פוסט מס' 385. תרגום, ביאור, ניתוח, ופרשנות טלוויזיוניים. יורם ארבל ואלי אוחנה בעת השידורים הישירים של באיירן מינכן – ריאל מדריד 0 : 4 בערוץ 2 (יום שלישי – 29 באפריל 2014) ו- צ'לסי – אתלטיקו מדריד 1 : 3 בערוץ 5 בכבלים (יום רביעי – 30 באפריל 2014) במסגרת שלב הגומלין בשני חצאי גמר ב- Champions League. פוסט מס' 385. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שישי – 2 במאי 2014.כלליראשי

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, לא נכתב , ולא נערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הבלוג מוגש בחינם לקוראים אולם כל הפוסטים כפופים לזכויות יוצרים.

————————————————————————————-

פוסט חדש מס' 385 : הועלה לאוויר ביום שישי – 2 במאי 2014.

————————————————————————————-

פוסט מס' 385. תרגום, ביאור, ניתוח, ופרשנות טלוויזיוניים. יורם ארבל ואלי אוחנה בעת השידורים הישירים של באיירן מינכן – ריאל מדריד 4:0 בערוץ 2 (יום שלישי – 29 באפריל 2014) ו- צ'לסי – אתלטיקו מדריד 3:1 בערוץ 5 בכבלים (יום רביעי – 30 באפריל 2014) במסגרת שלב הגומלין בשני חצאי גמר ב- Champions League. פוסט מס' 385. כל הזכויות שמורות.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשותו של אריאל "אריק" שרון. ב- 2 במאי 2005 הדיחה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור . בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מתפקידו הרָם מנכ"ל רשות שידור מכהן . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות).

1. יורם ארבל.

עוד לא היה כדבר הזה בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה במדינת ישראל. שּדָּר מַלָבֶּסִי אחד וותיק שמתגורר היום בקיסריה בשם יורם ארבל בן 72 בעל אורך חיי מדף טלוויזיוניים ש- שווים לשנות נצח, נושא לבדו בעול שידורי הספורט העיקריים והמרכזיים של מדינת ישראל המשודרים בערוצי הטלוויזיה הראשיים של מדינת ישראל – בערוץ 10, בערוץ 2, בערוץ 1, וגם בערוץ 5 בכבלים. אין לכך תקדים גם בעולם הטלוויזיה הבינלאומי. קול הבריטון העמוק ,היפהפה , וגם הייחודי של יורם חותך ומפלח ללא הבחנה את ה- "אוויר" של כל ערוצי הטלוויזיה הארציים יחדיו במדינת ישראל. יורם ארבל הוא דרמטורג טלוויזיוני בעל איכות תיאור ווֹקָאלִית באמת מיוחדת במינה. הוא סילק מדרכו והביס את שני מתחריו הטלוויזיוניים מר מאיר איינשטיין (חייב טיפוח של מורה לפיתוח קול) ומר רמי ווייץ (להיכן הוא נעלם ?). את עמית הורסקי הוא הרס והעלים. יורם ארבל משדר ישיר בערוץ 10 את משחקי קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א ב- Euroleague, הוא משדר ישיר בערוץ 1 את המשחקים המרכזיים בליגת העל בכדורגל, שלשום (יום שלישי – 29 באפריל 2014) שידר ישיר בערוץ 2 בעמדת שידור ב- "אליאנץ ארינה" במינכן את משחק הגומלין בשלב חצי הגמר ב- Champions League בו הביסה ריאל מדריד את באיירן מינכן בתוצאה האכזרית 4:0. אמש (יום רביעי – 30 באפריל 2014) שידר יורם ארבל ישיר מאצטדיון " סטמפורד ברידג' " בלונדון את משחק הגומלין השני בשלב חצי הגמר של ה- Euroleague בו העניקה אתלטיקו מדריד Knock out ל- צ'לסי בהפרש של 3:1. דבר כזה עוד לא היה ב- קורות שידורי הספורט בטלוויזיה במדינת ישראל ובתבל כולה – מאז ומעולם. מנכ"ל זכיינית "רשת" בערוץ 2 אבי צבי (בניגוד לאבי ניר מנכ"ל "קשת" הרי ש- אבי צבי מתחבר מעת לעת לאירועי ספורט רלוואנטיים) , זליג רבינוביץ' איש רשות השידור, מנכ"ל ערוץ 10 רפי גינת , ומכ"ל ערוץ 5 בכבלים תומר תורג'מן מביעים כל אחד בדרכו אמון ללא סייג ביורם ארבל כשדר בלעדי והאחד שאין בלתו. ארבעת מנהיגי השידור הללו הסכימו פה אחד למסמס את כל גבולות הבידול וקווי הגבול התוחמים את נחלתם הטלוויזיונית בשל תופעת "יורם ארבל". אין לתופעה הזאת אח ורע בתולדות הטלוויזיה הישראלית והעולמית . תמר איש שלום וטלי מורנו הן מגישות ושדרניות חדשות אקסקלוסיביות של ערוץ 10. יונית לוי ודני קושמרו הם מגישי חדשות ושדרנים אקסקלוסיביים של ערוץ 2 . מירב מילר ואמיר איבגי מגישים ומשדרים חדשות רק בערוץ 1 בלבד. יורם ארבל הוא שדר ספורט ראשי ובלעדי של שלושת ערוצי הטלוויזיה הארציים האלה יחדיו. אין דבר כזה ולא היה כדבר הזה בתולדות הטלוויזיה בארץ ובהיסטוריה של הטלוויזיה הבינלאומית . האם היה ייתכן מצב בו השדר האקסקלוסיבי של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC הָאווֹאָרְד קוֹסֶל (Howard Cosell) ישדר במקביל גם בעבור NBC ו- CBS ? האם היה יכולה להתקיים סיטואציה בו השַדָּר הנפלא של רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית ה- BBC דֵיְוִויד קוֹלְמָאן (David Coleman) יעבוד באותו הזמן גם ב- ITV ? האם עלתה אי פעם אפשרות בראשם של נשיאי רשתות הטלוויזיה האמריקניות ABC ו- NBC להציע לשדר הספורט הכישרוני ורב המוניטין של CBS בְּרֶנְט מָאסְבֶּרְגֶר (Brent Musberger) לשדר במקביל גם אצלם ? אין דבר כזה.

השדרנים והפרשנים המוצבים בקדמת חלון הראווה של של כל ערוץ טלוויזיה בנפרד הם "רכוש" טלוויזיוני בלעדי ובלבדי של הערוצים המעסיקים אותם, והם המְבַדְלִים העיקריים ונושאי הבשורה הראשיים והמרכזיים של כל רשת טלוויזיה באשר היא לציבור הצופים הייחודי שלה. מוטי קירשנבאום וירון לונדון מבדלים את ערוץ 10 מידי יום משאר ערוצי הטלוויזיה האחרים במדינת ישאל בתוכנית האקטואליה שלהם "לונדון את קירשנבאום" שמשודרת במשך שעה בין שֵש לשֶבַע בערב. התוכנית היא קניין בלעדי של ערוץ 10. מוטי קירשנבאום וירון לונדון תורמים את כישרונם ומככבים אך ורק בערוץ 10. שדרני החדשות וולטר קרונקייט ודֶן ראת'ר (Walter Cronckite ו- Dan Rather) היו בשעתו נושאי הבשורה העיקריים והבלבדיים של CBS. בַּרְבָּרָה וולטרס והָארִי רִיזוֹנֶר (Barbara Walters ו- Harry Reasoner) עשו את אותו הדבר באופן אקסקלוסיבי בעת ההיא ב- ABC. תּוֹם בְּרוֹקוֹאו (Tom Brokow) היה מגיש ושדרן חדשות בלבדי של NBC. ג'וֹן מָאדֶן ופּאט סָאמֶרְאוֹל (John Madden ו- Pat Summerall) שידרו במשך 28 (עשרים ושמונה) שנים ברציפות את ליגת ה- NFL רק בעבור רשת CBS. דוגמאות אינן חסרות. חַיִים יָבִין זוהה בשעתו מאז 1968 ובמשך כמעט ארבעה עשורים שלמים כמגיש החדשות האולטימטיבי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. לא בכדי שומרים ערוצי הטלוויזיה בקנאה ובשבע עיניים על חוקי וכללי הבלעדיות של האישים והנשים שניצבים בקדמת חלון הראווה שלהם ונחשבים לכוכבים. לא בעלמא הכוכבים האלה משתכרים גם הכי הרבה בשורות עובדי הטלוויזיה באשר הם.

יורם ארבל שבר את החוקים האלה והפך זה מכבר לקונצנזוס, למעין הסכמה לאומית כללית, שהוא האחד שאין בִּלְתּוֹ . הוא רכוש משותף של כל ערוצי הטלוויזיה הארציים במדינת ישראל. מעמדו המיוחד זה של יורם ארבל מטיל עול כבד על הפרשנים הניצבים לידו בעמדות השידור בארץ ובחו"ל. נתבעת מהם אחריות עצומה לא רק בתחום הידע הספציפי, אלא גם בכישרון הניסוח , והיכולת ומיומנות להביע בכל רגע נתון בעת השידור הישיר רעיון כלשהו במינימום מילים . יורם ארבל סבל וסובל מרגעי חולשה רבים בתחום העיתונאות אולם הגיע להישגים מרשימים בתחום הניסוח בשידור ישיר בטלוויזיה. יש לכך לא מעט מוֹדֶלִים. הדוקומנט והמודל המרשים במיוחד נרשם לפני 28 שנים באותו צהריי יום ראשון ההוא של 22 ביוני 1986 במונדיאל מכסיקו 86' בדקה ה- 51 הבלתי נשכחת במשחק רבע הגמר באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" (AZTECA) במכסיקו סיטי בו ניצחה ארגנטינה את אנגליה 1:2. בעיטת הפתיחה של המשחק ההוא נקבעה לשעה לא שגרתית, ב- 12.00 שעון מכסיקו שהקביל ל- 20.00 שעון אירופה ו- 21.00 שעון ישראל. באותה הדקה ה- 51 ההיא במשחק ההוא ארגנטינה – אנגליה לפני שנות דור הבקיע קפטן ארגנטינה השחקן הנפלא דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה (Diego Armando Maradona) שער , ספק בראשו ספק בידו, והכניע את השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן (Peter Shilton) , והצעיד את נבחרת ארגנטינה ליתרון ראשון 0:1 ה- Host broadcaster המכסיקני TELEMEXICO הריץ שלושה הילוכים חוזרים בתומם הכריז יורם ארבל הכרזה מתומצתת בת תריסר מילים בלבד בשידור ישיר כלהלן : "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון". יורם ארבל צדק והפך באבחנתו המדויקת את דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לעבריין. שהיתי אז בעמדת הפיקוד שלי ב- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי וראיתי ושמעתי זאת במו עיניי ואוזניי. פתאום בא שדר טלוויזיה חסכוני בדמותו של יוֹרָם אָרְבֵּל ומגדיר סיטואציה ספורטיבית מורכבת ב- 12 (שתיים עשרה) מילים בלבד. היה מדובר באמליטודה. יורם ארבל היה ראוי אז לפרס פוליצר. הייתי כל כך מאושר ששדר ברמתו עומד לרשותי במונדיאל מכסיקו 1986 עד שלא יכולתי להתאפק, לחצתי על ה- Talk back שלי במשרד ההפקה ב- IBC המחבר אותי לקו השידור ה- 4W שלנו באצטדיון ה- Azteca במכסיקו סיטי, ובירכתי אותו בשלוש מילים : "בְּרָאבוֹ יורם . תודה". הוא היה ראוי לכך.maradona 1

טקסט תמונה :  מונדיאל מכסיקו 1986 . יום ראשון – 22  ביוני  1986 . אִצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי. השעה אחת ושש דקות בצהריים שעון מקומי. דייגו ארמאנדו מאראדונה (Diego Armando Maradona) גובר בידו על שוער נבחרת אנגליה פיטר שילטון (Peter Shilton) אך איננו מכניע את מצלמות הטלוויזיה המכסיקניות וגם לא את השדר יורם ארבל. המצלמות לוכדות את דייגו ארמאנדו מאראדונה בקלקלתו. שופט המשחק הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסֶר ניצב קרוב למוקד התרחשות האירוע אך לא הבחין במעשה הרמאות של הקפטן הארגנטיני . מדובר ב- תיעוד חשוב בהתפתחות שידורי הטלוויזיה הבינלאומית והמעורבות שלה בכיסוי אירועים שנויים במחלוקת בספורט התחרותי בכלל ובכדורגל בפרט . (באדיבות TELEMEXICO ו- TELEVISA וגם FIFA).

יורם ארבל היה בשיאו בעת ההיא. הוא אִתְּגֵר עד למאוד את הפרשן הצמוד שלו בעמדת השידור שלנו ב- "אצטקה". מרדכי שפיגלר שהיה אמור להגיב ולעמוד בסטנדרט השידור הישיר שיורם ארבל הציב בפניו. מרדכי שפיגלר לא עמד במבחן כפי שאלי אוחנה לא עומד בהם כעת . הטלוויזיה איננה סובלת פטפטנות ולא פטפטנים. היא לא רק סולדת מהם. היא מתעבת אותם . יורם ארבל בשל כישרון השידור שלו (יכולת תיאור, מיומנות ווירטואוזית במינון כמות המלל , וסגולה טלוויזיונית נדירה שנוגעת להבעת רעיון במינימום מילים ואופיינית רק לו) מאתגר את הפרשנים לצדו ומציב בפניהם יעדים גבוהים שכמעט ואינם ניתנים לכיבוש. בטח לא ע"י פרשנים דלוחים וחסרי כל כישרון כמו אלי אוחנה, שגיא כהן, איציק זוהר, דני נוימן , צבי שרף , ועוד כמה אחרים. לא כל אוֹשְיָית ספורט יכולה ורשאית להתמודד עם כישרון המֶלֶל בסמוך למיקרופון. מרדכי שפיגלר היה שחקן כדורגל מצוין שהביא למיקרופון את המוניטין שלו מכר הדשא אולם לא את כישרון הפרשנות וייזכר כפרשן טלוויזיה טריביאלי. תפקידו של פרשן טלוויזיה הוא במידה רבה מורכב ומסובך יותר משל השַדָּר המוביל שלו. קל יותר לתאר עובדות מאשר להסביר אותן. וודאי במשחק המוני ועממי כמו כדורגל. דרושה כאן מומחיות וצירופן של כמה תכונות ויכולות ליעילות משותפת אחת. פרשנים גדולים (ואין מדובר רק בתחום הספורט) הם בדרך כלל אנשי טלוויזיה מחוננים. למשל רָבִיב דְרוּקֶר איש ערוץ 10. פרשני הכדורגל הללו בהם דן הפוסט הקונקרטי אינם מִסְכֵּנִים (ואין צריך לרחם עליהם) אך הם מעמידים את עצמם ביודעין בפרהסיה בעמדת חולשה. הם ניצבים בפני משימת שידור שגדולה ממידותיהם בעוד מיליוני זוגות עיניים ואוזניים של צופים סקרנים עוקבים אחריהם בעל כורחם ומתעדים את היכולת הטלוויזיונית המוגבלת שלהם. arbel 1 טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986. השדר יורם ארבל (בן 44) ועוזרת ההפקה המצטיינת שלי שמחה שיטרית בעמדת השידור שלנו באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי בטרם תחילת אחד השידורים הישירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. השדר יורם ארבל (משמאל), הפרשן מרדכי שפיגלר (במרכז), והטכנאי יצחק "בניו" בן יוסף (מימין) בעמדת השידור שלנו באצטדיון ה- "אצטקה" (Azteca) היפהפה במכסיקו סיטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). טקסט תמונה : יוני 1986. גביע העולם בכדורגל של מונדיאל מכסיקו 1986. אנוכי בעמדת הפיקוד שלי ב- IBC במכסיקו סיטי, מאזין לשידורים הישירים של שלושת השדרים שלי יורם ארבל, נסים קיוויתי, ויורם שימרון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

2. באיירן מינכן – ריאל מדריד 4:0. שידור ישיר מ- מינכן בערוץ 2 ביום שלישי – 29 באפריל 2014. שדר יורם ארבל. פרשן אלי אוחנה.

3. צ'לסי – אתלטיקו מדריד 3:1. שידור ישיר מלונדון בערוץ הספורט מס' 5 בכבלים ביום רביעי – 30 באפריל 2014. שדר יורם ארבל. פרשן אלי אוחנה.

ריאל מדריד תחת שרביט האימון של האיטלקי קארלו אנצ'לוטי איננה קבוצה טובה יותר מ- באיירן מינכן של המאמן הקאטאלוני פפ גווארדיולה. וודאי לא בפער כזה. נכון שהובסה במגרשה 0 : 4, אולם צריך לזכור ששלושה מתוך ארבעת השערים הובקעו ממצבים נייחים (בעיטת קרן ושתי בעיטות חופשיות) וכלל לא היו מחויבי המציאות. הייתה כאן מידה לא קטנה של מזל . השערים אומנם נכבשו אך לא בגלל יתרון מספרי ו/או בשל עדיפות שליטה בשטח, ולכן באותה מידה היו יכולים גם שלא להיכבש. רק שער אחד (השער השלישי בדקה ה- 34 אותו הבקיע כריסטיאנו רונאלדו ) נבע בגלל יתרון מספרי של ריאל מדריד שהביא לעדיפות בשליטה בשטח "ההוצאה להורג" ליד השער הגרמני, ובעצם היה מחויב המציאוּת. השער הזה חשף את חולשת ההגנה הגרמנית הדלילה ואת חולשת הקבוצה בכללה וגם את חולשתו של הפרשן אלי אוחנה . ניתן לראות באותה הדקה ה- 34 בתמונה של המצלמה המובילה כי שמונה שחקנים של באיירן מינכן נותרים תקועים הרחק מאחור באזור רחבת השער הספרדי בעת ה- הסתבכות ואיבוד הכדור של שחקן מס 7 פְרָנְק רִיבֶּרִי (Frank Ribery) בפינת רחבת השער של ריאל מדריד הספרדית. צריך לזכור שתוצאת המשחק עמדה בדקה ה- 34 כבר על  0:2 לטובת ריאל מדריד. ההתקפה של באיירן מינכן עם כל הכלים האנושיים העומדים לרשותה נכשלת בגלל אותו איבוד כדור של פְרָנְק רִיבֶּרִי, וכל שמונת הגרמנים נותרים מאחור ומשאירים שני שחקני ההגנה בלבד זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג ו- דָאנְטֶה להתמודד לבדם מול ההתקפה המתפרצת המהירה שמפתחת ריאל מדריד. תמונת הטלוויזיה ממחישה את עליונותה של ריאל מדריד באותה הדקה ה- 34 ההיא. מדהים להיווכח כי שמונה שחקנים של באיירן מינכן אינם מספיקים לחוש לעברם של זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג ו- דָאנְטֶה כדי לסייע להם לבלום את שלושת החלוצים הספרדים המסוכנים קָארִים בֵּנְזָאמֶה, גָארֶת' בֵּיְיל, וכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ, ומותירים אותם לבדם במאבק. בהתקפה המתפרצת הקריטית הזאת באותה הדקה ה- 34 ההיא, מהלך בן 11 (אחת עשרה) שניות בלבד שבסופו כובש כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ את שערו הראשון והשלישי של ריאל מדריד, רואים בתמונת הטלוויזיה את קָארִים בֵּנְזָאמֶה שהתמקם קצת בצד ימין בערך במחצית המגרש, מוסר את הכדור לגָארֶת' בֵּיְיל במרכז השדה. נפער חלל עצום במרכז המגרש לטובת ריאל מדריד . גָארֶת' בֵּיְיל פתח בספרינט הנודע שלו לעבר השוער הגרמני מַנוּאֵל נוֹיֶיר (Manuel Neuer) והכריח את מגן באיירן מינכן זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג (Jerome Boateng) להיצמד אליו. בכך הפקיר זֶ'רוֹם בּוֹאָטֶנְג את השמירה האוורירית והמרופטת ממילא בשטח ההוצאה להורג ברחבת ה- 16 הגרמנית לשם חָש גם כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ ש- שעט חופשי אף הוא באגף המרכזי לעבר המטרה. גָארֶת' בֵּיְיל היה רשאי לנסות להכניע לבדו את מַנוּאֵל נוֹיֶיר אולם כשחקן קבוצתי העדיף לשגר ממש על קו ה- 16 הגרמני Asist מָדוּד שמאלה לכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ הפנוי. כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ לא החמיץ וכבש.

bayern real 1

טקסט תמונה : יום שלישי – 29 באפריל 2014 . אצטדיון "אליאנץ ארינה" במינכן . הדקה ה- 34 במשחק הגומלין בשלב חצי הגמר של ה- Champions League באיירן מינכן – ריאל מדריד 4:0. פרנק ריברי באדום (קיצוני משמאל) איבד את הכדור ברחבת ה- 16 הספרדית וגארת' בייל בלבן (במרכז עם הכדור) מתחיל לפתח התקפה מתפרצת בכיוון השער הגרמני לצד ימין של התמונה. בתוך 11 (אחת עשרה) שניות נכבש שער בעברו השני של המגרש ע"י כריסטירנו רונאלדו. בצילום הזה נראים שמונה שחקני שדה של באריירן מינכן בתלבושת האדומה ושמונה שחקני שדה של ריאל מדריד בתלבושת הלבנה. נעדרים מהתמונה שני שחקני ההתקפה של ריאל מדריד קארים בנזאמה וכריסטיאנו רונאלדו ושני שחקני ההגנה של באיירן מינכן ז'רום בואטנג ודאנטה .(צולם במצלמת SAMSUNG ממסך זכיינית "רשת" בערוץ 2 . באדיבות הזכיינית "רשת" ערוץ 2).

ואז עושה הכובש מעשה ארוגאנטי ופותח בריטואל מחושב ומתוכנן שמותר ושָמוּר כפי הנראה רק לשחקן בעל מוניטין עולמי שכמותו. כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ לא אָץ להתחבק עם גָארֶת' בֵּיְיל (וויתר על תהילתו האישית והגיש לו את הכדור על מגש של כסף), אלא נע בכוונה ובאופן מחושב בצעדים קלילים לאחור כשפרצופו הזורח פונה כל הזמן לעבר מצלמות הטלוויזיה המובילות שלא נטשו אותו. הוא ביקש להתבודד בפינה אחרת באצטדיון "אליאנץ ארינה" במינכן. כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ מכיר היטב את טֶקֶס הכיסוי והצילום של הטלוויזיה לאחר כיבוש שערים. הוא ידע שהמצלמות מכוונות אליו וסירב לחלוק את תהילתו באותן שניות קריטיות עם איש מקבוצתו. גם לא עם גָארֶת' בֵּיְיל. האגואיסט כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ רצה להיות לבד וביקש תשומת לב אישית רק לעצמו. הוא שיחק עם ולפני המצלמות וסימן באצבעותיו שוב ושוב כי זהו השער ה- 15 שלו במסגרת ה- Champions League בעונה הנוכחית של 2014 – 2013. כמובן ששפת גופו לא סימנה שום דברי הערכה ותודה ל- גָארֶת' בֵּיְיל. הוא היה עסוק בעצמו. מצלמות הטלוויזיה הגרמניות התאהבו בכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָָאלְדוֹ התמיר ויפה התואר והראו ב- SSM את חיוכו הרחב, תנועות כפות ידיו היומרניות ואצבעותיו הארוכות, ואת פיו – משגר למיליוני צופי טלוויזיה באירופה ובעולם טקסט משהו כמו, "תן לאצבעות ללכת במקומך…". גָארֶת' בֵּיְיל נותר במשך שניות ארוכות מחוץ ל- Frame. מצלמות הטלוויזיה הפכו אותו לפחות חשוב וגם יורם ארבל ואלי אוחנה התעלמו ממנו (תמוה). כְּרִיסְטְיּאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ בעל אֶגוֹ נפוח גנב את ההצגה. בעיניי זה היה טקס צורם. שחקן כל כך מוכשר ומפורסם מסרב לחלוק את הגדלות והתפארת עם חבריו. אבל הרי לא הוא מסר את הכדור לעצמו. השער השלישי רשום על שמו של כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדֹו אך שייך לא פחות לגָארֶת' בֵּיְיל.

ronaldo 3

טקסט תמונה (1) : יום שלישי – 29 באפריל 2014 . אצטדיון "אליאנץ ארינה" במינכן – גרמניה. קבוצת הכדורגל של ריאל מדריד מביסה את באיירן מינכן במגרשה במשחק הגומלין בשלב חצי הגמר ב- Champions League בתוצאה המכרעת 4:0. תיעוד בלתי נשכח בדקה ה- 34 של המשחק : כריסטיאנו רונאלדו שכבש שניים מארבעת השערים לזכות ריאל מדריד שומר לעצמו בלבד את ה- Frame הטלוויזיוני של התהילה והניצחון. כאן הוא נראה מסמן באצבעותיו למצלמות הטלוויזיה הגרמניות כי כבש כעת את שערו ה- 15 במסגרת ה- Champions League בעונת 2014 – 2013. (צולם במצלמת SAMSUNG ממסך זכיינית "רשת" בערוץ 2 . באדיבות הזכיינית "רשת" ערוץ 2). 

ronaldo 1 טקסט תמונה (2) : יום שלישי – 29 באפריל 2014. אצטדיון "אליאנץ ארינה" במינכן – גרמניה . קבוצת הכדורגל של ריאל מדריד מביסה את באיירן מינכן במגרשה במשחק הגומלין בשלב חצי הגמר ב- Champions League בתוצאה המכרעת 4 : 0. תיעוד בלתי נשכח בדקה ה- 34 של המשחק : כריסטיאנו רונאלדו שכבש שניים מארבעת השערים לזכות ריאל מדריד שומר לעצמו בלבד את ה- Frame הטלוויזיוני של התהילה והניצחון. כאן הוא נראה מסמן באצבעותיו למצלמות הטלוויזיה הגרמניות כי כבש כעת את שערו ה- 15 במסגרת ה- Champions League בעונת 2014 – 2013 . (צולם במצלמת SAMSUNG ממסך זכיינית "רשת" בערוץ 2. באדיבות הזכיינית "רשת" ערוץ 2).  ronaldo 2 טקסט תמונה (3) : יום שלישי – 29 באפריל 2014 . אצטדיון "אליאנץ ארינה" במינכן – גרמניה. קבוצת הכדורגל של ריאל מדריד מביסה את באיירן מינכן במגרשה במשחק הגומלין בשלב חצי הגמר ב- Champions League בתוצאה המכרעת 4:0. תיעוד בלתי נשכח בדקה ה- 34 של המשחק : כריסטיאנו רונאלדו שכבש שניים מארבעת השערים לזכות ריאל מדריד שומר לעצמו בלבד את ה- Frame הטלוויזיוני של התהילה והניצחון. כאן הוא נראה מסמן באצבעותיו למצלמות הטלוויזיה הגרמניות כי כבש כעת את שערו ה- 15 במסגרת ה- Champions League בעונת 2014 – 2013. (צולם במצלמת SAMSUNG ממסך זכיינית "רשת" בערוץ 2 . באדיבות הזכיינית "רשת" ערוץ 2).

השדר יורם ארבל לאחר 3 : 0 בדקה ה- 34 מכריז בקול הבריטון המפורסם שלו : "…ואנחנו ב- 3 : 0, כריסטיאנו רונאלדו…המשחק הזה גמור עוד בטרם נשמעה השריקה לסיום המחצית הראשונה…איזו התקפה מתפרצת קטלנית של ריאל מדריד…איזה הגנה פוֹרְפֶרָה יש לבאיירן מינכן…באיירן מינכן זו הקבוצה הכי מסודרת בעולם…הכי ממושמעת בעולם…ואחת הטובות בעולם…והערב פפ גווארדיולה מניף דגל לבן בטרם זמן…".

הפרשן אלי אוחנה בתורו : "זה נכון יורם…באיירן רוצים אולי…זה יכול להיגמר 3 : 0 וגם בתוצאה 4 : 0…הם צריכים להיזהר…(כיצד נזהרים בדיוק אדוני הפרשן…?) אמרת שבאיירן קבוצה מסודרת…באיירן בעלת הגנת ברזל…התקפה מדהימה…אני באופן אישי לא מאמין למה שאני רואה…פשוט לא יאומן…".

אלי אוחנה איננו פרשן. הוא מאכסימום אולי שַדָּר שני וזוג עיניים נוסף של יורם ארבל בעמדת השידור. הטקסט שהגה לאחר 3:0 איננו ביאור, לא ניתוח, ולא נעליים. אילו היה באמת פרשן כדורגל ומנתח טלוויזיוני מוכשר היה מסיט את תשומת הלב של צופיו, משוחח עמם, ומנתח עבורם את מהירות ההתקפה המתפרצת הקטלנית של ריאל מדריד שהעבירה בדקה ה- 34 את נקודת הכובד של המשחק בתוך 11 (אחת עשרה) שניות מרחבת ההגנה שלה לעבר שטח ההוצאה להורג של היריב וכבשה שער. אילו היה באמת פרשן כדורגל ומנתח טלוויזיה מיומן היה מתייחס ומסביר את תנועת המניפה הזריזה והמתואמת של שלושת שחקני החוד של ריאל מדריד קָארִים בֵּנְזָאמֶה, גָארֶת' בֵּיְיל, כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ, ובעיקר של האָצָן גָארֶת' בֵּיְיל בעל כושר גופני נפלא שעשה כברת דרך ארוכה החל מקו ה- 16 של שערו ועד לנקודת ה- 11 בתוך רחבת השער של מַנוּאֵל נוֹיֶיר, והיה זה שמסר את כדור הניצחון לכְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ. אילו היה פרשן כדורגל ומנתח טלוויזיוני בעל יכולת היה מתייחס ומשווה בין שני השערים הראשונים לא מחויבי מציאות שהובקעו בנגיחה ממצבים נייחים פרי מזל בני שברירי שנייה ע"י שחקן אחורי בשם סֶרְחְיוֹ רָאמוֹס לבין השער השלישי שהושג ונכבש בגלל יתרון ועדיפות מספרית ברורה בשטח ההוצאה להורג. אילו היה באמת פרשן כדורגל ומנתח טלוויזיוני מוצלח היה מתייחס ומנסה לבאר לצופיו את פשר התנהגותו הארוגנטית, המשתחצת, והבלתי ספורטיבית של כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ לאחר כיבוש השער השלישי. מדובר במהלך אנטי חינוכי, לא קבוצתי, ובלתי חֲבֵרִי שנקט כְּרִיסְטְיָאנוֹ רוֹנָאלְדוֹ, כמי שמחפש תהילה אישית לעצמו, וכמי שנמנע לחלוק אותה בשניות הראשונות לאחר הכיבוש עם איש מהקבוצה שלו שמסר לו מסירת פז, גָארֶת' בֵּיְיל. מכיוון שאלי אוחנה איננו פרשן כדורגל ולא פרשן טלוויזיה הוא מסתפק באמירות כלליות שכל ילד בכיתה ג' יכול להמציא אותן, כמו, "באיירן מינכן צריכים להיזהר…זה יכול להיגמר בתבוסה….אני לא מאמין למה שאני רואה…וכו'…". זאת איננה פרשנות. זאת התרשמות ילדותית שאין לה דָבָר וחצי דָבָר עם פרשנות כדורגל. הרי את כל הערות הטריוויה האלה אמר כבר יורם ארבל לפניו. במשך כל השידור הישיר של המשחק באיירן מינכן – ריאל מדריד 4 : 0 לא אמר אלי אוחנה שום תובנה קונקרטית שמסבירה מדוע באיירן מינכן ניגפת. צריך להוסיף כאן שפרשנים נוספים אחרים שמשרתים את ערוץ 5 בכבלים כמו איציק זוהר ושגיא כהן הולכים כבר שנים ארוכות בדרכו של אלי אוחנה. מדובר בפרשנים מוגבלים וחד ממדיים אשר צועדים במשעול טלוויזיוני מלא מהמורות ולא מגיעים ליעד . כבר נאמר בבלוג הזה כי עבודת ההסברה והפרשנות בזירות הספורט השונות היא מורכבת וסבוכה. פרשני הכדורגל חסרי הערך האלה מייצרים כמות מֶלֶל עצומה אולם אומרים כלום. הם מחטיאים את המטרה פעם אחר פעם ולא רק באשמתם. גם באשמת העורכים והמפיקים שלהם שאינם מתדרכים אותם, לא מאמנים אותם, לא מציבים בפניהם את מטרות הפרשנות, וכפועל יוצא גם לא דורשים מהם לפגוע במטרות. אין שם כלל מטרות.

הבּוּרוּת הטלוויזיונית של אלי אוחנה, שגיא כהן, איציק זוהר, ודני נוימן בתחום הפרשנות עושה ליורם ארבל במידה רבה חיים קלים ומאפשרת לו להתבלט על רקע אפרוריותם . הוא איננו כזה גאון גדול ליד פנחס "פיני" גרשון ובעבר היה גם הרבה פחות דומיננטי ליד עוֹפֶר שֶלַח (היום ח"כ) ובסמוך לאייל ברקוביץ' . אבל עכשיו מדהים כיצד יורם ארבל מגמד בזה אחר זה את החברה האלה מערוץ 5 בכבלים וגם את דני נוימן מערוץ 1. אין שם שום Match up וככלות הכל גם פטפטן כמו אלי אוחנה מושך גם את יורם ארבל לתחתית החבית.

אתה שומע שם בעמדת השידור של הפרשנים אִידְיוֹמִים וצירופים לשוניים, כמו, "שתי הקבוצות משחקות טאקטי…", זה לא נגמר עד שזה נגמר…", "כשלא הולך אז לא הולך…", "חבל על הזמן…", "כשאתה משחק טוב – זה לא משנה מה אתה עושה", ועל אותו משקל, "כשאתה משחק רע – זה לא משנה מה אתה עושה…" – ותַמֵה שאנשים בעלי ניסיון משתמשים בכל מיני ביטויים כאילו ברומו של עולם , ועל סמך זאת מקבעים לעצמם מעמד של פרשנים. הם לא. פרשן הספורט של עיתון "הארץ" עוזי דן כתב אתמול בעיתונו לאחר תבוסת באיירן מינכן 0 : 4 לריאל מדריד משפט פרשנות סתום : "איבוד מומנטום בזמן הלא נכון זהו הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות , וזה מה שקרה לבאיירן…", כאילו איבוד מומנטום בזמן הנכון הוא פחות גרוע.

שום פרשן כדורגל במדינת ישראל בטלוויזיה ו/או בעיתונות הכתובה לא היטיב להסביר לי מה הן הסיבות בגינן באיירן מינכן מתמוטטת לפתע בסוף העונה על קו הסיום. נכון שפה ושם מביאים עדויות על קצה המזלג, למשל כמו זאת של פרנץ בקנבאואר נשיא הכבוד של באיירן מינכן. פרנץ בקנבאואר תקף את שיטת המשחק הלא יעילה של ה- "טיקי – טקה" שיטת ריבוי המסירות של פפ גווארדיולה המאמן הקאטאלוני שחרת על דגלו את פילוסופיית הכדורגל של מורו הרוחני יוהאן קרויף הדוגלת בהחזקת כדור מירבית כאמצעי לשליטה במשחק כולו . מעניין שפרנץ בקנבאואר לא העלה את הטענה הזאת במשך העונה כולה בעת תקופת הניצחונות הגדולים של באיירן מינכן, ונזכר לומר זאת רק כעת ברגע משבר. גם העיתונאי ושדר ערוץ 5 בכבלים מר נדב יעקובי נזכר לפתע לקטול את פפ גווארדיולה ברשימתו ב- "ידיעות אחרונות" (יום חמישי – 1 במאי 2014) בה הוא מודיע לקוראיו כי מחשבת הכדורגל שלו קרסה בעקבות התבוסה 0 : 4 לריאל מדריד. נכון, מדובר בקריסה, אולם אחת בודדת בה ספגה באיירן מינכן שלושה מתוך ארבעת השערים ממצבים נייחים , ולא בשל נחיתות מספרית ואובדן שליטה בשטחי המגרש השונים. נדב יעקובי מסיק מסקנות דואבות וממהר להספיד את באיירן מינכן על סמך הפסד בודד אחד, וכבר קובע ששיטת הכדורגל של פפ גווארדיולה נכשלה ו- איננה מתאימה ל- באיירן מינכן. אינני מסכים עם הערכת ה- Off tube של נָדָב יַעֲקוֹבִּי . אנוכי אוהב את מחשבת הכדורגל של פפ גווארדיולה ויוהאן קרויף אולם ברור שמשהו חורק במכונת הכדורגל של באיירן מינכן. יחד עם זאת אינני חושב ששיטת ריבוי המסירות היא שהכשילה את באיירן מינכן. מוכרחים להיות כאן גורמים מצטברים נוספים ש- איש מבין הפרשנים איננו מסביר מדוע דווקא עכשיו ב- 29 באפריל 2014 הם הפכו לכה בולטים ו- אפקטיביים. באיירן מינכן איבדה בבת אחת את כוח ההרתעה שלה ומוצאת את עצמה לפתע מאוימת. היא אמורה להתמודד במשחק הגמר על הגביע הגרמני נגד בורוסיה דורטמונד ועלולה להפסיד ולהינגף גם במשחק האחרון הזה.

עיתונות ה- Off tube בארץ זוקפת גבה לנוכח כישלון ה- 0 : 4 מול ריאל מדריד אולם ממשיכה להעלות השערות ולהעתיק מידע ממוניטור הטלוויזיה ו- מצגי המחשב. לא עולה בדעתה של העיתונות הכתובה וגם לא של רשתות הטלוויזיה להטיס למינכן  את נדב יעקובי, ו/או את יורם ארבל, ואולי את עוזי דן כדי לדווח מהשטח ועל מנת לברר מפי המקור עצמו פפ גווארדיולה ועוזריו מה באמת מתרחש בשורות המועדון ומדוע הקבוצה נחלשה דווקא במטרים האחרונים לפני ה- Photo finish. שיואילו בטובם לטרוח ויחדלו להעתיק ולספר לנו מהרהורי לִִבָּם.

ואז הגיע השידור הישיר בערוץ 5 בכבלים של משחק הגומלין בחצי הגמר השני ב- Champions League מאצטדיון "סטאמפורד ברידג' " בלונדון בו ניגפה צ'לסי (קבוצת כדורגל מחורבנת ומכוערת) בראשות מאמנה ז'וזה מוריניו בפני אתלטיקו מדריד 1 : 3 בראשות מאמנה דייגו סימאונה. ושוב הצמד המשדר הוא יורם ארבל ואלי אוחנה. אתה רואה את קפטן צ'לסי ג'ון טרי המסורבל, הכבד, והאיטי ומבין מייד להיכן הקבוצה המשעממת שלו נגררת . אתה רואה את פרנאנדו טורס הבטלן בעמדת "ציפור" במסווה של שחקן חוד מחפש לגנוב גול, ומבין שצ'לסי זאת קבוצה שאבד עליה הכלח. נכון שיש לה מאמן שרמנטי ומקורי אולם הוא איננו כל יכול בהיעדר כלים מתאימים. ז'וזה מוריניו הוא GM בשחמט שמתמודד מול GM אחר בתנאים לא שווים. לז'וזה מוריניו חסר צריח ובנוסף גם הרצים והפרשים שלו חלשים. הוא איננו יכול לנצח ככה. הקבוצה שלו חסרה כל חן ותחכום ומשחקת בסגנון האנגלי הישן, מירוץ סוסים . אין פלא שהוא מסתגר אין סוף פעמים ברחבת שערו וממתין למַט שבו יבוא. זה רק עניין של זמן . אלי אוחנה חזר לסורו גם במשחק זה. הטרגדיה שלו שהשדר המוביל שלו מאפיל ומטיל עליו את צִלוֹ . ולא רק זאת מיליוני זוגות עיניים ואוזניים עֵדוֹת למחזה . האיש הזה אלי אונה מדקלם המון טקסטים נבובים. עוד ועוד. ייתכן וצופי טלוויזיה אחרים מעריכים את פרשנותו וסוגדים לו. עבורי הוא איננו תורם דבר ולכן הוא מפריע לי להיהנות מחוויית הצפייה. הוא מעמיס שוב ושוב על קו השידור ללא צורך . היה שם רגע אחד במחצית השנייה שבו יורם ארבל קבע כלהלן :  "אתלטיקו מדריד שולטת בקצב…" . אלי אוחנה מיהר להתערב ואישר את הקביעה, "ללא עוררין…ללא עוררין…" והפך את עצמו שוב לאיש טלוויזיה סתמי ומגוחך . אין טעם לדוש שוב באלי אוחנה. מבחינתי הוא גרוטסקה, אבל מבחינתו ומנקודת מבטו האישית צריך לזכור שמנכ"ל ערוץ 5 בכבלים תומר תורג'מן תומך בו וניצב מאחוריו . וזה בעצם העיקר ומה שחשוב. היה שם קטע צילומי מעניין בטרם בעיטת העונשין מ- 11 מ' של דייגו קוסטה שחקן אתלטיקו מדריד. דייגו קוסטה מצא כי הנקודה המסומנת בסיד לבן עליה הניח את הכדור היא בעצם גומה קטנה ששקועה במקצת מתחת לרום כר הדשא. הוא התעקש למצוא רֶכֶס קצת גבוה יותר כדי להבטיח שהנעל שלו לא תיתקע בגומה. העסק הזה נמשך המון זמן 1:56 דקה ולבסוף גם חטף דייגו קוסטה כרטיס צהוב בגלל החִרְטוּט שלו. המצלמות האנגליות כיסו את הריטואל שנראה כ- פרודיה אולם דייגו קוסטה צדק בוויכוח. הוא רק חיפש מקום טיפ טיפה גבוה יותר עבור הכדור שלו. כבר מזמן לא ראיתי בימאי טלוויזיה שהופך את שתי המצלמות האחוריות שלו למצלמות מובילות (במקום אלה הקלסיות הניצבות ברום היציע המרכזי). הפנדל של דייגו קוסטה צולם בעת הסיקור השוטף ע"י המצלמה האחורית הרחוקה וההילוך החוזר הראשון שנכנס ל- "אוויר" היה של המצלמה האחורית הקרובה. בימוי יעיל ומקורי.

יש לי שאלה אחת בסיום ליורם ארבל : האם מדובר ב- פרסומת מסחרית – פוליטית שרקומה ונישאת על חולצות אתלטיקו מדריד "Azerbaijan Land of Fire", ואשר ממומנת באמת ע"י אזרבאייז'אן, ואם כן בכמה כסף ? אני יודע מפרסום כלכלי כי קיימת הערכה ש- קאטאר (Qatar) משלמת למועדון הכדורגל של ברצלונה סכום שנתי של כ- 35.000000 (שלושים וחמישה מיליון) תמורת הסכמתו לשמש פלקאט פוליטי. החיבור הטלוויזיוני הסימביוטי בין קאטאר לקבוצת הכדורגל של ברצלונה ופרסום מדינת קאטאר על חולצות מועדון הספורט היוקרתי מעניק לברצלונה ממון עתק ומאידך מאדיר את המוניטין הפוליטי הבינלאומי של מדינת המפרץ הקטנה העשירה בנפט. אולם מה יש לאזרבאייז'אן להציע לאתלטיקו מדריד ולהפך ? ושאלה אחת גם לאלי אוחנה : מדוע אתה משתמש בביטוי מסורבל כמו "לעשות התקפה" במקום לומר בפשטות "להתקיף" ובאותה נשימה למה אתה אומר "לעשות הגנה" במקום לומר "להגן".

האמת, אינני מקנא בפרשני הכדורגל בטלוויזיה. מדובר לא רק במשימת הסברה מורכבת של משחק עממי, פופולארי, ופשוט אלא במקצוע כפוי טובה. החברה האלה בערוץ 5 בכבלים , בערוצי צ'ארלטון, ובערוץ 1 מתייצבים כל פעם מחדש בפני מיליוני פרשנים בפוטנציה במדינת ישראל היושבים בנחת בסלון ביתם מול המוניטור ואורבים לאלי אוחנה, שגיא כהן, איציק זוהר, ודני נוימן. מרבית צופי הטלוויזיה בארץ חושבים שהם יכולים לעשות את העבודה טוב יותר מהארבעה הנ"ל. לא בטוח.

אפילוג.

ציבור צופי הטלוויזיה במדינת ישראל צריך לקוות שלא יקרה ליורם ארבל מה שקורה לכל בן אנוש, שיורם ארבל לא יזדקן לעולם, שיוותר צלול, שכמות ה- IQ שלו לא תפחת, ושאף פעם לא יזדקק לשידור Off tube ושתמיד ישדר וידווח לצופיו מהשטח (!).

סוף הפוסט מס' 385. הועלה לאוויר ביום שישי – 2 במאי 2014.


תגובות

פוסט מס' 385. תרגום, ביאור, ניתוח, ופרשנות טלוויזיוניים. יורם ארבל ואלי אוחנה בעת השידורים הישירים של באיירן מינכן – ריאל מדריד 0 : 4 בערוץ 2 (יום שלישי – 29 באפריל 2014) ו- צ'לסי – אתלטיקו מדריד 1 : 3 בערוץ 5 בכבלים (יום רביעי – 30 באפריל 2014) במסגרת שלב הגומלין בשני חצאי גמר ב- Champions League. פוסט מס' 385. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ביום שישי – 2 במאי 2014. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *