) אך תחת כותרת ו- Title משותפים, וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", וכוללת בשורותיה גם את הטרילוגיה הדרמטית והעצובה עבת הכרס, הקרויה : "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972". את המחקר והכתיבה התחלתי באוקטובר 1998 לאחר חזרתי לארץ מ- Sydney האוסטרלית הרחוקה היכן שהוא בקצה הגלובוס, בתום פגישת ה- WBM ה-1 הבינלאומית בה השתתפתי כנציג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ובשליחותו של מנכ"ל רשות השידור דאז אורי פורת ז"ל, לקראת ההיערכות הטלוויזיונית שלנו שעסקה בהפקת השידורים הישירים של אולימפיאדת סידני 2000 ההיא בתאריכים שבין 15 בספטמבר 2000 ל- 2 באוקטובר 2000. העמקתי את המחקר והכתיבה מייד עם שובי ארצה מ- Sydney (בתום אולימפיאדת סידני 2000) ו- לאחר ההפקה הנפלאה, המוקפדת, והיסודית (!) של קבוצת הטלוויזיה SOBO האוסטרלית (ראשי תיבות של Sydney Olympics Broadcasting Organization) בראשה ניצב הספרדי החכם והמוכשר איש עתיר ניסיון ניהולי וטכנולוגי משכמו והעלה בשֵם מַנוּאֶל "מָנוֹלוֹ" רוֹמֶרוֹ (Manuel "Manolo" Romero). המחקר והכתיבה של סדרת 13 הספרים הקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", טרם הושלמו ו-עדיין לא הסתיימו. לא שיערתי בעת ההתחלה בחודש אוקטובר של שנת 1998 כי מחקר וכתיבת הסדרה המפורטת (נחקרת ו-נכתבת על ידי על מחשב) יתפרסו על פני כ- 22 שנים, ישתרעו על פני 13 ספרים עבי כרס ו-80 (שמונים) כרכים, ויכללוּ בתוכם כמות מידע בטקסט, בראיונות (בארץ ובעולם), ואלפים רבים של תמונות (מהארץ ומהעולם), ונפרסים על פני כ- 130000 (מאה אלף) עמודים. במהלך המחקר והכתיבה של סדרת 13 הספרים שקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", שהחלו כאמור ב- 1998,ריאיינתי ו- שוחחתי עם כ- 2500 אנשים בארץ ובעולם.

————————————————————————————————————

פוסט מס' 918 הועלה לאוויר בשבת – 26 בספטמבר 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

————————————————————————————————————

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בקיץ 2002 לאחר שראש הממשלה אריאל שרון והשר המגוחך שלו רענן כהן מי שהיה האחראי הראשי על ביצוע חוק השידור בימים ההם, החליטו למנות במארס / אפריל 2002 את יוסף בר-אל למנכ"ל זמני של רשות השידור לאחר שקודם לכן הדיחו את מנכ"ל רשות השידור הזמני הקודם רן גלינקא (תא"ל במיל.). ב- 2 ביוני 2002 העניקה ממשלת ישראל בראשותו של אותו אריאל שרון מינוי של קבע בן חמש שנים ליוסף בר-אל עד התאריך 2 ביוני 2007. היה מדובר במינוי בלוף פוליטי מחורבן. בתוך תקופת ניהול וּ מנכ"לות מָרָה בת שלוש שנים התברר כי תקופת המינוי הנ"ל של יוסף בר-אל ביוני 2002 למשרה הרָמָה והאחראית של מנכ"ל רשות השידור (מתועדת במסמך מהימים ההם עליו חתום מזכיר הממשלה דאז גדעון סער), הייתה בבחינת מעשה מביש ומחורבן, וחסר תקדים ב-שליליותו.

ובכן, ב- 2 ביוני 2002 העניקה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון (ועל פי תמיכתו של הממליץ הכושל והירוד השר רענן כהן האחראי על ביצוע חוק רשות השידור ב- 2002) ליוסף בר-אל מינוי קבע לתפקיד של מנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים כפי שנקבע בחוק : עד 2 ביוני 2007. על מסמך המינוי הַרָם ההוא שדן בהפקדת רשות השידור בידי יוסף בר-אל, מסמך שנכתב לפני יותר מ- 18 שנים היה חתום מזכיר הממשלה בעת ההיא חבר מפלגת "הליכוד" גדעון סער (היום בעלה של גב' גאולה אבן מי שהייתה מגישה ומנחת טלוויזיה מוכשרת ו-רבת מוניטין בשידור הציבורי). אולם ב- חלוף שלוש שנים מאז מינויו למשרה הרמה, ב- 2 במאי 2005, החליטה אותה ממשלת ישראל ואותו ראש הממשלה אריאל שרון לפטר, להדיח, לסלק, ולהעיף לאלתר את יוסף בר-אל ממשרתו הַרָמָה כ- מנכ"ל רשות השידור בגין אישומים קטגוריים חמורים נגדו שדנו במעשי שחיתות והענקת שוֹחַד מַסָךְ מצִדוֹ כתמורה לכל מיני פוליטיקאים שחפץ ביקרם ו/או בידידותם אליו, ותמיכתו בו. היועץ המשפטי של ממשלת ישראל דאז מֶנִי מָזוּז תמך תמיכה מוחלטת בהדחה וסילוקו של יוסף בר-אל מכס מנכ"ל רשות השידור. ובכן, לבסוף זה קרה והתחולל ב- 2 במאי 2005. בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז הוקמה ב- 1968 ופעם הראשונה בקורות אותה רשות השידור של מדינת ישראל שכללה יחדיו בשורותיה מאז 1969 את הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה דרדק תקשורת בן שנה ואת רדיו "קול ישראל הוותיק (נוסד בארץ ישראל המנדטורית ב- 1936), הוּדַח, סוּלָק, ו-הוּעָף ב- 2 במאי 2005 מנכ"ל רשות שידור מכהן בשם יוסף בר-אל, בגין חטאים נכלוליים של שחיתות ושוחד מסך. לזכור ולא לשכוח.

טקסט מסמך : 6 ביוני 2002. תיעוד של מסמך ב-בלוג : זהו כתב המינוי שהוענק ל- יוסף בר-אל בו ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ממנה אותו למנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים עד 2 ביוני 2007. כתב המינוי הוא נכתב והודפס בימים ההם – בזמן ההוא לפני יותר מ- 18 שנים. מזכיר הממשלה דאז מר גדעון סער מודיע ליוסף בר-אל כי ממשלת ישראל החליטה בישיבתה ב- 2 ביוני 2002 למנות אותו למנכ"ל רשות השידור. המסמך הנ"ל נשלח בפקס למשרדו של יוסף בר-אל בערוץ 33. עותק ממנו נמסר לשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור בממשלת אריאל שרון דאז, רענן כהן. היה מדובר במינוי פוליטי, חנפני, עלוב, ומופרך של יוסף בר-אל למשרה הרמה של מנכ"ל רשות השידור. בחלוף שלוש שנים ב- 2 במאי 2005 הבינה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון שהושיבו אותו בימים ההם על הכס הַרָם את גודל טעותם המרה וסילקו, הדיחו, ו-העיפו אותו לקצה הסקלה העיתונאית בעוון אישומים פליליים חמורים של מעשי שחיתות ונתינת שוחד מסך. 13 שרים הרימו את ידם הצביעו בעד ההדחה. שלושה שרים בנימין נתניהו + דני נווה + פואד בן אליעזר, נמנעו. כל אחד מהשלושה האלה עסקו בחישובים מתמטיים – פוליטיים אגואיסטיים ובתוכו הנימוק העיקרי מדוע כדאי להם להימנע עכשיו בהצבעה הממשלתית שדנה בהדחת מנכ"ל רשות השידור, על מנת להתכונן לקראת המערבולת הפוליטית וגם מפלגתית שנכונה לכם היושב בציון עם פינוי גוש קטיף ב- 2006. שני שרים דליה איציק ו-מאיר שטרית הצביעו בריש גלי נגד ההדחה, וביקשו להשאיר את יוסף בר-אל על כס מנכ"ל רשות השידור ולאפשר לו להשלים את מלוא תקופת כהונתו בת חמש שנים. היה מדובר בשני שרים נואלים שגם הם עסקו במתמטיקה פוליטית, מה כדאי להם ומה לא כדאי, אבל הם באמת השניים האלה לא שווים שום ביקורת גם היום מפני ששניהם שרויים גם בספטמבר 2020 מתחת לרף הביקורת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 3 במאי 2005. כותרת ראשית ב- Cover Page של העיתון "מעריב" לפני יותר מ- 15 שנים : "הוּדַח" ׁ(!). לראשונה בתולדות מדינת ישראל ולראשונה בהיסטוריה של רשות השידור החליטה ממשלה בישראל (בראשות אריאל שרון) להדיח ולסלק מנכ"ל רשות השידור מכהן מתפקידו הרם. היה מדובר בהדחתו וסילוקו לעַד של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מהכס הרם בגין מעשי שחיתות והענקת שוחד מסך, שנתיים וחודש לפני תום תקופת כהונתו שהייתה אמורה להימשך עד 2 ביוני 2007. היועץ המשפטי של ממשלת ישראל דאז מֶנִי מָזוּז תמך באופן מוחלט בהחלטות הסילוק וההדחה ומִימוּשַן, והרחקתו לעַד של יוסף בר-אל מכֵּס מנכ"ל רשות השידור. (באדיבות העיתון "מעריב" ומו"ל העיתון אלי עזור).

זאת האמת לאמיתה (!). בחלוף קצת פחות משלוש שנים ב- 2 במאי 2005 (שנתיים וחודש לפני תום תקופת כהונתו החוקית כפי שהיה כתוב במסמך המינוי ההוא מ- 2002) הדיחה, העיפה, וסילקה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש הממשלה אריאל שרון את אותו יוסף בר-אל לעַד מהכֵּס הַרָם של מנכ"ל השידור הציבורי במדינת ישראל בגין שחיתות ושוחד מסך. היה מדובר במעט מידי ומאוחר מידי. לפני 19 שנים ב- 2001 בעידן הַנֶפֶל ההוא של שני המנכ"לים ההם רן גלינקא יבד"ל ויוסף בר-אל ז"ל, החלה הספירה לאחור שעסקה באורך ואיכות חייה של רשות השידור ז"ל ההיא. לא הייתה עוד דרך חזרה. ב- 2005 היה כבר ה-Count down הטלוויזיוני הזה בעיצומו בעת שהריץ את ה- Replays של עצמו שוב ושוב, ועסק ב- היכחדותו ונפילתו של השידור הציבורי ההוא של מדינת ישראל במתכונת ההיא שכללה יחדיו מאז 1969 את הטלוויזיה הישראלית הצעירה ואת רדיו "קול ישראל" הוותיק תחת קורת ניהול משותפת בראשותו של מנכ"ל רשות השידור ה- 1 שמואל אלמוג ז"ל בשנים 1974 – 1969. שר ההסברה ישראל גלילי (חבר קיבוץ נען) בממשלת גולדה מאיר היה האיש שמינה ב- 31 במארס 1969 את שמואל אלמוג למנכ"ל רשות השידור הראשון בתמיכתה המובהקת של ראש הממשלה עצמה גב' גולדה מאיר. היא האמינה בו.

טקסט תמונה : 1971. תיעוד היסטורי. מנכ"ל רשות השידור ה- 1 שמואל אלמוג (בן 45) לוחץ את ידה של ראש הממשלה גב' גולדה מאיר (בת 73). שמואל אלמוג שימש מנהל רדיו "קול ישראל" (במקומו של חֲנוֹךְ גִבְתוֹן שניהל את רדיו "קול ישראל" מאז 1960 והודח וסולק ע"י שר ההסברה ישראל גלילי ב- 1967 ) בין אוקטובר 1967 לבין מארס 1969. ב- 31 במארס 1969 מונה שמואל אלמוג למִשְרָה הַרָמָה של מנכ"ל רשות השידור ה- 1 שכללה לראשונה בתולדותיה יחדיו את רדיו "קול ישראל" הוותיק ואת הטלוויזיה הישראלית הציבורית שאך זה נעמדה על רגליה. שמואל אלמוג כיהן בתפקיד מנכ"ל רשות השידור במשך חמש שנים עד 1 באפריל 1974 ואז פנה לקריירה אקדמאית באוניברסיטה העברית בירושלים והיה לפרופסור שמואל אלמוג. בעת שיחות התחקיר שקיימתי עמו בעת כתיבת הספר עב הכרס "8 ימי בראשית" (הספר הראשון בסדרת 13 ספרים שאני חוקר וכותב וקרויה "מהפכת המידע הראשונה בהיסטוריה", שַח לי בביתו ברמת אשכול בירושלים כי אילו רצה היה מתמנה מייד לתקופה נוספת בת 5 שנים ל- מנכ"ל רשות השידור עד 1979. זה היה ידוע כי ה-שַרִים ישראל גלילי ויגאל אלון וגם ראשת הממשלה גב' גולדה מאיר העריצו את שמואל אלמוג. את אותו הטקסט שָנָה בפניי בשעתו גם חתן פרס ישראל לספרות נתן שחם ז"ל (2018 – 1925. היה חבר קיבוץ בית אלפא מ- 1945) ומי ששימש בשמונה השנים ההן שבין 1967 ל- 1975 כמשנה ליו"ר הוועד המנהל של רשות השידור. הוא אמר לי כמה מילים בעת פגישות המחקר שלי עמו, שנחרתו בזיכרוני, כלהלן : "…גם אני הערצתי את שמואל אלמוג…היה במה להעריץ אותו…". מנכ"ל רשות השידור ה- 1 שמואל אלמוג ז"ל מת ב- 2008 בגיל 82. (התמונה באדיבות שירה אלמוג. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1972 – 1969. הימים ההם – הזמן ההוא לפני כ- יוֹבֵל שנים. תיעוד היסטורי. זוהי הנהלת רשות השידור ההיא במקום מושבה הישן בבניין רדיו "קול ישראל" ההוא שהיה ממוקם ברחוב הלני המלכה בירושלים בתקופה של הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את משחקי מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1970 והפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972. מנהיגות השידור הציבורי דאז בראשות המנכ"ל ה- 1 שמואל אלמוג ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז חגי פינסקר ז"ל נהגה בקמצנות תקציבית וטכנולוגית בכל הקשור להפקת אירועי ספורט גדולים בינלאומיים. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : היועץ המשפטי של רשות השידור עו"ד נתן כהן ז"ל, מנהל רדיו "קול ישראל" משה חוֹבָב ז"ל, ד"ר ישעיהו שפירו ז"ל סגן מנהל הרדיו, מנהלת לשכת המנכ"ל גב' רוחמה איילון תבד"ל (בת 89, היום), מנכ"ל רשות השידור שמואל אלמוג ז"ל, סמנכ"ל הכספים של הרשות ארנון צוקרמן יבד"ל (בן 86, היום), מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חגי פינסקר ז"ל, עוזר המנכ"ל לעניינים מיוחדים נקדימון "נקדי רוגל ז"ל, והמהנדס הראשי של הטלוויזיה שלמה גל יבד"ל. (התמונה באדיבות גב' רוחמה איילון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פרפראות.

1.עיתונאי "הארץ" גידי ווייץ. רכש מעולה של עמוס שוקן.

העיתונאי החוקר הוותיק גידי ווייץ איש "הָאָרֶץ" מחזיק במו ידיו ובמו המקלדת שלו את כל משקלו של עיתון "הארץ" על כל חלקיו שיצא לאור יום שישי – 25 בספטמבר 2020. אין שום אזרח נאמן במדינת ישראל שלא קרא ועיין ב-מסמך המידע המדהים, המרתק, החשוב, והמפורט, "תמלילי חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו", שגידי ווייץ פרסם במוסף "הָאָרֶץ" של אמש (יום שישי – 25 בספטמבר 2020) על פני 11 (אחד עשר) עמודים. המסמך חושף את ראש ממשלת ישראל לפחות לפי שעה כ-שקרן חסר ביטחון עצמי שמועד בתשובותיו ההססניות והסותרות פעם אחר פעם. כזכור היועץ המשפטי של הממשלה אביחי מנדלבליט כתב נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו שלושה כתבי אישום פליליים חמורים ביותר שעוסקים, וכתובים שחור על גבי לבן, ודנים באופו הברור ביותר בקבלת שוחד ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו + מעשי מִרְמָה שלו + הפרת אמונים מצדו, וקרויים, תיקי 1000, 2000, ו- 4000. שלושת כתבי האישום הקטגוריים הפליליים החמורים שהוגשו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מדהימים בחומרתם. מדהימים ו-מביכים מאין כמותם מפני שהם חושפים ומגלים במה מתעסק ראש ממשלת ישראל שאמור לשמש סמל מוסרי מושלם ובעל דוגמא אישית מושלמת לכל אזרחי ישראל. כתבי האישום החמורים הללו לא יימוגו מעצמם. הם אינם רק מסכנים את מהימנותו וסמכותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להוביל ולהצעיד את מדינת ישראל קדימה בימים טרופים אלה, אלא משמשים כקטליזטור משפטי שעלול להשליך את בנימין נתניהו למקום אָפֶל וסגור מוקף תריסי ושערי ברזל, שקרוי כֶּלֶא. בנימין נתניהו הוא הכל אבל איננו טיפש. הוא מבין היטב את פשרה ו-ואת פירושה של מוזיקת ה-רינגטון (Ringtone), נעימת צלילי דלתות בית האסורים, שנפתחות ונסגרות לסירוגין ו-שמתנגנת ללא הֶרֶף מאוחרי גבו. גידי ווייץ מביא מידע עיתונאי ממקור ראשון שמתאר ו- חושף את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כאיש לא כֵּן, מניפולטור, חמקמק, מתפלפל, רווי תירוצים, מבולבל ושכחן כשמתחשק לו, לא אמין, ונעדר מהימנות. במלוא מערומיו השליליים. אינני מאמין שההפגנות ההמוניות המתנהלות נגדו בהתמדה ובעוצמה גדולה בחודשים האחרונים בירושלים ובתל אביב, יכולות להפיל אותו מכיסאו הרם. בית המשפט במדינת ישראל הוא שיכול בכוח סמכותו המוסרית העצמאית ו-על פי החוק, לא רק לזעזע את כיסאו הרם של בנימין נתניהו ולנפנף אותו משם, אלא לצוות ולפסוק גזר דין שיישלח אותו לכלא מאחורי סורג ובריח. גידי ווייץ תבורך (!). מדובר ב- תיעוד ו- מסמך מרעיש ומדהים. בלתי ייאמן.

מדובר בעסק ערכי – משפטי מדהים. בימין נתניהו היה בשעתו קצין קרבי אמיץ לב בסיירת מטכ"ל. הוא התחנך כמונו כמו כל חייל קרבי בצה"ל על ערכים אנושיים קדושים שרחוקים משוחד, מ- מרמה, ומ-הפרת אמונים, כרחוק מזרח ממערב. אנוכי קורא בימים אלה שוב את ספרו המרתק, החשוב, והמעניין, וגם חינוכי של משה גבעתי, הקרוי, "ויהי מה, מאיר הר ציון חייו ופועלו". היה רק מאיר הר ציון אחד זיכרונו לברכה במדינת ישראל, הגיבור המוכשר והאמיץ הבלתי נשכח בעל ה-יושרה המוחלטת ששירת בצה"ל והיה מפקד סיירת הצנחנים, ושהוביל אותה בכל פעולות התגמול ההן בשנות ה- 50 במאה הקודמת נגד ירדן וסוריה. מטריד אותי כאדם, כיצד מי שהיה לוחם בסיירת מנכ"ל ועכשיו ניצב בראש מדינת ישראל נאשם בערוב ימיו באישומים פליליים כה חמורים ועמם הפרת ערכים אנושיים מקודשים שכולנו התחנכנו וגדלנו עליהם, שלעולם אין להפר אותם. ההיסטוריה המתועדת בכתובים ו-מסך הטלוויזיה והארכיון הטלוויזיוני, הם מדדים מיטביים לצורכי השוואה שעוסקים באיכות שלטונית וערכי שִלְטוֹן, וכשצריך גם הסבת המבט לאחור. בטרם עידן בנימין נתניהו כיהנו כאן ראשי ממשלה דוד בן גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, שמעון פרס ׁ(כולם ז"ל), ואהוד ברק יבד"ל החכם והנועז. אין שום מקום להשוואה בין שבעת המנהיגים ו-ראשי הממשלה ההם לבין ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו. בנימין נתניהו מפסיד בכל פַּרָמֶטֶר. לא יהיה כאן Happy end. ההפגנות ההמוניות נגד ראש הממשלה אינן יכולות להפיל את בנימין נתניהו. גם מפני שערב רב של ח"כים תומכים בו תמיכה מאסיבית כ-עבדים נרצעים כ- מלחכי פנכה, כמו, מיקי זוהר, דודי אמסלם, דוד ביטן, מירי רגב, גילה גמליאל, ישראל כ"ץ, אמיר אוחנה, אופיר אקוניס, גלעד ארדן, יובל שטייניץ, וכו'…העבדים הנרצעים האלה יודעים שלמנהיגם בנימין נתניהו אין לפי שעה תחליף בשורות "הליכוד". נאמנותם הפוליטית של הנ"ל לבנימין נתניהו והחשש שלהם מפני הפלתו של ראש הממשלה הנוכחי (בעת כתיבת שורות אלה ב- פוסט מס' 918), באמצעים פוליטיים ו/או באמצעות הליכים משפטיים, נובע מפחדם האישי לאבד את פרנסתם כאנשי ציבור נבחרים, כ-חברי וחברות כנסת ושרים ושרות בממשלה (אם באמת בנימין נתניהו ייפול ורחמנא ליצלן אם באמת בית המשפט ימצא אותן אשם ויישלח אותו לכלא). שגשוג חייהם הפוליטיים של כל הח"כים הנ"ל האלה מותנה ביציבותו של כיסאו של בנימין נתניהו המתפתל כ-לוליין. בנימין נתניהו הוא הכל וגם מתעוות ומתעקם, אבל הוא איננו טיפש. ברגעים אלה של מגיפת הקורונה המשתוללת במדינת ישראל בכל עוזה בסופו של חודש ספטמבר 2020 ו- 1.000000 (מיליון) מובטלים אין לבנימין נתניהו שום תחליף בשורות "הליכוד", וגם לא בשורות "כחול / לבן". בטח לא בני גנץ. מי יודע, אולי נפתלי בנט יפתיע ויהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל.

ראש ממשלת ישראל בימים אלה בנימין נתניהו ניצב בימים אלה בצומת פוליטית – משפטית מסוכנת רוויית אורות אדומים. הוא יודע זאת טוב יותר מכולם.   

תזכורת (1) : אוקטובר 1998 היווה נקודת מפנה חשובה וגם מרתקת בחיי הטלוויזיוניים. באוקטובר 1998 לאחר שובי לירושלים מה- WBM הבינלאומי ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה ואשר עסק בהכנה ולימוד כמות החומר העצומה קראת הפקת שידורי הטלוויזיה והרדיו את תחרויות אולימפיאדת סידני 2000 בראשות קבוצת הטלוויזיה המדויקת והמרשימה SOBO האוסטרלית (ראשי תיבות של Sydney Olympics Broadcasting Organization) בראשות אחד מאנשי הטלוויזיה הגדולים בדורנו הספרדי מנולו רומרו (Manuel Romero), התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות והתפתחות שידורי הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2019 – 1884. הענקתי לה את השם המתבקש, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". סדרת 13 הספרים הזאת כוללת בתוכה בשלב זה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). לא שיערתי ולא תיארתי לעצמי כי המחקר והכתיבה של הסדרה הזאת בת 13 הספרים, והקרויה כאמור, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", תימשך כ- 22 שנים. המחקר והכתיבה המפורטים היו אמורים להסתיים ב- 2019. הם לא הסתיימו. אני מקווה להשלים את עבודתי הממושכת הזאת לכל המאוחר ב- 2020.

תזכורת (2): ספרו התיעודי החדש והמרשים של משה גבעתי "ויהי מה, מאיר הר ציון חייו ופועלו" ראוי להערכה רבה. לא היה עוד גיבור מלחמה כמו מאיר הר ציון ז"ל לוחם יחידת 101 ומפקד סיירת הצנחנים באמצע שנות ה-50 שנים במאה הקודמת, וספק אם יהיה. פוסט מס' 917. הועלה לאוויר ביום שישי-25 בספטמבר 2020. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

הספר התיעודי, "ויהי מה – מאיר הר ציון חייו ופועלו" (יצא לאור ב- 2019), פרי יצירתו המעניינת, היסודית, הרצינית, והמרתקת של הסופר, ההיסטוריון, והחוקר משה גבעתי מהווה מסמך רב ערך. הספר "ויהי מה – מאיר הר ציון חייו ופועלו" יצא לאור בהוצאת המו"ל כינרת, זמורה, דביר. על כל אזרח נאמן במדינת ישראל מוטלת החובה לקרוא את הספר הנדון, "ויהי מה – מאיר הר ציון חייו ופועלו".   

טקסט תמונה (1) :  זהו השער הקדמי של הספר התיעודי, המרתק, המרשים, והמדהים, "ויהי מה, מאיר הר ציון חייו ופועלו", פרי יצירתו המעניינת מאוד של הסופר, ההיסטוריון, והחוקר משה גבעתי. הספר יצא לאור ב- 2019 בהוצאת המו"ל כינרת, זמורה, דביר.

טקסט תמונה (2) : זהו השער האחורי של הספר התיעוד, המרתק, המרשים, והמדהים, "ויהי מה – מאיר הר ציון חייו ופועלו", פרי יצירתו התיעודית המעניינת מאוד של הסופר, ההיסטוריון, והחוקר משה גבעתי. הספר יצא לאור ב- 2019 בהוצאת המו"ל כינרת, זמורה, דביר.

אנוכי קורא בימים אלה שוב את ספרו התיעודי המרשים והמדהים של הסופר, ההיסטוריון, והחוקר משה גבעתי, הקרוי, "ויהי מה – מאיר הר ציון חייו ופועלו". ראיתי צורך למסור את התרשמותי החיובית מקריאת הספר למר עמיחי נעם מנהל המכון – בית ספר שדה כפר עציון אודות ה-התוודעות המחודשת שלי לדמותו ואישיותו המרתקת של אחד מגדולי לוחמי צה"ל והאמיצים שבהם בכל הזמנים מאיר הר ציון ז"ל (2014 – 1934. זהו נוסח הטקסט שכתבתי והעברתי לידיעתו:

שלום רב,

ניסיתי להגיע אליכם באמצעות "לחץ כאן" אבל לא הצלחתי. בינתיים רעייתי קנתה לי את הספר המדהים הזה (מכל היבט) של הסופר והחוקר משה גבעתי, "ויהי מה – מאיר הר ציון חייו ופועלו". אני בן 82 היום. רעייתי ואנוכי הורים לשלושה ילדים וסבא וסבתא לעשרה נכדים ונכדות. אני במקור בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. עזבתי ב- 1963. ובמקור אני גם יליד גדוד 12 בחטיבת גולני. התגייסתי ב-1956, וכבר אז שמו של מאיר הר ציון והצנחנים נישא בפי כל בחטיבה. שירתי שירות חובה שלוש שנים בגדוד של 12 של החטיבה. הייתי שָם הכול בגדוד 12 שלי בחטיבת גולני. טירון, מ"כ, קצין מ"מ, קצין חבלה של גדוד 12, וסמ"פ. היו לי ב-גולני ארבעה מח"טים (חיים בן דוד, בנימין ג'יבלי, אהרון "ארווין" דורון, ואלעד פלד) וארבעה מג"דים (אורי בר רצון, שמואל עמיר, אורי ביידאץ', ויקותיאל "קותי" אדם). השתחררתי בתום שלוש שנים ב-1959 וחזרתי לקיבוץ אפיקים כדי להיות חקלאי- מספואיני'ק יחדיו עם אבא שלי ז"ל. מעולם לא ראיתי את מאיר הר ציון ז"ל וכמובן לא שוחחתי עמו. אולם ואף על פי כן הוא נותר דמות נערצת בלתי נשכחת עבורי ועבור רבים מאיתנו ומודל לחיקוי. אחי הבכור עמי פינסקי ז"ל שירת יחד עם מאיר הר ציון בטירונות בנח"ל 906 ב-1952 בבית דאראס ליד באר טוביה.

אבקש למסור ד"ש חמה והערכה רבה למשפחת מאיר הר ציון ז"ל. מאיר הר ציון היקר לא מת עבורי. הוא חי בלבי לעד. אישיותו, יושרתו, אומץ לבו, ודבקותו במשימה של מאיר הר ציון, כישרונו הצבאי העצום כלוחם וסייר עילוי, שחרף את נפשו שוב ושוב למען תקומת מדינת ישראל צניעותו, אופיו העניו, אהבתו את האדמה ואת ארץ ישראל הם נכסים חינוכיים ולאומיים בלתי נשכחים לעַד לא רק עבורי, אלא עבור האומה כולה. כמו כן אבקש למסור תודה רבה ו-גדולה לחוקר ולכותב משה גבעתי. "ויהי מה – מאיר הר ציון חייו ופועלו", הוא מסמך תיעודי מדהים, מרתק, וחשוב לדורות.

תודה, יואש אלרואי

עמיחי נועם השיב לי כלהלן,

תודה לך יואש,

שיהיו הרבה שנים של בריאות וטוב. שמחנו על חוות דעתך הטובה ונעביר אותה למחבר.

עמיחי נעם| מנהל המכון, בית ספר שדה כפר עציון

בית ספר שדה כפר עציון, מיקוד 90912

נייד: 0522355416 | פקס: 02-9938152

ביה"ס שדה כפר עציון ערך ועורך בימים אלה ערבי השקה לספר "ויהי מה – מאיר הר ציון חייו ופועלו", פרי יצירתו התיעודית של מר משה גבעתי. אשנה ואומר שוב : מדובר במסמך תיעודי מרשים ומדהים, ספר בן 510 עמודים, וכתיבה ומחקר ברמה גבוהה מאוד של משה גבעתי (!).  

להלן הודעתו הרשמית של ביה"ס שדה כפר עציון העורך ערבי השקה לספר המדובר "ויהי מה, מאיר הר ציון חייו ופועלו" בכפר עציון, ברמת גן, ובניר דוד :

מאיר הר ציון היה לסמל עבור החברה בישראל עוד בחייו. בשנים האחרונות התקיים תחקיר מעמיק אודות דמותו ואישיותו של מאיר ועתה הדברים רואים אור בספר החדש. הספר עוסק בהיבטים המגוונים הקשורים בפרשת חייו המרתקת של הר ציון. דמותו של מאיר הנבנית מתוך הביוגרפיה החדשה היא עמוקה יותר ומרשימה יותר מן המוכר. נתכנס בכדי לספר על האיש ופרשת חייו.

ערב השקה ברמת גן

יום ה', כ"ט בתמוז (1.8) בית הצנחן, רמת גן (רוקח 121)

תכנית ולו"ז :

19:00 התכנסות

19:30 דברי פתיחה וברכה: משה הר ציון, נציג המשפחה, רחל וולף, אחות של מאיר

19:45 דוברים :

ח"כ האלוף (במיל') עוזי דיין, הניצחון כערך מוביל.

ח"כ צבי האוזר, חיוניות קיומם של מיתוסים לאומיים בעת החדשה.

שמעון כהנר (קצ'ה), מותיקי ה—101. דמותו של מאיר הר ציון

אלוף משנה (במיל') משה גבעתי, היסטוריון ומחבר הספר.

מנחה: אורית נצר

במהלך הערב יימכר הספר במחיר השקה.

ערב השקה בניר דוד

יום ב', ד' באב (5.8) אולם התרבות, ניר דוד

תוכנית ולו"ז:

16:00–18:30 סיור בעקבות חייו של מאיר הר ציון. נקודת מפגש בשער גן לאומי כוכב הירדן. רישום ופרטים באתר המרכז gilma.co.il. בהדרכת זיו כרמל.

19:00 התכנסות באולם התרבות, ניר דוד

19:30 דברי פתיחה וברכה:

יורם קרין ראש המועצה

שגית הר ציון, נציגת המשפחה

משה פלד, יו"ר העמותה להנצחת מאיר הר ציון ופועלו

19:45 דוברים:

ח"כ, אלוף (במיל') יואב גלנט, שר העלייה והקליטה

אלוף (במיל') גרשון הכהן, חקלאות, אדמה והתיישבות

שמעון כהנר (קצ'ה), מותיקי ה-101. דמותו של מאיר הר ציון אלוף משנה (במיל') משה גבעתי, היסטוריון ומחבר הספר

מנחה: משה הומינר, מנכ“ל עמותת כח צביקה

במהלך הערב יימכר הספר במחיר השקה. 

ערב השקה בבית ספר שדה כפר עציון

יום ה', ז' באב (8.8) בית ספר שדה כפר עציון

תוכנית ולו"ז

15:00-18:30 סיור בעקבות יחידה 101 במרחב הרי ירושלים וגוש עציון בהדרכת בנימין טרופר.

18:30 מיצג אור קולי למעוניינים בכפר עציון (בתשלום).

19:30 התכנסות

20:00 דברי פתיחה וברכה:

ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון

משה פלד, יושב ראש העמותה להנצחת מורשת מאיר הר ציון ופועלו, מה חשיבות ההנצחה של מאיר הר ציון לציבור בישראל?

20:20 המועמד לראשות הממשלה ויו"ר כחול לבן, רא"ל (מיל')  בני גנץ, מאיר הר ציון ודמותו.

20:40 פאנל בהשתתפות רותי הר ציון אשתו של מאיר ומשה הר ציון בנו.

21:00 סא"ל במיל' דוד בן עוזיאל (טרזן), דמותו של מאיר הר ציון ביחידה 101.

21:20 הקרנת סרטון חדש.

21:40 אלוף משנה במיל' משה גבעתי, היסטוריון ומחבר הספר ויהי מה- מאיר הר ציון חייו ופועלו.

מנחה הערב: עמיחי נעם

לינה בצימרים לבאי הערב ב15% הנחה לצפייה בצימרים החדשים – לחץ כאן.

הערב מוכר כהשתלמות תו תקן למדריכים בעלות 50 שקלים. להרשמה לחץ כאן!

מוזמנים להצטרף לקבוצת החדשות של בית ספר שדה כפר עציון WhatasApp–

בה נעדכן:

1.עדכוני פריחה מיוחדים בגוש עציון והסביבה.

2.שיטפונות ותופעות מזג אוויר.

3. מאבקי שמירת טבע בארץ יהודה.

4. ממצאים ארכאולוגים חדשים.

5. מידע על פעילות בית ספר שדה שלנו.

מדובר בקבוצה שקטה אז לא יהיו חפירות רק הודעות שלנו. מוזמנים להצטרף ולשתף את חבריכם ! להצטרפות לקבוצה לחץ כאן, ומוזמנים לבקר באתר החדש של בית ספר שדה כפר עציון.

2. אילן לוקאץ' איש חברת החדשות של ערוץ 12.

אילן לוקאץ' איש חברת החדשות של ערוץ 12 הוא עיתונאי מזהיר שיודע לכתוב ולספר בקולו סיפור. הוא הוכיח שוב את כישרונו הרב אמש ב- "אולפן שישי" (יום שישי – 25 בספטמבר 2020).

3. שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ ממשיך להוות חידה לאומית לא פתורה ועמה לאבד גובה פוליטי עד כדי סכנת התרסקות. הטלוויזיה עושה בו שַמוֹת. ראש הממשלה בנימין נתניהו ערך עסקת שיתוף פוליטית – טריקית מניבת רווחים עם מישהו שהיה פעם רמטכ"ל צה"ל, והפך ברבות הימים לצֵל ברמה של עסקן בשם בני גנץ. בני גנץ רחוק מאוד מלהיות מדינאי דומיננטי מוכשר ומוביל של מדינת ישראל.

בני גנץ מצטייר שוב ושוב (בטלוויזיה) כמדינאי קטן ופוליטיקאי זעיר, ששב וחוזר על מנטרת הטריוויה, "…באתי לשרת את עם ישראל…". מדובר ב-מדקלם משעמם. הטלוויזיה חושפת אותו פעם אחר פעם כדמות אנטי כריזמטית ואנטי תקשורתית. בשפת הסלנג הטלוויזיה מכנה אותו, "בּוֹק". אין פלא שאישיותו כמנהיג וכמוביל נשחקת ו-נמחקת בסקרים. זה רק עניין של זמן עד שהאיש המשעמם הזה יוותר בודד ללא מנדטים אבל עם הכותרת "כחול / לבן". מדהים היכן ניצבים יועצי התקשורת שלו ו-מה הם אומרים ומייעצים, ובמה הם מסייעים לו. בני גנץ רמטכ"ל צה"ל בעבר מצטייר כאישיות לא מעניינת, לא אטרקטיבית, איננה מושכת תשומת לב, פאסיבי וטרחן. אוטומט אפרורי ומַשְמִים.

פוסט מס' 918. ל-רינגטון של רדיו גלי צה"ל המתנגן מזה שנים בנוסח, "…גלי צה"ל הבית של החיילים…", אין כיסוי. הוא מעֵין נְעִימוֹן בלוף. קישוט מופרך. קצת כמו סיפורי סבתא. פִּרְסוֹמֶת שווא. ובמידה לא מעטה טקסט מלאכותי שאיננו מספר את כל אמת. ממתי ללוחמים ולוחמות ו-חיילים וחיילות קרביים שמשרתים שירות קרבי מסוכן, קשה, וממושך בקיץ ובחורף בתנאים לא פשוטים ו-מורכבים (כאמור, גם אקלימיים) ב-חֵילות השדה של צה"ל כמו הצנחנים, גולני, גבעתי, שריון, תותחנים, סיירות, הנדסה קרבית, מודיעין קרבי, וכו' יש את הזמן ו/או את הרצון והחשק להאזין לרדיו גלי צה"ל…??? מאות אלפי חיילי צה"ל לרבות המילואימניקים המתאמנים ועסוקים בפעילות מבצעית מתישה ומסובכת רוויית סכנות חיים בעת ההגנה על גבולות מדינת ישראל, עד לעייפה, מניחים את ראשם ונחים ו/או ישנים בכל רגע פנאי. אין להם ראש וגם לא רצון וחשק להקשיב לרשת הרדיו הצה"לית שטוענת שהיא "…הבית של החיילים…". מדובר בסלוגן מגוחך. מי שאולי מאזין לרדיו גלי צה"ל אלו החיילים והחיילות הג'ובניקים, הפקידים, השרתים, והשליחים יושבי המשרדים, ואולי גם עובדי המטבח, ובטוח שגם המוני אזרחי ישראל מן השורה. גלי צה"ל איננו הבית של החיילים. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. פוסט מס' 918. הועלה לאוויר ביום שישי-25 בספטמבר 2020.

ב- 1956 התגייסתי לצה"ל. שרתי שלוש שנים את כל השירות הצבאי שלי בגדוד 12 של חטיבת "גולני" כ-לוחם. טירון + מ"כ + קצין, מ"מ טירונים + קצין חבלה של גדוד 12 + סמ"פ בסוף שירותי הצבאי הקרבי והקשה. מעולם לא האזנתי ולא האזנו חיילים ומפקדים אז לרדיו "גלי צה"ל (נוסד ב- 1950). היו לי ארבעה מג"דים וארבעה מח"טים בתקופת השירות הצבאי שלי ב- "גולני" בימים ההם לפני יותר משני דורות. מג"דים : אורי בר רצון, שמואל עמיר, אורי ביידץ'. ו- יקותיאל "קותי" אדם. מח"טים : חיים בן דוד, בנימין ג'יבלי, אהרון "ארווין" דורון, ו- אלעד פלד. רדיו גלי צה"ל לא היה מעולם ביתי. ידעתי על קיומו אולם מעולם לא הקשבתי ולא האזנתי לו. הבית הצבאי שלי היה גדוד 12, אוהלי הסיירים, אוהלים הודיים, והנשק האישי שלי ה- "עוזי". הבית האזרחי שלי היה קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. הסלוגן, "…גלי צה"ל הבית של החיילים…" נשמע לי מופרך מיסודו, לא מציאותי, חנפני, מתייפייף, מתחנן לתרומות, ו- בלופרי.

טקסט תמונה : 1957. אנוכי חניך בביה"ס למ"כים של חטיבת גולני ב- ג'וֹעָרָה בתחילת 1957. הימים ההם – הזמן ההוא לפני יותר מ- 63 שנים. המ"מ שלי בקורס מ"כים היה סגן זאב שטרנהל (פרופסור זאב שטרנהל ז"ל). הבסיס הצבאי ג'וֹעָרָה שכן על גבעה שולטת ליד שני הקיבוצים עין השופט ורמת השופט. מעולם לא האזנו לרדיו גלי צה"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בני הבכור רועי התגייס לצה"ל ולצנחנים ב- 1983 ושירת שם כסמ"ר עד 1986. גם הוא וחבריו שנכון להם שירות קרבי קשה ומסוכן לא האזינו מעולם בתקופת שירותם לרדיו גלי צה"ל. לא היה להם זמן לכך. הם היו עסוקים בהגנה על גבולות המדינה בצפון, במרכז, ובדרום.

בני האמצעי גוּר התגייס לגדוד "צבר" בחטיבת גבעתי ב- 1987. גם הוא וחבריו שירתו שירות קרבי רווי סכנות ולא האזינו מעולם לרדיו גלי צה"ל. לו ולחבריו לא היה זמן להאזין לרדיו גלי צה"ל. הם היו עסוקים יומם וליל בהגנה על גבולות המדינה.

טקסט תמונה : 1989. חטיבת "גבעתי". בני, סֶגֶן גור אלרואי (גובהו 1.92 מ' במרכז התמונה) לוחץ את ידו של אחד הטירונים שלו בתום מסע כומתה בגדוד "צבר" ומעניק לו את הכומתה הסגולה של החטיבה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 1990. חטיבת "גבעתי", גדוד "צָבַּר". בני, סֶגֶן גור אלרואי (עומד) מוביל את המחלקה שלו בעת תרגיל באש חיה ב- לב"ב (לחימה בשטח בנוי). ביתם לא היה רדיו גלי צה"ל. החיילים הצעירים האלה היו עסוקים יום יום, שעה שעה, במשך ארבע שנים להגן על גבולותיה של מדינת ישראל. ביתם היה גדוד "צבר" של חטיבת גבעתי ולא רדיו גלי צה"ל. לא היה להם ראש ופנאי להקשיב לרדיו גלי צה"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בתי הצעירה הגר הייתה בראשית שנות ה- 90 (1993 – 1991) של המאה הקודמת סמלת מבצעית בחמ"ל של האלוף משה קפלינסקי ב-פיקוד הצפון בקריית שמונה. בתי וחברותיה היו עסוקות מעל הראש בשמירה על בטחון המדינה. לא היה להן זמן וראש להאזין לרדיו גלי צה"ל.

סיכום.

רדיו גלי צה"ל איננו תחנה צבאית. הוא ניזון אומנם מתקציב צבאי של מערכת הביטחון אולם מאיישים אותו כבר שנים רבות מאוד עיתונאים ושדרנים אזרחים (חלקם מצוינים) שאינם חיילים. רדיו גלי צה"ל הפך ברבות השנים שחלפו לתחנה שמאזינים לה מידי יום מאות אלפי אזרחים. על מפקד גלי צה"ל שמעון אלקבץ מוטלת החובה להסיר את ה- רינגטון הבלופרי, הבלתי המהימן, והמלאכותי הזה שאומר, "…גלי צה"ל הבית של החיילים…". מגוחך. נדמה שמישהו מתכנן כאן סלוגן של מִתְחַנֵן לצורך קבלת עזרה כספית מהציבור בעתיד ב- עתות של משברים כלכליים. אם כבר, מותר לו לומר (ברוח ההתפארות וההתנשאות של ערוץ 12) כלהלן, "…רדיו גלי צה"ל הוא ביתם של אזרחי ישראל…". זהו טקסט שהרבה יותר קרוב לאמת מפני שסך המדרוג של רדיו גלי צה"ל מתקרב לרייטינג של רדיו "קול ישראל" השייך ל- תאגיד השידור הציבורי "כאן 11". רדיו גלי צה"ל הוא בעצם תחנה אזרחית ציבורית (נהנית גם משידורי פרסומת מסחרית) לכל עניין ודבר. צבא במדינה דמוקרטית איננו זקוק לשום כלי ביטוי עיתונאי – תקשורתי. גם לא לרדיו שקוראים לו גלי צה"ל.  

אני לכשעצמי מאזין רק לרדיו גלי צה"ל. מאז 2002 אני מתרחק בעיקרון מהריסות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וחורבותיו של רדיו "קול ישראל". עדיין עובדים ומשדרים שם בתאגיד השידור "כאן 11" אנשים שהיו נאמנים פעם על עיוור לרן גלינקא, ל-יוסף בר-אל, ל-יוני בן מנחם ולעוזרו זליג רבינוביץ'. אני מאזין רק לשתי תוכניות המוסיקה "מתוק מאז" בהגשת והנחיית דָן כַּנֶר (האחד שאין בלתו), ו- "רגעי קסם" בהגשת גֶדִי לִיבְנֶה, המשודרות בתאגיד "כאן". חלפו 18 שנים מאז 2002, השנה ההיא בה נטשתי לעד בטריקת דלת את השידור הציבורי הרקוב ההוא תחת מנכלותו של יוסף בר-אל. אין בלבי ולוּ געגוע אחד ולוּ סנטימנט בודד לשידור הציבורי הרשמי ההוא של מדינת ישראל.

סוף הפוסט מס' 918. הועלה לאוויר בשבת – 26 בספטמבר 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.