פוסט מס' 1139.

פוסט מס' 1139. הועלה לאוויר ביום חמישי-3 בנובמבר 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח כספי, ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 1139 : הועלה לאוויר ביום חמישי – 3 נובמבר 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

—————————————————————————————————–

פוסט חדש מס' 1139.  פוסט מס' 1139. הועלה לאוויר ביום חמישי-3 בנובמבר 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.  

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. היסטוריה בסיסית ענייה ונואלת, בעטיה נטשתי בטריקת דלת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור באביב 2002, לאחר שראש הממשלה אריאל שרון ז"ל מינה מינוי מופרך במארס / אפריל 2002 את יוסף בר-אל ז"ל למנכ"ל רשות השידור הזמני במקום המנכ"ל הזמני הקודם רן גלינקא יבד"ל שסולק והודח על ידו (ע"י אותו אריאל שרון, ו-גם כן על פי המלצתו של השר הממונה ההוא על ביצוע חוק רשות השידור דאז רענן כהן לפני 20 שנים לסלק את רן גלינקא, ו-למנות במקומו את יוסף בר-אל). ב- 2 ביוני 2002 לאחר תקופת ניסיון בת 3 חודשים העניק ראש הממשלה אריאל שרון ליוסף בר-אל מנכ"ל רשות השידור הזמני, המופרך, והבלתי מוכשר מינוי של קבע בן 5 שנים לשאת במשרה האחראית (כ-מנכ"ל רשות השידור). יוסף בר-אל היה אמור לשמש מנכ"ל רשות השידור עד 2 ביוני 2007 על פי החלטת ממשלת ישראל (תקופת כהונה כפי שקבועה בחוק). ואז קרה והתחולל הדבר, ולא בהפתעה : ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל ואותו ראש הממשלה אריאל שרון, אלה שמינו את יוסף בר-אל לתפקיד הרם והאחראי של מנכ"ל רשות השידור, כאמור לתקופה של חמש שנים. ממשלת ישראל החליטה להדיח ולהעיף אותו קיבינימט, את אותו האיש המופרך מהמשרה הרמה בגין אישומים פליליים של שחיתות ומתן שוחד מסך. היועץ המשפטי של הממשלה דאז מֶנִי מָזוּז (היה שופט בית המשפט העליון) העניק תמיכה משפטית מפליגה ו-מסיבית בהחלטת ההדחה והסילוק ההיא של יוסף בר-אל מכֵּס מנכ"ל רשות השידור באותו התאריך ההוא של 2 במאי 2005. יוסף בר-אל סולק ו-הודח שנתיים וחודש בטרם סיום מועד כהונתו החוקית. היה מדובר במעט מידי ומאוחר מידי. משום מה לא הוגש נגדו כתב אישום ו-הוא לא נשלח לכלא בעקבות האישומים נגדו בגין שחיתות ומתן שוחד מסך. שחיתות ומתן שוחד בשירות הציבורי הן כידוע עבירות פליליות חמורות. דו"ח הדחתו וסילוקו הַמֵבִיש של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל ז"ל מכיסאו הרם לפני 15 שנים ב- 2 במאי 2005, שמור במדפי ארכיון הממשלה. אין מדברים סָרָה במתים אבל זה היה המצב הבלתי נסבל, הבלתי מתקבל על הדעת, המקצועי – טלוויזיוני והמוסרי – פוליטי ששרר ו-נָסָב בתוך וסביב רשות השידור ז"ל ההיא בשנים ההן שבין 2001 ל- 2005. מדהים במובן השלילי של ההגדרה (!). ובכן, בפעם הראשונה בתולדות רשות השידור ההיא, מאז פרשה אותה רשות השידור ההיא, את כנפיה ב- 31 במארס  1969 גם על הטלוויזיה הישראלית הציבורית החדשה בנוסף על רדיו "קול ישראל" הוותיק בעידן ההוא של מנכ"ל רשות השידור ה-1 שמואל אלמוג ז"ל, התחוללו האירוע ההוא והסערה ההיא חסרת התקדים : לראשונה בהיסטוריה של רשות השידור ההיא הודח ב- 2 במאי 2005 וסולק מכהונתו לאלתר מנכ"ל רשות שידור מכהן בשם יוסף בר-אל ז"ל ע"י ממשלת ישראל בראשה ניצבו אריאל "אריק" שרון ז"ל ו-סגנו אהוד אולמרט יבד"ל. ה-שַר האחראי על ביצוע חוק רשות השידור בממשלה ההיא של אריאל שרון ב- 2002 היה רענן כהן ההוא. נוצר מצב בלתי נסבל ברשות השידור ההיא ש-אותו הגדיר "קֹהֶלֶת" התנ"כי ההוא במילים האלה, "…הבל הבלים…". לא היה כדבר הזה, עסק מחורבן שכזה, מפעל שידור עלוב וכושל שכזה מאז ומעולם בקורות ותולדות רשות השידור ז"ל ההיא.

פוסט מס' 1139. יום שלישי-1 בנובמבר 2022. הבחירות לכנסת ה-25. התמוטטותה של מפלגת "העבודה" בראשות מרב מיכאלי שצברה 4 מנדטים בלבד (אולם לא באשמתה). וגם: התמוטטותה של מפלגת "מרצ" בראשות זהבה גלאון שכלל לא עברה את % החסימה ונעלמה מהכנסת. פוסט מס' 1139 הועלה לאוויר ביום חמישי-3 בנובמבר 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

פוסט מס' 1139. בנימין נתניהו חזר. אנוכי חוזר ו-שָב להשתמש בתום הבחירות לכנסת ה- 25 (נערכו ו-התקיימו ב- 1 בנובמבר 2022) באקסיומה האנושית המעניינת של מר קול, והציטוט הנכון והמדויק שלו, שאמר והגדיר את המצב כלהלן : "…כמות האינטליגנציה בעולם קבועה אולם האוכלוסייה גדלה בהתמדה…". השלטון ההוא ש-תם לפני זמן לא רב במדינת ישראל בראשות בנימין נתניהו (ראש ממשלה שסוחב עליו עדיין שלושה תיקי אישום פליליים חמורים בגין קבלת שוחד + מעשה מרמה + הפרת אמונים) – שב, לאחר ש- שלשום, הסתיים שלטונם הנוכחי של שני מחליפיו ההם ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד. בנימין נתניהו מנהיג "הליכוד" כבש פעם נוספת את הפסגה הפוליטית במדינת ישראל ביום שלישי האחרון – 1 בנובמבר 2022, ונבחר מחדש להיות שוב ראש הממשלה הישן / חדש של האומה במדינת ישראל. היעדר זיכרון, היעדר חוכמה ציבורית, ו-היעדר משמעת לאומית תקינה בקרבנו בתחומים רבים של חיינו, מוכיחים כי אמירתו ההיא של מר קול "…כמות האינטליגנציה בעולם קבועה אולם האוכלוסייה גדלה בהתמדה…", נכונה, שרירה, וקיימת (!). לא יהיה כאן Happy end. נורא לומר זאת: אל תצפו ל- Happy end מפני שבתנאים המוסריים והמתמטיים הפוליטיים, החברתיים, והכלכליים המתקיימים, החוצים, והמרכיבים את האומה הישראלית לאורכה ולרוחבה, רוויית מחלוקות, ריבים, רצופה בתוכה אין סוף ניגודים ואי הסכמות אזרחיות וחוקתיות, ונעדרת אחדות ו-שיתוף השוררים מזה שנים (וגם כיום ב-עֵת הזאת) במדינת ישראל החופשית והדמוקרטית והיקרה אנוכי מניח לכולנו (אולם כל אחד בדרכו שלו), והחוצצים ומפרידים בין השורות, לא יכול להתקיים כאן Happy end (!). פסוק כ"ה שהוא הפסוק האחרון בפרק כ"א שהוא הפרק האחרון בספר התנ"כי "שופטים", מתאר היטב גם את המציאות הישראלית השלומיאלית ההיא לפני 3000 שנים ומצביעה גם על זאת הנוכחית המתגלגלת בחוצותינו בימינו אנו מאז סוף ה-120 וגם עכשיו בראשית 22 שנותיה של  ה-121, בזו הלשון ככתוב: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". הזמן שחולף במהירות פועל בתנאים הנוכחיים כל הזמן וללא ליאות לרעתה של האומה הישראלית המפורדת והמחולקת נטולת מינימום אחדות ו-רוויית ריבים וסכסוכים בין אזרחיה. אי הסכמות, ריבים, וסכסוכים בין החילונים לדתיים, אי הסכמות, ריבים, וסכסוכים בין הזרמים הדתיים השונים לבין עצמם, וגם אי הסכמות, ריבים, וסכסוכים בין התנועות החילוניות השונות לבין עצמן. כל אחד חושב שהוא הצודק היחיד בשטח. אין לשכוח גם שקיים ווקטור נוסף שמשדרג את המתח הבלתי פוסק הפועם בחברה הישראלית : 1/5 ממנה היא אוכלוסייה ערבית. פוסט מס' 1139. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום חמישי – 3 בנובמבר 2022.

אנוכי בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. עזבתי את הקיבוץ שלי ב- 1963. השנים חלפו להן במהירות. עוד רגע קט אהיה בן 85. רעייתי ואנוכי הורים לשלושה ילדים וסבתא וסבא לעשרה נכדות ונכדים. נתתי את קולי עכשיו בבחירות שלשום (1 בנובמבר 1959) עבור מרב מיכאלי מנהיגת מפלגת "העבודה" (הנוכחית), כפי שעשיתי תמיד ולראשונה מאז 3 בנובמבר 1959 בהיותי בן 21 בעת הבחירות הראשונות ההן שלי לכנסת ה- 4. הצבעתי אז לראשונה בחיי והרמתי את יד ימיני עבור מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) בראשות דוד בן גוריון. % 99 מבעלי זכות הבחירה בקיבוץ אפיקים שלי הצביעו אז למפא"י. בבחירות ההן לכנסת הרביעית שהתקיימו ב- 3 בנובמבר 1959 זכתה מפא"י ב- 47 מנדטים. מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת) בראשות מאיר יערי (חבר קיבוץ מרחביה) זכתה בבחירות ב- 1959 ב- 9 מנדטים. מפלגת "אחדות העבודה" בראשות ישראל גלילי (חבר קיבוץ נען) זכתה בבחירות ב- 1959 ב- 7 מנדטים. למעמד הפועלים בארץ ישראל הייתה ב- 1959 נציגות של 63 מנדטים בכנסת.

חלפו מאז 63 שנים. "העבודה" מפלגת מעמד הפועלים בראשות מרב מיכאלי זכתה עכשיו בבחירות לכנסת ה- 25 שנערכו ב- 1 בנובמבר 2022, רק ב- 4 מנדטים (!). תוצאה קשה מאוד ומאכזבת מאוד. מפח נפש. אנוכי יואש אלרואי אוטוטו בן 85 הצבעתי שלשום בעבור מרב מיכאלי. מרב מיכאלי נותרה בעיניי גם היום למרות התבוסה אישיות חכמה, מוכשרת, ו-רבת ערך. היא מדינאית יישרת דרך, נאמנה, אשת כבוד, ואשת אמת, אולם אל לה להאשים את יאיר לפיד מנהיג מפלגת "יש עתיד" בכישלון הבחירות העכשווי של "העבודה". מיותר. יותר לא אוסיף. כל מילה נוספת תהיה עכשיו מיותרת. אנוכי לא אוותר ו-אמשיך לתמוך במפלגת "העבודה" ו-להאמין ב-מרב מיכאלי. מרב מיכאלי חזקי ואימצי. אל תוותרי. הרימי ראש והישארי זקופה (!). את ניצבת בפני מפולת פוליטית חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות מפלגת "העבודה". הוטלה עליך המשימה הכבדה לשקם את "העבודה". אל תתייאשי. עוד נכונו למעמד הפועלים וגם לך ימים יפים יותר. הרבה יותר.

הימים התמימים ההם שחלפו לבלי שוב.

טקסט תמונה : חורף 1961. אנוכי בן 23 רפתן ב-רֶפֶת של קיבוץ אפיקים יחדיו עם שיאנית החלב הפרה ששמה היה מַרוֹקָה, ואשר הניבה יותר מ- 13 טון (13000 ליטר) חלב מידי עונת חליבה ומידי שנה בשנה. משך ההריון של פרה הוא 9 (תשעה) חודשים (כמו של נשים). עונת חליבה של כל פרה נמדד בפרק זמן של שבעה (7) חודשים. חודשיים לפני ההמלטה מקבלת כל פרה מנוחה, מפסיקים לחלוב אותה ומאפשרים לה ל- "התכונן" לקראת מאמץ ההמלטה.  מַרוֹקָה הייתה בלתי נשכחת עבורי. היא הייתה פרת חלב עילית יוצאת דופן לא רק בגלל תנובת החלב המדהימה שלה, אלא גם בשל אופייה הנוח ובשקט ומפני שלא פחדה מבני אדם. בדרך כלל פרות מפנות את גבן לרפתנים שמתקרבים אליהן ומתרחקות מהם. מרוקה הייתה שוֹנָה. היא הייתה פרה שקטה, אדישה, חכמה, ו-ידידותית מאוד. היא לא פחדה ממני ולא מהרפתנים האחרים. לפעמים הרהרתי ביני לבין עצמי שאולי שוכנת בתוכה נפש של אדם. מעולם לא פגשתי ברפת שלנו פרה כל כך ידידותית, נבונה, ו-מְכוֹנָה חיה של יצירה ותפוקת חלב כמותה, ומי שהעמידה את כישרונותיה לטובת קיבוץ אפיקים. היא הייתה מדהימה. לא הייתה עוד אחת כמותה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1986. כעבור 25 שנה. אנוכי בן 48 כ-מנהל, מנווט, ועורך ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- IBC במרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי ה- (International Broadcasting Center) עם גדול שחקני תבל בכדורגל בכל הזמנים – הברזילי אדסון אראנטז דו נאסימנטו המוכר בעולם בכינויו  "פֶּלֶה". התמונה באדיבות TVGLOBO צולמה ב- IBC בעת המבצע המורכב, הממושך, המרוחק מגבולות המדינה, והמסובך טכנולוגית ולוגיסטית של הפקת שידורי הטלוויזיה הישירים של משחקי מונדיאל מכסיקו 1986 ע"י חטיבת הספורט בראשותי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 1957. הימים ההם לפני 65 שנים. שאיפתי היחידה אז הייתה לסיים ולהשתחרר כקצין משירותי הצבאי – קרבי הקשה שלי בגדוד 12 של חטיבת גולני, ולשוב לקיבוץ אפיקים שלי בעמק הירדן. רציתי להיות חקלאי – מספואיני'ק  לצדו של אבא שלי משה אלרואי – בלינדמן ז"ל. רציתי לקצור תלתן ואספסת, לגדל סֶלֶק בהמות, ולכבוש חבילות חציר, ולהביא אוכל ומספוא לפרות ברֶפֶת של קיבוץ אפיקים אחת מרפתות הֶחָלָב המצוינות ביותר בתקופה ההיא בארץ בראשותו של הרפתן המוכשר, החרוץ, והידען בן וחבר קיבוץ אפיקים רוּדִיק לֵוִוין ז"ל (נפטר לפני כמה שבועות כשהוא בן 91). מי חשב אז על העיתונאות הטלוויזיונית כמקצוע מעניין, מרתק, ודרמטי מעבר לפרנסה לכל החיים ? (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : קיץ 1958. אנוכי בן 20 קצין קרבי בגדוד 12 של חטיבת "גולני". המג"ד שלי היה אז  סא"ל אורי ביידאץ' מהמושבה יבניאל. מח"ט "גולני" היה אל"מ אהרון "ארווין" דורון. המג"ד הרביעי והאחרון שלי בשירות הסדיר בגדוד 12 היה סא"ל יקותיאל "קותי" אדם ז"ל. המח"ט הרביעי והאחרון שלי ב- "גולני" היה אל"מ אלעד פלד ז"ל. התצלום עם כובע הקצינים נועד לצורכי רקורד. אינני זוכר קצינים קרביים שהסתובבו עם כובע הקישוט המגוחך הזה שהזכיר יותר תחפושת פורים מאשר הסגיר זהות צבאית, אלא חבשו כומתה רגילה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1960. לאחר השחרור מ- צה"ל. אנוכי חקלאי בכור מחצבתי בקיבוץ אפיקים ב- 1960 בטרם יומרות ו-פרטנזיות הנוגעות ל-עיתונאות הטלוויזיונית. אהבתי והערכתי את דן שילון יבד"ל (בן 82, היום) ואת אלכס גלעדי ז"ל. שניהם היו אנשי טלוויזיה נערצים, יוזמים, ובלי תושייה. שניהם בלתי נשכחים (!). נולדתי ב-1938 בקיבוץ הטוב במדינת ישראל, קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. התמונה צולמה בבריכת השחייה של קיבוץ אפיקים בקיץ 1960 בתום שירותי הצבאי בן שלוש שנים כקצין קרבי בגדוד 12 של חטיבת "גולני". אהבתי את "גולני". הייתה לי זכות גדולה להיות טירון קרבי, חייל קרבי, מ"כ קרבי, וקצין קרבי בחטיבת "גולני".  (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1949. ימי התום והפשטות לפני יותר מ- 73 שנים שחלפו לבלי שוב. אנוכי ילד בן 11 עם משכוכית עדר הצאן של קיבוץ אפיקים. הכבשים, הפרות, והסוסים היו בבת עינינו. אהבנו והיינו קשורים אליהם. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן מחבק את הכבשה, אמיר הלמן, דני פלס – פלבסקי, ג'וני אדלשטיין (ילד עולה חדש מארה"ב שביקר בקיבוץ), ו-גֶדִי חוֹפֶש. מציץ למעלה מימין שמעון הלמן אחיו של אמיר הלמן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : קיץ 1958. אנוכי בן 20 בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן הטוב בקיבוצי מדינת ישראל. אנוכי באותו הגיל בו אבא ואימא שלי עזבו את בתיהם ומשפחותיהם ב-שִירְוִוינְט ו-קוּרְשָאן ב-לִיטָא, ועלו לארץ ישראל כדי לבנות מחדש את ארץ ישראל. התמונה הזאת צולמה בקיבוץ אפיקים ע"י אחי הבכור עמי פינסקי ז"ל בעת חופשה רגילה בתקופת שירות הצבאי שלי כקצין קרבי בגדוד 12 של חטיבת "גולני". חלק מזמן החופשות הרגילות של חיילי קיבוץ אפיקים הוקדש לעבודה במשק. אני יודע שהבנות בקיבוצי עמק הירדן אמרו שאנוכי הנער הכי יפה בעמק הירדן. אין לי שום דעה על היופי של עצמי. אני רק יודע שהנערה הכי יפה אז בעמק הירדן הייתה רותי שטיין / דוֹר בת קיבוץ שער הגולן. היא הייתה באמת יפהפייה, נערה יפת תואר בלתי נשכחת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 1139. הועלה לאוויר ביום חמישי – 3 בנובמבר 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.