פוסט מס' 1095. "The camera never blinks twice". מבט בעל פרספקטיבה רחבה על ו-אודות חטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא לפני שנות דוֹר, ו-גם לזכרו של שַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית הבלתי נשכח מאיר איינשטיין ז"ל. סיפורה של תקופה שחלפה אולם לא הזיכרונות שהותירה. היסטוריה מורכבת וסבוכה שלא נשכחה ונותרה במקומה (!). המצלמה הבהבה שבריר שנייה בדיוק כשמאיר איינשטיין ניצב בשעת דמדומים במשעול הטלוויזיה ההוא לפני 32 שנים בצומת הזמנים של חודש ספטמבר בשנת 1990. ה- Environment הטלוויזיוני הישראלי והבינלאומי אליו נכנס מאיר איינשטיין ז"ל בספטמבר 1990 היה עתיר רְכִיבִים, מורכב, ו-סָבוךְ. אישיותו הכנה, המרתקת, והמדויקת של מאיר איינשטיין ז"ל על מסך הטלוויזיה ומחוצה לו, השכיחה באִבְחָה אחת את זִכְרוֹ ונוכחותו של יורם ארבל יבד"ל שנטש את השידור הציבורי באותם הימים ההם (חודשים אוגוסט / ספטמבר 1990). זאת הייתה דעתי אז והיא נותרה כזאת גם היום. כך סבר גם מנכ"ל רשות השידור שלי בימים ההם מוטי קירשנבאום ז"ל. ב- 1998 ניצב מאיר איינשטיין ז"ל באחת מפסגות הטלוויזיה החשובות ביותר בשידור הציבורי. הוא היה השַדָּר הראשי והמוביל של חטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית באירועים החשובים ביותר והפופולאריים ביותר של ה-אולימפיאדות, ה-מונדיאלים, כדורגל בכללו בארץ ובעולם, כדורסל, ו- א"ק. כמו כן שידר את משחקי נבחרות ישראל הרבים בכדורגל וכדורסל לאורך שנים בקמפיינים המוקדמים של המונדיאלים וה- Euros, ובקדם אליפויות אירופה בכדורסל ו- נשא בעוֹל המגיש הראשי באולפן ובשטח של כל תוכניות הספורט שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. בתוך כמה שנים הפך מאיר איינשטיין לשַדָּר – עיתונאי עַל, אחד החשובים ביותר בהיסטוריה הארוכה של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, בכל הזמנים (!). הַרֶזוּמֶה העשיר שלו מוכיח זאת. הוא היה אז בימים ההם שחלפו לבלי שוב האחד שאין שֵנִי לו. האחד שאין בִּלְתּוֹ. פוסט מס' 1095 כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום חמישי – 23 ביוני 2022.כלליראשי

תגובות

פוסט מס' 1095. "The camera never blinks twice". מבט בעל פרספקטיבה רחבה על ו-אודות חטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא לפני שנות דוֹר, ו-גם לזכרו של שַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית הבלתי נשכח מאיר איינשטיין ז"ל. סיפורה של תקופה שחלפה אולם לא הזיכרונות שהותירה. היסטוריה מורכבת וסבוכה שלא נשכחה ונותרה במקומה (!). המצלמה הבהבה שבריר שנייה בדיוק כשמאיר איינשטיין ניצב בשעת דמדומים במשעול הטלוויזיה ההוא לפני 32 שנים בצומת הזמנים של חודש ספטמבר בשנת 1990. ה- Environment הטלוויזיוני הישראלי והבינלאומי אליו נכנס מאיר איינשטיין ז"ל בספטמבר 1990 היה עתיר רְכִיבִים, מורכב, ו-סָבוךְ. אישיותו הכנה, המרתקת, והמדויקת של מאיר איינשטיין ז"ל על מסך הטלוויזיה ומחוצה לו, השכיחה באִבְחָה אחת את זִכְרוֹ ונוכחותו של יורם ארבל יבד"ל שנטש את השידור הציבורי באותם הימים ההם (חודשים אוגוסט / ספטמבר 1990). זאת הייתה דעתי אז והיא נותרה כזאת גם היום. כך סבר גם מנכ"ל רשות השידור שלי בימים ההם מוטי קירשנבאום ז"ל. ב- 1998 ניצב מאיר איינשטיין ז"ל באחת מפסגות הטלוויזיה החשובות ביותר בשידור הציבורי. הוא היה השַדָּר הראשי והמוביל של חטיבת הספורט בפיקודי בטלוויזיה הישראלית הציבורית באירועים החשובים ביותר והפופולאריים ביותר של ה-אולימפיאדות, ה-מונדיאלים, כדורגל בכללו בארץ ובעולם, כדורסל, ו- א"ק. כמו כן שידר את משחקי נבחרות ישראל הרבים בכדורגל וכדורסל לאורך שנים בקמפיינים המוקדמים של המונדיאלים וה- Euros, ובקדם אליפויות אירופה בכדורסל ו- נשא בעוֹל המגיש הראשי באולפן ובשטח של כל תוכניות הספורט שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. בתוך כמה שנים הפך מאיר איינשטיין לשַדָּר – עיתונאי עַל, אחד החשובים ביותר בהיסטוריה הארוכה של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, בכל הזמנים (!). הַרֶזוּמֶה העשיר שלו מוכיח זאת. הוא היה אז בימים ההם שחלפו לבלי שוב האחד שאין שֵנִי לו. האחד שאין בִּלְתּוֹ. פוסט מס' 1095 כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום חמישי – 23 ביוני 2022. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>