אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 11). פוסט מס' 269. כל הזכויות שמורות.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים . חל איסור מפורש להעתיק את הטקסטים והתמונות ואף לא לאגור אותן במאגרי מידע שונים לשימוש מכוון ו/או מזדמן מאוחר יותר .

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי , ו/או למען רווח מסחרי ו/או לצורכי פרסום אישי .

——————————————————————————————————————

פוסט חדש מס' 269 : הועלה לאוויר ביום רביעי – 14 באוגוסט 2013

——————————————————————————————————————

אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 (רשימה מס' 11). פוסט מס' 269. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור . נטשתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash alexטקסט תמונה : דצמבר 1980 . אלכס גלעדי (מימין , בטרם מעברו לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBCׂ) ואנוכי (משמאל , בטרם נכנסתי לנעליו הגדולות כמנווט שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית) . (התמונה באדיבות רודולפו כהן . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

1. הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן ניצב בדרגה שלמה מעל השדר המוביל שלו מר עמית הורסקי, אולם גם הוא מסתבך, לא מדייק, לא ממוקד, לא רואה טוב, ומטעה את צופי הטלוויזיה של ערוץ 1.

הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן נושא לבדו בעול שידורים ישירים עצום גדול ממידותיו של אליפות העולם ה- 14 בא"ק במוסקבה 2013 . השדר עמית הורסקי שאמור להיות שַדָּר מוביל בעמדת השידור של ערוץ 1 באצטדיון "לוז'ניקי" במוסקבה , הוא לא רק לא שדר מוביל , הוא לא במשחק . מתברר כי גלעד וויינגרטן איננו ממוקד כבעבר , נוטה לשכוח , מתנסח באופן מסורבל , לא רואה היטב , ומטעה את צופיו . חוק "הכלים השלובים" בעמדת השידור של ערוץ 1 במוסקבה הופר ונותץ לרסיסים . אין שם בערוץ 1 שום מערכת בקרה טלוויזיונית – ספורטיבית שאמורה לעלות על הטעויות על מנת לתקן ולנטרל אותן כשצריך , והן רבות . במערכת הספורט החובבנית של ערוץ 1 שוררת דממה מעיקה . גלעד וויינגרטן בן 75 איננו יכול בשום אופן לשמש במקביל באירוע כל כך מורכב ורב פרטים בשני תפקידים של פרשן טלוויזיה וגם שַדָּר טלוויזיה . העסק הכפול גדול עליו בכמה מספרים טובים . משלא קיבל לביצוע המשימה את מאיר איינשטיין כשדר מוביל AKU במוסקבה 2013 היה עליו להניח את המפתחות על שולחנם של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ויו"ר הוועד המנהל של רשות השידור ד"ר אמיר גילת וללכת לדרכו . אבל זהו אותו גלעד וויינגרטן שנראה כי תמורת Accreditation ניאות לשמש בשעתו פרשן של שַדָּר כושל בשם אורי לוי באליפות העולם ה- 9 בפאריס 2003 , ואח"כ הסכים לשמש פרשן של שַדָּר סוּפֶּר בינוני ומטה בא"ק בשם דני דבורין באליפות העולם ה- 10 בהלסינקי 2005 , ואח"כ הִנְהֵן וקיבל על עצמו להיות פרשן של שַדָּר לא מוצלח בשם עמית הורסקי באליפות העולם ה- 11 באוסקה 2007 , ועכשיו ב- 2013 חזר על אותה הטעות . קשה להאמין שאדם ברמתו מסכים להעמיד את המוניטין שלו במבחן חסר סיכויים לגמרי . אולם הפּוּר נפל ועם עובדות אין מתווכחים . האנשים אינם מבינים כי שידורים ישירים Play by play של תחרויות א"ק , כמו גם הפרשנות הנלווית , ולא כל שכן ההפקה , הניהול , והעריכה שלהם הוא הדבר המסובך והמורכב ביותר בתעשיית הטלוויזיה .

אתמול שידרו מר גלעד וויינגרטן ומר עמית הורסקי בשידור ישיר את שני מקצי חצי גמר בריצת 400 מ' משוכות לנשים . המקצה הראשון הסתיים בניצחונה הצפוי של האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (Suzanna Hainova) . הפרשן מיהר כמובן לקשור לה כתרים ועל רקע ההילוך החוזר של החלק האחרון של הריצה חיבר טקסט לא מדויק , מבולבל , ולא נכון כלהן : "…תמיד תשימו לב…היא עוברת…רגל ההנפה שלה היא רגל שמאל על מנת שהיא לא תפגע…רגל ימין היא זאת שבאה מהצד…בשביל שהיא לא תעביר את הרגל מהצד של המשוכה ותפגע אולי במי שהיא…" . לא האמנתי למראה עיניי ומשמע אוזניי . האם אנוכי ראיתי במוניטור שלי בסלון ביתי בתל אביב תמונות שונות לחלוטין בשידור ישיר מאלו שראה גלעד וויינגרטן במוסקבה ? רגע מה קורה כאן ? מה מביא את הפרשן למסור לציבור אינפורמציה שגויה לגמרי ולהפוך את עצמו לבלתי מהימן . הרי הוא במוסקבה ואנוכי בתל אביב רואים בדיוק את אותה התמונה . הזינוק והריצה עצמה גם במוסקבה וגם במוניטור שלי בתל אביב הם כנגד כיוון השעון ורגל ההנפה של סוזאנה היינובה איננה בהכרח רגל שמאל כפי שהפרשן מטיף לנו . המתנתי עוד כמה שניות . חיכיתי להתנצלות הפרשן , להסבר עדכני , ואולי לתיקון של עמית הורסקי ו/או איזה הערה בונה וכנה ממערכת ערוץ 1 בירושלים . NADA . הלכתי לבדוק את פני הדברים אצל השכן שלי בערוץ 51 , ב- Eurosport . ובכן מתברר כי גלעד וויינגרטן איננו רואה טוב ומוסר לציבור אינפורמציה שגויה . סוזאנה היינובה מניפה את רגל ימין שלה במשוכה הראשונה , מניפה את רגל ימין במשוכה מס' 2 , מניפה את רגל ימין במשוכה מס' 3 , מניפה את רגל ימין במשוכה מס' 4 , מניפה את רגל שמאל במשוכה מס 5 , מניפה את רגל ימין במשוכה מס' 7 , מניפה את רגל שמאל במשוכה מס' 8 , מניפה את רגל ימין במשוכה מס' 9 , ומניפה את רגל שמאל במשוכה מס' 10 והאחרונה . סוזאנה היינובה היא אצנית משוכות הרמונית שמניפה על פי הצורך ועל פי הגעתה לכל משוכה ומשוכה 7 (שבע) פעמים את רגל ימין , ו- 3 (שלוש) פעמים את רגל שמאל . ד"ר גלעד וויינגרטן נכשל לחלוטין בפרשנותו ואין זאת הפעם הראשונה שהוא מפספס במוסקבה 2013 . בעוד גלעד וויינגרטן טוען קבל עם ועדה בשידור ישיר כי רגל ההנפה של סוזאנה היינובה היא רגל שמאל , אנוכי תיעדתי ב- iphone את סוזאנה היינובה דווקא מניפה את רגל ימין שלה לקראת המעבר מעל המשוכה התשיעית בניגוד לדעתו . רואים זאת היטב בשורת התצלומים כלהלן :

h 3

טקסט תמונה (1) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה ומתקרבת למשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 1

טקסט תמונה (2) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה . היא מכופפת את ברך ימין לקראת פשיטתה והנפתה מעל המשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 6

טקסט תמונה (3) :  יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה . היא מתחילה לפשוט ולהניף את רגל ימין שלה מעל המשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 4

טקסט תמונה (4) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה . עכשיו היא מניפה את רגל ימין שלה מעל המשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 2

טקסט תמונה (5) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה . עכשיו היא מניפה את רגל ימין שלה מעל המשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 7טקסט תמונה (6) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . תמונה דומה לתמונה מס' 5 . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה ומניפה עכשיו את רגל ימין שלה מעל המשוכה התשיעית . (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

h 5

טקסט תמונה (7) : יום שלישי – 13 באוגוסט 2013 . אליפות העולם ה- 14 בא"ק – מוסקבה 2013 . מקצה חצי הגמר הראשון בריצת 400 מ' משוכות לנשים . האצנית הצ'כית סוזאנה היינובה (קיצונית מימין) מובילה את הריצה . כעת היא מתכוננת לנחיתה על רגל ימין לאחר שסיימה את המעבר מעל המשוכה התשיעית בדרכה למשוכה העשירית והאחרונה. (צילום ב- iphone  מסיגנל ערוץ 1 ומסיגנל Eurosport) .

לא הייתי נתפש דווקא להערה הזאת אודות הפרשנות של מר גלעד וויינגרטן . ברור שהוא מבין ויודע א"ק , אולם שוגה שוב ושוב , איננו מדייק , איננו ממוקד , לא תמיד רואה , ולא ממהר לתקן את שגיאותיו On air כשהוא יודע ש- שגה On air . בהיעדר מערכת בקרה מקצועית בערוץ 1 שמחויבת לצופים שלה ואמורה לעקוב אחריו, אחרי גלעד וויינגרטן , לסייע לו, ולשמור עליו מפני טעויות ונפילו ת, ובהיעדר שַדָּר מוביל מיומן ומהימן , הופך הפרשן לפגיע וזייפן . הוא מתמוטט תחת עול השידור הכבד . אנוכי חוזר בפעם ה- 1000 (אלף) על דבריי שנאמרו ב- בלוג הזה כי אין עול שידור טלוויזיוני כבד יותר בתחום הספורט מאשר שידורי א"ק . דרושה כאן מיומנות טלוויזיונית מיוחדת ומורכבת . התמונה הטלוויזיונית הכללית שמצטיירת בתום 5 (חמישה) ימי אליפות מוסקבה 2013 איננה עושה חסד עם ערוץ 1 . מתברר כי ציוותי השידור בירושלים ובמוסקבה ניגפים שוב ושוב מפני האמת , אולם קמים וממשיכים בדרכם כאילו לא קרה מאומה .

ד"ר גלעד וויינגרטן הוא פרשן הא"ק הטוב ביותר בארץ כשהפיזיולוג (M.Sc) מולי אפשטיין לא נמצא בסביבה . צר לי מאוד לומר זאת . זוהי השנה האחרונה בה מחזיק ערוץ בזכויות השידורים של ה- IAAF . אין לי צל של מושג מהי מדיניות הרכש של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם הנוגעת לזכויות שידורים עתידיות של אירועי ספורט מקומיים ובינלאומיים גדולים . ברור שעל סמך הרייטינג הכושל והשידור הרדוד של אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 יעשה ערוץ 1 חושבים מחדש , מה עוד שאין לו פרוטה שחוקה בכיסו . את מירב כספו הוא בזבז כבר . אנוכי יודע שרשות השידור חתמה זה מכבר על חוזה זכויות שידורים ארוך טווח בן שלוש שנים 2016 – 2013 עם יו"ר התאחדות הכדורגל מר אבי לוזון , בו היא תשלם 45000000 (ארבעים וחמישה מיליון) שקל עבור שידור ישיר שבועי של המשחק המרכזי . נראה לי שראוי לרשות השידור להעסיק פרשן ספורט ברמתו של מולי אפשטיין על בסיס קבע . היא לא תצטער על כך .

g 6

טקסט תמונה : קיץ 1999 . אליפות העולם ה- 7 בא"ק בסבילייה – ספרד . זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון ה- א"ק היפהפה של סביליה . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : פרשן הא"ק הפיזיולוג (M.Sc) מולי אפשטיין (התמנה על ידי לתפקיד במקומו של ד"ר גלעד וויינגרטן) , השדר מאיר איינשטיין , ואנוכי כעורך ראשי ומפיק ראשי של השידורים הישירים המועברים מסבילייה לאולפנים בירושלים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

2. היסטוריה טלוויזיונית – ספורטיבית כלכלית הנוגעת לשידורי הא"ק בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ובעולם.

ההצלחה האדירה של ארגון אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 83' בד בבד עם איכות הפקת סיגנל השידור הטלוויזיוני ע"י YLE , האמירה בבת אחת את זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 2  בא"ק שנערכה כעבור ארבע שנים ברומא בקיץ 1987 . האמרת המחירים נסקה לגבהים כספיים שלא הִכּרנו . רשות השידור נדרשה לשלם בבת אחת ב – % 200 (מאתיים אחוזים) יותר מאשר שילמה קודם לכן . לא ייאמן . אבל זאת הייתה עובדה . ה- EBU דרש מאתנו על פי הנוסחה המתמטית של חלוקת הנטל הכספי 61000 (שישים ואחד אֶלֶף) דולר . המנכ"ל אורי פורת נדהם . יוחנן צנגן היה בשוֹק . נדרשתי להתחנֵן בפני מזכיר קבוצת הספורט של ה-EBU  ז'אן פייר וויינמן וה- Sport Controller של ה- EBU רִיצָ'ארְד בַּאן (Richard Bunn) כדי שיתחשבו ברשות השידור הענייה . זה עזר . ה- EBU קיזז בחצי את עלות זכויות השידורים שלנו [1] . "יואש אלרואי , תודה רבה לך" , כתב לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת במארס 1987 ואישֵר בהנאה את תוכנית השידורים שלי של אליפות העולם ה- 2 בא"ק ברומא באוגוסט – ספטמבר 1987 . גם מנכ"ל רשות השידור הקודם יוסף "טומי" לפיד נהנה מהשידורים הישירים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק של הלסינקי 1983 . יום אחד הוא הגיע לאולפן הבקרה של השידורים באולפן ב' בבניין הטלוויזיה ונשף בעורפי בהפתעה . שאלתי אותו מה הוא עושה כאן ? זאת הייתה הפעם הראשונה בארבע וחצי שנות מנכלותו בהן ביקר באולפן שידורי הספורט שלי . הוא השיב לי דווקא בשפה האנגלית : " …I'm Watching you…and enjoying " , ונשאר באולפן עם הנהג האישי שלו גבי אוחנה כדי לצפות בהמשך השידורים הישירים .

עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 83' שילם ה- EBU ל- IAAF סכום של 800000 (שמונה מאות אלף) אֶלֶף דולר זכויות שידורים . ב- 1985 חתם ה- EBU עם IAAF על חוזה ארוך טווח נוסף לעוד שלוש שנים עד 1987 . החוזה כלל אירועי א"ק בינלאומיים שונים . החשוב ביניהם היה כמובן אליפות העולם ה- 2 בא"ק שנערכה ברומא באוגוסט – ספטמבר 1987 . התשלום לשנים 1987- 1985 האמיר ל- 4000000 (ארבעה מיליון) דולר . בשנת 1988 נחתם שוב חוזה והפעם לארבע שנים עד 1991 . הסכום זינק ל- 9000000 (תשעה מיליון) דולר . תמורת אליפות העולם ה- 3 בטוקיו באוגוסט – ספטמבר 1991 נדרשה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשלם 150000 (מאה וחמישים אֶלֶף) דולר . בתוך 8 שנים האמיר חלקנו הכספי פי 50 (חמישים) ויותר .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוסף בר-אל ומנכ"ל רשות השידור אריה מקל תמכו ביוזמה שלי ואישרו את התשלום , אולם יוסף בר-אל לא התיר לי לטוס ליפן ולקחת עמי את השדר הוותיק נסים קיוויתי (בן 65) ואת הפרשן הקבוע ד"ר גלעד וויינגרטן . בפעם הראשונה והאחרונה נדרשתי לשדר את אליפות העולם בא"ק Off tube מהמוניטור בירושלים . יוסף בר-אל ביקש לחסוך כסף לקופה הציבורית . "על מה אתה מדבר אדוני מנהל הטלוויזיה ?" , והוספתי , "עלות הטסת צוות שידור בן שלושה אנשים לטוקיו מתגמד לעומת עלות זכויות השידור (150000 אלף דולר) , מה עוד ששידור Off tube מהמוניטור בירושלים במקום לעשות את העבודה העיתונאית מהשטח , היא בושה וחרפה לרשת השידור שאתה ניצב בראשה ומנהל אותה" . לא היה עם מי לדבר . לטיב מזלי , ב – 18 באפריל 1993 הגיע לרשות השידור מנכ"ל חדש העונה לשם מרדכי "מוטי" קירשנבאום . הוא הדיח את יוסף בר-אל ומינה במקומו לתפקיד מנהל הטלוויזיה את יאיר שטרן . המצב השתנה ב- 180 מעלות והתקוות בין כתלי הטלוויזיה שוב זרחו .

הפקת שידורי אליפות העולם ה- 3 בא"ק של טוקיו 91' הייתה אמורה להיות מתנת פרידה עבור נסים קיוויתי שעתיד היה לצאת לגמלאות ב- 23 בנובמבר 1991 . אולם הוא נעלב וסירב לקבל מתנת "Off tube" . נסים קיוותי וויתר על השידור מהאולפן . אפילו לא היה לי זמן להיערך וללמוד כיצד פותרים את הפרובלמה . זה לא היה דבר של מה בכך ששַדָּר טלוויזיה דגול כה וותיק ומנוסה בתחום אומר "לאו" למיקרופון . פתחתי את הדלת לראשונה לשַדָּר א"ק חדש עַלוּם שֵם בטלוויזיה בימים ההם בשֵם מאיר איינשטיין . זה קרה לפני המון שנים . חלף זמן רב אולם זיכרוני לא כהה .

yoash 12

טקסט תמונה : יולי 1997 . אליפות העולם ה- 7 בא"ק מתקיימת באצטדיון האולימפי של אתונה בירת יוון . אנוכי (מימין) יחדיו עם שדר הא"ק שלי מאיר איינשטיין (משמאל) בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציסורית – ערוץ 1 באצטדיון האולימפי באתונה . (צילום יצחק קמחי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

אליפות העולם ה- 3 בא"ק בטוקיו 1991 תיזכר לעַד בשל הקרב הדרמטי בבור הקפיצה לרוחק בין שני הקופצים השחורים האמריקניים המוכשרים קארל לואיס (Carl Lewis) ומייקל פאואל (Michael Powell) . קארל לואיס היה אתלט מוכר יותר ופופולארי יותר . הוא הרי זכה בארבע מדליות זהב באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 , בשתי הריצות הקצרות ל- 100 מ' ו- 200 מ' , קפיצה לרוחק , ובמירוץ שליחים 4 פעמים 100 מ' , וגם במדליות הזהב בריצת 100 מ' וקפיצה לרוחק באולימפיאדת סיאול 1988 . אך בטוקיו 1991 מייקל פאואל היה טוב ממנו . בקפיצתו השישית והאחרונה ב- 30 באוגוסט 1991 קבע מייקל פאואל שיא עולם של 8.95 מ' . שיא העולם הזה מחזיק מעמד כבר 22 שנים עד עצם היום הזה – 14 באוגוסט 2013 בו נכתב הפוסט .

powell

טקסט תמונה :  30 באוגוסט 1991. אליפות העולם ה- 3 בא"ק בטוקיו יפן. שליחת רגליים לפנים פנטסטית של הקופץ לרוחק האמריקני מייק פאואל (Mike Powell) לקראת הנחיתה בעת שקבע את שיא העולם הפנטסטי שלו 8.95 מ' באליפות העולם ה- 3  בא"ק בטוקיו 1991 (ב- 30 באוגוסט 1991) . איש איננו מתקרב להישג הזה המהווה במקום כלשהו את קצה גבול יכולתו של האדם בקפיצה לרוחק. (באדיבות IAAF. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כמה רשתות טלוויזיה בישראל ובראשן תוכנית החדשות "ערב חדש" של הטלוויזיה החינוכית לא התאפקו ופשוט יירטו ללא רשותנו מהלוויין את הקפיצה הפנטסטית של מייקל פאואל ושידרו אותה בגנבה . אנחנו שילמנו עבור זכויות השידורים של אליפות העולם ה- 3 בא"ק – טוקיו 91' סכום של 150000 (מאה וחמישים אלף) דולר טבין ותקילין , וסכום נפרד נוסף עבור שירותי הלוויין הנושא את סיגנל השידור הבינלאומי מטוקיו לירושלים . והנה באים המתחרים שלנו ומשדרים בגסות רוח חומר טלוויזיה מעוגן בזכויות שידורים בלעדיות לא שלהם . תוכנית החדשות של הטלוויזיה החינוכית , "ערב חדש" (שודרה בחמש בערב) , בעריכתו של מר יוסף "יוסי" רונן ובהגשתו של מר דן שילון עשתה מעשה שלא ייעשה . היא שידרה ללא רשות שלנו ועוד לפנינו (אנחנו שידרנו רק בערב) את שיא העולם המדהים וכמעט בלתי נתפש בקפיצה לרוחק של מייקל פאואל  8.95 מ'. בעברית פשוטה קוראים למעשה הזה שוד טלוויזיוני . יוסי רונן והמגיש שלו דן שילון יירטו את לוויין התקשורת שהעביר את סיגנל השידור מטוקיו לירושלים וגנבו ביודעין נֶכֶס שידור יקר בלעדי ובלבדי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בהנחה שרשות השידור המסורבלת , הכבדה , והפגיעה – תשתוק ותעבור לסדר היום כאחיו דבר לא קרה . ואם היא תבקש לפעול בדרך משפטית נגד הטלוויזיה החינוכית – לימודית, יחלפו שנים עד שהתביעה הזאת, תניב יתרון משפטי כלשהו . תיעבתי באותו הרגע את יוסי רונן ודן שילון . שני הגמדים התחרו נגדנו ברמאות . אנחנו היינו אלה ששילמנו 150000 (מאה וחמישים אלף) דולר ל- IAAF עבור זכויות שידורים בלעדיות . והם שני אנשי הטלוויזיה שמתיימרים להיות אנשי מקצוע בעלי כבוד לא שילמו פרוטה אך יירטו את הלוויין וגנבו ללא בושה חומר שידור לא שלהם . בכך הקדימו אותנו ושידרו אירוע שיא במהלך אליפות העולם ה- 3 בא"ק של טוקיו 1991 בעוד אני נושך את שפתיי עד זוֹב דם מרוב כעס . להיות מדורג במקום השֵנִי בעיתונאות זה אסון . להיות שֵנִי לאחר ששילמת הוֹן עַתֵּק עבור בלעדיות השידור ויריבך גנב ממך את הבכורה – זאת טרגדיה .

העברתי מייד תלונה חריפה לאריה מֶקֶל מנכ"ל רשות השידור ויוסף בר-אל מנהל הטלוויזיה , וגם ל- EBU  ול- IAAF . המחלקה המשפטית של ה- IAAF תבעה "מהגנבים" דמי עונשין של 350000 (שלוש מאות וחמישים אלף) דולר . דווקא יוסף בר-אל שהיה איש תחרותי והתבלט בכוחניות שלוֹ , וויתר , ולא התעקש לקבל את התמורה מהמיירטים .

yedioth

טקסט תמונה :  4 באוקטובר 1991 . ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות". ה- IAAF (התאחדות הא"ק הבינלאומית) מאיימת בתביעה כספית נגד רשתות טלוויזיה בישראל שגנבו חומרי שידור ללא רשות מאליפות העולם ה- 3  בא"ק שנערכה בטוקיו בקיץ 1991 . (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות")  .

אִרְגוּן אליפויות העולם בא"ק הפך להצלחה כלכלית מדהימה של ה- IAAF . הצלחה שצברה חשיפה עצומה בכל רשתות הטלוויזיה האירופיות של EBU (איגוד השידור של מדינות מערב אירופה) ו- OIRT (איגוד השידור של המדינות הקומוניסטיות במזרח אירופה) , ארה"ב , אוסטרליה , יפן , וקנדה . הדבר הביא את נשיא IAAF פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ (Primo Nebiolo) להפוך את האירוע המרתק למכרה זהב בלתי נדלה . ב- 1991 הוא החליט עם אנשיו לערוך את אליפות העולם בא"ק מידי שנתיים ולא עוד בהפסקות של ארבע שנים . המְשָדֵר הציבורי הבינלאומי הפך לתרנגולת זהב שמטילה עבור פרימו נביולו ביצי כסף . לתועלת שני הצדדים . אין דבר יפה יותר בטלוויזיה מא"ק במיטבה . תמורת החוזה ארוך הטווח בן ארבע שנים עם IAAF בשנים 1995- 1992 נדרש ה- EBU להקפיץ את המחיר ולשַלֵם עכשיו סך של 91000000 מיליון דולר (כלומר 22 מיליון + 750 אלף דולר בשנה אחת) . בתמורה לתשלום הענק הוסכם כי ארבעת אליפויות העולם הבאות בשנים 1993 , 1995 , 1997 , ו- 1999 ייערכו על אדמת אירופה . ב- 1996 חתם IAAF עם ה- EBU  על חוזה חדש לשֵש שנים . פְּרִימוֹ נֶבְּיוֹלוֹ הצליח לשמור על רמת המחירים הגבוהה וקיבל מ- EBU  תמורת חוזה הטלוויזיה הזה בשנים 2001 – 1995 , סכום של 135000000 מיליון דולר (22 מיליון וחצי דולר לשנה אחת) [2]. שני המנכ"לים של רשות השידור אורי פורת ומוטי קירשנבאום אִפשרו לי להפיק ולשָדֵר את אליפויות העולם בא"ק בהיקף מלא כשכללי ההפקה הנקוטים על ידי והעלויות הכספיות מקובלים גם עליהם . הכלל הראשון היה – אנחנו משדרים ישיר מהשטח . עלות השימוש בעמדת השידור באִצטדיון הא"ק עמדה על 3000 (שלושת אלפים) דולר אך אורי פורת ומוטי קישנבאום הסכימו עם קביעתי כי עמדת השידור ואביזריה הם כלי נִשקו של השַדָּר . חלק בלתי נפרד מההפקה ועיקרון עיתונאי שאין לסטוֹת ממנו . מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן הלכו על זה בניגוד ליוסף בר-אל שהטיל ווטו על שכירת עמדת השידור בטוקיו 91' כמו גם צַרוּת עַיִן מקוממת ובלתי מובנת בתחומי שידורים אחרים של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית . ראיתי בו מנהל טלוויזיה כושל ובלתי מוכשר . נדמה לי שגם מוטי קישנבאום ראה את הדברים עין בעין כמוני . משהתמנה ב- 18 באפריל 1993 לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור , נמנע מלהאריך ליוסף בר-אל את תקופת כהונתו כמנהל הטלוויזיה , מהלך שיכול להתפרש אם תרצו כהדחה , והציב במקומו את יאיר שטרן .

stern

טקסט תמונה : 1997 . היכל הספורט ביד אליהו . חטיבת הספורט בראשותי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מעבירה בשידור ישיר עבור רשתות הטלוויזיה של ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) את משחק הכדורסל של כוכבי אירופה בכדורסל . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום (מימין) ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן (משמאל) מנצלים את ההזדמנות להצטלם יחדיו בהיכל ביד אליהו עם שחקן הכדורסל האיטלקי הוותיק דינו מנגין . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

yoash 3

טקסט תמונה : אוגוסט 1999 . סבילה – ספרד . אנוכי (מימין) עם מהנדס הקול והתקשורת מר סעדיה קאראוואני (משמאל) בעמדת השידור באצטדיון הא"ק של העיר בעת השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 7 בא"ק בסביליה – ספרד . סעדיה קאראוואני נחשב לאחד הטכנאים הטובים ביותר בתחומו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכל הזמנים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

מדיניות שידורים של כל רשת טלוויזיה רצינית באשר היא ברורה : את אירועי הספורט למיניהם והגוונים השונים שלהם , משדרים מהשטח , מעמדת שידור באצטדיון . בשום אופן לא Off Tube מהמוניטור בירושלים . יש לציין כי עליית מחירי זכויות שידורי הספורט הבינלאומיים הייתה תלולה מידַי והציבה תמרור אדום בפני הנהלת רשות השידור . הייתה סכנה גדולה שלא נוכל להמשיך להצטרף לחוזים ולהסכמים הקבוצתיים היקרים של ה- EBU בגלל העלויות התופחות . להלן רשימת חוזי הספורט שערך ה- EBU עם הוועדות המארגנות השונות בראשית עשור ה- 90 . בחלק מהם היה לנו עניין רב . בעיקר בחוזים המצוינים שערך ה- EBU  עם התאחדות הא"ק הבינלאומית (IAAF) , התאחדות הכדורסל הבינלאומית (FIBA) , התאחדות הכדורגל האירופית (UEFA) , והתאחדות הכדורגל הבינלאומית (FIFA) . העברתי את הרשימה המפורטת לידיעתם של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום ומנהל הטלוויזיה יאיר שטרן . שניהם סייעו לי רבות בתחום הרכש וההפקה של שידורי הספורט הבינלאומיים . חזרתי עם דיווחי העלויות הכספיות אל מוטי קירשנבאום . הוא לא נבהל . כל עוד הוא היה בסביבה לא הייתי צריך לחשוש יותר מידַי מסמנכ"ל הכספים של רשות השידור מר מוטי לוי . עוֹניָיה של רשות השידור היה סוֹד גלוי שהמנכ"לים לא אהבו לדבר אודותיו . בהיעדר כל מסורת של יחסי ציבור ושיווּק  הם מעולם לא טרחו להסביר את המצב העלוב לקליינטים שלהם וגם לא לשולחיהם . רשות השידור הייתה עסק ציבורי ולא קניין מסחרי . מרבית הבּוֹסים של רשות השידור לא לקחו יותר מידי ללֵב את העוני והמחסור הנוראי ששרר בגוף השידור שאותו ניהלו . מצוקת התקציב הקשתה את החיים על בעלי המקצוע בשידור הציבורי בכל המִגזרים , בשידורי הספורט , החדשות , הדוקומנטציה , והבידור . חלק מאנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית היו אנשים מוכשרים (מאוד) שנֵחנו מעבר לידע המקצועי גם בשאיפה ויוזמה ליצור ולשָדֵר ברמה וסטנדרט שידור גבוה . לא תמיד עלה הדבר בידם . נוצר פער גדול מידי בין פוטנציאל השידור הקיים לבין התוצאה הסופית על המסך . פערים גדולים מידַי מולידים אכזבות . מכאן הייתה קצרה הדרך שהובילה לוויכוחים מרים בינם לבין אנשי הנהלתם . לרוב אנשי ההנהלה המקצועית והציבורית לא הֵזיז המחסור הזה יותר מידי . שנתם לא נדדה בלילות בשל כך . קשה להאמין שאיש מוכשר כמו יוסף "טומי" לפיד לימים יו"ר מפלגת שינוי , סגן ראש הממשלה ושר המשפטים , רב אומן ביחסי ציבור ושיווק שכיהן כמנכ"ל רשות השידור חמש שנים בין 1979 ל- 1984 לא חשב כלל בתקופתו על רעיון גיוס החסויות והותיר את רשות השידור שלוֹ חסרת ממון . הוא דאג להדגיש בכל וויכוח מקצועי עמי , "יואש , אין לי כסף" . ההפרש בין הידע והכישרון של מרבית אנשי שְדֵרַת הפיקוד בטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין חוסר הממון הכרוני זרע מפח נפש ותסכולים קשים . "זה מה שיש ועם זה תסתדרו", פטרו הבּוֹסים את עובדיהם.

מסמכי ה- EBU המצ"ב מ- 1994 מסבירים במשהו באיזה דילמה ניצבה רשות השידור , הטלוויזיה וחטיבת הספורט שלה – התלבטות הנוגעת לרכישת זכויות השידורים של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים הנוגעים לתרבות ומורשת הצפייה בארץ . אני חושב שהייתי במידה רבה בר מזל כמנווט שידורי הספורט משום שלצדי ניצבו מוטי קירשנבאום ויאיר שטרן . ניווט שידורי הספורט בטלוויזיה הציבורית הלך ונעשה מסובך משנה לשנה בצל המגבלות הכלכליות . אנוכי מעניק לקוראי הבלוג הזדמנות לעלעל באחד המסמכים החשובים בן 6 (שישה) עמודים שהוצאו לאור ע"י ה- EBU (ראשי תיבות של European Broadcasting Union) ב- 1994 . המסמך דן בחוזי הספורט של ה- EBU עם הוועדות המארגנות הבינלאומיות החשובות בעולם . רשות השידור הייתה Active Member בשורות ה- EBU . מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום , מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן , סמנכ"ל הכספים מוטי לוי , ואנוכי כמנווט שידורי הספורט נדרשנו להכין היטב את שיעורי הבית שלנו כדי להיטמע נכון במדיניות השידורים הסבוכה של איגוד השידור האירופי , ועל מנת לשמור עד כמה שניתן על אחד מחלונות הראווה האטרקטיביים והיקרים ביותר של הטלוויזיה הציבורית ועל צביונו הייחודי הקרוי שידורי ספורט .

ebu 1

טקסט תמונה :  17 במארס 1994 . מסמך ה- EBU  המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות הבינלאומיות השונות . (עמוד מס' 1 מתוך 6) . (באדיבות EBU . ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

ebu 2

טקסט תמונה :  17 במארס 1994 . מסמך ה- EBU  המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות השונות. (עמוד מס' 2 מתוך 6). (באדיבות EBU. ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות).

ebu 3

טקסט תמונה  :  17 במארס 1994 . מסמך ה- EBU  המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות השונות. (עמוד מס' 3 מתוך 6). (באדיבות EBU. ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות).

ebu 4

טקסט תמונה : 17 במארס 1994. מסמך ה- EBU  המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות השונות. (עמוד מס' 4 מתוך 6). (באדיבות EBU. ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות).

ebu 6

טקסט תמונה :  17 במארס 1994 . מסמך ה- EBU  המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות השונות . (עמוד מס' 5 מתוך 6) .(באדיבות EBU . ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות) .

ebu 6

טקסט תמונה : 17 במארס 1994 . מסמך ה- EBU המפרט את חוזי הספורט הבינלאומיים עם הוועדות המארגנות השונות. (עמוד מס' 6 ואחרון מתוך 6). (באדיבות EBU. ארכיון יואש אלרואי כל הזכויות שמורות).

ההיסטוריה של שיתוף הפעולה בין רשות השידור לבין ה- EBU , חשובה ועתיקת יומין . עם חזרתי מוועידת הספורט של ה- EBU שהתקיימה באוקטובר 1986 בעיירת הקַיִט הפורטוגלית אֶשְתּוֹרִיל (Estoril) על חוף האוקיינוס האטלנטי , החלטתי לפנות אל רִיצָ'ארְד בַּאן ששִימֵש אז בתפקיד של ה- Sports controller ב- EBU  (ראש קבוצת המו"מ של איגוד השידור האירופי לחוזי שידורי ספורט) , כדי להסביר לוֹ שוב את השגותיי הנוגעות למבנה הנוסחה המתמטית של חלוקת הנֶטֶל הכספי בין חברות ה- EBU  ואת מצוקתה הפיננסית של רשות השידור שמדירה שינה מעינינו . עותקים ממנו נשלחו למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ולסמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן . מִבְנֶה נוסחת  ה- Share הכספי ב- EBU הקובעת את מידת הנטל הכספי שיוּשת על כל חברה באיגוד , הוא דרמטי וחכם והוסבר כבר באחד הפוסטים הקודמים בבלוג הזה . מרכיבי הנוסחה הם כלהלן : שורש ריבועי של מספר המוניטורים בכל מדינה  ב- EBU חלקי 10000 (עשרת אלפים) נותן את המנה בשתי קטגוריות של מספר היחידות הבסיסיות (Basic Units) ושל מספר יחידות הצפייה (Vision Units) , המוּקצוֹת לכל רשת טלוויזיה באיגוד . הקטגוריה הראשונה מדברת על זכויות שידורים והשנייה עוסקת במחירי השימוש בקווי מערכת השידור של ה- EBU . התוצאה המתקבלת מהתרת הנוסחה היא מעניינת , אפילו מרתקת , מפני שקיימת רק קורלציה יחסית בין כמות היחידות הבסיסיות ויחידות הצפייה של כל מדינה לבין גודל התשלום שלה . רשתות הטלוויזיה העניות משלמות באופן יחסי יותר מהרשתות העשירות .

שיתוף הפעולה של רשות השידור עם ה- EBU ו- הוועדות המארגנות של אירועי הספורט הגדולים הבינלאומיים והרלוואנטיים לציבור הישראלי שגדל עליהם , פחת בשנים 1993 – 1990 בתקופת ניהולו של יוסף בר-אל את הטלוויזיה הישראלית הציבורית . הופעתם של מנכ"ל רשות שידור חדש מוטי קירשנבאום ומנהל טלוויזיה חדש יאיר שטרן ב- 1993 במקומם של מנכ"ל רשות השידור הקודם אריה מקל ומנהל הטלוויזיה הקודם יוסף בר-אל , הייתה כמו נֵס ויצרה מצב חדש ועמו תקוות חדשות . בנובמבר 1980 מינה אותי טריאומוויראט רשות השידור המנכ"ל יוסף "טומי" לפיד , מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני , ומנהל החדשות טוביה סער לתפקיד מנהל חטיבת הספורט במקומו של אלכס גלעדי שעזב לטובת NBC אולם איש לא לימד אותי לנהל מו"מ אודות רכישת זכויות שידורים של אירועי הספורט הרלוואנטיים ולהתייצב עם דרישותיי מול מנכ"ל רשות שידור . לבטח לא מול מוטי קירשנבאום שהוא חתן פרס ישראל מ- 1976 . אתה מפסיד בוויכוח לפני שהוא מתחיל , גם אם אתה חושב שההיגיון שלך הוא הכי הגיוני בעולם ואתה הכי צודק בעולם . נכון שמוטי קירשנבאום מי שהיה מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 דאג להזכיר לי מעת לעת כי קוראים לו "קירשנבאום" ולא "קירש" , אולם הוא (וגם יאיר שטרן) הלכו עמי שלובי זרוע כמעט לאורך כל הדרך המפותלת במעלה ההר. לקראת אליפות העולם ה- 4 בא"ק ב- 1993 ב- שטוטגארט – גרמניה, אפשר לי מוטי קירשנבאום להביא עמי לשטוטגארט לראשונה מפקח קול ותקשורת כדי לסייע בתחום הקשר , התקשורת , ומיסוד קווי השידור בין שטוטגארט לירושלים . זה היה הטכנאי גדעון בצלאל למרות שחפצתי בסעדיה קאראוואני . באליפות העולם ה- 5 בגטבורג – שוודיה אפשר לי מוטי קירשנבאום למסד משרד הפקה צנוע בצמוד לאצטדיון הא"ק הראשי לרבות הקצאת מפקח קול ותקשורת ומפקח Video . מהנדס הקול והתקשורת סעדיה קאראוואני ליווה אותי מאז 1995 בכל אליפויות העולם בא"ק לרבות זאת ה- 8 של אדמונטון הקנדית . הוא היה טכנאי קול ותקשורת מוכשר מאוד ובעל ידע וניסיון עצום בתחומו . לא היה איש מהיר ממנו באיתור תקלות ויכולת ומיומנות לפתור אותן ביעילות ושלווה . הוא היה משכמו ומעלה . מערכות הקשר והתקשורת בטלוויזיה בהפקות שידורי ספורט בינלאומיים גדולים דומות מבחינת תפקידן לאלה הצבאיות . הן אפשרו לי לנהל , לנווט , ולפקד כהלכה על ציוותי השידור במוקד התרחשותם בחו"ל ועל צוותי השידור שלי בירושלים ועל מאורעות השידור . ללא מערכות קשר ותקשורת טלוויזיונית איתנות אתה שווה כקליפת השום . סעדיה קאראוואני והידע העצום כמו הניסיון העשיר שלו בתחום הפכו לתעודת הביטוח של הפקות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בכל רחבי העולם ב- אירופה , ב- אסיה , ב- ארה"ב , וב- קנדה . רחשתי לו הערכה עצומה . אהבתי אותו .

g 5

טקסט תמונה : אוגוסט 1995 . אליפות העולם ה- 5 בא"ק בגטבורג – שוודיה . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון של גטבורג . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : מהנדס הקול והתקשורת סעדיה קאראוואני , השדר מאיר איינשטיין , הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן , ואנוכי בתפקיד עורך ראשי ומפיק ראשי של השידורים . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

g 4

טקסט תמונה : אוגוסט 1995 . אליפות העולם ה- 5 בא"ק בגטבורג – שוודיה . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון של גטבורג . זיהוי הנוכחים משמאל לימין : נסים קיוויתי (אורח) , השדר מאיר איינשטיין , הפרשן ד"ר גלעד ויינגרטן , ואנוכי . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

g 1

טקסט תמונה : אוגוסט 1995 . אליפות העולם ה- 5 בא"ק בגטבורג – שוודיה . עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באצטדיון של גטבורג ממוסדת בסמוך לעמדת השידור של רשת הטלוויזיה הציבורית בסין. אנוכי לצדה של המפיקה הסינית גב' סוּ יֶן זינג. למרות חיוכה היא הייתה מבואסת . הסינית הנחמדה הזאת סיפרה לי כי דיווחו לה מ- בייג'ינג כי ממוצע הרייטינג היומי של שידורי הא"ק מגטבורג נמוך : רק 40000000 (ארבעים מיליון) צופים רואים את השידורים של אליפות העולם ה- 5 בא"ק מגטבורג. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

g 3

טקסט תמונה : אוגוסט 1995 . אליפות העולם ה- 5 בא"ק בגטבורג – שוודיה . אנוכי יחדיו עם קבוצת גברות שוודיות האחראיות על תהליך האקרדיטציה מטעם הוועדה המארגנת בטרם הפקת שידורי הטלוויזיה . רשת הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT עשתה עבודה נפלאה . (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) .

מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום נתן לי כמעט הכל . כמנכ"ל רשות השידור היה מחובר לשידורי הספורט וביקר אותי כמעט בכל הפקה בינלאומית גדולה בחו"ל . הוא הגיע אלי למפקדת השידורים שלי בדאלאס – טקסס בעת הפקת מבצע השידורים הישירים של מונדיאל ארה"ב 1994 . הוא ביקר אותי במפקדת השידורים שלי ב- Reuters בלונדון בעת מבצע השידורים הישירים של Euro 1996 . הוא ביקר אותי במפקדת השידורים שלי ב- IBC באטלנטה 1996 בעת מבצע השידורים של אולימפיאדת אטלנטה 1996. הוא ביקר אותי במפקדת השידורים שלי באתונה בעת מבצע השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 6 בא"ק באתונה ב- 1997 . התייחסתי לביקורים האלה שלו בקו החזית הקדמי של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית כאל סיורים מקצועיים כפי שהרמטכ"ל מסייר בקו החזית הקדמי של צבאו . מן ההיבטים האלה של הפקות הספורט המורכבות , המסובכות , היקרות , והיוקרתיות היה מוטי קירשנבאום דמות ואישיות ייחודית . במובנים רבים בלתי נשכחת עבורי .

3. הרייטינג המדשדש של ערוץ 1 בעת השידורים הישירים של אליפות מוסקבה 2013 .

על כך בפוסט הבא ברשימה מס' 12 .

[1]  ראה נספח : ה- EBU מאשר קיזוז של % 50 בעלות זכויות השידורים שעל רשות השידור לשלם תמורת שידורי אליפות העולם  ה- 2  בא"ק , רומא 1987 + הטקסט של המנכ"ל אורי פורת המברך אותי על הפחתת המחירים .

[2]  ראה נספח : מסמך ה- EBU המפרט את התפתחות המחירים (EBU`s fee development) .

סוף הפוסט מס' 269 , רשימה מס' 11 . ראה המשך בפוסט הבא "אליפות העולם ה- 14 בא"ק של מוסקבה 2013 מול רדידות הביצוע וכישלון הרייטינג של ערוץ 1 , רשימה מס' 12 . כל הזכויות שמורות .


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *