פוסט מס' 1001. הועלה לאוויר בשבת – 17 ביולי 2021. כל הזכויות שמורות לחוֹקֵר ולמְחַבֵּר יואש אלרואי.

יום ראשון-11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי" בלונדון. איטליה מנצחת את את אנגליה במשחק הגמר של טורניר אליפות אירופה בכדורגל, הקרוי, "Euro 2020" בתום הארכה (1:1 לאחר 120 דקות) וגוברת עליה לאחר קרב כושל בריטי ב-בעיטות הכרעה מ-11 מ' בתוצאה 2:3. מדהים ששחקני כדורגל מקצועניים (שני איטלקים ושלושה אנגלים) שמשתכרים מיליונים מחמיצים וכושלים דווקא בביצוע בעיטות עונשין / הכרעה מ-11 מ' כשאיש איננו מפריע להם, בהיעדר חוֹמָה של הקבוצה היריבה שאיננה נִיצֶבֶת מוּלָם, והשטח רֵיק ו-פנוי למַעֵט השוער שניצב בּוֹדֵד מוּלָם ומֵגֵן על קַו השער שאורכו 7.32 מטרים. וגם: ממון ו-כלכלה הנוגעים לכיסוי הטלוויזיוני של ערוצי הספורט מס' 51, 52, 53, ו-54 בכבלים פלוס "רֶשֶת" (ערוץ 13 הארצי ב-ממיר). וגם: לא צריך להיות מומחה בתקשורת כדי להבין שהטלוויזיה היא Media של Close ups. את ההדגשים והסיפורים הכי חודרניים והטובים שלה היא מביאה בסיוע של תצלומים מקרוב. מצלמות הטלוויזיה משרטטות על המסך שוב ושוב מקרוב מאוד את דמותו של המנהיג והמאמן הראשי של נבחרת אנגליה בכדורגל גארת' סאות'גייט (Gareth Southgate) המזוקן ב-Close ups, וחושפות אותו בפני מאות רבות של מיליוני צופים כ-מעֵין "פאקיר" כדורגל ו-סַגְפָן של המשחק שמעולם לא יוצא מכליו. כצופה טלוויזיה בביתך הפרטי בתל אביב אתה מרגיש שאתה כמעט יכול לגעת בו, להסתכל בעיניו, ולשאול אותו כמה שאלות למרות שהוא ניצב רחוק ממך אלפי ק"מ ב-אצטדיון "וומבלי". אתה בתל אביב והוא בלונדון. תעשיית הטלוויזיה היא Media של Close ups. גארת' סאות'גייט מצויר על ידה המסך בידי צלמי הטלוויזיה כאיש רציני ו-חושב ובעל ידע, אדם מאופק, קַר רוּחַ ושָקוּל, מתמטיקאי שקורא היטב את מפת המלחמה המתנהלת על כר הדשא ו-מצביא ש-שולט בכל הסיטואציות המורכבות והמשתנות של המשחק. מצלמות הטלוויזיה מחמיאות לו משהן מציגות אותו כל כך מקרוב בפני הצופים כ-מאמן ומנהיג כדורגל מדויק ומאוזן להפליא שמבין היטב את תורת הכדורגל. גארת סאות'גייט איננו שחקן קולנוע למרות שבצילומי ה-Close ups הוא נראה כזה. אבל הוא לא. הוא כמובן מייצג את מציאות הָאֶמֶת ואת הריאלי הקונקרטי. זוהי ההתרשמות הטלוויזיונית האישית שלי מ-גארת' סאות'גייט בשעה שאנוכי צופה ביום ראשון-11 ביולי 2020 בשידור הישיר של משחק הגמר של Euro 2020 בין נבחרות אנגליה ואיטליה באצטדיון "וומבלי" בלונדון מכורסתי בסלון דירתי היכן שהוא בצפון הישן של תל אביב. מצלמות הטלוויזיה אֵינַן יודעות לשַקֵר. בסוף דרמת הכדורגל הטלוויזיונית הזאת הן מספרות ש-דווקא הבריטי גארת' סאות'גייט הוא המאמן המְנוּצָח שהפך למנהיג המוּבַס במשחק הגמר. הזוכה הוא המאמן המוביל האיטלקי רוברטו מאנצ'יני. איטליה היא אלופת "Euro 2020".    

טקסט תמונה (1) : יום ראשון-11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי" בלונדון. תיעוד עיתונאי-טלוויזיוני מרשים. מאמן נבחרת אנגליה גארת' סאות'גייט (Gareth Southgate, ראשון מימין) וחבר עוזריו דקות ספורות לפני שריקת הפתיחה למשחק הגמר של טורניר Euro 2020, אנגליה נגד איטליה. הבעת פניו מביעה ומספרת את סיפור האחריות הכבדה המוטלת על כתפיו כמוביל ו-מנהיג לאומי של הכדורגל האנגלי. המאמן הוא איש בודד מפני שאינו יכול ולא רשאי לחלוק את אחריות המנהיגות עם שחקניו המתרוצצים על כר הדשא ולא עם עוזריו שסמוכים אליו מהצד השני של קווי המגרש. הוא האחראי הבלעדי (!). (באדיבות ערוצי הספורט מס' 51, 52, 53, ו-54 בטלוויזיה כבלים וערוץ הטלוויזיה מס' 13 הארצי).   

טקסט תמונה (2) : יום ראשון-11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי" בלונדון. תיעוד עיתונאי-טלוויזיוני מרשים. מאמן נבחרת אנגליה גארת' סאות'גייט (Gareth Southgate, ראשון מימין) וחבר עוזריו דקות ספורות לפני שריקת הפתיחה למשחק הגמר של טורניר Euro 2020, אנגליה נגד איטליה. הבעת פניו מביעה ומספרת את סיפור האחריות הכבדה המוטלת על כתפיו כמוביל ו-מנהיג לאומי של הכדורגל האנגלי. המאמן הוא איש בודד מפני שהוא אינו יכול ולא רשאי לחלוק את אחריות המנהיגות עם שחקניו המתרוצצים על כר הדשא ולא עם עוזריו שסמוכים אליו מהצד השני של קווי המגרש. הוא האחראי הבלעדי (!). (באדיבות ערוצי הספורט מס' 51, 52, 53, ו-54 בטלוויזיה בכבלים וערוץ הטלוויזיה מס' 13 הארצי). 

1. עוּזִי דָן הכתב בעל המוניטין של עיתון "הָאָרֶץ" בעל המוניטין שנשלח לסַקֵר עבור קוראיו את השלב האחרון של טורניר אליפות אירופה בכדורגל "Euro 2020" ב-אצטדיון "וומבלי" בלונדון היווה אכזבה גדולה (עבורי). איך זה יכול להיות, מה זה אומר, ו-מה זאת אומרת שהכתב הבכיר של "הָאָרֶץ" עוזי דן שנשלח והוטס לאחרונה למקום ומוקד התרחשויות הגמר של "Euro 2020" בלונדון בירת אנגליה, מסיֵים את הסיקור המשעמם שלו בעיתון "הָאָרֶץ" מבלי להיפגש כלל ו-ללא שוּם שִיח ו-סִיג עם איש מגיבורי העלילה שהכריעו את הכף ולא עם אלה שניגפו בה. לא עם מי מה-המאמנים והשחקנים הבולטים, לא עם מי מהניגפים, ולא עם מי מ-אנשי הוועדה המארגנת…??? מוזר מאוד, תמוה מאוד, ומביך מאוד. עיתונאות מגוחכת.

דיווחי הנוף והתרשמויותיו הספרותיים מלונדון של עיתונאי "הארץ" הוותיק עוזי דן מלונדון בימי שני (12.7.2021) ושלישי (13.7.2021) במדור הספורט של העיתון אודות משחק הגמר של Euro 2020 בין נבחרות איטליה ואנגליה וכותרותיהם, האחת, "לאורך כל היום לשני הצדדים היה ברור כיצד זה עומד להסתיים" ו-למחרת השנייה, "לאנשים האלה לא הגיע שהכדורגל ישוב הביתה", הם לא רק מגוחכים ודלים, נעדרי מידע, חסרי תיעוד ועובדות, והעלמת זהותם של גיבורי העלילה משני צדדיה אלא מיותרים לגמרי. שני פוסטים הנדונים הם "חיבור" ברמה ספרותית של גַנוֹן. במקרה הטוב אולי כיתה א'. מה זה צריך להיות הקשקוש והמריחה הללו…??? עוזי דן איננו גננת והוא לא מורה לסַפְרוּת, וגם לא מדריך נוף. כבר מזמן לא קראתי דיווחים כל כך ילדותיים ומשעממים של עיתונאי שנמצא על פי עדותו במוקד ההתרחשויות וזה מה שיש לו לומר. לא צריך לקרוא שוב את שני הפוסטים של עוזי דן כדי להבין שמדובר בחלטורה עיתונאית. תגיד עוזי דן, זה מה שיש לך באמת לספר לקוראים שלך…??? נכון שהשידור הישיר של משחק הגמר ב- 11 ביולי 2021 איטליה נגד אנגליה שהועבר ב- "רֶשֶת" ערוץ 13 הארצי צבר % 25.5 רייטינג, אבל רבים אחרים מ- % 74.5 הנותרים שלא ראו אותו בערוץ 13 הארצי ביקשו לקבל מֵידָע מקיף בעיתונות היומית אודות מהלך המשחק ולבטח אינפורמציה שמדווחת על דרמת מהלך תחרות הפנדלים המותחת בתום ההארכה, בה החמיצו שני שחקנים איטלקים (אנדריאה בלוטי ו-ג'ורג'יניו) את שערו של ג'ורדאן פיקפורד ו-שלושה שחקנים אנגלים (בוקאיו סאקה, ג'יידון סאנצ'ו, ומרקוס ראשפורד) לא ידעו ולא יכלו להכניע את השוער האיטלקי ז'אן לואיגי דונארומה וגם לא את הקורה הימנית שלו (מנקודת מבטו ו/או השמאלית מנקודת מבטם של צופי הטלוויזיה הרבים). מדובר בעיתונאות מחורבנת. מי שהציל במקצת את כבודו של מדור הספורט של עיתון הָאָרֶץ" בימים האלה שחלפו היה ניר צדוק. מפליא ומדהים כיצד עורך עיתון "הָאָרֶץ" מסכים וניאות להדפיס רשימות עיתונאיות של סַפְרוּת ו-נוֹף כל כך דלות וריקות, כתובות רדוד, ונעדרות כל תוכן משמעותי על חשבון איסוף החומר העיתונאי שלמו נשלח והוטס עוזי דן ל-לונדון. עורך "הָאָרֶץ" היה צריך להתנות את הטסתו של עוזי דו לאצטדיון "וומבלי" (Wembley) בלונדון רק אם שליחו מתחייב להביא לקוראי העיתון ראיונות שלו עם המאמן המנצח רוברטו מנצ'יני ועם המאמן המובס גארת' סאות'גייט פלוס צילום משותף שלו עם שני הנ"ל ושיחות עם גיבורי העלילה האחרים שהשפיעו על התוצאה הסופית של הדרמה המרתקת של "Euro 2020" עם ירידת המסך. עוזי דן נכשל בכל המשימות העיתונאיות שלשמן הוטס לאצטדיון "וומבלי" בלונדון (מנקודת מבטי כקורא "הָאָרֶץ"). בזבוז זמן ותוצאה מרה עבורו וגם עבורי כקורא שלו. עוזי דן עיתונאי ספורט וותיק, פורה, בעל ידע, ו-בעל מוניטין של עיתון בעל מוניטין היה הפעם הזאת אכזבה גדולה (עבורי). אולי מערכת "הָאָרֶץ" הייתה צריכה לצייד אותו בתגבורת בדמותו של עירד צפריר.

2. כשאני מקשיב בימים אלה לשידורים הישירים של משחקי Euro 2020 המבוצעים ע"י השַדָּר המוביל רמי ווייץ ויד ימינו הפרשן שאינני יודע מיהו, מתעוררים בי געגועים עזים למאיר איינשטיין ז"ל ולפרשן אבי רצון יבד"ל. אנוכי כבר יותר מבן 83. חלפו שנים רבות מאז הכרתי את שניהם, את מאיר איינשטיין ואת אבי רצון, אך הם נותרו עבורי בלתי נשכחים. 

3. משחק הכדורגל ברָמָה הגבוהה שלו הוא הרבה יותר מספורט לשמו ומ-רוּח הספורט. מראהו הפופולארי על מסכי הטלוויזיה הפך אותו ל-מקצוע שמכניס לכִיסָם של הטובים ביותר מאמנים, שחקנים, ובעלי הקבוצות לא מיליונים, אלא מיליארדים (!). גם רשתות הטלוויזיה באירופה ובעולם כולו (לרבות חברת "צ'ארלטון" של אֵלִי עַזוּר שמחזיקה בערוצים 51, 52, 53, ו-54 בכבלים) ורשת ערוץ 13 ששידרו ישיר לחליפין את מפעל "Euro 2020" הרוויחו רייטינג ועמו לא מעט הוֹן. "רשת" ערוץ 13 שידרה ישיר 15 משחקים במסגרת "Euro 2020" מתוך סך של 51 משחקי הטורניר. את שאר 36 משחקי "Euro 2020" שידרו ערוצי הספורט הנ"ל של מר אֵלִי עַזוּר ו-של חברת "צ'ארלטון". 

הפער וההבדל בין נבחרת איטליה המנצחת שהוכתרה לאלופת אירופה בכדורגל ב- אצטדיון "וומבלי" בלונדון ב- 11 ביולי 2021 לבין סגניתה המנוצחת נבחרת אנגליה הוא מינימאלי, ו-נעוץ בהחטאה אחת יותר של אנגליה בקרב בעיטות הכרעה מ- 11 מ' שהתנהל ביניהן, לאחר שהמשחק המשעמם בין השתיים הסתיים בתוצאת תיקו 1:1 בתום 120 דקות (90 דקות + 30 דקות הארכה). בס"ה מדובר ב-פִסְפוּס פנדל אנגלי אחד יותר משל האיטלקים, פִסְפוּס ש-קיזֵז ממנה את תואר האליפות במשחק הגמר שנערך במבצרה באצטדיון" ןןמבלי" וגם 3.000000 (שלושה מיליון) פאונדס מהפרס הכספי שהוענק לה בתור סגנית האלופה. סגנית האלופה אנגליה, קיבלה 7.000000 (שבעה מיליון) פאונדס תמורת זכייתה במקום השני, ואילו האלופה איטליה מי שזכתה בבכורת האליפות קיבלה 10.000000 (עשרה מיליון) פאונדס. אולם אין זה הכל בתורת הכלכלה של הכדורגל האירופי העשיר. האלופה האירופית החדשה נבחרת איטליה גרפה בכל שבעת משחקיה בטורניר "Euro 2020" (שלושה משחקים בבית המוקדם + 4 משחקים נוספים בשלבי  ה- 1/16 גמר + 1/4 גמר + 1/2 גמר + משחק הגמר) סך של 34.000000 (שלושים וארבעה מיליון) פאונדס, ש-שווים ל-46.920000 דולר. סגנית האלופה אנגליה השתכרה בתום שבעת משחקיה בטורניר Euro 2020 סכום של 31.000000 (שלושים ואחד מיליון) פאונדס, ש-שווים ל- 42.780000 דולר.

הכדורגל המקצועני באירופה ובעולם הפך למקור של עושר כספי עצום + פרסום מסחרי בעל ממדי שכר ענקיים שמעניק לשחקנים הבולטים, המפורסמים, והמצטיינים (כמו למשל כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי, ועוד רבים אחרים) שכר נוסף בהיקפים חסרי תקדים. הכדורגל איננו מבטא עוד רק את רוח הספורט אלא הוא מקצוע שנושא עמו פרנסה מכובדת והופך את העוסקים המצטיינים בו למולטי מיליונרים (!). החטאה אנגלית אחת מיותרת בקרב הפנדלים במשחק הגמר בטורניר Euro 2020 איטליה – אנגליה ב- וומבלי / לונדון ב- 11 ביולי 2021 של מי מהשלושה בוקאיו סאקה, גיידון סאנצ'ו, ומרקוס ראשפורד, קיזזה מייד מהקופה הבריטית סכום של 4.140000 (ארבעה מיליון ומאה וארבעים אלף) דולר (ו/או 3.000000 פאונדס).

נבחרות שהעפילו לשלב חצי הגמר ב- טורניר Euro 2020, הרוויחו כל אחת רק מעצם ההעפלה לשלב הזה סכום של 5.000000 פאונדס. נבחרות שהעפילו לשלב רבע הגמר הרוויחו כל אחת  3.250000 פאונדס. נבחרות שהעפילו לשלב שמינית הגמר הרוויחו כל אחת 2.000000 פאונדס. כל ניצחון של כל נבחרת בבתים המוקדמים ב- Euro 2020 זיכה אותה בפרס כספי של 1.500000 פאונדס. ס"ה של סכום הפרסים הכספיים שחולק ל – 24 הנבחרות שנטלו חלק בטורניר Euro 2020 עמד על 371.000000 פאונדס (כ- 511.980000 דולר). ב- Euro 2016 עמד סך בכל של הפרסים הכספיים על סך של 304.000000 פאונדס (419.520000 דולר).

על פי ידיעה מעניינת וחשובה של העיתונאית רפאלה גויכמן כפי שהתפרסמה ב- עיתון הכלכלי "THEMARKER" (מסופח ל- "הָאָרֶץ") בתאריך יום שלישי – 13 ביולי 2021, הרי שעל פי הערכות בשוק שידורי הטלוויזיה עלות זכויות השידורים של כל מפעל "Euro 2020" אותם רכשה חברת "צ'ארלטון" עמדה על כ- 30.000000 (שלושים מיליון) שקל. ערוץ 13 רכש לעצמו כמות של 15 משחקים (לרבות שני משחקי 1/2 הגמר והגמר) לצורך שידורים ישירים עליהם שילם ל- חברת "צ'ארלטון" סך של 10.000000 (עשרה מיליון) שקל. על פי דיווח של וועדת המִדְרוּג הארצית הרי שמשחק הגמר של  "Euro 2020" איטליה נגד אנגליה ששודר ישיר ביום ראשון – 11 ביולי 2021 בין 22.00 ל- 01.00 הניב ל- "רֶשֶת"-ערוץ 13 רייטינג מזהיר של % 25.5, בעוד שערוץ 12 ששידר במקביל את סרטה של פאולה לאון "כמו שאת" צבר כמות רייטינג של % 11 בלבד. (תודה ל- עיתונאית רפאלה גויכמן מ- "THEMARKER").

טקסט תמונה (1) : יום ראשון – 11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי". זהו קרב הפנדלים (בעיטות הכרעה מ- 11 מטרים) בין נבחרות איטליה ואנגליה בתום 120 דקות (90 + 30 דקות הארכה) במשחק הגמר שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. הצילום מתעד את השחקן האנגלי מס' 6 הארי מגואייר (Harry Maguire) מטעה וגם מכניע את השוער האיטלקי ז'אן לואיג'י דונארומה (Gianluigi Donnarumma). הכדור המהיר והמדויק חדר קרוב מאוד לפינת מַעֲלֶה הקוֹרָה הימנית מנקודת מבטו של הבועט ולפינת מַעֲלֶה הקוֹרָה השמאלית מנקודת מבטו של השוער. (באדיבות ערוצי הספורט בכבלים מס' 51, 52, 53, ו-54 וגם באדיבות ערוץ 13 הארצי. תודה לכם).

חשוב להסביר, להבהיר, ולהדגיש למען הקוראים את העובדות, כלהלן : הכדור המהיר והמדויק שבעט הארי מגואייר ׁ(מס' 6, גובהו 1.94 מ') הכניע את ז'אן לואיג'י דונארומה ועבר את כברת הדרך של 11 מ' ב- קצת יותר מ- 2 עשיריות השנייה (!). בחישוב מתמטי קל ופשוט (בסיוע מינימום IQ של כל אדם נבון וחושב ואם צריך גם בעזרת כל iphone) ניתן לחשֵב ולמצוא בתוך שניות ספורות כי הכדור שמשקלו כ- 430 גרם והיקפו כ- 70 ס"מ צבר מהירות גדולה מאוד כתוצאה מתנופת הרגל והבעיטה העוצמתית והמדויקת של הארי מגואייר, ונע לאורך הטווח הזה של 11 מ' במהירות ממוצעת של קרוב ל- 190 קמ"ש (!).

טקסט תמונה (2) : יום ראשון – 11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי". זהו קרב הפנדלים (בעיטות הכרעה מ- 11 מטרים) בין נבחרות איטליה ואנגליה בתום 120 דקות (90 + 30 דקות הארכה) במשחק הגמר שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. הצילום מתעד את השחקן האנגלי מס' 6 הארי מגואייר (Harry Maguire) מטעה וגם מכניע את השוער האיטלקי ז'אן לואיג'י דונארומה. הכדור המהיר והמדויק חדר קרוב מאוד לפינת מַעֲלֶה הקורה הימנית מנקודת מבטו של הבועט ולפינת מַעֲלֶה הקורה השמאלית מנקודת מבטו של השוער. (באדיבות ערוצי הספורט בכבלים מס' 51, 52, 53, ו-54 וגם באדיבות ערוץ 13 הארצי. תודה לכם).

חשוב להסביר, להבהיר, ולהדגיש למען הקוראים את העובדות, כלהלן : הכדור המהיר והמדויק שבעט האנגלי הארי מגואייר ׁ(מס' 6, גובהו 1.94 מ') הכניע את השוער האיטלקי ז'אן לואיג'י דונארומה (מתנשא לקומה אישית של 1.96 מ')  ועבר את כברת הדרך של 11 מ' ב- קצת יותר מ- 2 עשיריות השנייה (!). בחישוב מתמטי קל ופשוט (בסיוע מינימום IQ של כל אדם נבון וחושב ואם צריך גם בעזרת כל iphone) ניתן לחשֵב ולמצוא בתוך שניות ספורות כי הכדור שמשקלו כ- 430 גרם והיקפו כ- 70 ס"מ צבר מהירות גדולה מאוד כתוצאה מתנופת הרגל והבעיטה העוצמתית והמדויקת של הארי מגואייר, ונע לאורך הטווח הזה של 11 מ' במהירות ממוצעת של קרוב ל- 190 קמ"ש (!).

טקסט תמונה (3) : יום ראשון – 11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי". זהו קרב הפנדלים (בעיטות הכרעה מ- 11 מטרים) בין נבחרות איטליה ואנגליה בתום 120 דקות (90 + 30 דקות הארכה) במשחק הגמר שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. אותו התצלום ב- Long shot. הצילום "הפתוח" יותר, מתעד את השחקן האנגלי מס' 6 הארי מגואייר מטעה וגם מכניע את השוער האיטלקי ז'אן לואיג'י דונארומה. הכדור המהיר והמדויק חדר קרוב מאוד לפינת מַעֲלֶה הקורה הימנית מנקודת מבטו של הבועט ולפינת מַעֲלֶה הקורה השמאלית מנקודת מבטו של השוער. (באדיבות ערוצי הספורט בכבלים מס' 51, 52, 53, ו-54 וגם באדיבות ערוץ 13 הארצי. תודה לכם).

חשוב להסביר, להבהיר, ולהדגיש למען הקוראים את העובדות האלה, כלהלן : הכדור המהיר והמדויק שבעט הארי מגואייר ׁ(מס' 6, גובהו 1.94 מ') הכניע את ז'אן לואיג'י דונארומה ועבר את כברת הדרך של 11 מ' ב-קצת יותר מ- 2 עשיריות השנייה (!). בחישוב מתמטי קל ופשוט (בסיוע מינימום IQ של כל אדם נבון וחוֹשֵב ואם צריך גם בעזרת כל iphone) ניתן לחשֵב ולמצוא בתוך כמה שניות ספורות כי הכדור שמשקלו כ- 430 גרם והיקפו כ- 70 ס"מ צבר מהירות גדולה מאוד כתוצאה מתנופת הרגל והבעיטה העוצמתית והמדויקת של הארי מגואייר, ונע לאורך הטווח הזה של 11 מ' במהירות ממוצעת של קרוב ל- 190 קמ"ש (!).

טקסט תמונה (4) : יום ראשון – 11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי". זהו קרב הפנדלים (בעיטות הכרעה מ- 11 מטרים) בין נבחרות איטליה ואנגליה בתום 120 דקות (90 + 30 דקות הארכה) במשחק הגמר שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. הצילום מתעד את השחקן האנגלי מס' 9 הארי קיין (Harry Kane, גובהו 1.88 מ') מכניע את השוער האיטלקי ז'אן לואיג'י דונארומה (Gianluigi Donnarumma, גובהו 1.96 מ') שמזנק בכיוון הנכון אך הכדור המהיר, המדויק, והמכוון היטב גובר עליו ו-פוגש את הרשת הצדדית התחתונה של הקורה השמאלית מנקודת מבטו של הבועט ואת הקורה הימנית מנקודת מבטו של השוער. (באדיבות ערוצי הספורט בכבלים מס' 51, 52, 53, ו-54 וגם באדיבות ערוץ 13 הארצי. תודה לכם).

חשוב להסביר, להבהיר, ולהדגיש למען הקוראים את העובדות האלה, כלהלן : הכדור המהיר והמדויק שבעט הארי קיין ׁ(מס' 9, גובהו 1.88 מ') הכניע את ז'אן לואיג'י דונארומה ועבר את כברת הדרך של 11 מ' גם כן בזמן של כ- 2 עשיריות השנייה (!). בחישוב מתמטי קל ופשוט (בסיוע מינימום IQ של כל אדם נבון וחושב ואם צריך גם בעזרת כל iphone) ניתן לחשֵב ולמצוא בתוך שניות ספורות כי הכדור שמשקלו כ- 430 גרם והיקפו כ- 70 ס"מ צבר מהירות גדולה מאוד כתוצאה מתנופת הרגל והבעיטה העוצמתית והמדויקת של הארי קיין, ונע לאורך הטווח הזה של 11 מ' במהירות ממוצעת של יותר מ- 190 קמ"ש (!).

טקסט תמונה (5) : יום ראשון – 11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי". זהו קרב הפנדלים (בעיטות הכרעה מ- 11 מטרים) בין נבחרות איטליה ואנגליה בתום 120 דקות (90 + 30 דקות הארכה) במשחק הגמר שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. הצילום "הפתוח" מתעד את השחקן האנגלי מס' 11 מרקוס ראשפורד מחמיץ את בעיטת ההכרעה שלו מ- 11 מ'. מרקוס ראשפורד מטעה ומכניע את השוער האיטלקי ז'אן לואיג'י דונארומה (מזנק בכיוון ההפוך לתנועת הכדור) אך לא את קורת שערו. הכדור המהיר איננו מדויק מספיק וכמו מעשה שטן הוא נתקל בתחתית הקורה השמאלית מנקודת מבטו של הבועט ובתחתית הקורה הימנית מנקודת מבטו של השוער. (באדיבות ערוצי הספורט בכבלים מס' 51, 52, 53, ו-54 וגם באדיבות ערוץ 13 הארצי. תודה לכם).

טקסט תמונה (6) : יום ראשון – 11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי". זהו קרב הפנדלים (בעיטות הכרעה מ- 11 מטרים) בין נבחרות איטליה ואנגליה בתום 120 דקות (90 + 30 דקות הארכה) במשחק הגמר שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. אותו התיעוד כמו בתמונה 3 רק הצילום "סגור יותר". התיעוד מראה את השחקן האנגלי מס' 11 מרקוס ראשפורד (Markus Rashford) מחמיץ את בעיטת ההכרעה שלו מ- 11 מ'. מרקוס ראשפורד מטעה ומכניע את השוער האיטלקי ז'אן לואיג'י דונארומה (מזנק בכיוון ההפוך) אך לא את קורת שערו. הכדור המהיר איננו מספיק מדויק ולכן נתקל בתחתית הקורה השמאלית מנקודת מבטו של הבועט ובתחתית הקורה הימנית מנקודת מבטו של השוער. (באדיבות ערוצי הספורט בכבלים מס' 51, 52, 53, ו-54 וגם באדיבות ערוץ 13 הארצי. תודה לכם).

טקסט תמונה (7) : יום ראשון – 11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי". זהו קרב הפנדלים (בעיטות הכרעה מ- 11 מטרים) בין נבחרות איטליה ואנגליה בתום 120 דקות (90 + 30 דקות הארכה) במשחק הגמר שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. התיעוד מראה את השחקן האנגלי מס' 21 בוקאיו סאקה (Bukayo Saka) בועט ברשלנות ו-איננו מצליח להכניע את השוער האיטלקי גבה הקומה (1.96 מ') ז'אן לואיג'י דונארומה שהודף בקלות את הכדור. (באדיבות ערוצי הספורט בכבלים מס' 51, 52, 53, ו-54 וגם באדיבות ערוץ 13 הארצי. תודה לכם).

טקסט תמונה (8) : יום ראשון – 11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי". זהו קרב הפנדלים (בעיטות הכרעה מ- 11 מטרים) בין נבחרות איטליה ואנגליה בתום 120 דקות (90 + 30 דקות הארכה) במשחק הגמר שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. התיעוד "הסגור" הזה מראה את השחקן האנגלי מס' 17 ג'יידון סאנצ'ו (Jadon Sancho) מחמיץ את בעיטת ההכרעה שלו מ- 11 מ' מול השוער האיטלקי ז'אן לואיג'י דונארומה. ז'אן לואיג'י דונארומה הודף בקלות את הכדור הרשלני שבעט ג'יידון סאקה (Jaydon Saka). (באדיבות ערוצי הספורט בכבלים מס' 51, 52, 53, ו-54 וגם באדיבות ערוץ 13 הארצי. תודה לכם).

טקסט תמונה (9) : יום ראשון – 11 ביולי 2021. אצטדיון "וומבלי". זהו קרב הפנדלים (בעיטות הכרעה מ- 11 מטרים) בין נבחרות איטליה ואנגליה בתום 120 דקות (90 + 30 דקות הארכה) במשחק הגמר שהסתיים בתוצאת תיקו 1:1. התיעוד "הפתוח" מראה ב- Long shot את השחקן האנגלי מס' 17 ג'יידון סאקה (Jadon Saka) מחמיץ את בעיטת ההכרעה שלו מ- 11 מ' מול השוער האיטלקי ז'אן לואיג'י דונארומה. ז'אן לואיג'י דונארומה הודף בקלות את הכדור הרשלני שבעט ג'יידון סאקה (Jaydon Saka). (באדיבות ערוצי הספורט בכבלים מס' 51, 52, 53, ו-54 וגם באדיבות ערוץ 13 הארצי. תודה לכם).

הערה שלי : אנוכי בן יותר מ- 83 היום. בהיותי נער ושחקן צעיר בנבחרת הכדורגל של הקיבוץ שלי, קיבוץ אפיקים בעמק הירדן, הייתי בועט הפנדלים הנבחר של הקבוצה שלי. השחקנים הוותיקים בנבחרת של "הפועל" אפיקים היו כמובן חברי הקיבוץ שהגיעו אליו מאז 1926 ממדינות שונות ו-רבות באירופה ובראשן רוסיה, וגם מ-ארה"ב הקימו גרעין שקיבל את הכשרתו הראשונה החקלאית בקבוצת כינרת. חברי קיבוץ אפיקים נפרדו כמה שנים מאוחר יותר מכינרת ו- הקימו ב- 1932 את ה- "טוצ'קה" (מילה ברוסית שפירושה "הנקודה") לא רחוק מנהר הירדן הנשפך מהכינרת. אחד האנשים החשובים והמשפיעים ביותר בהתיישבות העובדת דאז היה ברל כצנלסון ואשר הציע לקרוא לקיבוץ החדש בשם "אפיקים". חברי הקיבוץ קיבלו את הצעתו. בתחילה שיחקנו כדורגל על מגרש אדמה. מאוחר יותר נשתלו עצי אקליפטוס סביב המגרש וגם נשתל דשא. המגרש הביתי שלנו היה מטופח להפליא ומרשים. כל הקיבוץ נהר בשבתות למגרש היפהפה של אפיקים שהוקם ליד הכביש הראשי שחצה את יישובי עמק הירדן שם התמודדנו בליגה המקומית נגד קבוצות העמק. אח"כ שיחקנו בליגה ג'. כבועט הפנדלים של נבחרת קיבוץ אפיקים התאמנתי, תרגלתי, ובעטתי באימונים שלנו במשך השנים אלפי בעיטות 11 מ', ותמיד ברגל ימין במהירות וב-כוח, ותמיד לעבר הרשת הצדדית של הקורה השמאלית מנקודת מבטי. התקנו לשני השערים שלנו רשתות דייג כך שלא היינו צריכים להתרוצץ ולרדוף אחרי הכדורים החוצים את קו השער ו-שוכנים בשיפולי הרשת. לולא רשתות השערים, הכדורים הנבעטים היו יכולים להתעופף ולהגיע בקלות אל גָרָז' (בעברית : מוסך) המכוניות שלנו ו/או אל פתח "קֶלֶת" בית החרושת לדיקטים רב המוניטין בימים ההם של קיבוץ אפיקים. גם מומחיות בבעיטות עונשין מ- 11 מ' במשחק הכדורגל דורשת אימונים רבים עד שאופי וסגנון הבעיטה הופכים למעין הרגל תנועתי מדויק (!).

קיבוץ אפיקים כמו כל קיבוצי העמק נבנה בתנאי התיישבות קשים . אקלים חם וקדחת . מאחורי מציאות חיים כמעט בלתי אפשרית ניצב חזון אדיר ממדים. חיי הקיבוץ קראו לשִוויון חברתי מלא . סיסמת חיי הקיבוץ הייתה : "כל אחד תורם לקהילה על פי יכולתו – ומקבל על פי צרכיו". חיי הקומונה הזאת בקיבוץ הם סמל החירות והדמוקרטיה. פילוסופיית חיים הרואית שהגשימה בצורה מלאה ושלמה את רעיון הקומוניזם האמיתי. ההורים שלי כמו חבריהם בקיבוץ אפיקים היו אידיאליסטים שחונכו ע"י הוריהם על ערש געגועי הברכה המסורתית – גלותית ההיא, "לשנה הבאה בירושלים". הורינו חינכו אותנו לחיי אחווה פשוטים וטהורים וצנועים. הענווה, רעיון העבודה וכיבוש האדמה, הדבקות במשימה, המסירות והדוגמא האישית, וההסתפקות במועט – היו חרותים על דגלו של הקיבוץ.

טקסט תמונה : שנת 1926. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 95 שנים. אלה הם ראשוני קיבוץ אפיקים. חברי הפלוגה בזיכרון יעקב בשנת 1926. יושבים בשורה הראשונה על הקרקע משמאל לימין : חנה בת-חיים (מאסטרו), אריה בהיר (שמו ברוסיה היה לוֹנְיָה גֶלֶר כפי שדמותו משורטטת ע"י אסף ענברי בספרו המצוין אודות קיבוץ אפיקים "הביתה") ורעייתו פִירָה יושבת משמאל. יושבים בשורה השנייה על ספסל משמאל לימין : שני אנשים לא מזוהים, אייזיק שלמון (שולמן) אברהם לשם (אברשה לכטמן), סיומה לין (לינקובסקי) , ארבעה אנשים לא מזוהים, וסיומה פינסקי (קצת מאחור בחולצה הכהה). העומדים בשורה האחרונה אינם מזוהים. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שורשיו הראשונים של קיבוץ אפיקים נטועים בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ברוסיה אשר פעלה בראשית שנות ה- 20 בתנאי מחתרת. במשך כעשור שנים נשא קיבוץ אפיקים את השם "קיבוץ השומר הצעיר מ- ס.ס.ס. ר.". ראשוני הקיבוץ הניחו את היסוד שלו בתרפ"ד – 1924. חלק מחברי קיבוץ אפיקים עלו לארץ ישראל לאחר מאסרים וגירושים בעוון חינוך נוער יהודי לציונות סוציאליסטית, דמוקרטית, וקיבוצית. העולים הראשונים הגיעו לארץ ישראל בתקופת משבר כלכלי ואבטלה שאילצו את חברי הקיבוץ לנדוד למושבות ולערים כדי למצוא עבודה ופרנסה. את מבוקשם השיגו חברי קיבוץ אפיקים רק בעמק הירדן. התעסוקה המלאה בו אִפשרה לקיבוץ לחסוך מעט אמצעים כספיים, ששימשו לו יסוד ובסיס לראשית התיישבותו. ליד ענפי המשק החקלאי הניח קיבוץ אפיקים את היסוד לענף התובלה והתעשייה. זו האחרונה שימשה בשנים ההן דחיפה להקמת התעשייה הקיבוצית בהתיישבות העובדת בכללה. בשנים הראשונות שימש קיבוץ אפיקים כאחד המרכזים לבירורים רעיוניים בהם השתתפו ראשי תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית ברל כצנלסון ואברהם הרצפלד. הקיבוץ כשליח תנועתו ברוסיה הניף את דגל אחדותם של המחנה הפועלי והקיבוצי. "עוון" זה כפה עליו ועל תומכיו את נטישת ההסתדרות העולמית של "השומר הצעיר" כהכרעת הרוב בתוכה. הקיבוץ נאלץ להתארגן יחד עם התומכים בדרכו, ולהקים את הסתדרות "השומר הצעיר" – נצ"ח. העולים מהמסגרת החדשה קיבלו ברובם את הכשרתם בתוך הקיבוץ הראשון, כדי להוות גרעינים לקיבוצים נוספים במסגרת הקיבוץ המאוחד, אשר בעת ייסוּדוֹ דגל באיחוד התנועה הקיבוצית. קיבוץ אפיקים שימש מרכז מקרין לתנועתו בגולה ומקום קליטה וחינוך לעשרות חברות נוער [1].

טקסט תמונה : שנת 1931. חצר קבוצת כינרת. חברי קיבוץ אפיקים בחצר קבוצת כינרת טרם היציאה לנקודה "טוצ'קה" (3 ק"מ דרומית לאגם הכינרת) בה הוקם הקיבוץ ב- 1932. זה היה קיבוץ נוסף בעמק הירדן ונדבך נוסף בישוב ובתקומת ארץ ישראל. זהו צילום משותף של הפגישה המפורסמת של שלושת קיבוצי "השומר הצעיר" (נצ"ח) בקיבוץ המאוחד בחצר קבוצת כינרת בחג הפסח תרצ"א – 1931 בהשתתפות שני מנהיגי היישוב ותנועת העבודה בימים ההם, ברל כצנלסון (בשורת היושבים הראשונה, בחולצה בהירה, משופם חמישי משמאל) ואברהם הרצפלד (בשורת היושבים הראשונה בז'אקט מרופט שביעי משמאל). מימינו של אברהם הרצפלד יושב אריה אופיר (בבגדי חאקי מרכיב משקפיים) מראשוני החברים בקיבוץ אפיקים. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השפעתו של ברל כצנלסון על חברי קיבוץ אפיקים (נקרא בתחילה גם קיבוץ השומר הצעיר מ- ס.ס.ס.ר.) וגם על חברי הקיבוצים הקבוצות האחרים שהתיישבו בארץ ישראל באותה תקופה – הייתה עצומה (!). הוא היה "האלוהים" של ההתיישבות העובדת כמו דוד בן גוריון. ברל כצנלסון נפטר בן 57  ב- 12 בספטמבר 1944.

באחת הפגישות של ברל כצנלסון עם חברי קיבוץ אפיקים בסוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת אמר להם דברים שנשמעו אז וגם היום כמו טקסט חלוצי – היסטורי : "אתם באים מרוסיה, ואנו מייחלים כי תביאו עמכם את הטוב שבה. כוחה של רוסיה גדול כרגע במובן הרצון העז למעשים המפעם בקרבה. בעולם הגדול משווים אותה כעת לאמריקה במובן הטמפו שלה. הטיפוס האנושי של רוסיה במשך דורות הצטייר כאיש חולם, ולא כאיש מעשה. אחרי מהפכת אוקטובר של 1917 נראה הטיפוס שלה אקטיביסט. ואומנם לארץ ישראל דרוש טיפוס מאותו סוג. לארץ ולבניינה לא מספיק הטיפוס של האינטליגנט הרוסי, כי אם הטיפוס של החלוץ. כשבאתי אליכם לעפולה והתבוננתי ביש שלכם, בצריף חדר האכילה, בנשף שערכתם בו, ברדיו (הראשון בקיבוצים ואולי בארץ) וכדומה, רציתי לחשוב שאת הטמפו של החיים שלכם ברוסיה הבאתם גם לארץ ישראל. בפגישה זו עמכם שמעתי רוסית יותר מאשר במשך 18 שנים בארץ. הקיבוץ שהאוריינטציה שלו היא עברית, היה לו זמן מספיק במשך שנתיים וחצי לקיומו לרכוש לעצמו את השפה. אם במשך אותו זמן לא עולה בידי הקיבוץ לרכוש לעצמו את המפתח לארץ, סימן הוא לעזוּבה ידועה. קשה לחשוד בכם בחוסר רצון לחיות חיים אינטלקטואליים. ומי בארץ משתמש בשפות זרות ? אלה הם אנשי האינטליגנציה, שלא הביאו אתם את הכרת ההכרח לרכוש לעצמם מערכי התרבות הנוצרת בארץ ישראל. אם יש חוגים כאלה בקרב האינטליגנציה בארץ, משונה לפגוש קיבוץ צעיר המסוגל להמשיך כל כך הרבה זמן בלי לשון ובלי אוצרות התרבות שנוצרו בארץ. צריך שיהיה מובן אצלכם שקיבוץ, משקו וחבריו ללא תרבות עברית אינם מתקשרים עם התחייה של האומה בארץ ישראל. אם לא יימצאו בקרבכם הכוחות הדרושים כדי להיאבק למען חדירה לתרבות עברית ארץ ישראלית, כי אז גורלכם בסכנה. אתם מוכרחים להתחיל לינוק ישר ממעיין האושר של ארץ ישראל. הגורם אשר מפריע אצלכם בתחום הנדון, זו הרוח השוררת בקרבכם. אנו נפגשים עם תופעה של התרוקנות מתוכן החיים היהודיים. עיירה הייתה קיימת אומה יהודית,לא כן בערים. מה שמתרחש כעת ברוסיה מְסַכֵּן את גורלם של שלושת מיליוני היהודים. האנשים הבאים מהגירוש – הפרובלמה הציונית מטושטשת אצלם . נחוץ להתחיל להתחנך מחדש. אתם השתמשתם בפתגמים רוסיים , ואף אחד משל הפילוסוף הגל, שנהפך למושג ריאקציוני, השתמשתם בביטוי מרקסיסטי, "ההוויה קובעת את ההכרה". ביטוי זה נכון אולי במקום שההוויה היא בת דורות. אבל לא אצלנו כרגע כשאנו עושים מהפכה. הצו שלנו תובע מאתנו להגביר את ההכרה שלנו, להגביר לאור ההכרה את פעולותינו. כששאלתי את אנשי הגדוד ואת אנשי קיבוצי השומר הצעיר למה נחוצה פרוגרמה פוליטית אנו לי לפי הפתגם הנ"ל (ההוויה קובעת את ההכרה). אבל הרי בתל יוסף ובית אלפא חיים חברים בעלי הכרה שונה. לאבחנה שנעשתה כאן בנושא זה, ראוי להעיר : באופן אורגני מתהווה משפחה ולא קיבוץ. אומנם בכל קיבוץ ישנה שאיפה להיות אורגני. קיבוץ זה דבר עדין מאוד. היסוד שיש במשפחה יש גם בקיבוץ. אך בהרבה קיבוצים יש לטפח את היסוד החברי – אישי. כל יצירה זקוקה לטיפוח ולשמירה. נחוץ חוש מיוחד ליצירה, לחיי אדם, וגם לחיי קיבוץ. קיימות יצירות שמספיק להקימן פעם אחת אחרי התאמצות קצרה. יש יצירות שצריך לחדשן יום – יום. קבוצה היא יצירה כל כך רכה ועדינה שאם תתקיים במצב סטטי לא יהיה לה קיום. על פי מהותה היא מחייבת טיפוח יום – יום וזהירות. רוב ההרס שחל בקיבוצים בזמנינו איננו נובע מיסוד כלכלי ו/או אידיאולוגי, כי אם מחוסר אותו היסוד שהזכרתי. פה דיברו על יתרונות, כל יצירה דורשת יתרונות. המצב הקשה ב- "גדוד העבודה" לא היה רק אידיאולוגי, הייתה גם שאלה של יחסי חברים ואימון הדדי ביניהם. אני מכיר אתכם מזמן שבאתם לארץ. החיים בארץ העמידו את חבריכם בניסיונות קשים ומרים, ואתם ניצלתם. מצב דומה עלול לחזור, כדי שלא להיפגע אתם צריכים לשמור על חוסנכם, שיש לו ערך בשביל התנועה כולה. וזאת מתוך שמירה על הקיבוץ ועל יחסי חברים תקינים בתוכו. אחד האמצעים לכך הוא הגברת בפעולה התרבותית בקיבוץ". דבריו של ברל כצנלסון הרשימו כה עמוקות את שומעיו עד שאחד החברים בקיבוץ אליעזר "לַסְיָה" גלילי העריך את השיחה הזאת כדברי נבואה [2].

טקסט תמונה : חברי קיבוץ אפיקים חוגגים את חג הפסח ליד המגורים ברפת בקבוצת כינרת ב- 1928. שוכבים מלפנים משמאל בקדמת התצלום ישראל חופש ואברשה לכטמן. יושב בשורה השנייה סיומה לינקובסקי והקיצוני מצד שמאל הוא סיומה פינסקי. יושב שני מימין בגֵו זקוף ומבט נחוש לקראת העתיד שלמה אלפרט (אביו של הצלם והמתעד משה אלפרט). עומדים בשורה האחרונה שביעי ושמיני מימין לשמאל דוסיה קורין (גבוה, ו-בעל בלורית שיער בהיר) וחיים לוצ'אנסקי (נמוך ובעל מצח גבוה). יושב שלישי משמאל בשורה השלישית אֵלִיק שוֹמְרוֹנִי (לובש גופייה לבנה עם שרוולים קצרים ומחשוף רחב). (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביומן הקיבוץ מתאריך ה' בחשוון תרפ"ט – 9 באוקטובר 1928 ניתן למצוא : "כדי לקרב את החברים אל תיאטרון ה- "אוהל' והצגותיו, ובכדי לקרב את החברים אל המילה ההולכת ונדפסת בארץ ישראל, החליטו כמה מן החברים לסדר מסיבה ראשונה של "עונג שבת" (מהטיפוס של "עונג שבת" בתל אביב מיסודו של חיים נחמן ביאליק). היו הקראות של שלום עליכם, הקריאו קטעים ממנדלי מוכר ספרים וכדומה". 

חיים נחמן ביאליק שלח ב- 16 בדצמבר 1928 את תגובתו לחברי קיבוץ אפיקים. כך כתב למרדכי "מִיטְיָה" קריצ'מן חבר קיבוץ אפיקים, כלהלן : "שמחתי לשמוע על דבר מסיבות "עונג שבת" שלכם. דרככם נכונה. גם הצורה שבחרתם בה מתאימה למסיבה. לסמן מרחוק נושאים ותוכניות להרצאותיכם אי אפשר לי, שאינני יודע את טיב הקהל שלכם. עליכם לבחור מתוככם וועדה מיוחדת שתכין את החומר לשבתות הקרובות. אפשר גם להזמין לפרקים מרצים מן החוץ. ואם יש לכם איש המעמיק באגדה העברית, כדאי שתקבעו עתים גם לאגדה ולמו"מ ולשיחה עליה. איך שהוא שִמרו על המסיבות האלו ושִקדו על שִכלולן, ו-מובטחני, כי לא יעברו ימים רבים וכולכם תיווכחו בתועלתן החינוכית המרובה".

                             שלכם בלב ונפש

                             ח. נ. ביאליק

היסטוריה קדושה. זיכרון עַד של דבקות במשימה ההיא של דור החלוצים ההוא של ההתיישבות העובדת, הקיבוצים, המושבות, המושבים, והערים בוני ומייסדי ארץ ישראל ומדינת ישראל, מאז סופה של ה-119 וראשית ה-120, כפי שבאו לידי ביטוי ב-צַו הספרותי המזהיר של משורר הנֶצַח חיים נחמן ביאליק בפואמה הבלתי נשכחת שלו, "מתי מדבר האחרונים",  אותו קָרָא בעוֹז, הִבִּיעַ בקול רָם, ו-כַתָּב בתְּרוּעָה גדולה לפני 124 שנים, ב-1897 (!). על כל אזרח ישראלי נאמן באשר הוא, שוֹחֵר ואוֹהֵב את מדינת ישראל באשר הוא, ובן אמיץ לב באשר הוא של מדינת ישראל שאכפת לו מ-המדינה הנפלאה והמופלאה שלנו, מוטלת החובה לקרוא, לעיין, ולשנֵן גם היום הזה ב-חודש יולי של שנת 2021, את הפואמה הקרויה, "מתי מדבר האחרונים" (!).   ֵ

"משה מת, יהושע מכניס".

"…קוּמוּ, תּוֹעֵי מִדְבָּר, צְאוּ מִתּוֹךְ הַשְּמָמָה

עוֹד הַדֶּרֶך רָב, עוֹד רַבָּה הַמִּלְחָמָה.

רָב – לָכֶם לָנוּעַ, לָנוּד בָּעֲרָבָה

וּלִפְנֵיכֶם פְּרוּשָה דֶּרֶךְ גְדוֹלָה, רְחָבָה…". 

(חיים נחמן ביאליק מתוך השיר "מתי מדבר האחרונים". נכתב על ידו בשנת תרנ"ז – 1897).  

טקסט תמונה :  אנוכי בן 22 ב-כור מחצבתי קיבוץ אפיקים האָהוּב בעמק הירדן ב- 1960. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 61 שנים. נולדתי בקיבוץ הטוב בארץ ישראל ובמדינת ישראל, קיבוץ אפיקים (!). כמו כולם התחנכתי כילד על מוסיקה קלאסית, על הפזמון והלחנים הארץ ישראליים, על השירה הרוסית, על עבודת האדמה, ועל האהבה והערצה לצֹאן, לפָּרוֹת, ולסוסים והסוּסוֹת, והפְּרָדִים והפְּרֵדוֹת, שנשאו מידי יום במשך שנים רבות בחריצות, בנאמנות, באומץ לב, בעקשנות ובדבקות מעוררת הערכה ו-כבוד בימי הקיץ החמים והלחים ובימי החורף הקרים והסוערים רוויי הגשם בעמק הירדן בכל המשימות החקלאיות בקיבוץ.

בשלב מסוים החלה הקהילה להתערב בחיי הפרטיים מפני שכה אהבתי את אלביס פרסלי וריקי נלסון. המוסיקה הזאת לא מצאה חן בעיני חלק מחברי הקיבוץ. היו כאלה שכינו אותי ואת אלביס פרסלי, "זונות ממין זכר". בזאת הלשון. הייתי הראשון בקיבוץ שלבש מכנסי ג'ינס, חולצה אדומה, ונעל נעלי ספורט. זה לא התאים לאופנת הלבוש של הקיבוץ. המראה שלי לא היה הרמוני, לא תאם, ולא היה מקביל ושייך לחיי הקומונה עטורת החאקי. עשור לאחר שעזבתי את קיבוץ אפיקים הודו כמה מהחברים הוותיקים, "באהבתך את אלביס פרסלי הקדמת את כולנו בשנות דוֹר". אין דבר כזה מוסיקה רעה. יש מוסיקה שאתה אוהב ו/או לא אוהב, ו/או אתה נשאר אדיש אליה. לעולם אין דבר כזה מוסיקה רעה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : נבחרת קיבוץ אפיקים בכדורגל בעונת 1962 – 1961. הימים ההם הזמן ההוא לפני 60 שנים. זיהוי העומדים משמאל לימין : חנן קרפ ז"ל, אנוכי יואש אלרואי, חיים טובול (טל), שלמה "מומו" חביה (שחקן חיזוק מקיבוץ תל קציר), בני רוזן ז"ל, ומנהל הקבוצה שמעון הלמן. זיהוי הכורעים משמאל לימין : יוחאי קורין, עמי איילון (שחקן חיזוק בן 16 מקיבוץ מעגן. עמי איילון היה מפקד חיל הים ואלוף בצה"ל ואח"כ גם ראש השב"כ), אלישע הירשפלד, צבי "צירי" אשכנזי ז"ל, וצביקה שדה (בירקנפלד). שוכב מלפנים : השוער אהרון בר (ביכלר). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שנה קודם לכן שיחקתי בעת ובעונה אחת בשלוש ליגות לאומיות ליגות העל היום) : בכדורסל (בקבוצת הפועל אשדות יעקב), בכדורעף (בקבוצת הפועל אפיקים), ובכדורגל (בקבוצת הפועל טבריה). עורכי הספר "גינס" הכניסו אותי לרשימת השיאים של ספרם.                                                     

טקסט תמונה : שנת 1962. מגרש הכדורגל של "הפועל" אפיקים. רשת השער עשויה מ-רשת דייגים של בריכות הדגים בקיבוץ אפיקים (ה- "מִדְגֶה" היה ענף חקלאי פורה ונושא רווחים בקיבוץ אפיקים בימים ההם). אנוכי מבקיע עוד שער במדי קבוצת "הפועל" אפיקים במגרש הָדֶשֶא הביתי שלנו בקיבוץ באחד ממשחקי ליגה ג'. הקורה מסתירה חלק מהכדור שחדר לשער. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הימים ההם-הזמן ההוא שחלף לעַד לבלי שוב. תיעוד של חלק מה-צל"שים / מכתבי ההערכה שכתבו, חיברו, ושלחו לי המנכ"לים של רשות השידור + מנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1, ומנהלי חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 לדורותיהם בתום מבצעי ההפקה והשידור הטלוויזיוניים הבינלאומיים שלנו בכל רחבי הגלובוס שאותם תכננתי ו-בראשם ניצבתי כמנווט ראשי, עורך ראשי, ומפיק ראשי. 

טקסט מסמך : שנת 2000 . הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 21 שנים. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 32 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 31 שנים. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל ז"ל אליי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 30 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" כמנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 33 שנים. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים . שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 33 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 33 שנים. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 35 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדו-באסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 36 שנים. זהו מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל ז"ל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 35 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 25 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 39 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל ז"ל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשדר משם 155 שעות בשידורים ישירים בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 39 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 38 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 38 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 33 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 21 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 21 שנים. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 20 שנים. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 20 שנים. זהו מכתב הערכה ששלי לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 21 שנים. זהו מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 21 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות שידורים ישירים. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 21 שנים. אין תאריך מדויק. זהו מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1981. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 40 שנים. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 שנערכו בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 33 שנים וחצי. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 33 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות שידורים ישירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 21 שנים. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 35 שנים. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדו-באסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 33 שנים. זהו מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 19 שנים. זהו המסמך המקורי שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת "קשת" בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 19 שנים. מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל. את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 32 שנים. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל נפרד ממני בתום חמש שנות כהונתו 1989 – 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 37 שנים. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 34 שנים. מכתבו של מנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן אליי כמנווט שידורי הספורט שלו, של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין, ומנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 21 במאי 2001. כמה מילות הערכה של ידידנו הקולגה והעיתונאי גלעד עדין בתום מבצע שידורי ה- Final four של הכדורסל האירופי – ברסי פאריס, בתומו זכתה מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 1001. הועלה לאוויר בשבת – 17 ביולי 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.