פוסט מס' 983. הצלחת המאבק על דמותה העתידית של מדינת ישראל כחברה עילית דמוקרטית המורכבת ומשותפת לשתי אוכלוסיות יהודית וערבית, מותנית גם ביכולתם וכישרונם ומהירות תגובתם של כוחות הביטחון משטרת ישראל, מג"ב, ויחידות צה"ל לאֶכוֹף עכשיו ו-מייד את משמעת הָחוֹק בעוצמת כוֹח הזרוע ללא רֶתָּע וללא רָחֵם על כנופיות הפורעים הקיצוניות ה-מְנוּבָזוֹת וה-מוּסָתּוֹת, יהודיות וערביות כאחד (!). בַּד בְּבַד על ממשלת ישראל וצה"ל מוטלת חובה עליונה לבוא חשבון נוֹקֵב, עָמוֹק, ומַר ולנהל מלחמת חוֹרְמָה ללא רחמים נגד הָאוֹיֵב העֲמָלֵקִי ה-אֲגָגִי ומנהיגיו השוכן ברצועת עזה (!) מלחמת חוֹרְמָה בדיוק כפי שהטיף לה ו-ערך והוביל אותה בשעתו שמואל הנָבִיא הישראלי הזָקֵן בתקופת שָאוּל הָמֶלֶךְ מול אֲגָג מֶלֶךְ עֲמָלֵק הרצחני כפי שמתועד ו-מסופר בפרוטרוט בספר התנ"ך (שמואל א' פרק ט"ו). שמואל הנָבִיא הדָגוּל היה לא רק איש דָת בר סמכה מהמעלה הראשונה. הוא היה רֵאשִית דָבָר מנהיג האוּמָה בימים ההם לצדו של שָאוּל הָמֶלֶךְ, ו-היה בעל היגיון וניסיון של מדינאי מוכשר בזכות עצמו מרחיק רְאוֹת. שְמוּאֵל הנָבִיא הבין שאין מנהלים שום מו"מ עם מנהיגי ארגוני טרור רצחני ו-מְנוּבָז כמו אֲגָג העֲמָלֵקִי. הדרך היחידה והיעילה לנהל מאבק נגד ארגון טרור רצחני כמו "עֲמָלֵק" הייתה לערוף את ראשו של נחש צפע הוא אֲגָג מנהיג "עֲמָלֵק", וכך אומנם עשה ופעל. אין הנחות למנהיגים של ארגוני רֶצַח. ארגון הטרור הרצחני העזתי "חמאס" וארגון הטרור הרצחני "חיזבאללה" בלבנון הם ה-אויב ה-"עֲמָלֵקי" התנ"כי בתקופה המודרנית. מדהים: עכשיו הוברר בעת מלחמת "שוֹמֵר הָחוֹמוֹת" כי החמאס בנה בשיטתיות ובעקביות ברצועת עזה במשך 7 שנים מאז מלחמת "צוּק אֵיתָן" ב-2014 מדינת-מוּצָב צבאית תת קרקעית מְחוּפֶּרֶת לאורכה ולרוחבה מְרוּבָּה במאות אלפי טילים, רקטות, ו-כטב"מים שנועדו להביא הֶרֶס וחוּרְבָּן ו-לשיגור בבוא העֵת לעבר יישובי מדינת ישראל והכּל בסיוע כספי מסיבי איראני ו-קאטארי, מתחת לחוֹטְמָה של מדינת ישראל ובמידה לא מועטה גם מתחת ל-אָפּוֹ של המודיעין הצבאי הישראלי. פוסט מס' 983. הועלה לאוויר ביום חמישי-13 במאי 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת הפקת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.

הערה 4 : הבלוג yoashtvblog.co.il נחקר ונכתב על ידי במקביל למחקר וכתיבה שלי את 13 כרכי טלוויזיה עבי כרס בנושאים שונים מהיבטים שונים שעוסקים בהתפתחות תעשיית הטלוויזיה בעולם מאז 1884 ובארץ מ- 1961. מאז 1998 אנוכי חוקר, כותב, ועורך את 13 ספרי הטלוויזיה רחבי ההיקף הללו (כ- 130000 / מאה ושלושים אלף עמודים) אשר דנים ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה שהתרחשה בעולם ובארץ". את המחקר והכתיבה  התחלתי בעת השתתפותי ב- WBM 1 (ראשי תיבות של World Broadcasting Meeting) האולימפי שנערך באוקטובר 1998 בסידני – אוסטרליה לקראת אולימפיאדת סידני 2000. מדובר בפגישה מפורטת ומתודרכת היטב שהתכנסה בסידני לפני 19 שנים, נמשכה ארבעה ימים, ונטלו בה חלק 800 נציגים מ- 200 רשתות טלוויזיה מכל רחבי תבל בראשות ה- Host broadcaster הלוא היא קבוצת הטלוויזיה האוסטרלית המצוינת SOBO (ראשי תיבות של Sydney Olympic Broadcasting Organization). קבוצת SOBO הייתה הגוף האחראי על הפקת וייצור סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי של אולימפיאדת סידני 2000. הפגישה הטלוויזיונית הבינלאומית הזאת הקרויה WBM 1 ב- 1998 ופגישת ה- WBM 2 ב- 1999 (שתיהן התקיימו כאמור בסידני), עסקו בפרוטרוט בהכנות הארגוניות הקפדניות והסבוכות מנקודות מבט טכנולוגיות ולוגיסטיות של הפקת שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים ההם (כאמור בהובלת SOBO) של אולימפיאדת סידני 2000 הרחוקה מאוד מגבולות מדינת ישראל.

פרולוג.

אנוכי בן 83 מתבונן בעָבָרִי ומאמץ היום במידה לא מועטה את חוות דעתו והשקפת עולמו של שלמה המלך אודות אחד מפרקי הסיום של חייו כפי שבאה לידי ביטוי בספר התנ"כי "קֹהֶלֶת" פרק א', וגם את חוות דעתה של הסופרת האוסטרלית קולין מקאלוג (Colleen McCullough, 2015 – 1937), העוסקת באחד השלבים בחיינו החולפים, אותה הביעה בספרה המעניין "ציפורים מתות בסתר" (The thorn birds).  הספר יצא לאור ב-1977.

טקסט תמונה : השנים האחרונות שלי היכן שהוא בסביבות שנת ה- 2000 כעיתונאי בשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 21 שנים. זוהי עמדת השידור שלנו בהיכל הספורט הממוקם בשכונת יד אליהו בתל אביב בעת אחד מהשידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א ב- גביע אירופה לקבוצות אלופות בטרום עידן ה- Euroleague. זיהוי משמאל לימין : השדר המוביל מאיר איינשטיין ז"ל, הפרשן אלי סהר יבד"ל, ואנוכי (מימין) מוביל ו-מנווט, ו-מנהל ועורך את שידורי הספורט בימים ההם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. (צילום ראובן שוורץ. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

———————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 983 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 13 במאי 2021.

———————————————————————————————-

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת את מקום עבודתי שהיה פעם ביתי השני (ולפעמים גם הראשון) לאחר מינויו העלוב והמופרך של איש כה בלתי מוכשר בשם יוסף בר-אל באביב 2002 לתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון. אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל שרון, זאת שהציבה אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ב- מארס / אפריל 2002 כ- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני המודח לפניו תא"ל במיל. רָן גָלִינְקָא, ואח"כ העניקה לו ליוסף בר-אל מינוי של קבע למשרה הרָמָה לתקופה של חמש שנים מ- 2 ביוני 2002 עד 2 ביוני 2007, התעשתה (גם אם מאוחר מידי), והדיחה וסילקה אותו לאלתר מכהונתו כמנכ"ל רשות השידור ב- 2 במאי 2005 באשמת שחיתות ושוחד מסך. היועץ המשפטי של הממשלה דאז מני מזוז תמך תמיכה נחרצת בהדחה ההיא. יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור פתטי ברמה ירודה חסרת תקדים מכל היבט הודח בצדק ע"י ממשלת ישראל לירכתיים האפלוליים של השידור הציבורי. שָם היה מקומו בפינה חשוכה של השידור הציבורי שבראשו ניצב שלוש שנים על פי פקודה וצַו של ראש הממשלה דאז ב- 2002 אריאל שרון, ועל פי המלצה חמה של השר רענן כהן הממונה מטעם הממשלה דאז על ביצוע חוק רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור סוּלָק ו- הוּדָח מנכ"ל רשות שידור מכהן. זה היה יוסף בר-אל. היה מדובר באיש נֶפֶל שלא שָב עוד מעולם לאף תפקיד ולשום שירות פעיל ברשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 983. 

1. הבלוג הקונקרטי הזה yoashtvblog.co.il מכיל כ- 1.000000 (מיליון) קוראים/ נכנסים/מתעניינים. נתון מפתיע מפני שלא הערכתי בתחילת מִיסוּדוֹ באוגוסט 2012 כי ציבור כל כך גדול מתעניין במחקר ובכתיבה שלי המתארים את פועלה רָבַּת היבטים של תעשיית הטלוויזיה בארץ ובעולם.

2. הבלוג הוא עבודה מִשְנִית שלי. העיקרית עוסקת במחקר וכתיבת סדרה דוקומנטארית על ידי מאז 1998, ואשר קרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה 13 ספרי טלוויזיה שונים עבי כרס שעוסקים בתולדות תעשיית הטלוויזיה מהיבטים רבים ושונים, בעולם מאז ראשית שנות ה- 30 של המאה הקודמת, ובארץ מאז 1966 שנת הקמתה של הטלוויזיה הלימודית ו- 1967 תאריך בריאתה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, זאת שכונתה בראשית דרכה "הטלוויזיה הכללית". לצורך מחקר וכתיבת "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" ראיינתי כ- 2500 אנשים בארץ ובעולם. 13 הספרים כוללים בתוכם כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב A4 ו-יותר מרבבה של צילומים תיעודיים. המחקר והכתיבה של הנ"ל אמורים להסתיים ב- 2021 ו/או לכל המאוחר 2022.    

3. בֵּן חָכָם יְשַמַּח אָב ובֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ (ספר מִשְלֵי, פרק י', פסוק א'). מִיסוּד המלוכה הישראלית בתום תקופת השופטים, והמלכתו של שָאוּל בֶּן קִיש חקלאי צעיר בשנות ה- 20 המוקמות שלו למֶלֶךְ הראשון בהיסטוריה התנ"כית ע"י שמואל הנביא הזקן, הוא מסמך דרמטי מרתק שנולד רצוף תקוות ומסתיים בטרגדיה נוראית. שָאוּל הַמֶלֶך המצביא הֶאָמִיץ של עַם ישראל ושלושת בניו יוֹנָתָן, יִשְוִוי, ו- מַלְכִּישוּעַ נהרגים בקרב הקשה נגד פלשתים בהר הגלבוע הסוכך על עמק יזרעאל המזרחי. צבאות ישראל מובסים ונסים משדה הקרב. שיעור בתנ"ך ממבט אחר (5). תריסר שנים הורו ו-לימדו אותנו מוֹרֵינוּ תורה + נביאים + כתובים אבל לא הגידו לנו את כל הַאֶמֶת שמסופרת בתנ"ך ולא ניתחו עבורנו עבור תלמידיהם את לקחי ההיסטוריה התנ"כית . פוסט מס' 983. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום חמישי – 13 במאי 2021.

פוסט מס' 983. הצלחת המאבק על דמותה העתידית של מדינת ישראל כחברה עילית דמוקרטית המורכבת ומשותפת לשתי אוכלוסיות יהודית וערבית, מותנית גם ביכולתם וכישרונם ומהירות תגובתם של כוחות הביטחון משטרת ישראל, מג"ב, ויחידות צה"ל לאֶכוֹף עכשיו ו-מייד את משמעת החוק בעוצמת כוח הָזְרוֹעַ ללא רֶתָּע וללא רָחֵם על כנופיות הפורעים הקיצוניות ה-מְנוּבָזוֹת וה-מוּסַתּוֹת, יהודיות וערביות כאחד (!). בַּד בְּבַד על ממשלת ישראל וצה"ל מוטלת חובה עליונה לבוא חשבון נוֹקֵב, עָמוֹק, ומַר ולנהל מלחמת חוֹרְמָה ללא רחמים נגד האויב הרצחני העֲמָלֵקִי ה-אֲגָגִי ומנהיגיו השוכן ברצועת עזה (!) מלחמת חוֹרְמָה בדיוק כפי שהטיף לה ו-ערך והוביל אותה בשעתו שמואל הנָבִיא הישראלי הזָקֵן בתקופת שָאוּל הָמֶלֶךְ מול אֲגָג מלך עֲמָלֵק כפי שמתועד ו-מסופר בפרוטרוט בספר התנ"ך (שמואל א' פרק ט"ו). שְמוּאֵל הנָבִיא הדָגוּל היה לא רק איש דָת חָכָם בעל יוֹשְרָה ובַר סמכה מהמעלה הראשונה. הוא היה רֵאשִית דָבָר מנהיג האוּמָה בימים ההם לצִדוֹ של שָאוּל הָמֶלֶךְ, איש בעל היגיון של מדינאי מוכשר, החלטי, חָכָם, ונָבוֹן בזכות עצמו מצויד ב-ניסיון והבנה פוליטית ומדינית מרחיקת רְאוֹת. שְמוּאֵל הָנָבִיא הבין ש-אֵין מנהלים שום מו"מ עם מנהיגי ארגוני טרור רצחניים ו-מְנוּבָזִים כמו אֲגָג העֲמָלֵקִי. הדרך היחידה והיעילה לנהל מאבק נגד ארגון טרור רצחני כמו "עֲמָלֵק" הייתה לערוף את ראשו של נחש צפע הוא אֲגָג מנהיג "עֲמָלֵק", וכך אומנם עשה ופעל. אין הנחות למנהיגים של ארגוני רֶצַח. ארגון הטרור הרצחני העזתי חמאס וארגון הַטֶרוֹר הרצחני "חיזבאללה" בלבנון הם ה-אוֹיֵב "העֲמָלֵקי" הרצחני בתקופה המודרנית וכך יֵש להתייחס אליהם ואל מנהיגיהם. מדהים: עכשיו הוּבְרָר בעת מלחמת "שומר החומות" כי החמאס בנה בשיטתיות ובעקביות במשך 7 שנים ברצועת עזה מאז מלחמת "צוק איתן" ב-2014 מדינת-מוּצָב צבאית תת קרקעית מְחוּפֶּרֶת לאורכה ולרוחבה ו-מְרוּבָּה במאות אלפי טילים, רקטות, ו-כטב"מים שנושאים משימה ו-כתובת אחת: הֶרֶס וחוּרְבָּן של יישובי מדינת ישראל והחברה הישראלית. והכל בסיוע כספי מאסיבי איראני ו-קאטארי מתחת לחוטמה של מדינת ישראל ובמידה לא מועטה גם מתחת ל-אָפּוֹ של המודיעין הצבאי הישראלי. פוסט מס' 983. הועלה לאוויר ביום חמישי-13 במאי 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

אין יום שחולף מבלי שאנוכי קורא, מעיין, ולומד פרקי תנ"ך בעצמי. אין אושר גדול יותר מללמוד תורה גם מעבר לגיל גבורות.

שָאוּל הַמֶלֶךְ, שְמוּאֵל הַנָבִיא הַזָקֵן, ו-דָּוִד בֶּן יִשַי בֵּית הַלַּחְמִי.

ההיסטוריה הטרגית של שאול המלך במסגרת יופי ואסתטיקה תנ"כיים, היא מעֵין התבוננות בתנ"ך ממבט אחר (מס' 5). התבוננות שמגלה סיפור היסטורי מדהים. סיפור שמתעד את ראשית מיסוד מוסד המלוכה לראשונה בעם ישראל, הלוא היא המלכתו של שָאוּל בֶּן קִיש לפני כ- 3000 (שלושת אלפים) שנים ע"י המִמְסַד הדתי בראשות שמואל הנביא הזקן. שינוי שיטת הממשל בישראל התנ"כית ע"י שמואל הנביא הזקן מעידן "שופטים" לתקופת "מלוכה", נעשתה בהתלהבות עממית גדולה מלווה בתקוות רבות. המאיץ הראשי לשינוי שיטת הממשל משופטים שמנהלים את חיי העם למלך יחיד, נגע לשני שופטים מושחתים נוטלי שוחד יוֹאֵל ואָבִיָה, בניו של שמואל הנביא הזקן שנחשב לצדיק הדור. לעם נמאס משופטים ש- מטים משפט. השתתפותם של שלושת גיבורי העלילה הראשיים שאול המלך, שמואל הנביא הָזָקֵן, ודָּוִד בֶּן יִשַי בֵּית הַלַּחְמִי באירוע ההכתרה ההוא של שאול למלך, התרחש כאמור לפני כ- 3000 שנים, ו- הופכת אותו לדרמטי ומסקרן. מדובר בהמלכתו של בחור צעיר עוּל ימים בשם שָאוּל בֶּן קִיש, חקלאי פשוט ללא כל יומרות פוליטיות משבט בנימין למֶלֶךְ על עם ישראל. שָאוּל בֶּן קִיש הוא המלך הראשון בתולדות האומה. שאול בן קיש כנראה בשנות ה- 20 הראשונות של חייו היה גבר צעיר יפה וגבוה ומי שניחן בהופעה פיזית מרשימה. התגלות שמצאה חן בעיני שמואל הנביא הזקן, אולם המועמד למלך היה מטבע הדברים טירון מוחלט בהבנת ענייני מדיניות של מַלְכוּת לאומית, מדיניות חוץ פלוס מדיניות צבאית, ולבטח תמים בניהול ענייני פנים של חצר מלכות תככנית. ברור היה, וזה החשוב מכל, כי שאול היה נעדר כל ניסיון ניהולי קודם ברמה מדינית ופיקוד מהיבט צבאי וכנראה בעל אופי חילוני מידי לטעמו של הממנה אותו שמואל הנביא הזקן. המלכתו של שאול למלך הראשון בהיסטוריה של עַם ישראל בתקופת התנ"ך ע"י הממסד הדתי בראשות שמואל הנביא הזקן נעשתה בנסיבות אזרחיות חסרות תקדים, כאמור בעקבות מיאוס ומֶרִי נגד שופטי בתי המשפט בחסות כוהני דת בימים התנ"כיים ההם, ובראשם דווקא שני בניו השופטים המושחתים של אותו שמואל הנביא הזקן, יוֹאֵל ואָבִיָה. שמואל הנביא הזקן היה בעת ההיא המנהיג הרוחני – דתי רב המוניטין וראשון במעלה של עם ישראל. הוא נחשב לאדם רָם מעלה בעל סמכות מוסרית גבוהה, וכיהן גם כשופט עליון שהסתובב בכל ארץ ישראל ופתר ו- הכריע משפטים אזרחיים בדיני מחלוקות בישובים שונים בארץ (ספר שמואל א' פרק ז'). שָאוּל בֶּן קִיש מתואר ע"י הסופר התנ"כי בספר שמואל א', פרק ט', פסוק 2, ככתוב כלהלן : "…שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מעל העם…". שָאוּל נשלח ע"י אָבִיו קִיש לחפש את האֲתוֹנוֹת של המשפחה שהלכו לאיבוד. שמואל הנביא הזקן שנתקל בו באקראי כל כך מתרשם מהופעתו הגופנית האטרקטיבית עד שהוא מחליט להמליך את שאול למלך על פי צַו אֶלוִֹהי. מדהים ששמואל הנביא מנהיג רוחני – דתי בעל ניסיון חיים רב מדיני, צבאי, חברתי, כלכלי, וגם דתי מחליט להמליך למלך על עם ישראל דווקא חקלאי פשוט ונאיבי נעדר כל ניסיון של ניהול מדינה ומנהיגות שלטונית אולם בעל חזות נאה. תארו לעצמכם את כוהני הדת שלנו שרים בממשלת בנימין נתניהו יעקב ליצמן ו- אריה דרעי יחדיו עם יו"ר וועדת הכספים של הכנסת משה גפני מחליטים להמליץ בפני הנשיא ראובן "רובי" ריבלין לבחור באברך – דוגמן יפה תואר, שפגשו באקראי ברחוב לתפקיד ראש ממשלת ישראל, רק מפני שהוא גבוה משכמו ומעלה מכל העם ורחב כתפיים. ההעדפה המלכותית של שמואל הנביא הַזָקֵן, מי שמשמש וועדת איתור של איש אחד מטעם אלוהים למציאת מלך לעַם ישראל, וההחלטה לבחור בשאול בן קיש החקלאי "החתיך" משבט בנימין בעל הופעה נאה שמחפש את אתונותיו, ועל פי דעתו של שמואל הנביא הזקן נועד להיות מלך, היא לא פחות ממדהימה (!). מדובר בשיפוט מדיני – מלכותי מוזר ותמוה של ה- מֵמָנֵה הנסמך רק על מראה עיניים ללא כל שיחה מוקדמת עם המועמד עצמו למשרה הרמה. מדובר בחזון שנע על תפר דק שמפריד בין דִמְיוֹן לסיפור.

לצעד המדיני הנועז והדרמטי של שמואל הנביא הזקן להפוך את עם ישראל למונרכיה – ממלכתית בה ריכוזו של כל הכוח הפוליטי נמצא בידיו של אדם אחד, מלך, שליט כל יכול, קדם שלטון דתי של שופטים מושחתים בראשות דווקא שני בניו של שמואל הנביא איש המוּסָר וְהַצֶדֶק, יוֹאֵל ואֲבִיָה (שניהם שימשו שופטים באזור באר שבע). ההיסטוריון התנ"כי מעיד על שניהם, כהַאי לִישָנָא, ללא חשבון לאביהם בזו הלשון בספר שמואל א', פרק ח', פסוק 3, כלהלן : "…ולא הלכו בניו בדרכו ו- יִטוּ אחרי הבצע, ו- ייקחו שוחד, ויָטוּ משפט…". העַם דרש הקמת ממשל חדש במקום שופטים מושחתים. זקני ישראל נציגי האומה הישראלית ההיא ביקשו משמואל הנביא הזקן למַסֵד את מוסד המלוכה (ספר שמואל א', פרק ח', פסוק 4). שמואל הנביא מזהיר את זקני ישראל מפני שיטת ממשל מלוכנית שנושאת אופי של שלטון יחיד דיקטטורי ומנמק את אזהרתו בנימוקים אזרחיים כבדי משקל מפני שלטון יחיד של טוטאליטאר. (ספר שמואל א' פרק ח', פסוקים 19 – 9). זקני ישראל אינם מקבלים את ההסבר והניתוח של שמואל הנביא שכאמור עוסקות במגרעות של שלטון מלוכני ואומרים לו כהאי לישנא : "…וַיְמֲאָנוּ הָעָם לִשְמוֹעַ בְּקוֹל שְמוּאֵל ויֹאמְרוּ לֹא כִּי אִם מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ, והָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכֹל הַגּוֹיִים, וּשְפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמוֹתֵינוּ…" (ספר שמואל א', פרק ח', פסוקים 20 – 19). ובכן, שמואל הנביא הזקן בעל ניסיון וידע במבנה פוליטי של מדינתו ארץ ישראל, נכנע לבסוף לרצונו של רוב העַם. עניין אותי להיווכח כי לאחר השלמתו של שמואל הנביא הזקן עם רצון העם במלוכה והשלמת הליך טקס הכתרתו של שאול למלך, הוא שמואל הנביא מוצא צורך להתפאר באבחנתו, בטביעת העין שלו וב- בחירתו שלו בשאול בן קיש הצנוע (בשפת התנ"ך "נחבא אל הכלים") למלך ככתוב בספר שמואל א' פרק י' פסוק 24, "…ויאמר שמואל אל כל הָעָם, הראיתם אשר בחר בו ה', כי אין כמוהו בכל העם, ויריעו כל הָעָם ויאמרו יחי המלך…". צריך להסביר כאן כי באותו ספר שמואל א' פרק י' פסוק 23, מוצא ההיסטוריון הסופר התנ"כי צורך להדגיש שוב את הופעתו מושכת תשומת לב של שאול המלך, "…ויתייצב בתוך העם, ויגבה מכל העם משכמו ומעלה…". כמו כן מוצא ההיסטוריון והסופר התנ"כי לנחוץ לספר בספר שמואל א' פרק י', פסוק 27, כי חלק מהעם אותו מכנה ההיסטוריון הסופר התנ"כי, "בני בליעל…", לעג ו- ביזה את המלכתו של שאול למלך, ואף לא הביא לו מנחה כמקובל בימים ההם. אף על פי כן שאול המלך שעד למחלוקת בעם אודות הכתרתו למלך, מחריש, ועובר על כך לסדר היום. ועוד דבר : הסופר התנ"כי מבקש להדגיש עוד בספר שמואל א' פרק י', פסוק 23 כי שמואל הנביא ממסמך ו- מתעד את המלכתו של שאול למלך בספר מיוחד ומסביר לעם את חוֹק המלוכה ואת החובות שהחוק מטיל על העם כלפי מַלְכּוֹ, ועל הַמֶלֶךְ כלפי עמו. לא ככה לימדו אותנו תנ"ך. ועוד הערה : ייתכן מאוד, לפי דעתי אין ספק בכך, כי שמואל הנביא הזקן שמע את אותן קריאות הזלזול של אותם "בני "בליעל…", ולכן מתעקש על מהלך הכתרה נוסף של שאול למלך כדי שלא יערערו עוד על מלכותו, כמצוין בספר שמואל א' פרק י"א, פסוקים 15 – 14, "ויאמר שמואל אֶל הָעָם, לכו ו- נֵלְכָה הַגִּלְגָּל, ונְחַדֵּש שָם את המלוכה. וילכו כל הָעָם הַגִּלְגָּל וימליכו שם את שָאוּל לפני ה' בגלגל, ויזבחו שם זְבָחִים שלמים לפני ה', וישמח שם שָאוּל וכל אנשי ישראל עד מאוד". אין לקנא בשאול המלך הטרי חסר הניסיון שנקלע לתקופה שלטונית קשה, רוויית אקלים של אלימות רבה מחוץ וגם מבית. 

ובכן שָאוּל בֶּן קִיש, כאמור חקלאי פשוט ואיש עָנָיו וצנוע משבט בנימין, נעדר כל השכלה מדינית, פוליטית, וצבאית, מי שבכלל חיפש את אתונות המשפחה, דווקא עליו הטיל שמואל הנביא אחריות עצומה להיות ל- מֶלֶךְ של עַם ישראל. ההחלטה המלוכנית הדרמטית חסרת התקדים בנסיבות הזמן ההוא (לפני כ- 3000 שנים) של שמואל הנביא להמליך את החקלאי הצעיר שאול למלך היא סנסציונית נטולת הסבר, שמסתכמת בסלוגן, "…שאול הלך במצוות אביו קיש לחפש את אתונות ומצא את המלוכה…". מדהים. אין שום פלא כי שאול המלך הצעיר החדש מבולבל מאוד ממהלך המינוי המלכותי המחמיא המפתיע שגורר עמו נשיאה בכובד האחריות הלאומית מדינית וצבאית, ואומר לממנה שלו שמואל הנביא כהן דת וותיק ומפורסם ושופט עליון ידוע בעם ישראל בפליאה, כלהלן, "למה דווקא אני…?".  בלשון תנ"כית זה נשמע כך : "…הלוא בן ימיני אנוכי, מקטני שבטי ישראל, ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי בנימין, ולמה דיברת אלי כדבר הזה…?" (ספר שמואל א', פרק ט', פסוק 21). מאוחר יותר הוברר כי המלכתו של שאול ל- מלך על עם ישראל  ע"י שמואל הנביא ובחירתו לתפקיד רב האחריות כמנהיג לאומי הייתה בחירה טרגית. לא ככה לימדו אותנו תנ"ך.

שאול המלך נחשף כמֶלֶךְ רָדוּף, חסר ביטחון, קנאי, וחשדן שמקדיש חלק ניכר מזמנו כדי לרדוף ולהרוג את דוד בן ישי קנדידט למלך ישראל, ומי שהיה פעם נעים זמירות ו- נגן החצר שלו בכינור, כפי שכתוב מפורשות ובפרוטרוט בספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוקים 23 – 15. שאול המלך הופך לקנאי וחשדן אובססיבי, מלך קטנוני ו- מטורף ללא תקנה, שנעלב עד עמקי נשמתו, ויוצא מדעתו מקנאה לאחר הקרב המפורסם ההוא בעמק האלה, בו מכריע הנער דוד בן ישי "החתיך" יפה תואר בן 17 אולי 18, לבוש בגד קל ומצויד ברוּגָטְקָה וכמה חלוקי אבנים בלבד בקרב פנים אל פנים את גֹלְיָת הפלישתי הענק גדל הגוף, המזוין בשריון מכף רגל ועד ראש ומי שמחזיק בידיו חנית וחרב. ניצחונו הסנסציוני של דוד בן ישי על גֹלְיָת כשהוא משגר אליו באומץ לב, ללא יראה, ובביטחון טקסט בטרם הקרב פנים אל פנים, "…אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנוכי בא אליך בשם ה' צבאות אלוהי מערכות ישראל אשר חרפת…", נחרת מייד בלב האומה הישראלית לדורי דורות. לא היה כל ספק כי דוד בן ישי בניצחונו האישי על גלית הפלישתי בזירת עמק האלה גנב את ההצגה המלכותית ואת כל תשומת הלב הציבורית משאול המלך. בתום הקרב המפורסם יצאו הנשים המחוללות בכל ערי ישראל לקראת שאול המלך המצביא המנצח שהביס את צבא פלישתים, אולם שרו את הסלוגן, "…הִכָּה שָאוּל באֲלָפָיו ודָוִד ברִבְבוֹתָיו…", ככתוב בספר שמואל א' פרק י"ח, פסוקים 6 ו- 7. ומוסיף הסופר התנ"כי של העת ההיא, כלהלן : "…ויִחַר לשָאוּל מאוד, וַיֵּרַע בעֵינָיו הַדָּבָר הזה, ויֹאמֶר נתנו לדָוִד רְבָבוֹת ולִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים, ועוֹד לוֹ אַךְ הַמְלוּכָה. ויהי שָאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד מֵהַיוֹם הַהוּא וָהָלְאָה",  ככתוב בספר שמואל א' פרק י"ח פסוקים 8 ו- 9. שאול הפך חיש מהר למלך פָנָטִי בשנאתו וקנאתו בדוד בן ישי. הוא לא שכח לעולם לדוד בן ישי את הסלוגן ההוא שהגו לטובתו מחוללות ורקדניות ישראל. לא ככה לימדו אותנו את התנ"ך.

שאול המלך הפך למלך מבוהל, רָדוּף, וחַשְדָן שחשש לכיסאו גם מפני בני משפחתו הקרובים לו ביותר כולל בנו הבכור יונתן. לא עניין אותו כמלך שום דבר חוץ מנאמנות מוחלטת של משפחתו, חצר המלכות, והציבור לכיתרו. צריך לעיין בספר שמואל א' פרק י"ד ואת פסוקים 44 – 42 כדי להבין עד כמה היה שאול המלך לחוץ. באחת הסיטואציות הצבאיות – דתיות בו חושב שאול המלך כי בנו יונתן הפר פקודה שלו, הוא קובע באופן חד משמעי ואומר, "…כה יעשה אלוהים וכה יוסיף כי מות תמות יונתן…". יונתן ניצל מגזר דין מוות שהטיל עליו אביו המלך ברגע האחרון ע"י הָעָם שמשיב ל- מַלְכּוֹ חד משמעית בזו הלשון : "…ויאמר העם אל שאול, היונתן ימות אשר עשה ישועה הישועה הגדולה הזאת בישראל, חלילה חי ה' אם יפול משערת ראשו ארצה, כי עם אלוהים עשה היום הזה, ויפדו העם את יונתן ולא מת…" (ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק 45). באותה הנשימה מתאר הסופר התנ"כי בספר את אומץ לבו של שאול המלך ואת יכולותיו הצבאיות לאחר שהוא נלחם בהצלחה בכל אויביו, במואב, בני עמון, אדום, מלכי צובה, פלישתים, ועמלק (ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוקים 49 – 46). שאול המלך יוצא ממש מדעתו בגין הידידות וההערצה שרוחש בנו הבכור יהונתן לדוד בן ישי. באחד הסכסוכים והריבים הרבים בין שאול המלך לנו יונתן, הוא נוזף בו קשות ככתוב בספר שמואל א' פרק כ' בפסוקים 35 – 30, "…בן נַעֲוַת המרדוּת, הלא ידעתי כי בוחר אתה ל-בן ישי לבושתך ולבושת ערוות אמך. כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תיכון אתה ומלכותך, ועתה שלח וקח אותו אלי כי בן מוות הוא…". כשיונתן שואל את אביו שאול המלך, "…לָמָּה יוּמַת מֶה עָשָה…", מאבד שאול את עשתונותיו ומטיל את החנית שלו בבנו יונתן. סיפור בלתי ייאמן. ברור לכל ששאול הוא מלך הוא סכיזופרן מטורף חולה נפש. בסוף פרק י"ד בספר שמואל א', עורך הסופר התנ"כי הכרה בקצרה לקורא עם משפחתו של שאול המלך בן שבט בנימין אשתו אחינועם בת אחימעץ וחמשת ילדיו שלושה בנים יונתן, ישווי, ומלכישוע ושתי בנות מֵרָב ומִיכַל, וכן מדווח לראשונה לקורא כי אַבְנֵר בֶּן נֵר הוא שר הצבא של המלך שאול. הסופר התנ"כי מדגיש את הייחוס המשפחתי ומדווח לקוראיו כי נֵר אביו של אַבְנֵר הוא אחיו של קִיש אָבִי שָאוּל. זה לא היה סוד כי מלכי ישראל שאול, דוד, ושלמה הקיפו את עצמם בבני משפחתם הקרובים שניהלו את חצר המלוכה ואת המוכשרים ביותר הפקידו על הצבא ומינו אותם לרמטכ"לים ושרי הביטחון שלהם. כמו כן מספר הסופר התנ"כי לקורא אינפורמציה מדינית – צבאית חשובה בספר שמואל א' פרק י"ד , בפסוק 52 האחרון בפרק הנדון, כלהלן : "ותהי המלחמה חזקה על פלישתים כל ימי שאול, וראה שאול כל איש גיבור וכל בן חיל ויאספהו אליו". הסופר התנ"כי מוביל את הקורא אט – אט לקרב האחרון של שאול המלך האמיץ נגד פלישתים בגלבוע שם נִסְפָּה עם שלושת בניו יונתן, ישווי, ומלכישוע. לא ככה לימדו אותנו תנ"ך.

ספר שמואל א', פרקים ט"ו + ט"ז מספרים על היחסים הרעועים ששררו בין שאול המלך לבין ראש הממסד הדתי בארץ ישראל שמואל הנביא הזקן מי שהמליך בשעתו את שאול למלך על עם ישראל. מדובר בפסוקים קשים שמתארים את עומק המחלוקת בין הממשל המלוכני בראשות שאול המלך לבין הממסד הדתי. בראשית פרק ט"ו בספר שמואל א' מצווה שמואל הנביא הזקן על שאול המלך ציווי בלתי אנושי בעליל, להשמיד את העם העמלקי עד היסוד, בזו הלשון, "…כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים. עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו, ואל תחמול עליו והמתה מאיש עד אישה, מעולל ועד יונק, משור ועד שה, מגמל ועד חמור…". שאול המלך מקיים את פקודתו של שמואל הנביא הזקן כמעט כלשונה, "…ויך שאול את עמלק מ-חווילה בואך שור אשר על פני מצרים, ויתפוש את אגג מלך עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב. ויחמול שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב, ולא אבו החרימם וכל המלאכה נְמִבְזָה ו-נָמֵס אותה הֶחֱרימוּ…". שמואל הנביא הזקן יוצא מדעתו מפני ששאול המלך מפר בגלוי וביודעין צו אלוהי המורה לו להשמיד את עמלק מתחת לפני השמיים כדי לא להותיר לו זכר (!). פסוקים 34 – 20 בפרק ט"ו בספר שמואל א' מתארים את הקרע העמוק שהתהווה בין שמואל הנביא הזקן לשאול שנחשף כמֶלֶך רחמן מידי בעת מלחמת הדָמִים לחיים ולמוות בין צבא ישראל לעמלק האכזרי. אין זה פשוט לשָאוּל הַמֶלֶך לשמוע את הכהן הראשי שלו שמואל הנביא, מי שהמליך אותו למלך, אומר לו באחת הפגישות ביניהם, כהאי לישנא, "…לא אשוב עמך כי מאסתה את דבר ה', וימאסך ה' מהיות מלך ישראל…", ונִפְנֶה ממנו. שאול המלך שנדהם מדבריו הקשים והחמורים של שמואל הנביא מחזיק בחוזקה בבגדו של שמואל הנביא ועוצר אותו מלכת ממנו. הוא מתחנן בפני הנביא הזקן כי לא ינטוש אותו. הבגד של שמואל הנביא נקרע. שמואל הנביא לא עוצר ויורה, "…קרע ה' את מַמְלְכוּת מעליך היום ונתנה לרעך הַטּוֹב ממך…". שמואל הנביא הזקן מחליט לעשות את מה שלא עשה שאול המלך : הוא מוציא להורג את אֲגָג מלך עמלק בשיסוף גרונו. בטרם מבקש שמואל הנביא הזקן מחיילי שאול המלך להגיש לו את אֲגָג, ולפני טקס ההוצאה להורג, הוגה שמואל הנביא הזקן את אחד הסלוגנים המפורסמים ביותר בתולדות התנ"ך כשהוא פונה ל- אֲגָג העמלקי צוֹרֵר ישראל, וכה אומר לו : "…כַּאֲשֶר שִכְּלָה נָשִים חַרְבֶּךּ, כֵּן תִּשְכַּל מִנָשִים אִמֶּךּ…", ואז משסף את גרונו.

טקסט תמונה : ציור של הצייר הצרפתי גוסטב דורה מה- 119 המתאר את הוצאתו להורג של אֲגָג המלך העמלקי צורר ישראל  (כורע על ברכיו ומתחנן על חייו בפני שמואל הנביא) ע"י לוחמי יהודה וישראל בפקודת שמואל הנָבִיא הזקן (משמאל), שהיה גם פוליטיקאי ו-מדינאי מזהיר שהרחיק רְאוֹת. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל : "כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ, כֵּן – תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ", וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג לִפְנֵי ה', בַּגִּלְגָּל. הצייר הצרפתי הנודע והמוכשר גוסטב דורה, הנפיש עבורנו סצנות תנ"כיות רבות והעניק להן דמיון ו- וויזואליה מרשימים לרבות הציור / תמונה הנ"ל. 

צריך להבין כי היחסים הרעועים בין הממשל המלוכני לבין הממסד הדתי מתרחשים בעת תקופת מלחמות בהן מוליך המצביא שאול המלך לניצחונות חושבים על אויביו. אין פלא כי שָאוּל הָמֶלֶךְ נתפש למצבי רוח קשים של ייאוּש ואכזבה. ואז מציעים לו אנשי חצר המלוכה לאמץ לו מוסיקאי שיודע לנגן בכינור כדי שינעים לו את זמנו וירגיע אותו בעִתות עצב ומשבר. הבחירה המוסיקאלית נופלת על נער צעיר דוד בן ישי מבית הלחמי (אותו הנער ששמואל הנביא הזקן כבר משח אותו למלך הבא של עם ישראל) כפי שהיא (הבחירה בדוד למלך ע"י שמואל הנביא הזקן) מתוארת ברגשנות ובסנטימנטליות בספר שמואל א' פרק ט"ז, פסוקים 23 – 15. שאול המלך מתוודע לנער דוד בן ישי. נוצרת בין שניהם קרבה נפשית הדוקה כמתואר בספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק 21 : "…ויבוא דָּוִד אֶל שָאוּל ויעמוד לפניו וַיֶאֱהָבֵהוּ מאוד ויהי לו נוֹשֵא כֵּלִים…", ואומר בהמשך לישי אביו של דוד, "יעמוד נא דוד לפני כי מצא חן בעיניי". טקסטים מסקרנים ו-מעניינים למרות שמדובר ביחסים בין מלך לבין משרת שלו שהוא מוסיקאי מנגן על כִּינוֹר ופורט על נֵבֶל. לא לימדו אותנו ככה תנ"ך. 

זהו אותו דָוִּד בֶּן יִשַי הנער הצעיר עַז נֶפֶש וגם מוסיקאי מוכשר שהיה לנושא כליו של שָאוּל הָמֶלֶךְ, ו- כפי שהוא מתואר עכשיו בספר שמואל א' פרק י"ז פסוק 12, כמתנדב שחש לסייע למַלְכּוֹ במלחמה בין צבא שאול לצבא פלישתים בעֵמֶק הָאֵלָה, והלך בעקבות שלושת אחיו הגדולים אֱלִיאָב, אֲבִינָדָב, ושַמָּה שכבר התגייסו לצבא שאול המלך. ספר שמואל א' פרק י"ז מתאר היטב לפרטי פרטים את הפגישה הדרמטית שהתקיימה בין הנער דוד בן ישי למצביא שאול המלך שצבאו חנה בעמק האלה כאמור מול הצבא הפלישתי. בפגישה ההיא בה התנדב דוד בן ישי לצאת למלחמה קרב פנים אל פנים מול גֹלְיָת הפלישתי. אני מעיין וקורא את פרק י"ז בספר שמואל א' ומתמלא הערכה והערצה לדוד בן ישי כפי שאנוכי מלא הערכה והערצה לנוער הישראלי המצוין שמתנדב בהמוניו גם היום ב- 2021 לשרת ביחידות הקרביות של צה"ל ביבשה, באוויר, ובים. לא בכדי הפך דוד בן ישי מופת ומודל לחיקוי של הנוער הישראלי לדורותיו. אנוכי נזכר לפתע בנער צעיר קיבוצניק מעין חרוד בשם מאיר הר ציון ז"ל שהתנדב לשרת בצנחנים. אני נזכר פתאום ברזי ברקאי איש רדיו גלי צה"ל וב- בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל שהתנדבו לשרת בסיירת מטכ"ל. אני נזכר באהוד ברק ומשה "בוגי" יעלון שהתנדבו גם הם לשרת בסיירת מטכ"ל. אני נזכר בשני ילדיי האמיצים שהתנדבו לשרת את שירותם הצבאי הקרבי בצנחנים ובגבעתי. אנוכי שרתי שלוש שנים (1959 – 1956) בגדוד 12 של חטיבת גולני. אני נזכר באבא שלי משה אלרואי – בלינדמן ז"ל ואבא של רעייתי אמיל תג'ר שהתנדבו לשרת בארגון "ההגנה", כל אחד במחוזו, אבא שלי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן, ואמיל תג'ר בתל אביב. אני נזכר בנכדי הבכור חייל הנח"ל שלחם במלחמת "צוק איתן" בקיץ 2014 ברצועת עזה. אנוכי נזכר בעוד נכד שלי ששירת שרות קרבי ב-"הנדסה קרבית". עוד נכדה שלי התגייסה לפני שבועות ספורים לצה"ל ועוד נכד שלי מתכונן עכשיו גם הוא להתגייס לצה"ל. אנוכי מתפעם מהמוני צעירי עם ישראל לדורותיהם שהתנדבו לשרת בצבאות ישראל וחֵרְפוּ את נפשם למוות למען הגן על ביטחון האומה.

בתוך ההיסטוריה התנ"כית הדרמטית והמרתקת הזאת של שאול המלך ודוד בן ישי וההיכרות ביניהם, לא ברור מדוע ראה הסופר התנ"כי צורך לפרסם את המֵידָע הבא (סותר ומבלבל), כאילו שאול המלך הרדוף והחשדן לא ידע מי הוא הנער עַלוּם הַשֵם שהכריע את גֹלְיָת הפלישתי בשדה הקרב בעמק האלה, ולכן מבקש מהרמטכ"ל שלו אָבְנֵר בֵּן נֵר לברר את פרטיו, כפי שהאינפורמציה הזאת מתפרסמת שחור על גבי לבן בספר שמואל א' בסופו של פרק י"ז , פסוקים 58 – 55. "…וּכִרְאוֹת שָאוּל אֶת דַּוִד יוצא לקראת הפלישתי אָמַר אֶל אַבְנֵר שַר הַצָּבָא, מי זה הַנַּעַר אָבְנֵר, ויאמר אַבְנֵר חֵי נַפְשְךָ הַמֶּלֶךְ אם ידעתי. ויאמר הַמֶלֶךְ שאל אתה בן מי זה הָעָלֶם. וכשוב דוד מהכות את הפלישתי ויקח אותו אבנר וַיְבִאֵהוּ לפני שָאוּל וראש הפלישתי בידו. ויאמר אליו שאול בן מי אתה הַנָּעַר, ויאמר דָּוִד בֶּן עַבְדִּךָ יִשַי בֵּית הַלַּחְמִי".  לא לימדו אותנו ככה את התנ"ך.

טקסט מסמך : ספר שמואל א', החלק האחרון של פרק י"ז הארוך. לא ברור ולא מובן כיצד, למה, ומדוע אין שאול המלך מזהה את הנער דוד בן ישי בית הלחמי מי שהיה נעים זמירות ונגן כינור אישי שלו, ומי שאח"כ מאוחר יותר הכניע ברוגטקה וכמה חלוקי אבנים את גֹלְיָת הפלישתי עוטה שִֹרְיוֹן מכף רגל ועד ראש בקרב פנים אל פנים המפורסם ורב המוניטין ההוא במישור עמק האלה ליד ירושלים (!), ולכן מבקש מהרמטכ"ל שלו אבנר בֶּן נֵר לבדוק את פרטיו האישיים. לא לימדו אותנו ככה את התנ"ך.

הקריאה והעיון בשני הספרים התנ"כיים שמואל א' ושמואל ב' אודות ההיסטוריה של שאול המלך, אודות הכהן הגדול שמואל הנביא הזקן, ו- אודות דוד בן ישי שנמשח אף הוא למלך ע"י אותו שמואל הנביא הזקן שמשח לפני כן את שאול למלך הם דרמטיים, מעניינים, ומתסכלים כאחד. בעת הקריאה והעיון בשני הספרים האלה אנוכי מבין מחד כי שאול המלך מייחד זמן ניכר מזמנו היקר למלחמת שנאה בדוד בן ישי היפה והמוכשר בו הוא רואה אויב מפני שהוא קנדידט של שמואל הנביא הזקן שנועד לתפקיד מלך. מאידך בנו הבכור של שאול המלך, יונתן, עומד לצדו של דוד בן ישי. העיסוק בידידות נפש עמוקה שנקשרה בין יונתן לדוד מוצאת את שיא ביטויה בספר שמואל א', פרק כ"ג, פסוקים 18 – 14, בעת המרדפים רוויי השנאה והקנאה שמנהל שאול המלך יחדיו עם אוגדה צבאית סדירה שלו שמונה כ- 3000 חיילים (משהו בסדר גודל של שלוש חטיבות צה"ליות) אחרי דוד בן ישי שבורח מפניו למצדות במדבר זיף כפי שכתוב, "…וירא דוד כי יצא שאול לבקש את נפשו ודוד במדבר זיף בחורשה. ויקום יהונתן בן שאול וילך אל דוד ויחזק את ידו באלוהים. ויאמר אליו אל תירא כי לא תִמְצָאֲךּ יד שאול אָבִי, ואתה תמלוך על ישראל, ואנוכי אהיה לך למִשְנֶה וגם שָאוּל אבי יודע כן. ויכרתו שניהם ברית לפני ה', וישב דוד בחורשה ויהונתן הלך לביתו…".

אנוכי הולך לרגע צעד אחד לאחור לפרק כ"ב בספר שמואל א' המתאר בראשיתו את בריחתו של דוד בן ישי וחבורתו, בעצם יחידה – כנופיה צבאית לא סדירה המונה 400 (ארבע מאות) איש ביניהם מרי נפש, אל מערת עֲדֻלָּם. בהמשך פרק כ"ב בספר שמואל א' עוסק הסופר התנ"כי בשאול המלך החשדן שבא בטענות חריפות ובסגנון בוטה ביותר לאנשי הביטחון שלו, שידעו על ברית הידידות שכרתו ביניהם בנו הבכור יונתן ודוד בן ישי ולא סיפרו לו, ואומר להם כלהלן : "…כִּי קְשַרְתֶּם כֻּלְּכֶם עָלַי, ואֵין גֹּלֶה אֶת אָזְנִי בִּ- כְרָת בְּנִי עִם בֶּן יִשַי ואֵין חֹלֶה מִכֶּם עָלַי וְגֹלֶה את אָזְנִי, כִּי הֵקִים בְּנִי אֶת עַבְדִי עלי לאֹרֵב כַּיוֹם הַזֶּה…". לא לימדו אותנו ככה תנ"ך.

ספר שמואל א' פרק י"ג פסוקים 2 – 1 מספר לראשונה על הסד"כ הצבאי המאומן שלו בן 3000 חיילים גיבורי חיל ונאמנים שהחזיק שאול המלך בכוננות תמידית לידו ו- תחת פיקודו של הרמטכ"ל ושר הביטחון שלו אָבְנֵר בֶּן נֵר (שאול המלך ואבנר שר הצבא שלו היו בני דודים בדרגה ראשונה. קיש אביו של שאול ונֵר אביו של אבנר היו אחים, שני בנים לאביאל, שהיה הסבא של שאול המלך) 2000 מהם התגוררו ב- מִכְמָש ובהר בית אל, ו- 1000 היו עם בנו הבכור יונתן בגבעת בנימין. את שאר העם שילח איש לאוהליו. מדובר בהפעלת אוגדה מאומנת שהייתה מורכבת מחיילים ואנשי ביטחון שנאמנים לשאול המלך ולרמטכ"ל של אבנר בן נר. הפעלה של אוגדה צבאית בת 3000 חיילים תבעה מהשלטון המלוכני של שאול המלך ניהול שירותים לוגיסטיים של אספקת מזון ומים, יכולת תנועה של חיילים מאומנים רכובים על גמלים וסוסים, כושר גופני של כלל החיילים בתנאים מדבריים, חלוקה לכוחות משנה, כישרון פיקוד ושליטה וניהול הקרבות ע"י אבנר בן נר ושל הכפופים לו, ויכולת לתקשר בין הפיקוד הראשי למפקדי כוחות המשנה.

בספר שמואל א' פרק כ"ד פסוק א', מאזכר הסופר התנ"כי בפעם השנייה את סד"כ האוגדה בת 3000 חיילים של שאול המלך שיוצא לעוד מרדף אחרי דוד בן ישי במדבר עין גדי. צריך להבין ש- שאול המלך משקיע מאמצים רבים ללכידתו של דוד בן ישי. הסופר התנ"כי מתעד בספר שמואל א' פרק כ"ד את אחד המרדפים המטורפים רווי שנאה וקנאה שמנהל שאול המלך ועמו האוגדה הצבאית שלו בת 3000 חיילים ואנשי הביטחון בראשות רמטכ"ל צבאו אבנר בן נר אחרי דוד בן ישי ואנשיו הנאמנים לו במדבר עין גדי. שאול המלך נכשל במאמציו לתפוש את דוד. פרק כ"ד בספר שמואל א' מספר בפרוטרוט אודות המרדף המלכותי במדבר עין גדי ובצורי היעלים אחרי דוד בן ישי ומתאר במקביל את הנרדף דוד בו ישי ואת סד"כ הכוחות שלו כיחידת קומנדו קלילה שמנתה 400 נאמנים שלמרות הסכסוך רואה בשאול המלך משיח ה' שאין לפגוע בו. זה היה צו עליון של דוד בן ישי המטיל איסור מוחלט לפגוע בשאול המלך למרות הסכסוך הקשה בין שניהם בו מבקש המלך את נפשו של דוד. באחד המרדפים של שאול המלך ואוגדת החיילים שלו בפיקודו של אבנר בן נר במדבר זיף אחרי דוד בן ישי, המתואר בפרק כ"ו בספר שמואל א', בעת מנוחת לילה של כוחות האוגדה העייפים, מנווט דוד בן ישי בחשאי יחדיו עם עוזרו אבישי בן צרויה (אחיו של  יואב בן צרויה, צרויה הייתה אחות דוד) וחודר למחנה האוגדה הלֶאָה הנמה את שנתה. תרדמת אלוהים נפלה על חיילי צבא אבנר בן נר ושאול המלך הרודפים בעקשנות אחרי דוד ואנשיו. דוד בן ישי ואבישי בן צרויה גונבים את צפחת המים ואת חניתו של שאול המלך ונסוגים בהצלחה ממחנה האוגדה. אבישי בן צרויה מציע לדוד להרוג את שָאוּל הָמֶלֶךְ אולם דוד מסרב ועונה לו בזו הלשון, "…ויאמר דוד אל אבישי, אל תשחיתהו, כי מי שלח ידו במשיח ה' ונִיקָה…?", ומוסיף, "…חלילה לי מ- ה' משְלוֹח יָדִי במשיח ה' …!".

בספר שמואל א' פרק כ"ו מתאר הסופר התנ"כי בפעם השלישית את האוגדה הצבאית המאומנת היטב בת 3000 חיילים של שאול המלך, שיוצאת לעוד מרדף אחרי דוד בן ישי שמסתתר עם 600 מאנשיו בגבעת החווילה על פני הישימון של מדבר זיף. יחד עם זאת על הקורא לזכור כי שאול המלך החשדן שהיה עסוק ברדיפתו אחרי דוד בן ישי היה גם עסוק במקביל בהגנה על גבולות המולדת שלו מפני אויבים מבחוץ, בעיקר פלישתים. לכן הטיל על שר הצבא שלו אבנר בן נר להרכיב אוגדה לוחמת סדירה מ- 3000 חיילים הנאמנים לו ואשר תהיה מסוגלת לנוע במהירות ולהגיב מיידית לכל איום מבית ומחוץ. בספר שמואל  א' פרק י"ד, פסוק נ"ב, מדווח הסופר התנ"כי לקורא כלהלן : "…ותהי המלחמה חזקה על פלישתים כל ימי שאול, וראה שאול כל איש גיבור וכל בן חיל, ויאספהו אליו…".

המרדפים של שאול המלך והאוגדה הצבאית המסורבלת שלו (3000 חיילים) אחרי דוד בן ישי וכנופיית הקומנדו שלו הזריזה (600 – 400 לוחמים), נכשלים בזה אחר זה. פרק כ"ד בספר שמואל א' מספר כאמור בפרוטרוט אודות אחד המרדפים האלה באזור עין גדי. דוד בן ישי מהיר היוזמה, המחשבה, התנועה, והביצוע מצליח יחד עם כמה מלוחמי הקומנדו הקרובים שלו להגיע עד לשאול המלך עצמו הישן יחד עם כוחותיו, ולכרות את כנף מעילו, ולסגת משָם בשלום. ראוי להדגיש כאן פעם נוספת כי לדוד בן ישי נקרית שוב ההזדמנות להרוג את שאול המלך המבקש את נפשו, אולם נמנע מלעשות כך ודוחה בעוז את עצת לוחמיו לפגוע בשאול המלך, בזו הלשון, "…חלילה לי מ- ה' אם אעשה את הדבר הזה לאדוני, למשיח ה', לשלוח ידי בו, כי משיח ה' הוא…". ולכן, ראוי להתעכב על השיח הדרמטי שנוצר בעקבות כישלון המִרְדָף ההוא של שאול המלך אחרי דוד בן ישי בין הרודף לבין הנרדף במדבר עין גדי, כמתואר ע"י הסופר התנ"כי בספר שמואל א' פרק כ"ד, פסוקים 22 – 8. ראוי וחשוב לעיין בטקסט טענותיו הקשות של דוד בן ישי שהוא מפנה ל-שאול המלך בגין רדיפתו אותו ללא שום סיבה מוצדקת, ובראשה : "…אחרי מי יצא מלך ישראל ? אחרי מי אתה רודף ? אחרי כלב מת ? אחרי פרעוש ? והיה ה' לדיין ושפט ביני ובינך, וירא ו-יָרֶב את ריבי וישפטני מידך…". ראוי וחשוב גם לעיין בטקסט תשובתו המתנצלת והנרגשת והדרמטית מעומק לבו של שאול המלך וגם מתחננת בפני דוד בן ישי בתום סצנת עוד מרדף כושל, כשהוא אומר, כלהלן : "…ה-קולך זה בני דוד… ?" (וישא קולו ויבך), "…דוד, צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה… ועתה הנה ידעתי כי מלוך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל. ועתה הישבעה לי ב- ה' אם תכרית את זרעי אחריי, ואם תשמיד את שמי מבית אבי…". לא לימדו אותנו ככה תנ"ך.

וכיצד אפשר להסביר את השנאה התהומית המטורפת שרוחש שאול המלך לדוד בן ישי בשעה שהוא מצווה על דוֹאֵג הָאֲדוֹמִי האחראי על כוח האדם המשרת אותו כמלך (בלשון הסופר התנ"כי, "ניצב על עבדי שאול"), פקודה נאצית אכזרית ונוראית, להמית לפי חֶרֶב את כוהני עיר הכוהנים נֹב בראשות הכהן הראשי אחימלך בן אחיטוב מפני שהוא חושד בהם כי העניקו מסתור לדוד בן ישי הבורח מפניו. שאול המלך המטורף, הרדוף, והחשדן מורה לאנשיו להשמיד את נֹב על כל כוהניה, אנשיה, נשיה, טפה, וכל עולליה ו-תינוקיה, וכל חיות הבית של עיר הכוהנים. את צו הרצח המלכותי הנאצי הבלתי חוקי והנוראי הזה של השמדת עיר הכוהנים נֹב על כל יושביה מטיל שאול על עוזריו הקרובים אולם הם מפרים את פקודת רצח ההמונים המתועבת ומסרבים לבצע אותה. מי שמוציא אותה לפועל הוא נָבָל המלך ואחד מראשי צוותי הרועים שלו דוֹאֵג הָאֲדוֹמִי. את הסיפור הנורא הזה מספר לדוד בן ישי אחד הניצולים היחידים, אביתר בנו של הכהן הגדול אבימלך, שהצליח לברוח מה – Massacre, מהטבח המחריד. הטבח הנוראי שעורך שאול המלך בכוהני ואזרחי תושבי נֹב אזרחי מדינתו, מסופר שחור על גבי לבן לפרטי פרטים במלואם, בפרק כ"א בספר שמואל א'. נורא. מחריד. מטורף. בלתי מתקבל על הדעת. לא ככה לימדו אותנו את התנ"ך.

אודה ואתוודה כי תמיד אהדתי את שאול המלך מאז ערך לי ההיסטוריון והסופר התנ"כי בביה"ס היסודי היכרות עם שאול בן קיש בספר שמואל א' בראשית פרק ט'. אהדתי אליו אל שאול המלך המצביא האמיץ גברה שבעתיים בעקבות המפגש המצמרר שלו עם האישה הידעונית בעלת האוֹב בעין דור, שמעלה לו ב- "סְיָאנְס" את דמותו ורוחו של שמואל הנביא הזקן בטרם המלחמה הקשה ההיא נגד פלישתים בהר הגלבוע (ספר שמואל א' פרק כ"ח פסוקים 7 – 3). מדובר במפגש אוֹב נוראי בין שאול מלך עם ישראל עם רוחו של שמואל הנביא בו מבקש המצביא את עצתו של הַמֵת בטרם יציאתו עם צבאו למלחמה האכזרית ההיא נגד פלישתים ממנה לא שָב. הסיבה והחלטת ה- ייאוש של שאול המלך ומצביא העם להעלות את דמותו של שמואל הנביא הזקן ב- "סיאנס" ולבקש את סיועו ותמיכתו של שמואל הנביא נובעת מהעובדה כי הוא התפלל לאלוהים ושאל את עצתו בטרם הקרב בגלבוע נגד פלישתים לאחר שנחרד מגודל ואיכות צבאם, אולם ה' לא ענהו גם בחלומות, גם באורים, וגם בנביאים, ככתוב בספר שמואל א' פרק כ"ח, פסוק 6. שאול המלך והמצביא מבקש נחמה, עצה, ואת תחזית הקרב ב- "סיאנס", אולם רוחו של שמואל הנביא הזקן המת מספרת לו חד וחלק טקסט נוראי אך אף בעל תחזית קודרת, ומועידה לו תבוסה ומוות, גם שלו ושל בניו במלחמה נגד פלישתים, כלהלן, "…ולמה תשאלני ו- ה' סר מעליך ויהי עָרֶךָ. ויעש ה' לו כאשר דיבר בידי ויקרע ה' את הממלכה מידך ויתנה לרעך דוד. כאשר לא שעת בקול ה' ולא עשית חרון אפו בעמלק, על כן הדבר הזה עשה לך ה' היום הזה. ויתן ה' גם את ישראל עמך ביד פלישתים ומחר אתה ובניך עמי, גם את מחנה ישראל יתן ה' ביד פלישתים…". שאול המלך נחרד מה- "סיאנס" ומדברי רוח המת המנבאים לו תבוסה במלחמה ומוות גם לבניו, אף על פי כן הוא עוזר עוז ו- יוצא בראש צבאו לקרב אבוד מראש. הסוף ידוע. מדובר בטרגדיה נוראית. לא ככה לימדו אותנו תנ"ך.

שאול המלך האמיץ, הרדוף, והחשדן נהרג יחד עם שלושת בניו יהונתן, אבינדב, ומלכישוע בקרב הקשה נגד הצבא הפלישתי בהר הגלבוע הסוכך על עמק יזרעאל המזרחי (ספר שמואל א' פרק ל"א). לאחר מותם של שאול המלך ובניו בקרב נגד האויב הפלישתי מחבר דוד בן ישי שהיה כידוע גם משורר, מוסיקאי, ורב אמן של ביטוי ומלל, קִּינָת גְבוּרָה רבת מוניטין בלתי נשכחת לזכרם של הנופלים, וכותרתה ה- הירואית היא, "הַצְבִי יִשְרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךּ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִיבּוֹרִים". (ספר שמואל ב' פרק א' פסוקים 27 – 17). בהיותינו ילדים למדנו בביה"ס היסודי בקיבוץ אפיקים את קינת דוד ההיא בע"פ. אנוכי זוכר אותה בע"פ גם היום בגיל גבורות.

הקריאה והעיון המרתקים במשך כחודש ימים בשני הספרים התנ"כיים שמואל א' ושמואל ב', וגם בתחילת ספר מלכים א', הסבו לי עניין עצום ו- אושר רָב. הדהים ועניין אותי לדעת שוב ושוב לאורך כל מהלך הקריאה והעיון כי דוד בן ישי שהיה נרדף ע"י שאול המלך שביקש את נפשו, ראה בו אף על פי כן משיח ה', ולא פגע בו, למרות שהיו לו הזדמנויות לעשות כך. אין פלא שדוד בן ישי עלם יפה תואר שהיה משורר ומוסיקאי מוכשר והפך מאוחר יותר גם איש למוד קרבות בנסיבות שנכפו עליו ו- מנהיג ומצביא בעל יכולות מדיניות וצבאיות בימי שלום ומלחמה כאחד, הפך למלך הבא אחרי שאול, השני בהיסטוריה התנ"כית של האומה הישראלית. לא ככה לימדו אותנו תנ"ך.

הערה שלי : זה המקום לומר שוב תודה גדולה לסופר הידען מר מאיר שלו (!) שהאיר את עיני כולנו בשעתו (1985) בספרו רָב העניין, המרתק, והחשוב , "תנ"ך עכשיו".

פוסט מס' 983. הועלה לאוויר ביום חמישי – 13 במאי 2021.

פרפראות השבוע. דברים בשם אומרם.

1. הקשבתי היום (יום חמישי – 13 במאי 2021) לשיחות החשובות שניהלו קרן מרציאנו ואודי סגל ברדיו "גלי צה"ל בענייני היום עם העיתונאי ושדר רדיו "קול ישראל" והטלוויזיה הישראלית הציבורית זוהייר בהלול (ערבי במוצאו) ויו"ר מועצת דליית אל כרמל רפיק חלבי  (דרוזי במוצאו ולשעבר מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית). זוהייר בהלול ורפיק חלבי אינם רק חברים שלי, הם אחים שלי. אמרתי זאת לפני 50 שנים ב- 1971 בשעה שהצטרפתי לשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית. אנוכי אומר זאת גם היום בחלוף יוֹבֵל שנים כהאי לישנא : זוהייר בהלול ורפיק חלבי הם אחים שלי. 

תזכורת בעניין חוק הלאום. אשנה ואומר שוב : זוהייר בהלול ורפיק חלבי הם אחים יקרים שלי על כל המשתמע מכך ותמיד יהיו אחים יקרים. חוק הלאום איננו נדרש. אין מנהלים מדינה ואומה באמצעות חוקים מסכסכים ו- מפַלגים. מה זה בכלל חשוב אם האדם באשר הוא אדם הוא יהודי, ו/או ערבי, ו/או דרוזי, ו/או צ'רקסי, ו/או שחור ו/או לבן.

טקסט תמונה : יולי – אוגוסט 1996. זהו תיעוד וצילום של אולימפיאדת אטלנטה 96'. זהו משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלי במרכז השידורים הבינלאומי בעת המשחקים האולימפיים באטלנטה ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center). הימים ההם – הזמן ההוא לפני 25 שנים בהם אנוכי מנווט, מתכנן, מוביל, ועורך ומפיק את שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בארץ ובחו"ל. זוהייר בהלול בלתי נשכח עבורי (מימין, היה בשעתו מאוחר יותר גם ח"כ במפלגת "המחנה הציוני") ואנוכי (משמאל) יחדיו בטרם אחד השידורים הישירים האינטנסיביים ב- אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכללו בתוכם 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. כמנווט, עורך ראשי ומפיק ראשי של שידורי הספורט בארץ ובעולם בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ראיתי בזוהייר בהלול אדם רציני ואציל נפש, עיתונאי מוכשר בעל יוֹשְרָה ומוּסָר, עיתונאי ו-שַדָּר כדורגל, ועיתונאי ו-שַדָּר אולימפי אהוב ומוערך על ידי. לכן צירפתי אותו כבורג עיתונאי חשוב למשלחת הטלוויזיונית האולימפית שלי לאולימפיאדת אטלנטה 1996 ובחלוף ארבע שנים גם לאולימפיאדת סידני 2000. הוא לעולם לא הכזיב. זוהייר בהלול הוא אדם יקר לי. כ- אח שלי. מנכ"ל רשות השידור בימים ההם מוטי קירשנבאום ז"ל הסכים לחוות דעתי זאת. ברקע באגף השני מימין למעלה רואים את שלושת השעונים המכוונים לזמנים של אטלנטה (בירת מדינת ג'ורג'יה בארה"ב), שעון ישראל, ושעון GMT. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 11 בספטמבר 2000. ה- IBC בסידני אוסטרליה. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 18 שנים. התמונה הזאת צולמה ע"י אחת מצלמי ה- ENG שלי רמי ליטל שנמנה על המשלחת הטלוויזיונית שלי, ארבע יממות לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני 2000. זוהי נבחרת השידור הציבורי במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלנו ב- IBC בסידני, באולימפיאדת סידני 2000. החבורה הטלוויזיונית הזאת שידרה מסידני לירושלים בפרק זמן של 17 ימים 233 (מאתיים שלושים ושלוש) שעות ללא תקלה אחת. מדובר בהישג תוכניתי, טכנולוגי, ולוגיסטי רב משמעות. זיהוי הנוכחים בשורה ראשונה מלפנים מימין לשמאל : ד"ר ברוך "בוקי" צ'יש (פרשן שחייה), יעקב "ז'קי" ווישניה (פרשן התעמלות), משה גרטל (שדר שחייה). זיהוי הנוכחים בשורה שנייה מימין לשמאל : רמי עבדי (איש קול בצוות ENG), אמיר בר- שלום (כתב בצוות ה- ENG), גלעד עדין (כתב בצוות ה- ENG). זיהוי הנוכחים בשורה שלישית מימין לשמאל : דני לבנשטיין (שדר התעמלות), מולי אפשטיין (מדען אנטומיה ופיזיולוגיה, שימש פרשן טלוויזיה כללי מוכשר ובעל ידע עצום במגוון רב של ענפי ספורט), מאיר איינשטיין ז"ל (השדר המוביל בכל השידורים הישירים מזירת ה- א"ק לגברים ונשים), זוהייר בהלול (היום ח"כ במפלגת "המחנה הציוני", שדר מצוין של המקצועות האולימפיים של הרמת משקולות, היאבקות בסגנון יווני – רומי, והיאבקות בסגנון חופשי), עו"ד שי מוגילנר (שדר תקצירים), אנוכי יואש אלרואי, דורית חיימי (עוזרת הפקה). זיהוי הנוכחים בשורה רביעית עומדים מאחור מימין לשמאל : צ'רלי שיטרית (צלם ENG), ד"ר גלעד וויינגרטן (פרשן א"ק), איגור סלע (איש קול בצוות ENG), רמי שמש (איש כספים של רשות השידור), אורי לוי, (שדר מוביל בענפי ספורט קטנים, ג'ודו, טניס, וחתירה בקייאקים, ואיש טלוויזיה בעל ערך בתחומי התכנון המוקדם, ההפקה, ועריכת תוכן), יעקב "קובי" תקוע (עורך מצוין של כתבות ENG), אבי טובול (תאורן בצוות ה- ENG), יוסי ששון (מפקח קול ותקשורת), משה מזרחי (עורך כתבות ENG), מוטי לוי (מפקח Video), אמנון אלטשולר (איש קול ותקשורת), גדעון הוד (שדר תקצירים מצוין, לקחתי אותו עמי לאולימפיאדת סידני 2000 במקומו של אורן רוזנשטיין), ו- ששי אפרתי (מפיק מצוין ברמה בינלאומית, איש טלוויזיה רציני, קפדן, ישר דרך, וממושמע מאוד, ויד ימיני). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

2. הכתב הצבאי של רדיו גלי צה"ל צָחִי דַבּוּש הוא רֶכֶש עיתונאי מעולה, אמין, ומהימן של התחנה הצבאית. בשעות הראשונות כשנדמה היה שהדרג המדיני הישראלי משתהה ופועל באיטיות ובמסורבלות, טבע צחי דבוש שני סלוגנים מעוצבים הנוגעים לראשית מלחמת "שומר החומות" שניהל צה"ל בשלב הראשון נגד האויב העמלקי החמאס, וכה שח אותם לציבור מאזיני רדיו גלי צה"ל, כלהלן : "הדיבורים – איומים. המעשים – הכלה", ועוד פסק, "על צה"ל לאחוז בנבוט ולא בפינצטה". בינתיים השתנו מהלכי הדברים, הקֶצֶב, והעובדות בשטח לטובת צה"ל ומדינת ישראל. גם על דמוקרטיה כמדינת ישראל שהיא מסורבלת מטבעה חלה החובה להגיב במהירות יתר מול האויב הטרוריסט, הרצחני, המנובז, והמשתחץ, הקרוי, "חמאס".

2.א. את אותם הדברים בדיוק יש לומר אודותיו של ניר דבורי שדרן והכתב הצבאי של חברת החדשות של ערוץ 12. מדובר בעיתונאי שטח ידען, רהוט, מאופק, וחרוץ. רכש מְעוּלֶה של חברת החדשות של ערוץ 12.

3. "…דמם בראשם של ארגוני הטרור…(!)", פסק וקבע ראש הממשלה בנימין נתניהו. נראה אם יעמוד בדיבורו והאם יהיה לכך כיסוי. גורלו של הטרור העזתי אמור להיות כ-גורלו של רובע "דאחיה" שהיה מקום משכנו של ארגון הטרור חיזבאללה בביירות בירת לבנון, בעת מלחמת לבנון ה- 2.

4. האלוף במיל. עמוס גלעד בר ידע ובעל סמכות, אומר בעת מלחמת "שומר החומות" נגד ארגוני הטרור ברצועת עזה, כלהלן : "אין אסטרטגיה ותכנון של הדרג המדיני. יש צורך בשיקום והרחבת ההרתעה. יש להחזיר את המשילות בנגב מול הבדואים. היעד הוא לשקם את ההרתעה לטווח ארוך. קיים שילוב בין המודיעין המצוין ליכול הביצוע של צה"ל. ההגנה האווירית של "כיפת ברזל" עושה עבודה יעילה ומצוינת". אנוכי מוצא את עצמי כל פעם מחדש מתעניין במוצא פיו. 

5. מדהים. ארגון הטרור חמאס מציג ו-מגיש אולטימטומים לממשלת ישראל ו-מאיים ב-יֶרִי טילים מסיבי על כל מדינת ישראל אם לא ייענו דרישותיהם. עד כה נורו מרצועת עזה על מדינת ישראל ב- 96 השעות האחרונות יותר מ- 1600 רקטות / טילים.

6. תגובתו של רוני דניאל הכתב הצבאי של חברת החדשות של ערוץ 12 (שדר אמין ומהימן ו-אהוב ומוערך על ידי) : "החמאס נותן אולטימטום למדינת ישראל ואנחנו מחכים…???". 

7. על הממשל האמריקני בראשותו של הנשיא ג'ו באיידן להפסיק להטיף מוּסָר לממשלת ישראל וצה"ל. אם האויב היה יורה טילים על ניו יורק ו-וושינגטון הממשל האמריקני היה מגיב בחומרה כמונו.

8. האם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הנאשם בשלושה תיקי אישום פליליים חמורים 1000, 2000, ו- 4000 יכול ורשאי להנהיג את האומה בעת מלחמה קשה וממושכת הקרויה, "שומר החומות" ?

9. רוני דניאל ואהוד יערי שדרני חברת החדשות של ערוץ 12 (בתחום הצבאי והערבי) מאפילים על הקולגות שלהם ברדיו "גלי צה"ל ירון ווילנסקי, יעקב ברדוגו, ואמיר בר שלום (איננו דומיננטי מספיק).

10. מדהים. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ הניצבים בראש האומה בעת המלחמה הקשה והסבוכה נגד ארגון הטרור חמאס הם שני אויבים פוליטיים שעוינים איש את רעהו.

11. ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי הוזמן אמש (יום רביעי – 12 במאי 2021) להיות מרואיין ופרשן בתוכנית האקטואליה של רדיו גלי צה"ל "חמש בערב" בהובלת ירון ווילנסקי ויעקב ברדוגו. יעקב פרי בן 77 היום ואיש מופת וראש השב"כ לשעבר נשמע אמש מול המיקרופון של רדיו גלי צה"ל כתרנגול מרוט נוצות ו- נחשף כ-מרואיין פגיע, הססן, וחסר ביטחון. הוא יעקב פרי (צריך לומר שוב, מי שהיה ראש השב"כ לשעבר) הפסיד והוּבָס ע"י שדרן ועיתונאי רדיו גלי צה"ל יעקב ברדוגו בעת חילופי השאלות והתשובות ואספקת המידע לציבור ע"י שניהם. יעקב ברדוגו ניהל ריאיון אמיץ ושיחה כנה מול ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי. שדר רדיו גלי צה"ל ירון ווילנסקי אשר נחשב ומקובל כ-מוביל, איננו נמצא באמת בליגה הרדיופונית של הפרשן שלו יעקב ברדוגו. ירון ווילנסקי נשרך מאחורי יעקב ברדוגו.   

להלן ציטוט מדהים של מידע שהתפרסם בשעתו ב-אינטרנט אודות יעקב פרי ראש השב"כ לשעבר, כלהלן : "…יעקב פרי לא שירת בצה"ל מאחר שקיבל לדבריו פטור רפואי. זאת בניגוד למידע שפרסם יעקב פרי בספרו "הבא להורגך", לפיו שוחרר מצה"ל עקב בעיית בריאות, אך הצליח להתגייס לחטיבת הצנחנים ולאחר ש-שבר רגל המשיך בשירות בתזמורת צה"ל, ולריאיון שבו טען כי את תחילת שירותו בצה"ל עשה בטירונות של חטיבת הצנחנים, ושוחרר בעקבות פציעה. בפברואר 2018 נחשפה עובדת אי-שירותו בצה"ל בתחקיר תוכנית הטלוויזיה "עובדה" (משודרת בערוץ 12), ואושרה גם בעדותו של העיתונאי גדי סוקניק, מה שהוביל לפרישתו מהפוליטיקה. במאי 2018 הודה יעקב פרי כי מעולם לא שירת בצה"ל, וכי שיקר בעניין לאורך השנים…".

12. ראש השב"כ העכשווי נדב ארגמן מתייצב בפני המיקרופון של חברת החדשות של ערוץ 12 ובניגוד לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטון בני גנץ, אומר לאומה 6 מילים בלבד : "…זה לא הזמן לדיבורים אלא למעשים…", ונפנה להמשיך בתפקידו.

13. שדרן רדיו גלי צה"ל עידן קוולר (בדרך כלל בסדר ומי ששומר על רמה עיתונאית – רדיופונית מקובלת) שואל מישהו, אזרח מרואיין בשם דוֹלֵב (תושב יבנה ו/או מאשדוד המופגזות ע"י טילי החמאס), שאלה תמוהה ו-מגוחכת כלהלן : "…האם זה מנחם ש-כל הארץ מופגזת…???". תשובתו של המרואיין הייתה כזאת : "…זה לא מנחם…זה תורם לאחדות…". 

14. אהוד יערי המומחה המצוין והמעולה רב הידע, חזר להיות פרשן פעיל בחברת החדשות של ערוץ 12 וזה מורגש…גם בעין הרוֹאָה ו-גם באוזן הקשובה של כולנו. קול פרשנותו חודר ללִבָּם של כל צופי ערוץ 12.

15. מתי ומי אמור לשפוט את מאות מפירי החוק ועורכי הפרעות והלינצ'ים היהודים והערבים כאחד, אזרחי מדינת ישראל, בעת מלחמת "שומר החומות" נגד האויב הרצחני חמאס ברצועת עזה…???

16. תודה רבה גם לעיתונאית -שדרנית רדיו גלי צה"ל הוותיקה, המאופקת, והנינוחה (אבל ידענית) טלי ליפקין – שחק. מעניין אותי להאזין ולהקשיב לה.

17. לסיום, יעקב ברדוגו מסר את האינפורמציה הזאת למאזיניו ברדיו גלי צה"ל, כלהלן : "…בוגי יעלון הבטיח לנו פעם ש-טילי החמאס יחלידו…", והוסיף, "למה רק עכשיו נזכרו לפגוע במטכ"ל החמאס…?".

הימים ההם-הזמן ההוא. אנוכי איש ריבון ובן חורין אולם אינני אנרכיסט. הנה חלק מההסבר והפירוש מדוע אנוכי בעל סמכות ורשאי לחקור ולכתוב את הבלוג ולחקור ולכתוב את סדרת 13 הספרים העוסקים ודנים ב-"מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". להלן חלק מ-מכתבי הערכה שהוענקו לי מטעמם של מנהיגי רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בימים ההם, המנכ"לים של רשות השידור, היו"רים של רשות השידור, ומנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 ומנהלי חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 ההיא, לדורותיהם.

טקסט מסמך : שנת 2000. יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).       

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" כמנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים. שהיתי בסיאול 88' 37 ימים . מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני המורכב, המסובך, והמרוחק של אולימפיאדת אטלנטה 1996. מבצע שידור רחב היקף שכלל בתוכו 196 שעות שידורים ישירים בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל בטרם טיסתי לאולימפיאדת ברצלונה להפיק ולשדר משם ישיר 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי סביב ביירות בירת לבנון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני המשגשג של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מילות ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 33 שנים. מילות הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני המורכב, המסובך (טכנולוגית ולוגיסטית), והמרוחק של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלי לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל "ברסי" בפאריס). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מילות הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000 . מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של "טורניר Euro 2000", אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC בעיר אמשטרדם בהולנד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. אין תאריך מדויק. מילות הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1981. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני ארבעה עשורים של שנים. זהו מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמות אדירה בת 300 שעות בשידורים ישירים (!) של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני המורכב והמסובך של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות שידורים ישירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב ומילות פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. דמות בלתי נשכחת עבורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 35 משנים. זהו מכתב ומילות הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים המורכבים והמסובכים (טכנולוגית ולוגיסטית) של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט (אליפות העולם בכדורסל) של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 23 שנים. מכתב ומילות הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור גב' רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת "קשת" בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. זהו מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב שלו היה מסוגנן ו- נחמד אבל לא הגירושים מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור. הדפתי בתנופה את החַיִץ המפריד ביני לבין מצפוני ו- נטשתי בטריקת דלת. אין מדובר במילים גבוהות. זאת הייתה האמת. נתתי ליוסף בר-אל לדעת מה אני חושב עליו ו- עזבתי את מכורתי הטלוויזיונית בתום 32 שנות שירות. אותו יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור דאז ב- 2002, נחמן שי, לא התייצב לימיני במאבקי הצודק ההוא נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל, שהודח בסופו של דבר ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון (ובתמיכתו מובהקת של היועץ המשפטי של הממשלה דאז מֶנִי מָזוּז) מכהונתו הרמה בעוון שחיתות והענקת שוחד מסך (דו"ח הדחתו ההיסטורית של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל באמצע כהונתו, לראשונה בתולדות מדינת ישראל ובהיסטוריה של רשות השידור, מונח מצהיב בארכיון הממשלה). נחמן שי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור דאז, התגלה לי ב- 2002 כעסקנצ'יק פוליטי קטן ו- איש נטול ערכים של ניהול ויושרה ציבורית. נחמן שי היה מודע לחִדלונו של יוסף בר-אל ומסיבותיו שלו מילא את פיו מים. ובכן, את מה שהוא נחמן שי לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל הודח וסולק מהכס הרם לפרוורי הירכתיים האפלוליים של רשות השידור ז"ל ההיא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אפילוג.

בעוד שלושה ימים, ביום ראשון – ה' סיוון ערב חג השבועות של שנת תרפ"א ימלאו לי 83 שנים. אנוכי במקור בן קיבוץ אפיקים הבלתי נשכח בעמק הירדן. הוריי משה בלינדמן – אלרואי ז"ל ואמי שרק'ה פרעֶס – אלרואי ז"ל נמנו בשנות ה- 30 של המאה הקודמת על קבוצת החלוצים שהעפילו מהגולה לארץ ישראלי והקימו וייסדו את קיבוץ אפיקים. שניהם קבורים באדמת בית הקברות של קיבוץ אפיקים הבלתי נשכח. גם אנוכי ורעייתי רוצים כשתגיע שעתינו להיקבר באדמת קיבוץ אפיקים. רעייתי ואנוכי הורים היום לשלושה ילדים וסבתא וסבא לעשרה נכדים ונכדות. אנוכי יליד חטיבת "גולני". שירתי כקצין קרבי בגדוד 12 של החטיבה. שהיתי בשדות המערכה ו-השתתפתי ו-נטלתי חלק בחמש מלחמות ישראל. תמיד בקו החזית הקדמי. ילדיי שני בנים ובת שירות אף הם שירות קרבי אמיץ ו-קשה ביחידות קרביות של הצנחנים ו-גבעתי, והבת שלי הייתה סמלת מבצעית בחמ"ל של פיקוד הצפון בקריית שמונה. אבא שלי משה אלרואי ז"ל ואביה של רעייתי אמיל תג'ר ז"ל היו חברי ארגון "ההגנה" ונלחמו במלחמת העצמאות ב- 1948. בצער רב ובמרירות רבה אנוכי כותב את 120 המילים הבאות האלה :

מדינת ישראל הדמוקרטית, המודרנית, והמוכשרת בעלת הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, מדינה חכמה ש-רווייה באישים זוכי פרסי נובל הצטיירה בראשית ימים האחרונים כמעין מדינת בובה מסורבלת, מדינה רשלנית, מדינה זמנית, מדינה נטולת תקציב, מדינה נטולת משמעת, מדינה איטית והססנית בתגובותיה ששני ראשיה בנימין נתניהו ובני גנץ הם יריבים פוליטיים חריפים שאינם מאמינים איש לרעהו. ישראל הצטיירו בראשית מלחמת "שומר החומות" כ-מדינה נעדרת משילוּת, מדינה דמוקרטית אומנם, אולם משטרת ישראל המצומצמת וקטנת הממדים שלה איננה יכולה ולא מסוגלת לאכוף את חוקי מדינת ישראל על אזרחיה מפירי החוק, יהודים וערבים כאחד. המדינה הטילה עוֹצֶר על העיר המעורבת לוד. איזה עוֹצֶר ואיזה נעליים. ברגע כתיבת השורות המרות הנ"ל לא היה למשטרת ישראל את הכוח לאכוף את חוקי המדינה באזורי המחלוקת. מדינת ישראל הצטיירה כ-נעדרת משילוּת וכמדינה ששרר בה ברגעים הראשונים של מלחמת "שומר החומות", כאוס מוחלט. מזל שיש לנו לעת עתה את צה"ל האמיץ, הנהדר, והנפלא על חייליו ומפקדיו נכון לכל משימה. מדהים לראות ולהיווכח איזה חיץ ענק של איכות אנושית חוצץ בין ממשלת העַם הפוליטית הכושלת לבין צבא העַם האמיץ, הנהדר, הנפלא, על חייליו ומפקדיו והדבק במשימת הגנת המולדת עד כלות. האומה כולה מצדיעה לצה"ל צבא העם (!).

ולבסוף פנייה אישית (אולם בשֵם רבים) לשלטונות הישראליים באשר הם : אל תשכחו ואל תזניחו לעולם את האוכלוסייה הערבית. אל תשכחו ואל תזניחו לעולם את האזרחים הערביים של מדינת ישראל שהם אנשים שווי מעמד וחוק בדיוק כמו האזרחים היהודיים של מדינת ישראל. אנוכי אוהב, מכבד, ורוחש הערכה רבה לאחינו האזרחים הערביים של מדינת ישראל המוסלמים והנוצרים. אנוכי אוהב, מכבד, ורוחש הערכה רבה לאחינו הדרוזים והצ'רקסים במדינת ישראל.        

סוף הפוסט מס' 983. הועלה לאוויר ביום חמישי – 13 במאי 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.