פוסט מס’ 380. גָארֶת’ בֵּיְיל (Gareth bale). פוסט מס’ 380. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שני – 21 באפריל 2014.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

———————————————————————————————–

פוסט חדש מס’ 380 : הועלה לאוויר ביום שני – 21 באפריל 2014.

———————————————————————————————–

פוסט מס’ 380. גָארֶת’ בֵּיְיל (Gareth Bale). פוסט מס’ 380. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ”ל רשות השידור בקיץ 2002 ע”י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל “אריק” שרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 3 : להלן מדידת הרייטינג (במגזר “האוכלוסייה היהודית) של השידור הישיר בערוץ 10 מ- מִילָאנוֹ, ב- יום שישי – 18 באפריל 2014 ברבעי שעות בין 21.30 ל- 23.45, של המשחק השני בסדרת רבע הגמר ב- Euroleague, אָרְמָאנִי מִילָאנוֹ – מכבי תל אביב 77:91.

יום שישי – 18 באפריל 2014 . מדרוג הטלוויזיה ברבעי שעות במגזר “האוכלוסייה היהודית” בין 21.30 ל- 23.45 .

שעות / ערוצים / רייטינג          ערוץ 1             ערוץ 2               ערוץ 10

21.45 – 21.30                       % 3.2             % 14.1               % 6.4 

22.00 – 21.45                       % 3.0             % 13.7               % 7.9

22.15 – 22.00                       % 3.1             % 12.2               % 8.5

22.30 – 22.15                       % 2.9             % 12.8               % 8.3

22.45 – 22.30                       % 3.5             % 11.7               % 6.3

23.00 – 22.45                       % 2.9             % 11.5               % 7.3

23.15 – 23.00                       % 1.6              % 9.9                % 9.0

23.30 – 23.15                       % 1.8              % 4.3                % 10.9

23.45 – 23.30                       % 2.1              % 3.3                % 8.8

כמו רבים אחרים גם אני מצפה להאזין הערב (יום שני – 21 באפריל 2014) לפרשנותו של מר פנחס “פיני” גרשון במשחק הכדורסל השלישי בהיכל הספורט ביד אליהו בסדרת רבע הגמר ב- Euroleague בין מכבי ת”א לבין אַרְמָאנִי מִילָאנוֹ.

הערה 4 : מישהו וותיק העובד שנים רבות ברשות השידור כתב בעילום שם בעיתון “הָאָרֶץ” (יום שישי – 18 באפריל 2014) מאמר עובדתי ידוע (ונכון) , אך לעוס , בנאלי , ונדוש שאין בו שום חידוש ולא טריות וכותרתו , “ככה לא בונים רשות שידור” . כותב (ו/או כותבת) המאמר תוקף / תוקפת בחריפות רבה את הנהלת רשות השידור המובסת ובראשה המנכ”ל מר יוני בן מנחם , עוזרו הקרוב מר זליג רבינוביץ’, ויו”ר הוועד המנהל של רשות השידור ד”ר אמיר גילת. מערכת “הארץ” (עיתון הבית שלי) ראתה לנכון לפרסם את הפוסט למרות שכותבו נוהג כפחדן ומצטייר כמוג לב מבלי לגלות ברבים את שמו ותפקידו ברשות השידור. קונץ קטן. הכותב עושה מלאכה עלובה ומסתתר בשדה האנונימיות. אין דבר בזוי יותר (בעיניי) מלתקוף בעילום שֵם ולהאשים בשֵם האלמוניות גם אם מדובר בהנהלה כושלת, נרפית, ובלתי מוכשרת. יוני בן מנחם, זליג רבינוביץ’, ו- ד”ר אמיר גילת מסמלים את עליבות רשות השידור מצדו האחד של המטבע . הכותב האלמוני חסר אומץ לב ציבורי מינימלי ונעדר מוסר בסיסי בכך שהוא יורה עם סתרשף, חושף את עליבות עצמו (ועליבותו של ציבור לא קטן סמוך לו) בטלוויזיה וברדיו מצדו האחר של המטבע. רשות השידור הציבורית על הטלוויזיה והרדיו שלה נידונה לכליה מזה שנים במתכונתה הנוכחית . אי אפשר להציל אותה. הטלוויזיה הציבורית נהנית מרייטינג עלוב, רדוד, ונחות מאין כמותו ואף על פי כן משלמת הטלוויזיה משכורות ענק לחלק גדול מעובדיה (עיתונאים וטכנאים) ונהנית גם מ- מימון ציבורי אוטומטי של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל מידי שנה בשנה של משלם האגרה. חלק גדול מעיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית ועיתונאי “קול ישראל” אינם מבינים את תפקידם וגם לא קוראים נכון את מפת הקרב הפוליטית . רובם פחדנים, אפתיים ואדישים, נעדרי אומץ לב, שמסרבים לבצע מהפכת אמת בכוחות עצמם גלויה לעין כל . במהפכה יש נפגעים אולם היא טומנת בחובה תקוות , ועתיד טוב והוגן יותר. האם הם באמת סבורים כי המצב הטלוויזיוני – תקשורתי העצל הזה בו שרוי השידור הציבורי המט ליפול ואשר צובר מִדְרוּג כה מגוחך ורדוד יימשך לנצח ? מֶרֶד אַגְרָה לְאוּמִי כבר מונח על סף דלתם. במוקדם או במאוחר תתחולל המהפכה בלעדיהם ועל גופתם. אני מפנה אותם לגורלה של שכנתם הטלוויזיה היוונית הציבורית ERT הבלתי מוכשרת. דרך התנהלותה של ERT במשך שנים רבות הזכירה במידה רבה את אופן השתרכותה המגושם, המסורבל, הבלתי יעיל, הבלתי מקצועי, והבזבזני של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. השתרכות שהביאה בסופו של דבר ל- צבירת רייטינג אפסי , כלום , ובעצם לחיסולו של השידור הציבורי במתכונתו הקיימת. זאת לדעת : ERT איננה קיימת עוד . היא נמחקה ממפת התקשורת היוונית ע”י ממשלת יוון.

בטרם אנוכי משליך את הפוסט החוזר על עצמו והבלתי חשוב “ככה לא בונים רשות שידור” לפח הוא מועבר לידיעת קוראי הבלוג. חוו את דעתכם לעצמכם אודות הכותב הפחדן שמביע את דעתו בפרהסיה בעילום שם ומתחבא באנונימיות מאחורי פרגוד. הרי מדובר בהבעת דעה במדינה דמוקרטית בעלת עיתונות חופשית חופשית. מדוע הוא נוהג כך ומסתתר ? מה יש לו להפסיד מגילוי שמו ? מדוע הוא חסר אומץ לב מינימלי ? האם הוא ירא את מנהליו וחושש למשכורתו ? האם הוא אופורטוניסט שמדלג מצד לצד ? מביך ומגוחך. אדם הגון, יישר דרך, ושלם עם דרכו איננו מביע את דעתו בעילום שם. טוב, אבל שמו שמור במערכת. 

rshut hashidur

 טקסט מסמך : יום שישי – 18 באפריל 2014 . עיתון “הארץ”. זהו המאמר “ככה לא בונים רשות שידור” שכתב מישהו ברשות השידור בעילום שם. עסק נוגה ומדכדך מפני שהכותב הוותיק שעובד שנים רבות ברשות השידור בחר לנהוג כמוג לב ו- להיוותר אנונימי. אנשים רציניים נושאים את האמת בגאון ובגלוי מבלי להישאר אלמונים. זרקתי את הפוסט הזה של הכותב האנונימי לפח . (באדיבות עיתון “הארץ”) .

הערה 5 : אנוכי אוהב את ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) ואוהב אהבה רבה את המלחינה הנפלאה נורית הירש, ואת ירדנה ארזי, אילנית, ויוסי בנאי ז”ל. כוכבי תוכניות הבידור של ערוץ 10 אמש (יום ראשון – 20 באפריל 2014) ב- ערב חג פסח ב’ היו משב רוח מרענן. יופי.

הערה 6 : קראתי את רשימתו הפסיבית של מר דוד אדלר “המוגבלות הממארת של האמת” אודות אמנון דנקנר ז”ל, כפי שהתפרסמה ביום ראשון – 20 באפריל 2014 במוסף התרבות וספרות של עיתון הבית שלי “הארץ”. אמנון דנקנר ז”ל איננו מעניין אותי כלל כסופר, אולם כן מעניין אותי מדוע אדם שאני מעריך מאוד כמר אורי אבנרי מתעב את אמנון דנקנר ואת כתיבתו.

פוסט 380. גארת’ בייל (Gareth Bale). פוסט 380. כל הזכויות שמורות.  

יום רביעי – 16 באפריל 2014. ספרד. תחרות הכדורגל על גביע המלך. ריאל מדריד ללא כריסטיאנו רונאלדו הפצוע אך עם גָארֶת’ בֵּיְיל מתמודדת נגד ברצלונה בשורותיה מככבים שלושת האסים ליאו מסי, אנדראס אינייסטה, ו- צ’אבי הרננדז. מהירות ריצתו של שחקן הכדורגל של ריאל מדריד הוולשי גָארֶת’ בֵּיְיל בקצב של ספרינטר מול תנועת הצָב של שחקן ברצלונה מָארְק בַּארְטְרָה מסמלת יתרון מכריע ועליונות ספורטיבית. הבכורה והעדיפות של ריאל מדריד באה לידי ביטוי מובהק בדקה ה- 85 של המשחק על גביע המלך בו. האָצָן גָארֶת’ בֵיְיל גובר ללא כל קושי בתחרות ריצה למרחק של יותר מ- 50 (חמישים) מטר (מתנהלת בתנאים לא נוחים מבחינתו) על מגן ברצלונה מָאְרק בּארְטְרָה ומבקיע את שער הניצחון. ריאל מדריד מנצחת את ברצלונה 1:2 (יום רביעי – 16 באפריל 2014). תחרות הריצה בין גארת’ בייל למארק בארטרה התרחשה במשחק כדורגל ולא בתחרות על מסלולי א”ק, והוכיחה עד כמה חשובה רמת האתלטיות של שחקני הכדורגל, בעיקר במאבקים אישיים של אחד על אחד בשטחים פנויים ארוכי טווח ורחבי ממדים בזירת כָּר הַדֶשֶא. פרשן הכדורסל של ערוץ 10 פיני גרשון העלה לדיון לפני כמה ימים בעת ההתמודדות ארמאני מילאנו – מכבי ת”א את מהות חוכמת משחק הכדורסל מול האתלטיות של השחקנים. הוא קבע נחרצות כי אי אפשר להיות כדורסלן טוב ללא תכונות אתלטיות (קואורדינציה, ניתור, כדרור ותנועה מהירה, זינוק זריז ותאוצת הגוף, כמו גם בלימת פתע ושינויי כיוון ,וכיו”ב). אין זה מספיק להיות רק חכם. חוכמה בלבד איננה מניבה ניצחונות. פיני גרשון צדק.

יתרונו הגופני ומהירות ריצתו של גארת’ בייל בה השיג עדיפות מכרעת על מארק בארטרה מסמל במשהו את סוף עידן מאמני ברצלונה טאטא מארטינו ולפניו פראנססק “טיטו” ווילאנובה יורשיו של פפ גווארדיולה. פפ גווארדיולה ׁ(מאמן עכשיו את באיירן מינכן) הותיר אחריו נעליים גדולות. מדובר באישיות מוכשרת מיוחדת במינה. פפ גווארדיולה הוא מורה כדורגל, מחנך, ומנהיג בעל כריזמה, שייסד מורשת ומסורת. זה המון בכל תחום מתחומי חיינו. גם בספורט על גווניו הרבים . ברצלונה טרם מצאה לו מחליף. ככל שחולף הזמן מתברר עד כמה אישיותו של פפ גווארדיולה הייתה קרדינלית וברת השפעה במועדון. הוא לפי שעה האחד שאין בלתו ומצטרף לשורה קצרה בינלאומית של מאמנים – מחנכים ומנהיגי ספורט בעלי מוניטין (במשחקי הכדורסל והכדורגל ) כמו ג’ון וודן, רד אוורבך, פיל ג’קסון, וויטוריו פוצו, ספ הרברגר, אלף ראמזי, הלמוט שן, סזאר לואיס מנוטי, אנצו בירזוט, פרנץ בקנבאואר, איימה ז’אקה (Aime Jacquet), וויסנטה דל בוסקה, יהושע רוזין, רלף קליין, עמנואל שפר  ועוד כמה סְפוּרִים.

גובהו של גארת’ בייל – 1.83 מ’. הוא שוקל 74 ק”ג, והוא בן 25. נתוניו האישיים של מארק בארטרה דומים. גובהו 1.83. משקלו 70 ק”ג, וגילו 23. הנתונים על הנייר שווים. על כר הדשא העסק שונה מפני שגארת’ בייל חונן בתכונות של אָצָן ואילו מארק בארטרה נראה לידו כמו צָב. במאבק בין אישי שהתפתח בין השניים בסיטואציית משחק פשוטה ולא מורכבת בשטח פתוח לחלוטין לא היה כל סיכוי לברצלונאי האיטי מול המדרידאי המהיר. לעומת זה היה זה מארק בארטרה שהשווה את התוצאה ל- 1:1 בדקה ה- 68 של המשחק מנגיחה חזקה ומדויקת . אולם בתחרות הריצה מול גארת’ בייל הוא הפסיד ושילם מחיר יקר. אני אוהב יותר את ברצלונה ואת חוכמת המשחק המאורגן והמחושב והמקורי שלה וקד קידה לכבוד שלישיית המהנדסים שלה ליאו מסי, אנראס אינייסטה, ו- צ’בי הרננדס. אולם ללא השוער הקבוע שלה והפצוע וויקטור וואלדס (השוער המחליף חוזה מנואל פינטו פחות טוב) ובלעדי הבלם התמיר וגבה הקומה ג’רארד פיקה (1.93 מ’) ההגנה שלה חדירה מידי. לא מתקיים שיווי משקל ו- Match up בין כישרון התקפת ברצלונה לבין הגנת ברצלונה הרעועה. ריאל מדריד היא קבוצת כדורגל אטרקטיבית גם ללא כריסטיאנו רונאלדו (פצוע) אולם שונה לחלוטין בסגנון משחקה מברצלונה. המשחק שלה מבוסס על יכולת אתלטית נהדרת, בעיקר מהירות תנועה פנטסטית של כריסטיאנו רונאלדו וגארת’ בייל . מדובר בשני שחקני כדורגל ש- שווים זמן של 10.8 – 10.7 שניות בריצת 100 מ’. היא בנויה על הרבה מבצעים אישיים אתלטיים של כוכביה ופחות על כישרון קבוצתי. ריאל מדריד איננה משיגה יתרון ועדיפות מספרית בשטחי ההריגה של המשחק אלא מנצחת בגלל יכולת עדיפה בני שברירי שניות באחד על אחד. אנחל די מאריה גבר על מגן ברצלונה ג’ורדי אלבי והשחיל לו כדור בין הרגליים. הכדור המדוד היה נאה אולם לא בלתי עציר. שוער עירני מחוֹזֶה מַנוּאֵל פִּינְטוֹ היה עוצר את הכדור.

ריאל מדריד צירפה לשורותיה את הוולשי גָארֶת’ בֵּיְיל (שיחק לפני כן בטוטנהאם האנגלית) תמורת סכום של 100.000000 (מאה מיליון) יורו . ברצלונה צירפה למועדון שלה את הברזילאי ניימאר תמורת סכום דומה. ניימאר נראה ברגע זה כמו עלה נידף ליד גארת’ בייל . גארת’ בייל הוא שמאלי אך איננו איטר רגל ימין. הוא מוכשר ומהווה כבר ברגע זה נֶכֶס עצום עבור מועדון ריאל מדריד והמאמן קארלו אנצ’לוטי. מעבר לאישיותו הספורטיבית הכובשת ומהירות הריצה הסילונית שלו, גארת’ בייל מרשים אותי ביכולתו הטכנית בטיפול בכדור, בכישרון המסירה, ובדיוק הבעיטה שלו לשער. הרגל האנושית היא באופן טבעי איבר הרבה יותר גַס מהיד ופחות מדויק. אצל גארת’ בייל העניין שונה. רגלו השמאלית היא מכשיר מדויק כמו הזרוע אצל אנשים אחרים. ניקיון המסירה המדודה ודיוק בעיטות הסרגל שלו באמת מדהימים. משהו בדומה לכישרונו של הארגנטיני דייגו ארמאנדו מאראדונה בימים ההם. חוץ מזה גארת’ בייל הוא גם דמות פוטוגנית. מצלמות הטלוויזיה רוחשות לו חיבה.

סוף הפוסט מס’ 380. הועלה לאוויר ביום שני – 21 באפריל 2014.

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *