פוסט מס' 970. אולימפיאדת טוקיו 2021 ה- 32 במניין הזמן החדש תיפתח ב- 23 ביולי 2021. דיון בנושא קצה גבול יכולתו של האדם בזירת ה-א"ק הבינלאומית באשר היא + פרפראות. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. פוסט מס' 970 הועלה לאוויר ביום ראשון – 4 באפריל 2021.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי. הבלוג מוענק בחינם לקוראים. 

הערה 3 : הבלוג נוסד בחודש יולי של שנת 2012.

הערה 4 : הערכה : הבלוג YOASHTVBLOG.CO.IL הוקם על ידי בקיץ 2012. הבלוג מונה ברוטו ב- 8 ו- 2/3 שנות קיומו כ- 1.000000 (מיליון) נכנסים, קוראים, ומתעניינים. 

——————————————————————————————–

פוסט מס' 970. הועלה לאוויר ביום ראשון – 4 באפריל 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

——————————————————————————————–

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 970. עזבתי בטריקת דלת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- 2003 / 2002. נטשתי בעודי מכהן ו-מנווט ומנהל בשירות פעיל את חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך מיסודו ומינתה ב- 2 ביוני 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים, עד 2 ביוני 2007. יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור יָרוּד ועלוב לא העפיל לתאריך היעד הסופי ההוא. ב- 2 במאי 2005 החליטה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל שרון להדיח ולסלק את אותו יוסף בר-אל לאלתר בבושת פנים מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור, בגין שחיתות והענקת שוחד מסך. (המסמך ההיסטורי הממשלתי החשוב הזה, דו"ח ההדחה ההוא של יוסף בר-אל וסילוקו מהכֵּס הרָם של מנכ"ל רשות השידור לפני 16 שנים ונימוקיו, מונח על מדפי ארכיון הממשלה).  יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור יָרוּד ו-עָלוּב הושלך וסוּלָק בצדק ובנסיבות מחמירות לשוליים האפלוליים של רשות השידור ז"ל ההיא. מינויו ההוא ב- 2002 למִשְרָה הַרָמָה היה עסק פוליטי אפל ו-מחורבן שהסתיים בהדחתו וסילוקו ב- 2005, כ-שנתיים בטרם תום מועד מנכלותו שהייתה אמורה להימשך חמש שנים ולהסתיים ב- 2007 ואשר אושרה כאמור בשעתו ע"י ממשלת ישראל.​

פרפראות:

1. היוצר, המפיק, ובימאי המוסיקה והתנועה משולבות זו בזו, ה- Suprer מוכשר והנפלא מר צדי צרפתי הוא בן 80 (!). צדי צרפתי היקר תבורך (!). אלפי ברכות מאליפות לך. אתה מבין האנשים המועטים שהפכו את חיי וחיי רבים אחרים למאושרים יותר ועשירים יותר. "אין תרופה ל-מוסיקה, ריקוד, ותנועה אמנותית אלא בתוספת מוסיקה + ריקוד + תנועה אמנותית". צדי צרפתי היקר הוכחת שהסלוגן הזה נכון (!). אשנה ואומר שוב : תבורך באושר ובריאות טובה עד 120 (!).

2. מדינת ישראל ניצבת כולה בדריכות לקראת תחילת משפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו (ביום שני – 5 באפריל 2021) הנאשם קטגורית בשלושה תיקי אישום פליליים חמורים בתיקי 1000, 2000, ו- 4000 בגין קבלת שוחד, מעשי מרמה, והפרת אמונים.

פוסט מס' 970.

טקסט תמונה : 1989. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לבלי שוב לפני 32 שנים. תיעוד של חלק מאנשי חטיבת הספורט שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ניצבים ליד אנטנת ה- EBU המרכזית שלנו שהייתה ממוקמת בחצר האחורית של בניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשכונת רוממה בירושלים, שנה לאחר מבצע השידורים של אולימפיאדת סיאול 1988 ותריסר חודשים בטרם מבצע השידורים של מונדיאל איטליה 1990. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : אורית כסיף, רמי ווייץ (מחבק את אורית כסיף), אמנון ברקאי, נסים קיוויתי (בן 95, היום), משה גרטל, יונתן "יוני" קנלר (מציץ מאחור), אנוכי יואש אלרואי, אורן רוזנשטיין, יורם ארבל, נסים מזרחי, אורי לוי (מציץ מאחור). חסרים : רותי ליפקין, לורה קורנפילד, דני לבנשטיין, ששי אפרתי, יצחק "איציק" גליקסברג, מֵרָב מיכאלי, יגאל שמעוני, ואמיר בר – שלום. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 970.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר. האינטרנט איננו מוסד תקשורת פרוץ וגם לא אכסניית מידע שפתוחה למפרי חוק. גם עליו חלים זכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי, ו/או לצורכי פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג yoashtvblog.co.il מוענק בחינם לציבור הקוראים.

הערה 4 : הבלוג yoashtvblog.co.il צבר מאז היווסדו ביולי 2012 יותר מ-800000 (שמונה מאות) אלף קוראים, נכנסים, ומתעניינים.

—————————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 970 : הועלה לאוויר ביום ראשון – 3 באפריל 2021.

—————————————————————————————————-

פוסט מס' 970. אולימפיאדת טוקיו 2021 ה- 32 במניין הזמן החדש תיפתח ב- 23 ביולי 2021. דיון בנושא קצה גבול יכולתו של האדם בזירת ה-א"ק הבינלאומית באשר היא + פרפראות. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. פוסט מס' 970 הועלה לאוויר ביום ראשון – 4 באפריל 2021.

פוסט סבוך, מפורט, ומורכב מס' 970. קצה גבול היכולת האנושית בספורט. הנער השוודי בן 22 ארמאנד "מונדו" דופלאנטיס אלוף העולם (המדהים והחדש) בקפיצה במוֹט 6.18 מ', הֵאִיץ בִּי ודִרְבֵּן אותי לחקור ולכתוב את פוסט מס' 970. פוסט מס' 970 מיועד לא רק לקריאה אלא גם לעיון. אין תחליף לאנשים חושבים בעלי היגיון. פסגת היכולת האנושית. קְפִיצָה במוֹט. הקופץ במוֹט השוודי ארמאנד "מונדו" דופלאנטיס קובע לפני שנה וחודשיים שני שיאי עולם חדשים בתוך שבוע בקפיצה במוט : הוא מרחף ב- 8 בפברואר 2020 ב-טורון/פולין מעל רָף שגובהו 6.17 מ' ושובר את שיא העולם הקודם של הצרפתי רנו לווילאני 6.16 מ' שהושג בדונייצק / אוקראינה ב-15 בפברואר 2014. בחלוף שבוע קובע ארמאנד "מונדו" דופלאנטיס ב- 15 בפברואר 2020 בגלזגו / סקוטלנד שיא עולם חדש נוסף בקפיצה במוט 6.18 מ'. הישגו של ארמאנד דופלאנטיס כמו גם אלה של קודמיו סרגיי בובקה ורנו לווילאני נושקים במקום כלשהו לקצה גבול היכולת האנושית במקצוע הספורט ב-א"ק הקרוי קפיצה במוֹט.

טקסט תמונה : זהו קופץ המוט השוודי ארמאנד "מונדו" דופלאנטיס (Armand "Mondo" Duplantis) נער בן 21, שקבע אשתקד בגלזגו / סקוטלנד ב- 15 בפברואר 2020 שיא עולם חדש ומדהים בקפיצה במוט לגברים, 6.18 מ'. (סוכנויות ו- SVT).

פוסט מס' 970 עוסק ב-היסטוריה הארוכה של הקפיצה במוט לגברים. מוט הבָּמְבּוּק בעידן היָשָן מול המוֹטוֹת הגמישים עשויים סִיבֵי זכוכית וסיבי פחם של התקופה המודרנית. התפתחות שיאי העולם בחלק מ- מקצועות ה- א"ק האחרים. ה-א"ק על שלל ענפיה היא עץ הָדָר ספורטיבי נפלא, יפהפה, ו-אטרקטיבי, ובעל הדרת כבוד בינלאומית שאיננו פופולארי ולא מוכר די צורכו במדינת ישראל. וגם : בימאית הקולנוע המחוננת  והמקורית הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl, נולדה ב-1902 ומתה בגיל 101 ב- 2003). וגם : שיאי העולם הוותיקים והנושנים בזירת ה-א"ק שעדיין מחזיקים מעמד שנים רבות בטבלת השיאים, כבר יותר משנות דוֹר ולא נשברים. מדהים.

פוסט מס' 970. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום ראשון – 4 באפריל 2021.

טקסט תמונה : 1936. זוהי בימאית הקולנוע המחוננת והמוכשרת הגרמנייה לני ריפנשטאהל (Leni Reifenstahl, בת 34 בתמונה) מי שתיעדה, סיקרה, וצילמה בסיוע של צוות הפקה ענק בן כ- 250 אנשים (כלל בתוכו 45 צלמים) את תחרויות אולימפיאדת ברלין 1936 (16.8.1936 – 1.8.1936). 45 הצלמים שלה השתמשו במשך 16 ימי התחרויות האולימפיות ביותר מ- 500000 (חצי מיליון) מטר פילם ובמגוון גדול של כל מיני סוגים של מצלמות פילם. לני ריפנשטאהל ערכה את חומר הצילום במשך שנה ו- 8 חודשים. שמו של הסרט התיעודי שלה בן כ- 4 שעות קרוי, "OLYMPIA", והיא חילקה אותו לשני חלקים בני שעתיים להם קראה "פסטיבל היופי" ו- "פסטיבל העמים". הקרנת הבכורה של "OLYMPIA" התקיימה ב- 20 באפריל 1938 בברלין ביום הולדתו ה- 49 של הפיהרר הגרמני אדולף היטלר. (באדיבות ARD ו- ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ו-גם הטלוויזיה הגרמנית ההיא בראשות חברת TELEFUNKEN ומנהלה וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) , בעידן האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936, ו-בהשתתפותו של האתלט והאָצָן האמריקני הַדָגוּל והבלתי נשכח ג'סי אואנס (Jesse Owens).  פוסט מס' 970. הועלה לאוויר ביום ראשון – 3 באפריל 2021. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

[1]  הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA" של לני ריפנשטאהל בן כ- ארבע שעות חולק לשניים : החלק הראשון נקרא "פסטיבל העמים" (Fest der Volker). לחלק השני קראה הבימאית "פסטיבל היופי" (Fest der Schonheit). הסרט "אולימפיה" הוקרן לראשונה כהקרנת גאלה בברלין ב- 20 באפריל 1938 ביום ההולדת ה- 49 של אדולף היטלר.

תזכורת: פוסט מס' 970 עוסק גם בהרחבה חלקית שדנה בהתפתחות הצילום והתיעוד בקולנוע ע"י הבימאית והמתעדת הגרמנייה המחוננת והמוכשרת לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl, נולדה ב-1902 ומתה בגיל 101 בשנת 2003) ובטלוויזיה פרי מלאכתה של חברת "טֶלֶפוּנְקֶן" הגרמנית בעת כיסוי אולימפיאדת ברלין 1936. TELEFUNKEN נמנית על אחת מחברות הטלוויזיה הראשונות שאחראיות על התחוללות והתרחשות מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

קפיצה במוט והטכנולוגיה הספורטיבית. תעשיית הטלוויזיה היא זאת שמתעדת את שיאי העולם בא"ק וגם בשחייה ואת חֲזוֹן ההעפלה של הספורטאים לפסגת היכולת האנושית. הטכנולוגיה הספורטיבית המפותחת מסייעת לאתלטים והאתלטיות לקבוע שיאי עולם מדהימים ב-מקצועות ה-א"ק השונים (לרבות קפיצה במוֹט) והשגת תוצאות נפלאות של גבהים, מרחקים, ומהירויות במסלול ובשדה, שנחשבו פעם לחלום אנושי בלתי ניתן ולא אפשרי למימוש.

הקדמה קצרה.

שיא העולם החדש בקפיצה במוט 6.16 מ' שקבע הצרפתי רנו לאווילאני (Renaud Lavillenie) בן 27) בשבת – 15 בפברואר 2014 בדונייצק – אוקראינה היווה בשעתו פלא ספורטיבי. גם שיאי העולם הקודמים שקבע לפניו הקופץ במוט האוקראיני סרגיי בובקה (Sergay Bubka) לפני יותר משני עשורים, 6.15 מ' באצטדיון סגור בדונייצק ב- 21 בפברואר 1993 ו- 6.14 מ' באצטדיון פתוח בססטרייר – איטליה ב- 31 ביולי 1994, נחשבו לבלתי שבירים, והיוו במידה רבה את קצה גבול היכולת האנושית במקצוע הקונקרטי הזה של קפיצה במוט. הצרפתי רנו לאווילאני שבר ב- 15 בפברואר 2014 בדונייצק בסנטימטר בודד (6.16 מ') את שיאי העולם הקודמים והישנים של סרגיי בובקה. חלפו 6 (שֵש) שנים ועכשיו שבר קופץ המוט השוודי ארמאנד "מונדו" דופלאנטיס פעמיים בשתי תחרויות א"ק בטורון / פולין (8 בפברואר 2020) ובגלזגו/סקוטלנד (15 בפברואר 2020) את שיא העולם הקודם ההוא 6.16 מ' של רנו לאווילאני, וקבע 6.17 מ' ו- 6.18 מ' (יש לזכור ולשים לב כי שבירת השיאים הפלאיים הנ"ל האלה בעידן המודרני נעשה באמצעות שימוש במוט גמיש עשוי סיבי פחמן). בני האנוש ובראשם שיאן העולם הקודם הצרפתי רנו לאווילאני והשיאן הקודם הקודם האוקראיני סרגיי בובקה כמעט מיצו את קצה היכולת האפשרית בענף הקפיצה במוט ב- א"ק באמצעות הטכנולוגיה הקיימת. בעוד זמן לא רב ימדדו את הישגי קופצי המוט בשברירי מילימטרים במקום סנטימטרים. עכשיו הופיע והתייצב בפסגת בימת ה-א"ק הבינלאומית קופץ המוט השוודי הנפלא ארמאנד דופלאנטיס, ובשתי קפיצות מרהיבות ומדהימות שלו, הוסיף 2 סנטימטרים לשיא העולם בקפיצה במוט. 6.18 מ' הוא גוֹבָה השווה לקומה השלישית ב-בניין ממוצע בתל אביב. שיאיו המדהימים האלה של ארמאנד דופלאנטיס אינם משנים את המגמה כי הספורטאים בני אנוש הגיעו לקצה גבול היכולת בקפיצה במוט. הפיכת נתוני ההישגים הנפלאים והמרשימים של הטריומוויראט ארמאנד דופלאנטיס + רנו לאווילאני + סרגיי בובקה למתמטיקה פופולארית, מראה כי ל-ארמאנד דופלאנטיס יש יתרון של % 1/3 (שליש אחוז) בלבד על רנו לאווילאני ו- % 1/2 (חצי אחוז) על סרגיי בובקה. ה- Progression של שיפור מתמיד ומהיר של שיאי העולם בקפיצה במוט נבלם ו-נעצר. זה נכון שמצלמות הטלוויזיה באשר הן (לרבות מצלמות SSM) המסקרות את תחרויות הקפיצה במוט בו מנסה הספורטאי לחלוף מעל רָף בגובה של בניין בעל שלוש קומות, הופכות את האירוע למחזה וויזואלי מרתק, אולם קביעת שיאי עולם חדשים במקצוע האתלטי זה יהפכו לחיזיון בלתי נפרץ.

דעתי הנ"ל הזאת נוגעת גם לקפיצה במוט לנשים. ב- 28 באוגוסט 2009 קבעה האתלטית הרוסייה יילנה איסינבאייבה (Yelena Isinbayeva) שיא עולם חדש ומדהים בקפיצה במוט בתחרות א"ק שנערכה בציריך – שווייץ, לאחר שריחפה בהצלחה מעל רף בגובה של 5.06 מ'. שיא העולם הזה מחזיק מעמד 11 (אחת עשרה) שנים עד עצם היום הזה, בעת מחקר וכתיבת פוסט מס' 970.

פסגת היכולת האנושית הספורטיבית לדורותיה מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה.

הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "פסגת היכולת האנושית מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה" (במסגרת סדרה רחבת היקף שאנוכי חוקר וכותב בת 13 ספרים הדנה ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" ועוסקת בתולדות והתפתחות שידורי הטלוויזיה מאז 1884 בעולם ובארץ בשלושה תחומים עיקריים של חדשות, ספורט, ותיעוד) מצדיע לטכנולוגיית הטלוויזיה שהלכה והתפתחה בצעדי ענק מאז שנות ה- 20 ו- 30 של המאה שעברה ובד בבד הוא מהווה שיר הלל לספורטאים הנפלאים של העולם היָשָן ובראשם הָאנֶס קוֹלֶמָאיְינֶן, ג'וֹנִי וָויְיסְמִילֶר, פָּאבוֹ נוּרְמִי, גֶ'סִי אוֹאֶנְס, ג'ו לוּאִיס, אֶמִיל זָטוֹפֶּק, פָּאוּל אֶלְבְסְטְרוֹם, מוּרָאיי רוֹז, בּוֹבִּי מוֹרוֹ, הֶרְבֶּרְט אֶלְיוֹט, פִּיטֶר סְנֶל, אָגְנֶס קֶלֶטִי, לָארִיסַה לָאטִינִינָה, וֶורָה צָ'סְלָבְסְקָה, מַרְק סְפִּיץ, ורבים אחרים.

ב- 25 במאי 1935 קבע האָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס באצטדיון "אן ארבור" (Ann Arbor) במישיגן שיא עולם חדש בקפיצה לרוחק 8.13 מ'. השיא החזיק מעמד 26 שנים עד שבא האמריקני רָלְף בּוֹסְטוֹן (Ralph Boston) ב- 1961 ושיפר אותו ב- 8 ס"מ, 8.21 מ'. השיא בקפיצה לרוחק נשבר במשך השנים שוב ושוב ס"מ אחר ס"מ עד שב- 18 באוקטובר 1968 באולימפיאדת מכסיקו 1968 שַם האמריקני בּוֹבּ בִּימוֹן (Bob Beamon) סוף לדבר וקבע בקפיצה פלאית בודדת אחת אפופה דרמה מיסטית מרחק של 8.90 מ'. שיא העולם הזה של בוב בימון החזיק מעמד 23 שנה. האתלט האמריקני קָארְל לוּאִיס מי שזכה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בארבע מדליות זהב (100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ') כמו גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) בשעתו באולימפיאדת ברלין 1936 התקרב אל בּוֹבּ בִּימוֹן אך לא הגיע אליו. ב- 31 באוגוסט 1991 באליפות העולם ה- 3 ב-א"ק שנערכה בטוקיו קבע האתלט האמריקני מָיְיקְל פָּאוּאֶל (Michael Powel) שיא עולם חדש, 8.95 מ'. קארל לואיס (קומתו האישית 1.89 מ') ומייקל פאואל (מתנשא גם כן לגובה של 1.89 מ') לא היו מוכשרים או טובים מגֶ'סִי אוֹאֶנְס (קומתו הייתה 1.79 מ') אך בחלוף 56 שנים מאז ימי "אן ארבור" ב-1935 העניקה להם הטכנולוגיה הספורטיבית המודרנית עדיפות ברורה : הם התחרו על מסלול רקורטאן בעוד ג'סי אואנס רָץ על מסלול פחם. הם זינקו ממתקני זינוק מודרניים בעוד ג'סי אואנס זינק מגומות חפורות במסלול הפחם. שיא העולם בקפיצה לרוחק 8.95 מ' של מייקל פאואל מחזיק מעמד כבר 30 שנים, עד עצם היום הזה בעת כתיבת הפוסט הקונקרטי מס' 970.

המחקר בשדה הטכנולוגיה הספורטיבית מוביל להמצאת מוט הפיברגלאס במקום מוט הבמבוק בתחרויות הקפיצה במוט, מייסד את מסלול הטרטאן במקום מסלול הפחם, משפר את מתקני הזינוק וההנעלה, מייצר את חליפת השחייה במקום ה- "סליפ" הישן – ובסופם שיאי עולם פנטסטיים. המחקר הרפואי והשיפור בשיטות האימון ומִשְכָם מאפשר לאתלטים ולשחיינים לקבוע שיאי עולם חדשים שנחשבו קודם לכן בגדר חלום. קופצי המוט האמריקני קוֹרְנֶלְיוּס ווֹרְמֶרְדָאם והאוקראיני סֶרְגֵיי בּוּבְּקָה נחנו באותן המיומנויות והכישרונות של כוח, מהירות, זריזות, גמישות וקואורדינציה הדרושים למקצוע הספורט הזה. קוֹרְנֶלְיוּס ווֹרְמֶרְדָאם (Cornelius Warmerdam) קבע ב- 23 במאי 1942 במודסטו – קליפורניה במוט בַּמְבּוּק שיא עולם 4.77 מ'. השיא נחשב בעת ההיא לקצה גבול היכולת האנושית ולנצחי במקצוע הנדון, והחזיק מעמד חמש עשרה שנה עד שנת 1957. עד שבא עוד קופץ מוט אמריקני רוֹבֶּרְט "בּוֹבּ" גוֹטוֹבְסְקִי ושיפר ב- 27 באפריל 1957 בסנטימטר בודד את שיא העולם הקודם של קוֹרְנֶלְיוּס ווֹרְמֶרְדָאם (גם כן במוט בַּמְבּוּק) וקבע 4.78 מ'. בחלוף חמישים ושתיים שנה מאז שיאו של קוֹרְנֶלְיוּס ווֹרְמֶרְדָאם 4.77 מ', קבע סֶרְגֵיי בּוּבְּקָה (Sergei Bubka) ב- 31 ביולי 1994 בעיר סֶסְטְרִיֶיאר באיטליה במוט פיברגלאס גמיש שני שיאי עולם פנטסטיים 6.14 מ' באצטדיון פתוח ו- 6.15 מ' באצטדיון סגור. השיא היה שריר וקיים עד 15 בפברואר 2014. כישרונם של קוֹרְנֶלְיוּס ווֹרְמֶרְדָאם וסֶרְגֶיי בּוּבְּקָה בקפיצה במוט היה פחות או יותר זהה אך הטכנולוגיה הספורטיבית יצרה ביניהם פער בן 127 ס"מ לטובתו של סרגיי בובקה. אי אפשר להשוות כלל בין פוטנציאל הקפיצה המוגבל של אתלט המשתמש במוט בָּמְבּוּק לבין היכולת האפשרית בעלת הסיכויים של קופץ האוחז במוט גָמִיש. להלן תולדות התפתחות השיאים האולימפיים ושיאי העולם בקפיצה במוט והתפתחות טכנולוגיית המוט.

תוכנית הספורט הטלוויזיונית לילדים ובני נוער בזמני, שכונתה, "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" (בלטינית : Citius , Altius , fortius) ואשר ששודרה בהצלחה ושגשוג בטלוויזיה הישראלית הציבורית מאז 1970 הייתה בעלת חשיבות וערך, מפני שעסקה במדע הספורט ובהיסטוריה האולימפית, פָּן טלוויזיוני לא מוכר, בתוך יָם של דיווחי ספורט חדשותיים בעיקר מאצטדיוני הכדורגל מגרשי הכדורסל, ומשטחי הטניס. כ-כתב התוכנית הזאת "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" מאז קיץ 1971 ועורכה מאז אוקטובר 1975, אפשרו לי הבוסים הישירים שלי דן שילון ואלכס גלעדי לחקור שני עניינים – שתי אהבות ישנות שלי, את הפיזיולוגיה האנושית ואת והמכניקה של הא"ק, ולספר את סיפורם של הגיבורים והגיבורות האלופים והאלופות האולימפיים לילדי ונערי ישראל בשפת הטלוויזיה. מהיבטים רבים הפכה "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" לתוכנית שעסקה באופן ממוקד בחקר "פסגת היכולת האנושית" בספורט ובסיבות והנסיבות שיוצרות את ההצלחה ו/או את הכישלון. דן שילון ואלכס גלעדי (ובעקיפין גם מוטי קירשנבאום ז"ל) היו מדריכי הטלוויזיה שלי בימים ההם והתוכנית הייתה עבורי כור היתוך. פייר דה קוברטיין הפך אט – אט את המשחקים האולימפיים לאכסניה של מצוינות ושיאים בהם האנושות מפגינה את שאיפתה להעפיל לפסגת יכולתה הספורטיבית. התוכנית "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" שימשה החל מראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה אכסניה טלוויזיונית לשאיפתם של הספורטאים האלה להגיע משחר נעוריהם אל פסגת היכולת האנושית. ברור שספורטאים מצטיינים, שיאני עולם, מסוגם של שני קופצי המוט האמריקני קוֹרְנֶלְיוּס ווֹרְמֶרְדָאם (Cornelius Warmerdam) במחצית הראשונה של המאה העשרים והסובייטי – אוקראיני סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה (Sergei Bubka) בעשור האחרון של המאה העשרים מצאו את מקומם כמו רבים אחרים דווקא בתוכנית ספורט ששובצה במקום שולי הרחק מלב ה- Prime time אך למרות זאת הייתה חשובה. קוֹרְנֶלְיוּס ווֹרְמֶרְדָאם קבע ב- 1942 שיא עולם בקפיצה במוט עשוי בַּמְבּוּק כשריחף מעל רף שגובהו 4.77  מ'. שיא העולם הזה החזיק מעמד חמש עשרה שנה עד 1957 ונחשב בזמנו לקצה גבול יכולתו של הספורטאי במקצוע הזה. סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה קבע 52 שנה מאוחר יותר ב- 1994 שיא עולם בקפיצה באמצעות טכנולוגיית ספורט משופרת במוט מיטבי עשוי סיבי פחמן כשריחף באצטדיון פתוח מעל רף בגובה 6.14 מ' מבלי להפילו (127  ס"מ גבוה יותר מקורנליוס וורמרדאם). אותו סֶרְגֵיי בּוּבְּקָה עבר מעל רף בגובה 6.15 מ' באצטדיון סגור. המעבר משימוש במוט בָּמְבּוּק לשימוש במוט גמיש עשוי סיבי זכוכית ומאוחר יותר סיבי פחמן שינה את התמונה כליל. באופן טוטאלי מקצה לקצה. השיא הפנטסטי ההוא של סרגיי בובקה היה שריר וקיים עד מוצ"ש של 15 בפברואר 2014.

טקסט תמונה : עשור ה- 40 של המאה הקודמת. זהו שיאן העולם קופץ המוט האמריקני (במוט במבוק) קורנליוס וורמרדאם. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- AAU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 40 של המאה שעברה. קורנליוס וורמרדאם קובע את שיא העולם שלו 4.77 מ' בקפיצה במוט עשוי מעֵץ בָּמְבּוּק. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- AAU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 80 של המאה שעברה. הנער האוקראיני סרגיי בובקה בראשית הקריירה המופלאה שלו בקפיצה במוט, במוט גמיש עשוי סיבי זכוכית (Fibre Glass) בטרם קבע שני שיאי עולם פנומנאליים 6.14 מ' באצטדיון פתוח ו- 6.15 מ' באצטדיון סגור. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

תוכניות הטלוויזיה הטהורות והנבונות האלה עסקו באמביציה ישנה של הטבע האנושי להעפיל לפסגה. הן היו משנה סדורה והציגו כישרון ספורטיבי, את יפי גוף האדם והאסתטיקה שלו, מאבקיו ההירואים, ואת הצלחותיו וכישלונותיו. אחד מצילומי הא"ק המורכבים ביותר במסגרת הסדרה הטלוויזיונית "כך עושים זאת נכון" ששודרה בשנים 1972 ו- 1973 עסק במקצוע הקפיצה במוט. היינו חייב להסביר לצופי הטלוויזיה הצעירים את העקרונות המכניים הרבים המעורבים בקפיצה במוט. אי אפשר להבין את מהות הקפיצה במוט ולאמן את האתלט במקצוע המורכב הזה, בין אם מדובר בשימוש במוט במבוק הקדום או שימוש במוטות החדשניים פיברגלאס ו/או סיבי פחמן, מבלי להבין את עקרונות הפיסיקה הפועלים על המוט והאוחז בו בעת הביצוע [1]. קפיצה במוט דורשת מהאתלט מהירות של אצן וכוח זרועות ושרירי זרועות, גב, ובטן של מתעמל. "דוגמני" הצילום הישראליים שלי בראשית שנות ה- 70 של המאה שעברה היו אלוף ישראל יצחק "איציק" לוי והמתעמל צורי גלסמן מקיבוץ אפיקים. שניהם ריחפו מעל רף בגובה של 3.50 מטרים. כל צילומי הטלוויזיה ההם נעשו באצטדיון הא"ק של מכון ווינגייט במצלמות Film BL ו/או Bolax (סרטי פילם ברוחב 16 מ"מ). היו לנו עזרים נוספים, סרטי פילם מיוחדים בהילוך איטי שעקבו אחרי שלושת קופצי המוט הגדולים של ארה"ב בשנות ה- 60 פְרֶד הָאנְסֶן ג'וֹן פֶּנֶל, ובּוֹבּ סִיגְרֶן שהיו אלופים אולימפיים ושיאני עולם וגם תמונות סטילס של קופצי המוט בעידן הישן. כך יכולנו להעשיר את הוויזואליה של השיעור הטלוויזיוני בקפיצה במוט. אלכס גלעדי היה טרוד. לא היה לו זמן להקשיב לשיעורי המתמטיקה והפיזיקה שהרציתי לו. "קום עשה", אמר לי הבוס שלי ופנה לדרכו. ביצוע הקפיצה במוט מותנה בקואורדינציה משולבת של האתלט המבוססת על חוקי המכניקה של אייזיק ניוטון. המקצוע הזה "תפור" לכישרונם של אתלטים – אָצָנִים שמשולב בהם פוטנציאל של מתעמלים מחוננים. חלק גופם העליון – חזק. חלק גופם התחתון – קל.

קופצי המוט המוצלחים הם אָצָנים שחוננו בתכונות של מתעמלים. האוקראיני סרגיי בובקה שיאן העולם ואלוף אולימפי הוא בדיוק הדגם של אָצָן מהיר ומתעמל חזק. אבל לא רק הוא. האמריקני בּוֹבּ סִיגְרֶן והמזרח גרמני וולפגאנג נורדוויג היו אצנים – מתעמלים לכל דבר. כל קופצי המוט ברמה הגבוהה נושאים את תרכובת התכונות הזאת שמאפשרת להם לרחף מעל רף שגובהו יותר משישה מטרים, מעל בית בן שתי קומות. צריך לזכור שהם עשו זאת במוטות עשויים פיברגלאס או סיבי פחמן בניגוד לקופצי הדור הישן שהשתמשו במוטות העץ עשויים בַּמְבּוּק ואח"כ מוטות עשויים אלומיניום.

 טקסט תמונה : 1960. אצטדיון "ווייט סיטי" בלונדון. סוף עִידָן מוֹט הַבָּמְבּוּק. קופץ המוט האמריקני הנרי וודסוורת' קובע 4.62 מ'. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני ו- AAU. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

טקסט תמונה : 1962. האצטדיון האולימפי בהלסינקי. ראשית עידן מוט הפיברגלאס הגמיש. קופץ המוט הפיני פנטי ניקולה (Penti Nikula) מכין את גופו לקראת המעבר מעל הרָף. (באדיבות הטלוויזיה היוונית הציבורית ERT. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : הימים ההם של ראשית שנות ה- 60 במאה הקודמת. קופץ המוט הפיני פנטי ניקולה (Penti Nikula) מרחף היטב מעל הרף בסיוע המוט הגמיש, וקובע שיא עולם חדש, 4.94 מ'. (באדיבות הטלוויזיה היוונית הציבורית ERT. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

להלן קופצי המוט שעברו גובה של 6.00 (שישה) מטרים או יותר באצטדיון פתוח ו/או באולם (לרבות שיאני העולם בעבר סרגיי בובקה (6.15 מ', נקבע בדונייצק ב- 21 בפברואר 1993)  והצרפתי רנו לווילאני (6.16 מ', נקבע בדונייצק ב- 15 בפברואר 2014), ועכשיו גם שיאן העולם החדש השוודי ארמאנד "מונדו" דופלאנטיס (6.18 מ', נקבע בגלזגו ב- 14 בפברואר 2020) :

רדיון גטואולין          רוסיה                            6.00 מ'          1989

אוקרט בריץ             דרום אפריקה                6.03 מ'          1995

איגור טרנדקוב          רוסיה                          6.01 מ'          1996

מקסים טאראסוב       רוסיה                          6.05 מ'          1997

טים לובינגר             גרמניה                         6.00 מ'          1997

דימיטרי מארקוב      אוסטרליה                     6.05 מ'          1998

ג'ף הארטוויג            ארה"ב                        6.03 מ'          1998

ז'אן גאלפיון             צרפת                          6.00 מ'          1999

דני אקר                  גרמניה                        6.00 מ'           2001

טומי סטיבנסון          ארה"ב                       6.00 מ'           2004

בראד ווקר              ארה"ב                         6.04 מ'           2006

ייבגני לוקיאננקו       רוסיה                          6.01 מ'            2008

סטיבן הוּקר            אוסטרליה                     6.00 מ'           2008

רנו לאווילני              צרפת                          6.01 מ'           2009

טקסט תמונה : 30 באוגוסט 1992. פאדובה – איטליה. סרגיי בובקה (Sergey Bubka) מאוקראינה (שני מימין), ניצב ליד שלט התוצאה המבשר על הישגו הנפלא, שיא עולם שקבע בקפיצה במוט, 6.12 מ'. ב- 31 ביולי 1994 קבע סרגיי בובקה במסלול הא"ק של העיר האיטלקית ססטריאר (Sestriere) את שיא העולם שלו, 6.14 מ'. איש לא התקרב להישג הזה המהווה היכן שהוא את קצה גבול יכולתו של האדם בקפיצה במוט, עד שהופיע כעת בדונייצק (שבת – 15 בפברואר 2014) הקופץ במוט הצרפתי בן 27 רנו לאווילאני וקבע שיא עולם חדש 6.16 מ'. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גֶ'סִי אוֹאֶנְס כמו ספורטאים דגולים בעלי מוניטין לפניו ואחריו, הרץ הפיני למרחקים ארוכים פָּאבוֹ נוּרְמִי, השחיין האמריקני ג'וֹנִי וַויְיסְמִילֶר, הרץ הצ'כוסלובקי למרחקים ארוכים אֶמִיל זָטוֹפֶּק, המתאגרף האמריקני ג'וֹ לוּאִיס, הרצים למרחקים בינוניים הֶרְבֶּרְט אֶלְיוֹט מאוסטרליה ופִּיטֶר סְנֶל מניו זילנד, השחיין והשחיינית האוסטרליים מוּרָאיי רוֹז ודוֹאוּן פְרָייזֶר, קופץ המוט האמריקני קוֹרְנֶלְיוּס ווֹרְמֶרְדָאם, ואחרים – הולידו והובילו מחשבה וחזון כי אין גבול ליכולת האדם. תקווה אנושית שמניעה את האנושות להתאמץ ולשבור שיאים. ביום בו יוברר כי קיים קצה גבול לכיבוש הפסגה באשר היא, על פני כדור הארץ או מחוצה לו, תיעצר האנושות מלֶכֶת. אך אל דאגה. מצלמות הטלוויזיה ומכשירי המדידה האלקטרוניים לא ייתנו לדִמיון האדם לגְוֹועַ. הטכנולוגיה הספורטיבית שמשפרת שוב ושוב את יכולתו של הספורטאי במסלול ובשדה בד בבד עם התפתחות טכנולוגיית המדידה בטלוויזיה, לא יאפשרו (בינתיים) לפתור את חידת קצה הסַף של היכולת האנושית והאם קיים באמת גבול כזה. לכן החלום לשפר את שיאי היכולת האנושית לא יפוג. החתירה המתמדת לשיפור ושבירת ההישגים הקודמים של האדם ע"י האדם תימשך. היא חסרת גבולות והיא תמצית המהות האנושית. ליכולת האנושית יש אומנם סַף רציונאלי אך אין חַיִץ כיצד למדוד את הרציונאל הזה. יום יבוא ואת התוצאות הסופיות של סכום הווקטורים המפעילים את מהירות הריצה, כוח הזריקה, ההדיפה, ההטלה, והיידוי, ומרחק הניתור שמשיגים הספורטאים בתחרויות, ימדדו בשברירי אלפיות שנייה, רסיסי גרמים, ופלחי מילימטרים. כנ"ל לגבי השחייה. האדם הגיע במידה רבה לקצה גבול יכולתו הגופנית. לפחות 25 שיאי עולם בא"ק וותיקים מקשטים את הטבלה הבינלאומית כבר זמן רב חלקם יותר משני עשורים (ואפילו שלושה עשורים) מבלי שאיש או אישה מתקרבים אליהם כלל. הם מסמלים את קצה גבול היכולת האנושית בתחום הקונקרטי שלהם. הנה הם להלן.

להלן חלק מ-שיאי עולם וותיקים ונושנים ב-א"ק בני שנות דור ויותר של גברים ונשים שטרם נשברו, ומחזיקים מעמד עד עצם היום הזה, בעת מחקר וכתיבת פוסט מס' 970 והעלאתו לאוויר ב- 3 באפריל 2021  [1] .

מקצוע           אתלט       מדינה       שיא          תאריך ומקום         סטאטוס

גברים

זריקת דיסקוס     יורגן שולט    מזרח גרמניה   74.08 מ'         6 ביוני 1986           טרם נשבר            

                                                                                  נאוברנדנבורג (גרמניה)

יידוי פטיש         יוּרִי סֶדִיק         ברה"מ        86.74 מ'        30 באוגוסט 1986    טרם נשבר      

                                                                                     שטוטגרט

הטלת כידון        יָאן זֶ'לֶזְנִי         צ'כיה          98.48 מ'         25 במאי 1996        טרם נשבר   

                                                                                     יאנה (צ'כיה)

קפיצה משולשת  ג'ונתן אדוארדס  אנגליה      18.29 מ'          7 באוגוסט 1995     טרם נשבר

                                                                                     גטבורג

קפיצה לרוחק    מייק פאואל       ארה"ב       8.95 מ'            30 באוגוסט 1991   טרם נשבר

                                                                                    טוקיו

קפיצה לגובה    חוויר סוטומאיור  קובה         2.45 מ'           27 ביולי 1993         טרם נשבר

                                                                                   סלמנקה (ספרד)

הדיפת כדור ברזל  רנדי בארנס     ארה"ב    23.12 מ'          20 במאי 1990         טרם נשבר

                                                                                   ווסטווד (ארה"ב)         

קפיצה במוט       סרגיי בובקה     אוקראינה  6.14 מ'  31 ביולי 1994  ססטרייאר (איטליה)  נשבר ע"י השוודי ארמאנד דופלאנטיס ב- 14 בפברואר 2020 כשקבע 6.18 מ'.

                                                                                            

400 מ'            מייקל ג'ונסון       ארה"ב     43.18 ש'         26 באוגוסט 1999    נשבר ע"י הדרום אפריקני ווייד וואן ניקרק ב- 14 באוגוסט 2016 באולימפיאדת ריו 2016, כשקבע תוצאה של 43.03 ש'.

                                                                                  סביליה (אליפות העולם)

400 מ' משוכות   קֶוִוין יָאנְג        ארה"ב      46.78 ש'          6 באוגוסט 1992      טרם נשבר

                                                                                   אולימפיאדת ברצלונה 1992   

3000 מ'          דניאל קומן   קניה            67. 20 : 7 ד'      1 בספטמבר 1996    טרם נשבר

                                                                                   רייטי (איטליה)

1500 מ'         הִישָאם אֶל גָארוּז'  מרוקו    00. 26 : 3 ד'     14 ביולי 1998           טרם נשבר        

                                                                                    רומא

ריצת מייל       הישאם אל גארוז'  מרוקו    13. 43 : 3 ד'      7 ביולי 1999            טרם נשבר

                                                                                    רומא

4 x  400 מ'    רביעיית ארה"ב                29. 54 : 2 ד'      22 באוגוסט 1993      טרם נשבר

                                                                                  שטוטגרט (אליפות העולם)

נשים 

100 מ'  פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית-ג'וֹיְינֶר     ארה"ב   10.49             16 ביולי 1988          טרם נשבר  

                                                                                אינדיאנאפוליס (ארה"ב)

200 מ'  פלורנס גריפית-ג'ויינר     ארה"ב    21.34            29 בספטמבר 1988  טרם נשבר

                                                                                אולימפיאדת סיאול 1988

400 מ'   מַרִיטָה קוֹךְ    מזרח גרמניה         47.60            6 באוקטובר 1985      טרם נשבר

                                                                                קנברה (אוסטרליה)

800 מ'   יָרְמִילָה קְרָטוֹחְוִוילוֹבָה  צ'כיה      28. 53 : 1 ד'    26 ביולי 1983          טרם נשבר

                                                                                 מינכן

1500 מ'      יוּנֶקְסִיָה קִיוֹ         סין          46. 50 : 3 ד'    11 בספטמבר 1993   טרם נשבר

                                                                               בייג'ינג

100 מ' משוכות   יוֹרְדַנְקָה דונקובה  בולגריה 12.21 ש'    20 באוגוסט 1988     טרם נשבר

                                                                              סטרה- זגורה (בולגריה)

4 פעמים 100 מ'      מזרח גרמניה              41.37 ש'    6 באוקטובר 1985     טרם נשבר

                                                                              קנברה (אוסטרליה)

4 פעמים 400  מ'        ברה"מ                   17.15 : 3 ד' 1 באוקטובר 1988    טרם נשבר

                                                                            אולימפיאדת סיאול 1988

קפיצה לגובה   סְטֶפְקָה קוֹסְטַדִינוֹבָה   בולגריה  2.09 מ'    30 באוגוסט 1987    טרם נשבר

                                                                              רומא

קפיצה לרוחק  גַלִינָה צִ'יסְטְיָאקוֹבָה    ברה"מ   7.52 מ'     11 ביוני 1988        טרם נשבר

                                                                              לנינגרד

קפיצה משולשת  אִינֶסָה קְרָבֶץ   אוקראינה    15.50 מ'    10 באוגוסט 1995  טרם נשבר

                                                                              גטבורג    

זריקת דיסקוס  גָבְּרִיאֶלָה רֵיְינש  מזרח גרמניה 76.80 מ'   9 ביולי 1988         טרם נשבר

                                                                             נאוברנדנבוג (גרמניה)

הדיפת כדור ברזל  נַטָלְיָה לִיסוֹבְסְקָאיָה ברה"מ 22.63 מ'  7 ביוני 1987         טרם נשבר

                                                                              מוסקבה

טקסט תמונה : האתלט המזרח גרמני יוּרְגֶן שוּלְט (Jurgen Schult) הגיע ב- 6 ביוני 1986 לפסגת היכולת האנושית בזריקת דיסקוס (משקל הדיסקוס לגברים הוא 2  ק"ג) למרחק 74.08 מ'. השיא שריר וקיים עד עצם היום הזה. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1985. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 36 שנים. האתלטית המזרח גרמנית מַרִיטָה קוֹךְ מעפילה ב- 6 באוקטובר 1985 לפסגת היכולת האנושית של הנשים בריצה למרחק 400 מ' בהישג של שיא עולם 47.60 ש'. השיא שריר וקיים עד עצם היום הזה. שום אישה איננה מתקרבת להישגה הנ"ל של מריטה קוך. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 27 ביולי 1993. סלמנקה ספרד. האתלט הקובני חָוְויֶיר סוֹטוֹמָאיוֹר (גובהו האישי, 1.96 מ'). קובע שיא עולם בקפיצה לגובה לגברים 2.45 מ'. השיא שריר וקיים עד עצם היום הזה וטרם נשבר. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברצלונה 1992. האצן האמריקני קווין יאנג מעפיל לפסגת היכולת האנושית וקובע שיא עולם בריצת 400 מ' משוכות בתוצאה 46.78 ש'. השיא שריר וקיים עד עצם היום הזה. שום אתלט איננו מתקרב מאז לשיא הזה. (באדיבות TVE ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

להתפתחות הטכנולוגיה הספורטיבית הייתה השפעה מיידית ועצומה כמעט בכל מקצועות הא"ק וגם בתחרויות השחייה למיניהן. הידע המצטבר בתורת האימון במאה השנים האחרונות לצד התפתחות הטכנולוגיה הספורטיבית ועמה ההטבה והשבחת תנאי האימון, כמות ואיכות האימון, הגברת הידע הרפואי, שכלול של ההנעלה וציוד, שימוש מושכל בכלי הספורט – השפיעו השפעה דרמטית ומוחצת על שבירת השיאים ואשר מוצאים את ביטויים כמעט בכל אחד מהענפים. היצרן הגרמני אָדִי דָאסְלֶר בעל חברת "אָדִידַאס" (Adidas) שיפר לאין ערוך בראשית שנות ה- 50 את איכות נעלי הכדורגל ואת טיב הכדור המשחק, וגם את איכות נעלי הספורט, ונעלי ריצה מסומרות בריצות למרחקים קצרים וארוכים. החרו – הלכו בעקבותיו חברות ההנעלה של "פּוּמָה" (Puma), ומאוחר יותר גם "נָיְיק" (Nike), "רִיבּוֹק" (Rebbock), ו- דִיאָדוֹרָה (Diadora).

טקסט תמונה : 1933. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 87 שנים. גֶ'סִי אוֹאֶנְס נועל נעלי ריצה פשוטות, מזנק מגומות חפורות, ומתחרה על מסלול פחם. (באדיבות אוניברסיטת אוהיו ארה"ב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1968. ריצת הגמר ל- 100 מ'. המנצח האמריקני גִ'ים הָיְינְס בזמן של 9.95  ש' וסגניו נועלים כולם נעלי ריצה של חברת "אָדִידַאס" (adidas) ומתחרים על מסלול טרטאן מודרני. גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה רק יכול לחלום על תנאי תחרות חלומיים כאלה. חברת "אָדִידַאס" פרטנר עסקי של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) השתמשה מן הסתם בצילום הזה לקידום המכירות שלה. (באדיבות TELEMEXICO 1968, חברת adidas, והוועד האולימפי הבינלאומי – IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טכנולוגיה ספורטיבית פלוס אופנה ולבוש.

הציוד הספורטיבי המשוכלל הכולל נעלי ריצה חדישות, מוטות קפיצה גמישים, מסלול ריצה עשוי טַרְטָאן (גומי קשיח), מתקני זינוק, תנאי אימון משופרים וידע פיזיולוגי וביו- מכאני תרמו תרומה מכרעת להישגי האתלטים. ראה הספר, "למילים יש וויזואליה משלהן". החברה היפנית "מִיקָאסַה" (Mikasa) הפכה ליצרנית בלעדית של הכדורעף. הייתה הסכמה כללית כי הכדורסל תוצרת האמריקנית הפירמה "Spalding" הוא הטוב בעולם. החברה האמריקנית "Converse" הפכה לאחר מלחמת העולם ה- 2 ליצרנית הבולטת של נעלי כדורסל. חברת "סְפִּידוֹ" (Speedo) התמחתה בייצור בגדי ים המקטינים את חיכוך השחיין עם המים. מבט אחד באופנת בגד השחייה הכבד והמיושן של ג'וֹנִי וָויְיסְמִילֶר (Johnny Weismuller) ב- 1924, ה- "סְלִיפ" של מַרְק סְפִּיץ (Mark Spitz) ב- 1972, וחליפת השחייה המשוכללת של אִיָאן תּ'וֹרְפּ (Ian Thorpe) בעשור ה- 2000, מבהיר את ההבדל והשוני ואת מהות העניין. גם המתקנים האולימפיים לרבות בריכות השחייה ואדני הזינוק השתפרו לבלי היכר. לא ניתן כלל להשוות את תנאי השחייה שנכפו על המשתתפים באולימפיאדת סט לואיס 1904 לאלו של ג'וני ווייסמילר באולימפיאדת פאריס 1924 וודאי לא לבריכות ש-שחו בהן מרק ספיץ באולימפיאדת מינכן 1972 ואִיָאן ת'וֹרְפּ באולימפיאדת סידני 2000.

טקסט תמונה : אולימפיאדת סט לואיס 1904. הזינוק למשחה 100 מ' [2]. ניצח בו ההונגרי זולטאן האלמאיי (Zoltan Halmaj) בתוצאה 1:02.8 דקה. (באדיבות הוועד האולימפי האמריקני. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת סטוקהולם 1912. השחיינית האוסטרלית שרה "פאני" דוראק (Sarah “Fanny” Durack) מימין, לבושה בבגד ים כבד של אופנת הימים ההם, מנצחת במשחה ל- 100  מ' בסגנון חופשי בתוצאה 1:22.2 דקה. היא הקדימה את חברתה לנבחרת השחייה של נשות אוסטרליה ווילהלמינה וויילי (Wilhelmina Wylie) שקבעה זמן של 1:25.4 דקה. (באדיבות IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת פאריס 1924. השחיין האמריקני ג'וני ווייסמילר (בן 20 בתיעוד המצולם. הוא התנשא לגובה אישי של 1.92 מ' ומידת כף רגלו הייתה 49) היה הראשון בעולם ששחה 100 מ' בסגנון חופשי בפחות מדקה אחת. ב- 1922 כשהיה בן 18 קבע זמן סנסציוני של 58.6 ש'. בן 20  זכה באולימפיאדת פאריס 1924 בשלוש מדליות זהב במשחים בסגנון חופשי ל- 100מ', 400 מ', ומשחה שליחים 4 פעמים 200 מ', ובמדליית ארד כשחקן בנבחרת הכדור מים של ארה"ב. ג'וני ווייסמילר חזר לאולימפיאדת אמשטרדם 1928 וזכה בעוד שתי מדליות זהב, במשחים בסגנון חופשי ל- 100 מ' ומשחה שליחים 4 פעמים 200 מ'. ג'וני ווייסמילר פרש מהבריכה בסוף שנות ה- 20  והפך לשחקן קולנוע פופולארי ואהוב בסרטי "טרזן". נולד באזור הגרמני של רומניה ב- 2 ביוני 1904. בהיותו בן חצי שנה היגרו הוריו לארה"ב. הוא מת ב- 20 בינואר 1984. (באדיבות הוועד האולימפי הצרפתי ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת מינכן 1972. השחיין היהודי – אמריקני מרץ ספיץ (גובהו האישי 1.85  מ') בן 22. זכה בשבע מדליות זהב כלהלן : 100 מ' בסגנון חופשי (שיא עולם 51.22  ש') , 200  מ' בסגנון חופשי (שיא עולם 1:52.78 דקה), 100 מ' בסגנון פרפר (שיא עולם 54.27 ש'), 200  מ' בסגנון פרפר (שיא עולם 2:00.70), משחה שליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון חופשי (שיא עולם 3:26.42 דקות), משחה שליחים בסגנון חופשי 4 פעמים 200 מ' (שיא עולם 7:35.78 דקות), ומשחה שליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון מעורב (3:48.16 דקות). בכל אחד משבעת המשחים קבע מרק ספיץ שיאי עולם. הוא נולד ב- 10 בפברואר 1950. (באדיבות DOZ ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה :  אולימפיאדת סידני 2000. השחיין האוסטרלי איאן ת'ורפ (מתנשא ל- 1.98 מ' ושוקל 108  ק"ג) בן 18 לובש חליפת שחייה משוכללת של חברת adidas. איאן ת'ורפ זכה במדליית זהב במשחה ל- 400 מ' בסגנון חופשי כשקבע שיא עולם פנטסטי 3:40.59 דקות. במשחקי חבר העמים הבריטי ב- 2002 בעיר מנצ'סטר באנגליה שיפר איאן ת'ורפ את השיא מאולימפיאדת סידני 2000 והעמידו על 3:40.08 דקות. השיא החזיק מעמד עד 26 ביולי 2009. באותו היום הוא נשבר ע"י השחיין הגרמני פאול בידרמן שקיזז ממנו כ-חצי שנייה והעמידו על 3:40.07 דקות. שיא העולם של פאול בידרמן מחזיק מעמד כבר 12 (שתיים עשרה) שנים, ושריר וקיים עד עצם היום הזה. הישגיהם של איאן ת'ורפ ופאול בידרמן מתקרבים לקצה גבול יכולתו של האדם). איאן ת'ורפ זכה באולימפיאדת סידני במדליית הכסף במשחה ל- 200 מ' בסגנון חופשי. כמו כן הוביל את נבחרתו לזכייה בשתי מדליות הזהב ושיאי עולם במשחי השליחים  4 פעמים 100 מ' ו- 4 פעמים 200 מ' בסגנון חופשי. נבחרת אוסטרליה עם איאן ת'ורפ זכתה במדליית הכסף במחשה השליחים 4 פעמים 100 מ' בסגנון מעורב.

איאן ת'ורפ שב לאולימפיאדת אתונה 2004 וזכה בשתי מדליות זהב במשחים ל- 200 מ' ו- 400  מ' בסגנון חופשי. במשחה ל- 100 מ' בסגנון חופשי זכה איאן ת'ורפ במדליית ארד. לאחר מכן זכה עם נבחרתו במדליית הכסף במשחה השליחים 4 פעמים 200 מ'. (באדיבות התאחדות השחייה האוסטרלית וחברת adidas. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

Photo finish.

שיפור טכנולוגיית הצילום והשימוש במצלמת ה- Photo finish / מצלמת קו הגמר [3]  באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932, זאת המוצבת על קו הסיום ומדרגת את מיקומם של הרצים , היה חיוני, אך לא פתר תמיד את המחלוקת בין שופטי מדידת הזמן שהשתמשו בשעוני עֶצֶר ידניים בריצת הגמר ל- 100 מ' בין שני האָצָנִים האמריקניים הזוכה אֶדִי טוֹלָאן לבין סגנו רָלְף מֶטְקָאלְף. השופטים העניקו להם זמן שווה 10.3 ש'. נדרשה התערבות מכשיר הצילום האופטי. הפוטו פיניש היה אמור להפריד ביניהם. מצלמת הפוטו פיניש האלקטרונית (הראשונה בהיסטוריה האולימפית) שהוצבה על קו הגמר באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 הייתה עדיין בלתי מפותחת מספיק וטרם בשלה דיה כדי להכריע במחלוקת. המעבר ממדידת הזמנים האנלוגית בשעוני עֶצֶר (Stopper) ידניים למדידה דיגיטאלית באולימפיאדת טוקיו 1964 – הוסיפה לאמינות ויוקרת התחרויות האולימפיות ותרמו לפופולאריות שלהם בעיניי הספורטאים, הציבור הגלובאלי, וצופי הטלוויזיה. הטלוויזיה היפנית הציבורית NHK וחברת השעונים היפנית SEIKO הפכו במשחקי טוקיו 1964 את הספורט למדע.

טקסט תמונה : אולימפיאדת סטוקהולם/שוודיה 1912. זהו מתקן השיפוט. הוועדה המארגנת של המשחקים בראשות גוסטאב באלק וסיגפריד אדסטרום מציבה לראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים את מצלמת ה- Photo finish ברום המגדל לצד שופטי הזמן המשתמשים בשעוני עֶצֶר (שעוני Stopper) ידניים. (באדיבות הוועד האולימפי השוודי ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

שתי תוכניות הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שערכתי במחצית עשור ה- 70 "מבט ספורט" ו- "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" העניקו תשומת לב בולטת לאולימפיאדות ומבט מיוחד לאולימפיאדת ברלין 1936. אלכס גלעדי העניק גיבוי מוחלט להשקפת עולמי כעורך תוכנית הספורט המיועדת לילדים ובני נוער. היום ממרחק של כ- 40 (ארבעים) שנים אני יודע שזה היה שלב חשוב ביותר בהתפתחותי כאיש טלוויזיה ועיתונאי. ההשקעה וההיכרות עם המשחקים האולימפיים נעשו במסגרת ההיערכות וההכנות המסיביות של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית לכיסוי אולימפיאדת מונטריאול 1976 הממשמשת ובאה. בקיץ 1975 הפיק אלכס גלעדי עשר תוכניות אודות האולימפיאדות של הזמן הקדום ביוון העתיקה. התוכניות הופקו ושודרו מאולפן א' של הטלוויזיה הישראלית שעוצב כמודל של יוון העתיקה ע"י התפאורן אַמְנוֹן גָדוֹל בתוכנית "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". היועץ והמנחה שלהן היה היסטוריון הספורט ד"ר אוּרִי זִמְרִי. בסתיו 1975 רכשנו את הסדרה הדוקומנטארית המופלאה "OLYMPIAD" מחברת הטלוויזיה האמריקנית “Cappy Productions” בראשות בַּאד גְרִינְסְפַּאן ורעייתו קָאפִּי פֶּטְרָאש. צוות ההפקה וההסרטה של החברה היה מינימאלי. בָּאד גְרִינְסְפָּאן ביים וכתב את הסדרה כולה. קָאפִּי פֶּטְרָאש הייתה המפיקה הראשית, שתי האחיות נֶנְסִי וסוּזָאן בֶּפָה שימשו תחקירניות ועוזרות ההפקה. הסדרה הערכית בת 11 תוכניות באורך של שעה כל אחת הייתה יצירת מופת, Masterpiece (!). מאה (100) רשתות טלוויזיה בעולם רכשו אותה כמונו. הסדרה התיעודית הזאת הופקה יחדיו עם ג'וֹנִי אִיסוֹאוּ (Johnny Esaw) מנהל שידורי הספורט בערוץ הטלוויזיה המסחרית הקנדית CTV (ראשי תיבות של Canada Television), חשפה סיפורים אולימפיים אוטנטיים רבים, בהם יוצר הסדרה והבימאי שלה באד גרינספאן חיבר ספורטאים אלופים ידועי שֵם ובעלי מוניטין עם עברם. התוכנית הראשונה בסדרה הופקה בראשית שנות ה- 70 ויוחדה לאתלט האמריקני השחור גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) שזכה בארבע מדליות זהב באולימפיאדת ברלין 1936, ולקונפרונטאציה שנכפתה עליו להתמודד באופן סמוי וגלוי עם קנצלר גרמניה אדולף היטלר. אדולף היטלר אבי תורת הגזע הארי העליון ושונא מושבע של יהודים ושחורים לעג למשלחת האמריקנית שצוברת מדליות זהב באמצעות ספורטאים שחורים נחותים . לאחר ניצחונו הראשון של גֶ'סִי אוֹאֶנְס בריצה ל-100 מ'  נטש אדולף היטלר את מושבו בתא הכבוד ועזב את האצטדיון משום שסירב ללחוץ את ידו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס ולברך אותו על ניצחונו כפי שנהג עם הספורטאים והספורטאיות ממדינות אחרות אותם הזמין לתא הכבוד שלו. הפיהרר הגרמני התעלם גם ממנצחים ואלופים אמריקנים שחורים נוספים במשחקים כמו הקופץ לגובה קוֹרְנֶלְיוּס ג'וֹנְסוֹן (Cornelius Johnson) ומנצחי הריצות ל- 400 מ' ו- 800 מ' אָרְצִ'י וִוילִיאָמְס (Archie Williams) וג'וֹן ווּדְרוּף (John Woodruff). הוא עזב את האצטדיון לאחר זכייתם בתחרויות בענפי הספורט הקונקרטיים שלהם אך ביקש לעומת זאת להביא לתאו את האצנית האמריקנית הלבנה הֶלֶן סְטֶפֶנְס (Helen Stephens) שניצחה בריצת הגמר ל- 100 מ' לנשים.

פוסט מס' 970. הועלה לאוויר ב- 4 באפריל 2021.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 970: הועלה לאוויר ביום ראשון – 4 באפריל 2021.

————————————————————————————-

ג'סי אואנס / Jesse Owens (חלק 1). 

פוסט מס' 970.

האולימפיאדה ה- 11 במניין הזמן החדש זאת של  ברלין 1936 הייתה הסמן האולימפי הימני המרהיב ביותר מכל האולימפיאדות שקדמו לה, מאז נחנכה האולימפיאדה הראשונה של אתונה ב- 1896 ועד פרוץ מלחמת העולם ה- 2 ב- 1939. הארגון, הקִדְמָה הטכנולוגית לרבות שידורים ישירים ברדיו ולראשונה גם בטלוויזיה (בתוך גרמניה בלבד), וההישגים הספורטיביים באולימפיאדת ברלין 1936 יצרו רָף חדש. אולימפיאדת ברלין 1936 כונתה "האולימפיאדה הנאצית" אך זאת הייתה אולימפיאדה משגשגת באופן מיוחד. היא תיזכר בגלל אותם האספקטים המוצלחים שהאנושות כולה רוחשת להם הערכה : ארגון ולוגיסטיקה מדויקים, תכנים חדשניים, וטכנולוגיה מתקדמת. היא תיזכר גם בשל הופעתו המזהירה של האתלט האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) שזכה בארבע מדליות זהב : בריצת 100 מ', ריצת 200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ השליחים לגברים 4 פעמים 100 מ', וההתעמתות שלו עם הפיהרר הנאצי אדולף היטלר. אנשי הטלוויזיה יזכרו את אולימפיאדת ברלין 1936 בשל התיעוד המעניין והמפורט שלה שנעשה בסרט "OLYMPIA" [סעיף 1] ע"י בימאית הקולנוע המחוננת (והמקורית) הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefensthal, נולדה ב- 1902 ומתה ב- 2003 בגיל 101). קבוצת הצילום של לני ריפנשטאהל מנתה 45 צלמים שהחזיקו בידיהם 45 מצלמות פילם (35 מ"מ) בעלות עדשות שונות למשימות תיעוד שונות. הם צילמו במשך שישה עשר ימי אולימפיאדת ברלין באתרים האולימפיים הרבים בין 1 לאוגוסט ל- 16 באוגוסט של שנת 1936 כמות עצומה של 500000 (חצי מיליון) מטר פילם. צריך להבין ש-לני ריפנשטאהל ישבה לאחר מכן שנה ו- 8 חודשים בחדרי עריכה שלה בברלין כדי לערוך את המוצר הסופי באורך 4 (ארבע) שעות, לו העניקה את השם "אולימפיה". אנשי הטלוויזיה יזכרו גם את אולימפיאדת ברלין 1936 בשל הופעתה ההיסטורית של הטלוויזיה הגרמנית של חברת האלקטרוניקה "TELEFUNKEN" בראשות המהנדס וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) שהעבירה לראשונה כבר אז כ- 80 שעות בשידורים ישירים מתחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות האולימפיות. זאת הייתה הפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הבינלאומית מאז המצאתה ב- 1884 (המצאת ה- Spinning Disk) ע"י מהנדס החשמל הגרמני פָּאוּל נִיפְּקוֹאוֹ (Paul Nipkow) שאירוע ספורט כלשהו הועבר בשידור ישיר. סיגנל הטלוויזיה של השידורים הישירים של אולימפיאדת ברלין 1936 נשלח בהצלחה לעשרים ושמונה מרכזי צפייה ציבוריים בתאטראות ובניינים גדולים שהוכנו מראש בברלין וגם בכמה ערים אחרות נוספות כמו פוטסדאם, המבורג, ולייפציג (טרם היו מכשירי טלוויזיה בבתים פרטיים) טווח השידור הטלוויזיוני של חברת TELEFUNKEN הגיע לכדי 250 ק"מ ואפילו 300 ק"מ. זאת הייתה בעצם הפקה ראשונית וניסיונית של שידורי טלוויזיה באותה השנה ההיא של 1936 שהופעלה בשידורים ישירים במעגל סגור (Close circuit) במרכזי צפייה ציבוריים בלבד. יש להזכיר כאן כי מהנדסי הטלוויזיה טרם ידעו ב- 1936 כיצד להקליט את תמונות ה- Video של המצלמות האלקטרוניות (ידעו רק להקליט Sound). רק ב- 1956 המציאה חברת האלקטרוניקה האמריקנית "AMPEX" בראשות המהנדס הראשי שלה צ'ארלס גינצברג את פטנט הקלטת ה- Video. הסרט התיעודי "אולימפיה" של לני ריפנשטאהל הוא העדות הקולנועית היחידה למפעל האולימפי הנאצי ההוא, לרבות הישגיו הסנסציוניים של ג'סי אואנס, ואשר קרוי : אולימפיאדת ברלין 1936.

רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC כיסתה את משחקי אולימפיאדת לונדון 1948 (שלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם ה- 2 ב- 1945) ושידרה ישיר באמצעות שלוש ניידות שידור שהכילו כל אחת שלוש מצלמות לכמה עשרות אלפי בתים פרטיים שהחזיקו כבר מקלטי טלוויזיה. אולם סיגנל הטלוויזיה נקלט בלונדון ובפריפריה שלה בלבד ברדיוס של 80 (שמונים) ק"מ ממוקד השידור. קבוצת הטלוויזיה הגרמנית המיוחדת DOZ (ראשי תיבות של Deutsche Olympic Zentrum) מיסודן של שתי הרשתות הארציות הציבוריות ARD ו- ZDF, כיסתה את תחרויות אולימפיאדת מינכן 1972 עם 89 מצלמות אלקטרוניות ו- 27 ניידות שידור. קבוצת הטלוויזיה המבצעית הקנדית ORTO (ראשי תיבות של Olympic Radio Television Organization) מיסודה של רשת הטלוויזיה הציבורית הקנדית CBC) נהנתה מתקציב של 56.000000 (חמישים ושישה מיליון) דולר וכיסתה את אולימפיאדת מונטריאול באמצעות 107 מצלמות אלקטרוניות ו- 35 ניידות שידור. כמעט 1.000000000 (מיליארד) צופי טלוויזיה ברחבי תבל ראו את שידורי קבוצת ORTO שהפיקה את סיגנל שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת מונטריאול 1976.

הספר הזה עָב הַכֶּרֶס שחקרתי וכתבתי ואשר קרוי "פסגת היכולת האנושית" (אחד מתוך 13 ספרים המרכיבים את סדרת הטלוויזיה שאני חוקר וכותב ושמה הכולל הוא "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה"), מתייחס בהרחבה רבה ובפרוטרוט לאולימפיאדת ברלין 1936 מנקודת מבט טלוויזיונית. השילוב של טלוויזיה וספורט יצר בכל העולם מאז אולימפיאדת ברלין 1936 סימביוזה שהולידה יחסי גומלין הדוקים ומרתקים בין הפעילות באצטדיון לבין הצפייה בהם על המרקע בסלון הבית. גם בישראל. שתי תוכניות הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית "מבט ספורט" ו- "משחק השבוע" שימשו במשך שנות דור מאז ראשיתן בסוף שנות ה- 60 ותחילת שנות ה- 70 של המאה שעברה ספינות הדגל של השידור הציבורי. תוכנית הספורט השלישית המיועדת לילדים ובני נוער "מַהֵר יותר, גָבוֹה יותר, חֲזָק יותר" ששודרה בשנים 1992 – 1970, העניקה לצופיה הצעירים את חוויית כיבוש הפסגה בידי האדם וניתחה את הסיבות הפיזיולוגיות והביו – מכאניות של הספורטאים שעשו זאת והביאו לשגשוג, הצלחה, וניצחון. התוכנית סיפקה מידע שהיה מדע, מחקר, והיסטוריה והכריחה את צופיה לחשוב. בזאת הייתה גדולתה.

אין גבול ליכולת האדם לקבוע שיאי העולם ואין גבול לדרמות שמפיקים ביצועי הספורט כפי שהם משתקפים בשידורי הטלוויזיה. גם מפני שאין גבול ליכולת הטכנולוגיה הטלוויזיונית למדוד את הכישרון האנושי. הטלוויזיה משמרת את החזון כי ליכולת האנושית אין סַף והיא לחלוטין חסרת גבולות. יבוא יום וכדי לשמר את החלום חסר הגבולות הזה ימדדו את מהירות הביצוע של האתלטים והשחיינים באלפיות שנייה ואח"כ גם ביחידות זמן של אחד חלקי עשרת אלפים של השנייה. את תחרויות הקפיצות בא"ק ימדדו במילימטרים במקום סנטימטרים, ואת השיאים בהרמת משקלות ימדדו בגרמים במקום קילוגרמים.

[1] הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA" נערך במשך שנה וחצי ע"י הבימאית לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל וחולק על פי החלטתה לשני חלקים בני שעתיים כל אחד, ואשר נקראו : "פסטיבל העמים" (Festival of the nations) ו- "פסטיבל היופי" (Festival of beauty). הסרט "OLYMPIA" הוקרן לראשונה על שני חלקיו בפרמיירה חגיגית בפני מוזמנים רבים רבי מעלה של המשטר הנאצי בבית קולנוע בברלין ב- 20 באפריל 1938 לכבוד יום הולדתו ה- 49 של אדולף היטלר.

יסודות ספר הטלוויזיה "פסגת היכולת האנושית" :

1. הדור ההוא של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

2. חשיבותה של תוכנית הטלוויזיה "מהר יותר , גבוה יותר , חזק יותר" (שודרה בטלוויזיה הישראלית הציבורית מראשית עשור ה- 70 ועד ראשית עשור ה- 90 של המאה שעברה) היה גדול ורב ערך לאין שיעור משיבוצה הפרטני כלאחר יד במערך לוח השידורים היכן שהוא בשעות אחה"צ ו/או לפנות ערב. כעורך התוכנית מאז שנת 1975 הפכתי אותה באישורו של הבוס שלי אלכס גלעדי לאכסניה טלוויזיונית אולימפית.

3. המדע בשירות הספורט, המאמנים, וחניכיהם.

4. ההקבלה בין היכולת האנושית בספורט לבין הישגי האנושות בחקר וגילוי יבשות.

5. הברון הצרפתי פְּיֶיר דֶה קוּבֶּרְטֵיין היה הומניסט דגול מייסד בסופה של המאה התשע עשרה את התנועה האולימפית ומחדש את רעיון המשחקים האולימפיים הקדומים שנשאו עמם חזון של אחווה ושלום. אתונה מארחת את האולימפיאדה הראשונה של העת החדשה ב- 1896. פְּיֶיר דֶה קוּבֶּרְטֵיין (Pierre De Coubertin) מתמנה לנשיא הראשון של הוועד האולימפי הבינלאומי IOC . מראשית ימיה הופכת התנועה האולימפית את העולם לכפר גלובאלי. חברי הוועד האולימפי הבינלאומי ופייר דה קוברטיין עצמו, נציגי המדינות השונות, באים מהשכבות האריסטוקראטיות . חלקם ברונים, גרפים, רוזנים, נסיכים, קציני צבא גבוהים, ובעלי אחוזות.

6. נשיאי הוועד האולימפי לאחר תקופת הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין, הגרף הבלגי הֶנְרִי דֶה בָּלְיֶיאט-לָאטוּר, המהנדס השוודי סִיגְפְרִיד אֶדְסְטְרוֹם, והמיליונר האמריקני אֶוְורִי בְּרָאנְדֶג' (Avery Brundage) ממשיכים את תנופת הרעיון האולימפי.

7. אולימפיאדת ברלין 1936 ה- 11 במניין הזמן החדש הצטיינה בחידושים וארגון מדויק ומסודר בראשות נשיא הוועדה המארגנת הגרמנית ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד (Theodor Lewald Dr) ומזכ"ל הוועדה ד"ר קָארְל דִים (Dr. Karl Diem). הוועדה המארגנת הגרמנית ממשיכה את מורשתו של פייר דה קוברטיין ומחברת את תהילת האולימפיאדות הקדומות עם הגדלות והתפארת של אולימפיאדת ברלין 1936. הופעתו המזהירה של האצן האמריקני המופלא גֶ'סִי אוֹאֶנְס באולימפיאדת ברלין 1936 היא בלתי נשכחת. ההמצאה החשובה של מצלמת ה- Photo finish בתחרויות הריצה בא"ק והשימוש בה. החתירה הבלתי פוסקת של האדם למצוינות, כיבוש הפסגה, והניצחון. בימאית הקולנוע הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) מפיקה את סרטה הדוקומנטארי "OLYMPIA" אודות אולימפיאדת ברלין 1936 בסיוען של ארבעים וחמש מצלמות פילם (35 מ"מ) עליהן מורכבות עדשות בעלות סוגים שונים. הצלמים שלה יורים כמות פנטסטית של 500000 (חצי מיליון) מטר פילם ומאפשרים לה ליצור תיעוד בלתי נשכח.

8. חברת "Telefunken" בראשות המהנדס הראשי שלה וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) משדרת ישיר לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית כ- 80 / 70 שעות מתחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות, וכן את טקסי הפתיחה והנעילה באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936 באמצעות שלוש מצלמות Video שנראות היום כמו תותחי צילום. סיגנל הטלוויזיה של "טלפונקן" הוזרק למרכזי צפייה ציבוריים כמו ספריות ותאטראות בערים ברלין, פוטסדאם, המבורג, ולייפציג. יש לציין כאן לטובת קוראי הבלוג כי הממציא הגרמני וולטר ברוך (Walter Bruch) נשען בחלק מהידע ותהליך פיתוח מכשירי הטלוויזיה שלו על ידע והמומחיות של שלושת מדעני הטלוויזיה האמריקניים וולדימיר זווריקין (Vladimir Zworykin, מומחה אלקטרוניקה רוסי שהיגר לארה"ב לאחר מהפכת אוקטובר 1917 הקומוניסטית בהנהגת המהפכן וולדימיר איליץ' לנין), פילו טיילור פרנסוורת' (Philo Tylor Farnsworth), ודייוויד סארנוף (David Sarnoff).

הטלוויזיה הגרמנית ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) פעלה באולימפיאדת ברלין 1936 תחת פיקודו של מיניסטריון התעמולה הנאצי בראשות ד"ר יוזף גבלס. היה מדובר במבצע טלוויזיוני מרשים ביותר. זה היה חידוש טכנולוגי ועיתונאי כביר. כמעט בלתי נתפש. על הבימאים האולימפיים הגרמניים הוטלה אחריות כבדה. היה עליהם להבין בעיתונאות ולהכיר על בוריים את ענפי הספורט אותם הם מצלמים לרבות חוקת הספורט המאפיינת אותם. תפקידם היה להביא את הטוב ביותר לצופי הטלוויזיה שלהם ולתת להם תחושה כאילו הם יושבים באצטדיון האולימפי עצמו. היו אלה צעדים היוליים של בימוי טלוויזיוני ישיר ב- 1936 וכפי שהתברר צעדים טלוויזיוניים בעלי פוטנציאל ענק.

טקסט תמונה : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי בברלין. זהו אחד הצילומים התיעודיים החשובים ביותר בהיסטוריה של התפתחות הטלוויזיה הבינלאומית. המהנדס הראשי של חברת Telefunken וולטר ברוך (Walter Bruch, משמאל) בודק את Frame הצילום של מצלמת ה- Video הענקית באמצעות ה- Viewfinder שלה. המצלמה הזאת שקלה בסביבות רבע טון ונדרש צוות של כ- 5 אנשים כדי לתפעל אותה. מצלמות ה- Video הענקיות האלו של הדור הראשון דרשו תאורת יום חזקה ובהירה כדי לייצר תמונה איכותית. יש לזכור כי אזרחי גרמניה לא החזיקו בעת ההיא בבתיהם מכשירי טלוויזיה שטרם היו בכלל בנמצא. סיגנל הטלוויזיה של "טלפונקן" נשלח ל- 28 (עשרים ושמונה) מרכזי צפייה ציבוריים כמו ספריות עירונית ותאטראות בברלין והוקרנו שם על מסכי קולנוע גדולים. "טלפונקן" הצליחה לדחוף את סיגנל הטלוויזיה שלה גם למקומות רחוקים יותר כמו הערים המבורג, לייפציג, פוטסדאם, ועוד כמה ערים מרוחקות. היה מדובר בהישג תקשורתי עצום. מי שמע אז על יכולת אלקטרונית בו ניתן לדחוף ולהעביר את סיגנל הטלוויזיה למרחקים של 250 ו- 300 ק"מ ? מעריכים כי 1.000000 (מיליון) גרמנים צפו במרכזי הצפייה הציבוריים בשידורי הטלוויזיה האולימפיים של Telefunken באולימפיאדת ברלין 1936. (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

9. המתעד ובימאי הטלוויזיה הדגול היהודי – אמריקני בָּאד גְרִינְסְפַּאן (Bud Greenspan) נגלה לעולם לראשונה לעולם הטלוויזיה הבינלאומי ב- 1972 עם סרטו התיעודי רב המוניטין "ג'סי אואנס חוזר לברלין" (Jesse Owens returns to Berlin), במסגרת סדרת הטלוויזיה התיעודית המשובחת שלו "OLYMPIAD" בת 22 סרטים באורך שעה כל אחד.

בַּאד גְרִינְסְפַּאן יצר גם שני דיוקו – דרמות (Ducodrama) מעניינות, "אולימפיאדת לוס – אנג'לס 1932" ו- "אולימפיאדת ברלין 1936", כאילו שתיהן מועברות אז בימים ההם בשידורים ישירים בארה"ב. שתי יצירות מופת. הוא יצר גם את סדרת הטלוויזיה המפורסמת שלו בת 13 פרקים הקרויה, "Numero Uno". הוא יצר סרט דוקומנטרי אודות השחיין הנודע היהודי – אמריקני מַרק סְפִּיץ (Mark Spitz). ב- 2002 בהיותו בן 76 ביקר לראשונה בישראל ויצר תוכנית דוקומנטארית מיוחדת שנושאה, "30 שנה לרצח י"א הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן 1972". מרבית סרטיו יצירותיו של הגאון הזה שודרו על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

ב- 1983 נפטרה אשתו האהובה והנפלאה קָאפּי פטראש – גרינספאן. הם היו זוג חשוכי ילדים. בעל ואישה שהיו חברים וידידים בלב ובנפש הקרובים כל כך איש לרעותו. מותה הייתה עבורו מהלומה כבדה. הוא התאבל עליה זמן רב ומְאֵן להתנחם. הוא היה הלוּם צער. יום אחד קיבל מכתב ניחומים עליו היה חתום שמו של ד"ר סֶם לִי (Sam Lee). סמי לי היה ספורטאי אמריקני ממוצא סיני שזכה בשתי מדליות זהב אולימפיות בקפיצות למים ממגדל שגובהו 10 מטרים ו- פעמיים אלוף אולימפי במקצוע המרהיב הזה, באולימפיאדות לונדון 1948 והלסינקי 1952, ואחד מגיבורי הסדרה "האולימפיאדה" (OLYMPIAD) של באד גרינספאן. סמי לי ידע עד כמה אהב באד גרינספאן את אישתו ועד כמה היה קשור אליה. כך כתב לוֹ כדי לנחמו [4] : "בעל אחד שהתאלמן מאשתו האהובה חלם בלילה בצערו הרב, שהנה הוא מגיע לגן עדן. בחלומו חולפת לנגד עיניו שוּרה ארוכה של אנשים – מלאכים המחזיקים בידיהם נֵרוֹת דולקים. בין הדמויות הרבות בשורת המלאכים הלבנה הוא מזהה לפתע את אשתו האהובה. אך אוֹיָה רק הנֵר שלה כָּבוּי. אהובתי היקרה הוא שואל אותה בעֶצֶב, "מדוע רק הנֵר שלך אֵיננוּ דוֹלֵק ?", "אהובי יקירי" היא משיבה לו, "הנֵר שלי אֵינוֹ דוֹלֵק מפני שהדמעוֹת שלך מְכַבוֹת אותו…אל תבכה יקירי, וכך שלהבתו של הנֵר שלי גם היא לא תּכְבֶּה ותּאִיר לעַד". מאז הפך הבעל האלמן לאיש מאושר יותר וחיוך תמידי עלה על שפתותיו. שמו של בַּאד גְרִינְסְפַּאן היוצֵר האולימפי רב התהילה הולך לפניו והוא יינון לנצח. אישיות בסדר גודל כְּשֶלוֹ מגיחה לבימת ההיסטוריה של הטלוויזיה הדוקומנטרית פעם במאה שנה. באד גרינספאן (Bud Greenspan) נולד בניו יורק ב- 1926 ומת בניו יורק ב- 2010.

טקסט תמונה : מנהאטאן – ניו יורק 1980. תמונה היסטורית. באד גרינספאן (משמאל) ורעייתו קאפי פֶּטְרָאש – גרינספאן. שניהם בלתי נשכחים עבורי. הם היו זוג אנושי, קולנועי, וטלוויזיוני יצירתי ומופלא. "Buddy" קראה לו Cappy – תרתי משמע. תרומתם לשידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה איכותית. (התמונה באדיבות באד גרינספאן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

10. הספר עב הכרס בן כ- רבבת עמודים, "פסגת היכולת האנושית", מצדיע לטכנולוגיית הטלוויזיה שהלכה והתפתחה בצעדי ענק מאז שנות ה- 20 ו- 30 של המאה שעברה ובד בבד הוא שיר הלל לספורטאים הנפלאים של העולם היָשָן ובראשם ג'וֹנִי וָויְיסְמִילֶר, פָּאבוֹ נוּרְמִי, הָאנֶס קוֹלֶמָאיְינֶן, גֶ'סִי אוֹאֶנְס, ג'ו לוּאִיס, אֶמִיל זָטוֹפֶּק, ג'וֹרְג' רוֹדֶן, הֶרְבֶּרְט מֶקִינְלִי, אָרְתּוּר ווִינְט, פָּאוּל אֶלְבְסְטְרוֹם, מוּרָאיי רוֹז, בּוֹבִּי מוֹרוֹ, הֶרְבֶּרְט אֶלְיוֹט, אָרְמִין הָארִי, פִּיטֶר סְנֶל, אָגְנֶס קֶלֶטִי, לָארִיסַה לָאטִינִינָה, וֶורָה צָ'סְלָבְסְקָה, מַרְק סְפִּיץ, אוֹלְגָה קוֹרְבּוּט, נַדְיָה קוֹמָאנֶצִ'י, ורבים, רבים, רבים אחרים.

11. המחקר בשדה הטכנולוגיה הספורטיבית מוביל להמצאת מוט הפיברגלאס במקום מוט הבמבוק בתחרויות הקפיצה במוט, מייסד את מסלול הטרטאן במקום מסלול הפחם, משפר את מתקני הזינוק וההנעלה, מייצר את חליפת השחייה במקום ה- "סליפ" הישן – ובסופם שיאי עולם פנטסטיים. המחקר הרפואי והשיפור בשיטות האימון ומִשְכָם מאפשר לאתלטים ולשחיינים לקבוע שיאי עולם חדשים שנחשבו קודם לכן בגדר חלום. קופצי המוט האמריקני קוֹרְנֶלְיוּס ווֹרְמֶרְדָאם והאוקראיני סֶרְגֵיי בּוּבְּקָה ניחנו באותן המיומנויות והכישרונות של כוח, מהירות, זריזות, גמישות וקואורדינציה הדרושים למקצוע הספורט הזה. קורנליוס וורמרדאם (Cornelius Warmerdam) קבע ב- 23 במאי 1942 במודסטו – קליפורניה במוט במבוק שיא עולם 4.77 מ'. השיא החזיק מעמד חמש עשרה שנה. בחלוף חמישים ושתיים שנה קבע סֶרְגֵיי בּוּבְּקָה (Sergei Bubka) ב- 31 ביולי 1994 בעיר סֶסְטְרִיֶיאר באיטליה במוט פיברגלאס משופר שיא עולם 6.15 מ'. השיא נשבר לאחרונה ע"י קופץ צרפתי בשם רנה לאווילאני (Renaud Lavillenie) ועומד על 6.16 מטרים. כישרונם של האתלטים בקפיצה שהשתמשו במוטות במבוק ו/או מוט אלומיניום בימים ההם היה פחות או יותר זהה לקופצים שהחזיקו בידיהם מאוחר יותר מוטות גמישים עשויים פיברגלאס ׁו/או סיבי פחמן. כאמור כמעט שווה. אולם התערבותה של הטכנולוגיה המשופרת יצרה בין קופצי המוט בעִידָן היָשָן מאז ימי קורנליוס וורמרדאם לבין קופצי המוט בתקופה מודרנית פער גדל והולך, שהאמיר ל- 138 ס"מ לטובתו של האוקראיני סרגיי בובקה ב- 1993, 139 ס"מ לטובתו של הצרפתי רנה לאווילאני ב- 2014, ועכשיו בפברואר 2020 141 סנטימטר לטובתו של השוודי ארמאנד "מונדו" דופלאנטיס.

12. ב- 25 במאי 1935 קבע האצן האמריקני ג'סי אואנס באצטדיון "אן ארבור" במישיגן שיא עולם חדש בקפיצה לרוחק 8.13 מ'. השיא החזיק מעמד 26 שנים עד שבא האמריקני רלף בוסטון (Ralph Boston) ב- 1961 ושיפר אותו ב- 8 ס"מ, 8.21 מ'. השיא בקפיצה לרוחק נשבר במשך השנים שוב ושוב ס"מ אחר ס"מ עד שב- 18 באוקטובר 1968 באולימפיאדת מכסיקו 1968 שם האמריקני בוב בימון (Bob Beamon) סוף לדבר וקבע בקפיצה פלאית בודדת אחת אפופה מיסטיות מרחק של 8.90 מ'. השיא של בוב בימון החזיק מעמד 23 שנה. האתלט האמריקני קארל לואיס מי שזכה באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 בארבע מדליות זהב (100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'), כמו ג'סי אואנס (Jesse Owens) בשעתו באולימפיאדת ברלין 1936, התקרב אל בוב בימון אך לא הגיע אליו. ב- 31 באוגוסט 1991 באליפות העולם ה- 3 בטוקיו קבע האתלט האמריקני מייקל פאואל (Michael Powel) שיא עולם חדש, 8.95 מ'. השיא שריר וקיים במשך 30 שנים עד עצם היום הזה וטרם נשבר. קארל לואיס ומייקל פאואל לא היה מוכשרים או טובים מג'סי אואנס אך בחלוף 56 שנים מאז ימי "אן ארבור" העניקה להם הטכנולוגיה הספורטיבית עדיפות ברורה : הם התחרו על מסלול רקורטאן בעוד גֶ'סִי אוֹאֶנְס רץ על מסלול פחם.

טקסט תמונה : האולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. זהו הזינוק של המקצה החמישי המוקדם בריצת 100 מ'. האָצָן האמריקני ג'סי אואנס (בן 23) הקרוב למצלמה בראשית המבצע הספורטיבי האולימפי המדהים שלו שהעניק לו תהילת עולם נִצְחִית : זכייה ב- 4 מדליות זהב אולימפיות בריצות ל- 100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'. (באדיבות "OLYMPIAZEITUNG 1936". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

פוסט מס' 970. תזכורת עבר (1) : זכויות השידורים של אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016 היו שייכות לערוץ הספורט מס' 55 בכבלים, וכבר לא לשידור הציבורי. תזכורת עבר (2) : האָצָן האמריקני ג'סי אואנס /Jesse Owens (חלק 1) מעפיל לפסגת היכולת האנושית דווקא בסביבה עוינת, באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. ביצועיו הדינאמיים, המדויקים, והמופלאים של ג'סי אואנס על המסלול ובשדה מושתתים על נאמנות מקצועית-ספורטיבית לשלושת חוקי המכניקה כפי שנוסחו בשעתו ע"י הפיזיקאי היהודי – אנגלי אייזיק ניוטון (1727 – 1643). הבימאית הגרמנייה הנודעת רבת המוניטין לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl) מתעדת את הישגיו של ג'סי אואנס באולימפיאדת ברלין 1936 בסרטה "אולימפיה" (Olympia). פוסט מס' 970. הועלה לאוויר ב- 4 באפריל 2021 כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בעקבות מינויו המופרך של ראש הממשלה אריאל שרון את יוסף בר-אל למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הימים ההם. רבים מהוועדים האולימפיים האירופיים מתנגדים ליטול חלק באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. לעומתם מנהל נשיא הוועד האולימפי האמריקני אוורי בראנדג' (Avrey Brundage) שיח וסיג עם המשטר הנאצי ותומך תמיכה נלהבת בהשתתפות ספורטאי ארה"ב באולימפיאדת ברלין 1936. המוטו שלו הוא כלהלן : "אין לערב פוליטיקה עם ספורט גם אם מדובר בשלטון גרמני נאציונאל -סוציאליסטי אבי תורת הגזע וממציא דוקטרינת השנאה האנטישמית והשמדת כל יהודי באשר הוא". אוורי בראנדג' שומר הסף של הממסד הישן עוצם עיניים כמו רבים אחרים נוכח ההתעצמות המיליטאריסטית חסרת התקדים של גרמניה הנאצית ההיטלראית בשנים ההן של 1939 – 1933 במסווה של מדינה שוחרת שלום שמטפחת את הספורט האולימפי ואשר שומרת בשבע עיניים על עקרונות הביצוע שלו.

הקדמה קצרצרה.

ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים איבד פעם לערוץ One את זכויות השידורים של הליגה הספרדית בכדורגל אולם מאידך התנחם החזיק לפתע בזכויות השידורים של אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016 (21.8.2016 – 5.8.2016) בשל חולשתה הכלכלית – כספית המתמשכת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 המטה ליפול והפכה לז"ל במאי 2017. על הריסותיו וחורבותיו של ערוץ 1 קם תאגיד השידור הציבורי "כאן" 11. השידור הציבורי הישן ההוא החזיק באופן רצוף בזכויות השידורים האולימפיות של 11 (אחת עשרה) אולימפיאדות מאז המשחקים האולימפיים של מינכן 1972 ועד אולימפיאדת לונדון 2012 ועד בכלל. ערוץ 55 בכבלים מחזיק בזכויות שידורים בלעדיות נוספות של אירועי ספורט חשובים נוספים בהם ה- NBA וה- Champions League. יום אסל – יום בסל. ו/או כפי שאמר אלוף העולם הַדָגוּל בשחמט היהודי – אמריקני בובי פישר ׁ(Bobby Fischer) המנוח :

  "Some day you give a lesson and Some day you get a lesson"

יום אחד אתה נותן שיעור ויום אחר אתה מקבל שיעור. חולשתו הגדולה של ערוץ 55 בכבלים היא עיתונאות דלה שמוצאת את ביטויה חדשים לבקרים באין סוף שידורי Off tube. כשאתה רואה את נדב יעקובי ואבי מלר נכונים להעתיק את האינפורמציה שלהם מהמוניטורים המוצבים באולפן בהרצליה ומוותרים ביודעין בהנהון ראש על שאיפתם לדווח מהשטח מאצטדיוני הכדורגל בחו"ל, אתה מבין שמדובר במִסְכֵּנוּת. בטרגדיה עיתונאית כרונית. מה נותר לך חוץ מלאהוב את שני הידענים הללו שצועקים מהאולפן בארץ…? לרחם עליהם…(!). נדב יעקובי ואבי מלר נמנעים בשיטתיות מלעלות על בריקדות ומסכימים ביודעין לשמש מעתיקנים מהמסך בארץ במקום להיות נוכח במוקד ההתרחשות ולדווח מהשטח. זכותם. אולם יש לכך מחיר כבד, מוסרי ומעשי כאחד : מחיר ה- Off tube. מאידך זכותו של ציבור הצופים שלהם לקבל דיווח ממקור ראשון, כלומר ממוקד ההתרחשות.

אין שום תחליף לכיסוי אולימפיאדות ולשידורים אולימפיים. גם לא הפקת מונדיאלים. למפיקי, עורכי, ושדרני ערוץ ערוץ 55 בכבלים ממתינה חוויה טלוויזיונית מרתקת ובלתי נשכחת. הזיכרונות מציפים אותי בשעה שאני כותב את השורות האלה. הייתי נוכח בתוקף תפקידי ב- 9 (תשע) אולימפיאדות. ההיסטוריה האולימפית רצופה דמויות עַל ספורטיביות למכביר ואין סופית : ג'סי אואנס, פאבו נורמי, אמיל זטופק, ג'וני ווייסמילר, קורנליה אנדר, רולאנד מאתס, קארל לואיס, מרק ספיץ, איאן ת'ורפ, מייקל פלפס, אגנס קלטי, מריסה לאטינינה, וורה צ'סלבסקה, אולגה קורבוט, נדיה קומאנצ'י, אלברטו חואנטורנה, סבאסטיאן קו, סרגיי בובקה, יילנה אינסיבאייבה, ג'קי ג'ויינר – קרסי, ג'ים ת'ורפ, בוב מאת'יאס, רייפר ג'ונסון, דיילי תומפסון, דאן אובראיין, יוסיין בולט ורבים, רבים, רבים אחרים.

ג'סי אואנס (1).

מלאכת התחקיר שלי הנוגעת לפוסט הקונקרטי הזה הדן באתלט העל האמריקני ג'סי אואנס (Jesse Owens) מנקודת מבט של הטלוויזיה הבינלאומית, הוא מעשה של שנים.

המתעד ובימאי הקולנוע הטלוויזיה הדגול היהודי – אמריקני בָּאד גְרִינְסְפַּאן (Bud Greenspan) עשה את הדבר ההגיוני ואולי הפשוט ביותר בתעשיית הטלוויזיה . הוא הטיס ב- 1966 את גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) בן ה- 53 מארה"ב לאצטדיון האולימפי בברלין שנותר שלם ללא פגע לאחר מלחמת העולם ה- 2 כדי שיְשַחְזֵר את קורותיו ואת העימות עם אדולף היטלר, ויספר את הנֶרָטִיב הדרמטי חסר התקדים ב- Location המקורי בו חולל את הדרמה הספורטיבית הבינלאומית לפני 37 שנים. הבימאי תלה על גֶ'סִי אוֹאֶנְס מיקרופון, נתן לוֹ Cue, ופקד Action על צלם מצלמת ה- Film של חברת ההפקה “Cappy Productions”. גֶ'סִי אוֹאֶנְס עשה זאת בצורה מרשימה. הוא ידע להופיע לפני המצלמה, עשה זאת באופן טבעי, שחזר את מסע חייו באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936, והיה לו גם קול נעים ורהוט. במקביל איתר בָּאד גְרִינְסְפָּאן את קטעי הפילם הבלתי נשכחים בסרטה הדוקומנטארי של הבימאית הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל "OLYMPIA" שצולמו ב- 1936 ועסקו באָצָן האמריקני המופלא. לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הסריטה וצילמה את גֶ'סִי אוֹאֶנְס בעשר מצלמות 35 מ"מ ועקבה אחריו גם בריצות המוקדמות מכל זווית אפשרית. היא השתמשה בכמות Footage בלתי מוגבלת כמעט אין סופית. כקולנוענית ומתעדת של משחקי ברלין 1936 הקדישה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) ל- ג'סי אואנס זמן ואמצעים. בעיניה הוא היה "האתלט העליון" באצטדיון, הטוב ביותר והמוכשר מכולם שניצח וזכה בארבע מדליות זהב בריצות הגמר ל- 100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק, ובמירוץ השליחים 4 פעמים 100 מ'. היא לא התעצלה וערכה עמו גם כמה ראיונות קצרים בתום זכיותיו

עבור בָּאד גְרִינְסְפָּאן הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA" של לני ריפנשטאהל היה מכרה זהב ארכיוני. אוצר בלום של פילם נדיר שאיש בארה"ב טרם ראה אותו מפני שחברות הסרטים ומפיצי הסרטים בארה"ב סירבו להקרין את "אולימפיה". הם האשימו את לני ריפנשטאהל בתמיכה במדיניות האנטישמית של הקנצלר הנאצי אדולף היטלר. צריך לזכור שיהודים רבים ניהלו אז את תעשיית הקולנוע האמריקנית ושימשו בימאים, מפיקים, ואף נשיאים של האולפנים הגדולים בהוליווד . הצילומים שתיעדו את ההצלחה הפנומנאלית של ג'סי אואנס באולימפיאדת ברלין 1936 לא נראו מעולם בארה"ב , אך הם נשתמרו בסרטה הכולל של לני ריפנשטאהל "OLYMPIA" והשלימו את מלאכת התיעוד של בַּאד גְרִינְסְפַּאן וציוותו הנוגע לסרט "ג'סי אואנס חוזר לברלין" (Jesse Owens returns to Berlin) ב- 1967, ואת עדותו האישית של האתלט הדָגוּל מה באמת התחולל על המסלול וביציע הכבוד משם צפה והתבונן בו אדולף היטלר. [1].

טקסט תמונה : ספטמבר 1988. אולימפיאדת סיאול 88'. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 33 שנים. אנוכי (במרכז) יחדיו עם המתעד והבימאי האולימפי הדגול היהודי – אמריקני באד גרינספאן (Bud Greenspan בן 62 בתצלום) ז"ל ועוזרתו ננסי בפה (Nancy Beffa) תבד"ל ב- IBC בסיאול בירת דרום קוריאה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היה לי צורך כמורה ומחנך תקופה מסוימת בביה"ס התיכוניים והיסודיים בהם לימדתי את מקצועות החינוך הגופני והמתמטיקה, ומאוחר יותר כאיש טלוויזיה מאז 1971, להביא את סיפורו המופלא של גֶ'סִי אוֹאֶנְס לילדי ישראל ובני הנוער שלה באמצעות תוכנית בטלוויזיה הישראלית הציבורית, "מהר יותר, גבוה היותר, חזק יותר". הדיווח אודותיו היה דרמטי לא רק בגלל קורותיו באולימפיאדת ברלין 1936, אלא גם בשל הנֵרָטִיב של ילדותו האומללה והדלה. הוא ג'סי אואנס חווה עוני רב במדינת אלבאמה בארה"ב ואף על פי כן העפיל לגְדוּלָה כאלוף אולימפי ושיאן עולם. גֶ'סִי אוֹאֶנְס נולד ב- 12 בספטמבר 1913 בעיירה דנוול במדינה הדרומית אלבאמה שם שררה אפליה קשה נגד שחורים. הוא היה הילד העשירי מבין אחד עשר שנולדו לאמו ואביו, שני אביונים מרודים קוטפי כותנה. גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה בעצם נצר למשפחת עבדים. בשל העוני הגדול נדדה משפחתו ב- 1922 לקליבלנד במדינת אוהיו (OHIO)ׁ. בגיל תשע הלך לבית הספר היסודי בעיר ולמזלו הגדול פגש את מאמנו הראשון איש אציל נפש צָ'ארְלְס רָיְילִי (Charles Riley). בגיל 10 החל להשתתף בתחרויות ספורט לבני גילו. צָ'ארְלְס רָיְילִי היה מאמן ספורט מצוין וגם איש חינוך דָגוּל. הוא הקדיש לילד גֶ'סִי אוֹאֶנְס שעות רבות של אימונים אינטנסיביים וחינך אותו גם לנימוסים טובים, חיים בריאים, יושרה, ומשמעת ספורט דקדקנית. בעת המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב ב- 1929 בהיותו בן 16 צעד גֶ'סִי אוֹאֶנְס כל יום 13 ק"מ כדי לעבוד כמצחצח נעליים בשכונות העיר כדי להרוויח כמה סנטים ולסייע בפרנסת המשפחה . בהיותו בן 15 בלבד קבע תוצאות פנטסטיות לגילו בכמה מקצועות בא"ק. הוא רץ 100 מ' בזמן של 10.7 ש', קפץ לרוחק יותר מ- 7.00 מ', וניתר לגובה 1.83 מ' (גובהו האישי היה 1.78 מ'). בהיותו ספורטאי כה רב כישרון ומצטיין התמנה לראש קבוצות הא"ק, וגם של הכדורסל, הבייסבול, והפוטבול – בביה"ס התיכון שבו למד בעיר קליבלנד. ב- 1933 בהיותו בן 20 התקבל לאוניברסיטת אוהיו (OHIO). מאמנו באוניברסיטה היה לָארִי סְנָיְידֶר (Larry Snyder). כעבור שנתיים בהיותו בן 22 קבע ג'סי אואנס בתוך שעה ב- 25 במאי 1935 באצטדיון "אָן אַרְבּוֹר" (Ann Arbor) במישיגן ארבעה שיאי עולם : 100 יארד ב- זמן 9.3 ש', 220 יארד בתוצאה 20.3 ש', קפיצה לרוחק בהישג של 8.13 מ', וריצת 220 יארד משוכות בזמן 22.6 ש'. זה קרה לפני 81 (שמונים ואחת) שנים ורבים חשבו אז שהישגיו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס מהווים את קצה גבול היכולת של הספורטאי.

טקסט תמונה : עשור ה- 70 של המאה שעברה. בתקופה שערכתי והפקתי את תוכנית הספורט לילדים ונוער "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". (צילום מחלקת הסטילס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : עשור ה- 70 של המאה שעברה. זהו מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית מר אלכס גלעדי. הוא היה במידה רבה מורי ורבי הטלוויזיוני. בר סמכה נפלא, רָעיוֹנָאי פורה, איש מעש, ומפיק דגול, מגדולי אנשי הטלוויזיה בכל הזמנים שפגשתי במשך 40 שנות שהייה בתעשיית הטלוויזיה – בארץ וגם בעולם. ציבור גדול בישראל, צעיר ומבוגר כאחד, איננו מודע לפועלו העצום והכביר והממושך של מר אלכס גלעדי בשירות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, בשירות IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי), בשירות IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית). התמונה צולמה על ידי בסתיו 1978 בפרוזדור בקומה השנייה שמוביל לאולפן ב' בבניין הטלוויזיה הישראלית בשכונת רוממה בירושלים, בטרם שידור במוצ"ש של אחת מתוכניות "מבט ספורט" בימים ההם. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

שתי ההמצאות החשובות ביותר ששינו את פני הטלוויזיה לעַד כ- Media של תקשורת המונים המתעדת ומשדרת אינפורמציה בשידורים ישירים, היו המצאת הקלטת תמונת ה- Video ב- 1956 ע"י מהנדסי האלקטרוניקה של חברת AMPEX האמריקנית בראשות המהנדס המוביל צ'ארלס גינצברג. וכן המצאת ההילוך החוזר (עדיין לא Instant Replay) ב- 1961 בתחרויות הספורט ע"י מהנדס הטלוויזיה הראשי של ABC בוב טראקינג'ר (Bob Trachinger, נולד ב- 1923 ומת ב- 2010) ו- בהשראת נשיא חטיבת הספורט של הרשת רון ארלדג' (Roone Arledge נולד ב- 1931 ומת ב- 2002). בוב טראקינג'ר כיהן גם כפרופסור לטלוויזיה באוניברסיטת UCLA במשך שלושים שנים, 1998 – 1968.

ב- 1956 צעדה תעשיית הטלוויזיה פסיעה ענקית לפנים. באותה שנה הצליחו מהנדסי חברת אמפקס (AMPEX) האמריקנית ובראשם צ'ארלס גינסברג לפלס דרך טכנולוגית חדשה המאפשרת להקליט את תמונת ה- Video על סרט מגנטי ברוחב של 2 אינטשים. עד אז העבירה הטלוויזיה את אירועי הספורט (או כל אירוע אחר) רק בשידורים ישירים מבלי יכולת להקליט אותם לשימוש חוזר. צילומי הפילם נותרו העדות היחידה. ב- 1956 הציגה אמפקס את מכונת ה- VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) ואת סרט ההקלטה המגנטי ברוחב של שני אינטשים. המכשיר שנקרא 1000 VRX היווה פריצת דרך חשובה ושינה לעַד את שידורי הספורט. כל איש טלוויזיה מהימים ההם זוכר היטב את קופסאות האריזה המכילות בתוכן את הטייפים הכבדים של "אמפקס" הנושאים עליהם את הסרטים המגנטיים ברוחב של שני אינטשים.

טקסט תמונה : זהו אחד הדגמים הראשונים של מכונת ה- VTR בתעשיית הטלוויזיה (ראשי תיבות של Video Tape Recording) פרי המצאתה של חברת AMPEX האמריקנית היכולה להקליט את סיגנל ה- Video (תמונה + קול) על רצועה מגנטית שרוחבה 2 אינטשים. (באדיבות יוסף "פונצי" הדר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

המצאת הרצועה המגנטית סללה כעבור כמה שנים בודדות ב- 1961 את דרכו הטכנולוגית של מהנדס הטלוויזיה הנודע של ABC Sports בוב טראקינג'ר (Bob Trachinger) להמציא את ההילוך החוזר (עדיין לא Instant Replay) בשידורי הספורט. ההמצאה החשובה נעשתה בהשראתו של נשיא חטיבת הספורט של הרשת באותם הימים, רון ארלדג' (Roone Arledge). ב- 1960 טס רוּן אָרְלֶדְג' ליפן כדי לקנות את זכויות השידורים של משחק כוכבי הבייסבול של יפן (Japanese All star Baseball). באחד הערבים הפנויים הוא צפה בטוקיו בסרט קולנוע אודות הסמוראיים. רוּן אָרְלֶדְג' לא הבין כמובן את הטקסט היפני אך התרשם מהצילומים המרהיבים בהילוכים איטיים של קרבות הסמוראיים בסרט שצולם במצלמת פילם. רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge) התרשם עמוקות מהסצנות האיטיות וחשב לעצמו כיצד ניתן יהיה להגשים את הרעיון הזה של שימוש חוזר בהילוכים איטיים של המהלכים הקרדינליים בעת שידורי טלוויזיה ישירים של משחקי הפוטבול. כששָב לארה"ב העלה את רעיון ההילוך החוזר האיטי בפני המהנדס הראשי ברשת ABC שלו בוב טראקינג'ר (Bob Trachinger). זה היה היכן שהוא ב- 1961 בעֵת סיור קדם הפקה שערכו באצטדיון "הקוליסיאום" האולימפי בלוס אנג'לס. שניהם סַרוּ לשתות בירה בפאב מקומי "Julie's" ליד האִצטדיון.

רוּן אָרְלֶדְג' פירט בפני בוב טראקינג'ר את רעיון שידור ההילוך החוזר האיטי לצופי הטלוויזיה והארכת רִגעי השיא של המבצעים הבולטים במשחקים, והתעניין לדעת אצל המהנדס שלו האם הדבר אפשרי מבחינה טכנולוגית. בוב טראקינג'ר מהנדס הטלוויזיה המבריק האזין בקשב רב וִשרטט את הסקיצה הטכנולוגית הראשונה על מפית. הם ישבו שם כמה זמן ושתו כמה כוסות בירה. כשקמו לשלם למלצר, אותו השרטוט ההוא של המכשיר של בוב טראקינג'ר כבר הושלם. עכשיו היה צריך להוציאו לפועל. מנהלי חטיבת ההנדסה של ABC חשבו שהרעיון מטורף ואינו בר ביצוע ולא אפשרו לבוב טראקינג'ר להתקדם. בוב טראקינג'ר לא וויתר. הוא השיג מקורות מימון ופיתח את הרעיון. לקח לו שלושה חודשים להפוך אותו למעשי.

השימוש הראשון בהקרנת הילוך החוזר ב- Video נעשה בעת שידור ישיר של משחק הפוטבול המסורתי "Texas A & M" בחג "יום ההודיה" בשנת 1961. המשחק היה נטול אירועים ולשידור ה- Replay לא הייתה כל משמעות. פריצת הדרך המשמעותית הייתה שבוע אח"כ בשידור ישיר של משחק פוטבול מסקרן בין מכללות בוסטון (Boston) וסיראקיוז (Syracuse). הקווטרבק ג'ון קונקאנון ביצע מהלך ווירטואוזי של ריצת 70 יארד ובסופו ביצע את הטאצ'דאון (Toutchdown). שש מצלמות צילמו את המהלך. מחלקת הספורט של ABC שידרה את ההילוכים החוזרים של ג'ון קונקאנון רק במחצית המשחק כשהשַדָּר פאול קרייסטמן (Paul Christman) מנתח אותם בקולו. איש בארה"ב ובעולם כולו לא ראה עד אז שידור של הילוך חוזר איטי באירוע ספורט. הרגע הזה שינה את פני שידורי הספורט בטלוויזיה לעַד. הוא אחד החשובים ביותר בתולדות התפתחות טכנולוגיית הצילום וההקלטה בשידורי הספורט בטלוויזיה מפני שהאריך את חוויית השיא של הצפייה הטלוויזיונית באירועים המכריעים בתחרויות הספורט [1]  [2].

טקסט תמונה : רון ארלדג' המנוח (2002 – 1931) איש רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC. יוזם וממציא של שתי תוכניות הספורט עתירות המוניטין ברשת שלו (היו מפורסמות גם מעבר לגבולות אמריקה), "Wide World of Sports" ו- "Monday Night Football". החל מ- 1968 שימש נשיא חטיבת הספורט של ABC. ב- 1977 מינו אותו בעלי הרשת ליאונארד גולדנסן ופרד פירס גם לנשיא חטיבת החדשות של ABC. אנשי ABC (ולא רק הם) נשבעים שרון ארלדג' הוא אישיות טלוויזיה ענקית אולי הגדולה והיצירתית ביותר שצמחה בתעשיית הטלוויזיה של ארה"ב מעולם. אין בכך כל ספק. (באדיבות ארכיון ABC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : בוב טראקינג'ר המנוח (2010 – 1923). שימש שנים ארוכות בהצלחה רבה כ- מהנדס טלוויזיה ראשי מזהיר של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC והיה מקורב מאוד לרון ארלדג'. כיהן גם כפרופסור לטלוויזיה באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס בשנים 1998 – 1968 (באדיבות ארכיון ABC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה אישית שלי הנוגעת לאולימפיאדת לוס אנג'לס 1984.

בחודש דצמבר של שנת 1983 השתתפתי כמנווט שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית (מנכ"ל רשות השידור באותה התקופה היה יוסף "טומי" לפיד ז"ל, טוביה סער כיהן כמנהל הטלוויזיה, ויאיר שטרן ניהל את חטיבת החדשות) בפגישה בת ארבעה ימים של ה- WBM האולימפית (ראשי תיבות של World Broadcasters Meeting) בלוס אנג'לס. הפגישה הבינלאומית המועילה דנה בהיערכות המורכבת והעוצמתית של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC מי ששימשה ה- Host broadcaster של המשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 1984 (12.8.1984 – 28.7.1984). כעורך ראשי, מפיק ראשי, ומנהל מבצע השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' מטעם הטלוויזיה הישראלית הציבורית נדרשתי כל העת לא רק להבין את פעולותיהם הסבוכות והמדויקות  של אנשי ה- EBU  ABC ו- LAOOC שעבדו בקצב מטורף אלא גם לפקוח עין על מעשיהם האיטיים והמסורבלים של הקולגות שלי בשידור הציבורי שגבלו לעיתים בעצלנות ושיבשו את ריתמוס ההתקדמות. ההתמזגות והזרימה שלנו עם ה- EBU הקלה עלי את מלאכת ההפקה של שידורי הטלוויזיה הישראלית בלוס אנג'לס 1984. באותה הפגישה ההיא בדצמבר 1983 התוודעתי (לא רק אני) לפועלם וכישרונם הטכנולוגי והלוגיסטי העצום, איכותי וכמותי, מגובים בכלכלה איתנה ועשירה של כלל אנשי ABC ובראשם רון ארלדג' ובוב טראקינג'ר. ראה הספר עב הכרס בן 11 (אחד עשר) כרכים "הפקות חובקות ארץ ועולם" העוסק ביו היתר גם במבצע השידורים של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' הנפלאה ההיא שנערכה לפני 31 (שלושים ואחת) שנים, הפעילה ABC לראשונה את הדור הראשון של מצלמות SSM בתחרויות הא"ק, ההתעמלות, וקפיצות למים.

יו"ר הוועדה המארגנת האמריקנית (LAOOC) של אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' מר פיטר יוברות' (Peter Ueberroth) מכר את זכויות השידורים לרשתות הטלוויזיה ברחבי העולם תמורת סכום גלובאלי של 288.000000 (מאתיים שמונים ושמונה מיליון) דולר. מתוכן שילמה ABC כאמור את מרב הממון 225.000000 (מאתיים עשרים וחמישה מיליון) דולר. חוזה זכויות השידורים הטלוויזיוני הפנטסטי הזה נחתם כבר ב- 1979 (חמש שנים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984) בין פיטר יוברות' בשם הוועדה המארגנת האמריקנית לבין רון ארלדג' נציג ABC. מדובר בהסכם כספי חסר תקדים בהיקפו. צריך להבין כי ABC שילמה בעבור זכויות השידורים של אולימפיאדת מונטריאול 1976 סך של 25.000000 (עשרים וחמישה מיליון) דולר ו- NBC שילמה בעבור זכויות השידורים של אולימפיאדת מוסקבה 1980 סך של 87.500000 (שמונים ושבעה מיליון וחצי) דולר. (NBC לא שידרה לבסוף את משחקי מוסקבה 80' בגלל החרם הפוליטי שהטיל נשיא ארה"ב ג'ימי קארטר על ברה"מ בעקבות פלישתה לאפגניסטאן. למרות הביטוח, ספגה NBC נזק כספי בסדר גודל של 30.000000 (שלושים מיליון) דולר. והנה תפח ונסק עכשיו הסכם הזכויות של לוס אנג'לס 84' לגובה של כמעט רבע מיליארד דולר. אח"כ מכרו הוא פיטר יוברות' ואנשיו את זכויות הפרסום והחסויות הבלעדיות באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' למספר מוגבל של כמאה חֲברוֹת מסחריות שחולקו לשתי קטגוריות כספיות : Sponsors (מעניקות חסות), ו- Suppliers (ספקיות). בתחום כרטיסי האשראי אִפשרה LAOOC לחברת Visa להיכנס למשחקים האולימפיים כנותנת חסות בלעדית ומנעה כמובן את הופעתן של חֲברוֹת אשראי גדולות אחרות כמו "אמריקן אקספרס", "מאסטר קארד", ואחרות להשתתף בחגיגה האולימפית. עשרות חברות מסחריות גדולות בעלות שֵם ומוניטין בארה"ב ובעולם, ביניהן קוקה-קולה, מקדונלד, ויזה, M3, פיליפס, חברת התקשורת AT & T ורבות נוספות קנו את זיכיון החסות תמורת ממון רב והכניסו לקופתה של הוועדה המארגנת בראשותו של פיטר יוברות' כ- 125.000000 (מאה עשרים וחמישה מיליון) דולר. מכירת הכרטיסים לכל מִגוון התחרויות האולימפיות בלוס אנג'לס 84' עלתה על כל דִמיון והכניסה לקופתה של הוועדה המארגנת מחיר שיא של 85.000000 (שמונים וחמישה מיליון) דולר. חברת התקשורת האמריקנית AT & T שילמה ל- LAOOC סכום שיא של 14.000000 (ארבעה עשר מיליון) דולר ונטלה על עצמה את מימון הלוגיסטיקה, התחזוקה, רכבים, וחלק מכוח האדם שהועסק אד הוק ע"י הוועדה המארגנת. AT&T מימנה גם מרוץ הלפיד האולימפי שנישא ע"י אלפי רצים אמריקניים בדרך הארוכה מהחוף המזרחי לאורך אלפי קילומטרים של מדינה הענקית בואכה לוס אנג'לס.

משהוברר בסיום המשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 84' כי המאזן הכלכלי של הוועדה המארגנת עומד על רווח של 150.000000 (מאה וחמישים מיליון) דולר (נבע גם ממכירת כרטיסים מוצלחת לתחרויות האולימפיות), הוענק לפיטר יוברות' בונוס כספי של 5.000000 (חמישה מיליון) דולר על מילוי תפקידו כנשיא מצליח ואות הערכה על הצטיינותו כמארגן המשחקים. אִצטדיון "Coliseum" אירח את תחרויות הא"ק וטקסי הפתיחה והנעילה. בריכת השחייה הפתוחה של אוניברסיטת USC אירחה את תחרויות השחייה, בהיכל הספורט של אוניברסיטת UCLA התקיימו תחרויות ההתעמלות, ובהיכל ה- FORUM מגרש הכדורסל הביתי של קבוצת הלוס אנג'לס לייקרס נערכו תחרויות הכדורסל. משחקי הכדורגל התקיימו באִצטדיון ה- Rose Bowl ב- Pasadena וכן הלאה.

מרכז השידורים הבינלאומי הוקם בלב השטח של אולפני חברת הסרטים של קולומביה הישנה. נשבה שם אווירה הוליוודית. משרד ההפקה והשידורים שלנו עמד לשכון בביתן מספר 13. "מר יואש אלרואי יש לך מזל, למקום שאתה עומד בו יש היסטוריה קצרה, השירותים שלכם היו שייכים פעם למרִילִין מוֹנְרוֹ וקְלָארְק גֵיְיבְּל", התלוצץ מר דיוויד הולמן ראש צֶוֶות אנשי הלוגיסטיקה של ABC שהקצוּ את חלוקת השטח לגופים המשדרים. החידוּש הטכנולוגי הגדול באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' היה אִבזוּר עמדות השידור ב-  Venues של תחרויות הא"ק השחייה, הקפיצות למים, וההתעמלות במחשב הממיין, מסדר, ומדרג כהרף עין את טבלת התוצאות והמובילים בתחרויות באמצעות ה- EMS (ראשי תיבות של (Electronic Mail System. זהו מין עוזֵר שַדָּר אוטומאטי שמקֵל בצורה משמעותית ביותר על שַדָּרֵי ה- play by play  ועל פרשניהם בעמדת השידור באִצטדיון. חטיבת הספורט של רשת הטלוויזיה ABC שימשה גם כ- Host broadcaster בינלאומי של השידורים האולימפיים הבינלאומיים בראשותו של רוּן אָרְלֶדְג', והקימה קבוצה מבצעית בת 3000 (שלושת אלפים) אנשים לצורך מימוש משימת השידור הענקית הזאת.   

[1] ראה נספח : סיפרו של רון ארלדג', "ROONE". הספר יצא לאור בארה"ב לאחר מותו.

[2] ראה נספח : ריאיון עיתונאי שערך המגזין "PLAYBOY" עם רון ארלדג' מנהל חטיבת הספורט של רשת ABC באוקטובר 1976 (לאחר אולימפיאדת מונטריאול 76'), במדור מיוחד במגזין הקרוי, "PLAY BOY  INTERVIEW".

טקסט תמונה : דצמבר 1983. לוס אנג'לס. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 38 שנים. תיעוד של סיור קדם ההפקה שלי ב- IBC במסגרת ה- WBM הראשון באולפני חברת קולומביה הישנה בלוס אנג'לס. אני ניצב עם רשומות ההפקה שלי ליד ביתן 13 באולפנים הישנים של חברת "קולומביה". על פי השמועה שכנו כאן המלתחות, המקלחת, והשירותים הפרטיים של שני שחקני הקולנוע הנודעים קלרק גייבל (Clark Gable) ומרילין מונרו (Marilyn Monroe). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1984. אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. תמונה היסטורית. עמדת השידור Off tube במשרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלנו ב- IBC באולפני חברת קולומביה הישנה בלוס אנג'לס ליד הוליווד. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : אורי לוי ומשה גרטל. (צילום ותיעוד יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. אני מתדרך את המפקח הטכני יאיר שרף ז"ל לגבי מהלכי השידור הבאים שלי בעמדת התקשורת, הפיקוד, והשליטה במשרד ההפקה שלנו ב- IBC באולפני קולומביה הישנה בלוס אנג'לס. תכנון קווי השידור והתקשורת שלו ושל מיכה לויירר היה מושלם. לא קיימת שום הפקת טלוויזיה עלי אדמות שמתקרבת למורכבות ולמסובכות של הפקת אולימפיאדה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 37 שנים. זהו משרד ההפקה התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC בלוס אנג'לס בעת ישיבת מערכת שלנו. אני עוסק בתכנון השידורים הלווייניים מלוס אנג'לס לירושלים. משמאל, צביקה בירנבלום איש הקול בצוות צילום הפילם שלנו בלוס אנג'לס. מימין, המפקח הטכני דובל'ה גולדשטיין איש מקצוע מעולה וגם ידיד ורֵעַ. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 25 ביולי 1984. אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. אורי לוי (משמאל) ויורם ארבל בעמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי "הקוליסיאום", ו- מתכוננים לקראת השידור הישיר של טקס הפתיחה של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 שנועד להיערך בשבת – 28 ביולי 1984. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. אנוכי עם Champ האגרוף הבלתי נשכח מוחמד עלי ב- IBC באולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. ספורטאי עַל ומתאגרף נערץ עלי לעַד שמעניק לי את חתימתו האישית. (צילום אורי לוי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. זהו מסמך ה- הערכה המקורי ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר טוביה סער בתום מבצע שידורי אולימפיאדת לוס אנג'לס 84'. "תכנון והכנה קפדנית של השידור וביצוע מקצועי מעולה, שלך אישית ושל אנשיך, נתנו את הפרי המקווה", כתב טוביה סער. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

תזכורת: פוסט מס' 970 עוסק גם בהרחבה חלקית שדנה בהתפתחות הצילום והתיעוד בקולנוע ע"י הבימאית והמתעדת הגרמנייה המחוננת והמוכשרת לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl, נולדה ב-1902 ומתה בגיל 101 בשנת 2003) ובטלוויזיה פרי מלאכתה של חברת "טֶלֶפוּנְקֶן" הגרמנית בעת כיסוי אולימפיאדת ברלין 1936. TELEFUNKEN נמנית על אחת מחברות הטלוויזיה הראשונות שאחראיות על התחוללות והתרחשות מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה (1).

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. מ- 1 באוגוסט 1936 ועד 16 באוגוסט 1936. בימאית הקולנוע הגרמנייה לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl, בת 34 במרכז) בעת ביצוע שוט צילום "דולי" על עגלה תוך כדי תנועה. הצלם הוא מר וולטר פרנטץ (Walter Frentz). (מתוך Olympiazeitung 1936. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הבימאית לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) העסיקה פרסונאל הפקה בן כ- 200 אנשים בכיסוי משחקי אולימפיאדת ברלין 1936 בתוכם צוות של 45 צלמים (ולצִידָם עוזרי צלמים, תאורנים, מקליטים, פועלי במה, ומפעילי ציוד עזר של הצילום), שהיו מצוידים במצלמות Film בנות 35 מ"מ בעלי עדשות מגוונות לצורכי משימות צילום שונות. חוזה הפקת הסרט "OLYMPIA 1936" נחתם בין לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל לבין ד"ר יוֹזֵף גֶבֶּלְס ב- 7 בנובמבר 1935. עלות הפקת הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA – 1936" נאמדה בכ- 2000000 (שני מיליון) מארקים גרמניים (Reichsmarks) ושולמה כולה ע"י משרד התעמולה בראשות ד"ר יוֹזֵף גֶבֶּלְס. זה היה תקציב ענק שגודלו פי ארבעה יותר מכל סרט קולנוע גרמני אחר שהופק בתקופה ההיא. בימאית הקולנוע לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל ביקשה להפיק את "OLYMPIA" בסדר גודל כמותי ואיכותי שטרם נודע כמותו בעידן התיעוד של שנות ה- 30 במאה שעברה. אדולף היטלר שנמנה על מעריציה נתן פקודה והמשטר נענה מייד לבקשתה, ואף שילם לה משכורת של 250000 (רבע מיליון) מארקים עבור עבודתה זאת. לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל בת 34 נהנתה ב- 1936 ממוניטין עצום כבימאית קולנוע בגרמניה וגם ברחבי אירופה. לפני כן הייתה בשנות ה- 20 שחקנית קולנוע וחביבתו של הבימאי הגרמני הנודע ד"ר אָרְנוֹלְד פַאנְק (Dr. Arnold Fanck). ב- 1933 לאחר שקראה את הספר "מיין קאמפף" של אדולף היטלר והתרשמה ממנו התרשמות עזה החליטה להפיק ולביים שני סרטים דוקומנטאריים קצרים "יום החירות" (Day of freedom) ו- "ניצחון האמונה" (Victory of  Faith). הסרטים האלה הותירו רושם חזק על אדולף היטלר ויוזף גבלס וכל ההנהגה הנאצית. התמחותה הקולנועית בתחום התיעוד הפכה לשם דבר ושניהם נענו לפנייתה לתעד את הכנס הענק של המפלגה הנאצית בנירנברג בספטמבר 1934. התקציב שהועמד לרשות ההפקה הקולנועית היה כ-1.250000 (מיליון ורבע) מארקים גרמניים.

ב- 31 ביולי 1934 מת נשיא גרמניה פָּאוּל פוֹן הִינְדֶנְבּוּרְג ויממה אח"כ ב- 1 באוגוסט 1934 הכריז אדולף היטלר על מיזוג שתי המשרות נשיא הרפובליקה והקנצלר. הוא היה גם המפקד העליון של ה- "וורמאכט" ודרש וקיבל מהצבא שבועת אמונים ללא תנאי. בכך הפך לשליט – רודן מוחלט של האומה הגרמנית. מנהיג. פיהרר. בכנס המפלגה הנאצית בספטמבר 1934 בנירנברג השתתפו 180000 (מאה ושמונים אלף) מנהיגים פוליטיים, 88000 אנשי פלוגות הסער, 12000 אנשי .S.S (אֶס. אֶס.) 60000 חברי תנועת ה- "היטלר יוּגֶנְד", 50000 אנשי שירות העבודה, 120000 חברי המפלגה, ו- 9000 פונקציונרים של ה- אֶס. אֶס. למרות שהכינוס הענק ב- 1934 כונה "ימי הנאמנות של המפלגה" הרי שבמהלכו הושם דגש נמרץ על הפטריוטיזם הגרמני יותר מאשר על הנאמנות המפלגתית הצרה של העבר. אדולף היטלר הכליל בכנס בנירנברג גם הופעות ראוותניות של ה- "וורמאכט". בפעם הראשונה מאז חוזה וורסאי (1919) ביצעו יחידות ממונעות של הצבא הגרמני כשהחיילים לבושים במדים מגוהצים, מצוחצחים, ומבריקים תמרוני מצעד חסרי רבב בפומבי. כחצי מיליון צופים משולהבים הזדהו עם מצעדי ה- "וֶורְמַאכְט" בנירנברג. הם יצאו מהכלים. ההזדהות חרגה מכל פרופורציה. הקנצלר אדולף היטלר נאם בפאתוס עצום את נאום הסיכום שלו ושִלְהֵב עוד יותר את ההמונים. הוא הילל את גרמניה ואת הצבא. הוא בעצמו נתפס לשיכרון חושים וקהל המעריצים היה בהיסטריה. רודולף הס שעליו הוטל כמייצג ההמונים להיפרד מאדולף היטלר לא הצליח להרגיע את ההיסטריה והסגידה לאדולף היטלר. מיליון אנשים היו קרובים לטירוף מרוב התרגשות . רודולף הס נטל את מיקרופון הנאומים וזעק : "המפלגה היא אדולף היטלר, אדולף היטלר הוא גרמניה ממש כשם שגרמניה היא אדולף היטלר. הייל היטלר", והוסיף שלוש קריאות שחזרו על עצמן, "קדימה לניצחון".

בערבו של היום הראשון בכנס המפלגה הנאצית בן ארבעה הימים בספטמבר 1934 בנירנברג נאם אדולף היטלר בפני מאות אלפים נאום שהיה מעין "תפילה" בו תבע מהאומה קורבן ומשמעת. ככל שהתקדם הנאום ירדה החשיכה. אנשים בעלי תפקידים מיוחדים הדליקו המון לפידים לכל רוחב האופק .אלומות אור מאונכות של זרקורים רבי עוצמה האירו את עצרת הענק. קרני האור הארוכות האירו גם אלפי נושאי הלפידים שצעדו בשורות, תריסר נושאי לפיד בשורה. הם צעדו בעקבות הפיהרר אדולף היטלר חמור הסבר שצעד לעבר מכונית המרצדס המשוריינת, הגדולה, והנוצצת שלו. מנהיגי הגדודים הצעירים של ה- "Hitler Jugend" פקדו על מאות אלפי חניכיהם לשאוג יחדיו, "עם אחד, פיהרר אחד, רייך אחד" ! והם ביצעו זאת בשלמות. מומחי הארגון של המפלגה הנאצית פתרו את הבעיות שהתעוררו בתכנון מופע עצום רב ממדים ו-אקסטרווגנטיים מהסוג הזה. שליחי המפלגה בחרו בקפידה את המשתתפים חודשים לפני כן לצורך חזרות ואימונים. כאשר התקרב מועד הכינוס נערכו חזרות בכל ערב של שבוע העבודה וגם בסופי שבוע. בטרם ביצוע ההיסעים ולפני היציאה לנירנברג קיבל כל משתתף פיסות נייר בצבעים שונים ובהן מידע מפורט ביחס לנסיעה, מועד ההגעה והמגורים. בפיסת נייר ירוקה נרשמו פרטי זיהוי המשתתף ומאיזה מחוז ועיר הגיע, ומספר יחידתו. על פיסת נייר בצבע ירוק קיבל כל משתתף מספר אישי וציון שם עיר הולדתו, מספרה של המשאית בה ייסע, מקום היציאה שלו, זמן היציאה, ומספר מושבו במשאית. על פיסת נייר בצבע אדום נרשם קטע המחנה האוהלים בהם ישוכן. בחברה צייתנית ופטריוטית שניצבה בפני תהליך של עיצוב מתמיד ב- 1934 ע"י הימצאות כל מקומית – המיידיות של הרמקול קיבל משמעות חדשה. מהנדסי האלקטרוניקה של הרייך ה- 3 תכננו עבור הכינוסים ההמוניים רמקול חדש דמוי פטרייה, שהיה בעת ובעונה אחת עדין, רגיש, ובעל עוצמה. גם בהפיקו את מלוא עוצמת הקול, לא זמזם הרמקול ולא היו לו השפעות לוואי של הֵד.

אדולף היטלר שהבין ביעילותה של פרופגאנדה שיטתית לא פחות משר התעמולה שלו ד"ר יוזף גבלס ציווה שהכֶּנֶס ב- 1934 בנירנברג יתועד ויוקרן בבתי קולנוע. מיליון גרמנים היו עֵדים למופע הנאצי בן ארבעה ימים בספטמבר 1934 אך אדולף היטלר ביקש שייצפו בו עשרה מיליון. ובאמת, בסופו של דבר קיבל כינוס המפלגה הנאצית בנירנברג בספטמבר 1934 תשומת לב לאומית , לא משום שהיה מפואר ביותר, אלא מפני שתועד והפך לביטוי של אומנות קולנועית ע"י לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl). אדולף היטלר השתוקק שמספר גדול ככל האפשר ייטול חלק בעצרות הנאציות שדמו לאסיפות עם פולחניות. הוא כשלעצמו מצא עניין רב בקולנוע ולפוטנציאל התעמולה הגלום בו. הוא ביקש שלני ריפנשטאהל תפיק ותביים סרט אודות הכינוס בספטמבר 1934 בנירנברג. הדבר יאפשר את הקרנתו במאות אולי אלפי בתי קולנוע ברחבי גרמניה כדי שמיליונים נוספים בני העם הגרמני ייראו את השבט מלוכד כפי שראו זאת מיליון אנשים בעיר הבאווארית נירנברג. לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הייתה בעלת ידע רב וניסיון בצילום ובימוי קולנועי, בקיאה בארגון והפקה קולנועית רחבת ממדים כהסרטת "OLYMPIA", וניחנה בקסם אישי. היא הייתה מצוידת בחושים פוליטיים וניצלה עד תום את מנגנון המשטר והערצת אדולף היטלר ויוֹזֵף גֶבֶּלְס אליה לטובת ההפקה. יוֹזֵף גֶבֶּלְס בכלל התאהב בה וקינא לה על קרבתה הבלתי אמצעית לפיהרר ועל חיבתו המוחצנת של אדולף היטלר לבימאית המוכשרת.

לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הגיעה ל- נירנברג כשבוע לפני פתיחת הכינוס הענק. ראש העירייה העמיד לרשותה את הציוד לכיבוי שריפות ומכלול שירותים ציבוריים אחרים של העיר. צוות ההפקה מנה כ- 120 אנשים בתוכם 30 צלמים ועוזריהם. עבודת הצילום המאסיבית נעשתה ממטוסים, מנופים, כיסאות גלגלים, עגלות שטוחות נעות על גלגליות, שוחות קרקעיות, ומסלולי צילום שחלקם הורכבו מפסים (דמוי "פסי רכבת") עליהן נעו מצלמות "דולי". חלק מהעצרות ההמוניות שהתקיימו במשך ארבעה ימים בנירנברג התקיימו ובוימו באופן מיוחד עבור המצלמות של לני ריפנשטאהל, ולא נערכו כלל פעם נוספת. הסרט "ניצחון הרצון" שהופק וצולם בספטמבר 1934 בתנאים גרנדיוזיים היה סינתזה של כמה אומנויות. הוא שיבח את הפולחן הפוליטי של אדולף היטלר, הפולחן הפוליטי המשוכלל ביותר שנראה עד אז בעשור הרביעי של המאה ה- 20. הצללואיד  של ה- Film שימר את זינוקו המטאורי של הפיהרר אדולף היטלר. לני ריפנשטאהל הפיקה וביימה לראשונה סרט גדול וארוך רחב ממדים וקראה לו, "ניצחון הרצון" / (Triumph of the Will). הסרט בן ארבע שעות תיעד בפרוטרוט באמצעות טכניקות צילום שונות את קורות כנס המפלגה הנאצית בן ארבעה ימים בראשות הפיהרר אדולף היטלר בעיר נירנברג [2]. צוות של כ- 30 צלמי פילם צילם את הכנס בנירנברג על פי הוראות הפקה ובימוי מדויקות של לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל. טכניקת הצילום של המסדרים הצבאיים ההמוניים בהשתתפות הוורמאכט ושירותי הביטחון של ה- S. S. ו- S. A. כשברקע אלפי דגלי צלב הקרס הענקיים, הייתה חדשנית [3]. לני ריפנשטאהל הייתה הבימאית הדוקומנטארית הראשונה בתקופה המודרנית שהשתמשה במצלמות נעות, עדשות ארוכות מוקד, צילומים מעגורנים ומסולמות גבוהים של מכוניות לכיבוי אש, וגם צילומי אוויר מצפלין , צילומים על רקע השמיים, וצילומים מגובה הקרקע. 30 הצלמים שלה ירו במשך 4 ימים כמות עצומה של חומר פילם בסדר גודל של כ- 300000 (שלוש מאות אלף) feet. הצפייה בחומר ושלבי הניפוי והעריכה היו מורכבים , אך מאידך אפשרו לה הצילומים הרבים (בעלי אופי שונה ומזוויות שונות) "לשַחֵק" בשלב העריכה על שולחן ה- Steenbeck בין מגוון צילומי Long shots לבין Medium shots לבין Close ups, ובעת הצורך גם להשתמש ב- Extreme close ups. בהיותה קולנוענית מוכשרת הבינה גם את תפקידה של המוסיקה ה- אדיטוריאלית בסרטי הקולנוע. לא בכדי שימש פס הקול של "דמדומי האלים" שחיבר ריכארד וואגנר ופס הקול הורסט וואסל כאמירה בסרט הזה "ניצחון הרצון". הסרט בן שלוש שעות שודר בהקרנת קולנוע חגיגית ב- 1935 בברלין, ואח"כ בו זמנית בבתי קולנוע ברחבי גרמניה. לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל הפכה את הפיהרר אדולף היטלר לבֵן אֵלִים שאין בִּלְתּוֹ ואת עצמה לבימאית קולנוע בינלאומית רבת מוניטין בגרמניה ובאירופה, וגם בארה"ב ומומחית עצומה בתיעוד.

טקסט תמונה : ספטמבר 1934. כנס המפלגה הנאצית הגרמנית בראשות הקנצלר אדולף היטלר בעיר נירנברג במדינת באוואריה. בימאית הקולנוע לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (בתחתית במרכז התמונה חובשת כובע לבן עם סרט) מתעדת את הכנס ומביימת את הסרט הדוקומנטארי "ניצחון הרצון" (TRIUMPH OF THE WILL) בו הפכה את הפיהרר אדולף היטלר לבֵן אֵלִים. (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הצופה בסרט בבית הקולנוע נמשך בקלות לאירועים ההמוניים הדרמטיים ומשוטט ועובר בינות כמות עצומה של אנשים, נסים, ודגלים. דומה כי לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל העניקה לצופי בתי הקולנוע נקודת תצפית בלתי נראית אך כזאת שממנה רואים הכול. נקודת התצפית הזאת היא גמישה ומתופעלת ביעילות בה הצופה יכול לנוע על פי רצונו לפנים ולאחור בחלל, וקדימה ב-ממד הזמן, בקצב שיגביר בצורה ניכרת את תהילת החיזיון המופלא המתרחש לנגד עיניו. משתתפי הכינוס בספטמבר 1934 בנירנברג קיבלו תדריכים ברורים מראשי הקבוצות שלהם להתנהג בטבעיות מול המצלמות הרבות בעלות העדשות המשתנות ולהימנע מהקדשת תשומת לב ומבט סקרני אליהן. לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל ביקשה לדמות לתיעוד שלה "נון שלנטיות" כאילו כך מתנהלים הדברים בגרמניה מימים ימימה. גם בימינו אנו מסוגל הסרט "ניצחון הרצון" (Triumph of the will) להתגבר על הביקורת הפוליטית והקולנועית, והוא אשר שכנע אז כשהוקרן ב- 1935 כי השטן עלי אדמות איננו אלא מנהיג רוחני, רחום וחנון, החש עמוקות את אושרם של נתיניו.

לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל גילתה בסרט "ניצחון הרצון" אלמנט נוסף בתכונות הקולנועיות שלה. היא העלתה לדיון את האֶרוֹס הנורדי וחשפה אותו. הייתה לה הערכה נלהבת לגברים שריריים ויפי תואר. יש בסרט "ניצחון הרצון" לפחות חמישים צילומי Close up של ראשים וכתפיים אריים נאים ומייד לאחריהם נודדת המצלמה לפניו של אדולף היטלר שכידוע לא הצטיין כיפהפה . הסרט מראה גם את חייהם של הנערים הגרמניים בלונדיניים דקי גזרה, מזומורפיים, וחסונים במאהלים שלהם כשהם משתעשעים ומחייכים, ואף שרים מסביב למדורות המחנה. הסרט "ניצחון הרצון" נועד לשמש עדות כי לאחר עשרות שנים של ייאוש בחברה הגרמנית, הרי הופעתו של אדולף היטלר בשמי גרמניה שינתה את המצב מקצה לקצה , ועתה האומה מאושרת ורווית תקוותלקראת העתיד. האומה הגרמנית מתגברת בהתמדה על הייאוש הרוחני והדיכאון הכלכלי בזכות אדולף היטלר בשעה ששאר העולם לא מוצא פיתרון לבעיותיו הקשות. רפובליקת וויימאר נפלה ומתה. החל העידן החדש של הרייך ה- 3 בהנהגתו של הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר. ההערצה לאדולף היטלר ואימון האומה הגרמנית בו לא ידעו גבולות.

תזכורת: פוסט מס' 970 עוסק גם בהרחבה חלקית שדנה בהתפתחות הצילום והתיעוד בקולנוע ע"י הבימאית והמתעדת הגרמנייה המחוננת והמוכשרת לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl, נולדה ב-1902 ומתה בגיל 101 בשנת 2003) ובטלוויזיה פרי מלאכתה של חברת "טֶלֶפוּנְקֶן" הגרמנית בעת כיסוי אולימפיאדת ברלין 1936. TELEFUNKEN נמנית על אחת מחברות הטלוויזיה הראשונות שאחראיות על התחוללות והתרחשות מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה (2).

13 ספרי הסדרה רחבת ההיקף ועבת כרס שאני חוקר וכותב, וקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", הם מכוננים ומתבססים בין השאר גם על ומ- נקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה בישראל (מאז הקמתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעפרה) והבינלאומיות (מאז סוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת). על כן יש להוסיף בפוסט הקונקרטי הזה ש- האָצָן האמריקני המוכשר גֶ'סִי אוֹאֶנְס (1980 – 1913) היה במידה רבה בר מזל קולנועי וטלוויזיוני. הוא התייצב בזירת הספורט האולימפית בברלין 36' ברגע הנכון ובמקום הנכון, בימים האולימפיים ההם שבין 1 באוגוסט 1936 ל- 16 באוגוסט 1936. בר מזל משום שטכנולוגיית הקולנוע והטלוויזיה בגרמניה היו מספיק מוכשרים בראשית צעדיהם כבר אז ב- 1936 כדי לתעד ולהנציח את פועלו הספורטיבי הכביר. הטלוויזיה הגרמנית הממלכתית ה- DRP (ראשי תיבות של Deutsche Reich Post) פרי תוצרתה של חברת האלקטרוניקה הגרמנית המפורסמת "TELEFUNKEN" בראשות המהנדס וַולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch) ו- 45 מצלמות הפילם של הבימאית הגרמניה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) תיעדו את הופעתו הספורטיבית והאצילית של ג'סי אואנס, את הישגיו הבלתי נשכחים, ואת זכייתו בארבע מדליות זהב באולימפיאדה הנאצית של ברלין 1936. שמו של גֶ'סִי אוֹאֶנְס / Jesse Owens חרות לעד באותיות זהב בהיסטוריה האולימפית האמריקנית והבינלאומית לנֶצַח. לעַד. גם בגלל לני ריפנשטאהל ו- וולטר ברוך (!).

אנשי התקשורת הטלוויזיה הוותיקים יזכרו את אולימפיאדת ברלין 1936 בשל התיעוד המעניין והמפורט שלה שנעשה בסרט "OLYMPIA" [סעיף 1] ע"י בימאית הקולנוע המחוננת (והמקורית) הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefensthal). קבוצת הצילום של לני ריפנשטאהל מנתה 45 צלמים שהחזיקו בידיהם 45 מצלמות פילם (35 מ"מ) בעלות עדשות שונות למשימות תיעוד שונות. הם צילמו במשך שישה עשר ימי אולימפיאדת ברלין באתרים האולימפיים הרבים בין 1 לאוגוסט ל- 16 באוגוסט של שנת 1936 כמות עצומה של 500000 (חצי מיליון) מטר פילם. צריך להבין שלני ריפנשטאהל ישבה לאחר מכן שנה ו- 8 חודשים בחדרי עריכה שלה בברלין כדי לערוך את המוצר הסופי באורך 4 (ארבע) שעות, לו העניקה את השם "אולימפיה". הסרט "אולימפיה" הוקרן בהצגת פרמיירה חגיגית בברלין ב- 20 באפריל 1938 לכבוד יום הולדתו ה- 49 של הקנצלר – פיהרר אדולף היטלר ובהשתתפותו ונוכחותו. אדולף היטלר העריץ את לני ריפנשטאהל ואת כישרונה הקולנועי.

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. בימאית הקולנוע והמתעדת הגרמניה רבת המוניטין לני ריפנשטאהל (Leni Riefenstahl, בת 34 בתצלום) ואחת מצוותי הצילום שלה בעת הסרטת האירועים האולימפיים בברלין 1936. צוות ההפקה הגדול של לני ריפנשטאהל כלל בתוכו כ- 200 (מאתיים) אנשים בתפקידים שונים, בתוכם 45 צלמים מיומנים. צוות ההפקה הגדול כלל בנוסף גם כ- 50 עוזרי צלמים, פועלי במה, סבלי ציוד, ורכבים. ההפקה בעלות של כ- 3.000000 (שלושה מיליון) מרקים גרמניים מומנה ע"י משרד התעמולה של ד"ר יוזף גבלס. זאת הייתה פקודה של הפיהרר אדולף היטלר. אדולף היטלר העריץ את הקולנוענית לני ריפנשטאהל. הערצתו אליה גברה שבעתיים לאחר שהפיקה וביימה את הסרט התיעודי "ניצחון הרצון" (Triumph of will) אודות כנס המפלגה הנאצית בנירנברג בספטמבר 1934. בסרט התיעודי ההוא "ניצחון הרצון" היא הפכה את הקנצלר אדולף היטלר לא רק לפיהרר אלא גם לבן אֵלִים. אדולף היטלר היה מכור לה. (באדיבות ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

אנשי התקשורת והטלוויזיה בעולם וגם כאן בישראל, יזכרו את האירוע ההוא של האולימפיאדה הנאצית ב- ברלין 1936, בשל הופעתה ההיסטורית הראשונית שָם של הטלוויזיה הגרמנית מיסודה של חברת האלקטרוניקה "TELEFUNKEN" (טלפונקן) בראשות המהנדס וָולְטֶר בְּרוּךְ (Walter Bruch). הייתה זו הטלוויזיה הגרמנית שהעבירה לראשונה כבר אז ב- 1936 באמצעות טכנולוגיה מתקדמת של הימים ההם לפני 84 (שמונים וארבע) שנים, כמות נאה של כ- 80 / 70 שעות בשידורים ישירים מתחרויות הא"ק, השחייה, וההתעמלות האולימפיות. היה מדובר במבצע שידור טלוויזיוני סנסציוני. זאת הייתה הפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה הבינלאומית מאז המצאתה ב- 1884 (המצאת ה- Spinning Disk) ע"י מהנדס החשמל הגרמני פָּאוּל נִיפְּקוֹאוֹ (Paul Nipkow) שאירוע ספורט כלשהו הועבר בשידור ישיר. סיגנל הטלוויזיה של השידורים הישירים של אולימפיאדת ברלין 1936 נשלח בהצלחה לעשרים ושמונה מרכזי צפייה ציבוריים בתאטראות ובניינים גדולים שהוכנו מראש בברלין וגם בכמה ערים אחרות נוספות כמו פוטסדאם, המבורג, ולייפציג (טרם היו מכשירי טלוויזיה בבתים פרטיים) טווח השידור של הסיגנל הטלוויזיוני של חברת TELEFUNKEN הגיע לכדי 250 ק"מ ואפילו 300 ק"מ (!). זאת הייתה בעצם הפקה ראשונית וניסיונית של שידורי טלוויזיה באותה השנה ההיא של 1936 שהופעלה בשידורים ישירים במעגל סגור (Close circuit) במרכזי צפייה ציבוריים בלבד. יש להזכיר כאן כי מהנדסי הטלוויזיה בימים ההם בגרמניה, ארה"ב, אנגליה, צרפת, ויפן טרם ידעו ב- 1936 כיצד להקליט את תמונות ה- Video של המצלמות האלקטרוניות (ידעו רק להקליט Sound). רק ב- 1956 המציאה חברת האלקטרוניקה האמריקנית "AMPEX" בראשות המהנדס הראשי שלה צ'ארלס גינצברג את פטנט הקלטת ה- Video. הסרט התיעודי "אולימפיה" של לני ריפנשטאהל הוא העדות הקולנועית היחידה שנותרה ומתעדת לפרטי פרטים את המפעל האולימפי הנאצי המפואר ההוא שכולל בתוכו את הישגיו הסנסציוניים ההם של ג'סי אואנס, ואשר קרוי : אולימפיאדת ברלין 1936.

לאחר תבוסתה במלחמת העולם הראשונה ב- 1918 האיצה גרמניה את פיתוח נושא תרבות הגוף הספורט, והחינוך הגופני בבתי הספר. הנוער והדור הצעיר בכללו נקרא להתחנך עליו. הפעילות הגופנית של הצעירים הגרמניים בשנות ה- 20 קיבלה ממדים המוניים של הערצה לאומית בתקופתו של הנשיא פאול פון הינדנבורג עוד בטרם עלה אדולף היטלר לשלטון. אדולף היטלר המשיך את התנופה. עוד כשהיה בבית הכלא במינכן לאחר ניסיון הפוטש הכושל כתב ב- 1924 בספרו "מיין קאמפף" את הטקסט הבא : "במדינה נציונאל – סוציאליסטית גזעית חייב בית הספר להקדיש זמן ללא שיעור להקניית כושר גופני. אסור שיעבור יום אחד שבו לא יתורגל גופו של האדם הצעיר לפחות שעה אחת בכל בוקר וערב, וזאת בכל סוגי הספורט לגווניו וההתעמלות". אדולף היטלר ייחס את כישלונותיה של גרמניה בשדות הקרב במלחמת העולם ה- 1 בשנים 1918 – 1914 לחינוך הרפה בגלל העדפה פדגוגית אינטלקטואלית מידי ופחות גופנית ולכן בלתי טבעית. אדולף היטלר טען ב- "מיין קאמפף" : "באמצעות כוחו הגופני וזריזותו חייב הנער לבצר את אמונתו שגזעו ואמונתו הם בלתי מנוצחים". בעיניו נחשב הנוער הגרמני והדור הצעיר הגרמני לחזק ביותר, המוכשר ביותר, בעל הפוטנציאל הרב ביותר, וגם היפה ביותר. אדולף היטלר החשיב את הגזע הארי בעל השיער הבלונדיני והעיניים הכחולות לעילוי ביולוגי. הוא טען בדמגוגיה החולנית והמטורפת שלו כי כל היהודים באשר הם כולל אזרחי גרמניה הם אנשים מכוערים ונתעבים שחומדים את הכסף הגרמני ויש לסלקם מהר ככל האפשר ובכל מחיר מהמדינה הגרמנית. התעמולה הנאצית הזוועתית נגד יהודי גרמניה של אדולף היטלר ושר התעמולה ד"ר יוזף גבלס הסתייעה בעיתונות הגרמנית ובראשה ב- "דֶר שְטִירְמֶר" השבועון הצפעוני והארסי של הנאצי הגרמני יוליוס שטרייכר [4]. אדולף היטלר אימץ גם שנאה עיוורת לגזע השחור וקבע שהספורטאים השחורים הם אנשים נחותים וגם ספורטאים נחותים. הפיהרר הנאצי לעג לנשיא ארה"ב פראנקלין דילאנו רוזוולט על שהוא מרשה לספורטאים אמריקניים שחורים להימנות על נבחרת ארה"ב באולימפיאדת ברלין 1936. אזרחים גרמניים האמינו לו וחשבו באמת שהאָצָן האולימפי הגרמני אֶרִיק בּוֹרְכְמאֶיֶיר (Erich Borchmeyer) הוא המהיר בעולם עד שבא האָצָן השחור האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jeese Owens) וסתר באחת את כל התיאוריה הגזענית המטופשת ועליונות הגזע הארי הבלונדיני תכול העיניים שהמציאו הקנצלר אדולף היטלר ושר התעמולה שלו ד"ר יוזף גבלס.

[1] הסרט הדוקומנטארי "OLYMPIA" של לני ריפנשטאהל בן כ- ארבע שעות חולק לשניים : החלק הראשון נקרא "פסטיבל העמים" (Fest der Volker). לחלק השני קראה הבימאית "פסטיבל היופי" (Fest der Schonheit). הסרט "אולימפיה" הוקרן לראשונה כהקרנת גאלה בברלין ב- 20 באפריל 1938 ביום ההולדת ה- 49 של אדולף היטלר.

[2] יש אומרים כי את השם  "Triumph Des Willens" (ניצחון הרצון) לסרטה של לני ריפנשטאהל בחר אדולף היטלר בעצמו.

[3]  בכנס ההמוני של המפלגה הנאצית ב- 1934 בנירנברג ב- באוואריה השתתפו כ- 800000 (שמונה מאות אלף) תומכי המפלגה.

[4]  העיתונאי הנאצי יוליוס שטרייכר נמצא אשם במשפטי נירנברג ב- 1946 בפשעים נגד האנושות והוצא למוות בתלייה.

תזכורת: פוסט מס' 970 עוסק גם בהרחבה חלקית שדנה בהתפתחות הצילום והתיעוד בקולנוע ע"י הבימאית והמתעדת הגרמנייה המחוננת והמוכשרת לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl, נולדה ב-1902 ומתה בגיל 101 בשנת 2003) ובטלוויזיה פרי מלאכתה של חברת "טֶלֶפוּנְקֶן" הגרמנית בעת כיסוי אולימפיאדת ברלין 1936. TELEFUNKEN נמנית על אחת מחברות הטלוויזיה הראשונות שאחראיות על התחוללות והתרחשות מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה (3). האתלט הדגול והאצן האמריקני ג'סי אואנס (Jesse Owens).

בין 2 באוגוסט ל- 9 באוגוסט 1936 בתחרויות הא"ק באולימפיאדת ברלין 1936 זכה האתלט האמריקני ג'סי אואנס (Jesse Owens) סטודנט צעיר באוניברסיטת אוֹהָיוֹ (OHIO) בארבע מדליות זהב כלהלן : בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' ו- 200 מ', בקפיצה לרוחק, ובמירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ'. ראוי להדגיש כאן את הקשר האישי ההדוק והחם המתקיים בין המאמן לאתלט שלו ואת יחסי האמון כפי ששררו בין מאמן הא"ק לארי סניידר (Larry Snyder) של אוניברסיטת אוֹהָיוֹ לבין הסטודנט שלו ג'סי אואנס. ב- 25 במאי 1935 שבר ג'סי אואנס באצטדיון אן ארבור (Ann Arbor) במישיגן בתוך שעה ורבע ארבעה שיאי עולם בריצות 100 יארד (מידת אורך של 91.4 ס"מ), 220 יארד, 220 יארד משוכות, וקפיצה לרוחק. בקפיצה לרוחק הציב שיא עולם חדש של 8.13 מטרים, הישג שנחשב אז לקצה גבול יכולתו של בן אנוש. השיא החזיק מעמד בטבלת השיאים עשרים וארבע שנים עד 1960. בניגוד למשחקי כדורגל וכדורסל שם ניתן להבקיע שערים ו/או לקלוע סלים באקראי וגם במזל הרי ש- הישגי העַל בא"ק של הגברים והנשים מתרחקים לאלתר מהמזל ויד המקרה. הם כרוכים בביצוע יעיל ומיטבי ובקואורדינציה מושלמת של התנועה האנושית המורכבת, ואשר נשענת על שלושת חוקי המכניקה של הפיזיקאי – מתמטיקאי היהודי – אנגלי אייזיק ניוטון.

לרוע מזלו של ג'סי אואנס למרות הפופולאריות והמוניטין הבינלאומי שלו ושל מאמנו לארי סניידר החליט הוועד האולימפי האמריקני לשלוח לאולימפיאדת ברלין 1936 צוות מאמנים אחר (ש- לא כלל את לארי סניידר) כלהלן : המאמן הראשי היה לאוסון רוברטסון מאוניברסיטת פנסילבניה, למאמנים משניים נקבעו דין בארטלט מאוניברסיטת דרום קליפורניה, ארל הייס מאוניברסיטת אינדיאנה, וברוטוס האמילטון מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. מאמני השטח היו ג'ייקוב וובר מאוניברסיטת ניו יורק, וויליאם מוריס מאוניברסיטת פנסילבניה, וסיימור וואן בלייק מאוניברסיטת פרינסטון. לארי סניידר לא נכלל בצוות המאמנים הלאומי אולם נשלח לאולימפיאדת ברלין 1936 באופן פרטי ע"י אוניברסיטת אוהיו. לארי סניידר לא השתכן בכלל בכפר האולימפי אלא במלון קטן בברלין. ל- שהייתו בברלין בעת המשחקים האולימפיים הייתה חשיבות עליונה מפני ש-ג'סי אואנס בטח בו וסמך רק עליו. הקשר האישי – מקצועי החם והמיטבי בינו לבין ג'סי אואנס נשמר באופן המעשי ביותר. המאמן הראשי לאוסון רוברטסון נתן לג'סי אואנס הוראות אימון שונות מאלה של לארי סניידר אולם האָצָן המוכשר לא נשמע להן. הוא עשה רק את מה שלארי סניידר אמר לו לעשות. את הניתוח המתמטי – פיזיקלי של הישגיו המדהימים של ג'סי אואנס ניתן למצוא בתורת האימון של המורה, המחנך, והמאמן הוותיק בא"ק מר יצחק "איציק" מנדלברויד (בן 83 היום) ובספריהם של הבריטי ג'פרי דייסון "המכניקה של האתלטיקה קלה" (The Mechanics of Athletics) ושל האמריקני ג'ון באן "העקרונות המדעיים של האימון" (Scientific Principles of Coaching). ספרי חובה לכל חובב מתמטיקה ופיזיקה וספורט. את פתרון כתב החידה והתעלומה אודות הישגיו הסנסציוניים של ג'סי אואנס בא"ק בכלל ובאולימפיאדת ברלין 1936 בפרט דווקא בסביבה עוינת, אפשר לקרוא בספרו המרתק והמעניין ביותר של האמריקני וויליאם בייקר, "Jesse Owens An American Life".

טקסט תמונה : זהו שער הכריכה הקדמי של ספרו המרתק של הסופר האמריקני William Baker (וויליאם בייקר), "Jesse Owens An American Life". ספר חובה לכל חובב ספורט, לכל איש תקשורת, ולכל עיתונאי טלוויזיה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1935. ג'סי אואנס (בן 22 משמאל) ומאמנו האישי לארי סניידר (מימין) על מסלול הא"ק באוניברסיטת אוהיו. ג'סי אואנס סמך עליו בעיניים עצומות. (באדיבות אוניברסיטת אוהיו. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 4 באוגוסט 1936. אולימפיאדת ברלין 1936. האצטדיון האולימפי המרכזי בברלין. תחרות הגמר בקפיצה לרוחק לגברים. מימין, שני שופטי א"ק גרמניים. האתלט האמריקני ג'סי אואנס קובע שיא אולימפי חדש בקפיצה לרוחק 8.06 מ' וזוכה במדליית הזהב. השופט מימין מתבונן בקרש הניתור כדי לוודא אם לא הייתה פסילה. הישגי העַל של ג'סי אואנס נשענו על קואורדינציה גופנית כמעט מושלמת שלו, ריצה מהירה וניתור מצוין, וביצוע תנועתי יעיל ומיטבי שנשען על שלושת חוקי המכניקה של המתמטיקאי – פיזיקאי היהודי – אנגלי אייזיק ניוטון. (התמונה באדיבות OLYMPIAZEITUNG 1936 ו- ZDF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

התוצאה בקפיצה לרוחק של האתלט היא סיכום ואקוויוולנט שווה ערך לשני הווקטורים המוקדמים שהוא מפעיל, ריצה מהירה וניתור חזק, המרכיבים את השָקוּל הסופי. אולם בכך אין די. יש חשיבות עליונה לזווית הניתור ולביצוע סגנון שיביא לתנועה אנטי רוטציונית, להתנגדות לסיבוב לפנים שמקבל הגוף בעקבות הניתור, כדי לאפשר את העברת הרגליים לנחיתה רחוקה ככל האפשר. כל האתלטים הקופצים לרוחק הם אצנים וגם מנתרים היטב.

הערה שלי : ספורט הג'ודו מרתק אותי. אנוכי מתעניין בג'ודו ומבין את תורת הג'ודו וחוקת הג'ודו ואת רוח פילוסופיית קרב המגע שטבע היפני זִ'יגוֹרוֹ קָאנוֹ (Jigoro Kano נולד ב- 1860 ומת ב- 1938), ומי שנחשב לאבי תורת ה- "Kodokan" ממנה פיתח את הג'ודו כפי שאנו מכירים אותו היום. היפנים העריצו מאז ומעולם את הלוחמה פנים אל פנים בידיים ריקות. אנשי ארץ "השמש העולה" ובראשם שירובאי אקיאמה (Shirobei Akiyama) המציאו את צורת הקרב העתיקה פנים אל פנים בידיים ריקות הקרויה, "ז'ו ז'יטצו" (Ju – Jitsu). זִ'יגוֹרוֹ קָאנוֹ הוא אָבִי הג'וּדוֹ המודרני. התרומה שלו למען הפצת ספורט הג'ודו בעולם לא רק ביפן היא עצומה . מעניין כי תורת הג'וּדוֹ של זִ'יגוֹרוֹ קָאנוֹ מצאה לה מעריצים ואכסניה מעשית בישראל. מי היה מאמין כי ספורטאית ישראלית בשם יעל ארד תזכה במדליה אולימפית ראשונה דווקא בענף ספורט שאיננו מסורתי ולא כל כך מוכר בארץ, וידוע כי הוא משויך ו- ייחודי ליפן. הוועד האולימפי הבינלאומי בראשות נשיאו הברון הצרפתי פייר דה קוברטיין כה העריך והעריץ את זִ'יגוֹרוֹ קָאנוֹ וכה התרשם מפועלו עד שהעניק לו חברות ב- IOC ב- 1909. פרופסור זִ'יגוֹרוֹ קָאנוֹ היה חבר ב- IOC עד יום מותו ב- 4 במאי 1938. הוא זכור כמי שהעניק את המדליות האולימפיות יחדיו עם שני ראשי הוועדה המארגנת הגרמנית פרופסור תיאודור ליוואלד וד"ר קארל דים למנצחים בתחרות הקפיצה לרוחק באולימפיאדת ברלין 1936, האמריקני ג'סי אואנס (8.06 מ'), הגרמני קארל לודוויג " לוץ" לונג (7.87 מ'), והיפני נאוטו טאז'ימה (7.74 מ').

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברלין 1936. טקסט הענקת המדליות בתום התחרות בקפיצה לרוחק. זיהוי המנצחים מימין לשמאל : הקופץ הגרמני קָארְל לוּדְוִויג "לוּץ" לוֹנְג זכה במדליית הכסף בתוצאה 7.87 מ', ומצדיע במועל יד. הקופץ האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס זכה במדליית הזהב בשיא אולימפי של 8.06  מ' ומצדיע כמקובל. הקופץ היפני נָאוֹטוֹ טָאזִ'ימָה זכה במדליית הארד בהישג של 7.74 מ' ומכבד את הטקס בעמידת דוֹם. זיהוי הנוכחים של המכובדים בשורה אחורית מימין לשמאל : יו"ר הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים של ברלין 1936, הגרמני ד"ר קָארְל דִים, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי הפרופסור היפני זִ'יגוֹרוֹ קָאנוֹ (נחשב לאבי תורת הג'ודו ביפן), ונשיא הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים של ברלין 1936, הגרמני ד"ר תֵּיאוֹדוֹר לִיוָואלְד. (באדיבות רשת הטלוויזיה הגרמנית AP + ZDF + מערכת היומונים של "Olympiazeitung 1936". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

האָצָן הג'מייקני יוסיין בולט איננו זקוק לעולם להכרעת מצלמת ה- Photo finish מפני שניצחונותיו האישיים בריצות ל- 100 מ' ו- 200 מ' ובמירוץ השליחים הקבוצתי 4 פעמים 100 מ' הם משכנעים כמו ניצחונותיו של האצן האמריקני ג'סי אואנס באותן הריצות הקצרות באמצע עשור ה- 30 של המאה שעברה ומי שזכה בארבע מדליות זהב בריצות 100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק, ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' באולימפיאדת ברלין 1936 . יוסיין בולט בן 27 הוא סלבריטאי בינלאומי כה מצטיין ויחיד בתחומו עד שהפך בתוך שש שנים מאז אולימפיאדת בייג'ינג 2008 בתוך ל- מולטי מיליונר כבד. ג'סי אואנס (בן 23 באולימפיאדת ברלין 1936) היה איש עני ולמרות כישרונו העצום בתחום המיאוצים והיותו אלוף אולימפי וידוען בינלאומי בודד בפסגה נאלץ להפוך בארה"ב לאיש קרקס ולהתחרות נגד סוסים וכלבים כדי להתפרנס. בפגישתנו  בשערי האצטדיון האולימפי באולימפיאדת מונטריאול 1976 (השדר נסים קיוויתי ארגן את הפגישה) אמר לי האלוף האמריקני האולימפי הדגול בחיוך, "נכון אלוף אולימפי אך המדליות אינן מעניקות שום יתרון בסופר מרקט…".

האָצָן האמריקני השחור ג'סי אואנס (Jesse Owens) זכה באולימפיאדת ברלין 1936 בארבע מדליות זהב בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' ו- 200 מ', בקפיצה לרוחק, ובמירוץ שליחים ארבע פעמים 100 מ'. הצלחתו נסמכה על כישרונו האישי בלבד ואימוני א"ק מסודרים עם מאמנו לארי סניידר (Larry Snyder) באוניברסיטת אוהיו. ארה"ב הקפיטליסטית לא תרמה אפילו דולר אחד למענו. הוא היה אתלט עני ובודד שלא זכה לכל תמיכה מהמדינה. כששב ג'סי אואנס למולדתו מברלין עטור תהילה אולימפית נשגבה מאין כמותה ערכה לו עיריית ניו יורק בראשות מר פְיוֹרֶלוֹ לָגוּאַרְדִיָה (Fiorelo Laguardia) קבלת פנים המונים אולם המדינה כ- מדינה התעלמה ממנו ואפילו לא ארגנה לו מקום עבודה מסודר. הספורטאי הדגול הזה ג'סי אואנס אז בן 23 הכריז כי הוא אומנם מצויד בארבע מדליות זהב אך איננו יכול ללכת עמן למכולת ולקנות אוכל למשפחתו . בצר לו החליט ג'סי אואנס להרוויח את מטה לחמו מקיום תחרויות ריצה נגד סוסים וכלבים בהוויית קרקס .

טקסט תמונה : 1933. גֶ'סִי אוֹאֶנְס נועל נעלי ריצה פשוטות, מזנק מגומות חפורות ומתחרה על מסלול פחם, והופך לאלוף אולימפי נערץ בכל רחבי ארה"ב והעולם כולו. (באדיבות אוניברסיטת אוהיו ארה"ב. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה משמאל : אולימפיאדת ברלין 1936. דוכן המנצחים בריצה ל- 100 מ'. זיהוי האתלטים על פודיום המנצחים מימין לשמאל : האָצָן האמריקני רָלְף מֶטְקָאלְף (Ralph Metcalf) קבע תוצאה של 10.4 ש' וזכה במדליית הכסף. האָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) קבע תוצאה של 10.3 ש' וזכה במדליית הזהב. האָצָן ההולנדי מָרְטִינוּס אוֹסֶנְדָארְפּ (Martinus Osendarp) קבע תוצאה של 10.5 ש' וזכה במדליית הארד. (באדיבות "OLYMPIAZEITUNG 1936". ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1936. קליבלנד – אוהיו, ארה"ב. ג'סי אואנס אלוף אולימפי בארבעה מקצועות בא"ק כמו גם שיאן עולם בריצות ל- 100 מ' (10.2 ש'), 200 מ' (20.3 ש'), קפיצה לרוחק (8.13 מ'), ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' בתוצאה של שיא עולם 39.8 ש' מתקבל בכבוד מלכים בעירו קליבלנד. (באדיבות אוניברסיטת אוהיו. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1938. האוונה – קובה. תמונה לא נוחה להתבוננות. ג'סי אואנס משתכר למחייתו ומתחרה בריצה ל- 100 יארד (מרחק של 91.44  מ') נגד סוס ורוכבו. (באדיבות אוניברסיטת אוהיו. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אצן העל יוסיין בולט מ-ג'מייקה.

יוסיין בולט הוא סנסציה בינלאומית. מוטציה עולמית. שום הישג שלו איננו שנוי במחלוקת. הוא בודד בפסגה. שלוש פעמיים אלוף עולם בריצה ל- 100 מ' (באליפויות העולם בא"ק בברלין 2009, מוסקבה 2013, ובייג'ינג 2015), ארבע פעמים אלוף עולם בריצה ל- 200 מ' (באליפויות העולם בא"ק בברלין 2009, דאגו 2011, מוסקבה 2013, ובייג'ינג 2015), ארבע פעמים אלוף עולם ברביעייה הג'מייקנית במירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' (באליפויות העולם בא"ק בברלין 2009, דאגו 2011, מוסקבה 2013 , ובייג'ינג 2015). יוסיין בולט הוא שיאן עולם ללא עוררין בריצות ל- 100 מ' (9.58 שניות), 200 מ' (19.19 שניות), ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' עם הרביעייה הג'מייקנית (36.84 שניות). יוסיין בולט הוא גם אלוף אולימפיאדות בייג'ינג 2008, לונדון 2012, ו- ריו דה ז'אניירו 2016 ומדליין זהב בריצות ל- 100 מ', 200 מ', ומירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה. אין לכך תקדים. ספק אם יהיה בעתיד. גם אילו רצה ג'סי אואנס לשחזר את הישגיו מאולימפיאדת ברלין 1936 באולימפיאדה של 1940 (אמורה הייתה להתקיים בטוקיו – יפן) הוא לא היה יכול . ב- 1939 פרצה מלחמת העולם ה- 2 (נמשכה 6 שנים) והמשחקים האולימפיים המתוכננים של 1940 ו- 1944 התבטלו . להלן ריכוז הישגיו של יוסיין בולט בשתי אולימפיאדות ושלוש אליפויות עולם בא"ק .

אולימפיאדת בייג'ינג 2008.

100 מ'  בתוצאה של שיא עולם 9.69 שניות + מדליית זהב.

200 מ' בתוצאה של שיא עולם 19.30 שניות + מדליית זהב.

מירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה בתוצאה של שיא עולם 37.10 שניות + מדליית זהב.

אליפות העולם ה- 12 בא"ק ברלין 2009.

100 מ' בתוצאה של שיא עולם 9.58 שניות + מדליית זהב.

200 מ' בתוצאה של שיא עולם 19.19 שניות + מדליית זהב.

מירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה בזמן של 37.31 שניות + מדליית זהב.

אליפות העולם ה- 13 בא"ק דאגו (Daegu בדרום קוריאה) בשנת 2011.

נפסל בזינוק בריצת 100 מ'.

200 מ' בזמן של 19.40 שניות + מדליית זהב.

מירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' בתוצאה של שיא עולם 37.04 שניות + מדליית זהב.

אולימפיאדת לונדון 2012.

100 מ' בזמן של 9.63 שניות + מדליית זהב.

200 מ' בזמן של 19.32 + מדליית זהב.

4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה בתוצאה של שיא עולם 36.84 שניות + מדליית זהב.

אליפות העולם ה- 14 בא"ק מוסקבה 2013.

100 מ' בזמן של 9.77 שניות + מדליית זהב.

200 מ' בזמן של 19.66 שניות + מדליית זהב.

מירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה בזמן של 37.36 שניות + מדליית זהב.

אליפות העולם ה- 15 בא"ק בייג'ינג 2015.

100 מ' בזמן של 9.79 שניות + מדליית זהב.

200 מ' בזמן של 19.55 שניות + מדליית זהב.

מירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה בזמן של 37.36 שניות + מדליית זהב.

אולימפיאדת ריו דה ז'אניירו 2016.

100 מ'  בתוצאה של שיא עולם 9.81 שניות + מדליית זהב.

200 מ' בתוצאה של שיא עולם 19.78 שניות + מדליית זהב.

מירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' עם רביעיית ג'מייקה בתוצאה של שיא עולם 37.27 שניות + מדליית זהב.

הפוסט הקונקרטי הזה מתעד את תקופת השוויון בריצות הקצרות (וגם בריצות הבינוניות והארוכות) בתחרויות הא"ק באולימפיאדות בראשית המאה ה- 20, לא רק בטרם עידן יוסיין בולט, אלא אפילו בטרם זמנו של האצן האמריקני ג'סי אואנס באולימפיאדת ברלין 1936. היה זה סגן נשיא הוועדה המארגנת של אולימפיאדת סטוקהולם 1912 מהנדס הרכבות השוודי זיגפריד אדסטרום (1964 – 1870, ומי שהיה חבר הוועד האולימפי (IOCׂ מ- 1920 וגם נשיא IOC בשנים 1952 – 1946), האיש שהגה אז לראשונה לפני 104 (מאה וארבע) שנים את רעיון מצלמת ה- Photo finish. זיגפריד אדסטרום טען שהצבת מצלמה מוגבהת על קו הגמר דרושה כדי לדרג את מיקום הרצים וזכאותם לשלוש המדליות זהב, כסף, וארד – מפני שאין לסמוך יתר על מדידה של שעוני ה- Stopper של השופטים שיכולים להעניק תוצאות שוות לשניים ו/או שלושה ואפילו ארבעה רצים למרות שמישהו הקדים מישהו, רץ "Y" הקדים רץ "Z", אולם שעוני העצר הציגו זמן זהה. "הרעיון של זיגפריד אדסטרום היה מהפכני בשעתו", סיפר לי ידיד וותיק שלי מר אוקה איווארסון המנוח איש הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT בעת שהייתי בת שבועיים בקיץ 1995 בעיר הנמל השוודית גטבורג בעת הפקת שידורי הטלוויזיה של אליפות העולם ה- 5 בא"ק למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. טסתי לגטבורג בשליחותם של מנכ"ל רשות השידור מר מרדכי "מוטי" קירשנבאום ז"ל ומנהל הטלוויזיה מר יאיר שטרן. צוות השידור שלי כלל את השדר מאיר איינשטיין, הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן, ומהנדס הקול והתקשורת סעדיה קאראוואני.

טקסט תמונה : קיץ 1995. גטבורג – שוודיה. אנוכי (מימין) מפיק ועורך את שידורי אליפות העולם ה- 5 בא"ק יחדיו עם המפיק הראשי השוודי אוקה איווארסון מ- SVT מי שניצב בראש ה- Host broadcaster שהפיק את סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי של האירוע. (צילום SVT. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1995. גטבורג – שוודיה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 26 שנים. זהו אזור עמדות השידור של רשתות הטלוויזיה הבינלאומית באליפות העולם ה- 5 ב-א"ק. אחד מעקרונות הברזל של מנהיגות שידורים בטלוויזיה : אתה בא ראשון לעבודה והולך אחרון. (צילום SVT. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. יִצְחָק "אָיְיזִיק" נְיוּטוֹן.

הפוסט הזה נוגע בחוט המחשבה של מאמני כדורגל חושבים שלא השאירו דבר ליד המקרה וִויטוֹרְיוֹ פּוֹצוֹ, גוּסְטָב שֶבֶּש, סֶפּ הֶרְבֶּרְגֶר, וִויסֶנְטֶה פֵאוֹלָה, אָלְף רָאמְזִי, הֶלְמוֹט שֶן, רֵיינוּס מִיכֶאלְס, סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי, אֶנְצוּ בִּירְזוֹט, אָרִיגוֹ סָאקִי, וִויסֶנְטֶה דֶל בּוֹסְקֶה, יוֹהָאן קְרוֹיְף, פֶּפּ גוּואָרְדִיוֹלָה, וז'וֹזֶה מוֹרִינְיוֹ. אני חש הערכה רבה לרשימה הנכבדה. בעיקר לפפ גווארדיולה. הוא הקרוב אלי ביותר למרות שמפרידות בינינו יותר משנות דור. הוא ויוֹהָאן קְרוֹיְף. בהיותם אנשים חושבים ובעלי חזון שינו את משחק הכדורגל והפכו גם למחנכים ומנהיגים בלתי נשכחים בתחומם שהכריחו את הסמוכים לשולחנם לחשוב. אני מגיע אליהם לאחר האכזבה הגדולה מהפרשנות של שגיא כהן ואלי אוחנה הנמנים על אנשי ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. בטרם אתעכב ואטמע בשורת האנשים החושבים הללו מזירת הכדורגל, אנוכי רוצה לדון ביצחק "אייזיק" ניוטון ויצחק "איציק" מנדלברויד. אייזיק ניוטון נולד באנגליה ב- 1643. יצחק מנדלברויד נולד ב- 1931 בישראל. כמעט שלוש מאות שנים מפרידות בין תאריכי הולדתם אולם הם בעלי מכנה משותף. שניהם לימדו אותי לחשוב. שניהם האיצו בי לחקור ונתנו בידיי כלים טובים יותר לנתח כמותית ואיכותית את הנתונים המשתנים שחגים סביבי כל העת על סמך עובדות. למדתי משניהם, מ- יצחק "אייזיק" ניוטון ומ- יצחק "איציק" מנדלברויד להסיק מסקנות על סמך עובדות שיהיו הכי צודקות והקרובות ביותר לאֶמֶת בתחומי ההישגיות והמצוינות, גם במסגרת חיי בטלוויזיה.

מבין מורי המתמטיקה שלי הערצתי בזמנו את שלום גרא ז"ל חבר קיבוץ אפיקים (וגם את אחי יונתן אלרואי יבד"ל מהנדס בניין במקצועו ואני אוהב את ההיגיון שלו), ומאוחר יותר את שמאי שמיר ז"ל מהנדס עיריית תל אביב. נפגשתי וישבתי עם שני המתמטיקאים האלה שעות על שעות על שעות בשתי תקופות שונות בחיי. אי אפשר היה שלא להתפעל מההיגיון וכושר הניתוח שלהם והיכולת להסיק מסקנות מעניינות לא רק בתחומי המתמטיקה. כיצד אפשר היה שלא להעריץ את המתמטיקאי – פיזיקאי היהודי האנגלי יִצְחָק "אָיְיזִיק" נְיוּטוֹן ? יושב לו נער צעיר בשלווה תחת עץ בפרדס תפוחים כשלפתע נושר לו תפוח עֵץ היישר על אפו וטורד את מנוחתו . הנער אייזיק ניוטון מבקש לחקור מדוע התפוח הנושר נפל דווקא מטה בכיוון אפו ולא טס למשל באלכסון מעלה. יצחק "אייזיק" ניוטון (1727 – 1643) מגדולי הפיסיקאים והמתמטיקאים בכל הדורות ניסח את חוקי היסוד של המכניקה ושל המשיכה העולמית של כדור הארץ. יִצְחָק "אָיְיזִיק" נְיוּטוֹן היה איש חושב . בהיותו אדם חושב חקר את הדינמיקה הפיסיקאלית ואת הסיבות שגורמות לתנועת הגופים ואת השפעתן על סוג התנועה. הדינמיקה מושתת על שלושה חוקים שנוסחו לראשונה ע"י יצחק "אייזיק" ניוטון ונושאים את שמו.טקסט תמונה : יצחק "אייזיק" ניוטון מגדולי הפיסיקאים והמתמטיקאים בכל הדורות . ניסח את חוקי היסוד של המכניקה ושל המשיכה העולמית של כדור הארץ.

1. החוק הראשון : חוק ההתמדה. מ- מעקב אחרי התנהגותם של גופים בחיי היום – יום שלנו, ידוע כי גוף השרוי במנוחה שואף להישאר במצבו זה ומתנגד לכל מאמץ להביאו לידי תנועה. בדומה לכך שואף גוף נע להתמיד בתנועתו ומתנגד לכל מאמץ להביאו לידי מנוחה ו/או לשינוי מהירותו וכיוונו. התכונה הפיסיקאלית הזאת להתמיד ולשמור על מצב מנוחה ו/או על מהירות קבועה בקו ישר היא אחת התנועות היסודיות הטבועה בכל חומר. תכונה זאת קרויה חוק ההתמדה (חוק האינרציה).

2. החוק השני : הכוח הפועל על הגוף שווה למכפלת מסת הגוף בתאוצה שלו. גוף עליו פועל כוח קבוע בלתי מאוזן איננו יכול להתמיד במצבו הקודם . הכוח יגרום לשינוי המצב , במהירות ו/או בכיוון בו נע הגוף. בכל המקרים האלה הגוף ינוע בתאוצה ו/או בתאוטה. כ- דוגמא יכולה לשמש תנועת כָּדוּר פְּלָדָה לאורך מישור מְשוּפָּע. כדור הפלדה נע כלפי מטה בתאוצה. הכוח הגורם לתנועה מואצת זאת הוא רכיב כוח הכובד של כדור הפלדה. הכוח הוא קבוע ובהשפעתו נע כדור הפלדה בתאוצה קבועה. מאותה סיבה ינוע רוכב אופניים בתאוצה קבועה במורד הגבעה . כך גם תנוע מכונית בתנועת שוות תאוצה כל עוד ילחץ הנהג על דוושת הגז. גם אבן שתושמט מהיד שלנו תיפול בתאוצה קבועה של כ- 9.81 מטרים בשנייה בריבוע, משום שפועל עליה כוח קבוע הלא הוא כוח המשיכה של כדור הארץ. תאוצת הנפילה החופשית איננה תלויה במסת הגוף הנופל אלא רק בעוצמת כוח המשיכה של כדור הארץ. התאוצה הנגרמת ע"י כוח קבוע נמצאת ביחס ישר לעוצמת הכוח. מסה היא תכונת הגוף להתנגד לשינוי מצבו כלומר לשינוי מהירות תנועתו וכיוונה. מסה היא מידת ההתמדה (האינרציה) של הגוף. התאוצה אם כך נמצאת ביחס הפוך למסת הגוף. עתה ניתן לנסח את החוק השני של איציק "אייזיק" ניוטון כלהלן : התאוצה נמצאת ביחס ישיר לכוח הפועל על הגוף וביחס הפוך הגוף. הנוסחה המתמטית קובעת שהתאוצה (a) שווה לכוח הפועל (F) על הגוף חלקי המסה (m) שלו. אם כך ערכו של הכוח מוּבָּע כתולדה בנוסחה המתמטית בה הכוח הפועל ׁ(F) שווה למסה (m) כפול תאוצה (a). כלומר : הכוח הפועל על הגוף (F) שווה למכפלת מסת הגוף (m) בתאוצה (a) שלו.

ביאור עניין המסה והמשקל. מסה היא התכונה האופיינית החשובה ביותר והבלתי משתנת של הגוף. מרבית התכונות של גוף כלשהו נתונות בידי האדם המסוגל לשנותן ע"י עיבוד מכני, תרמי, כימי, וכן הלאה. אולם אם לא נוסיף ולא נגרע חומר אין באפשרותנו לשנות את מסת הגוף. לכן תכונה זאת היא המתאימה ביותר לציון כמות החומר שבגוף אותה ניתן לקבוע ע"י שקילה רגילה. המסה היא תכונת הגוף הקשורה למשקלו אך שונה ממנו. משקלו של הגוף הוא הכוח בו נמשך הגוף ע"י מרכז כדור הארץ. משקלו של אותו גוף איננו שווה בכל מקום על פני כדור הארץ. אנחנו יודעים גם כי משקלו של כל גוף על הירח הוא 1/6 ממשקלו בכדור הארץ. אולם המסה של הגוף (כמות החומר שבגוף) איננה משתנת בנסיבות אלה. זהו ההבדל היסודי בין מסה למשקל. צריך לומר כאן עוד עובדה. משקל הנו כוח וכיוון פעולה אנכי כלפי מטה. לעומת זאת מסה היא תכונה חסרת כיוון . כל גוף מתנגד לשינוי מהירותו ו/או מצב מנוחתו בלי תלות בכיוון פעולת הכוח הפועל עליו . אף על פי כן בין מסה למשקל קיים יחס פרופורציונלי ישיר. מסה קשורה לכמות החומר של הגוף . ברור על כן כי גוף שמסתו גדולה פי שתיים ממסת גוף אחר גם משקלו גדול פי שתיים.

3. החוק השלישי : חוק הפעולה והתגובה. הכוחות בהם שני גופים פועלים זה על זה תמיד שווים בעוצמתם ומנוגדים בכיוונם. התופעה הזאת הביאה את יצחק "אייזיק" ניוטון לנסח את חוק הדינמיקה השלישי כלהלן : לכל פעולה יש תגובה השווה לה בעוצמתה ומנוגדת בכיוונה.

2. יצחק "איציק" מנדלברויד (בן 88 היום).

ואז ב- 1963 פגשתי במדרשה למורים לחינוך גופני במכון ווינגייט איש חכם , מקורי , עניו וצנוע , ומרתק. קוראים לו יצחק "איציק" מנדלברויד. יצחק "איציק" איציק מנדלברויד (יליד 1931) היה אתלט במועדון הפועל קריית חיים בשנות ה- 40  ו- 50 של המאה שעברה . הוא היה בעברו אלוף ישראל בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל למרות שלא היה גדל גוף וענק מידות . אך מ- כיוון שהיה מתמטיקאי ופיסיקאי הבין את חוקי הדינמיקה ה- מכניים שהגה יצחק "אייזיק" ניוטון, יישם אותם, ו- עליהם ביסס את ביצועיו. אם מתרגמים את חוקי יצחק "אייזיק" ניוטון לשפת הספורט ניתן להסיק מסקנה פיסיקאלית פשוטה במשפט אחד : "כדי להגיע להישגים מכסימליים במקצועות ה- א"ק השונים על האתלט לבצע בענפים המגוונים תנועות ארוכות ככל האפשר לאורך קו הפעולה של הכוח !". איציק מנדלברויד היה המורה והמחנך שלי במקצוע הא"ק במדרשה בשנים 1965 – 1963. בפעם הראשונה בחיי פגשתי מורה – מדען שמכריח את הסטודנטים שלו לחשוב במונחים של היגיון, היגיון המבוסס על השכלה במתמטיקה ופיזיקה כדי לחקור את איכות וטיב התנועה האנושית במקצועות הא"ק השונים. איציק מנדלברויד הפתיע אותי, "העיר" אותי, ניער מעלי את האבק, וחידש לי וריתק אותי. רחשתי לאיש החושב הזה הערכה רבה מפני שהכריח אותי שוב לחשוב. איציק מנדלברויד הוכיח מדוע למשל זינוק נמוך בריצה קצרה עדיף על זינוק גבוה, מדוע יש צורך לבצע "סגנון" ותנועה אנטי רוטציונית בעת הניתור בקפיצה לרוחק כדי לאפשר להעביר את הרגליים לפנים ועל מנת להגיע להישג מקסימלי, ומדוע סגנון "גלילת בטן" עדיף על סגנון "מספרת" בקפיצה לגובה. כמו גם מדוע יש להטיל את הכידון ולזרוק את הדיסקוס בזוויות מסוימות כדי להתגבר בצורה היעילה ביותר על התנגדות האוויר. איציק מנדלברויד (בן 85 היום) היה מורה ומחנך דגול בלתי נשכח שהבין כי אין די בקביעת המטרה בספורט. צריך ללמוד על מנת לדעת כיצד להשיג אותה ואיך להגיע אליה. יש הבדל עצום בין לומר לתלמיד באשר הוא מה לעשות , לבין לומר לוֹ אֵיך לעשות וכיצד לבַצֵע. בזה היה ייחודו. אני מכיר מאמנים רבים שנותנים הוראות טריוויה לחניכיהם ופוקדים עליהם פקודות חסרות תוחלת כמו, "אתה חייב לרוץ יותר מהר, "תנסה לקפוץ רחוק יותר", "אתה מוכרח לנתר גבוה יותר לנגיחה במשחק כדורגל", ו/או, "הדוף את כדור הברזל יותר בכוח" – אך מבלי להסביר להם איך וכיצד לעשות זאת. מורים, מדריכים, ומאמנים ב-א"ק נעדרי היגיון מתמטי ואשר אינם מתמצאים במתמטיקה ופיסיקה לא רשאים לעסוק במקצוע. איציק מנדלברויד היה מדען א"ק. איש מחונן, מקורי, ומרתק שלימד מורים רבים לחשוֹב ולהבין באופן הגיוני את תורת התנועה הספורטיבית. קל מאוד לומר לילד ולנזוף בו, "רוץ מהר יותר…". אמירה מטומטמת. חייבים ללמד אותו כיצד לעשות זאת, איך רצים יותר מהר.

איציק מנדלברויד היה לבטח מורה ומחנך מהמדרגה העליונה ביותר. היו עוד כמה כמוהו ברמתו במדרשה : מר אורי אפק, ד"ר דוב אלדובי ז"ל, ד"ר יעקב קפלנסקי, יהושע אלוף  ז"ל (חתן פרס ישראל), שמואל "שומי" שומכר ז"ל, ועוד כמה. אולם יצחק "איציק" מנדלברויד היה ייחודי ביכולת ההסבר, הניתוח, ההוכחה, והפרשנות שלו בתחום הא"ק. הוא היה מורה ומחנך בעל אופקים רחבים ומרחב תמרון וזוויות התבוננות מקוריות. כישרון השכנוע שלו התבסס על היגיון שנשען על עובדות מתמטיות (ולא על מורא) ועם עובדות אמת אי אפשר להתווכח. איש אותנטי, חד ובהיר מחשבה שאתה רוצה לשהות במחיצתו. חלפו יובל שנים מאז סיימתי (בהצטיינות) את לימודיי במדרשה אולם אני זוכר היטב את פועלו של איציק מנדלברויד. הוא בלתי נשכח עבורי.

טקסט תמונה : זהו יצחק "איציק" איציק מנדלברויד (יליד 1931) הבלתי נשכח, אתלט במועדון "הפועל" קריית חיים בשנות ה- 40  ו- 50 של המאה שעברה. היה אלוף ישראל בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל. הוא לא היה גדל גוף וענק מידות אך מ- כיוון שהיה מתמטיקאי ופיסיקאי הבין את חוקי הביו – מכניקה של יצחק "אייזיק" ניוטון , יישם אותם, ועליהם ביסס את ביצועיו. אם מתרגמים את חוקי יצחק "אייזיק" ניוטון לשפת הספורט ניתן להסיק מסקנה פיסיקאלית פשוטה במשפט אחד : "כדי להגיע להישגים מכסימליים במקצועות ה- א"ק השונים על האתלט לבצע בענפים המגוונים תנועות ארוכות ככל האפשר לאורך קו הפעולה של הכוח !". (באדיבות יצחק "איציק" מנדלברויד. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : קיץ 1950. אצטדיון "המכבייה" בצפון תל אביב. צמרת האתלטים של מדינת ישראל לפני 66 שנים. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : יצחק "איציק" מנדלברויד (הפועל קריית חיים) אלוף ישראל בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל, דוד טבק ז"ל (הפועל בית עובד) אלוף ישראל בריצות 100 מ' ו- 200  מ', ואריה גליק (הפועל ת"א) אלוף בריצות 400 מ' ו- 800  מ'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : לפני 57 (חמישים ושבע) שנים. קיץ 1964. מכון ווינגייט. סמינר בן שנתיים במדרשה למורי ספורט וחינוך גופני במכון ווינגייט. המורה יצחק "איציק" מנדלברויד (בתלבושת הלבנה) מסביר לקבוצת סטודנטים באצטדיון של מכון ווינגייט ב- 1964 את תורת הא"ק שלו המבוססת על חוקי הפיסיקה של יצחק "אייזיק" ניוטון. אנוכי ניצב לידו (גוף חשוף) מקשיב בקשב רב לניתוחיו ההגיוניים ולעיקרי תורתו. יצחק "איציק" מנדלברויד היה איש מבריק. מתמטיקאי ופיזיקאי בעל היגיון סוּפֶּר הגיוני. זיהוי חלק מהנוכחים מימין לשמאל : אודי ליפשיץ (היום ד"ר אודי ליפשיץ) ואהרון בונה (יושבים), אהרון גביש (עומד), ואנוכי עומד ללא חולצה ליד יצחק "איציק" מנדלברויד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

יצחק "איציק" מנדלברויד הכריח את חוג מכריו לחשוב. לא היה שני לו ביכולת הניתוח, ההסברה , והפרשנות. הוא לא הותיר שום דבר ליד המקרה. קוראי הבלוג שמתעניינים במכניקה של הא"ק ויישום שלושת חוקי הדינמיקה של יצחק "אייזיק" ניוטון יכולים למצוא זאת בספרות מקצועית בינלאומית ענפה ומפותחת. אנוכי גדלתי על עקרונו תורתם של יצחק "איציק" מנדלברויד, ג'פרי דייסון, וג'ון באן. להלן כמה הסברים פופולאריים שלהם בתוך המגוון הרב של מקצועות הא"ק במסלול ובשדה. אין צורך להיכנס לנוסחאות מתמטיות. אסתפק בשביב של שבע אילוסטרציות המסבירות את רעיון הביצוע הנכון המביא לתוצאה מרבית בקפיצה לגובה, קפיצה לרוחק, וזינוק נמוך.

טקסט שרטוט : חשיבות הסגנון בקפיצה לגובה. שלושת הקופצים מרימים את מרכז הכובד שלהם לאותו הגובה בסגנונות קפיצה שונים אולם האתלט (d) שמשתמש בסגנון היעיל ביותר "גלילת צד" עובר רף גבוה יותר. (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962. (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט שרטוט : חשיבות ביצוע הסגנון בקפיצה לרוחק. בשרטוט הזה מדובר בסגנון מיתוח. התנועה האנטי רוטציונית של החלק העליון של הגוף לאחר הניתור (b ו- c) מאפשרת לאתלט להעביר את רגליו לנחיתה רחוקה ככל האפשר מקרש הניתור.  (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962. (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט שרטוט : עמדות מוצא של זינוק נמוך בריצות קצרות. עמדה a עדיפה על עמדה b. נלקח כדוגמא מהספר "העקרונות המדעיים של האימון" שכתב ג'ון באן ויצא לאור בארה"ב ב- 1955. (באדיבות הוצאת פרנטיס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט שרטוט : מהירות תנועת הריצה לפנים היא שקול ותוצאה של שני ווקטורים שדוחפים בעת ובעונה אחת את מרכז הכובד של הגוף – אנכית ואופקית. (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה" שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962. (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט שרטוט : זינוק ויציאה מהירה מהאדנים מבוסס על חוק הפעולה והתגובה. כוח הדחיפה המופעל ע"י האצן ברגליו בשעה שהוא לוחץ על אדני הזינוק שווה בדיוק לכוח שמניע ודוחף אותו קדימה. (נלקח כדוגמא מהספר "המכניקה של האתלטיקה הקלה", שכתב ג'פרי דייסון ויצא לאור ב- 1962. (באדיבות הוצאת אוניברסיטת לונדון. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט שרטוט : חשיבות זווית הטלת הכידון בשל ווקטור התנגדות האוויר. שרטוט שלי על פי מודל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט שרטוט : חשיבות זווית הנטייה של הדיסקוס באוויר בשל ווקטור התנגדות האוויר. שרטוט שלי על פי מודל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : השער הקדמי של הספר החשוב והנפלא של איש המחשבה וההיגיון האנגלי ג'פרי דייסון "המכניקה של האתלטיקה הקלה". ספר שכל בר דעת ימצא בו עניין. הספר יצא לאור לראשונה באנגליה ב- 1962. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : השער האחורי של הספר החשוב והנפלא של איש המחשבה וההיגיון האנגלי ג'פרי דייסון "המכניקה של האתלטיקה הקלה". ספר שכל בר דעת ימצא בו עניין. הספר יצא לאור לראשונה באנגליה ב- 1962. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : ג'פרי דייסון המנוח ב- 1962. עשה את חיי למעניינים יותר. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

גדולתם העיקרית של האמריקני ג'ון באן (John W. Bunn), הבריטי ג'פרי דאייסון (Geoffrey Dyson), הישראליים יצחק "איציק מנדלברויד ופרופסור גדעון אריאל  האמריקני ד"ר קן דוהרטי (Ken Doherty), הגרמני טוני נט (Toni Nett) ורבים אחרים – בחקר הא"ק, קשורה לעובדה שקבוצת המדענים הזאת הוסיפה בינה, הביאה לידי הציבור הרחב נתונים מתמטיים ועובדות פיסיקאליות, והכריחו את הציבור הזה המתעניין בתחום לחשוב ולא להתבסס על תחושות. הם לימדו אותו להתבונן בנעשה בעין חוקרת. מדעני הא"ק שללו כל אפשרות למקריות ביצועית והוכיחו כי הישגי העל בא"ק וקביעת שיאי העולם נשענים על ביצוע מיטבי של הגשמת חוקי המתמטיקה והפיסיקה וכללי תורת התנועה, המכניקה, והדינמיקה של אייזיק ניוטון הנוגעים לאותו מקצוע הקונקרטי, והכרה על בוריין את האנטומיה והמערכת הפיסיולוגית של גוף האדם. במקצועות שדה ספציפיים כמו הטלת כידון וזריקת דיסקוס מתערבים גם ווקטורים נוספים הנוגעים לחוקי האווירודינאמיקה שחלים על מעופם ומסלול תעופתם של המכשירים האלה.

יש להבדיל בעת ביצוע של מקצוע קונקרטי כלשהו בענף הא"ק, בין הגשמת חוקי המתמטיקה והפיסיקה, לבין לבין שגיאות ביצוע, לבין אקראיות תנאי מזג האוויר ואקלים. ונאמר גם במקרים בהם קופץ לרוחק ו/או משולשת מוכשר שאיננו מצליח להגיע ברגל הניתור החזקה שלו לקרש הניתור, ו/או חמור מזה פוסל. ו/או גם פסילות אחרות מסוגים שונים במקצועות הא"ק השונים. כאלה לא חסרות גם ברמות הגבוהות ביותר. האתלט האמריקני, אצן, וגם קופץ לרוחק גֶ'סִי אוֹאֶנְס באולימפיאדת ברלין 1936 והאתלט והקופץ לרוחק האמריקני בּוֹבּ בִּימוֹן (Bob Beamon) באולימפיאדת מכסיקו 1968 – כמעט החמיצו בגלל הסיבה הזאת בשלב המוקדם של התחרות את ההעפלה לשלב הגמר בקפיצה לרוחק. שניהם פסלו את שתי הקפיצות הראשונות שלהם וצלחו רק בניסיונם השלישי. לא צריך להיות גאון מתמטי כדי להבין שללא יצירת "סגנון" בקפיצה לרוחק (ביצוע אנטי רוטאציוני של החלק העליון של הגוף לאחר הניתור) אי אפשר להעביר את הרגליים לנחיתה רחוקה ככל האפשר בחול. גֶ'סִי אוֹאֶנְס מי שנולד במדינה הדרומית אלאבאמה בארה"ב ב- 1913 וגובהו האישי היה 1.78 מ', חונן בנתונים נפלאים של קופץ לרוחק. הוא היה אָצָן מהיר בעצם שיאן עולם בריצת 100 מ' בשנות ה- 30 של המאה הקודמת, 10.2שניות, ומנתר מזהיר (הוא עבר בקלות רף בגובה של 1.91 מ' בקפיצה לגובה בסגנון גלילת צד), אולם ה- "שָקוּל", תוצאה משולבת של שני רכיבי הווקטורים הנפלאים שפעלו בקפיצה לרוחק שלו, ה- הרצה והניתור, לא הניבו בסופו של דבר תוצאה מקסימלית, למרות שב- 25 במאי 1935 קבע באצטדיון "Ann Arbor" במישיגן שיא עולם מדהים בדורו של 8.13 מ'. הוא היה יכול להשיג תוצאה טובה עוד יותר אילו הסגנון שלו היה מיטבי. מושלם. באולימפיאדת ברלין 1936 זכה ג'סי אואנס במדליית הזהב בקפיצה לרוחק בהישג של 8.06 מ' אולם התבוננות בסרטים שצילמו הצלמים של בימאית הקולנוע הגרמנייה לֶנִי רִיפֶנְשְטָאהְל (Leni Riefenstahl) ותיעדו את קפיצותיו עבור סרטה "OLYMPIA", מגלה כי הסגנון שלו ("הליכה של שניים וחצי צעדים באוויר") היה בלתי יעיל דיו ובהחלט לא מיטבי, ולכן ה- "שָקוּל" שהוא התוצאה הפיזיקלית הסופית של שני הווקטורים שמרכיבים אותו הריצה + הניתור, איננו מושלם. למעשה יכול היה גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) להוסיף להישגיו הנפלאים בקפיצה לרוחק בשנים ההן ב- 1935 ו- 1936 עוד כ- 40 – 30 סנטימטרים (לפחות), אילו ביצע ביתר יעילות את קואורדינציית הסגנון. דווקא המתחרה העיקרי שלו בתחרות הקפיצה לרוחק באולימפיאדת ברלין 1936 הגרמני קארל לודוויג "לוץ" לונג (Carl Ludwig "Luz" Long) ביצע סגנון יפה מאוד של "מיתוח" וקבע תוצאה של 7.87 מ' שזיכתה אותו במדליית הכסף, אולם הוא לא היה אצן ולא מהיר דיו בריצה את קרש הניתור. במדליית הארד זכה היפני נאוטו טאז'ימה (Naoto Tajima) בהישג של 7.74 מ' . הערה שלי : נאוטו טאז'ימה זכה במדליית הזהב בקפיצה משולשת באולימפיאדת ברלין 1936 בתוצאה של 16.00 מ'.

מאמן הא"ק האמריקני הנודע קן דוהרטי (Ken Doherty) מביא בספרו המצוין רווי איורים "Track & Field Omnibook" שיצא לאור בארה"ב ב- 1971, השוואה וויזואלית שערך בין נחיתה של קופץ לרוחק מיומן (לבן) לאחר ביצוע סגנון יעיל לבין לבין קופץ לרוחק רשלן (צללית). מרכז הכובד של שניהם נע באותו מסלול פראבולי אולם הקופץ "הלבן" שמבצע לאחר הניתור תנועת "סגנון" מעין הסעת הכתפיים לאחור שהיא תנועה אנטי רוטאציונית של החלק העליון של גופו, מאפשרת לו להעביר את רגליו לנחיתה רחוקה . בעוד דמות "הצללית" שאיננה מבצעת תנועה אנטי סיבובית כזאת לאחר הניתור איננה יכולה להעביר את הרגליים לנחיתה רחוקה מקסימלית.

טקסט מסמך : 1971. ציור של קן דוהרטי מתוך ספרו "Track and Field Omnibook" המסביר את חשיבות ההצמדות לביצוע העקרונות המכאניים בקפיצה לרוחק. משמאל, ציור של הנחיתה של קופץ הרוחק האמריקני באולימפיאדת רומא 1960, רלף בוסטון. מימין הנחיתה של בוב בימון בסגנון "הקנגורו" שלו באולימפיאדת מכסיקו 1968. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עד אותו אחה"צ של יום השישי ההוא ב- 18 באוקטובר 1968 באולימפיאדת מכסיקו 1968 החזיקו שלושה אתלטים איגור טר אובאנסיאן (ארמניה / ברה"מ), רלף בוסטון (ארה"ב), ובּוֹבּ בִּימוֹן (ארה"ב) במשותף בשיא העולם בקפיצה לרוחק, 8.35 מ'. בוב בימון (אתלט רזה שגובהו האישי הוא 1.93 מ') היה הרביעי ברשימת הקופצים בשלב הגמר של התחרות בקפיצה לרוחק. כשהוא ניצב ליד סימן ההרצה שלו לקראת קפיצתו הראשונה התקדרו כבר השמים עבים והגשם היה "תלוי" באוויר. מי שביקר אי פעם במכסיקו סיטי שגובהה כ- 2500 מטר מעל פני הים מכיר את תופעת האוויר הדליל ואת תהפוכות מזג האוויר שמתחוללות שָם בשעות אחה"צ . בגבו של בּוֹבּ בִּימוֹן נשבה רוח גבית במהירות מכסימאלית מותרת של 2 מטרים / בשנייה אחת (במידה ויקבע שיא עולם חדש הוא יאושר. רוח גבית במהירות של 2.1 מטרים בשנייה אחת מבטלת את השיא). הטלוויזיה המכסיקנית שימשה Host broadcaster של המשחקים האולימפיים מס' 19 במניין העידן החדש . רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC שהחזיקה בזכויות שידורי הטלוויזיה הבלעדיות בתוככי ארה"ב הביאה מצלמות נוספות משלה. בפעם הראשונה הציגה הרשת האמריקנית גם את השימוש במצלמות אלקטרוניות ניידות וקטנות ואשר נישאות על כתפו של הצלם. אלו היו מצלמות ה- ENG של הדור הראשון (Electronic News Gathering) בסיקור אירועי ספורט וחדשות. סוכנות הצילום הבריטית Visnews קיבלה אף היא רישיון צילום אולימפי. בשעה שבּוֹבּ בִּימוֹן ניצב על סימן ההרצה שלו בטרם תחילתה התמקדו בו שלוש מצלמות : שתיים אלקטרוניות של מכסיקו וארה"ב, ואחת פילם של Visnews. האווירה באצטדיון הייתה מיסטית ומחשמלת תרתי משמע. היו ברקים, רעמים, ורוח. בדיוק ב- 15:46 אחה"צ של יום שישי – 18 באוקטובר 1968 פתח בּוֹבּ בִּימוֹן בשעטה לקראת הקֶרֶש. כשהניח את רגל הניתור שלו על הקרש וניצל אותו עד למילימטר האחרון שלו, נמדדה לו תאוצה בעזרת הרוח הגבית של משהו בסביבות עשרה מטרים בשנייה אחת. בוב בימון ניתר לגובה עצום ועלה השמיימה. המתחרים העיקריים שלו אִיגוֹר טֶר אוֹבָנֶסְיָאן, לִין דֵייוִויס, ורָאלְף בּוֹסְטוֹן העידו אח"כ כי התרשמו ש- בּוֹבּ בִּימוֹן לא ירד והמשיך לשַיֵיט באוויר כשהוא לועג לחוק משיכת האדמה. זהו כמובן תיאור ציורי אולם הוא מסביר במשהו את הישגו המדהים של בּוֹבּ בִּימוֹן בו שיפר בקפיצה אחת ב- 55 (חמישים וחמישה) ס"מ את שיא העולם הקודם וקבע שיא עולם חדש של 8.90 מטרים. צריך להבין שבמשך 33 (שלושים ושלוש) שנים מאז 25 במאי 1935 השנה בה קבע גֶ'סִי אוֹאֶנְס שיא עולם בקפיצה לרוחק 8.13 מ' ועד ל- 18 באוקטובר 1968 הוא תוקן ושופר ב- 22 (עשרים ושניים) ס"מ בלבד. והנה בא בּוֹבּ בִּימוֹן ובקפיצה אחת משפר את שיא העולם ב- 55 סנטימטרים. מכשיר המדידה האלקטרוני של OMEGA הורה על 8.90 מ' אולם מכיוון שהיה בלתי נתפש חששו המודדים שהמכשיר מזייף, ולכן ביקשו להשתמש במדידה ידנית ב- "רולטקה" הזכורה לטוב. המדידה הידנית אישרה את נכונות המדידה האלקטרונית.

טקסט תמונה : יום שישי, שלוש ארבעים ושש אחה"צ – 18 באוקטובר 1968. האִצטדיון האולימפי במכסיקו סיטי. תחרות הגמר בקפיצה לרוחק. הקופץ האמריקני בוב בימון הקופץ הרביעי ברשימת הקופצים, מנתר בנעלי "adidas" למרחק של 8.90 מטרים ומשפר ב- 55  ס"מ את שיא העולם הקודם של רלף בוסטון, איגור טר אובאנסיאן, ושלו עצמו שעמד עד אותה קפיצה פלאית על 8.35 מ'. חברת השעונים השווייצרית "OMEGA" הייתה אחראית על המדידות האלקטרוניות במשחקים האולימפיים של מכסיקו 1968. בּוֹבּ בִּימוֹן ניצל עד למילימטר האחרון את קרש הניתור, ולמרות התאוצה הגדולה של מסת גופו (עשרה מטרים בשנייה אחת) הצליח להרים את מרכז הכובד שלו לגובה של כ- 1.80 מ'. רואים זאת בעת בדיקת שיא העקומה של הפרבולה שסימנה את דרך מעופו מרגע הניתור וההתנתקות מהקרקע ועד למקום נחיתתו על החוֹל הרך. הישגו המדהים ושיא העולם שלו הפכו אותו במשך 23 שנה למקדם מכירות מצוין בעל כורחו של חברת הלבשת הספורט והנעליים "adidas". (התמונה באדיבות TELEMEXICO ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ואז התהפך בבת אחת מזג האוויר באצטדיון האולימפי. הרוח שנשבה בגבו של בוב בימון שינתה לפתע כיוון ונשבה בפניהם של הקופצים האחרים. גשם עז החל לרדת. פתאום נראו אִיגוֹר טֶר אוֹבָאנֶסְיָאן , לִין דֵייוִויס, ורָאלְף בּוֹסְטוֹן כילדים קטנים. ההישגים שלהם היו מגוחכים. קְלָאוּס בִּיר (Klaus Beer) ממזרח גרמניה קבע 8.19 מ' והשיג את מדליית הכסף. רלף בוסטון גירד בשארית כוחותיו מרחק של 8.16 מ' וזכה במדליית ה- אָרָד. איגור טר אובאנסיאן נדחק למקום הרביעי ללא משליה עם 8.12 מ'. מדליין הזהב מאולימפיאדת טוקיו 1964 לין דייוויס אפילו לא דורג בין שמונת הראשונים. בוב בימון ניסה שוב את כוחו אך מול רוח נגדית קבע בניסיונו השני רק 8.01 מטרים והחליט להפסיק להתחרות. ממילא איש לא היה מסוגל לסכן את מדליית הזהב שלו. גם הקופצים האחרים הבינו שתמה תקופה והחל עידן חדש. בוב בימון זכה לתהילת נצח משהציב בבאותו יום שישי ההוא של 18 באוקטובר 1968 קצה גבול חדש ליכולת האנושית אולם במידה רבה גרם לכך שהקפיצה לרוחק הפכה לענף ספורט פחות מעניין במשך 23 (עשרים ושלוש) שנים מפני שהשיא היה בלתי שביר, עד להופעתם הבלתי נשכחת של קָארְל לוּאִיס (Carl Lewis) ומָיְיקְל פָּאוּאֶל (Michael Powell) באליפות העולם ה- 3 ב-א"ק בקיץ 1991 בטוקיו. ניתוח ביו-מכאני של הקפיצה לרוחק של בוב בימון מלמד על הביצוע המופתי שלו מנקודת מבט פיסיקאלית, אך לך תדע מה היה קורה וכיצד הייתה נכתבת ההיסטוריה אילולא אותה הרוח הגבית שנשבה באצטדיון וסייעה לו לקבוע תוצאה נכבדה שכזאת. האם בוב בימון היה בר מזל מששינתה הרוח שינתה כיוון ונשבה במשך כל התחרות בפניהם של מתחריו ? זאת שאלה שמעסיקה רבים עד היום. ראוי לציין שבוב בימון פרש כליל ב- 1970 מתחרויות הא"ק כשהיה בן 24 בלבד משום שהבין כי ההישג של 8.90 מ' שקבע הוא חד פעמי ובלתי עביר ושביר גם בעבורו. בשלב המוקדמות נעל בוב בימון נעלי Puma ובשלב הגמר נעל נעלי adidas. מוזר שאתלט כה צעיר בשם בוב בימון רק בן 22 הקדים את זמנו ב- 1968 ב- 23 (עשרים ושלוש) שנים. ואולי ההגדרה הזאת "הקדים את זמנו" איננה תופשת כלל. הוא ניצב שם באותה נקודת הזמן וניצל היטב לטובתו את כל הווקטורים שפעלו באזור בור הקפיצה לרוחק בשלוש ארבעים ושש אחה"צ באותו יום שישי ההוא של 18 באוקטובר 1968 באולימפיאדת מכסיקו. ב- 30 באוגוסט 1991 בעת אליפות העולם ה- 3 בא"ק שהתקיימה בטוקיו – יפן, שיפר הקופץ לרוחק האמריקני מייק פאואל בחמישה סנטימטרים את שיא העולם של בוב בימון 8.90 מ' שנחשב כאמור לקצה גבול היכולת האנושית, וקבע שיא עולם חדש , 8.95 מ'. השיא הזה מחזיק כבר מעמד 22 (עשרים ושתיים) שנים . איש איננו מתקרב אליו.

הסופר האמריקני רב המוניטין דיק שאפ (Dick Schaap) כתב ב- 1976 ספר דוקומנטארי מרתק ופנטסטי "The perfect Jump" אודות הישגו של בוב בימון (בן 22 ב- 1968 והתנשא לקומה של 1.93 מ') שקבע 8.90 מטרים בקפיצה לרוחק באולימפיאדת מכסיקו 1968. בספר הזה בן 150 (מאה וחמישים) עמודים שנקרא בנשימה אחת מגלה בוב בימון לדיק שאפ גילוי סנסציוני. את הלילה של לפני תחרות הגמר בקפיצה לרוחק ביום חמישי – 17 באוקטובר 1968 בילה באהבהבים עם ידידת נפש שלו גלאדיס (Gladys) ובגד באשתו ברטה (Bertha). כשהתעורר בבוקרו של יום שישי – 18 באוקטובר 1968 חש לא רק אשם מוסרי אלא הרגיש שבגד גם במאמניו שציוו על כל אתלטי המשלחת האמריקנית להתנזר מ- Sex בלילה שלפני תחרות חשובה. בוב בימון ניצב בפני משימת חייו. החלום שלו היה להיות אלוף אולימפי אולם עכשיו כמה שעות לפני תחרות הגמר בקפיצה לרוחק חשב שהשאיר את מדליית הזהב במיטה שלו. זהו ספר אנושי מעניין מאוד ומרתק אודות ילד שנולד בגטו השחור בניו יורק והפך לרומנטיקן חסר תקנה ולשיאן עולם בלתי נשכח בקפיצה לרוחק.

טקסט מסמך : 1976. הסופר האמריקני דיק שאפ (Dick Schaap) כתב את הספר המעניין והמרתק, "The Perfect Jump", בו הוא מספר על בוב בימון (Bob Beamon) שקבע באולימפיאדת מכסיקו 1968 שיא עולם מפתיע ומדהים בקפיצה לרוחק 8.90 מ'. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : נובמבר 1981. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 40 שנים. משרדי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים. אנוכי (מימין) בתפקיד מנווט ומנהל שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מארח את הבריטי סבסטיאן קו (Sebastian Coe), היום נשיא IAAF, ואז אלוף אולימפיאדת מוסקבה 1980 בריצת 1500 מ' ושיאן העולם בריצת מייל. סבסטיאן קו היה יו"ר מוצלח של הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לונדון 2012. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

בנובמבר 1981 אירחתי את אתלט העל סבסטיאן קו במשרדי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- בניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים. אישיות בלתי רגילה. השיחה בינינו נסבה היכן ניצב גבול היכולת האנושית בריצות בינוניות (400 מ', 800 מ', 1500 מ' וריצת מייל) בפרט ובכל מקצועות הא"ק בכלל, והאם קיים גבול כזה. סבסטיאן קו שאל אותי מה אני חושב על כך. תשובתי הייתה כלהלן : "כדי לשַמֵר את החלום והחזון הנפלא כי היכולת האנושית היא חסרת גבולות, הוועדות המארגנות יעברו בעתיד לשיטה מפורטת ומדויקת יותר של מדידת זמנים. את הריצות ימדדו ברמת דיוק של אלפיות שנייה ובמועד מאוחר יותר באחד חלקי עשרת אלפים של השנייה במקום במאיות שנייה כפי שנהוג עתה (באולימפיאדת רומא 1960 מדדו את זמני הריצות בעשיריות שנייה). את הקפיצות ימדדו במילימטרים במקום בסנטימטרים, ואת הרמת המשקלות ימדדו ברמת דיוק של גרמים במקום בקילוגרמים". בתום השיחה ירדנו לקומה ב' של הבניין שם שכן המאסטר ובו היו ממוקמות מכונות ה- VTR. ביקשתי מאחד הטכנאים להרכיב את טייפ השני אינטשים בו נראה סבסטיאן קו קובע את שיא העולם החדש שלו בריצת מייל. הוא התבונן בשלווה ובאיפוק ביכולת הגופנית הפנטסטית שלו שהפכה לשם דבר בעולם כולו. צריך להבין שההישגים של סבסטיאן קו האפילו על אלה של הרץ הקובני למרחקים בינוניים אָלְבֶּרְטוֹ חוּאָנְטוֹרֶנָה. מי היה מאמין שכעבור שנות דוֹר יהפוך סֶבָּסְטְיָאן קוֹ ליו"ר כה מוצלח של הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לונדון 2012 ועכשיו נשיא IAAF. אתלט מוכשר בעל ערכים עליונים של יושרה, מאבק הוגן, ודבקות במשימה. מודל לחיקוי והערצה. 

טקסט תמונה : נובמבר 1981. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 40 שנים. אנוכי והאתלט הבריטי רב המוניטין סבסטיאן קו במשרד חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים. השיחה עִמו נסבה על היכולת האנושית בספורט בכלל ובריצות בינוניות בפרט, והיכן נמצא קצה גבול יכולת האדם. (צילום איתן לבנשטיין. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

קיימות עוד שגיאות והערכות, והתנסחויות שלא עמדו במבחן המציאות, אך כל זאת לא אומר שפרשן הא"ק של ערוץ 1 איננו טוב. עמדו לזכותו של גלעד וויינגרטן גם יתרונות (רבים) במהלך השידורים הישירים של תחרויות הא"ק באולימפיאדת לונדון 2012. הוא זיהה נכון את היכולת הקואורדינטיבית, מהירות הריצה של קופץ המוט הצרפתי רנה לאווילני (Renaud Lavillennie) לעבר הרף, ושליטתו באלסטיות של המוט (עשוי מסיבי פחמן). על סמך זאת ניתח את הנתונים והניח כי הביצוע והשילוב בין שני הווקטורים האופקי והאנכי יעניקו לצרפתי את מדליית הזהב. גלעד וויינגרטן צדק. הפרשן חזה גם את ה- פוטנציאל שיא העולם שחבוי ברביעיית השליחים האמריקנית (טניה מדיסון, אליסון פליקס, בלנקה נייט וכרמליטה ג'טר) בתחרות במירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ', עוד בשלב המוקדם בטרם ריצת הגמר. גלעד וויינגרטן צדק. בטרם יריית הזינוק לריצת השליחים לגברים 4 פעמים 100 מ' לגברים בהשתתפות נבחרות ג'מייקה וארה"ב הסביר גלעד וויינגרטן יבד"ל למאיר איינשטיין ז"ל כי מבחינה מתמטית ניתן לרדת מזמן של 37 שניות. העניין מותנה בהעברת מַטֶה השליחים נקייה כשהרצים המקבלים נמצאים כבר במהירות ריצה גבוהה בתחום המותר של החלפת המַטֶה. למרות החילוף השלישי והאחרון הלא מוצלח בין יוהאן בלייק ליוסיין בולט – חילוף בעייתי ומסורבל מה עוד שיוסיין בולט מצא צורך (לאחר שקיבל כבר את המַטֶה מיוהאן בלייק) לתקן את אחיזתו והעביר אותו מכף יד שמאל שלו ללפיתה איתנה יותר בכף יד ימין דבר שגרר בזבוז זמן יקר (מבלי שהשַדָּר והפרשן התייחסו להשחתת הזמן המיותר הזה) – נקבע שיא עולם חדש . גלעד וויינגרטן צדק וגם פִסְפֵס. אחת המיומנויות של פרשן מדעי בטלוויזיה הוא לחזות שיאי עולם על סמך אוסף נתונים שמונחים על שולחנו, יכולתו לנתח אותם, וכישרונו להסיק מסקנות On line בטרם הסתיימה התחרות. אי אפשר לזלזל בגלעד וויינגרטן, פרשן טלוויזיה שמחזיק בשיא עולם של השתתפות ב- 11 אולימפיאדות רצופות מאז אולימפיאדת מינכן 1972.

הערה שלי : בבריכה האולימפית של מונטריאול 1976 נשברו 21 שיאי עולם במשחי הגברים והנשים ושיא עולם אחד הוּשְוָוה . פרשן השחייה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתקופה ההיא יוֹסֵף "יוֹז'וֹ" טֶלֶקִי ז"ל (יליד סלובקיה ב- 1918 וחבר קיבוץ כפר מכבי בגוש זבולון) שישב בעמדת השידור בבריכה האולימפית לצדו של השַדָּר נסים קיוויתי, חָזָה את כולם בדייקנות עד האחרון שבהם בעת השידורים הישירים. יוסף טלקי היה ידען עצום בשחייה הישראלית והבינלאומית. אישיות המחוספסת במקצת הייתה מרתקת (מאוד) לאו דווקא בתחום הספורט. אינטלקטואל רב ממדי, איש סֶפֶר, חובב מוסיקה, דובר חמש שפות, ובעל שיחה מעניין. הוא לא היה דברן גדול למרות היה לו מה לומר. יוֹסֵף טֶלֶקִי הוא אבי פרשנות השחייה בטלוויזיה. לא רק מפני ששִימֵש ראשון בתפקיד הזה, אלא מפני שקבע סטנדרטים עליונים של הסבר וניתוח סגנונות השחייה של האדם שמבנה גופו רחוק מלהיות הידרו – דינמי ומאפשרים לו להתגבר בתבונה על התנגדות המים, כמו גם חיזוי השגת תוצאות וקביעת שיאי עולם (לא נבואה) על סמך ניתוח נבון של הנתונים המונחים לפניו בעמדת השידור שלוֹ והסקת מסקנות הגיוניות. יכולת תקשורת אינטליגנטית של יוֹסֵף טֶלֶקִי עם השַדָּר המוביל שלו נסים קיוויתי (יליד 1926) הייתה טובה מאוד . שיתוף הפעולה המזהיר ביניהם בעמדות השידור בבריכות השחייה האולימפיות של מונטריאול 76', מוסקבה 80', לוס אנג'לס 84', וסיאול 88' – נראה היום כמו חלום רחוק. עוד יגיע הרגע לדון במורשתו. פרשני שחייה אחרים בערוץ 1 כמו יוֹאָב בְּרוּק וד"ר בַּרוּךְ צִ'יש נכנסו לנעליים גדולות בהרבה ממידתם.

ד"ר גלעד וויינגרטן איננו חף מטעויות. מאידך צריך להבין גם איזה עומס שידור עצום ואיזו אחריות היו מוטלים עליו ועל השדר במשך שמונת ימי התחרויות באולימפיאדת לונדון 2012. הם משדרים בוקר וערב את כל שלבי התחרויות המוקדמות, רבעי הגמר, חצאי הגמר, והגמר בכל המקצועות של הגברים והנשים : 100 מ', 200 מ', 400 מ', 800 מ', 1500 מ', 5000 מ', 10000 מ', ריצת מרתון, 110 מ' משוכות, (100 מ' משוכות לנשים), 400 מ' משוכות, 3000 מ' מכשולים, מרוץ שליחים 4 פעמים 100 מ', מרוץ שליחים 4 פעמים 400 מ' , 20 ק"מ הליכה (גברים ונשים), 50 ק"מ הליכה (גברים בלבד), קפיצה לגובה, קפיצה במוט, קפיצה לרוחק, קפיצה משולשת, הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, יידוי פטיש, הטלת כידון, קרב 10 (Decathlon), נשים קרב 7 (Pentathlon) . ההכנה המפרכת דורשת מהם לימוד מדוקדק ובקיאות באלפי שמות ואלפי תוצאות. כעורך ראשי ומפיק ראשי ומנהל ההפקות והשידורים הישירים מכל פינה על פני הגלובוס עבור הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ראיתי אותם (וגם את נסים קיוויתי ויוסף "יוז'ו" טלקי) במשך שנים רבות רוכנים על מסמכים. ניירות, חוברות מידע, ומלקטים כל שבב אינפורמציה. מאיר איינשטיין וגלעד וויינגרטן הם אנשי טלוויזיה רציניים ויסודיים שהתקדשו למען מטרת השידור הנשגבת. הם מרגישים כשליחי ציבור שמחויבים לוֹ. אני חושב שנפלא לדעת זאת.

טקסט תמונה : אוגוסט 1995. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 25 שנים. גטבורג – שוודיה. אליפות העולם ה- 5 בא"ק. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון ב- גטבורג. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אנוכי, הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן, השדר מאיר איינשטיין ז"ל, והפנסיונר ושדר ה-א"ק הדגול נסים קיוויתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

על נסים קיוויתי ומאיר איינשטיין הטלתי את התפקיד לבנות את העלילה ולשדר את הדרמה הספורטיבית מראשית התפתחותה ועד שיאה. יוסף טלקי וד"ר גלעד וויינגרטן נדרשו לנתח אותה ואת ערך השחקנים המעצבים את אופיה ודמותה של הדרמה הזאת. אין דבר שישווה לדרמות שמתחוללות על המסלול ובבריכה ולא בכדי הם משמשים כענפי הספורט האטרקטיביים נושאי הרייטינג הטלוויזיוני הרב ביותר. ישבתי מאחורי הקלעים בסמוך אליהם באותן השנים הארוכות ההן והפקתי וערכתי אותם. מדובר ב- 2000 (אלפיים) שעות שידורים ישירים והקלטות בכל תחרויות הא"ק והשחייה האולימפיות ואליפויות העולם בין השנים 2001 – 1984. ככלות הכל ולמרות המְעִידוֹת, האנשים האלה ראויים להערכה .

אינני יכול לסיים את כתיבת הפוסט הזה מבלי להתייחס ולחלוק שוב כבוד והערכה עצומים למורה הא"ק הדגול והמחנך מר יצחק "איציק" מנדלברויד בן קריית חיים (כאמור בן 88 היום). איציק מנדלברויד היה מורה עילוי לא"ק במשך שנים רבות במכון ווינגייט. גם של ד"ר גלעד וויינגרטן וגם שלי (שלי בשנים 1965 – 1963). הוא לימד וחינך דורות של מורים לחינוך גופני. מאות רבות. אולי יותר. ההיגיון שלו היה הכי הגיוני שפגשתי בחיים שלי  הוא הכריח את הסטודנטים שלו לחשוב. חלק מהשיעורים שלו התנהלו בכיתה סגורה מול לוח וגיר. בהיותו מומחה למתמטיקה ופיסיקה ביסס את לימוד הא"ק על חוקי ההיגיון והכללים שקבע המדען האנגלי אייזיק ניוטון (1727 – 1643). איציק מנדלברויד סבר שמאחורי כל הישג מרשים בריצה, קפיצה, זריקה או יידוי מסתתרת סיבה וצריך לגלות אותה, להבין אותה, ולנתח אותה. תנועה יעילה איננה יד המקרה אלא תולדה ותוצאה של אימון מפורט ונכון, וגם חיקוי. כדי להבין את תורת הלימוד שלו נדרשו הסטודנטים להתמצא במתמטיקה ופיסיקה ובתורת התנועה. הוא היה הראשון שהסביר בבהירות ובשפה פשוטה כמעט לכל נפש את היגיון המכניקה התנועתית בקפיצה לרוחק ואת חשיבות הסגנון. ללא ביצוע תנועה אנטי רוטאציונית הכרחית של החלק העליון של הגוף (הסעת הכתפיים לאחור) בתום הריצה המהירה ולאחר הניתור מהקרש, הקופץ ימצא את עצמו נוחת עם פניו על החול. ההרצה המהירה לעבר הקרש היא ווקטור אופקי. הניתור הוא ווקטור אנכי. החוק הראשון של אייזיק ניוטון – חוק ההתמדה, קובע כי גוף נַע שואף להתמיד בתנועתו ומתנגד לכל מאמץ להביאו לידי מנוחה ו/או לשינוי מהירותו וכיוונו. פירושו של דבר כי למרות הניתור האנכי בקפיצה לרוחק, מבקש גוף האתלט להתמיד בתנועתו האופקית. הניתור אם כן מקנה לגוף רוטציה לפנים (משהו בדומה למישהו שמכשיל,שם רגל כמעשה קונדס לילד רץ. ברור שהילד ישתטח עם פניו על הרצפה). הגוף מקדים את הרגליים. כדי למנוע זאת חייבים לבצע תנועה מסוגננת נגדית לסיבוב הגוף לפנים (שנגרם בשל הניתור) ע"י הסעת הכתפיים לאחור. ההישג הסופי בקפיצה לרוחק הוא אפקט הסגנון השקול של מקבילית כוחות שמורכבת מכוח ומהירות הריצה וכוח הניתור. התבוננות למשל בתחרות הגמר לקפיצה לרוחק באולימפיאדת ברלין 1936 בין האתלט האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס (Jesse Owens) לבין האתלט הגרמני קָארְל לוּדְוִויג "לוּץ" לוֹנְג, מלמדת משהו על חשיבות הסגנון. ניתן להבחין בקלות כי ג'סי אואנס למרות שקבע שיא אולימפי חדש והישג יוצא דופן בימים ההם, 8.06 מ' (שיא העולם שלו מ- 1935 עמד על 8.13 מ' והחזיק מעמד 26 שנים) וזכה במדליית הזהב, כלל לא מיצה את הפוטנציאל הפיסיקאלי של סגנונו. הוא היה אומנם אָצָן פנטסטי שמהירות ריצתו הייתה כמעט עשרה מטרים בשנייה אחת אך סגנונו לא היה מושלם כלל ועיקר. אילו היה מבצע טוב יותר את סגנון התנועה האנטי רוטציונית, היה מסוגל להרחיק אפילו ל- 8.50 מ'. היה זה איציק מנדלברויד שטבע את הסלוגן המזהיר לסטודנטים שלו : "לכשתהיו מורים לספורט וחינוך גופני, לעולם אל תְּצָווּ על הילד או הנער לרוץ מהר יותר או לקפוץ גבוה יותר, מבלי שתראו ותדגימו לו כיצד לבצע זאת נכון". מדריכים, מאמנים, ומורים שצועקים על הילד כי הוא מוכרח לרוץ מהר יותר, או צריך לבעוט בכדור חזק יותר, או חייב לנתר גבוה יותר מבלי להסביר את המכניקה של התנועה וכיצד עושים זאת נכון וביעילות – אינם ראויים לביקורת מפני שהם נמצאים מתחת לביקורת . גדולתו כאדם ומדריך נבעו מכך ששימש מודל כאיש חושב.

את כל מה שגלעד וויינגרטן פירשן במשך שנות דור לצופי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעת שידורי הא"ק לצידם של נסים קיוויתי יבד"ל (בן 94, היום) ו-מאיר איינשטיין ז"ל שמעתי מפי איציק מנדלברויד ב-מדרשה ב-מכון ווינגייט כבר לפני לפני 57 (חמישים ושבע) שנים, בין 1963 ל- 1965. כמו כן, מפני שכל חיי אני מתעניין במתמטיקה ופיסיקה קראתי באדיקות את ספרו הקלאסי של מאמן הא"ק הבריטי המפורסם גֶ'פְרִי דָיְיסוֹן (Geoffrey Dyson) שכתב ב- 1962 את הספר : "המכניקה של האתלטיקה הקלה" (The Mechanics of Athletics". ספר מצוין ברמה פופולארית שזכה למוניטין ותפוצה רבים בעולם. ג'פרי דייסון היה מאמן נבחרת בריטניה בא"ק בשנים 1961 – 1947 ואח"ש שימש מאמן נבחרת קנדה בא"ק. מאמן הכדורסל האמריקני ג'וֹן בָּאן (John Bunn) מי שכיהן בתפקידו זה באוניברסיטת קולוראדו היה מתמטיקאי. ב- 1955 כתב את ספרו המרתק שנקרא : "העקרונות המדעיים של האימון" (Scientific Principles of Coaching) .

בפעם הבאה לפני שאתם הולכים לצפות בשידורי ה- א"ק האולימפיים של ריו דה ז'אניירו 2016 בערוץ 55 בטלוויזיה בכבלים, ובטרם מתיישבים בכורסה בסלון ביתכם ,אני ממליץ לכם לעיין בשני הספרים החשובים הנ"ל, שמסבירים את תורת העיסוק במקצועות הא"ק השונים. קריאת הספרים הישנים הללו דורשת אומנם ידע במתמטיקה ופיסיקה ברמה של כיתות י"א ו- י"ב בבי"ס תיכון, אך העיון בהם מעניין מסב עונג ומאפשר לצופה הטלוויזיה לרדת לעומק ולהבין את פשר ההישגים של האתלטים המצטיינים במגוון הענפים השונים. מה ששני פרשני הא"ק ד"ר מולי אפשטיין ו- ד"ר גלעד וויינגרטן מנסים לומר לכם בשידורי הטלוויזיה שלהם הוא כלהלן : "יעילות התנועה האנושית בזירת הא"ק על כל מקצועותיה, במסלול ובשדה, היא רבת פנים, מורכבת ומסובכת קפיצה במוט, יידוי פטיש, קפיצה משולשת, הטלת כידון, קפיצה לגובה ולרוחק, זריקת דיסקוס, הדיפת כדור ברזל, זינוק נמוך, חילופי מקל השליחים בריצות 4 פעמים 100 מ', וכו' דורשים לימוד ותרגול קפדניים. ועימם ראשית דבר ולפני הכל, היגיון והבנה מתמטיים – פיסיקאליים שמדריכים את המאמן והאתלט שלו מדוע צריך לעשות דווקא כך ולא אחרת. המזל איננו שוֹרֶה בזירת הא"ק. הוא לא נמצא שם". ד"ר מולי אפשטיין, ד"ר גלעד וויינגרטן, ואיציק מנדלברויד מכריחים אתכם לחשוב. זה המון בטלוויזיה וגם בחיים.

למתעניינים בנושא הייתי מציע לעיין גם בספרו של האמריקני ג'ון באן (John Bunn מאמן כדורסל במקצועו) שכתב ספר נפלא ומעניין מאוד שנועד לאנשים חושבים, הקרוי, "העקרונות המדעיים של האימון" (Scientific Priciples of Coaching) ןאשר מתבססים על ידע במתמטיקה ופיסיקה. ספר מומלץ לכל שדר ופרשן ספורט בטלוויזיה ולכל אדם חושב באשר הוא.

טקסט ספר : ספרו המעניין של האמריקני ג'ון באן "העקרונות המדעיים של האימון" שיצא לאור בארה"ב בשנת 1955 בהוצאת Prentice Hall. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ערוץ 55 בכבלים ניצב בפני אתגר ממשי של איוש עמדות השידור בשלושת המקצועות האולימפיים הראשיים : א"ק, שחייה, והתעמלות (אבל לא רק). מי מבין קוראי הבלוג שרוצה באמת להבין מהי גדולתו של שַדָּר א"ק ושחייה מיומן צריך לבקש מארכיונאי ערוץ 1 לשלוח לו את שלוש הקלטות האלה של שלושת השידורים הישירים האלה של נסים קיוויתי : ריצת 800 מ' גמר לגברים באולימפיאדת מינכן 1972 וניצחונו של האמריקני דייב ווטל (Dave Wottle), משחה הגמר ל- 100 מ' בסגנון חופשי לגברים באולימפיאדת מינכן 1972 בו ניצח האמריקני מרק ספיץ (Mark Spitz), וריצת הגמר ל- 5000 מ' לגברים באולימפיאדת מונטריאול 1976 בו ניצח הפיני לאסה ווירן (Lasse Viren). הצפייה בקלטות הללו ייתנו לכל צופה באשר הוא  מושג ויכולת השוואה בין העבר המפואר ההוא לבין ההווה הדָלוּחַ של היום. ד"ר גלעד ווינגרטן שימש כבר אז פרשן צמוד של השדר נסים קיוויתי בעמדות השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיונים האולימפיים של מינכן ומונטריאול. אולם קולו נשמע בעירבון מוגבל מפני שנסים קיוויתי היה לא רק שדר טלוויזיה מחונן אלא היה בשעתו גם אתלט מחונן שהבין משהו בנושא ה- א"ק. הוא בנה את הדרמות בקולו ותיאר אותן בצלמו. נסים קיוויתי היה רב אומן בבניית טקסטים וסלוגנים בשידורים ישירים ומכיוון שבא בעצמו מתחום הריצות הבינוניות ב- א"ק לא נזקק למנת יתר של פרשנות. הוא עשה זאת טוב בעצמו והותיר ד"ר גלעד ויינגרטן Space מצומצם, דלת אמות בהן הסתגר הפרשן. שם היה מקומו הטלוויזיוני. שַדָּר הוא שַדָּר ופַרְשָן הוא פַּרְשָן, ואין לערב בין התחומים.

טקסט תמונה : קיץ 1949. אצטדיון המכבייה הישן בצפון תל אביב. נסים קיוויתי (בן 23, מימין בחולצה לבנה) מנצח בריצה ל- 800 מ' באליפות ישראל ומקדים את יריבו עמוס קריזה (משמאל, חצי גוף עירום). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מי שמעוניין לדעת יותר אודות יעילות התנועה האנושית יוכל למצוא עניין רב בלימוד וקריאת הספר "KINESIOLOGY" של פרופסור גב' קאת'רין וולס (Katharine Wells) שיצא לאור בארה"ב ב- 1968 .

טקסט ספר : ספרה המעניין והחשוב של קאת'רין וולס "KINESIOLOGY" בהוצאת (W.B. Saunders Company) עוסק בניתוח הבסיס המדעי של התנועה האנושית. הספר המעניין יצא לאור בארה"ב ב- 1968. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 21 שנים. אליפות העולם ה- 7 בא"ק מתקיימת בסביליה – ספרד. חטיבת הספורט בפיקודי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מעבירה במשך עשרה ימים 78 שעות שידורים ישירים ממוקד ההתרחשויות בסביליה. ברור שהטסתי גם את פרשן הא"ק המצוין והידען שלי ד"ר מולי אפשטיין לעמדת השידור שלנו באצטדיון בסביליה. שידור Off tube של אירוע בינלאומי בסדר גודל כזה הוא חרבון עיתונאי ונחשב ל- מפלה. תבוסה טלוויזיונית. להלן זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : הפרשן ד"ר מולי אפשטיין יבד"ל, השדר המוביל מאיר איינשטיין ז"ל, ואנוכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1999. סביליה – ספרד. אליפות העולם ה- 7 בא"ק. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 21 שנים. אנוכי יחדיו עם פרשן הספורט שלי ד"ר מולי אפשטיין (משמאל) וטכנאי הטלוויזיה אלכסנדר הרש (מימין) במשרד התקשורת ההפקה, והשידורים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) בעיר סביליה. התמונה צולמה בעת איסוף החומר וההתכוננות לקראת אחד השידורים הישירים מסביליה לירושלים. השהייה במוקד ההתרחשות בסביליה מאפשרת לצוות השידור גם להשתלט על כמות אינפורמציה מקצועית ועיתונאית גדולה, לימודה ושינונה, בטרם השידורים הישירים, כמו גם מפגשים בלתי אמצעיים עם פיגורות אתלטיות בהווה והעבר, ומפגשים מפרים ומעשירים עם קולגות טלוויזיוניות מהעולם הגדול. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 11 בספטמבר 2000. ארבעה ימים לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני 2000. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 20 שנים. נבחרת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מתכנסת במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC באולימפיאדת סידני 2000 . להלן זיהוי הנוכחים בתמונה. שורה ראשונה מלפנים מימין לשמאל : ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש (פרשן שחייה), יעקב "ז'קי" ווישניה (פרשן התעמלות), משה גרטל (שדר שחייה). שורה שנייה מימין לשמאל : רמי עבדי (איש קול בצוות ENG), אמיר בר- שלום (כתב ENG), גלעד עדין (כתב ENG). שורה שלישית מימין לשמאל : דני לבנשטיין (שדר התעמלות), מולי אפשטיין (פרשן ספורט כללי), מאיר איינשטיין (שדר א"ק), זוהייר בהלול (שדר הרמת משקולות והיאבקות), עו"ד שי מוגילנר (שדר תקצירים), אנוכי, דורית חיימי (עוזרת הפקה). שורה רביעית עומדים מאחור מימין לשמאל : צ'רלי שיטרית (צלם ENG), ד"ר גלעד וויינגרטן (פרשן א"ק ) , איגור סלע (איש קול בצוות ENG), רמי שמש (איש כספים), אורי לוי, (שדר ענפי ספורט קטנים, ג'ודו, טניס, וחתירה בקייאקים), קובי תקוע (חובש כובע מצחייה עורך כתבות ENG), אבי טובול (תאורן בצוות ה- ENG), יוסי ששון (עומד מאחור מפקח קול ותקשורת), משה מזרחי (חולצת טי שירט לבנה עורך כתבות ENG), מוטי לוי (מפקח Video), אמנון אלטשולר (חובש מגבעת רחבת שוליים איש קול ותקשורת), גדעון הוד (שדר תקצירים), ששי אפרתי (המפיק המצוין שלי). הערה : נעדר מהתמונה צלם ה- ENG  רמי לי- טל שמצלם את תמונת הסטילס הזאת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1997. האצטדיון האולימפי באתונה. אליפות העולם ה- 6 בא"ק. אנוכי (מימין) יחדיו עם שדר הא"ק הבלתי נשכח שלי מאיר איינשטיין ז"ל (משמאל) בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון ה- א"ק אתונה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

האם קיים קצה גבול ליכולת האנושית בספורט ? האָצָן האמריקני גֶ'סִי אוֹאֶנְס מי שזכה בארבע מדליות זהב באולימפיאדת ברלין 1936 כמו ספורטאים דגולים בעלי מוניטין לפניו ואחריו, הרץ הפיני למרחקים ארוכים פָּאבוֹ נוּרְמִי, השחיין האמריקני ג'וֹנִי וַויְיסְמִילֶר, הרץ הצ'כוסלובקי למרחקים ארוכים אֶמִיל זָטוֹפֶּק, המתאגרף האמריקני ג'וֹ לוּאִיס, הרצים למרחקים בינוניים הֶרְבֶּרְט אֶלְיוֹט מאוסטרליה ופִּיטֶר סְנֶל מניו זילנד, השחיין והשחיינית האוסטרליים מוּרָאיי רוֹז ודוֹאוּן פְרָייזֶר ורבים רבים אחרים – הולידו והובילו מחשבה וחזון כי אין גבול ליכולת האדם. תקווה אנושית שמניעה את האנושות להתאמץ ולשבור שיאים. שיאני עולם מאוחרים יותר בקפיצה לגובה כמו הבולגרייה סטפקה קוסטדינובה (2.09 מ') והקובני חווייר סוטומאיור (2.45 מ') הוכיחו כי לחזון האנושי הזה יש על מה להתבסס ופסגת היכולת האנושית תמיד ניתנת לכיבוש. הגדרה מדויקת לפי שעה. ביום בו יוברר כי קיים קצה גבול לכיבוש הפסגה באשר היא, על פני כדור הארץ או מחוצה לו, תיעצר האנושות מלֶכֶת. אך אל דאגה וחשש. מצלמות הטלוויזיה ומכשירי המדידה האלקטרוניים לא ייתנו לדִמיון האדם לגְוֹועַ. הטכנולוגיה הספורטיבית שמשפרת שוב ושוב את יכולתו של הספורטאי במסלול ובשדה בד בבד עם התפתחות טכנולוגיית המדידה בטלוויזיה, לא יאפשרו לפתור את חידת קצה הסַף של היכולת האנושית והאם קיים באמת גבול כזה. לכן החלום לשפר את שיאי היכולת האנושית לא יפוג. החתירה המתמדת לשיפור ושבירת ההישגים הקודמים של האדם ע"י האדם תימשך לעד. היא חסרת גבולות והיא תמצית המהות האנושית. ליכולת האנושית יש אומנם סַף רציונאלי אך אין חַיִץ כיצד למדוד את הרציונאל הזה. יום יבוא והוא איננו כל כך רחוק, ואת התוצאות הסופיות של סכום הווקטורים המפעילים את מהירות הריצה, כוח הזריקה, ההדיפה, ההטלה, והיידוי, גובה הניתור ומרחק הקפיצה שמשיגים הספורטאים במגוון התחרויות השונות בא"ק , לרבות קפיצה במוט וקפיצה משולשת – יימדדו בשברירי אלפיות שנייה, רסיסי גרמים, ופלחי מילימטרים. כנ"ל לגבי השחייה. הטלוויזיה מתעדת את שיאי העולם בא"ק ושחייה וחושפת בפני כל את פסגת היכולת האנושית והטכנולוגיה הספורטיבית. האדם הגיע במידה רבה לקצה גבול יכולתו הגופנית. לפחות 25 שיאי עולם וותיקים בא"ק העולמית מקשטים את הטבלה הבינלאומית כבר זמן רב. חלקם יותר משני עשורים  מבלי שאיש או אישה מתקרבים אליהם כלל. הם מסמלים כל אחד את קצה גבול היכולת האנושית בתחום הקונקרטי שלהם. הנה התזכורת ו- הם כלהלן. שיאי עולם ישנים ו-וותיקים ב-א"ק של גברים ונשים שטרם נשברו ומחזיקים מעמד שנים רבות עד עצם היום הזה בעת מחקר ו-כתיבת הפוסט הזה מס' 970 ב- 3 באפריל 2021. [1].

אשנה ואציג אותם שוב. קשה להאמין ששיאיה העולמיים (הנפלאים והמדהימים) של האצנית האמריקנית המנוחה דולורס גריפית' – ג'ויינר בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' (10.49 ש' נקבע ב- 16 ביולי 1988 באינדיאנאפוליס – ארה"ב) ו- 200 מ' (21.34 ש' נקבע ב- 29 בספטמבר 1988 באולימפיאדת סיאול 1988) עדיין שרירים וקיימים בטבלת שיאי העולם גם בחלוף 33 (שלושים ו-שלוש שנים מאז הושגו על ידה. שום אישה איננה מתקרבת אל שני שיאי העולם הישנים והמופלאים האלה גם בחלוף יותר משנות דור.

טקסט תמונות : 1988. זוהי האצנית האמריקנית המנוחה  דולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר מי שקובעת שני שיאי עולם מדהימים בריצות הקצרות ל- 100 מ' (10.49 ש' ב- 16 ביולי 1988 במבחני הא"ק באינדיאנאפוליס לקראת אולימפיאדת סיאול 1988) ו- 200  מ' (21.34 ש' ב- 29 בספטמבר 1988 באולימפיאדת סיאול 1988). שני השיאים המדהימים והמופלאים האלה שרירים וקיימים עד עצם היום הזה בעת כתיבת הפוסט מס' 970 ב- 4 באפריל 2021 (!). שום אתלטית איננה מתקרבת לשני שיאי העולם הללו שמהווים לפי שעה את קצה גבול היכולת של הנשים בתחום הקונקרטי של ריצות הקצרות. בתמונה הזאת נראית דולורס פלורנס גריפית' – ג'ויינר זוכה בשתי מדליות זהב בריצות ל- 100 מ' (10.54 ש') ו- 200 מ' (21.34 ש') באולימפיאדת סיאול 1988. ב- 21 בספטמבר 1998 בהיותה בת 38 מתה דולורס פלורנס גריפית' – ג'וינר לפתע בשנתה. משפחתה סירבה לניתוח גופתה לאחר המוות. (באדיבות IOC ו- SORTO. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הנה שוב רשימת שיאי העולם הוותיקים ב-א"ק שלא נס ליחם בחלוף כל כך הרבה שנים והם וטרם נשברו.

מקצוע               אתלט             מדינה          שיא עולם     תאריך ומקום      סטאטוס

גברים.

זריקת דיסקוס     יוּרְגֶן שוּלְט       מזרח גרמניה     74.08 מ'        6 ביוני 1986       טרם נשבר            

                                                                                    נאוברנדנבורג (גרמניה)

יידוי פטיש            יוּרִי סֶדִיק          ברה"מ          86.74 מ'        30 באוגוסט 1986 טרם נשבר      

                                                                                         שטוטגרט

הטלת כידון           יָאן זֶ'לֶזְנִי           צ'כיה           98.48 מ'       25 במאי 1996      טרם נשבר   

                                                                                        יאנה (צ'כיה)

קפיצה משולשת     ג'וֹנַתָּן אֶדוּאָרְדְס   אנגליה        18.29 מ'         7 באוגוסט 1995  טרם נשבר

                                                                                        גטבורג

קפיצה לרוחק        מָיִיק פָּאוּאֶל       ארה"ב         8.95 מ'          30 באוגוסט 1991 טרם נשבר

                                                                                         טוקיו

קפיצה לגובה         חַאוְוֶיר סוֹטוֹמָאיוֹר  קובה       2.45 מ'          27 ביולי 1993      טרם נשבר

                                                                                        סלמנקה (ספרד)

הדיפת כדור ברזל   רֶנְדִי בָּארְנְס       ארה"ב       23.12 מ'        20 במאי 1990      טרם נשבר

                                                                                       ווסטווד (ארה"ב)         

קפיצה במוט         סֵרְגֶיי בּוּבְּקָה     אוקראינה     6.14 מ'  נקבע ב- 31 ביולי 1994 ב- ססטרייאר (איטליה). הערה : נשבר ב- 15 בפברואר 2014 בעיר דונייצק – אוקראינה ע"י קופץ המוט צרפתי רנה לאווילאני שקבע 6.16 מ' . ואח"כ נשבר פעם נוספת ע"י קופץ במוט השוודי  ארמאנד דופלאנטיס ב- 14 בפברואר 2020, שקבע תוצאה של שיא עולם חדש, 6.18 מטרים.                                                                                            

400 מ'               מָיְיקְל ג'וֹנְסוֹן       ארה"ב        43.18 ש'      26 באוגוסט 1999 טרם נשבר                                                                                                      סביליה (אליפות העולם)

400 מ' משוכות    קֶוִוין יָאנְג           ארה"ב        46.78 ש'      6 באוגוסט 1992  טרם נשבר

                                                                                    אולימפיאדת ברצלונה 1992   

3000 מ'             דניאל קומן         קניה      7:20.67 ד'    1 בספטמבר 1996   טרם נשבר

                                                                                   רייטי (איטליה)

1500 מ'         הִישָאם אֶל גָארוּז'  מרוקו        3:26.00 ד'   14 ביולי 1998      טרם נשבר        

                                                                                            רומא

ריצת מייל       הישאם אל גארוז'  מרוקו        3:43.13 ד'    7 ביולי 1999        טרם נשבר

                                                                                            רומא

4 פעמים 400 מ'    רביעיית ארה"ב              2:54.29 ד'     22 באוגוסט 1993  טרם נשבר

                                                                                שטוטגרט (אליפות העולם )

נשים.

100 מ'     פְלוֹרֶנְס גְרִיפִית-ג'וֹיְינֶר     ארה"ב    10.49 ש'      16 ביולי 1988        טרם נשבר  

                                                                                אינדיאנאפוליס (ארה"ב)

200 מ'    פלורנס גריפית-ג'ויינר     ארה"ב   21.34 ש'        29 בספטמבר 1988  טרם נשבר

                                                                                אולימפיאדת סיאול 1988

400 מ'     מַרִיטָה קוֹךְ    מזרח גרמניה        47.60             6 באוקטובר 1985    טרם נשבר

                                                                                קנברה (אוסטרליה)

800 מ'    יָרְמִילָה קְרָטוֹחְוִוילוֹבָה  צ'כיה      1:53:28 ד'       26 ביולי 1983         טרם נשבר

                                                                                      מינכן

1500 מ'       יוּנֶקְסִיָה קִיוֹ               סין     3:50:46 ד'      11 בספטמבר 1993    טרם נשבר

                                                                                     בייג'ינג

100 מ' משוכות  יוֹרְדַנְקָה דונקובה בולגריה    12.21 ש'        20 באוגוסט 1988   טרם נשבר

                                                                                 סטרה-זגורה (בולגריה)

4 פעמים  100 מ'   מזרח גרמניה                 41.37 ש'        6 באוקטובר 1985    טרם נשבר

                                                                                  קנברה (אוסטרליה)

4 פעמים 400 מ'      ברה"מ                       3:15:17 ד'      1 באוקטובר 1988    טרם נשבר

                                                                                 אולימפיאדת סיאול 1988  

קפיצה לגובה  סְטֶפְקָה קוֹסְטַדִינוֹבָה  בולגריה  2.09 מ'         30 באוגוסט 1987      טרם נשבר

                                                                                    רומא

קפיצה לרוחק   גַלִינָה צִ'יסְטְיָאקוֹבָה   ברה"מ    7.52 מ'       11 ביוני 1988          טרם נשבר

                                                                                   לנינגרד

קפיצה משולשת  אִינֶסָה קְרָבֶץ   אוקראינה     15.50 מ'       10 באוגוסט 1995     טרם נשבר

                                                                                          גטבורג    

זריקת דיסקוס  גָבְּרִיאֶלָה רֵיְינש  מזרח גרמניה  76.80 מ'      9 ביולי 1988           טרם נשבר

                                                                                  נאוברנדנבוג (גרמניה)

הדיפת כדור ברזל  נַטָלְיָה לִיסוֹבְסְקָאיָה  ברה"מ 22.63 מ'     7 ביוני 1987           טרם נשבר

                                                                                       מוסקבה

טקסט תמונה : 6 ביוני 1986. האתלט המזרח גרמני יוּרְגֶן שוּלְט (Jurgen Schult) העפיל ב- 6 ביוני 1986 לפסגת היכולת האנושית כשקבע שיא עולם בזריקת דיסקוס (משקל הדיסקוס לגברים הוא 2  ק"ג) למרחק 74.08 מ'. השיא בן 34 שנים שריר וקיים עד עצם היום הזה. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 6 באוקטובר 1985. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 35 שנים. האתלטית המזרח גרמנית מַרִיטָה קוֹךְ העפילה ב- 6 באוקטובר 1985 לפסגת היכולת האנושית של הנשים בריצה למרחק 400 מ' בהישג חסר תקדים של 47.60 ש'. שיא העולם הזה בן 35 שנים שריר וקיים עד עצם היום הזה. שום אתלטית בתבל איננה מתקרבת לשיא העולם הקונקרטי הזה של מריטה קוך. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 27 ביולי 1993. סלמנקה ספרד. האתלט הקובני חָאוְויֶיר סוֹטוֹמָאיוֹר (גובהו האישי 1.96 מ') קובע שיא עולם חדש בקפיצה לגובה לגברים 2.45 מ'. השיא בן 27 (עשרים ושבע) שנים שריר וקיים עד עצם היום הזה. שיא העולם הזה טרם נשבר. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת ברצלונה 1992. האצן האמריקני קווין יאנג מעפיל לפסגת היכולת האנושית וקובע שיא עולם חדש בריצת 400 מ' משוכות בתוצאה 46.78 ש'. שום אתלט איננו מתקרב מאז לשיא הפנטסטי ששריר וקיים בטבלת השיאים של ה- IAAF כבר 24 שנים. (באדיבות IAAF ו- IOC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יום ראשון בשבוע – 30 באוגוסט 1987. האצטדיון האולימפי ברומא בו מתקיימת אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987. הקופצת לגובה הנפלאה הבולגרייה סטפקה קוסטדינובה (Stefka Kostadinova) אז בת 22, קובעת שיא עולם חדש בקפיצה לגובה (בסגנון פוסברי) לנשים 2.09 מ'. היא מעולם לא הצליחה לשחזר את הישגה שמהווה לפי שעה את פסגת היכולת האנושית של הנשים במקצוע הקונקרטי הנדון. שיא העולם הזה מחזיק מעמד כבר 33 (שלושים ושלוש) שנים. שום אתלטית אחרת איננה מתקרבת בעת כתיבת הפוסט הזה לשיא העולם שלה. (באדיבות IAAF  ו- RAI. ארכיון יואש אלרואי).   

הידע המצטבר בתורת האימון במאה השנים האחרונות לצד התפתחות הטכנולוגיה הספורטיבית ועמה ההטבה והשבחת תנאי האימון, כמות ואיכות האימון, הגברת הידע הרפואי והתזונתי, שכלול של ההנעלה וציוד לרבות שימוש במסלולי רקורטאן במוטות אלסטיים בקפיצה במוט העשויים מסיבי זכוכית ו/או סיבי פחמן (במקום מוטות מבמבוק ו/או אלומיניום), וכן שיפור טכניקות סגנון (כמו המעבר מסגנון גלילת בטן בקפיצה לגובה לשימוש בסגנון דיק פוסברי) ושימוש מושכל בכלי הספורט ומזרני נחיתה – השפיעו השפעה דרמטית ומוחצת על שבירת השיאים ואשר מוצאים את ביטויים כמעט בכל אחד מהענפים. היצרן הגרמני אָדִי דָאסְלֶר בעל חברת "אָדִידַאס" (Adidas) שיפר לאין ערוך בראשית שנות ה- 50 את איכות נעלי הכדורגל ואת טיב הכדור המשחק, וגם את איכות נעלי הספורט ונעלי ריצה מסומרות בריצות למרחקים קצרים וארוכים. החרו – הלכו בעקבותיו חברות ההנעלה של "פּוּמָה" (Puma), ומאוחר יותר גם "נָיְיק" (Nike), "רִיבּוֹק" (Rebbock), ו- דִיאָדוֹרָה (Diadora).

הערה אישית : באולימפיאדת מונטריאול 1976 נפגשתי באופן אישי עם ג'סי אואנס. השדר נסים קיוויתי ערך בינינו הכרה בכניסה לאצטדיון האולימפי המרכזי. לחצנו ידיים. הרגשתי צורך לקוד קידה בפניו. התפתחה שיחה קצרה. הוא היה ג'נטלמן ואדיב אולם נדהמתי מכך שהחזיק סיגריה בידיו. ג'סי אואנס סיפר לי כי הוא מכור וכי הוא מעשן כבד. נדהמתי.

טקסט תמונה : אולימפיאדת מכסיקו 1968. סיום ריצת הגמר ל- 100 מ'. המנצח האמריקני גִ'ים הָיְינְס בזמן של 9.95 ש' וסגניו נועלים כולם נעלי ריצה של חברת "אָדִידַאס" (adidas) ומתחרים על מסלול טרטאן מודרני. גֶ'סִי אוֹאֶנְס היה רק יכול לחלום על תנאי תחרות חלומיים כאלה. חברת "אָדִידַאס" פרטנר עסקי של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) השתמשה מן הסתם בצילום הזה לקידום המכירות שלה. (באדיבות IAAF ו- IOC וגם TELEMEXICO). ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אנוכי בסוף שנות ה- 60 של המאה שעברה. קומתי 1.90 מ' ומשקלי 80  ק"ג. שיחקתי בהצטיינות בשלוש ליגות לאומיות בשלושה ענפי ספורט שונים : כדורסל בקבוצת הפועל אשדות יעקב, כדורעף בקבוצת הפועל אפיקים, וכדורגל בקבוצת הפועל טבריה. הבסיס ליכולתי בשלושת ענפי משחקי הכדור היה שילוב של טכניקה קונקרטית וכושר גופני. היה לי ניתור מצוין. יכולתי לגעת בטבעת הסל עם המרפק ולהרים את מרכז הכובד שלי למטר מעל הקרקע, לרוץ 60  מ' בזמן של 7.3 ש', לרוץ 1000 מ' בשלוש דקות, ולעלות על מתח בידיי (באחיזה עילית) 35 פעמים ברציפות. (צילום יעל תג'ר. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : ספר השיאים של גינס בהוצאת כרטא מ- 1986 מספר את הסיפור שלי. (באדיבות כרטא. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 970. הועלה לאוויר ביום ראשון – 3 באפריל 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.