פוסט מס' 1183. מדינת ישראל בת 75 (מזל טוֹב, מדינתי היקרה ! משפחתי הרחבה ואנוכי אוהבים אותך ונאמנים לך). אולם למזלה הרָע של מדינתינו היא רוויה אין סוף מריבות מפלגתיות פוליטיות פנימיות, אפופה אין סוף מחלוקות חברתיות, כלכליות, ומדיניות ובראשה ניצב כעת ראש ממשלה בשם בנימין נתניהו שנושא על כתפיו לא רק אחריות עצומה אלא גם שלושה תיקי אישום פליליים חמורים. מדינת ישראל מתדרדרת ביודעין באחריותו הישירה של אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו במדרון חלקלק מלא ואומר שוב, רצוף מהמורות, מריבות, ומחלוקות פנימיות פוליטיות, חברתיות, וכלכליות. סופה של ההתדרדרות הישראלית הפנימית הזאת בכל שטחי חיינו החיוניים – שווה ל-התרסקות (!). התנפצות לרסיסים (!!). מדינת ישראל ההיא כפי שהכרנו אותה פעם בראשותם של דוד בן גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, ואהוד ברק – נהרסת מבפנים ו-נמוגה מול עינינו. כשזה יתחולל ויקרה…אל תגידו, לא ידענו…אל תאמרו, איש לא אמר לנו…אל תייבבו ותלחשו איש לאוזנו אף אחד לא אמר לנו…אף אחד לא הזהיר אותנו…כולנו לא שמנו לב…מדינת ישראל במצבה הנוכחי ניצבת בפני חורבן הבית. אל תאמינו לראש הממשלה שלכם שקוראים לו בנימין נתניהו ומכנים אותו "ביבי"…זה כבר יהיה מאוחר מידי…!! ראו הוזהרתם…!!! פוסט מס' 1783. נכתב ונחקר ע"י יואש אלרואי והועלה לאוויר ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ובמלאת 75 שנים למדינת ישראל ע"י יואש אלרואי. פוסט מס' 1783. כל הזכויות שמורות.
פוסט מס' 1183. הועלה לאוויר ביום שני-24 באפריל 2023. כל הזכויות שמורות לחוקר והמחבר יואש אלרואי.
פוסט מס' 1183. מדינת ישראל הצעירה היא רק בת 75 בראשית שנת 2023 אך ואולם היא כבר רוויית אין סוף קמטים (ולכן נראית כאילו היא בת 150 שנים) מלאה סכסוכים ו-מריבות מפלגתיות פנימיות, ו-אפופה אין סוף חילוקי דעות ו-מחלוקות חברתיות, כלכליות, ומדיניות בתוך ו-בין כל שכבות האומה (!). זרמים פוליטיים חילוניים ודתיים לסוגיהם השונים רבים ומסוכסכים איש עם רעהו. נורא (!). ב-ראשה של מדינת ישראל ניצב היום ו-כעת ראש ממשלה בשם בנימין נתניהו. זהו ראש ממשלה שנושא על כתפיו מאז 2019 שלושה תיקי אישום פליליים חמורים, וטרם נשפט (!). עשרות ההפגנות ההמוניות החוזרות ו-נשנות על עצמן ואשר מתקיימות מתחוללות בחודשים האחרונים בתל אביב (וגם בערים אחרות בארץ) בהשתתפות פעילה של מאות אלפי מוחים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מוכיחות כי רוח רעה נושבת לאורכה ורוחבה של מדינת ישראל. המצב הפוליטי רווי הניגודים החריפים בין שכבות האומה השונות מצביע באופן מפורש על העובדה כי מדינת ישראל שרויה מזה זמן ארוך במצב פוליטי פנימי לא תקין בלשון המעטה (!). מדינת ישראל מתדרדרת כהֶרֶף עין ו-ביודעין וכמעט מכל היבט אל מעין תהום, באחריותו הישירה של המוביל, אותו ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו (!). ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא אולי איש מוכשר אולם הוא מנהיג מדינה חצויה ונעדר יכולת לאחד את השורות. אחד הסימנים הרעים הוא מינויים מטעמו של שני אישים לא מוכשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר לתפקידי שרים בכירים בממשלתו (!). מדינת ישראל מועדת כשהיא נעה במדרון לא רק חלקלק אלא גם מלא ורצוף מהמורות, מריבות, ואין סוף מחלוקות פנימיות מרות ו-קשות בין אזרחיה, חילוקי דעות פוליטיות, חברתיות, וכלכליות (!). המחלוקת הרצינית והכבדה ביותר היא שחרור מאות אלפי צעירים דתיים משירות חובה של שלוש שנים ב- צה"ל. כ-מחצית מאזרחי המדינה הם צעירים דתיים שחלק גדול מהם כלל איננו משרת שירות צבאי – קרבי ב- צה"ל (ולא שירת בעבר בצה"ל) בתואנה ותירוץ של לימוד ולומדי תורה. סופה של ההתדרדרות הישראלית הפנימית הזאת בכל שטחי חיינו החיוניים – היא מסוכנת ביותר מפני שמדובר בהתרסקות מוחלטת של החברה האזרחית הישראלית המפוצלת מפלגתית ורעיונית מ-מילא לאלפי אלפים של שברים שאינם ניתנים לאיחוי במצב הנוכחי (!). התנפצות לרסיסים (!!). אבדון (!!!). לא יכול להתקיים במציאות כזאת סוף טוב, שכולנו רוצים וחפצים בו, מעין Happy end. שלום בית ש-מלווה בכבוד בין אחים. לא יכול להיות כאן במציאות ה-אבסורדית הזאת ובתנאים המגוחכים האלה סוף טוב בו צעירים חילוניים משרתים ביחידות קרביות כמו הצנחנים, גולני, גבעתי, חיל השריון, חיל התותחנים, חיל ההנדסה, חיל האוויר, וכו', ומסכנים את חייהם כל רגע ורגע בעת שירותם הצבאי בחזיתות השונות למען האומה, בעוד מרבית חבריהם הדתיים בני גילם אינם מסכנים את חייהם למען הכלל, משוחררים מעול הגיוס הצבאי, ומסתפקים בלימוד תורה. ראש הממשלה בנימין נתניהו (אישיות מוכשרת בעלת יכולות) מכיר את המציאות העכשווית העגומה עד למאוד יודע זאת היטב, טוב יותר מכל אחד מ- אזרחיו, וגם טוב ממני. מדינת ישראל הצעירה ההיא כפי שהכרנו אותה פעם לאחר ובתום מלחמת העולם ה- 2 ב- 1945 ובסיום מלחמת העצמאות ב- 1948 בראשותם של המנהיגים ההם דוד בן גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, ואהוד ברק – נהרסת ונאכלת כבר שנים רבות מבפנים ע"י חלק אזרחיה ותושביה. מדינת ישראל ההיא נמוגה מול עינינו בראשותו של אותו ראש הממשלה המפלג וה- לא מאחד, ואשר קוראים לו כאמור בנימין נתניהו (!!!!). עוד רגע קט לא תהיה דרך חזרה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה ו-ערך שותפות עם שניים משריו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' (על פי ידיעתי שניהם לא שירתו כלל ב- צה"ל). כשזה אומנם יתחולל ו-אם תקרה המפולת הזאת בסופו של עניין…אל תגידו לא ידענו…אל תאמרו, איש לא הגיד לנו… אל תזילו דמעות… ו-אל תייבבו, ו-בל תלחשו לאוזנם של חבריכם "…אף אחד לא הזהיר אותנו…לא שמנו לב… לא ידענו… (!!!!!)". הכתובת הבאה הזאת חקוקה היום על כל קיר וכותל מכותלנו שלנו בכל בית ב-תוככי מדינת ישראל המפוצלת ו-רוויית מחלוקות ו-מריבות, וזהו הטקסט שלה : "…מְנֵא מְנֵא תָּקֵל ו-פַרְסִין…". רק אל תגידו לא ידענו. ה-אָשֵם הראשי הנושא באחריות המירבית ל-פלגנות, הניכור, ומסכת הסכסוכים אשר מתחוללים בין אזרחי מדינת ישראל בעת הזאת הוא ראשית דבר ראש הממשלה בנימין נתניהו, מי שמתיימר להיות מנהיג האומה, אולם הוא איננו כזה. הוא ראש ממשלה מפלג ומפריד בין השורות. הוא בנימין נתניהו רחוק שנות אור מאישיותם, כישרונם, ומנהיגותם הדגולה ההיא של דוד בן גוריון ושל מנחם בגין. עוד יבוא היום בו הוא בנימין נתניהו עלול למצוא את עצמו משלם מחיר יקר, אישי ופוליטי. היום הזה איננו רחוק כל כך. לוואי ובמקומו יבוא מנהיג שיאחד את שורות האומה הישראלית המוכשרת אולם בימים האלה מְפוֹרֶדֶת, מְשוּסַעָת, שְבוּרָה, מְבוּתֶּקֶת, חָצוּיָה, ו-רוויה באין סוף שְֹנָאוֹת, מחלוקות, ו-ריבים. אנא ה-קב"ה האלוהים שלי, רחם עלינו ועזור לנו לחזור ולשוב למה שהיינו פעם. אנא, בבקשה ממך. זוהי תפילתי אליך למען ה-אוּמָה הישראלית היקרה שלנו החוגגת עתה במדינת ישראל 75 שנים להולדתה ועצמאותה.
מדינת ישראל הדמוקרטית והחופשית אולם מפולגת, חצויה, ו-רווית מחלוקות מכל הסוגים ניצבת גם היום במצבה הנוכחי בחודש אפריל של שנת 2023 לא פחות מאשר מול ו-בפני מציאות מאיימת, קשה, ונוראה : חורבן בית נוסף, אולי מסוג אחר, אולם ללא ספק "חורבן בית". אל תאמינו עכשיו לדבריו כאילו המרגיעים של ראש הממשלה שלכם היום, שקוראים לו בנימין נתניהו ומכנים אותו "ביבי". אז כבר יהיה מאוחר מידי…ראו הוזהרתם כולכם… !!! זִיכְרוּ כולם, כולכם, כולנו את ההיסטוריה של העבר ההוא אודות האומה הישראלית המפולגת והרצוצה ההיא בטרם חורבן בית 1 ובית 2 ע"י אותן שתי מעצמות העל בתקופות הזמן ההוא, בָּבֶל ו-רוֹמָא. איש לא האמין כי העתיד של מדינת האספסוף ההיא של עם ישראל ובירתה ירושלים הרוויה אין סוף מריבות וסכסוכים פנימיים ה-קרויה "מדינת ישראל" ואשר מורכבת מתריסר שבטים אחים יהודיים זה לזה, אולם גם באותה העת יריבים מרים קשים בעלי משקל איש אל רעהו – הוא שחור משחור (!). רָע ומַר ו-שָחוֹר מ-שחור, מדינת ישראל ההיא לא החזיקה מעמד, נכבשה ע"י האויב, התמוטטה, ו-וקרסה. היא קרסה בעיקר מפני שמדינת ישראל ה-תנ"כית ההיא הייתה נעדרת מינימום אָחְדוּת וחסרה מנהיגות אמת אמיצה (כמו עכשיו ובדומה למנהיגות הפוליטית הישראלית רווית המחלוקות, הרופפת והחלשה, גם בימינו אלה שלנו בשנת 2023). אומות ועמים לא מאוחדים קורסים בשעת מבחן. האומה הישראלית ההיא התפרקה כידוע בסופה של דבר, לא פעם ולא פעמיים, ל-רסיסים (!). מלכות ישראל התנ"כית ההיא פרחה ו-החזיקה מעמד מדיני וצבאי איתן בימי התנ"ך ההם, לפני אלפי שנים, רק בתקופת שלטונם של שני המלכים האמיצים, המוכשרים, החכמים, והבלתי נשכחים שהיו גם מנהיגים מדיניים ומצביאים צבאיים בעלי שיעור קומה עצומים, דוד המלך ובנו שלמה המלך (!). השאר כמו השאר, הופך לעיתים רבות ל-היסטוריה טראגית, מרה, ו-עצובה. ההיסטוריה הלאומית המרה של העם היהודי המפוצל לדורותיו ואשר הוגלה ממולדתו בימים ההם – מתועדת היטב בכול ספרי התנ"ך וספרי ההיסטוריה המאוחרים (!). אל תאמרו היום בחודש אפריל של 2023 לא ידענו (!). ראו, הוזהרתם שוב (!). נבואותיהם המרות של שלושת הנביאים החכמים ומרחיקי ראות ו-לכת ברמה של מדינאים בימים ההם – ירמיהו, ישעיהו, ו-אליהו לא היו לשווא ולא בכדי. הן התגשמו בסופו של עניין. מדינת ישראל ההיא נוצחה וחרבה. נורא לכתוב ולומר זאת. אולם זאת האמת לאמיתה. שלא לדבר אודות גורלו של העם העם היהודי הפזור והמפוצל, ואשר חלקו הגדול התמקם במשך השנים הרבות לאורכן ורוחבן של כל מדינות אירופה וגם ב- ארה"ב. כ- 6.000000 (שישה מיליון) יהודים שהיו ברובם פזורים כאמור בכול ארצות אירופה – תינוקות, ילדים וילדות קטנים, נערים ונערות צעירים, מבוגרים ומבוגרות, וזקנים וזקנות הושמדו ע"י מכונת ההשמדה הגרמנית הנאצית בראשותו של הקנצלר המטורף אדולף היטלר במלחמת העולם ה- 2, בשש השנים ההן שבין 1939 ל- 1945. סבא וסבתא שלי, הוריו של אבא שלי משה אלרואי (בלינדמן) ז"ל חבר קיבוץ אפיקים נרצחו בעיר שירווינט ב-ליטא כנראה ב- 1942 / 1941. אימא שלי שרה "שרק'ה" פְּרֶס ז"ל רעייתו של אבא שלי גם היא כמובן חברת קיבוץ אפיקים (וארבעת אחיה- כולם ז"ל) הצליחו להביא ב- 1935 את הוריהם מהעיר הליטאית קוּרְשָאן לעיר טבריה הבנויה על גדות הכינרת, וכך ניצלו חייהם ממלתעות הרוצחים הגרמנים ה-נאצים. נורא לכתוב זאת, אבל זאת האמת ההיסטורית.
אנוכי יואש אלרואי אוטוטו בן 85 היום, בן קיבוץ אפיקים הוותיק שהוקם בעמק הירדן בראשית שנות ה- 30 של המאה הקודמת, כותב היום באמצעות שכלי והגיוני את הטקסט הבא כלהלן : הערכתי והערצתי נתונה ביום הזה בראש וראשונה ל- ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון, וגם למדינאים וראשי ממשלת ישראל בימים ההם שחלפו ובאו אחריו משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר (איזה אישה חכמה ואמיצה !), יצחק רבין, מנחם בגין, ואהוד ברק. הם כולם מבורכים. ברור שאנוכי מאחל את מיטב המחשבה, התכנון, וראייה מתמטית עולמית – בינלאומית ו-מדויקת לטווח ארוך גם לראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו (!). גם ביום הזה מדובר במשחק שח-מט לאומי ובינלאומי מורכב ומסובך מאוד אולם כזה שאיננו מתנהל על לוח בן 64 משבצות הצבועות ב-לבן ו-שחור, אלא על חיים ומוות שנפרשים על שטח שגודלו כ-של כוכב לכת. ראש הממשלה גם שלי מר בנימין נתניהו : אנוכי מאחל לך שתזכה בכל השכל, ההיגיון, החוכמה, וה- IQ – כדי ועל מנת לנהל בהצלחה את שגשוג את מדינת ישראל בימים אלה שהם מורכבים מאוד ומסובכים מאוד מכל היבט (!). אינני מכיר אותך. איננו איש המחנה הפוליטי שלך. גם אף פעם לא ראיתיך במציאות. אף על פי כן אנוכי כאזרח מדינת ישראל בן 85 היום, מאחל לך שתהיה ראש ממשלה ו-מנהיג חכם, חזק, אמיץ, וצודק (!).
פוסט מס' 1183 + תיעוד של תמונות דוקומנטריות מהעבר ההוא, מהימים ההם ש-חָלְפוּ לבלי שוּב. פוסט מס' 1183 הוּעָלָה לאוויר ביום שני – 24 באפריל 2023.
פוסט מַר מס' 1183. ב-נִבְכֵי הֶ-עָבָר הידוע ו-נִבְכֵי העתיד הָ-לוּט בערפל של מדינת ישראל בפברואר 2023. נורא לכתוב ולומר זאת, אולם זאת היא תחושתי שלי ושל רבים אחרים בארץ הזאת, כלהלן: מדינת ישראל זאת ש-בראש ממשלתה ניצב ברגעים אלה בנימין נתניהו (לשעבר קצין קרבי ב-סיירת מטכ"ל) מי שנושא עכשיו על גבו שלושה תיקי אישום פליליים חמורים (1000 + 2000 + 4000) ועדיין טרם נידון ולא נשפט, ו-מנסה לבצע בסיוע מעמדו הפוליטי העכשווי כראש ממשלה, הפיכה משפטית-פוליטית אנטי דמוקרטית ואנטי ליבראלית במדינת ישראל (עדיין חופשית ודמוקרטית), מהפכה שלטונית שאולי תעזור ותסייע לו לברוח מהמשפט ואולי להימלט מסורגי בית הכלא הממתינים לו מאז שנת 2019. מדינת ישראל שלנו שרויה בסכנה קיומית (!). לא בכדי זועקים מאות אלפי המפגינים הישראליים צעירים וצעירות ו-מבוגרים ו-מבוגרות בגרון ניחר בחוצות הערים הגדולות בארץ שוב ושוב ועוד פעם ועוד פעם מילה אחת, "דמוקרטיה" (המהווה תזכורת מרה למתחולל במדינת ישראל בימים אלו) לכיוונו של ראש הממשלה הכושל בנימין נתניהו ושרי ממשלתו (!). מדינת ישראל תחת מנהיגותו הבעייתית (בלשון המעטה) של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו באפריל 2023 היא ארץ רוויה אֵין סוֹף סכסוכים פוליטיים מרים בתוך ובין כל שכבות אזרחי עַם ישראל בכל הרמוֹת, חילוניים מכל הסוגים וגם דתיים (כמעט מכל הסוגים) + אין סוף מחלוקות חברתיות פנימיות חריפות וחמורות + אין סוף ריבים, וויכוחים מרים, ומריבות + אין סוף הסכמות ו-אין סוף התקוטטויות + אין סוף ניגודים ו-הִבַּדְלוּת חברתית ופוליטית מכל הסוגים והמינים + אין סוף פולמוסים + אין סוף קטטות וקונפליקטים + אין סוף שְנָאוֹת ותִּגְרוֹת בין שכבות האומה השונות + אין סוף קרבות מילוליים (בינתיים) בין נציגי שכבות האומה בכנסת ובממשלה——-> !!!. האם מישהו מאזרחי ישראל יכול להשוות ביום הזה בחודש אפריל של שנת 2023 את מנהיגותו המכוערת, הקלוקלת, העקומה, ונטולת היושרה של ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו הנושא עליו שלושה תיקי אישום פליליים 1000 + 2000 + 4000 מאז 2019 עם מנהיגותם הדגולה ההיא של ראשי הממשלה הבלתי נשכחים ההם דוד בן גוריון ז"ל ו-מנחם בגין ז"ל…??? מדינת ישראל הנוכחית קרובה וסמוכה בימים אלה של פברואר 2023 למצב של מאבק אחים ומלחמת אזרחים. עם נֶשֶק ו/או בלעדיו (!). אשנה ואומר שוב, כלהלן: מדינת ישראל החופשית והדמוקרטית ניצבת בחודש אפריל של שנת 2023 בפתחה של הפיכה משפטית (פוליטית) בלתי נחוצה ובעקבותיה עלולה להתלקח מלחמת אזרחים. זִכְרוּ את פרשת אוניית הנשק "אלטלנה" משנת 1948. מדינת ישראל הפוליטית של 2023 על עשרות מפלגותיה האזרחיות והדתיות רוויה בימים אלה שנאה קיצונית, מחלוקות קיצוניות, וריבים קיצוניים. ישראל בימים אלה בורחת כמדינה מ-ידיהם וזרועותיהם של בניה, אזרחיה, ותושביה (!). במצב כזה לא יכול להיות Happy end. אחים-אזרחי מדינת ישראל, ראו הוזהרתם. התעשתו בטרם יהיה מאוחר מידי (!).
פוסט מס' 1183. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שני – 24 באפריל 2023.
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.
הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נערך, ולא נכתב למען מטרות רווח כספי, לא כדי להשיג פרסום מסחרי, וגם לא לצורך פרסום אישי.
הערה מס' 3 : כמות קוראי הבלוג והנכנסים אליו, והמתעניינים בו, עברה את רָף ה- 1.200000 (מיליון ו-מאתיים אלף).
————————————————————————————————————
פוסט חדש מס' 1183 : הועלה לאוויר ביום שני – 24 באפריל 2023. מדינת ישראל המפורדת וחסרת אחדות מינימאלית, שרויה בימים אלה בסכנה קיומית אזרחית של ממש (!). כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.
————————————————————————————————————
טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה בקיץ 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. באוקטובר 1998 (לאחר שובי ארצה מה- WBM ה- 1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ובעלת כרס עבה בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2018 – 1884 לפי שעה, ואשר הענקתי לה את השם, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה ה-מָקֶפֶת, המורכבת, והסבוכה כוללת בתוכה כ- 82 (שמונים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה היו אמורים להסתיים ב- 2019. אנוכי מקווה לסיים את מלאכת התיעוד לכל המאוחר ב-שנה הזאת של 2023. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
פוסט מס' 1183. בנבכי הֶעָבָר הידוע ונבכי העתיד הָלוּט ב-ערפל של מדינת ישראל בחודש אפריל של שנת 2023. מדינת ישראל זאת ש-בראש ממשלתה ניצב ברגעים אלה בנימין נתניהו איש "הליכוד" מי שנושא על גבו שלושה תיקי אישום פליליים חמורים (1000 + 2000 + 3000) וטֶרֶם נידון ולא נשפט, ו-מנסה לבצע הפיכה משפטית-פוליטית אנטי דמוקרטית ואנטי ליבראלית במדינת ישראל (עדיין חופשית ודמוקרטית) שאולי תעזור ותסייע לו לברוח ולהימלט מסורגי בית הכלא הממתינים לו (ל-בנימין נתניהו) מאז שנת 2019. אשנה ואומר שוב, כלהלן: מדינת ישראל החופשית והדמוקרטית רוויית ריב ומדון והמקרטעת בהנהגתו של ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו ניצבת בחודש אפריל של שנת 2023, בפתחה של מלחמת אזרחים (!), ובורחת כמדינה מידיהם של אזרחיה ותושביה (!!). פוסט מס' 1183. הועלה לאוויר ביום שני – 24 באפריל 2023. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.
נבכי העתיד הָלוּט ב-אֵדִים ו-עֲרָפֶל.
1. ראש עיריית תל אביב מר רון חולדאי הנחרץ וההגון (!) הביס לחלוטין ובאופן מוחלט (!!) בריאיון עיתונאי ברדיו גלי צה"ל את המראיינת החלשה והרכלנית מולו יעל דן (יום ראשון – 19 בפברואר 2023) בנושא ההפיכה המשפטית הלאומית (הבלתי מתקבלת על הדעת) שמתכננת ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו (איש "הליכוד") ראש ממשלה שנושא על עצמו שלושה תיקי אישום פליליים חמורים 1000, 2000, ו- 4000 מאז שנת 2019, ועדיין טרם נשפט. עסק עכור ו-מדהים (!). בנימין נתניהו יודע שהוא נמצא ו-שרוי בפרשה משפטית פלילית ו-סבוכה (נמשכת ומתמשכת כבר שנים) בתומה הוא עלול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי נחשף מולו (מול בנימין נתניהו) כאזרח אחראי ואיש של אֶמֶת ו-צֶדֶק (!).
2. ההפגנות ההמוניות הנערכות שוב ושוב בימים אלה בתל אביב, ירושלים, וחיפה בהשתתפות מאות אלפים רבים של אזרחים הגונים בני גילאים שונים נגד הרפורמה המשפטית שמתכננים ראש הממשלה בנימין נתניהו ו- ממשלתו (ובתוכה שר המשפטים יריב לווין), מלמדות כי משהו חמור ביותר מתחולל בימים אלה בשורות האומה הישראלית המפולגת, החצויה, המסוכסכת, והשסועה. מדינת ישראל ניצבת בסכנה קיומית (!). מעולם לא חשבתי ו-לא האמנתי שבגיל 85 שלי כה אחשוש לגורלה של מדינת ישראל ו-ארשום ואכתוב את המילים הנ"ל האלה ואת הערכתי הלאומית הזאת. הקרע החריף בעם – גלוי (!). אינני חושש לעצמי. אנוכי לשעבר בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן הקיבוץ הטוב בארץ, כבר בן 85 שנים, דואג ו-חושש לילדיי ונכדיי ולכל מיליוני ילדי ונעריי הדור הצעיר שלנו של מדינת ישראל. איזו מדינה אנחנו מותירים ומורישים להם לאחר לכתנו…??? מדינת ישראל החופשית והדמוקרטית ב-רגעים האלה של חודש פברואר ב-שנת 2023 היא רוויית אין סוף מחלוקות שיפוטיות, מחלוקות חברתיות, מחלוקות פוליטיות, מחלוקות כלכליות, ומחלוקות דתיות. אנוכי איש מפא"י ומפלגת העבודה משחר נעוריי. צמחתי, התחנכתי, וגדלתי על ברכיהם של שני הוריי החלוצים חברי קיבוץ אפיקים בימים ההם משה אלרואי (…החליף ועִבְרֵת ב-שנת 1954 את שם משפחתו מ- בלינדמן ל-אלרואי, על פי בקשת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון…) ו-שרק'ה פְּרֶס שניהם ז"ל, ושל מנהיגי העבודה והעמל הלאומיים, וב- בראשם א.ד. גורדון וברל כצנלסון, ואח"כ על ברכיו של המנהיג הדגול דוד בן גוריון, ואחריו על ברכיהם של משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, ואהוד ברק. השתתפתי בחמש מלחמות ישראל כחייל וקצין קרבי. בפעם הראשונה כ-חניך בקורס מ"כים על הגבעה הנישאת ההיא ה-קרויה "ג'וֹעָרָה" (סמוכה מאוד לקיבוצי עין השופט ורמת השופט) של חטיבת "גולני" שסופח ל-גדוד 12 של חטיבת "גולני" בעת מלחמת/מבצע סיני באוקטובר / נובמבר 1956 נגד הצבא המצרי. ה-מ"מ שלי באותו קורס ה-מ"כים ההוא היה זאב שטרנהל ז"ל הבלתי נשכח, ואח"כ מלחמת ששת הימים ב- 1967 נגד שלושה צבאות האויב של מצרים, סוריה, וירדן, ואח"כ כקצין במילואים במלחמת ההתשה על גדות תעלת סואץ נגד מצרים ב- שנים ההן של 1973 / 1970, ואח"כ במלחמת "יום הכפורים" באוקטובר 1973 נגד צבאות מצרים וסוריה, ואח"כ במלחמת לבנון ה- 1 בקיץ 1982 נגד צבא המחבלים בראשותו של הטרוריסט, המחבל, והרוצח הנבזה יאסר עראפאת ראש ארגון הטרור הפת"ח וגם נגד הצבא הסורי. תמיד לחמתי כמו רבים אחרים מחיילי צה"ל בקדמת החזיתות השונות במלחמות השונות בקו הקדמי, כחניך בקורס מ"כים ואח"כ כקצין קרבי ב- "גולני" ואח"כ בחטיבת המילואים שלי. מעולם לא נשארתי מאחור כקצין קרבי בצה"ל. גם לא חבריי וחייליי.
פוסט מס' 1183. נִבְכֵי הֶעָבָר הָיָדוּעַ (לא לכולם). תזכורות מצולמות מהימים הרחוקים ההם שחלפו לבלי שוב.
טקסט תמונה : שנת 1945. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 78 שנים. זהו מראה כללי של בור ארוך, רחב, ועמוק חפור באדמה ו-עטור עֵצִים, שהפך בכורח הנסיבות האקלימיות בחודשי הקיץ החם והלח לבריכת אגירה וגם שחייה של קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. הבריכה הוקמה מדרום למוסך הטרקטורים והרפת של הקיבוץ, ושימשה מעין מפלט קירור לחברי וילדי הקיבוץ בימי הקיץ הלוהטים של עמק הירדן. מרחוק רואים את בימת רחבת העץ ואת המקפצה "האולימפית" (גובהה 3 מטרים) של בריכת האגירה ההיא שמימיה היו לעַד בוציים ועֲכוּרִים. כאן נערכו מ- 1945 ועד 1954 כל תחרויות השחייה החשובות של "הפועל" עמק הירדן. כאן עלה לגדולה שְמוּאֵל "שְמוּלִיק" חָדָש ז"ל בן קבוצת כינרת. בבריכת האגירה הזאת הוא קבע ב- 1946 ב-100 מ' בסגנון חתירה שיא ארץ ישראלי בזמן של 1:05.0 דקה. לנו כילדים זה נראה אז קצה גבול יכולתו של האדם (!). (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי).
טקסט תמונה : קיץ 1946. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 77 שנים. זוהי בימת רחבת העץ של בריכת האגירה של קיבוץ אפיקים שבכורח נסיבות הקיץ החם בעמק הירדן הפכה לבריכת שחייה של חברי וילדי הקיבוץ. לא היה אושר גדול יותר מלשחות, להשתעשע, ולשחק במשחקי "תופסת" למיניהם, ו-"קדרים באים" במים העכורים של בריכת האגירה הישנה ההיא של הקיבוץ. זיהוי מימין לשמאל של הניצבים סמוך ליד הסולם שמוביל למקפצה הגבוהה של בריכת השחייה הישנה ההיא : אנוכי (בן 8), אבא שלי משה אלרואי – בלינדמן (בן 33) ואחי יונתן (בן 6). התחתונים היו בגדי הים האישיים שלנו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : חג סוכות 1954. 18 שנים מאוחר יותר. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 69 שנים. התמונה צולמה בתום הניצחון הקבוצתי של קבוצת השחייה של "הפועל" אָפִיקִים הנוטלת חלק בצליחת הכינרת התחרותית למרחק 6.5 ק"מ מחוף קיבוץ הָאוֹן עד לחוף ביה"ס התיכון – חקלאי "בֵּית יֶרָח". אנוכי בן 16 (רביעי מימין בשורת העומדים) לְ-צִידוֹ של שמריהו נָאבֵּל ז"ל (בחולצת "T shirt" לבנה. שמריהו נאבל מת בגיל 99, ב- 2018) מי שהיה המורה והמחנך הבלתי נשכח שלנו לספורט ו-חינוך גופני (!). זיהוי העומדים מימין לשמאל : אהרון בַּר (ביכלר) ז"ל, יונה רָז (רוזנברג), אברהם זְלֶקְטָה, אנוכי יואש אלרואי, שמריהו נאבל ז"ל, שמואל "מוּלִיק" כהן, ו- עוּזִי וָואלִיש בן קיבוץ גינוסר. זיהוי הכורעים והיושבים מימין לשמאל : יצחק פְלִינְט, צבי "צִירִי" אשכנזי ז"ל, יורם קַן, משה צִיוֹן, ומיכאל רֶכֶס. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
הגיוס הצבאי שלי לגדוד 12 של חטיבת "גולני" ב-3 במאי 1956 כשהייתי פחות מגיל 18, קטע בבת אחת את אושרי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן ואת הקריירה הספורטיבית העתידית שלי. היו לי בשירותי הצבאי הקרבי הקשה בן כ- 3 שנים ב- "גולני" ארבעה מג"דים וארבעה מח"טים. האלוף יקותיאל "קותי" אדם היה המג"ד האחרון שלי. האלוף אלעד פלד המח"ט האחרון שלי . יותר מכולם השפיעו עלי בשירותי הצבאי שלי ב- "גולני" ה-מ"כ שלי בטירונות יהושע מיצמאכר ממושב שדה יעקב והמ"מ שלי בקורס מ"כים ב-ג'וערה זאב שטרנהל ז"ל (מי שנודע ברבות הימים כפרופסור זאב שטרנהל). הם היו מפקדים צעירים מאוד אך גם מחנכים בעלי דוגמא אישית שדאגו היטב לכל חייל שלהם. הם הטיפו למצוינות ודבקות במשימה אך גם לעזרה הדדית ואהבת הזולת. שניהם נותרו עבורי בלתי נשכחים. השירות הקרבי שלי בגדוד 12 של חטיבת "גולני" היה רווי קשיים רבים ו-מאמצים גדולים ועמם אין סוף פעילויות קרביות. בתוכן גם מלחמת סיני נגד מצרים בסתיו 1956. אהבתי עד למאוד את גדוד 12 שלי בחטיבת "גולני". את חבריי ואת מפקדיי ב- "גולני". חטיבת "גולני" ההיא, הייתה דוגמא נפלאה ומופלאה של האינטגרציה החברתית בשנים הראשונות ההן של קום המדינה.
טקסט תמונה : 1957. אנוכי חניך בביה"ס למ"כים של חטיבת "גולני" ב-בסיס "ג'וֹעָרָה" (סמוך לשני הקיבוצים "עין השופט" ו-"רמת השופט" בתחילת שנת 1957. הימים ההם – הזמן ההוא לפני יותר מ- 66 שנים. המ"מ שלי בקורס מ"כים היה סגן זאב שטרנהל ז"ל (ולימים פרופסור זאב שטרנהל). הבסיס הצבאי "ג'וֹעָרָה" שכן כאמור על גבעה שולטת ליד שני הקיבוצים עין השופט ו-רמת השופט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : נבחרת קיבוץ אפיקים בכדורגל בעונת 1962 – 1961. הימים ההם – הזמן ההוא לפני שני דורות. זיהוי שורת העומדים משמאל לימין : חנן קרפ ז"ל, אנוכי יואש אלרואי, חיים טובול (טַל), שלמה "מומו" חביה (שחקן חיזוק מקיבוץ תל קציר), בני רוזן ז"ל, ומנהל הקבוצה שמעון הלמן. זיהוי שורת הכורעים משמאל לימין : יוחאי קורין, עמי איילון שחקן חיזוק בן 16 מקיבוץ מעגן (עמי איילון היה מפקד חיל הים ואלוף בצה"ל וגם ראש השב"כ), אלישע הירשפלד, צבי "צירי" אשכנזי ז"ל, וצביקה שדה (בירקנפלד). שוכב מלפנים : השוער אהרון בר (ביכלר) ז"ל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
שנה קודם לכן שיחקתי בעת ובעונה אחת בשלוש ליגות לאומיות ארציות במשחקי הכדור : כדורסל (בקבוצת "הפועל" אשדות יעקב), כדורעף (בקבוצת "הפועל" אפיקים), וכדורגל (בקבוצת "הפועל" טבריה). עורכי הספר "גינס" מצאו לנכון להכניס אותי לרשימת השיאים של סִפְרָם.
טקסט תמונה : שנת 1962. מגרש הכדורגל של "הפועל" אפיקים. רשת השער עשויה מרשת דייגים ונלקחה מענף הַ-מִדְגֶה שלנו. אנוכי (ראשון מימין) מבקיע עוד שער במדי קבוצת הפועל אפיקים במגרש הדשא הביתי שלנו בקיבוץ באחד ממשחקי ליגה ג'. עמוד השער מסתיר חלק מהכדור בטרם פגש את רשת השער שהייתה עשויה מרשת דייגים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
נחשבתי בימים ההם לספורטאי עַל בקיבוץ אפיקים ובעמק הירדן. שיחקתי בסוף שנות ה-50 וראשית שנות ה-60 בהצטיינות בשלוש ליגות לאומיות (ליגות העַל היום) במקביל בשלושה ענפי ספורט שונים. כדורסל בקבוצת הפועל אשדות יעקב, כדורעף בקבוצת הפועל אפיקים, וכדורגל בקבוצת הפועל טבריה. מצאתי חן בעיניי מחברי ספר שיאי "גינס" של חברת "כרטא".
טקסט תמונה : ספר השיאים "גינס" מייחד לי פאראגרף בן ארבע שורות באחד מעמודיו. טקסט המסמך בספר השיאים של "גינס" בהוצאת כרטא מ- 1986 מוכיח כי דיברתי אמת. (באדיבות כרטא).(באדיבות ספר "גינס").
פוסט 1183. זֶהוּ במידה רבה אפילוג קצרצר. פסגת היכולת הספורטיבית בקיבוץ. בשלב מסוים בחיי רציתי להיות ספורטאי סובייטי ו/או לחילופין ספורטאי אמריקני. אני מתכוון שרציתי כספורטאי-קיבוצניק להתאמן בסטנדרטים הגבוהים ביותר והמאומצים ביותר בסקאלה של האימון הספורטיבי. זה היה בלתי אפשרי. המחויבות הראשונית של כל בן קיבוץ וחבר קיבוץ היא לעבודת כפיים. אנוכי הייתי כל חיי בקיבוץ אפיקים כילד, נער, ואדם בוגר – חקלאי שעבד בענף הַמִסְפּוֹא וגם רַפְתָּן, ואח"כ בענף הבננות. פוסט מס' 1183. כל הזכויות שמורות לחוקר והמחבר יואש אלרואי.
רחשתי כבוד והערכת אין קץ לפאבו נורמי, ג'וני ווייסמילר, ג'סי אואנס, אגנס קלטי, אמיל זטופק, ומרק ספיץ. שְמַרִיָהוּ נַאבֶּל ז"ל היה המורה לחינוך גופני וספורט שלי בהיותי ילד קטוֹן ונער בקיבוץ אפיקים. הוא היה מדריך, מורה, ומחנך שאהבתי והערכתי עד למאוד. הוא היה האיש הראשון שהציב בפני כל יום מחדש את האתגר היכן נמצא קצה גבול יכולתי. מפני שנולדתי יצור תחרותי אולי יתר על המידה נעניתי לוֹ. שמריהו נאבל ז"ל הבין באינטואיציה שלוֹ שיש חיים ספורטיביים אחרי הכדורגל. הוא לעולם לא הרשה לנו לשחק כדורגל בשיעורי הספורט (והחינוך הגופני) שלוֹ, וביסס אותם על א"ק, שחייה, והתעמלות, ומשחקי תנועה. הוא ביקש להעניק לנו כשרים גופניים רבי תכלית. בין מכשירי הספורט, ארגזי ההתעמלות, וחמורי הקפיצה מצאנו את אושרנו. שיעורי השחייה התקיימו בימים ההם בריכת האגירה של הקיבוץ. זאת הייתה חפירה ענקית באדמה שאורכה 70 מטר ורוחבה 40 מטר. המים לחפירה הזאת הוזרמו מהכינרת. זאת הייתה בעצם בריכת בוץ שמימיה עכורים, אך בעינינו זה היה מתקן ספורט מפואר. אימוני ה-א"ק התקיימו על מסלול אדמה, וכדורסל שיחקנו על מגרש עשוי חול מחצבה. התייצבנו לשיעורים שלו לבושי מכנסי ספורט כחולים וגופייה לבנה. לפעמים בחורפים הקרים הרשה לנו ללבוש סוודר ומכנסיים ארוכים. שמריהו נאבל ז"ל חינך אותנו לאהוב את הספורט. הוא היה אבי תורת המצוינות אך מאחורי הפילוסופיה החינוכית הקוראת לחתור בהתמדה לעבר הניצחון הסתתרה יושרה מוחלטת (!). "לנצח ביושר – להפסיד בכבוד (!)" הייתה סיסמת החינוך שלוֹ. שנים רבות אח"כ שח לי כי בלעדי חינוך ומשמעת מוקפדים, לא ניתן להגיע לתוצאות משובחות (!). רחשתי לו הערכה רבה. אהבתי אותו. שמריהו נאבל ז"ל (2018 – 1919, מת בגיל מופלג בהיותו בן 99) היה מורה ומחנך קפדן ומלא חיוניות שדרש מתלמידיו ראשית דבר כאמור משמעת (!). שמריהו נאבל ז"ל היה האיש הראשון שלימד אותי כילד להתבונן, להתעמק, ולהבין את ביצועי הספורט מהצדדים המדעיים שלהם. הוא האמין שהבנת הכללים הקובעים את היגיון הביצוע הנכון של תנועות הספורט השונות המרכיבות את מכלול הביצועים השונים מהיבטי המתמטיקה והפיסיקה, תוביל בסופו של דבר את התלמיד להישגים נוספים. שמריהו נאבל ז"ל חינך אותי מילדות רכה לאהוב את הספורט והחינוך הגופני ולהכיר ולהבין את המדע המוביל את הספורטאי לעבר ניצחונותיו. ארגז ההתעמלות, "חמור" ההתעמלות, והמזרן היו אביזרי ספורט חשובים כמו הכדורסל והכדורגל. הוא האיש שנתן לי את הכלים הראשונים לכתוב את הפרק הזה הדן בקצה גבול היכולת האנושית בספורט מנקודת מבטן של מצלמות הטלוויזיה בסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". כשהגעתי בקיץ 1971 לבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקם בשכונת רוממה בירושלים, מצאתי שם הרבה עיתונאים שהיו "מומחי" כדורגל. הרקע שלי היה שונה. הייתי אתלט וספורטאי רב גוני. כדורסלן, כדורעפן, וכדורגלן מצטיין. שיחקתי בתחילת שנות ה- 60 במאה שעברה בעת ובעונה אחת בשלוש ליגות לאומיות (ליגות העַל היום) שונות. כדורעף בקבוצת הפועל אפיקים, כדורסל בקבוצת הפועל אשדות יעקב, וכדורגל בקבוצת הפועל טבריה. הייתה לי אהבה אחת גדולה, לנתח את הישגי הספורטאים בענפים השונים מההיבט המתמטי – פיסיקאלי ולתרגם את הבִּיוֹ- מֵכַאנִיקָה לשפת הטלוויזיה. מר אלכס גלעדי נתן לי את ההזדמנות הראשונה. לא החמצתי אותה.
טקסט תמונה : אנוכי בסוף שנות ה- 60 של המאה שעברה. קומתי 1.90 מ' ומשקלי 80 ק"ג. שיחקתי בהצטיינות בשלוש ליגות לאומיות בשלושה ענפי ספורט שונים. כדורסל בקבוצת הפועל אשדות יעקב, כדורעף בקבוצת הפועל אפיקים, וכדורגל בקבוצת הפועל טבריה. הבסיס ליכולתי בשלושת ענפי משחקי הכדור היה שילוב של טכניקה קונקרטית וכושר גופני. היה לי ניתור מצוין. יכולתי לגעת בטבעת הסל עם המרפק ולהרים את מרכז הכובד שלי למטר מעל הקרקע, לרוץ 60 מ' בזמן של 7.3 ש', לרוץ 1000 מ' בפחות מ- 3.00 (שלוש) דקות, ולעלות על מתח בידיי (באחיזה עילית) 35 פעמים ברציפות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
הייתי ספורטאי מצטיין בקיבוץ אפיקים ועמק הירדן אך זה לעולם לא היה על חשבון עבודתי כחקלאי. אהבתי אהבה רבה את אדמת אפיקים ואת עבודתי בענפי החקלאות המספוא, הבננות, והרפת של הקיבוץ בשנים 1963-1959. כל אדם שגדל וצמח על רגבי האדמה וחקלאות, ועל הפרי והירק שמניבה האדמה הטובה, יאמר תמיד שהאדמה היא הדבר החשוב ביותר עבורו. זאת תהיה מורשתו. לא פלא שאבא של סקרלט א'והרה אומר לבִּתּוֹ בסרט הידוע והמפורסם הקרוי "חלף עם הרוח" שנחשף ל-בדי הקולנוע ברחבי העולם ב- 1939 ברגע שחוותה משבר רומנטי כי הדבר החשוב באמת בחיינו, זוהי האדמה ואחוזת "טָרָה". ברור שהזדהיתי עמו לחלוטין. התמונה שלי כרפתן בקיבוץ אפיקים עם אלופת החלב הפרה מַרוֹקָה בחורף 1961 איננה חשובה פחות מתמונתי כמפיק טלוויזיה ומנווט ומנהל שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל הכדורגל של מכסיקו בקיץ 1986 עם גדול כדורגלני תבל, הברזיליאי פֶּלֶה ז"ל (שמו המלא היה אדסון אראנטז דו נאסימנטו). ראה הספר עב הכרס "כור מחצבתי" אחד מתוך 13 בספרים אודות קורות והתפתחות שידורי הטלוויזיה בארץ ובעולם המרכיבים את הסדרה רחבת ההיקף שאנוכי חוקר וכותב מאז 1998, וקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה".
החינוך שקיבלנו בקיבוץ אפיקים לאהבת האדמה וקידושה, לאהבה והערכה לבהמות הבית, לסוסים, לפרות, ולכבשים וטיפוח ערך הדבקות במשימה וקשרי האנוש בחיי הקומונה – היו בעלי ערך עצומים (!). ערכים שנחשבו בשעתו לבלתי שבירים. האורווה, הרפת, הדיר, וגם לולי התרנגולות נחשבו למוסדות. ההתחייבות שנוטל כל בן וחבר קיבוץ כלפי הבהמות המשרתות אותו ואת חיי הקיבוץ היא מקסימלית ונטולת פשרות. ב- 1959 סיימתי את שירותי הצבאי כקצין קרבי בגדוד 12 של חטיבת "גולני". דחיתי את בקשתו של מח"ט החטיבה אל"מ אֵלְעַד פֶּלֶד לחתום קבע. הודעתי לוֹ כי אני חוזר לכור מחצבתי קיבוץ אפיקים כדי לעבוד בענף ה-פַלְחָה והַמִסְפּוֹא יחד עם אבא שלי. זה היה הייעוד שלי. להיות חקלאי שחורש, זורע, וקוצר ומספק מזון לפרות. אחד משיאי חֲבֵרוּתִּי בקיבוץ אפיקים היו עבודתי כ-רפתן ו-מספויני'ק. זה היה גם אחד מרגעי המבחן החשובים ביותר כאיש עבודה בקיבוץ. אקספרימנט התפוקה הוא מרכיב חשוב מאין כמותו של כל פרט בתרומתו למען הקהילה בה הוא מתגורר. אהבתי את האדמה ואת התלתן והאספסת שהיא מצמיחה, ואת הפרות ובראשן את מַרוֹקָה. חלפו שנים רבות. אחד משיאי ההפקה של הטלוויזיה הישראלית (וגם שלי – כעורך ומפיק ראשי ומתווה מדיניות שידורי הספורט במוסד התקשורת החשוב במדינה) היה מונדיאל הכדורגל ב-מכסיקו הרחוקה בשנת 1986. טסתי לשם עם ציוותי השידור שלי בשליחות מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז חיים יבין (בן 91, היום). שלושת השדרים שלי במונדיאל מכסיקו 1986 היו יורם ארבל, נסים קיוויתי, ויורם שימרון. מפיק המשנה שלי במכסיקו 86' היה אמנון ברקאי. בעת ההפקה המורכבת והממושכת הצטלמתי ב- IBC במכסיקו סיטי עם גדול כדורגלני תבל בכל הזמנים, מי שהיה שלוש פעמים אלוף עולם – הברזילאי אֶדְסוֹן אָרָאנְטֶז דוּ נָאסִימֶנְטוֹ שנודע בכינויו "פֶּלֶה" (Pele), מי ש- שימש אז פרשן של רשת הטלוויזיה הברזילאית הגדולה והעשירה TV GLOBO (תמורת שכר של חצי מיליון דולר למשך הטורניר שנמשך כחודש ימים). התמונה עם פֶּלֶה ב- 1986 איננה חשובה יותר מהצילום עם הפרה מַרוֹקָה בקיבוץ אפיקים ב- 1961 (זה היה שמה, "מַרוֹקָה"). הפרה השקטה והמנומסת הזאת הניבה מידי עונת חליבה כמות של 14 / 13 טוֹן (14000 / 13000 ק"ג) של חלב. היה מדובר בפרה מדהימה וברפת מדהימה, יעילה, מתוכננת היטב, ורנטבילית בראשותו של חקלאי ורפתן חרוץ ומוכשר בשם רוּדִיק לווין ז"ל של קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. היה מדובר ב-פרת חלב שהייתה פֶּלֶא ו-תעשיית חָלָב פרטית בפני עצמה, ואשר הניבה כל שנה כמויות פנטסטיות של חלב. מַרוֹקָה הייתה בלתי נשכחת עבורי.
טקסט תמונה : חורף של שנת 1961. אנוכי רפתן ברפת של קיבוץ אפיקים יחדיו עם שיאנית החלב הפרה האלופה ששמה היה "מַרוֹקָה", ואשר הניבה יותר מ- 14 טון (14000 ליטר) חלב מידי עונה בעונה, במשך 8 עונות רצופות (!). מדהים (!!) (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : קיץ 1986. כעבור 25 שנה. אנוכי כמנהל, מנווט, ועורך ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית, מצטלם יחדיו ב- IBC במרכז השידורים הבינלאומי במכסיקו סיטי ה- (International Broadcasting Center) עם גדול שחקני תבל בכדורגל בכל הזמנים – הברזילי אדסון אראנטז דו נאסימנטו המוכר בכינויו "פֶּלֶה" ז"ל. התמונה הוענקה לי באדיבות הטלוויזיה הברזילית "TVGLOBO", ו-צולמה בשעתו ב- IBC בעת המבצע המורכב, הממושך, המרוחק מגבולות המדינה, והמסובך טכנולוגית ולוגיסטית של הפקת שידורי הטלוויזיה הישירים של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 ע"י חטיבת הספורט בראשותי בטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
הָסוּס הוא בעל חיים יפֵהפֶה ואציל. איננו מפונק ולעולם לא מתבכיין. הוא יודע ל-צְנוֹף אך לא יודע לבכות ותמיד עומד על רגליו. סוס בריא אינו רוֹבֵץ. הסוס עומד כל חייו על רגליו ומקיים מבלי משים את אחד מחוקי הכבוד של חיי בן אֶנוש, "טוב לי למוּת על רגליי מאשר לחיות על בירכיי". כ-ילד, הסוסים והאוּרְוָוה בקיבוץ אפיקים היו בימים ההם כל חיי. לא עבר יום מבלי שרצתי מהכיתה שלי לאורווה לראות מקרוב את הורינו החקלאים חברי הקיבוץ חוזרים הביתה מעוד יום עבודה ארוך בשדות עם הסוסים והסוסות והפרדים והפרדות, מתירים אותם מ- ייצולי עגלותיהם, פורקים אותם מ-רִתמותיהם, מַשקים אותם במים טריים, וממלאים את הַאֵבוסים שלהם בדליי תערובת של שְעוֹרָה עם חָרוּבִים. יום אחד נחתכה תְּמוּרָה הסוסה החומה והיפה בצווארה. באתי לבקר אותה. חבר הקיבוץ יוסף לנסקי ז"ל היה אז אחראי על האורווה, והוא סיפר לי שקרא לרופא ווטרינר לנתח את הפצע. הווטרינר ביצע את הניתוח ותָּפַר את הפצע תפירה רשלנית במחט לתפירת שקים. ה-סוסה האצילה והחרוצה דִימֵמָה ל-מוות כל אותו לילה. היא לא בכתה. סוסים אינם בוכים. סוסים אינם יודעים להתלונן ולא יודעים לבכות. למחרת באתי לבקר אותה כדי ללטֵף ולעודד אותה. היא הייתה אהבת חיי והיצור היפה ביותר עלי אדמות שהכרתי. יוסף לנסקי סיפר לי את הבשורה המרה. בכיתי בכי תמרורים. נשבעתי להרוג את הרופא ה-ווטרינר במו ידיי. זה היה ב- 1949. הייתי בן אחת עשרה. חיינו הפשוטים כילדים נטולי הדאגות בחיק הטבע השפיעו על כולנו. נדדנו בתום הלימודים והעבודה בין הפרות ברפת לתרנגולות בלול, ומהלול לדיר ולעדר של יצחק פורת – פוריץ, ומשם כמובן לאורווה ואל הסוסים והסוסות היפהפיים שלנו פאר יצירת האֵל.
טקסט תמונה : קיץ 1949. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 74 שנים. אנחנו הילדים תלמידי כיתה ה' בביה"ס היסודי של קיבוץ אפיקים יחדיו עם מַשְכּוּכִית עדר הצאן של קיבוץ אפיקים. הכבשים, הפרות, והסוסים היו בבת עינינו. אהבנו והיינו קשורים אליהם. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן (מחבק ו-מצמיד את ראשה של מַשְכּוֹכִית העדר ל-פָּנִים שלי), אמיר הֶלְמַן, דני פֶּלֶס – פלבסקי, ג'וני אדלשטיין (ילד עולה חדש מארה"ב שביקר בקיבוץ), וגֶדִי חוֹפֶש. מציץ למעלה מימין, שִמְעוֹן הלמן אחיו של אמיר הלמן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
אני לא חושב שנותר חֲבֵר קיבוץ אחד ש-תְּמוּרָה לא לימדה אותו את עיקרון החריצות והדבקות במשימה. פעם עזרתי לעגלון חיים לוצ'אנסקי ז"ל להעביר כָּדֵי חָלָב מהרפת הישנה למטבח ילדים. חיים לוצ'אנסקי היה העגלוֹן ואני ישבתי לידו. כשתמורה ראתה שלולית בדרכה היא נתנה "שְווּנְג" בעצמה. לא היה צריך מעולם להַאִיץ או לגְעוֹר בסוסה החרוצה והנאמנה הזאת. לתְּמוּרָה נולדה בת. קראו לה שִיבּוֹלֶת. היא הייתה סוסה יפהפייה וצבעה שחור כפחם. היה לה אופי פראי. קשה היה לרתום אותה. הייתי צריך לכסות את עיניה בסוודר שלי או במעילי כדי להניח עליה את הרִתמוֹת, אך הספק העבודה שלה היה גבוה פי כמה מכל סוס אחר. היה לה כושר גופני בלתי מוגבל. יום אחד ב- 1953 פקד עלי אבא שלי לרתום אותה ל-מַגוֹב. "יוֹאָשִינקָה", אבא אמר לי, והוסיף, "משימת העבודה שלך היא לרדת ל-זוֹר מעבר לאֶקְוָודוּקְט (חלקת אדמה חקלאית שהייתה שייכת לקיבוץ אפיקים וסמוכה לגבול עם מדינת ירדן), ול-גוֹבֵב את האַסְפֶּסֶת שנקצרה והייתה כבר יבשה לקראת כיבושה (ע"י מכונת "קומביין" תוצרת ארה"ב) ל-חבילות חציר קשורות בחבלים". זהו מסע של חמישה קילומטרים אולי שישה/שבעה רק לכיוון אחד, עוד לפני תחילת העבודה עצמה. היה יום חַם, אבל שָיבּוֹלֶת לא התלוננה. הספקתי ל-גוֹבֵב יחד עמה את כל ערוגות השדה הרחבות לגַלֵי אספסת מהר מהמתוכנן. בתום העבודה השקיתי אותה מים ואז הגיע תורי. החניתי את שִיבּוֹלֶת וה- מַגוֹב ליד סוכת הפח בשדות ה-זוֹר והרוויתי את צימאוני. עשיתי רק שגיאה אחת. שכחתי להתיר את ה- יְצוּל ולהורידו מטה. הסוסה הפראית היפהפייה והווירטואוזית הזאת גילתה לפתע את הָחוֹפֶש. בעוד אני גוֹמֵא מים מהכד היא החלה בדהרה חזרה הביתה מרחק של כחמישה – שישה ק"מ, כשהיא מושכת אחריה את הכלי החקלאי הרחב, ומותירה אותי הרחק מאחור. נבהלתי נורא וכעסתי על עצמי איך הרשיתי לדבר כזה לקרות. פחדתי ששִיבּוֹלֶת תפצע את עצמה בדרכה לקיבוץ אפיקים כשהיא רתומה ל-מַגוֹב כלי חקלאי גדול ממדים, חששתי שהיא עלולה לדרוס מישהו בהיכנסה בדהרה בשער הראשי של המשק. "הסוסים מכירים את הדרך ותמיד חוזרים הביתה לאורווה", הוא מונח ש-כּל חקלאי מכיר אותו היטב, רק ש-שִיבּוֹלֶת עשתה את זה בדהרה. מהיכן נתן לה אלוהים כל כך הרבה כוח ומרץ וגם נבונות ו-אינטליגנציה ? היא הייתה הסוּסָה הכי יפה והכי פוטוגנית שראיתי בימי חיי. כולה שחורה ובוהקת. הייתה לה רעמה צפופה וזנב שהגיע כמעט עד לאדמה. שיבולת הייתה סוסה יפהפייה. פאר היצירה האלוהית במובנים רבים.
טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 50 במאה הקודמת. זוהי חלקת הכרם של קיבוץ אפיקים. חקלאי עם סוס רתום ל-מָגוֹב, מגובב שאריות ענפים לאחר זמירת הכרם. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
הסרתי את נעלי העבודה שלי ורצתי יחֵף בעקבותיה. כשהגעתי למשק היא עמדה ניצבת רגועה מול שוקת המים של האורווה. אפילו לא העליתי בדעתי לגעור בה. התרתי אותה. תליתי את הרתמות ורחצתי אותה בצינור ההשקיה כדי לנקות ולקרֵר אותה. היא צנפה, זקפה את אוזניה, והפנתה את ראשה. כל מי שטיפל ורחץ פעם סוסים מכיר את הפניית הראש האינסטינקטיבית הזאת וזקיפת האוזניים. בכך מגונֵן הסוס על איבר השמיעה שלו. המים הזורמים הפכו את עורה של שִיבּוֹלֶת לבוהק ומבריק והעידו על יופייה הבלתי רגיל. קשרתי אותה לאֶבוּס הפרטי שלה ומילאתי אותו בתערובת מלאה חֲרוּבִים. הגיע לה, היא הייתה ראויה לכך. מבלי שידעה היא הייתה ספורטאית דגולה, מוכשרת מאין כמותה, וניחנה בחוש השישי המיוחד הזה שדחף אותה וקרא לה לא לוַותֵּר. סיסמתה בעבודה הייתה כסיסמתי בטלוויזיה : Ever Onward. תמיד קדימה. היה לה ממי ללמוד. מאימא שלה, תְּמוּרָה.
טקסט תמונה : קיץ 1959. אימא ואבא שלי ז"ל (בני 47 ו-48 שנים בתיעוד הנ"ל הזה) שניהם חברי קיבוץ אפיקים ששוכן בעמק הירדן, הקיבוץ הטוב ביותר בארץ (לפי דעתי). השיער של אבא שלי הלבין בטרם עת אולם פניו היפים וגופו האתלטי והחזק נותרו צעירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : שדות המספוא של קיבוץ אפיקים ב- 1952. אבא ז"ל היקר שלי חקלאי חרוץ ו-יישר דרך, נאמן ו-ידען, מטפח באחד משדות קיבוץ אפיקים את גידול סלק הבהמות כ-מזון לפרות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : שנת 1950. שדות ה- פלחה של קיבוץ אפיקים בחלקת הזוֹר ליד הירמוך סמוך למדינת ירדן של המלך חוסיין. הקִדְמָה הטכנולוגית הגיעה לקיבוץ. טרקטור מושך אחריו שתי פלטפורמות האמורות לשאת אספסת לרפת של הקיבוץ. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : שנות ה- 30 של המאה הקודמת. קיבוץ אפיקים. שני פרדים גוררים עגלה עמוסה תלתן בדרכה לרפת. העגלון הוא ישראל מדור (מדורסקי) ז"ל. (באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
אלה הן תמונות של הוריי הצעירים משה בלינדמן (אלרואי) ז"ל ואימא שלי שָרְקָ'ה פְּרעֶס (אלרואי) ז"ל בימים ההם, כש-העפילו לארץ ישראל מ-העיירות שִירְוִוינְט ו-קוּרְשָאן ב-לִיטָא, כדי לבנות את קיבוץ אפיקים בעמק הירדן, ועל מנת להקים כאן בארץ ישראל חברה חלוצית חדשה ושוויונית. וגם תמונה שלי בגילם.
טקסט תמונה : אימא שלי, שָרְקָ'ה פְּרֶס – בלינדמן – אלרואי, אישה יפת מראה בהיותה בת 19 שעזבה את ביתה ומשפחתה בעיירה קוּרְשָאן ב-ליטא ועלתה כחלוצה לארץ ישראל והגיעה להכשרה בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן. התמונה צולמה ב- 1931 בארץ ישראל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : אבא שלי משה בלינדמן – אלרואי בגיל 19. חלוץ ו-איש העבודה והעמל. התמונה צולמה בעיירה שִירְוִוינְט ב-לִיטָא זמן קצר לפני עלייתו ב- 1932 לארץ ישראל ולקיבוץ אפיקים בעמק הירדן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
טקסט תמונה : קיץ 1957. קיבוץ אפיקים. אנוכי בן 19 (בגיל שאבא ואימא שלי עזבו את בתיהם ומשפחותיהם ב-שירווינט ו-קורשאן בליטא ועלו לארץ ישראל) בעת חופשה רגילה בזמן השירות הצבאי שלי בגדוד 12 של חטיבת "גולני". חלק מזמן החופשות הרגילות של חיילי קיבוץ אפיקים הוקדש לעבודה במשק. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
[1] ראה נספח : ספרו התיעודי ההיסטורי של אריה אופיר מוותיקי החברים בקיבוץ אפיקים, "אפיקים – דרכו של קיבוץ" (יצא לאור בהוצאה מחודשת ב- 1986).
[2] ראה נספח : ספרו התיעודי ההיסטורי של אריה אופיר, "אפיקים – דרכו של קיבוץ". (יצא לראשונה לאור ב- 1951).
3. אנוכי יואש אלרואי בן 85 עוד מעט. שם משפחתי הקודם היה בלינדמן. "בלינדמן" בשעה שהוריי אבא ואימא שלי משה ו-שרק'ה ז"ל העפילו ארצה מליטא וחברו בראשית שנות ה- 30 של המאה הקודמת לקיבוץ אפיקים (מקימי ומייסדי קיבוץ אפיקים בעמק הירדן התגוררו עדיין בקבוצת כינרת). קראתי שוב ושוב את סיפורו / כתבתו הנפלאה רוויית הזיכרונות של מוּקִי צוּר חבר קיבוץ עין גב הוותיק (השוכן ליד החוף המזרחי של אגם הכינרת), שכותרתו קרויה, "לאה גולדברג מורתי החשאית", כפי שנכתב ופורסם במוסף התרבות והספרות של עיתון "הארץ" המצוין ביום שישי – 17 בפברואר 2023. מוקי צור היקר תבורך (!). היכרתי אישית ומקרוב את שָרֳה לווין (היא הייתה גננת שלי בקיבוץ אפיקים כשהייתי בגילאי 5 – 4). לעולם לא אשכח את הטיולים ההם שלנו על פסי מסילת הרכבת ב-סתיו ההוא של 1942 הסמוכים לקיבוץ שלנו קיבוץ אפיקים (תחילתה של מסילת הרכבת ההיא הייתה בעפולה, היא נקראה בימים "רכבת העמק" ועליהם נסעו הרכבות הארץ ישראלית המנדטורית והגיעו עד ל-דָמֶשֶק בירת סוריה ומשם חזרו לארץ ישראל ההיא) בראשותה, בהדרכתה, ומנהיגותה של אותה הגננת ההיא שלנו שרה לֵוִוין (שהייתה גם אישה מאוד יפה), כדי לקטוף את ה-חצבים הפורחים לאורכה של מסילת הרכבת ההיסטורית ההיא שכבר מזמן לא קיימת (!). כמובן ש-הכרתי גם את עִבְרִיָיה שושני שגם היא הייתה אישה יפה מאוד ואת בעלה צְבִי עוֹפֶר חבר קיבוץ אפיקים. צבי עופר נפרד מאשתו הראשונה בקיבוץ אפיקים ששמה היה "מִינְקָה" ומשתי בנותיו שלו ושל רעייתו ההיא (שמן: צָפְרָה ו-בִּינָה), מפני שכנראה נשבה אז בקסמי יופייה של עִבְרִיָיה שושני בעלת השיער השחור והעיניים הכחולות. עִבְרִיָיה שושני הייתה אישה יפהפייה ברמה של כוכבת קולנוע. אנשים אמרו שהיא הייתה האישה הכי יפה בארץ ישראל. יוֹסֵף אוּפִּין התחתן עם שרה לווין והשניים הקימו בקיבוץ אפיקים משפחה משלהם. יוסף אוּפִּין ושרה לווין גרו בדירה ב-בית מס' 10 בשיכון וותיקים בקיבוץ אפיקים, מטרים ספורים צפונית לבית מס' 9 באותו שיכון ה-וותיקים ההוא בו גרו הוריי שלי. האימא של צפרה ובינה, מינקה, התחתנה שוב עם חבר קיבוץ אפיקים עולה מאוסטריה בשם חיים אוּלְמַן, וילדה לו שני ילדים בלונדיניים יפים, נחום ויהודה. בנו של מיטיה קריצ'מן, דניאל קריצ'מן, היה בן כיתה שלי בביה"ס היסודי בקיבוץ אפיקים. מאוחר יותר ב-1955 התגייס דניאל קריצ'מן לחטיבת הצנחנים והיה בתקופת זמן מסוימת נהגו האישי של מפקד הצנחנים בעת ההיא אל"מ רפאל "רפול" איתן. גרעין החברים של קיבוץ אפיקים התרכז בתחילת שנות ה- 20 של המאה הקודמת בחצר קבוצת כינרת ונקרא "קיבוץ השומר הצעיר מ- ס.ס.ס.ר" בטרם המציא חבר הקיבוץ מולה זהרהרי ז"ל מאוחר יותר את השֵם "אפיקים", עם העזיבה את חצר קבוצת כינרת והתיישבות החלוצים האמיצים באותו המקום בו שוכן קיבוץ אפיקים כיום. שוב : מוקי צור – תבורך (!).
4. ולבסוף : מדהים לדעת שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו האזין לנאומו הגַס, הבוטה, המסית, והמדיח של אחד משריו, איש "הליכוד" דוד "דודי" אמסלם נגד האופוזיציה, ואשר הוא דוד "דודי" אמסלם אומר כך קבל עם ועולם, ופונה לאחרונה לאזרחי ישראל באמצעות הטקסט הקטנוני המגוחך הזה שלו : "…ראיתי שם בהפגנה בלילה כל מיני דברים נוצצים…לא הבנתי מה זה…בסוף הבנתי שזה שעוני ROLEX של כל המפגינים שם…בואו תראו כמה מרצדסים יש פה…אתם לא מתביישים…אנחנו נעשה את המהפכה על אפכם וחמתכם…?". בנימין נתניהו קצין לשעבר בסיירת מטכ"ל ההיא תחת פיקודו של אהוד ברק (הבלתי נשכח) שמע והאזין לטקסט המסית והמדיח שאמר דוד "דוּדִי" אמסלם, אולם מילא את פיו מים ו-שתק. בנימין נתניהו המתיימר להיות מנהיג האומה לא התערב ולא הפסיק את הנואם העלוב הזה הָמְנָאֵץ לפחות את 1/2 מהעם המרכיב את האומה הישראלית בארץ ציון. יותר מבושה וחרפה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצב מנגד ושוֹתֵּק (!). הָאוּמָה הישראלית היושבת בציון תחת הנהגתו של בנימין נתניהו היא בעת הזאת על כל שכבותיה ומפלגותיה מפולגת, משוסעת, קוטבית, רוויה באין סוף אי הסכמות ו-רִיבִים, ו-קרובה למלחמת אחים. במצב הזה לא יהיה כאן Happy end. ראו אחים, הוזהרתם כולכם (!).
טקסט תמונה : צילום מ-מסך ערוץ 12. תמונה מחפירה. זהו ה-שַר העלוב, המסית, והמדיח ה-ח"כ דוד "דודי" אמסלם המכהן כיום בממשלת הקואליציה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הטקסט הנ"ל הגס והבוטה בו השתמש נגד האופוזיציה הוא לא פחות מ- בושה וחרפה אחת גדולה (!). בושה וחרפה שנייה גדולה (!!) היא שראש הממשלה של מדינת ישראל בנימין נתניהו לא היסה אותו את המסית והמדיח דוד "דודי" אמסלם, הוא לא הפסיק אותו, הוא לא סגר לו את המיקרופון, והוא לא קטע את דבריו המבישים. העם רואה ושומע את הקולות. לא יהיה כאן Happy end כי ו-מפני שלא יכול להיות כאן סוף טוב, תקין, ומוצלח. ראו הוזהרתם כולכם ובעיקר בנימין נתניהו שאמור להנהיג ולהוביל ביושרה ובביטחון את עם ישראל ו-מדינת ישראל, אולם איננו עושה כך. דרך מנהיגותו ואופן הובלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו (מי ש-נושא עליו שלושה תיקי אישום פליליים) את האומה היושבת בציון היא שלילית ובעייתית ונושאת עימה ריב ומדון. במקום לאחד את האומה ראש הממשלה בנימין נתניהו מפלג אותה שוב ושוב ועוד פעם ועוד פעם. (התמונה באדיבות חטיבת החדשות של ערוץ 12).
פוסט מס' 1183. הועלה לאוויר ביום שני – 24 באפריל 2023. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.
הפוסט הנוכחי מס' 1183 הוא במידה רבה גם המשכו של פוסט מס' 1168. פוסט מס' 8369 הועלה לאוויר ביום שני-24 באפריל 2023. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.
הקדמה 1.
א. מיליוני אזרחים ישראליים ואנוכי בתוכם מצדיעים לחיילי צה"ל ומפקדיו האמיצים והגיבורים המחרפים מידי יום ולילה את חייהם למען ביטחון תושבי מדינת ישראל, והפעם בעת הפעולה הצבאית המוצלחת שנערכה היום נגד מחבלים-רוצחים המתחבאים בעיר ג'נין. יבורכו חיילי צה"ל ומפקדיו !!!
ב. המצאה מדעית ישראלית מדהימה, מעניינת, ודרמטית : מדענים ישראליים המציאו את הרובוט הראשון בעולם שיודע לקטוף עגבניות.
ג. יָעֵל אוֹדֶם איננה רק עיתונאית טלוויזיה מוכשרת בערוץ 12, היא גם אישה יפה מאוד (!).
ד. שר התקשורת ח"כ שלמה קרעי איש מפלגת "הליכוד" מבקש לסגור את השידור הטלוויזיוני הציבורי הקרוי "כאן 11". אנשי "כאן 11" היקרים, אל תוותרו לו. הילחמו בו באיש הרע הזה המכבן על תקן של פוליטיקאי העלוב הזה, בכל כוחכם (!). יש לכם תמיכה גדולה ורחבה בעם (!).
הקדמה 2. כותרות עיתון "הָאָרֶץ" בימים האלה.
א. ראש הממשלה בנימין נתניהו איננו חדל מלהצטייר כפוליטיקאי צבוע. בנימין נתניהו פיטר את אריה דרעי מלהיות שר בממשלתו, ולא שכח ל-הכריז מייד : "…אחפש כל דרך חוקית שבה יוכל אריה דרעי להמשיך לתרום למדינה…".
ב. כותרת ראשית של "הארץ" ב- 23 בינואר 2023 : "שלב ב' בתוכנית נתניהו – לווין : ביטול חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
ג. כותרת ראשית של "הארץ" ב- 24 בינואר 2023 : "הקואליציה ליועמ"שית : הוצאת נתניהו לנבצרות הוא ניסיון הדחה לא חוקי".
ד. כותרת ראשית של "הארץ" ב- 22 בינואר 2023 : "כ- 130000 בני אדם מחו ברחבי ישראל נגד החלשת מערכת המשפט".
ה. כותרת ראשית של "הארץ" ב-20 בינואר 2023 : "דרעי יעזוב את הממשלה ויקבע מי יהיו מחליפיו". כותרת משנית : ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יוכל להחזיק בתיקיו של אריה דרעי (משרדי הפנים והבריאות) בהיותו נאשם בפלילים בעצמו.
ימים חדשים – תקוות ישנות.
תזכורת נוספת : קוֹל קוֹרֵא נוסף. בלעדיו וללא קולות קוראים נוספים בלתי אפשרי ו-לא יכול להתקיים כאן במדינת ישראל, Happy end עבור השידור הציבורי (!). ובכן…מדינת ישראל היא בשעה זאת בראשית שנת 2023 ארץ מפורקת, מפורדת, ו-מפולגת לאין ספור רבדים ול-הרבה יותר מתריסר שבטים + אין סוף מרכיבים פוליטיים וניגודים מפלגתיים אזרחיים קיצוניים, חריפים, וחמורים מאין כמותם (!!!). בראש הפירמידה הישראלית (הפוליטית) ניצב ביום הזה שוב ראש ממשלה חלש, תלוי, נאשם פלילי, ונטול כבוד אישי – בשֵם בנימין נתניהו. ראש הממשלה בנימין נתניהו נראה ונשמע עלוב, לא אמין ובלתי מהימן, גם משום שהוא ש-נאשם ע"י המדינה שבראשה הוא ניצב ואותה הוא מוביל, בשעה שהוא נושא עליו ממש ברגעים אלה שלושה תיקי אישום פליליים חמורים וכבדים מנשוא מספרי 1000, 2000, ו-4000 (!). אבל ו-אולם אין זה מפריע לו כראש הממשלה העכשווי ואולי גם אסיר משפטי עתידי (בפוטנציה), ושוב כאמור מי שנושא על כתפיו שלושה תיקי אישום פליליים חמורים ו-כבדים, להטיף מוּסָר לעם ול-פַרְשֵן לאוּמָה את תולדות המהפכה המשפטית הבלתי מקובלת מכל היבט ציבורי ו-היבט יוּרִידּי, ולהפכם ל-כאילו יתרונות משפטיים (!). הברית הפוליטית העלובה והמחפירה שלה שותפים ברגעים אלה ראש הממשלה בנימין נתניהו + שר המשפטים יריב לווין + השר המודח אריה דרעי, היא אות קלון, אות קין, החרותים על מצחם של כל אזרחי מדינת ישראל. על מצחם של תומכיו הקולניים של בנימין נתניהו וגם על מצחם של מתנגדיו הניצבים כמעט דוממים בצידי הדרכים ולא עולים על הבריקדות. מדהים לדעת שמנהיגת "מפלגת העבודה" הנוכחית מרב מיכאלי צברה בבחירות האחרונות 4 (ארבעה) מנדטים בלבד. עגום.
למרות שמשפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשלושת התיקים הנ"ל 1000 + 2000 + 4000 נגרר כבר כ-4 שנים מאז 2019, הוא בנימין נתניהו שרוי בתנאים משפטיים בעייתיים לא פשוטים. הוא איננו יכול לצאת כאן נקי, חלק, ו-טוב מכול ו-בכול היבט משפטי כזה ו/או אחר.
אנוכי אוטוטו בן 85, לשעבר, בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. רעייתי ואנוכי הורים לשלושה ילדים וסבא וסבתא לעשרה נכדים ונכדות. שרתי כקצין קרבי בשנים 1959 – 1956 בגדוד 12 של חטיבת "גולני" כקצין חבלה ו-סמ"פ. נלחמתי יחדיו עם חבריי חיילי צה"ל הגיבורים והאמיצים בחמש מלחמות, כלהלן : מבצע סיני ב- 1956, מלחמת ששת הימים ב- 1967, מלחמת ההתשה על גדות תעלת סואץ ב- 1970, מלחמת יום הכיפורים ב- 1973, ומלחמת לבנון ה-1 ב-1982. ילדינו של רעייתי ושלי, שני הבנים, הבכור סמ"ר והשני סרן, שירתו בשעתו שירות קרבי קשה וממושך ונלחמו ב-שורות "הצנחנים" ו- "גבעתי". בתי שירתה בחמ"ל של צה"ל בקריית שמונה. אבא שלי משה אלרואי בלינדמן ז"ל חבר קיבוץ אפיקים שירת שירות בטחוני ב-"הגנה". גם אמיל תג'ר ז"ל אביה של רעייתי ומבוני העיר תל אביב שירת ב- "הגנה".
תזכורת נוספת : לא ייאמן כי יסופר…??? ובכן, דווקא ייאמן ועוד איך ייאמן. ל-דאָבוֹן לֵב זאת היא המציאות הכאובה שניתן לחוש אותה, להרגיש אותה, ולמשש אותה (!!!). מדינת ישראל הדמוקרטית המפוצלת והשסועה מדינית, חברתית, וכלכלית היא חולת סרטן פוליטי הרסני ופולשני. גופה שרוי בימים אלה ב-משבר קיומי של ממש ובה בעת ראש הממשלה לבוש ב-ז'אקט משובץ בסימני שאלה קריטיים, אץ לספר לתושבי מדינתו ולשכנע אותם ביתרונות המהפכה המשפטית. ובכן…מדינת ישראל שלנו ניצבת בפני סכנת חיים אמיתית, על סף התמוטטות (!). מדינת ישראל בת 75 (צעירה ב- מונחי גיל אולם זְקֵנָה ב-מושגים רפואיים) עומדת כבר לא מעט שנים על צִידָה, נוֹטָה ליפול אפיים ארצה ימינה ו/או ל-אחור (לא חשוב הכיוון), ומנהלת לא רק מלחמת אחים מילולית בתוככי האומה עצמה, אלא רחוקה היום כ-פֶסַע מהרמת יד איש על אחיו. שיתוף הפעולה הפוליטי – ממשלתי המגוחך, המלוכלך, והמכוער בין שני הפוליטיקאים הקרויים "מנהיגים", הלא הם ראש הממשלה בנימין נתניהו (לשעבר, קצין קרבי אמיץ בסיירת מטכ"ל) והשר הנכלולי המפוטר אמש על ידו אריה דרעי האסיר הפלילי לשעבר, מי שהיה עד לפני כמה שעות שר הפנים והבריאות בממשלת בנימין נתניהו.
תזכורת נוספת : ובכן בנוסף לרקע הפלילי השחור וסורגי הכלא המלווים את אריה דרעי, נשאלת עוד שאלה האם הוא, אותו אריה דרעי הנכלולי והאסיר הפלילי לשעבר, שירת בכלל בצה"ל בתפקיד קרבי כלשהו…???). שניהם בנימין נתניהו ואריה דרעי נאשמים בעבירות פליליות כבדות, ושניהם מציבים את מדינת ישראל בפני מציאות הרת אסון, בפני סכנת קיום ממשית (!). אזרחי ישראל ראו הוזהרתם. אל תאמרו ואל תגידו לאחר האסון, "לא ידענו…".
תזכורת נוספת : ראש הממשלה בנימין נתניהו אומנם פיטר והדיח ביום ראשון – 22 בינואר 2023 את השר אריה דרעי (שר הפנים והבריאות) אולם מיהר להוסיף והודיע לציבור, כלהלן : "…אחפש כל דרך חוקית שבה אתה אריה דרעי תוכל להמשיך לתרום למדינה… (!)".
תזכורת נוספת : אנוכי וחבריי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן גדלנו על תורתם וערכיהם של מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) ותנועת העבודה ההיא, דוד בן גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, ואהוד ברק. מנהיגי מפ"ם ו- "אחדות העבודה" מאיר יערי, יעקב חזן, יצחק טבנקין, ישראל גלילי היו במידה רבה אחים שלנו ושותפים לדרך הפוליטית של תנועת העבודה האמיצה, הצודקת, והפורייה ההיא (!).
ימים חדשים – תקוות ישנות.
פוסט מס' 1183 / 1169 / (879). הועלה לאוויר לראשונה ב-9 במאי 2020 ואח"כ ביום חמישי-26 בינואר 2023, ועכשיו ב- 24 באפריל 2023. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.
טקסט מסמך : יום שישי – 7 במאי 2020. זוהי הכותרת הראשית הפותחת את עמוד מס' 4 בעיתון "הָאָרֶץ". כל אזרח הגון ונאמן במדינת ישראל שואל את עצמו כיצד ייתכן הדבר ש-11 שופטי בג"ץ בראשות השופטת העליונה אסתר חיות, קבעו פה אחד שאין מניעה כי בנימין נתניהו ירכיב את הממשלה אף על פי ולמרות שהיועץ המשפטי של ממשלת ישראל אביחי מנדלבליט הגיש נגדו שלושה כתבי אישום פליליים חמורים בגין קבלת שוחד, מעשי מרמה, והפרת אמונים בתיקי 1000, 2000, ו- 4000 ??? איך אדם בשם בנימין נתניהו שֶאָמוּר לסמל ולהוות דוגמא אישית וטוֹהַר מוּסָרִי לכל אזרח באשר הוא במדינת ישראל, ואשר מואשם כעת בשלושה אישומים פליליים חמורים ע"י היועץ המשפטי של הממשלה אמור לכהן בתפקיד ראש הממשלה ??? מדובר בשיקול דעת ובהחלטה תמוהה עד למאוד של בג"ץ, לא מובנת, ולא ברורה. החלטה שמבלבלת את הגיונם ו-דעתם של אזרחים רבים במדינת ישראל. כיצד יכול להתרחש אירוע משפטי שכזה במדינת ישראל בו ראש הממשלה בנימין נתניהו מואשם ע"י היועץ המשפטי של הממשלה ההוא אביחי מנדלבליט בשלושה תיקים פליליים חמורים, כאמור 1000 + 2000 + 4000, ואף על פי כן קבע בג"ץ ההוא שאין מניעה ו-כי הוא רשאי להרכיב את ממשלת ישראל הבאה. בלתי נתקבל על הדעת ומסובך להבנה. (באדיבות עיתון "הארץ" והמו"ל עמוס שוקן).
פוסט מס' 1183 / 1169 (879).
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.
הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי, ו/או לטובת הפקת רווח מסחרי, ו/או לצורך פרסום אישי.
הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.
הערה 4 : הבלוג שלי, הקרוי, yoashtvblog.co.il נחקר ונכתב על ידי במקביל למחקר וכתיבה שלי את 13 כרכי טלוויזיה עבי כרס בנושאים שונים מהיבטים שונים שעוסקים בהתפתחות תעשיית הטלוויזיה בעולם מאז 1884 ובארץ מ- 1961. מאז שנת 1998 אנוכי חוקר, כותב, ועורך את 13 ספרי הטלוויזיה רחבי ההיקף הללו (כ- 130000 / מאה ושלושים אלף עמודים) אשר דנים ב- "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה שהתרחשה בעולם ובארץ". את המחקר והכתיבה התחלתי בעת השתתפותי ב- WBM 1 (ראשי תיבות של World Broadcasting Meeting) האולימפי שנערך באוקטובר 1998 בסידני – אוסטרליה לקראת אולימפיאדת סידני 2000. מדובר בפגישה מפורטת ומתודרכת היטב שהתכנסה בסידני לפני 19 שנים, נמשכה ארבעה ימים, ונטלו בה חלק 800 נציגים מ- 200 רשתות טלוויזיה מכל רחבי תבל בראשות ה- Host broadcaster הלוא היא קבוצת הטלוויזיה האוסטרלית המצוינת SOBO (ראשי תיבות של Sydney Olympic Broadcasting Organization). קבוצת SOBO האוסטרלית בראשות מנואל "מנולו" רומרו הייתה הגוף האחראי על הפקת וייצור סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי של אולימפיאדת סידני 2000. הפגישה הטלוויזיונית הבינלאומית הזאת הקרויה WBM 1 ב- 1998 ופגישת ה- WBM 2 ב- 1999 (שתיהן התקיימו כאמור בסידני), עסקו בפרוטרוט בהכנות הארגוניות הקפדניות והסבוכות מנקודות מבט טכנולוגיות ולוגיסטיות של הפקת שידורי הטלוויזיה הבינלאומיים ההם (כאמור בהובלת SOBO) של אולימפיאדת סידני 2000 הרחוקה מאוד מגבולות מדינת ישראל.
פוסט מורכב מס' 1183 / 1169 (879). במידה רבה מדהים : מדהים מפני שהכול מתגמד מול החלטת 11 שופטי בג"ץ בהרכב מלא בראשות השופטת העליונה אסתר חָיוּת שקבעו השבוע פה אחד, כי אין מניעה שבנימין נתניהו ירכיב את הממשלה, אף על פי ולמרות שהיועץ המשפטי של ממשלת ישראל אביחי מנדלבליט הגיש נגדו (נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו) שלושה כתבי אישום פליליים חמורים (בתיקי 1000 + 2000 + 4000) בגין קבלת שוחד, מעשי מרמה, והפרת אמונים שעדיין תלויים ועומדים נגדו. פוסט מס' 1169 (879) דן גם בסדרת הטלוויזיה התיעודית המרתקת, החשובה, והמעניינת ביותר בת שלושה פרקים, הקרויה, "לוחם 566", ואשר משודרת בימים אלה בתאגיד "כאן" 11. הסדרה הטלוויזיונית הדוקומנטרית המצוינת, הדרמטית, והמרשימה הזאת עוסקת במרגל הישראלי אלי כהן הי"ד שפעל במדינת האויב סוריה בראשית שנות ה-60 של המאה הקודמת בכישרון ובהצלחה בלתי רגילים, ב- פרוספריטי לא ייאמן, ובשגשוג רב ועצום, ולבסוף נתפש ונתלה ב- 18 במאי 1965 בכיכר המרכזית של דמשק בירת סוריה. העורך הראשי והמפיק הראשי של סדרת הטלוויזיה "לוחם 566" הוא מר איתי לנדסברג. שני הבימאים של הסדרה ההיסטורית בעלת ערך עצום, "לוחם 566", הם ליאורה ברמץ ואיל תבור. מפיק הסדרה התיעודית המשולשת הזאת הוא ששי אפרתי. צפיתי בסערת נפש בפרק הבכורה ששודר ביום ראשון – 3 במאי 2020 בתאגיד "כאן" 11. מדובר בסדרת טלוויזיה מעולה ויוצאת דופן באיכותה ובחשיבותה אודות "אלי כהן הי"ד (האיש שלנו בדמשק). בימאיה, עורכיה, מפיקיה, וכל העושים במלאכת התיעוד של "לוחם 566" רשאים להיות גאים בעשייתם. חלקו האחרון של פוסט מס' 1169 (879) עוסק בבימאי הקולנוע והטלוויזיה והמתעד הַדָגוּל המנוח היהודי – אמריקני באד גרינספאן ובסדרת הטלוויזיה הבלתי נשכחת שלו בת 22 פרקים, הקרויה "Olympiad" ("האולימפיאדה"). Bud Greenspan נולד ב- 1926 בניו יורק ומת בניו יורק ב- 2010. סרטו התיעודי הראשון, הקרוי, "גֶ'סִי אוֹאֶנְס חוֹזֵר ל-בֶּרְלִין" (Jesse Owens returns to Berlin) אותו כתב, ביים, והפיק באד גרינספאן ב- 1967 העניק לו מוניטין טלוויזיוני זוֹהֵר ועָצוּם בתוככי ארה"ב וגם מחוצה לה בכל רחבי הגלובוס, וסלל בפניו את הדרך גם ל-כסף הגדול. יותר מ-100 רשתות טלוויזיה בתבל לרבות אנחנו אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית קנו ממנו את הסדרה התיעודית "Olympiad" הנפלאה והמרתקת שכללה ב-1975 11 (אחד עשר) פרקים תיעודיים כל אחד בן 50 דקות ובראשם הפרק הראשון "ג'סי אואנס / Jesse Owens חוזר לברלין". אנחנו אלכס גלעדי ז"ל ואנוכי רכשנו אותה בסתיו 1975 ושידרנו את כל 11 פרקיה לקראת הפקת שידורי הטלוויזיה שלנו את משחקי אולימפיאדת מונטריאול 1976. במשך הזמן התרחבה "Olympiad" ובשיאה כללה בשורותיה 22 פרקים. פוסט מס' 1183 / 1169 / (879). הועלה לאוויר ביום חמישי – 26 בינואר 2023 ואח"כ ב- 24 באפריל 2023. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.
ישראל ב-2023 היא מדינת פארטאץ' חסרת משמעת ונעדרת ארגון מודרני ברוב תחומי חייה הפוליטיים והציבוריים ובראשם הרפואה הציבורית, התחבורה הציבורית, ומוסד מבקר המדינה בראשות מר מתניהו אנגלמן שאמור לבקר ולהתריע אולם אותו מתניהו אנגלמן נמצא ונחשף בכתבתה של העיתונאית וכתבת חברת החדשות של ערוץ 12 לי נעים כאיש חנפן, חייכן, ומתרפס, אדם ירוד ועלוב, מעין בּוּבָּה עוֹשָה דברו של בנימין נתניהו. מדובר בחברה ישראלית יָעֵנִי דמוקרטית וחופשית, אולם לחלוטין שסועה ו-מפוררת. חברה ש-רוויה ב-יותר מתריסר שבטים חילוניים, דתיים, ו-חרדים שחלוקים איש על רעהו ו-רָבִים כל הזמן איש עם אחיו בכל נושא אפשרי שיעלה על הדעת. מדינה שמנהלים אותה עסקנים ושנעדרת מכל זווית התבוננות של אזרחיה תכונות לאומיות של יוֹשְרָה, כֵּנוּת, מוֹרֶשֶת, אֲחְדוּת, וּ-מוּסַר. בראש מדינת הפארטאץ' הישראלית ניצב עדיין בחודש מאי של 2020 ראש ממשלה בשם בנימין נתניהו שנחשד ו-מואשם ע"י היועץ המשפטי שלו אביחי מנדלבליט בשלושה תיקים פליליים חמורים וכבדי משקל 1000, 2000, ו-4000. תיקים פליליים משפטיים העוסקים בהאשמת ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר כנות ויושרה ומפלילים אותו במעשי מִרְמָה (!) + קבלת שוֹחַד (!) + הפרות אֵמוּנִים (!). תוֹמְכָיו ושָרָיו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו סבורים שלמרות ה-עבירות הפליליות ההרסניות והמאיימות הללו שעשויות להפוך ל-קטלניות והמרחפות מעל ראשו הוא עדיין איננו נמצא מן ההיבט המשפטי המסוכן והמורכב וגם הרגיש הזה, במרחק של כְּ-מְטַחֲוֵוי קֶשֶׁת מסוֹרְגֵי הָכֶּלֶא. הוא עדיין רחוק משָם. יש להדגיש כאן כי אף על פי כן נאמניו ו-תומכיו שמתייצבים לימינו, רואים חובה לעצמם להרחיק אותו מכותלי בית הדין ומשערי בית הסוהר. שתי מטרות שמקדשות בעיניהם את האמצעים. ישראל היא מדינת פארטאץ' נעדרת ממשלה נבחרת כבר יותר משנה שמנהלים אותה עסקנים. היא רחוקה מלהיות מתוכננת לטווח ארוך. מדינה שנעדרת מכל זווית התבוננות של אזרחיה תכונות לאומיות של יוֹשְרָה, כֵּנוּת, מוֹרֶשֶת, אֲחְדוּת, ומוּסַר. מבט נוגה לעָבָר ואֶל העתיד.
פוליטיקה: בנימין נתניהו פלוס בני גנץ פלוס גבי אשכנזי ומולם בג"ץ והיועץ המשפטי של הממשלה אביחי מנדלבליט.
אחד עשר (11) שופטי בג"ץ בראשות השופטת העליונה אסתר חָיוּת הגיעו ביום רביעי – 6 במאי 2020 למסקנה אחת והחליטו פה אחד החלטה מדהימה ודרמטית וגם תמוהה, לא ברורה, ומאוד מבלבלת, כלהלן : אין מניעה שראש הממשלה בנימין נתניהו (מי שהיועץ המשפטי שלו ושל ממשלתו אביחי מנדלבליט הגיש נגדו רק לפני כמה חודשים ספורים שלושה כתבי אישום פליליים חמורים ביותר בתיקי 1000, 2000, ו-4000, בגין קבלת שוחד, מעשי מרמה, והפרת אמונים) הוא יהיה האיש שירכיב את ממשלת ישראל הבאה ויעמוד גם בראשה. בנימין נתניהו יעמוד לסירוגין בראש ממשלת ישראל ועל פי תור יחדיו עם שותפו יו"ר מפלגת כחול / לבן בני גנץ. לא הגיוני ובלתי מוסרי, ולכן בלתי מתקבל על הדעת.
מעניין, מכל עבר וכיוון, גם מתוך שורות הממשלה, נשמעו בחודשים האחרונים ביקורת נוקבת וחריפה נגד שר הבריאות יעקב ליצמן אודות כישרונותיו ויכולותיו הדלים, ו-תפקודו שמסכן את שלום כל הציבור במדינת ישראל. הצטיירה תמונה מדאיגה בה נדמה היה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו שומר על יעקב ליצמן שר הבריאות הכושל למען צרכיו הפוליטיים העתידיים, וגם למען צורכי המשפט שייערך לו בבוא הזמן בבית הדין בגין האישומים הפליליים החמורים שהגיש נגדו היועץ המשפטי שלו אביחי מנדלבליט בתיקי 1000, 2000, ו-4000. שר הבריאות יעקב ליצמן התפטר מתפקידו כשר הבריאות. את משרד הבריאות של מדינת ישראל מחזיק בחודשים האחרונים וגם בימים אלה של חודש מאי בשנת 2020 איש נבון, מוכשר, וחכם (בעל קסם טלוויזיוני ורדיופוני) מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. משה בר סימן טוב ניחן בכריזמה תקשורתית לעילה ועילה. ובכן, גם ביום הזה של יום שישי – 8 במאי 2020, מגיפת נגיף הקורונה איננה יכולה להשכיח את העובדה הזאת כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נאשם בפלילים, ויידרש להתייצב בסופו של דבר בפני שופטי ישראל בטרם יגיעו ימי אחרית הימים. לא יהיה כאן שום Happy end, רק סוף מַר שידוע מראש. למרות ש- 11 שופטי בג"ץ קבעו פה אחד כי אין מניעה שבנימין נתניהו ירכיב את ממשלת ישראל הבאה.
טקסט מסמך (1) : יום חמישי – 7 במאי 2020. זוהי הכותרת הראשית בעיתון "הארץ". כל אזרח הגון ונאמן במדינת ישראל שואל את עצמו כיצד ייתכן הדבר ש-11 שופטי בג"ץ בראשות השופטת העליונה אסתר חיות, קבעו פה אחד שאין מניעה כי בנימין נתניהו ירכיב את הממשלה אף על פי ולמרות שהיועץ המשפטי של ממשלת ישראל אביחי מנדלבליט הגיש נגדו שלושה כתבי אישום פליליים חמורים בגין קבלת שוחד, מעשי מרמה, והפרת אמונים בתיקי 1000, 2000, ו- 4000 ??? מדובר בשיקול דעת ובהחלטה תמוהה עד למאוד של בג"ץ, לא מובנת, ולא ברורה. החלטה שמבלבלת את הגיונם ו-דעתם של אזרחים רבים במדינת ישראל. כיצד יכול להתרחש אירוע משפטי שכזה במדינת ישראל בו ראש הממשלה בנימין נתניהו מואשם ע"י היועץ המשפטי של הממשלה בשלושה תיקים פליליים חמורים ואף על פי כן קובע בג"ץ שאין מניעה כי הוא רשאי להרכיב את ממשלת ישראל הבאה. בלתי נתקבל על הדעת ומסובך להבנה. (באדיבות עיתון "הארץ" והמו"ל עמוס שוקן).
טקסט מסמך (2) : יום שישי – 8 במאי 2020. זוהי הכותרת הראשית בעיתון "הארץ". כל אזרח הגון ונאמן במדינת ישראל שואל את עצמו כיצד ייתכן הדבר ש-11 שופטי בג"ץ בראשות השופטת העליונה אסתר חיות, קבעו פה אחד שאין מניעה כי בנימין נתניהו ירכיב את הממשלה אף על פי ולמרות שהיועץ המשפטי של ממשלת ישראל אביחי מנדלבליט הגיש נגדו שלושה כתבי אישום פליליים חמורים בגין קבלת שוחד, מעשי מרמה, והפרת אמונים בתיקי 1000, 2000, ו- 4000 ??? מדובר בשיקול דעת ובהחלטה תמוהה עד למאוד של בג"ץ, לא מובנת, ולא ברורה. החלטה שמבלבלת את הגיונם ו-דעתם של אזרחים רבים במדינת ישראל. כיצד יכול להתרחש אירוע משפטי שכזה במדינת ישראל בו ראש הממשלה בנימין נתניהו מואשם ע"י היועץ המשפטי של הממשלה בשלושה תיקים פליליים חמורים ואף על פי כן קובע בג"ץ שאין מניעה כי הוא רשאי להרכיב את ממשלת ישראל הבאה. בלתי נתקבל על הדעת ומסובך להבנה. (באדיבות עיתון "הארץ" והמו"ל עמוס שוקן).
טקסט מסמך (3) : יום שישי – 7 במאי 2020. זוהי הכותרת הראשית הפותחת את עמוד מס' 4 בעיתון "הארץ". כל אזרח הגון ונאמן במדינת ישראל שואל את עצמו כיצד ייתכן הדבר ש-11 שופטי בג"ץ בראשות השופטת העליונה אסתר חיות, קבעו פה אחד שאין מניעה כי בנימין נתניהו ירכיב את הממשלה אף על פי ולמרות שהיועץ המשפטי של ממשלת ישראל אביחי מנדלבליט הגיש נגדו שלושה כתבי אישום פליליים חמורים בגין קבלת שוחד, מעשי מרמה, והפרת אמונים בתיקי 1000, 2000, ו- 4000 ??? מדובר בשיקול דעת ובהחלטה תמוהה עד למאוד של בג"ץ, לא מובנת, ולא ברורה. החלטה שמבלבלת את הגיונם ו-דעתם של אזרחים רבים במדינת ישראל. כיצד יכול להתרחש אירוע משפטי שכזה במדינת ישראל בו ראש הממשלה בנימין נתניהו מואשם ע"י היועץ המשפטי של הממשלה בשלושה תיקים פליליים חמורים ואף על פי כן קובע בג"ץ שאין מניעה כי הוא רשאי להרכיב את ממשלת ישראל הבאה. בלתי מתקבל על הדעת, נוגד כל היגיון, ולכן מסובך להבנה. מימין, המלצתו המתועדת של בני גנץ כפי שהוגשה לנשיא המדינה מר ראובן "רובי" ריבלין בה הוא מבקש להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. אשנה ואומר שוב : לא ייאמן (!). (באדיבות עיתון "הארץ" והמו"ל עמוס שוקן, וגם באדיבות מחלקת הדוברות של כנסת ישראל והצלמת עדינה ולמן).
ובכן, הרכב של אחד עשר (11) שופטי בית המשפט העליון של מדינת ישראל קבע פה אחד ביום רביעי – 6 במאי 2020 כי אין עילה ו/או סיבה משפטית, ו/או נימוק משפטי להתערב בהטלת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. 11 שופטי בית המשפט העליון ההם כתבו בפסק דינם כי אף שההסכם הקואליציוני בין סיעת "כחול / לבן" וסיעת הליכוד מתאריך 20 באפריל 2020 מעורר קשיים משפטיים כאלה ואחרים שהם לא מבוטלים, הרי שבעת הזאת אין מקום להתערב באיזה מסעיפיו וזאת בין היתר בהינתן התיקונים וההבהרות שמסרו ראש הממשלה בנימין נתניהו וסיעות "כחול / לבן" והליכוד.
פוסט מס' 1183 / 879. הועלה לאוויר לראשונה ביום שישי-8 במאי 2020. תזכורת למה שהציבור הישראלי כבר שכח. זה קרה והתחולל רק לפני חודשים ספורים אבל הציבור שעסוק ב-לשרוד את משבר נגיף הקורונה כבר איננו זוכר דָבָר. כשאדם רָעֵב לפת לחם הוא איננו מתעניין בדברי רוח ולא בענייני מדינאות הגונה ויישרת דרך. הוא מתעניין בקיבתו הריקה ובמערכת העיכול שלו שעובדת לריק. אין שום אפשרות כי מנהיגות פוליטית משותפת נעדרת מוסר מתמטי בין שני ניגודים כ-בנימין נתניהו וכ-בני גנץ תסתיים בחלוף שלוש ו/או ארבע שנים ב-Happy end. משוואה מתמטית מעוותת בה, 11/2 = 1+1 איננה יכולה להחזיק מעמד לאורך ימים. לא יהיה כאן סוף טוב מפני שלא יכול להתקיים Happy end בתנאים שִקְרִיים וב-מְצִיאוּת בְּלוֹף.
פוסט מס' 1169 (879). בדמי חיינו. בנפשנו הדבר. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מי שאמור להיות מנהיג ומאחד האומה הוא אדם סכסכן, מפריד, ומפלג מקצועי שמוביל ביודעין את הפוליטיקה הישראלית ל-שֵפֶל חדש, לקריסה, ולדיראון. הטקסט הנכלולי והנלעג שנאמר על ידו ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו השבוע בפרהסיה בעת השקת מסע הבחירות 2020 של "הליכוד" ונשלח לעברו של יריבו הפוליטי רמטכ"ל צה"ל לשעבר רב אלוף בני גנץ והיום יו"ר מפלגת "כחול/לבן" בו הציג אותו כ-"מגמגם" ובעל קשיי ניסוח, הוא מלוכלך ובלתי נסלח. הוא מְנוּבַז. הוא יותר מ-שיח מְנוּבַז. אף על פי כן ולמרות הסיטואציה המבישה בני גנץ וגבי אשכנזי פירקו את "כחול/לבן" המקורית והגדולה רוויה ב-35 מנדטים, ו-זחלו ו-חֲבְרוּ לראש הממשלה בנימין נתניהו שמואשם במעשים פליליים חמורים וזנחו מאחוריהם ללא שום בושה את שני שותפיהם האחרים משה "בוגי" יעלון ויאיר לפיד. מדובר בפוליטיקה מלוכלכת ומטונפת שסופה העלוב ידוע מראש. לא יהיה כאן Happy end. בנימין נתניהו הוא איש "הליכוד" אולם הוא ראש ממשלה נבחר של כל העם. פוסט מס' 1183 / 1169 / (879) הועלה לאוויר ביום חמישי – 26 בינואר 2023 ו- אח"כ ב-24 באפריל 2023. כל הזכויות שמורות לחוקר והמחבר יואש אלרואי.
הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותם ואותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר.
הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב, ולא נערך למען מטרות רווח כספי ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי ו/או צבירת מוניטין.
הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לקוראים.
———————————————————————————————————
פוסט מס' 1169 (879). הועלה לאוויר בשעתו ביום חמישי – 26 בינואר 2023. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.
———————————————————————————————————
הערה 1 : הבלוג כפוף לזכויות יוצרים.
הערה 2 : הבלוג yoashtvblog.co.il איננו נחקר ונכתב לצורכי השגת רווח, ו/או קבלת פרסום, ו/או צבירת ממון.
הערה 3 : הבלוג מוענק בחינם לציבור הקוראים ולמתעניינים בו.
פוסט מס' 1169 (879). אשנה ואומר שוב: בדמי חיינו. בנפשנו הדבר. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מי שאמור להיות מנהיג מְגַבֵּש ומְאַחֵד האומה הוא אדם סכסכן, מפריד, ומפלג מקצועי שמוביל ביודעין את הפוליטיקה הישראלית לשפל חדש, לקריסה, ולדיראון. הטקסט הנכלולי והנלעג שנאמר על ידו ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע ההוא בפרהסיה בעת השקת מסע הבחירות ההוא בשנת 2020 של "הליכוד", ואשר נשלח לעברו של יריבו הפוליטי ההוא רמטכ"ל צה"ל לשעבר רב אלוף בני גנץ יו"ר מפלגת "כחול/לבן", בו הציג אותו כ-"מגמגם" ומתקשה בניסוחיו ה-כאילו מעורפלים, הוא עלוב, מלוכלך, ובלתי נסלח (בלשון המעטה !). הוא יותר מ-מְנוּבַז (!). זה לא היה כל כך מזמן. אף על פי כן ולמרות הסיטואציה המבישה בני גנץ וגבי אשכנזי פירקו את "כחול/לבן" המקורית והגדולה רוויה ב-35 מנדטים, ו-זחלו לעברו ו-חברו לראש הממשלה בנימין נתניהו שמואשם במעשים פליליים חמורים וזנחו מאחוריהם ללא שום בושה את שני שותפיהם ובני בריתם משה "בוגי" יעלון ויאיר לפיד. מדהים, מפני ש-מדובר בפוליטיקה מלוכלכת ומטונפת שסופה העלוב ידוע מראש (!). ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מצטייר היום כ-פוליטיקאי נכלולי קטן מחרחר ריב ומדון, עסקנצ'יק שנצמד בכוח לכיסאו הַרָם בעודו נוֹשֵא עָלָיו כתבי אישום פליליים חמורים ביותר בתיקי 1000, 2000, ו-4000, ואשר מחפש נואשות עכשיו קֶרֶש/גַלְגַל הצלה עשוי דמוי חסינות (כל ניסוח טוב). ככל ש-כתלי הכלא קְרֵבִים והולכים וסוגרים עליו, הופך בנימין נתניהו למנהיג פתטי וקטנטן שהוא בעצם שֶבֶר כְּלִי. ההיסטוריה לא רק תערוך עמו דיון עתידי נוקב ועמוק, אלא היא כבר עכשיו איננה ממתינה ו-מתחשבנת אִיתּוֹ. פוסט מס' 1169 (879) הועלה לאוויר בשעתו, ב-יום חמישי של 26 בינואר 2023. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי.
ציטוט ברוח הזמן : "הלֵיצָן נהיה למֶלֶךְ והנָבִיא נהיה לֵיצָן" (מתוך השיר שכתב "יהיה טוב" יונתן גפן ז"ל, אחד האזרחים המצפוניים ביותר והחכמים ביותר החיים כיום במדינת ישראל. הלחין ושר את "יהיה טוב" דייוויד ברוזה יבד"ל).
ציטוט נוסף : "בַּיָמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְרָאֵל אִיש הַיָשָר בְּעֵינָיו יַעֲשֶה" (ספר "שופטים" בתנ"ך, פרק כ"א, פסוק כ"ה).
טקסט תמונה : ב- 2003 / 2002 נטשתי בטריקת דלת ובקול רָם את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור שהיו פעם מכורותיי במשך 32 שנים. החלטתי לנטוש בטריקת דלת למרות שהוצע לי אז חוזה עבודה אישי במשכורת טובה עד אולימפיאדת בייג'ינג 2008. נטשתי לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור רענן כהן, מינתה את את יוסף בר-אל הכושל, העלוב, והמופרך למנכ"ל רשות השידור (מינוי זמני במארס / אפריל 2002, ומינוי קבע ב- 2 ביוני 2002 לתקופה של חמש שנים עד 2 ביוני 2007). ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה הממשלה ואותו ראש הממשלה אריאל שרון לאחר שגילו והבינו עד כמה אותו יוסף בר-אל הוא איש עלוב, נטול כישרון, ו-מופרך, והחליטו להדיח ולסלק אותו לעַד מהַכֵּס הַרָם בשל שחיתות ושוחד מסך (ו-בתמיכה מובהקת של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר מֶנִי מָזוּז) לנבכי ההיסטוריה האפלה ההיא של השידור הציבורי. דברי הימים וקורות העיתים של רשות השידור בשנים ההן שבין 2002 ל- 2005 בעידן יוסף בר-אל היו רוויית צללים כבדים וכתמים שחורים משחור. בהצבעת ההדחה הממשלתית ההיסטורית ההיא שהתקיימה ב- 2 במאי 2005 הרימו 13 שרים ובראשם ראש הממשלה אריאל שרון וסגנו אהוד אולמרט את ידם בעד הדחתו וסילוקו של מנכ"ל רשות השידור המכהן יוסף בר-אל לאלתר ממשרתו הרמה, שני שרים מאיר שיטרית ודליה איציק הרימו את ידם נגד ההדחה והסילוק והיו בעד השארתו של יוסף בר-אל על כנו עד סוף כהונתו שהייתה אמורה להסתיים ב- 2 ביוני 2007. שלושה שרים אחרים בנימין נתניהו, דני נווה, ו- פואד בן אליעזר ז"ל ישבו באותה ישיבת הממשלה ההיא עם ידיים שמוטות ו-נמנעו. ובכן, בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור ז"ל ההיא הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן ע"י ממשלת ישראל בגין עבירות חמורות של שחיתות ומתן שוחד מסך, ושמו יוסף בר-אל. הוא הוּדַח וסוּלָק בבושת פנים ב- 2 במאי 2005 כ- שנתיים לפני תום כהונתו שהייתה אמורה להסתיים ב- 2 ביוני 2007. היה מדובר במְעֶט מידי ומְאוּחּר מידי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
ציטוטים מתוך כתבתה של העיתונאית ושדרנית הטלוויזיה דפנה ליאל (אישה חכמה ומהימנה, וגם יָפָה) אשת חברת החדשות של ערוץ 12. כתבת ההשקה הנידונה שודרה במהדורת החדשות המרכזית ביום רביעי-22 בינואר 2020. דיווחה של דפנה ליאל חשף את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כאיש נטול כל כבוד אישי, פוליטיקאי ירוד וקטן, מפלג מקצועי בין רבדי האומה שהפך לנוֹכֵל ברמה לאומית. ההיסטוריה לא רק תערוך עמו עם בנימין נתניהו דיון עתידי נוקב ועמוק, אלא היא כבר עכשיו איננה ממתינה ו-מתחשבנת אִיתּוֹ.
ראש הממשלה בנימין נתניהו (משיק את קמפיין הבחירות של מפלגת "הליכוד" לקראת 2 במארס 2020, ומבטיח לספח את בקעת הירדן : "…כל אחד מכם ירים את הטלפון שלו, תרימו, כן גם אתם שם מאחור (!) תרימו את הטלפונים ו- תצלמו, והכי חשוב תשתפו…(!)".
טקסט דפנה ליאל : "…ראש הממשלה השיק אמש את קמפיין הבחירות של 2020 עם בקשה מקהל התומכים שלו – להפיץ את דבריו ברחבי הרשת…אבל לא כולם אהבו את מה שהם ראו שם…ובעיקר את הלעג למועמד היריב יו"ר כחול / לבן בני גנץ…".
טקסט בנימין נתניהו : "…לאור ההישגים הכבירים שלנו מה היריבים שלנו עשו בזמן הזה…? אז בואו נשמע…?". הערה : נכנס כאן קטע Video שמוקרן על מסך גדול בשטח הכינוס של מסע ההשקה של "הליכוד" בראשות בנימין נתניהו שמציג את בני גנץ כ-לקוי דיבור ואדם מגמגם…וכותרתו "נאום המגמגמים"…העיקר שנאמניו של בנימין נתניהו מיקי זוהר, דוד ביטן, דודי אמסלם, יריב לווין, ישראל כץ, גילה גמליאל, ואחרים שומעים ומחרישים. איש מהם איננו נזעק לשמע דברי הַנְבָלָה, הַבּוּז, וְהַרֶפֶש שראש הממשלה שלהם בנימין נתניהו מטיל ו-מפנה בשידור ישיר בטלוויזיה בערוץ 12 לעבר יריבו הפוליטי שר הצבאות שלו לשעבר רמטכ"ל צה"ל רב אלוף בני גנץ, מי שהיום הוא מנהיגה של מפלגת "כחול/לבן" וטוען לכתר ראשות הממשלה.
טקסט בנימין נתניהו : "…ישראל זקוקה למנהיגות, פעם, פעם זה היה או אנחנו או הם, היום זה או אנחנו או "…אֶאֶאֶאֶאֶאֶאֶאֶאֶאֶאֶאֶהֶהֶהֶהֶהֶהֶהֶהֶהֶהֶהֶהֶ….". בושה ו-חרפה מצדו של בנימין נתניהו. מדובר בראש ממשלה שהוא סכסכן ומפלג מקצועי, אדם חסר כבוד, ופשוט נוֹכֵל ברמה לאומית. כך מנאץ ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את מי שהיה צנחן ולוחם ו- שר הצבאות האמיץ של מדינת ישראל בני גנץ שסיכן את עצמו ואת חייו שוב ושוב עבור מדינת ישראל במשך 35 שנים. ההיסטוריה מנהלת בדרך כלל חשבון נוקב עם המפרים את חוקי המוסר והיושרה. בנימין "ביבי" נתניהו לא יימלט מדין ההיסטוריה ומהחוק והמשפט של מדינת ישראל. זה רק עניין של זמן.
טקסט תמונה (1) : 22 בינואר 2020. תזכורת : ראש הממשלה בנימין נתניהו משיק את קמפיין הבחירות של "הליכוד" בשנת 2020, ולועג בפרהסיה ליכולת הניסוח וכישרון הדיבור הלקוי והגמגום של יריבו הפוליטי רמטכ"ל צה"ל בעבר רב אלוף בני גנץ, מנהיגה היום של מפלגת "כחול / לבן". מנהיג האומה בנימין נתניהו מפגין עליבות מכוערת. בושה וחרפה. לא פחות (!) (צילום / סריקה ב- iphone. באיבות חברת החדשות של ערוץ 12).
טקסט תמונה (2) : 22 בינואר 2020. תזכורת : ראש הממשלה בנימין נתניהו משיק את קמפיין הבחירות של הליכוד 2020, ולועג בפרהסיה ליכולת הניסוח וכישרון הדיבור הלקוי והגמגום של יריבו הפוליטי רמטכ"ל צה"ל בעבר רב אלוף בני גנץ, מנהיגה היום של מפלגת "כחול / לבן". מנהיג האומה בנימין נתניהו מפגין עליבות מכוערת. בושה וחרפה. (צילום / סריקה ב- iphone. באיבות חברת החדשות של ערוץ 12).
טקסט דפנה ליאל : "…במערכת הפוליטית וארגוני הנכים היו מי שחשבו שהפעם בנימין נתניהו ירד נמוך מידי…".
אשנה ואומר שוב : נאמניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מיקי זוהר, דוד ביטן, דודי אמסלם, יריב לווין, ישראל כץ, גילה גמליאל, ואחרים שמעו והאזינו בשקיקה לטקסט הנאצה של בנימין נתניהו, והחרישו. איש מהם לא התרומם מכיסאו ולא קרא לו, "הֶרֶף לְךָ", למשמע דברי הבלע ו-הנְבָלָה והבּוּז שראש הממשלה שלהם בנימין נתניהו השמיע באוזניהם, בשעה שניאץ את שמו של בני גנץ שר הצבאות שלו (לשעבר) ועוד בסיוע מצגת Video המוקרנת על מסך ענק. חילוקי דעות פוליטיים הם עניין לגיטימי, אבל מה הקשר ל-דברי הלעג והבוז שרוֹחֵש בנימין נתניהו לפגמים אישיים של יריבו הפוליטי, ועוד בסיוע מצגות Video. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הפך באחת ממנהיג לאומי לרַכְלָן לאומי ונוֹכֵל לאומי. נורא. "…רוש ולענה…", כפי שלוחש המלט באוזניה של אופליה במחזה השיקספירי, "המלט נסיך דנמרק".
טקסט רמטכ"ל צה"ל בעבר רב אלוף בוגי יעלון שותפו הפוליטי של בני גנץ בתנועת "כחול / לבן" ההיא, הגן על ידידו ו-חברו הנ"ל, וכה אמר לדפנה ליאל, להלן הציטוט : "…אני מעדיף את בני גנץ, פחות תיאטראלי אבל דובר אמת…תראה אני ראיתי את זה אתמול…כמה שקרים של בנימין נתניהו…מי שבונה את העתיד שלו על שקר, ולצערי בנימין נתניהו מסתבך והולך ומשעבד את האינטרסים של מדינת ישראל בגלל ה-הסתבכויות הפליליות שלו כד להימלט מספסל הנאשמים…הרי שאין לו תקומה…".
רמטכ"ל צה"ל רב אלוף בני גנץ מי שהיה שר הצבאות של ראש הממשלה בנימין נתניהו במלחמת "צוק איתן" מעולם לא לעג לשערו הדליל, המכוער, (ו-הצבוע ?) של בנימין נתניהו ש-מודבק בקפידה על קרחתו. קוֹרַח בן יצהר בן קהת יריבו ה-מַר הפוליטי התנ"כי של מנהיג האומה משה רבנו (משה רבנו היה כידוע כבד פה) מעולם לא לעג לגמגומיו. דוד המלך מעולם לא העליב אישית את שר צבאו והרמטכ"ל שלו יואב בן צרויה למרות המחלוקות ביניהם. מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית קלמנט אטלי לא לעג ל-לחייו השמנמנות של יריבו הפוליטי ווינסטון צ'רצ'יל מנהיג המפלגה השמרנית ומנהיגה הנערץ של האומה הבריטית ש-נכשל להיבחר שוב לראשות הממשלה בתום הבחירות ב- 1945 באנגליה לאחר סיומה של מלחמת העולם ה- 2, דווקא לאחר הניצחון המוחץ על גרמניה הנאצית, והפסיד אותן ל-קלמנט אטלי. שני המנהיגים דוד בן גוריון ו-מנחם בגין מעולם לא לעגו איש לרעהו על רקע אישי. נשיא ארה"ב ה-דמוקרט הארי טרומן פינה בג'נטלמניות ב- 1952 את כֵּס הנשיאות לנשיא הנבחר החדש של ארה"ב הרפובלקאי דווייט אייזנהאואר. ג'ון פיצג'רלד קנדי המחונן ויפה התואר מעולם לא לעג למתחרהו הרפובליקני ריצ'ארד ניקסון במאבק בין שניהם על כס הנשיאות האמריקני ב-ימים ההם של שנת 1960. מעשהו המכוער של ראש הממשלה בנימין נתניהו בו הציג את בני גנץ בפני הכלל כנואם מהסס, מנסח כבד פה, ומגמגם (בסיוע מצגת Video) הוא מהלך פוליטי נִבְזִי שאין לו סליחה וכפרה. בנימין נתניהו הוא איש "הליכוד" אולם הוא ראש ממשלה נבחר של כל העם.
עוד תזכורת : ובכן, אין לשכוח גם היום החודש אפריל של שנת 2023 כי שלושה כתבי אישום פליליים חמורים בתיקי 1000, 2000, ו-4000 שהגיש בשעתו היועץ המשפטי של הממשלה אביחי מנדלבליט נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, רובצים עדיין ליד פתח מעונו ברחוב בלפור בירושלים. ראש הממשלה בנימין נתניהו עלול למצוא את עצמו בתום בירורו המשפטי, כבול באזיקים, ומובל היישר לבית הכלא למאסר ממושך.
טקסט תמונה : זהו אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי ההוא של הממשלה ההיא (בראשות בנימין נתניהו) ו-מי שהגיש שלושה כתבי אישום פליליים חמורים בתיקי 1000, 2000, ו-4000 נגד ראש הממשלה בימים ההם בנימין נתניהו. (צילום / סריקה ב- iphone. באיבות חברת החדשות של ערוץ 12).
————————————————————————————————
פוסט חדש ומורכב מס' 1183, 1169, (879) : הועלה לאוויר לראשונה ביום שישי – 8 במאי 2020, ועכשיו שוב ב-24 באפריל 2023.
————————————————————————————————
טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת את מקום עבודתי שהיה פעם ביתי השני (ולפעמים גם הראשון) לאחר מינויו העלוב והמופרך של איש כה בלתי מוכשר בשם יוסף בר-אל באביב 2002 לתפקיד הרָם של מנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון. אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל שרון, זאת שהציבה אותו בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ב- מארס / אפריל 2002 כ- מ"מ מנכ"ל רשות השידור במקום המנכ"ל הזמני המודח לפניו תא"ל במיל. רָן גָלִינְקָא, ואח"כ העניקה לו ליוסף בר-אל מינוי של קבע למשרה הרָמָה לתקופה של חמש שנים מ- 2 ביוני 2002 עד 2 ביוני 2007, התעשתה (גם אם מאוחר מידי), והדיחה והעיפה אותו קיבינימט לאלתר מכהונתו כמנכ"ל רשות השידור ב- 2 במאי 2005 באשמת שחיתות ושוחד מסך. היועץ המשפטי של הממשלה דאז מֶנִי מָזוּז תמך תמיכה נחרצת בהדחה ההיא של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל מהכס הרם. יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור פתטי ברמה ירודה חסרת תקדים מכל היבט הודח ו-סוּלָק בצדק לירכתיים האפלוליים של השידור הציבורי. שָם היה מקומו בפינה חשוכה של השידור הציבורי שבראשו ניצב שלוש שנים על פי פקודה וצַו של ראש הממשלה דאז ב- 2002, אריאל שרון, ועל פי המלצה חמה של השר רענן כהן הממונה מטעם הממשלה דאז על ביצוע חוק רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובתולדות רשות השידור סולק, הודח, והועף קיבינימט מנכ"ל רשות שידור מכהן שקוראים לו יוסף בר-אל. הוא לא שָב עוד מעולם מאז לאף תפקיד ולשום שירות פעיל ברשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
פוסט מס' 1169 / 1183 / (879). המרגל הישראלי האמיץ והבלתי נשכח "אלי כהן הי"ד לוחם 566". נולד ב-6 בדצמבר 1924 ונתלה בכיכר העיר בדמשק ב-18 במאי 1965.
סדרת הטלוויזיה התיעודית המרתקת, החשובה, והמעניינת ביותר בת שלושה פרקים, הקרויה, "אלי כהן הי"ד לוחם 566", ואשר משודרת בימים אלה בתאגיד "כאן" 11 ראויה להערכה רבה. הסדרה הטלוויזיונית הדוקומנטרית המצוינת, הדרמטית, והמרשימה הזאת עוסקת במרגל הישראלי אלי כהן הי"ד שפעל במדינת האויב סוריה בראשית שנות ה-60 של המאה הקודמת בכישרון ובהצלחה בלתי רגילים, ב- פרוספריטי לא ייאמן, ובשגשוג נדיר רב ועצום, ולבסוף נתפש ונתלה ב- 18 במאי 1965 בכיכר המרכזית של דמשק בירת סוריה.
העורך האחראי והמפיק הראשי של סדרת הטלוויזיה "אלי כהן הי"ד לוחם 566" הוא מר איתי לנדסברג הוותיק (בן 62). איתי לנסברג הוא היום יוצר ואיש טלוויזיה פרטי אולם נותר מוכשר, רב ידע, ובעל ניסיון . איתי לנדסברג נמנה בעבר על שורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ונחשב שם בשעתו לאחד מאנשיה החשובים והמרכזיים ביותר במשך שנים רבות בתחום התיעוד והדוקומנטציה. שני הבימאים, התסריטאים, והמתחקים הראשיים של הסדרה התיעודית ההיסטורית בעלת ערך עצום, "אלי כהן הי"ד לוחם 566", הם ליאורה עמיר-ברמץ ואיל תבור. מפיק הסדרה התיעודית המשולשת וכאמור המעולה הזאת הוא מר ששי אפרתי (בן 62). גם ששי אפרתי איש טלוויזיה ומפיק ברמה בינלאומית אדם מוכשר, חרוץ, נאמן ויישר דרך ובעל ניסיון עצום רב שנים בתחום, הוא היום איש טלוויזיה פרטי. ששי אפרתי נמנה שנים רבות על שורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והיה אחד מעמודי התווך שלה במשך תקופה ארוכה רבת שנים. צפיתי בסערת נפש בפרק הבכורה ששודר ביום ראשון – 3 במאי 2020 בתאגיד "כאן" 11. מדובר בסדרת טלוויזיה מעולה ויוצאת דופן באיכותה ובחשיבותה אודות "אלי כהן הי"ד (האיש שלנו בדמשק"). בימאיה, עורכיה, מפיקיה, וכל העושים במלאכת התיעוד של "אלי כהן הי"ד לוחם 566" רשאים להיות גאים בעשייתם.
סדרת הטלוויזיה התיעודית בת שלושה פרקים אודות המרגל הישראלי "אלי כהן הי"ד לוחם 566" (האיש שלנו בדמשק) המשודרת בימים אלה בתאגיד "כאן" 11 היא הפקה טלוויזיונית ברמה הגבוהה ביותר בכל תעשיית טלוויזיה באשר היא ובכל קנה מידה גם בינלאומי. "אלי כהן הי"ד לוחם 566" היא הפקת טלוויזיה מטלטלת. איסוף החומר התיעודי, פרטי העובדות, ומפגשי הריאיונות עם הדמויות השונות והרבות ב-"אלי כהן הי"ד לוחם 566" הוא יותר ממרשים (!). צפיתי בדריכות רבה בפרק הבכורה נסער כולי בפרק שהוקרן ביום ראשון האחרון – 3 במאי 2020. בסיום פרק הבכורה אומרת בתו של אלי כהן הי"ד, "…בביקור האחרון שלו בארץ הוא היה שבר כלי…". כל אזרח הגון במדינת ישראל חייב לצפות בסדרה המצוינת והמדהימה הזאת הקרויה, "אלי כהן הי"ד לוחם 566". פרק הבכורה לקח אותי בבת אחת עשרות שנים לאחור לשנים האחרונות של עשור ה- 50 במאה שעברה בה שרתי כקצין קרבי, קצין חבלה, ו-סמ"פ בגדוד 12 של חטיבת גולני. אנוכי זוכר היטב את השנים ההן של 1958 ו-1959 בה החזיקה החטיבה את הקו הצפוני של מדינת ישראל לכל אורכו, ממטולה, קריית שמונה, הגושרים, בית הילל, שדה נחמיה, כפר בלום, גונן, גדות, בואכה ל- אלמגור ושפך הירדן לכינרת, כשמעלינו נישאת הרמה הסורית המאיימת על יישובי הצפון. הרמה הסורית ההיא הייתה מאוישת במוצבים מבוצרים של צבא האויב הסורי, ועימם תותחים כבדים ומרגמות כבדות ארוכי טווח.
הפקת סדרת הטלוויזיה "אלי כהן הי"ד לוֹחֵם 566" נערכה ו-נעשתה במשך כשנתיים וחצי ע"י צוות חרוץ ומיומן בן כ- 25 עובדים בראשותו של איתי לנדסברג. מפעל הפיס (990000 שקל) וקרן רבינוביץ לאומנויות (200000 שקל) מימנו את עיקרי העלויות ההן. עלות הפקת פרק הבכורה בסדרה "אלי כהן הי"ד לוחם 566" עמדה על 400000 (ארבע מאות אלף) שקל. עלות הפרק השני נסובה גם כן על 400000 שקל. עלות ההשקעה בפרק השלישי הייתה 190000 שקל. כאמור קרן רבינוביץ הוסיפה עוד 200000 שקל. סך עלות הפקת הסדרה "אלי כהן הי"ד לוחם 566" על שלושת פרקיה עמדה על 1.190000 (מיליון מאה ותשעים אלף) שקל. מדובר בתקציב נמוך.
איתי לנדסברג עומד בראש חברת טלוויזיה שהקים, וקרויה, "הסיפור האמיתי – הפקות טלוויזיה בע"מ". יהיה מעניין לעקוב אחריו וגם לדעת אם בעקבות ההצלחה הסנסציונית של שידור הסדרה התיעודית "אלי כהן הי"ד לוחם 566" בימים אלה ב-תאגיד "כאן" 11, הוא, איתי לנדברג יוכל למַנֵף את ההצלחה הטלוויזיונית גם לשגשוג כלכלי. כלומר, להפיץ ולמכור אותה לרשתות הטלוויזיה הבינלאומיות הפרושות על פני הגלובוס המשוועות לחומרים תיעודיים מהסוג האיכותי המעולה הזה של "אלי כהן הי"ד לוחם 566". משהו בדומה להצלחה הטלוויזיונית המדהימה של הדוקומנטריסט ובימאי הטלוויזיה והקולנוע היהודי-אמריקני באד גרינספאן (Bud Greenspan) המנוח (היה אנונימי כמעט בכל רחבי ארה"ב) אולם קנה בשעה אחת את את המוניטין העצום שלו ואת פרסומו Coast to coast, לאחר שהפיק וביים ב- 1967 את הסרט התיעודי "Jesse Owens returns to Berlin" ("ג'סי אואנס חוזר לברלין") במימון הטלוויזיה הקנדית המסחרית CTV דאז. הסרט הנ"ל "ג'סי אואנס חוזר לברלין" ו- 22 פרקי הסדרה הנוספים של "OLYMPIAD" ("האולימפיאדה") פרצו לו את הדרך וסללו בפניו את המשעול הבינלאומי לעבר הכסף הגדול.
ועוד דבר : אנוכי מכיר אישית ומקרוב את איתי לנדסברג ואת ששי אפרתי מי שהיו שניהם עמודי התווך של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא, ערוץ 1 ז"ל ההוא. אנשי הנהלת תאגיד "כאן" 11 לא קיבלו בשעתו את שני אנשי הטלוויזיה המצוינים האלה איתי לנדסברג ו-ששי אפרתי לשורותיהם. קשה להאמין אולם זאת האמת.
חלפו 58 שנים מאז נתפש ונתלה אלי כהן הי"ד ב- 18 במאי 1965 בכיכר העיר בדמשק. מעניין : הפקת סדרת הטלוויזיה התיעודית הדרמטית והמרשימה הזאת בסטנדרטים הגבוהים ביותר של כל רשת טלוויזיה באשר היא, והקרויה, "אלי כהן הי"ד לוחם 566", לא נעשתה בתקופת השגשוג הכביר ההוא של השידור הציבורי בעידן מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ז"ל הבלתי נשכח ושל מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 יאיר שטרן יבד"ל בחמש השנים ההן של 1998 – 1993. הציבור בארץ נדרש להמתין כמעט שנות דור עד שאיתי לנדסברג יחשוף עבורו ב- 2020 את סיפורו הנורא וגורלו המַר של אלי כהן הי"ד. מדובר בהישג תיעודי טלוויזיוני נדיר של איתי לנדסברג, ליאורה עמיר-ברמץ, איל תבור וששי אפרתי (!). האנשים האלה רשאים להיות גאים בתוצרתם ואשתמש במילת שבח נוספת, "מדובר בהפקה טלוויזיונית מפוארת". הפרק השני שודר ב- "כאן" 11 ביום ראשון – 10 במאי 2020 הפרק השלישי והאחרון שודר ב- "כאן" 11 ביום ראשון – 17 במאי 2020. אל תחמיצו. פוסט מס' 1183 / 879. הועלה אז לאוויר לראשונה ביום שישי – 8 במאי 2020. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.
כבוד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן והעיתונאית והכתבת האמיצה של חברת החדשות של ערוץ 12, לי נעים ("אולפן שישי", יום שישי – 8 במאי 2020). לִי נָעִים ראויה ל-צל"ש והערכה עיתונאית ציבורית גדולה בגין כתבתה זאת, הקרויה, "דו"ח על המבקר". בבת אחת הפכה לי נעים לשוֹמֶרֶת סַף.
העיתונאית ושדרנית הטלוויזיה לי נעים אשת חברת החדשות של ערוץ 12 שרטטה באומץ לב ובכנות ב- "אולפן שישי" (יום שישי – 8 במאי 2020) ללא כחל ושרק את דמותו המופרכת בעלת השקפת עולם מעורערת, סתורה, ופריכה של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. מדובר בכתבה מעולה ורצינית של לי נעים שהוגשה לציבור גם באמצעות כתוביות טקסטים וגרפיקה פשוטה, ברורה ו-נגישה. האיש שניצב בראש מוסד ביקורת המדינה הלוא הוא מבקר המדינה בעצמו מתניהו אנגלמן יצא רע מאוד בסקירתה של לי נעים את המוסד שהוא ניצב בראשו מוסד ביקורת המדינה. מתניהו אנגלמן הצטייר כחנפן, מתרפס, ועושה דברו המובהק של ראש הממשלה בנימין נתניהו. יתירה מזאת : מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חשף את עצמו כנטול אישיות עצמאית, אדם ירוד ועלוב. שפשפתי את עיניי וטלטלתי את אוזניי שוב ושוב מול מוניטור הטלוויזיה המוצב בסלון דירתי ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב כדי להאמין למראה הכתבה של לי נעים, הקרויה, "דו"ח על המבקר". לא פחות ממדהים לדעת כי זהו האיש הניצב בראש מוסד מבקר המדינה. לא ייאמן כי יסופר. יבורכו גם התחקירנים שמואל בן סימון + אלינור צוקרמן. מן המפורסמות הוא כי בלעדי בירור ותחקיר יסודי של הסיטואציה ואימות העובדות, לא ניתן להגיע לתוצאות כל כך פוריות אותן השיגה לי נעים. יבורכו גם הצלמים גיא שפירא הוותיק (זהו אותו גיא שפירא שניצב אז על הבימה בכיכר רבין במוצ"ש – 4 בנובמבר 1995 יחדיו עם הכתב שלו דובי גילהר בתום עצרת השלום וצילם באותן הדקות את דוביק גילהר מראיין את ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל. דקה לאחר סיום הריאיון ההוא, יצחק רבין ירד במדרגות הבימה יחדיו עם מאבטחיו לעבר מכוניתו ואז נרצח בשלוש יריות אקדח ע"י הרוצח המנוול יגאל עמיר. גיא שפירא ודוביק גילהר נשארו על הבימה כדי לארוז את ציודם הטלוויזיוני ו-החמיצו את תיעוד הרצח), ויבורכו גם הצלמים דביר ולצ'ר ובועז שמיר. לי נעים, את ראויה ל- צל"ש והערכה רבה על הכתבה שלך, "דו"ח על המבקר". לי נעים הוכיחה בכתבתה זאת כי ישראל היא עדיין ברובה מדינת פארטאץ'.
יונית לוי מראיינת את מנכ"ל משרד הבריאות המוכשר, החכם, הרציני, והיסודי משה בר סימן טוב.
אנוכי מבין שוב שלאיש מאנשי חברת החדשות של ערוץ 12 אין את העוז ואומץ הלב המקצועי לבוא אל יונית לוי ולומר לה, "…יונית את בולעת מילים והברות בכמויות…זה לא בסדר…נכון שאת המגישה הראשית שלנו…אבל את בולעת מילים…את חייבת לשפר את הדיקציה וחיתוך הדיבור שלך…את חייבת לעשות זאת באמצעות מומחה ו/או מומחית להגייה ודיקציה…". מדובר במצב רגיש ועדין מפני שמדובר במגישה ראשית בעלת מוניטין כבר שנים רבות של חברת חדשות המובילה בארץ, אבל היא בולעת מילים ולכן לא מובנת ולא ברורה. לא תמיד. לעיתים קרובות. קשה מאוד להבין ולעקוב אחרי הטקסטים של יונית לוי. קשה גם להבין את הטקסטים הנוגעים ל- Back announments שלה. יש לה פגם בדיבור ובהגייה שלה כקריינית שמקריאה טקסטים לציבור, וגם כמראיינת. היא פשוט בולעת מילים והברות. הנהלת חברת החדשות של ערוץ 12 ניצבת בפני בעיה מאוד רגישה ו-מאוד לא נעימה. עליה להעיר לקריינית המובילה שלה ולתקן ולשפר את הטעון שיפור. צופי החדשות בערוץ 12 חשובים יותר מכל קריין X ומכל קריינית Y, וגם יותר מיונית לוי. ובכן, מול יונית לוי ניצב הפעם הזאת המרואיין שלה מנכ"ל משרד הבריאות משה מר סימן טוב, שלא רק ניחן בדיקציה נפלאה, נהדרת, וברורה ב- % 100, אלא הוא גם בעל קול בריטון רדיופוני יפהפה. אנוכי בן 82 היום אולם בעל שמיעה טובה. אני מבין כל אות, כל מילה, וכל הברה שהוגים אמנון אברמוביץ', ו/או עמית סגל, ו/או קרן מרציאנו, ו/או דפנה ליאל, ו/או דני קושמרו, ו/או רוני דניאל, ו/או פרופסור גבי ברבש, ו/או דנה ווייס, ו/או ערד ניר, ו/או רינה מצליח, ו/או עמליה דואק, ו/או רפי רשף, ו/או עופר חדד, ו/או עודד בן עמי, וכו'. יונית לוי קריינית החדשות המובילה של חברת החדשות בערוץ 12 ממלמלת ובולעת מילים. אפשר לתקן ולשפר זאת משמעותית (היא איננה מגמגמת) אולם מישהו בחברת החדשות של ערוץ 12 צריך לאזור עוז ולומר את האמת ליונית לוי כי היא איננה ברורה ולא מובנת בחלקים לא מבוטלים של קריינות הטקסטים שלה ושל השיחות שהיא מנהלת עם מרואייניה.
פרופסור גבי ברבש ואמנון אברמוביץ'.
שניהם פרופסור גבי ברבש ואמנון אברמוביץ' הם עמודי התווך שמתחזקים היטב את בניין מהדורות החדשות של ערוץ 12.
ערד ניר.
פרשן – מנתח ו-כוכב של חברת החדשות של ערוץ 12. איש חכם ו-נבון שמעניין אותי להקשיב לניסוחיו ו- לחוות דעותיו בתחומים רבים של חיינו. מדובר באיש טלוויזיה נבון וחכם.
יואב אבן.
הכתב לענייני בריאות של חברת החדשות של ערוץ 12. הוא קצת מחוספס אבל הוא עיתונאי אמין ומהימן ו-תמיד אורח רצוי בביתנו ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב.
לידיעת קרן מרציאנו (עיתונאית מהימנה ו-מעולה) שלפתע ביום העצמאות ה-72 של מדינת ישראל נחשפה כמזרחית מפונקת ובכיינית.
כש-ההורים שלי אבא שלי משה בלינדמן – אלרואי ז"ל ואימא שלי שרק'ה פְּרֶעס – אלרואי ז"ל העפילו בראשית עשור ה- 30 של המאה הקודמת משתי העיירות הליטאיות שירווינט וקורשאן לארץ ישראל, והקימו מעפרו ו-בנו את קיבוץ אפיקים בעמק הירדן לתפארת מכלום, איש לא נתן להם לדור המייסדים דבר. הם היו חלוצים צעירים שמצאו כאן בעמק הירדן ביצות וקדחת. בשתי ידיים ועשר אצבעות יחדיו עם חבריהם האחרים בקיבוץ אפיקים (רובם עולים מרוסיה ומיעוטם מ-מדינות מזרח אירופה) הם הקימו ובנו קיבוץ נהדר וחברה נפלאה צודקת, משגשגת, ושוויונית סמוך לאגם כינרת ולנהר הירדן, וקראו לקיבוצם, "אפיקים". כנ"ל הם הוריה של רעייתי אמיל תג'ר ז"ל וארנסטה פרחי ז"ל שעלו לארץ מבולגריה מהערים סופיה (Sofia) ו- וָוארְנָה (Varna) בשנות ה- 30 של המאה הקודמת, ובנו בעשר אצבעות את העיר תל אביב. הם לא קיבלו דבר מאיש.
הָדוֹר ההוא.
טקסט תמונה : 1935. ארץ ישראל. סבא וסבתא שלי מרדכי ורבקה פרס, ההורים של אימא שלי. שניהם נולדו בליטא ב- 1879. הם עלו לארץ ישראל ב- 1935 והגיעו לטבריה בהיותם בני 56. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
אבא ז"ל שלי נולד בעיירה שירווינט ב- ליטא ב- 1913 להוריו חייקל ושטירל בלינדמן. היו לו עוד שני אחים ואחות, טֵיְיבֶה, אושר, ויוסל'ה. סבא חייקל שלי היה סוחר עצים. סבתא שטירל החזיקה את משק הבית. משפחה דתית ציונית שחיה את חייה בשלווה בעיירה יהודית בשם שִירְוִוינְט (שירווינטוס בליטאית). למרות ש- לִיטָא הייתה כאמור מדינת חסות פולנית הם דיברו יידיש בביתם. אבא שלי למד ב- "חֶדֶר". אח"כ הצטרף לתנועת הנוער הציונית בעיירה שחרתה על דגלה בשנה הבאה בירושלים. אבא ושני אחיו עלו לארץ ישראל. האחות טֵיְיבֶה היגרה לקוּבָּה. יותר הם לא ראו את הוריהם. שלא בדומה ולא כמו אימא שלי, אבא שלי לא הביא את הוריו לארץ. אינני יודע מה הסיבה. כששאלתי אותו פעם מדוע השאיר אותם מאחוריו בליטא ולא הביאם ארצה, כעס עליי ולא ענה. הוא אף פעם לא דיבר יותר מידי. הוא ידע לעבוד. הוא היה חקלאי ואיש המִסְפּוֹא הטוב ביותר שהכרתי מעודי. אבא היה חָלוּץ והעבודה הייתה תכלית חייו. סבא חייקל וסבתא שטירל נִספו בשואה. הגרמנים רצחו אותם כנראה כבר ב- 1941. מעולם לא ראיתי אותם. נותרו לזיכרון רק כמה תמונות דהויות. ילדיהם העפילו לארץ ישראל בראשית שנות ה- 30 של המאה הקודמת. שניהם חייקל ושטירל נשארו בליטא ונספו בשוֹאָה ב- 1941 יחד עם עוד 700000 (שבע מאות אלף) יהודי ליטא. הצורר הנאצי רצח אותם והשמיד את כל יהדות ליטא. התמונה למטה המתעדת את משפחתו של אבא שלי בעיירה שירווינט ב-ליטא, צולמה כנראה ב- 1930.
טקסט תמונה : שנת 1930. העיירה שירווינט (שירווינטוס בליטאית) בליטא. זוהי משפחת בלינדמן בשירווינט – ליטא. סבא חייקל וסבתא שטירל שלי (לפנים). שיבה זרקה בשיערם בטרם עת. כאן הם בתמונה עם ילדיהם העומדים מאחור, אוֹשֶר האח הגדול ׁ(מימין), משה (אבא שלי באמצע), ויוסל'ה האח הצעיר (משמאל). האחות הבכורה טֵייבֶה נעדרת מהתמונה (היא היגרה מ-ליטא ל-קובה). התמונה צולמה בשירווינט, כנראה ב- 1930. אוֹשֶר היה מבוני העיר חיפה ואח"כ הקים את ביתו בעמק יזרעאל במושב רמת צבי. אבא שלי היה מבוני קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. יוסל'ה היה מבוני קיבוץ גבת בעמק יזרעאל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמרות).
קיבוץ אפיקים כמו כל קיבוצי העמק נבנה בתנאי התיישבות קשים. אקלים חם וקדחת. מאחורי מציאות חיים כמעט בלתי אפשרית ניצב חזון אדיר ממדים. חיי הקיבוץ קראו לשִוויון חברתי מלא. סיסמת חיי הקיבוץ הייתה : "כל אחד תורם לקהילה על פי יכולתו – ומקבל על פי צרכיו". חיי הקומונה הזאת בקיבוץ הם סמל החירות והדמוקרטיה. פילוסופיית חיים הרואית שהגשימה בצורה מלאה ושלמה את רעיון הקומוניזם האמיתי. ההורים שלי כמו חבריהם בקיבוץ אפיקים היו אידיאליסטים שחונכו ע"י הוריהם על ערש הברכה, "לשנה הבאה בירושלים…!". הורינו חינכו אותנו לחיי אחווה פשוטים, ו-טהורים ו-צנועים. הענווה, רעיון העבודה וכיבוש האדמה, הדבקות במשימה, המסירות והדוגמא האישית, וההסתפקות במועט – היו חרותים על דגלו של הקיבוץ.
טקסט תמונה : 1932. ראשית התיישבות קיבוץ אפיקים בעמק הירדן, 3 ק"מ מדרום לאגם הכינרת ו- ק"מ אחד ממזרח לנהר הירדן. המקום נקרא בתחילתו זמנית בשם "טוֹצְ'קָה" ("ה- נְקוּדָה" בתרגום מרוסית לעברית). כעבור זמן קצר החליטו חברי הקיבוץ לקרוא להתיישבותם בשם "אָפִיקִים". הסוכנות היהודית בארץ ישראל אישרה את השם החדש, "אָפִיקִים". קיבוץ אפיקים התפתח לאחד הקיבוצים המצוינים, הגדולים, והעשירים בארץ. מבחינה פוליטית השתייך קיבוץ אפיקים למפלגת מפא"י ונחשב בשעתו לאחד ממעוזיו של ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון דוד בן גוריון. (התמונה הוענקה לי באדיבות ארכיון קיבוץ אפיקים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).
נלקח כציטוט מהאינטרנט : "ציבור שלם הרגיש שתקרת הזכוכית נופצה, זה זמן לחשבון נפש. קרן מרציאנו זכתה לשלל תגובות לאחר הריאיון שקיימה ביום העצמאות עם מדליקת המשואה, רנה אביטבול, במהלכו פנתה אליה בערבית מרוקאית. אלא ששטף התגובות הזה בדיוק ממחיש שגם אחרי 72 שנות עצמאות, יש מקום לחשבון נפש בחברה הישראלית: ציבור שלם חש שהוא מודר".
פוסט מס' 1183. נכתב ונחקר ע"י יואש אלרואי והועלה לאוויר ביום הזיכרון לשואה ולגבורה 24 באפריל של שנת 2023 ובמלאת 75 שנים לתקומת מדינת ישראל, ע"י יואש אלרואי. פוסט מס' 1183. כל הזכויות שמורות.
תגובות
פוסט מס' 1183. מדינת ישראל בת 75 (מזל טוֹב, מדינתי היקרה ! משפחתי הרחבה ואנוכי אוהבים אותך ונאמנים לך). אולם למזלה הרָע של מדינתינו היא רוויה אין סוף מריבות מפלגתיות פוליטיות פנימיות, אפופה אין סוף מחלוקות חברתיות, כלכליות, ומדיניות ובראשה ניצב כעת ראש ממשלה בשם בנימין נתניהו שנושא על כתפיו לא רק אחריות עצומה אלא גם שלושה תיקי אישום פליליים חמורים. מדינת ישראל מתדרדרת ביודעין באחריותו הישירה של אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו במדרון חלקלק מלא ואומר שוב, רצוף מהמורות, מריבות, ומחלוקות פנימיות פוליטיות, חברתיות, וכלכליות. סופה של ההתדרדרות הישראלית הפנימית הזאת בכל שטחי חיינו החיוניים – שווה ל-התרסקות (!). התנפצות לרסיסים (!!). מדינת ישראל ההיא כפי שהכרנו אותה פעם בראשותם של דוד בן גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, ואהוד ברק – נהרסת מבפנים ו-נמוגה מול עינינו. כשזה יתחולל ויקרה…אל תגידו, לא ידענו…אל תאמרו, איש לא אמר לנו…אל תייבבו ותלחשו איש לאוזנו אף אחד לא אמר לנו…אף אחד לא הזהיר אותנו…כולנו לא שמנו לב…מדינת ישראל במצבה הנוכחי ניצבת בפני חורבן הבית. אל תאמינו לראש הממשלה שלכם שקוראים לו בנימין נתניהו ומכנים אותו "ביבי"…זה כבר יהיה מאוחר מידי…!! ראו הוזהרתם…!!! פוסט מס' 1783. נכתב ונחקר ע"י יואש אלרואי והועלה לאוויר ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ובמלאת 75 שנים למדינת ישראל ע"י יואש אלרואי. פוסט מס' 1783. כל הזכויות שמורות. — אין תגובות
HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>