פוסט מס' 71. בשולי הבעיטה החופשית של ליאו מסי בדקה ה- 60 של המשחק ברצלונה – ריאל מדריד 2:2 ב- Nou Camp ב- 7 באוקטובר 2012. פוסט מס' 71. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 10 באוקטובר 2012.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בשלבי התפתחותו הטכנולוגית ותחילת עיצובו הגראפי.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למטרות רווח ו/או פרסום אישי.

הערה 4 : אני אסיר תודה לערוץ 5 בכבלים על השימוש בשתי תמונות סטילס המבהירות את יתרונו של ליאו מסי כבועט מוכשר ומיומן של כדורים חופשיים ואת חולשתו של איקר קאסיאס שוער ריאל מדריד והחומה שלו.

———————————————————————-

פוסט מס' 71 : הועלה לאוויר ב- 10 באוקטובר 2012.

———————————————————————-

בשולי הבעיטה החופשית של ליאו מסי בדקה ה- 60 במשחק ברצלונה – ריאל מדריד 2:2 ב- Nou Camp ב- 7 באוקטובר 2012. פוסט מס' 71. כל הזכויות שמורות. 

טקסט תמונה : 2003 / 2002 . אנוכי עם סיום עבודתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור בתום 32 שנות עבודה . עזבתי בטריקת דלת . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) .

1. בעיטה חופשית במשחק הכדורגל מטווחים אפקטיביים היא ריטואל שכל מפיק טלוויזיה ובימאי טלוויזיה מייחלים לו (במידה ועומדות לרשותם כמות מספקת של מצלמות כדי לתעד את הריטואל הזה).

2. דייגו ארמאנדו מאראדונה שידרג את הבעיטה החופשית המסובבת לפני שנות דור והפך אותה לנשק קטלני בקנה מידה בינלאומי. הטלוויזיה הייתה מקדם מכירות שלו. לפתע הייתה הבעיטה המסובבת לנשק השמדה בעל שימוש המוני בכל אצטדיון בעולם ובכל מגרש שכוח אל  ברחבי תבל. קדמו לדייגו ארמאנדו מאראדונה בארץ שני הבועטים אורי מלמיליאן ויהודה שהרבני ובעולם שני הברזילאים הבלתי נשכחים גארינצ'ה ו- פלה.

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. ה- IBC במכסיקו סיטי. אנוכי יחדיו עם פֶּלֶה פרשן הכדורגל של רשת הטלוויזיה הברזילאית TV GLOBO. הרשת שילמה לו משכורת של חצי מיליון דולר בתקופה של 40 ימים. נפגשתי עם פלה גם במונדיאלים של ארגנטינה 1978 וספרד 1982. הוא העניק לי את הזדמנות לנתח עמו את התורה האווירודינאמית של הבעיטה החופשית המסובבת במשחק הכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חורף 1988. עמדת השידור שלנו בהיכל הכדורסל העירוני של ראשל"צ בטרם שידור ישיר של המשחק מכבי ראשל"צ נגד מכבי תל אביב . זיהוי הנוכחים בתמונה מימין לשמאל : השדר יורם ארבל, איש הסטטיסטיקה מוטי גיא, איש הסטטיסטיקה זיגי זיגל, השדר אורי לוי, עוזר שדר אמיר בר שלום, אנוכי, והשדר דני לבנשטיין. (באיבות אדוארדו. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת סיאול 1988 . יום שלישי ט' בתשרי ערב יום כיפורים של ת ש מ " ט – 20 בספטמבר 1988. אולם ה- Reception hall של המלון Seoul Garden בטרם הארוחה המפסקת. רעיון השידור והדיווח מהשטח, ממוקד ההתרחשויות – היה נר לרגליי. אִידֵאָה טלוויזיונית קדושה. מרבית המנכ"לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לדורותיהם תמכו ב- % 98 בדרישות המקצועיות שלי לשדר מהשטח בין אם מדובר בארץ ו/או באתרי ספורט בינלאומיים . זיהוי הנוכחים של שורת העומדים בתמונה מימין לשמאל : אלי רבינוביץ', עמירם שטדלר, אלכס גלעדי, לפניו קרלוס פופ (משופם), אמנון ברקאי (מזוקן), לפניו עקיבא מלמד (שיער לבן וממושקף), לפני עקיבא מלמד זאת היא גב' לאה זהבי, יוסי ששון, מוטי לוי (מאחור), חיים פודגור, ציון סווירי, אורי לוי (משופם), אלי קרייתי (מזוקן), כנען קירשנבאום (בנו של מוטי קירשנבאום), ונסים מזרחי. זיהוי שורת הכורעים בתמונה מימין לשמאל : סעדיה קאראוואני ואנוכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בשולי הבעיטה החופשית המתוחכמת של ליאו מסי בדקה ה- 60 שלמשחק הכדורגל ברצלונה נגד ריאל מדריד (2:2) לפני שלושה ימים באצטדיון Nou Camp בברצלונה ב- 7 באוקטובר 2012. פוסט מס' 71. כל הזכויות שמורות.

צפיתי שוב במשחק ברצלונה – ריאל מדריד ( 2:2 ) שנערך לפני שלושה ימים ב- 7 באוקטובר 2012 באצטדיון Nou Camp בברצלונה, אך הפעם הזאת ב- Mute. אין לי שום אהדה מיוחדת לשופט המשחק קרלוס דלגאדו . לפחות פעמיים במשחק הוא עושה לעצמו חיים קלים. בדקה ה- 54 והדקה ה- 59. בדקה ה- 54 הוא פוסק על בעיטה חופשית לזכות ריאל מדריד בגלל עבירה על כריסטיאנו רונאלדו. מרחק הכדור משערו של וויקטור וואלדז שוער ברצלונה הוא 25 מטרים . זהו טווח יעיל בגלל עוצמת הבעיטה בעלת הפוטנציאל של כריסטיאנו רונאלדו, ובאמת הוא האיש הבועט. אין אחר מלבדו. כשאומרים "בעיטת תותח" מתכוונים לכריסטיאנו רונאלדו החסון וגבה הקומה (1.88 מ'). ברצלונה ממהרת אם כן להציב חומה. הטלוויזיה הספרדית מיטיבה לבנות את הדרמה. הבימאי משתמש ב- 10 מצלמות שונות מתוך ה- 30 הממוקמות באצטדיון Nou Camp (לרבות זווית Reverse angle) ו- 13 חיתוכי מצלמות בתוך 1:22 דקה. זהו הזמן שמפריד בין ההכשלה של כריסטיאנו רונאלדו לבין בעיטה החופשית שמבוצעת ע"י המוכשל בעצמו. הבימאי מראה לנו את כיוון הבעיטה ושדה הראייה מנקודת מבטו של הבועט וגם מנקודת מבטו של השוער וויקטור וואלדז. זהו רגע מכונן מבחינה טלוויזיונית בגלל שלל זוויות הצילום וההילוכים החוזרים הנפלאים שמראים את ההכשלה ואת הסיבה שבגללה מעניק קרלוס דלגאדו בעיטה חופשית לזכות כריסטיאנו רונאלדו. תוצאת ה- Video על המסך עשירה ! אני מתאר לעצמי את הדממה והדריכות השוררים בתוככי ניידת השידור הספרדית בשעה שהבימאי מחלק הוראות ומצווה את פקודות הבימוי שלו . הייתי נוכח במצבים הדרמטיים האלה אלפי פעמים בניידות השידור שלי כששימשתי מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשנים 2002 – 1980. צריך להבין כי כל Shot צילום הוא בעצם ניסיון של הבימאי לקחת אותנו את צופי הטלוויזיה מסלון ביתנו ולהושיב אותנו במקום הטוב ביותר ביציעי Nou Camp. פעם זה יכול להיות ביציע המרכזי, פעם אחרת זה ביציע האחורי מאחורי השערים , בפעם השלישית זה על על הקו, או ליד רחבת ה- 16.לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו ניצבים ממש על כר הדשא כה סמוכים אל כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ ולֵיאוֹ מֶסִי. אנחנו יכולים לחוש אותם ממש ללטף את פרצופם ושערם , עד כדי כך יעילים צילומי ה- Extreme close ups של הטלוויזיה הספרדית. הטלוויזיה היא מדיה של Close ups. ואז מתחיל ה- Action. כריסטיאנו רונאלדו יוצא לדרך אל הכדור. אך זוהי ריצת סְרָק. הוא איננו בועט. כריסטיאנו רונאלדו מבהיר לקָארְלוֹס דֶלְגָאדוֹ כי החומה של ברצלונה ניצבת כארבעה וחצי מטרים מהכדור במקום 9.15 מטרים ככתוב בספר החוקה של המשחק. אחת המצלמות מראה את השופט מנסה להזיז את החומה לאחור. הוא מצליח קמעא. החומה הברצלונאית נסוגה ומתייצבת מחדש על קו 5 מטרים מהכדור. לא יותר. פדיחה. כריסטיאנו רונאלדו איננו מתעקש משום מה. גם השופט לא. רואים שהשופט איננו נצמד לחוק, לא מקפיד על ביצועו, ונזהר שלא להתעמת יתר על המידה עם שחקני ברצלונה . ואומנם הכדור של כריסטיאנו רונאלדו נתקל בחומה בריצה הבאה שלו. הוא לא מצליח להפיק שום יתרון מהפגיעה ברגליו דקה אחת קודם לכן ע"י סֶרְחְיוֹ בּוּסְקֶטְס. מרגיז אותי שהשופט איננו קפדן דיו ולא שומר על החוק.

הריטואל חוזר על עצמו בדקה ה- 59. הפעם זוכה לֵיוֹנֶל מֶסִי בבעיטה חופשית מטווח של 22 מטרים . לֵיאוֹ מֶסִי נחות גופנית מכריסטיאנו רונאלדו . הוא נמוך (1.69 מ') וחלש פיזית לעומתו . בעוד כריסטיאנו רונאלדו מקנה לכדורים שלו בבעיטות החופשיות תאוצה (ממוצעת) שנמדדת בין 100 קמ"ש ל- 115 קמ"ש . אצל ליונל מסי העניין שונה. הוא רָב אוֹמָן בהקניית תנועה סיבובית לכדור אך הדבר נעשה על חשבון עוצמת הבעיטה. תאוצת הכדור שנבעט על ידי לֵיאוֹ מֶסִי מגיעה למהירות ממוצעת של 70 קמ"ש עד 80 קמ"ש. בעת הבעיטה המתוחכמת של לֵיאוֹ מֶסִי (בועט ברגל שמאל) בכדור נוצרת עליו הפרדת כוחות. כוח אחד מסובב את הכדור סביב צירו (עם כיוון השעון משמאל לימין) ואילו הכוח השני מאיץ אותו לפנים. לֵיאוֹ מֶסִי זקוק למִרְוָוח של 9 מטרים בין הכדור לבין החומה כדי להצליח להעלות את הכדור המסובב מעליה. אולם גם הפעם השופט קרלוס דלגאדו מהתל בחוק. החומה ניצבת  6 מטרים אולי 7 מטרים מהכדור. רואים בפירוש את לֵיאוֹ מֶסִי מסמן בידו לשופט ומבקש ממנו להרחיק את החומה למקום שנקבע בחוק. 9 מטרים מהכדור. השופט עושה באמת משהו אך רק כדי לצאת ידי חובה. ברור ששחקני ריאל מדריד אינם מצייתים לו. החומה היא קיר אנושי שבונה השוער איקר קאסיאס כדי להקשות על ליאו מסי. הטלוויזיה הספרדית מְרוּבַּת המצלמות מראה היטב את תהליך הבנייה ואת איקר קאסיאס זוקף לבסוף בוהן ומהנהן בראשו לעבר אנשי הקיר שלו, כאילו אומר ליקיריו, "הקיר בנוי איתן". ריאל מדריד כבר סבלה בעבר לא פעם ולא פעמיים מנחת רגלו של ליאו מסי. הרגל השמאלית שלו היא מכשיר מדויק שיכול לשגר את הכדור לכל כתובת בשער. אני בטוח (למרות שאין לי הוכחות) כי מוריניו הנחית זה מכבר הוראת קבע לשחקנים שלו, משהו כמו, אתם תמקמו את חומה 6 – 5 מטרים מהכדור. מאכסימום השופט יסיג אתכם מטר – שניים לאחור. כך זה לפחות נראה. ואז עושה ליאו מסי דבר שמעולם לא ראיתיו קודם לכן בטלוויזיה ו/או במגרש. הוא מזיז את הכדור שוב ושוב לאחור. אומנם בעקבות ההזזה טווח הבעיטה גָדֵל אך עמו גם מרחק הכדור מהחומה. ליאו מסי חייב את ההפרדה הזאת בין הכדור לקיר החומה כדי להתגבר על אנשי החומה הגבוהה במיוחד של ריאל מדריד שמורכבת מסרחיו ראמוס (1.83 מ'), קארים בנזמה (1.84 מ'), סאמי קאדירה (1.89 מ'), כריסטיאנו רונאלדו (1.88 מ'), וצ'אבי אלונסו (1.83).

הטלוויזיה הספרדית מראה לנו כי אל הקיר הגבוה שמציבה ריאל מדריד מול ליאו מסי מצטרפים משמאל (מנקודות מבטו של ליאו מסי, ומימין מנקודת מבטו של איקר קאסיאס) שלושה שחקני ברצלונה סרחיו בוסקטס (1.89 מ'), אנדרס אינייסטה (1.70 מ'), ופדרו רודריגז (1.69). בעצם זאת חומה של שמונה שחקנים. בפעם הראשונה אני למד מהמצלמות האחוריות של הטלוויזיה הספרדית , אלה שמוצבות מאחורי שערו של איקר קאסיאס, כי שוער ריאל מדריד סומך על החומה הגבוהה שלו וממקם את עצמו על קו שערו כשהוא ניצב כ- 5 מטרים מהקורה השמאלית מנקודת מבטו (הקורה הימנית מנקודת מבטו של ליאו מסי), ושני מטרים וחצי מהקורה הימנית שלו (הקורה השמאלית מנקודת מבטו של הבועט). הוא כנראה מהמר שליאו מסי יסובב את הכדור מעל שלושת שחקני ברצלונה מפני שלא יוכל לעשות זאת בשל החומה הגבוהה באופן מיוחד של שחקני קבוצתו. הטלוויזיה הספרדית במיטבה. בתוך 1:15 (דקה ורבע) שמפרידה בין ההכשלה של ליאו מסי לבין רגע ההוצאה לפועל על ידו מציג לנו הבימאי הספרדי את כל האופציות העומדות בפני הבועט. זה מעניין שאיקר קאסיאס מאבד קשר עין עם מיקום הכדור בשל החומה הסבוכה אולם לֵיאוֹ מֶסִי איננו מאבד את שוער ריאל מדריד ורואה היטב את מיקומו של איקר קאסיאס. עכשיו ברור כי לֵיאוֹ מֶסִי יסובב את הכדור דווקא לעבר הקורה הימנית (השמאלית מנקודת מבטו של איקר קאסיאס) למרות החומה הגבוהה. ההילוכים החוזרים מעידים עד כמה ליאו מסי מתאמץ להאיץ ולסובב את הכדור וגם לעקוף את החומה של ריאל מדריד. בגלל הפרדת הכוחות בעת הבעיטה של לֵיאוֹ מֶסִי עובר הכדור את מרחק ה- 22 מ' במהירות ממוצעת של 72 קמ"ש. לא כל כך מהר, אבל מספיק מהר כדי להכניע את איקר קאסיאס המוסתר שגם הימר על מיקום לא נכון. חישוב המהירות פשוט לחלוטין הודות למכשירי הטלוויזיה המדויקים. בבדיקת סרט ההקלטה חולפים להם 29 frames מרגע הבעיטה של לֵיאוֹ מֶסִי בכדור ועד חצייתו את קו השער של איקר קאסיאס. בתרגום לזמן עובר הכדור את כברת הדרך בת 22 מטרים בפרק זמן של 1.1 שנייה, ו/או בתרגום של זמן ודרך למהירות , צוֹבֵר הכדור מהירות ממוצעת של 72 קמ"ש. לצורך השוואה : השער שכבש האוסטרלי צ'ארלי יאנקוס בבעיטה חופשית מסובבת ממרחק של 28 מטרים לרשתו של שוער נבחרת ישראל בוני גינזבורג במשחק ההוא של ישראל – אוסטרליה באצטדיון ר"ג ב- 19 במארס 1989, צבר מהירות ממוצעת של 100 קמ"ש. 

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 2012. ברצלונה. אצטדיון הכדורגל Nuo Camp . המצלמה האחורית העליונה של הטלוויזיה הספרדית הממוקמת מאחורי שערו של איקר קאסיאס מתעדת בדקה ה- 60 את יחסי הכוחות בין שוער ריאל מדריד והחומה שלו לבין ליאו מסי (למעלה משמאל בתלבושת הכהה) בטרם הבעיטה החופשית. זיהוי השחקנים הניצבים בחומה מימין לשמאל : מס' 16 בוסקטס, מס' 8 אינייסטה, מס' 17 פדרו (שלושתם מברצלונה). מס' 4 ראמוס, מס' 9 בנזמה, מס' 6 קדירה, מס' 7 רונאלדו, מס' 14 אלונסו. לאו מסי רואה כי איקר קאסיאס נוטה לשמור על הקורה הימנית שלו (הקורה השמאלית מנקודת מבטו של לאו מסי). בהתאם לכך הוא יסובב את הכדור החופשי לעבר הקורה השאלית של איקר קאסיאס (הקורה הימנית מנקודת מבטו של ליאו מסי). (באדיבות ערוץ 5 בכבלים).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 2012 . אצטדיון נואו קאמפ בברצלונה. הדקה ה- 60 במשחק. שוער ריאל מדריד איקר קאסיאס מגלה לראשונה את מסלול תעופת הכדור החופשי ש- יָרָה ליאו מסי. התיעוד של הטלוויזיה הספרדית מגלה כי כל חמשת שחקני החומה של ריאל מדריד מזנקים אל על כדי לנגוח את הכדור בעוד שלושת שחקני ברצלונה בחומה – משתופפים. מסלול תעופת הכדור מתעקם בהתמדה שמאלה מנקודת מבטו של השוער (ימינה – מנקודת מבטו של הבועט) במהירות ממוצעת של 72 קמ"ש. איקר קאסיאס מאחר את המועד. (באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים).

טקסט תמונה : ניתוח אווירודינאמי של הבעיטה החופשית המסובבת של רב אומן בכדורגל דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה. מסלול תעופת הכדור מתעקם תמיד ימינה. האנליזה מסבירה היטב גם את סוד כוחו של גאון הכדורגל במחשבה, יצירה, ומעשה לֵיאוֹ מֶסִי שבועט אף הוא את הבעיטות החופשיות שלוֹ רק ברגל שמאל. (איור : אדריכל רועי אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).                                 

בעיטה חופשית במשחק הכדורגל היא במידה מסוימת רגע קסום בטלוויזיה. פער של דקה ויותר (לפעמים אפילו שתי דקות) בין רגע ההכשלה לבין רגע הוצאה לפועל, מעניק למפיק השידור ול- בימאי ניידת הטלוויזיה (שני אנשים מיומנים בתפקידם) די זמן והותר על מנת לחשוף את התחרות הסמויה בין השוער והחומה שלו לבין הבועט מהקבוצה היריבה. בעיטה חופשית על מרקע הטלוויזיה דורכת את חושיי. היא תמיד רגע דרמטי אפוף ציפיות. שידור וכתיבת Off tube ב- 2012, כלומר שימוש ע"י השדרנים והעיתונאים באותו מקור אינפורמציה משותף להם וללקוחותיהם , הלא הוא מוניטור הטלוויזיה – מזכיר את הופעת רדיו הטרנזיסטור בראשית שנות ה- 60 של המאה שעברה בעידן שַדָּר רדיו "קול ישראל" נחמיה בן אברהם . הצופים ביציעי האצטדיון בימים ההם שהחזיקו בידיהם גם את הטרנזיסטור והאזינו לשידור הישיר שלו הבחינו כי השדר המיתולוגי איננו תמיד מדייק . במובן מסוים זה היה ניפוץ אגדה. "נכון שהוא בעל הסמכות הראשית , אבל גם לנו יש זוג עיניים. הוא קצת מבלף או בלשון עדינה יותר – מְאַחֵר. למרות השידור הישיר אין הדברים נאמרים תמיד ברגע התרחשותם", שחו איש לרעהו. הטרנזיסטור הפך במידה מסוימת לאויבו של נחמיה בן אברהם כמו שהמוניטור ההמוני הופך לאויבם של נדב יעקובי, עוזי דן, ועמית לוונטל. המאמרים שלהם נכתבים בדיעבד עבור קוראים שהיו מנועים לצפות בשידור הישיר . מי שראה את השידור הישיר איננו מתפעל. הם כתובים Off tube באופן צפוי, שבלוני, ושגרתי ללא ניתוח וללא הארה של פינות שנשכחו מאתנו ב- Nou Camp ו/או לא שמנו לב אליהן. אני חולק לחלוטין על עוזי דן שכותב : "השופט קרלוס דלגאדו הפגין יכולת מצוינת , השיפוט שלו היה נפלא, והוכיח שאפשר גם אחרת…". שנינו צפינו במשחק ברצלונה – ריאל מדריד מאותו המוניטור, אולם אני כנראה ראיתי דברים אחרים לחלוטין. הסברתי ושטחתי את נימוקיי לעֵיל. קרלוס דלגאדו הוא שופט – פוליטיקאי שמבקש לצלוח את המשחק בשלום גם על חשבון ההצמדות לחוקת המשחק.

אסכם את הפוסט הזה כך : זה נכון שלֵיאוֹ מֶסִי וכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ הם עבורנו כדורגלנים מעולם אחר אבל גם הטלוויזיה הספרדית היא עולם אחר.

סוף הפוסט מס' 71. הועלה לאוויר ב- 10 באוקטובר 2012.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


תגובות

פוסט מס' 71. בשולי הבעיטה החופשית של ליאו מסי בדקה ה- 60 של המשחק ברצלונה – ריאל מדריד 2:2 ב- Nou Camp ב- 7 באוקטובר 2012. פוסט מס' 71. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 10 באוקטובר 2012. — תגובה אחת

  1. הפרשנות שלך בשני הפוסטים האחרונים מרתקת, מעניינת ורצינית. אחרי שקוראים אותה אי אפשר לשמוע את כל הפרשנים העילגים למינהם שלא מבינים דבר וחצי דבר בספורט בכלל וכדורגל בפרט. אם יש עיתונאי ספורט הקוראים את הפוסטים של אלרואי ואת תגובות הקוראים הם חייבים מיד ולאלתר להציע לאלרואי את עמדת הפרשן. יישר כח יואש אלרואי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *