פוסט מס' 979. 

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי. הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט מס' 979 : הועלה לאוויר ב-שבת – 1 במאי 2021.

———————————————————————————–

פוסט מס' 979. האם הייתה זאת  שִירָת הבַּרְבּוּר הציבורי של רשות השידור ז"ל ההיא בקיץ 2014 בימים ההם של מונדיאל ברזיל 2014…?  עוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של השידור הציבורי בו התקוות הטלוויזיוניות לשַמֵר אותו (את השידור הציבורי) במתכונתו הישנה, זרחו ושקעו אין ספור פעמים בפרק זמן כה קצר לפני שבע שנים בשנת 2014 בעֵת מבצע השידורים של מונדיאל ברזיל 2014 ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. פוסט מס' 979. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. פוסט מס' 979 הועלה לאוויר בשבת – 1 במאי 2021.

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

פוסט מס' 979. האם הייתה זאת שירת הבַּרְבּוּר הציבורי בקיץ 2014 בימים ההם של מונדיאל ברזיל 2014…?  עוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של השידור הציבורי בו התקוות הטלוויזיוניות לשַמֵר אותו במתכונתו הישנה זורחות ושוקעות אין ספור פעמים בפרק זמן כה קצר בשנת 2014 בתקופת מונדיאל ברזיל 2014. פוסט מס' 979. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.  הועלה לאוויר בשבת – 1 במאי 2021.

1. תזכורת : אבי רצון היה פרשן עַל (!) של הטלוויזיה הישראלית הציבורית -ערוץ 1 בימים ההם באולפן המנווט בירושלים את שידורי מונדיאל ברזיל 2014.

תזכורת מרה : פוסט מס' 979 נכתב ב-צִלוֹ של מונדיאל ברזיל 2014. ערוץ 1 הציבורי ההוא הדל ניצב אז ב-קיץ 2014 בפני מפולת קשה וחמורה ושכב חולה על ערש דווי בשעה שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ושר התקשורת שלו גלעד ארדן, הפקידו אז בקיץ 2014 את מושכות פירוק השידור הטלוויזיוני הציבורי לאלתר בידיו של פרופסור דוד האן. פרופסור דוד האן העיף בקיץ 2014 אז את שלישיית הפיקוד הראשית ברשות השידור שכללה את מנכ"ל רשות השידור הכושל ההוא יוני בן מנחם ואת עוזרו הקרוב זליג רבינוביץ, וגם את יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת ממשרות הניהול והמנהיגות שלהם ברשות השידור. קרתה שם תפנית דרמטית. פרופסור דוד האן מינה את יונה וויזנטל למ"מ מנכ"ל רשות השידור (במקומו של המנכ"ל המודח והמסולק יוני בן מנחם ההוא). אף על פי כן הצליחה הטלוויזיה הישראלית הציבורית- ערוץ 1 לזעזע את טבלאות הרייטינג הטלוויזיוניות במדינת ישראל לטובתה אז בימים החמים ההם של קיץ 2014, מפני שהחזיקה באופן בלעדי בזכויות השידורים הישירים של מונדיאל ברזיל 2014.  הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 השרועה על ערש דווי המשיכה בנשימותיה האחרונות לחוֹלֵל בעקבות הכיסוי והשידורים הישירים (מרביתם בלעדיים) של מונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 מהפכה דרמטית חסרת תקדים לפני 7 שנים בטבלאות הרייטינג והמדרוג של ערוצי הטלוויזיה במדינת ישראל מאז אותו יום חמישי של  12 ביוני 2014. אף על פי כן החמיץ ערוץ 1 את הזדמנות חייו במונדיאל הכדורגל הזה שצבע עכשיו את לחייו לרגעים ספורים בוורוד לשוב לחיים הטלוויזיוניים ה-אמיתיים. ערוץ 1 היה חייב למַקֵם את קבוצת העריכה העיתונאית שלו, את אנשי הפרשנות שלו, ואת קבוצת ההגשה שלו בראשות גב' שרון פרי וגב' מיכל רבינוביץ' והעיתונאי אבי רצון בריו דה ז'אניירו ו/או לחילופין בסאו פאולו. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתה חייבת לשגר למונדיאל ברזיל 2014 לפחות 2 ציוותי ENG שלה לסיקור אירועי הכדורגל לרבות טיפול באירועים חברתיים ופוליטיים, וגם סיקור ומעקב אחרי אווירת כדורגל מיוחדת וייחודית ההופכים את ברזיל של 2014 להר געש ותופעה ספורטיבית – פוליטית מרתקת. ברזיל הייתה זאת שאירחה בחלוף שנתיים ב- 2016 גם את המשחקים האולימפיים. התנהגותו העיתונאית והטלוויזיונית של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 הייתה קטנונית. לא פחות משערורייה. הערוץ הציבורי העשיר הזה שמתוגמל מידי שנה ע"י משלם האגרה על סך של כ- 1.000000000 (מיליארד) שקל (!), דווקא הוא מוותר על סיקור שטח ומתחבר אך ורק לעורק ה- Multilateral של ה- Host broadcaster קבוצת HBS המסונפת ל- FIFA. לא יעזרו כאן בכי ונהי של אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 המוחים נגד כוונת ממשלת ישראל לסגור השידור הציבורי הטלוויזיוני במתכונתו הישנה ההיא. אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 פספסו שעת כושר נדירה והיסטורית לצבור נקודות בקרב דעת הקהל ולתקוע שוב יתד בתודעה הציבורית. מן ההיבט העיתונאי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מפגרת אחרי העיתונות המסחרית הכתובה. השידור הטלוויזיוני הציבורי הוא דַל לא רק באיכותו אלא דל, רש, ועני גם ביחסי ציבור ושיווק. כ-שידור ציבורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 איננה ממלאת את ייעודה בסיקור אירוע הספורט מס' 1 בתבל בקיץ 2014, הלא הוא מונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014.

פוסט מס' 979. תהום של נֶפֶש ומעמקי אוקיינוסים של בדידות ואחריות שאינך יכול לחלוק אותה עם איש מבדילים ו-מפרידים בין היותך חבר מן השורה ביחידת טלוויזיה "X" לבין תפקידך, משימתך, ואחריותך העליונה לנַהֵל, לנווט, להוביל, ולהנהיג אותה לעבר כיבוש אלפי יעדי שידור בארץ ובעולם. אינך יכול לחלוק אחריות (!). הבלוג נועד למסור אינפורמציה טלוויזיונית עיתונאית לציבור אולם גם לשמור על האגפים שלי מפני שַרְלָטָנִים והולכי רָכִיל.  פוסט מס' 979. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר בשבת – 1 במאי 2021.

טקסט תמונה : 2003 – 2002 . אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל במארס /אפריל 2002 בפסגת השידור הציבורי ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ועל פי המלצתו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות רענן כהן, והפקדתו כמנהל הכללי של רשות השידור. אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו את יוסף בר-אל לכהונה הרמה היו אלה שהדיחו וסילקו אותו במאי 2005 מאותה הכהונה הרמה ההיא לירכתי ההיסטוריה של רשות השידור. מדובר בפרשת הדחה חסרת תקדים שחוֹק ההתיישנות לא חַל עליה. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור סולק מנכ"ל רשות שידר מכהן ממשרתו הרָמָה שאמור היה להיות מנהיג השידור הציבורי. אותו המסולק היה יוסף בר-אל. ראו להיכן התדרדר תאגיד השידור הציבורי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

השנים ההן של 2003 – 2002. עזבתי בטריקת דלת לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך ומינתה ב- ביוני 2002 את יוסף בר-אל לתפקיד הרם של מנכ"ל רשות השידור. יוסף בר-אל שימש ממלא מקום מנכ"ל בתקופה שבין מארס 2002 ליוני 2002, לאחר הדחתו של המנכ"ל הזמני של רשות השידור מר רן גלינקא ע"י ראש הממשלה אריאל שרון (כאמור במארס 2002). ב- 2 ביוני של שנת 2002 מינתה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון את יוסף בר-אל למנכ"ל הקבוע של רשות השידור לתקופה של חמש שנים עד 2 ביוני 2007. לעולם יש לזכור כי באותן שנות האוֹפֶל של 2005 – 2001 עורערו אַמוֹת הַסִפִּים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. יסודותיה זועזעו. רשות השידור הפכה לגוף פוליטי מושחת ו- מנוון בראשות המנכ"ל שלה יוסף בר-אל שביסס את שלטונו גם על מתן שוחד מסך כל מיני פוליטיקאים. רשות השידור הישנה ההיא שהוקמה ב- 1969 / 1968, ואיכלסה בשורותיה את רדיו "קול ישראל" הוותיק ואת "הטלוויזיה הכללית" הצעירה, לעולם לא תשוב עוד לאיתנה. היה מדובר ב- מפח נפש. לעולם אין לשכוח כי אותה הממשלה ואותו ראש ממשלה שמינו את יוסף בר-אל לכהונה הרמה של מנכ"ל רשות השידור התעשתו בחלוף שלוש שנים וב- 2 במאי 2005 הדיחו וסילקו אותו בבושת פנים מהכֵּס. הנימוקים להדחתו היו שוחד מסך ושחיתות. תמיד יש לזכור כי בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ולראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל מכהן. יוסף בר-אל העלוב והמושחת גורש בבושת פנים מכיסאו. היה מדובר ב- מעט מידי ומאוחר מידי.

הקדמה.

לא הייתי כותב את הפוסטים מס' 977 + 978 וגם את הנוכחי מס' 979 לולא התרחש האירוע המגוחך של הופעתו המביכה של יורם ארבל בתוכנית האקטואליה הטלוויזיונית הפופולארית והרכלנית אולם חובבנית ולא עיתונאית הקרויה, "אופירה וברקוביץ", ששודרה ביום שישי – 23 באפריל 2021 בערוץ 12. מחד, הופתעתי לרעה מאיכותו הירודה, הדלה, והחנפנית של אייל ברקוביץ' שערך מסע יחסי ציבור ושיווק למענו ולטובתו של יורם ארבל. מאידך, לא הופתעתי אז ולא התפלאתי בשעה ש- מ"מ מנכ"ל רשות השידור יונה וויזנטל ב- 2014 בחסותו של פרופסור דוד הָאן (האיש שהופקד מטעם ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לפרק על פי חוק את השידור הציבורי ההוא), החליט להרחיק ולסלק קיבינימט ול-אלתר, את הצוות השָכוּר הנ"ל ההוא, את השדר יורם ארבל והפרשן שלו דני נוימן משורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בגין ביצוע משימות הָנֶפֶל שלהם במשך חודש ימים ב- ברזיל, בעת הכיסוי הטלוויזיוני והשידורים הישירים ההם של מונדיאל ברזיל 2014. רובן, רוב משימות השידור של יורם ארבל ודני נוימן במונדיאל ברזיל 2014 היו רצופות שגיאות וטעויות למכביר ולכן גם מרבית השידורים הישירים של שני אנשי הצוות הנ"ל יעני בעלי מוניטין היו מגוחכים, ילדותיים, לא אמינים, ולא מהימנים. היה מדובר בשני נְפָלִים שהגיעו לא מוכנים (בלשון המעטה) למבצע שידורים ישירים טלוויזיוני ענק, מורכב, ממושך, ו-מסובך לא רק מבחינה תכנית אלא גם מההיבטים הטכנולוגיים והלוגיסטיים שלו, ו-מכלל זוויות הראייה המסועפות ו-המפותלות שלו. היה מדובר בשַדְרָן כושל ועצלן בשם יורם ארבל ו-פַרְשָן דַל, רָש, אֶבְיוֹן, ועָלוּב שקוראים לו דני נוימן. שני החבר'ה הרשלנים האלה היוו את הצוות הראשי והמוביל של מבצע השידורים הטלוויזיוני של מונדיאל ברזיל 2014 מטעם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שנדון מראש לכישלון. לא בכדי מ"מ מנכ"ל רשות השידור דאז יונה וויזנטל הרחיק וגירש לאלתר את שניהם מייד משורות השידור הציבורי ב- 2014 בתום מבצע שידורי הנפל הטלוויזיוני ההוא של שניהם, מבצע הכיסוי הטלוויזיוני העלוב והמחורבן הקרוי, "מונדיאל ברזיל 2014".

פוסט מס' 979. הימים ההם שחלפו ואינם עוד אולם הותירו את רִישוּמָם, אוֹרָם, וגם את הצְלָלִים שלהם בטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא שכונה גם בקיצור ערוץ 1. יורם ארבל התארח ביום שישי-23 באפריל 2021 בערוץ 12 בתוכנית האקטואליה של אופירה אסייג ו-אייל ברקוביץ' והפך אותה ל-סָגָה סדוקה ומגוחכת מ-שסיפר להם שבשבוע הבא הוא מתחיל לנגן על פסנתר. לא היה שָם מפגש עיתונאי אלא התרחש באותה התוכנית ההיא משהו אחר. משהו אחר מגוחך לגמרי.

השַדָּר יורם ארבל והפרשן שלצִדוֹ דני נוימן צוות השידור הנופל בעֵת מבצע השידורים הכושל של מונדיאל ברזיל 2014 ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 בטרם פירוקה ע"י פרופסור דוד האן (על פי צו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת גלעד ארדן), היכחדותה, והפיכתה לתאגיד השידור "כאן" 11 ב-2017.  

פוסט מס' 979. ובכן צפיתי ביורם ארבל (בן 79) מתארח ביום שישי-23 באפריל 2021 בערוץ 12 בתוכנית האקטואליה "אופירה וברקוביץ" ב-הנחייה והובלה במעטפת צמר גפן מגוחכת מטעמם של אופירה אסייג ו-אייל ברקוביץ', כאילו היושב מולם הוא אֶתְרוֹג, ומספר להם ש-בשבוע הבא הוא מתחיל לנגן על פסנתר. בקטע הזה במִשְדָּר של ערוץ 12 שנושא את שֵם הזיהוי "אופירה וברקוביץ" ועסק במפגש של שניהם עם יורם ארבל הפכה לפתע תוכנית האקטואליה הנ"ל מעיתונות ועיתונאות שאמורים לספק מידע לציבור, לתוכנית רכילות מגוחכת, מתרפסת, ומתחנפת. בשיאה של ההתרפסות נראה ונשמע אייל ברקוביץ' שַח ואומר באולפן ליורם ארבל את הטקסט, כלהלן: "…ובאמת אני רוצה להחמיא לו ליורם… בשבילי הוא מספר 1 בכל הזמנים… ואין בכלל ספק…". אופירה אסייג אישרה את תוכן הטקסט הזה והוסיפה מילה משלה באולפן, "…נכון…". אייל ברקוביץ' הוסיף עוד משהצהיר ב-"אופירה וברקוביץ", טקסט נוסף, כלהלן: "…יורם לא יודע אבל אני למדתי ממנו משהו בחיים…המוּסָר עבודה של יורם זה משהו שחקוק לי בכל פעם שאני בא לאולפן או לשידור רדיו…". מה אתה אומר ו-שח אייל ברקוביץ'…? בשיחתו זאת עם יורם ארבל איבד אייל ברקוביץ'שוב את ההזדמנות להיות עיתונאי. 

מונדיאל ברזיל 2014. הטלוויזיה הישראלית הציבורית- ערוץ 1 הדלה והנושנה מחזיקה באופן בלבדי בזכויות השידורים של מונדיאל ברזיל 2014. זכויות השידורים של כיסוי ושידור מונדיאל ברזיל 2014 בגובה של 5.450000 (חמישה מיליון וארבע מאות וחמישים אלף) euro נרכשות ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ 1 באופן בלבדי. שני השכירים שאינם חברי רשות השידור יורם ארבל ודני נוימן נקבעים להיות הצוות המשדר המוביל והראשי ב-ברזיל בעת הפקת השידורים הישירים של מונדיאל ברזיל 2014. 

הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שילמה עבור 64 משחקי טורניר מונדיאל ברזיל 2014 סכום זול של 5.450000 (חמישה מיליון וארבע מאות וחמישים אלף) euro בעקבות נוסחת ה- Share הכלכלי – מתמטי שקבע איגוד השידור האירופי ה- EBUׂ (ראשי תיבות של European Broadcasting Union), שמחלקת את הנטל הכספי בין כל רשתות הטלוויזיה האירופיות על פי נוסחה כלכלית – מתמטית קבועה מראש. הערה שלי : חלק ניכר מהוצאות זכויות השידורים הנ"ל כיסתה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באמצעות מכירת כ- 10 (עשרה משחקים) לערוץ 2 המסחרי וגם באמצעות גיוס ושימוש נרחב בקנה מידה גדול בשקופיות חסות של חברות מסחריות בעלות מוניטין בארץ כמו העיתון "ישראל היום", תעשיית המכוניות הדרום קוריאנית יונדאי, חברת הביטוח 9.000000, דיאודורנט רקסונה, החברה להשכרת רכב אלדן, רשת מחסני חשמל, מזגני טורנדו, חברת אורנג' G4, חברת Zap travel העוסקת בהשוואת מחירים, וכו'. לאחר שבוע ימים של מונדיאל ברזיל 2014 יכולתי לקבוע חד משמעית כי מר אבי רצון הוא הפרשן הטוב ביותר וגם המוביל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באולפן המנווט בירושלים. הוא לא רק פרשן. הוא עיתונאי בעל ידע עצום, בעל מקורות מצוינים, וגם בעל יכולת ניסוח. הוא מדבר עברית תקנית, עירני, נבון, בקי מאין כמותו גם בנעשה בכדורגל הבינלאומי, ומבין היטב את ההיערכות המתמטית של 32 הנבחרות על כר הדשא. אין לי שום דבר נגד האנשים האלה העיתונאי מר לירן שכנר, המאמן אלון חזן, העיתונאי מר רוני דיאון, המאמן מר ניר לווין, המאמן אייל לחמן, העיתונאי אביעד פוהורילס, וכל מיני אורחים אחרים שאינם משכילים אותי. כל אחד מהם איננו אבי רצון. גם כולם ביחד אינם אבי רצון. אם אייל לחמן וניר לווין הצטיירו באולפן המנווט כברי סמכא, ידענים, ומומחים – אזי כיצד זה שניהם לא היו מעולם מאמנים משגשגים בשטח…? שניהם היו לאורך הקריירה שלהם נטולי הישגים עם הקבוצות אותן אימנו, שניהם היו נעדרי כל מורשת באימון קבוצות כדורגל ואף פוטרו מעבודתם, שניהם ייצגו קריירת אימון מקרטעת וכלל לא מרשימה. מדוע דווקא הם גויסו אז לאולפן המנווט של ערוץ 1 בירושלים…? להיכן נעלמו כל הידענים הנ"ל האלה שאיש איננו שומע דבר אודותיהם עכשיו בחודש מאי של שנת 2021…?

אבי רצון היה תמיד משכמו ומעלה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הייתה חייבת לבסס ליד אבי רצון שורת אורחים קבועה בדמותם של וותיקי נבחרת ישראל בכדורגל של מונדיאל מכסיקו 1970 ובראשם גיורא שפיגל. כך היה נוצר צביון והזדהות יתר של כלל הציבור עם האולפן המנווט בירושלים ועם מכלול ההפקה של ערוץ 1. כשאתה רואה שם באולפן ב- 2014 את אורי לוי עם רוני דיאון ומירב אולייניק, ו/או לחליפין את עמית הורסקי וכל מיני אישים בטלים אחרים , אתה מבין עד כמה נעשתה כאן עבודת עיתונאות ועבודת מערכת לא רצינית. עיתונאות רשלנית ו- הגשת נֶעבֶּעך. הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 החמיצה הזדמנות פז בלתי חוזרת לכונן מורשת חדשה של פעילות טלוויזיונית בשטח במוקד ההתרחשויות של מונדיאל ברזיל 2014. היום במבט תלת ממדי לאחור אנוכי רואה שלא טעיתי כשהרכבתי לפני כ- רבע מאה בראשית עשור ה- 90 של המאה הקודמת את השדר מאיר איינשטיין והפרשן אבי רצון ליחידת שידור אחת, לצוות מוביל שלי, בתחום סיקור הכדורגל ובתחום השידורים הישירים בכדורגל.

טקסט תמונה : קיץ 1996. אליפות אירופה לאומות בכדורגל – אנגליה 1996 (EURO 96ׂ). הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לבלי שוב לפני רבע מאה של שנים. זהו צוות השידור הבלתי נשכח שלי השדר מאיר איינשטיין ז"ל (מימין) והפרשן אבי רצון יבד"ל (משמאל) בעמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 באִצטדיון "אולד טראפורד" (OLD  TRAFFORD) של מנצ'סטר יונייטד ביוני 1996 בעֵת השידורים הישירים מ- 1996 EURO.  צוות השידור "מאיר איינשטיין – אבי רצון" היה בבת עיני. הסיבה פשוטה : שניהם היו לא רק שדרנים אלא גם עיתונאים שהעניקו מהימנות של % 100 לשידורי הכדורגל שלנו. לצוות השידור הזה הייתה השפעה עצומה על התפתחות שידורי הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בעשור ה- 90 של המאה הקודמת. אבי רצון הציב רָף גבוה בניתוח ו-פרשנות ספורט בטלוויזיה בכלל ובכדורגל בפרט. הוא ללא ספק היה דמות מכוננת וגדול פרשני הכדורגל בתעשיית הטלוויזיה בארץ בכל הזמנים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אף על פי כן ולמרות כל המגרעות כמות הרייטינג שצבר ערוץ 1 הציבורי בשידורי מונדיאל ברזיל 2014 הייתה דרמטית ו-מעוררת השתאות. הנה חלק הנתונים המדויקים כולל שני המשחקים אֶמֶש שנערכו יום חמישי – 19 ביוני 2014 , קולומביה – חוף השנהב 1:2 ואורוגוואי – אנגליה 1:2.

זוהי רשימת הרייטינג הנכבדה, המצטברת, והמעודכנת  ליום חמישי – 19 ביוני 2014 שצבר ערוץ 1 (וגם ערוץ 2) עד כה בשידורים הישירים שלו במונדיאל הכדורגל של ברזיל 2014 :

תאריך                    משחק                  מקום          שעון ישראל          רייטינג 

12.6.2014        טקס פתיחת המונדיאל       (סאו פאולו)          21.00               % 12.7 

12.6.2014        ברזיל – קרואטיה 3 : 1       (סאו פאולו )        23.00              % 23.2 

13.6.2014        מכסיקו – קמרון 1 : 0         (נאטאל)             19.00               % 12.1 

13.6.2014        הולנד – ספרד 5 : 1           (סלבאדור)          22.00               % 18.6 

14.6.2014        צ'ילה – אוסטרליה 3 : 1      (קויאבה)            01.00               % 7.2 

14.6.2014        קולומביה – יוון 3 : 0          (בלו הוריזונטה)   19.00               % 11.4 

14.6.2014        קוסטה ריקה – אורוגוואי 3 : 1 (פורטלזה)      22.00                % 14.9

15.6.2014        שווייץ – אקוואדור 2 : 1      (ברזיליה)          19.00                % 10.1 

15.6.2014        צרפת – הונדורס 3 : 0        (פורטו אלגרה)    22.00                % 15.9

16.6.2014        איראן – ניגריה 0 : 0          (קוריטיבה)         22.00                % 10.7

16.6.2014        גרמניה – פורטוגל 4 : 0      (סלבאדור)          19.00               % 17.6  (ערוץ 2)

17.6.2014        בלגיה – אלג'יריה 2 : 1       (בלו הוריזונטה)   19.00               % 11.0

17.6.2014       ברזיל – מכסיקו 0 : 0          (פורטלזה)          22.00                % 23.3  (ערוץ 2)

18.6.2014       הולנד – אוסטרליה 3 : 2     (פורטו אלגרה)    19.00                % 15.7

18.6.2014       צ'ילה – ספרד 2 : 0          (ריו דה ז'אניירו      22.00               % 18.9

19.6.2014       קולומביה – חוף השנהב 2 : 1  (ברזיליה)      11.00                  % 13.0

19.6.2014        אורוגוואי – אנגליה 2 : 1      (סאו פאולו)        22.00               % 20.8

גְרָף הרייטינג של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הנוסק מעלה ב-מונדיאל ברזיל 2014 בסיקור משחקי הכדורגל של מונדיאל ברזיל 2014 החל מיום חמישי – 12 ביוני 2014, העלה ללא הרף והקפיץ אל על גם את המדרוג של מהדורת החדשות המרכזית שלו, "מבט" הוותיקה, בהגשת גב' מירב מילר ומר אמיר איבגי. הבה אבדוק את העובדות. להלן חלק מנתוני הרייטינג והמדרוג של "מבט" בחודש יוני של שנת 2014 בהשוואה למהדורות החדשות המרכזיות של של ערוץ 10 ז"ל וערוץ 2 ההם (ערוץ 10 הוסב להיות ערוץ 13). חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1 ז"ל ההיא גרמה נחת רוח להנהלת רשות השידור והביסה שוב ושוב את חברת החדשות של ערוץ 10 ז"ל ההוא. דבר שלא קרה מעולם. הנה "דברי הימים" של ההיסטוריה של הרייטינג הטלוויזיוני ההוא בימים ההם.

תאריכים             מבט – ערוץ 1          חדשות ערוץ 10                     חדשות ערוץ 2 

15.6.2014           % 10.9                      % 8.8                                    % 24.0

17.6.2014           % 11.2                      % 9.4                                    % 21.0

18.6.2014           % 10.9                      % 7.2                                    % 20.8 

19.6.2014           % 11.0                      % 8.4                                    % 20.8 

חלק מהווייתו המַרָה של השַדָּר המוביל יורם ארבל והפרשן שלצדו דני נוימן במונדיאל ברזיל 2014. 

מדהים להיווכח כי מחשבת הכדורגל של המאמן הדגול של נבחרת ספרד וויסנטה דל בוסקה (Vicente Del Bosque) נמוגה במונדיאל ברזיל 2014. זה מבהיל ומפליא כאחד מפני שספרד איננה רק אלופת מונדיאל דרום אפריקה 2010 אלא גם אלופת אירופה ב- 2008 ו- 2012 . וויסנטה דל בוסקה מנהיג, מחנך, ומאמן אציל אימץ בשעתו את תורת הכדורגל של יוהאן קרויף ו- פפ גווארדיולה . בלתי נתפש כי אלופת העולם היוצאת נבחרת ספרד על שני מהנדסי הכדורגל של אָנְדְרֶאס אִינְיֶיסְטָה וצָ'אבִּי הֶרְנָנְדֶס נמחקה ממפת ברזיל 2014 יחדיו עם שיטת המשחק הייחודית שאפיינה אותה, ריבוי מסירות וניסיון ליצור עדיפות מספרית בכל אחד מאזורי המגרש בדרך להכרעת היריב. ספרד ניגפה בפני הולנד 5:1 והפסידה לצ'ילה 2:0. אנוכי קשור מאז היותי נער בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן למחשבת הכדורגל של גוסטב שבש, ריינוס מיכאלס, יוהאן קרויף, פפ גווארדיולה, ו- וויסנטה דל בוסקה. "הוֹנְבֶד" ו- הונגריה של שנות ה- 50 במאה הקודמת, "אָיָיאקְס" והולנד בעשור ה- 70 של המאה שעברה, ו- "ברצלונה" וספרד בין השנים 2008 ל- 2014 הפכו אותי לאדם מאושר יותר. הדחתה של ספרד מטורניר ברזיל 2014 גרמה לי דקירה בלב. אי אפשר שלא להתרשם מנבחרות כדורגל כמו קוסטה ריקה, אוסטרליה, אורוגוואי, קולומביה, גאנה, וכמובן גרמניה אולם הפסדיה של ספרד הן כמו עלבון אישי. איש לא הכין אותי לאפשרות כזאת. כתב "מעריב" בריו דה ז'אניירו מר גיא אביעזר כינה את מותה של ספרד שלשום נגד נבחרת צ'ילה, "מוות מהיר בלי ייסורים".

לא פחות מדהים הוא תפקודו הכושל של השַדָר המוביל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בברזיל 2014, מר יורם ארבל. עכשיו ברור שיורם ארבל הגיע לא מוכן לשידורים הישירים מברזיל 2014. הוא מזכיר לי בחוסר המוכנות שלו במונדיאל ברזיל 2014 את הגרוטסקה של השידור הישיר ההוא של טקס הפתיחה לפני שנתיים באולימפיאדת לונדון 2010. הוא והשותף שלו אורי לוי בעמדת השידור באצטדיון האולימפי בלונדון, לא זיהו ולא הכירו המון ספורטאים נושאי הדגלים של יותר מ- מאתיים וכמה משלחות. נראה לי כי יורם ארבל מסתמך בברזיל 2014 על כושר האלתור המפורסם שלו וגם על אלילת המזל בשידורים הישירים עליהם הוא מופקד. הוא לא הכין שיעורי בית מדוקדקים, ואם כן, עשה אותם ברשלנות. אחד השיאים השליליים שלו התגלה בשידור הישיר ההוא (יום חמישי – 19 ביוני 2014 ב- 01.00) מ- מנאוס, בו הכריעה קרואטיה את קמרון בתוצאה 0:4. בטרם שריקת הפתיחה הכריז כיורם ארבל כהאי לישנא : "…קמרון היא מדינה של כדורגל בה הכדורגל הוא דת…אין לי ספק שהם הקמרונים יהיו טובים גם היום…". יורם ארבל הוא רב אומן בהחזקת מיקרופון. אולם הוא איננו סקרן, לא חוקר, ולא מתעניין. אני מתערב ו- שם את כל כספי בהתערבות שיורם ארבל דֶגֶם של שדר טלוויזיה שהעיתונאות רחוקה ממנו כמזרח מ- מערב, לא ביקר במחנה של נבחרת קמרון בברזיל, לא שוחח עם השחקנים, לא חקר את הקפטן סמואל אטו, ולא דיבר עם מאמנה הגרמני של קמרון פולקר פינקה (Volker Finke), ולא בירר את מהות והוויית פוטנציאל היכולת שלהם במונדיאל ברזיל 2014. אילו היה נפגש ומשוחח עמם היה מגלה שמדובר בנבחרת דלה. נבחרת קמרון הייתה קבוצת כדורגל מפוררת במונדיאל ברזיל 2014 ששררה בה אווירה עכורה. חלק משחקניה היו מסוכסכים איש עם רעהו. התברר כי הנבחרת הקמרונית מכילה בקרבה יותר אנשים חמדניים ופחות שחקני כדורגל אלה שנבחרו ללבוש את המדים הלאומיים ו- לייצג את מדינתם במונדיאל ברזיל 2014. שחקני קמרון איימו על התאחדות הכדורגל שלהם כי לא ישתתפו בטורניר ברזיל 2014 אם לא ייחתם עמם הסכם פרמיות הנוגעים לניצחונות שהם עתידים להשיג בבית א' ואולי גם בשלבים מאוחרים יותר. כזכור הפסידה קמרון במשחק הראשון במונדיאל ברזיל 2014 ב- 13 ביוני 2014 בנאטאל נגד מכסיקו 1:0 ואח"כ ניגפה ב-מנאוס בפני קרואטיה 4:0. כשיורם ארבל אמר אז לצופיו ב- 01.00, כי, "אין לי ספק שהם הקמרונים יהיו טובים גם היום במשחק נגד קרואטיה…", הוא דיבר מהרהורי לבו. הוא הביע הערכה כללית סתמית לא מבוססת ושלא נסמכת על ידע ועל עובדות. יורם ארבל לא היה עיתונאי ו-הוא לא באמת התעניין ולא חקר את המוראל הקמרוני בטרם השידור הישיר שלו, והחליט לשרבט משפט מטופש והערכה מופרכת בהנחה שהוא מדבר מהשטח מעמדת שידור באצטדיון ב-מנאוס אל צופיו בישראל המרוחקת, ואלה אינם מסוגלים לבדוק, לנתח, ולאַמֵת אם הערכתו זאת נכונה אם לאו.

היה מפליא שמנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 דאז בקיץ 2014 מר מאיר בר ש-ישב בעמדת השידור של יורם ארבל ודני נוימן ב-מנאוס על תקן מפיק הצוות היה האיש שנתן ואִפְשֵר לדברים המגוחכים להתנהל באופן כה לקוי וכה מעורר מחלוקת. ואז בא הרגע המביך ביותר. בדקה ה- 48 של המשחק (02.03 לפנות בוקר על פי שעון ישראל) הבקיע איבאן פרישיץ' (Ivan Perisic נשא אז על גבו את המספר 4, ו-שנעלם משום מה מעיניו של יורם ארבל) ) שער שני לנבחרת קרואטיה והעלה את נבחרתו ליתרון 0:2 מול קמרון. יורם ארבל לא זיהה את השחקן הקרואטי…התבלבל… השתנק…עלעל בניירותיו…ומנסה לדלות איך שהוא את המספר על חולצתו של השחקן המבקיע כדי לזהות אותו ועל מנת עשות עמו הכרה. אך ללא הועיל. לשווא. יורם ארבל נשמע כשבר כלי. המבוכה הסתבכה כשהפרשן שלו דני נוימן מבין שיורם ארבל שוב שרוי בבעיית זיהוי אך לא נחלץ לעזרתו ושותק, אולי מפני שגם הוא איננו יודע מי הבקיע את השער המדובר לזכות קרואטיה. המפיק מאיר בר ראה ושמע את הפארסה והחריש. מזלו של יורם ארבל שאנוכי הייתי הצופה היחיד במדינת ישראל שראה את המשחק קרואטיה – קמרון 4:0 ו- הבחין בפשלה ובשידור הקלוקל. המדינה כולה נמה את שנתה. אין כאן נסים. טעויות הזיהוי של יורם ארבל במונדיאל ברזיל 2014 חזרו ונשנו. הן לא היו מקריות. הן היו שיטה. השַדָּר המוביל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 הגיע לשידורים הישירים בברזיל 2014 לא מוכן ומפספס, בעוד הבוס שלו מאיר בר שיושב לצדו בעמדת השידור מחריש. יורם ארבל איננו טיפש. הוא ידע שהוא מפשל פעם אחר פעם ומאבד את המוניטין שלו. לפתע השידור שלו הופך לאגרסיבי. מָרְיוֹ מָנְז'וּקִיץ' נוגח שער ומעלה את קרואטיה ליתרון 0:3. יורם ארבל מספר שתנופת הנגיחה של מריו מנז'וקיץ' דומה לכוח בעיטה. הוא מפאר ומהלל את מריו מנז'וקיץ' (Mario mandzukic) עוד ועוד מעבר לכל פרופורציה. נגמרות לו המילים. מי שמבין קמעא בתורת התנועה ויעילות התנועה של בן אנוש (kinesiology ו- Efficiency of Human Movement) מבין ש- בסך הכל מדובר בנגיחה רגילה לכל דבר וגם לא נוחה במיוחד. הסיבה : מפני שהכדור הגיע לראשו מצד שמאל ומריו מנז'וקיץ' שהוא ימני (בועט ברגל ימין וכותב ביד ימין) ו- ניצב בגופו אנכית לקו השער נאלץ לבצע תנועת צוואר משמאל לימין שהוא לא טוב בה (ו/או פחות טוב, נניח כמו לכתוב פתאום ביד שמאל). אילו היה מקבל את הכדור מצד ימין והיה ניצב כ- אֲנָך לקו השער ונוגח אותו בתנועת צוואר מימין לשמאל אפשר היה לדבר על נגיחה חזקה ו/או אפילו נגיחה חזקה מאוד.

וותיקי המונדיאלים זוכרים כי במונדיאל מכסיקו 1970 הבקיע פֶּלֶה (Pele) בנגיחה את שער השוויון 1:1 נגד איטליה במשחק הגמר באצטדיון ה- "אָצְטֶקָה" (AZTECA) ממסירה מאגף שמאל של טוֹסְטָאוֹ (Tostao). המסירה מצד שמאל הכריחה את פֶּלֶה הימני (בועט ברגל ימין וכותב ביד ימין) להציב את גופו במקביל לקו השער לאחר הניתור וההתרוממות, על מנת לנגוח את הכדור לעברו של שוער איטליה אנריקו אלברטוסי (Enrico Albertosi) בתנועת ותנופת צוואר מאחור לפנים. תשאלו כל נוגח ימני והוא יאמר לכם כי הרבה יותר נוח לו לו לנגוח כדורים שמגיעים אליו מאגף ימין מאשר מאגף שמאל. ובכן, אוריינטציה של יורם ארבל מעוררת תהיות. הוא בסך הכל יושב בעמדות שידור נוחות באצטדיונים יחדיו עם דני נוימן כאשר כרי הדשא פרוסים לפניו בבהירות כמו בפני שאר הקולגות הבינלאומיות שלו. יש לו זווית ראייה ותצפית מצוינת על הנעשה בכר הדשא. אולם מה קורה לו שם…? מדוע הוא לא מזהה את מה שהוא אמור לזהות בִּיעַף ובהינף מבט…? מדוע הוא מתבלבל…? מביך ו-מוזר (!). הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ההיא ערוץ 1 נתנה לשלושת שדרניה במונדיאל ברזיל 2014 יורם ארבל יבד"ל, מאיר איינשטיין ז"ל, ונדב יעקובי יבד"ל כלי נשק עיתונאי מצוין. אין כמו עמדת שידור באצטדיון ואין כמו לשַדֵר ולדָוֵוח מהשטח. אבל הוא יורם ארבל פישל ונכשל. טעויות זיהוי אינן סוף העולם, אולם כשזה קורה פעם אחר פעם במונדיאל ברזיל 2014 לשַדָּר הספורט מספר אחת של רבים וגם שלי קָבָל עַם ואָרֶץ – בעוד צופיו בישראל מזהים בקלות בכוחות עצמם על מסך הטלוויזיה את גיבורי העלילה שלהם (והוא לא) – הדבר הופך לפארסה, לגיחוך, לעסק ביש. ברור שכל צופה טלוויזיה בסלון ביתו בישראל שאל את השדר המוביל יורם ארבל, כיצד זה הוא שמאכלס עמדת שידור נוחה באצטדיון במונדיאל ברזיל 2014 איננו רואה את מה שהוא הצופה בישראל מזהה ללא כל קושי על מוניטור הטלוויזיה שלו בביתו הפרטי בתל אביב, בירושלים, בחיפה, ב-באר שבע ו/או בקיבוץ אפיקים…?

יורם ארבל (בן 72 במונדיאל ברזיל 2014) לא שכח לשדר אולם הוא זקוק למערכת עיתונאית שתעטוף אותו ותתמוך בו כפי שהיה בתקופתי. שדר ברמתו ובמעמדו ובמשימות השידורים הישירים שנכונו לו, זקוק לעוזרי שדר מקצועניים לידו ובסוג של טיפול בכפפות משי של המפיקים והעורכים שלו. התוצאה הסופית שבוקעת מהמיקרופון הראתה שיורם ארבל היה איש בודד בברזיל 2014. במידה רבה קצר יורם ארבל שדר כושל רווי שגיאות וטעויות אז את פרי הבאושים גם בשל דמותו הנוכחת לידו של הפרשן הצמוד והבלתי מוצלח שלו במונדיאל ברזיל 2014, דני נוימן. כבר נאמר בבלוג הזה על ידי לא פעם כי דני נוימן החלש והמוגבל איננו מפרש את הדרוש פרשנות במשחק, אלא משמש כ-מעֵין תקן של שדר שֵנִי בעמדת השידור. אבל דני נוימן איננו שדר ואפילו לא משמש זוג עיניים נוסף של השדר המוביל שלו. מוזר ולא ברור כיצד שדר בעל מוניטין וניסיון כ- יורם ארבל נקלע למצבים מביכים טעונים שכאלה וטועה. זה כמו מורה למתמטיקה בכיתה שישיב לתלמידיו כי 1 + 1 = 2.01. יורם ארבל היה שדר מוביל שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך יותר מעשור, מ- 1978 ועד 1990 בשני ענפי הספורט המרכזיים של מדינת ישראל – כדורגל וכדורסל. הפקדתי אותו לא רק כמגיש ראשי שלי אלא גם כבעל הבית של המיקרופונים, שדר כמעט בלעדי של כיסוי טלוויזיוני של משחקי הכדורגל והכדורסל, לא רק בארץ אלא גם ברחבי תבל (!). לרבות מונדיאלים, לרבות אליפויות אירופה למדינות בכדורגל (Euros), לרבות אליפויות אירופה למדינות בכדורסל, וכמובן לרבות כיסוי ושידורי משחקי מכבי ת"א בגביעי אירופה בכדורסל. אנוכי יודע דבר אחד : כמנווט ועורך ומפיק ראשי של שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתי נאמן ב- % 100 ליורם ארבל ולציבור הצופים הגדול שלנו. הקמתי מערכת מקצועית חרותה ובעלת ידע סביב יורם ארבל ששירתה אותו היטב ועבדה למענו בחריצות ובמרץ. יורם ארבל נהנה ממערכת עיתונאית מקצועית דבקה במשימות השידור ללא רבב שהקיפה אותו ו-עבדה בשבילו ולמענו ללא ליאות ותמכה בו תמיכה אין קץ (!). ככה נהגתי גם עם השדר נסים קיוויתי, וכך נהגתי גם בין השנים 1990 עד 2002 עם השדר שהחליף ומילא בהצלחה את מקומו של יורם ארבל, מאיר איינשטיין ז"ל. חלק מתפקידי מערכת הספורט והעוזרים הטכנאים שלי מחטיבת ההנדסה היה לוודא שהשדרים המובילים מגיעים לעמדות שידור כשהם מצוידים בכל המידע הדרוש לביצוע העברת האינפורמציה לציבור וכי עמדות השידור מאובזרות בכל הפרטים הטכנולוגיים ופועלות כראוי וכי קו שידור ה- 4W בין עמדת השידור בחו"ל לבין ה- Master Control בירושלים – תקין. הדבר החשוב ביותר מבחינתי כמנהל ומנווט חטיבת הספורט היה להעניק ולהקנות לשדרים המובילים שלי ברמתם של יורם ארבל, נסים קיוויתי, ומאיר איינשטיין שקט נפשי ותחושת ביטחון שהם לא לבד, הם אינם בודדים, ושהם נתמכים היטב ו-כל הזמן ע"י המערכת המקצועית שעוטפת אותם. שיידעו שהמערכת שלנו עומדת לרשותם כל הזמן ב- % 101. לא % 100. % 101 (!). שַדָּר ספורט שניצב בקִדמת חלון הראווה של הרשת שלו חייב בשקט ורוגע נפשי מוחלט. תפקידו לשדר ותפקידה של המערכת לדאוג לו ולכל צרכיו הטכנולוגיים והלוגיסטיים. אנוכי אוהב את השדר יורם ארבל. אם הוא שוגה וטועה זה גם מפני שעוטף אותו צוות חלש. עמדת השידור של יורם ארבל פגומה. אין שם יֶדָע, אין שם עיתונאות, וגם אין שם פרשנות. אך הוא לא האשֵם הבלעדי. נכון שיש לו קול בריטון עָרֵב. דליקטס ומלודי. יורם ארבל הוא טרובדור אבל צופיו ומאזיניו מוכנים להסתפק גם בקול סוֹפְּרָן העיקר שיהיה אָמִין.

יורם ארבל כמו כל השַדָּרִים האחרים בארץ וגם בעולם היה שווה כקליפת השום ללא מערכת עיתונאית זריזה ומהימנה שעבדה בשבילו בחטיבת הספורט שעליה פיקדתי. שני שדרני ה- BBC המנוחים והבלתי נשכחים קנת' וולסטנהולם (Kenneth Wolstenholme) ודיוויד קולמאן (David Colman) היו מסכימים עם הקביעה הזאת שלי ללא ערעור. התמונות הבאות שנלקחו מארכיון העבודה הפרטי שלי מוכיחות ו-מלמדות כי לעולם לא השארתי את יורם ארבל בודד בעמדות השידור שלנו. אף פעם לא הפקרתי אותו. הוא תמיד היה עטוף בעוזרי שדר, טכנאים, ומפיקים, ובמערכת עצמה כולה. יורם ארבל היה השדר המוביל הראשי. מעין מצביא שידור טלוויזיוני, והאנשים סביבו היו החיילים שהעניקו לו את תנאי העבודה הטובים ביותר כדי שהמיקרופון לא יישמט ממנו. זה לא היה כלל. זה היה חוק טלוויזיוני שחקקתי. אנחנו כולנו, כל רבדי העובדים בתפקידיהם השונים, עושים את מיטבנו למען המיקרופון ולטובת האיש שאוחז במיקרופון, שמחזיק את המיקרופון, וש-נוֹשֵא את המיקרופון (!). המיקרופון הוא הדגל המתנופף של כל רשת טלוויזיה באשר היא. גם של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1.

טקסט תמונה : הימים ההם הזמן ההוא. 28 באוקטובר 1981. אצטדיון ר"ג הישן ההוא. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 40 שנים. זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בטרם שריקת הפתיחה למשחק קדם גביע העולם ישראל – פורטוגל 1:4. מערכת עיתונאית וטכנולוגית עוטפת את השדר יורם ארבל (רוכן שלישי משמאל בשורה השמאלית) בטרם שריקת הפתיחה למשחק. זיהוי הנוכחים בתמונה מימין בשורה הימנית : אנוכי, הבימאי אריה אורגד (מרכיב משקפי שמש), ועוזרת ההפקה שלי ריקי רנד – אריכא. זיהוי הנוכחים בשורה משמאל : הטכנאי ז'אן לב ארי, עוזר השדר ישראל, יורם ארבל, עוזר השדר בני עורי (מוסתר קצת), וטכנאי קול שלנו לא מזוהה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : לפני 39 שנים. סתיו 1982. היכל הספורט ביד אליהו. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בטרם אחד השידורים הישירים של משחק מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות בכדורסל . זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : עוזר השדר בני עורי, עוזר השדר אריה שגיא, הפרשן אריה מליניאק, השדר יורם ארבל, עוזר השדר אמנון לנגזם, ומראיין השטח נסים קיוויתי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. הימים הה- הזמן ההוא שחלף לפני 35 שנים. אגף במשרד ההפקה, התקשורת, והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי. השדר יורם ארבל (שני מימין) והשדר נסים קיוויתי (ראשון משמאל) יחדיו עם המפיק אמנון ברקאי (במרכז מזוקן). מימין, אשת הטלוויזיה המכסיקנית מוניקה זאמבראנו. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : חורף 1988. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 34 שנים. זוהי עמדת השידור שלנו באולם הכדורסל של ראשל"צ. זיהוי הנוכחים מימין לשמאל : השדר יורם ארבל, הטכנאי ואיש הסטטיסטיקה מוטי גיא, יגאל שמעוני (מאחור), הטכנאי ואיש הסטטיסטיקה זיגי זיגל, השדר אורי לוי (חובש Headset ו-משופם), עוזר השדר אמיר בר שלום, אנוכי, והרשם דני לבנשטיין. (באדיבות הצלם אדוארדו. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 28 ו- 29 בינואר 1981. בריסל בירת בלגיה. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני יותר מ-40 שנים. זהו היכל הכדורסל של הקבוצה הבלגית "רויאל 4". מכבי ת"א מתמודדת על אדמת בלגיה במשחק כפול בגביע אירופה לאלופות בכדורסל נגד הקבוצה הסובייטית צסק"א מוסקבה. רשת הטלוויזיה הבלגית מסייעת לי להעביר בשידור ישיר את סיגנל הטלוויזיה של שני המשחקים ארצה. יורם ארבל (מימין) מאכלס את עמדת השידור שלנו בבריסל יחדיו עם המפיק הבלתי נלאה ולא רגיל שלי אמנון ברקאי (משמאל, חובש Headset ומחזיק מיקרופון). יורם ארבל לעולם לא הושאר לבד ולא נותר בודד בעמדות השידור שלנו בארץ ובחו"ל בעת השידורים הישירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : יולי 1984. אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 37 שנים. זוהי עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון האולימפי בלוס אנג'לס 84'. השדר יורם ארבל (מימין) והשדר אורי לוי (משמאל) נקבעו על ידי לשדר יחדיו כצמד את טקס הפתיחה. כאן נראים שניהם מכינים את שיעורי הבית שלהם לקראת השידור הישיר של טקס הפתיחה שהתקיים ב- 28 ביולי 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 28 באוקטובר 1981. עמדת השידור שלנו באצטדיון ר"ג בטרם שריקת הפתיחה למשחק ישראל – פורטוגל 1:4 במסגרת קדם גביע העולם של ספרד 1982 . זיהוי הנוכחים : מימין אנוכי ועוזרת ההפקה ריקי רנד – אריכא. משמאל, הטכנאי ז'אן לב ארי, שני עוזרי השדר ראובן ואמנון לנגזם (משופם), השדר יורם ארבל, עוזר השדר בני עורי, וטכנאי קול שלנו אוחז ב- Headset. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 22 ביוני 1986. מונדיאל מכסיקו 1986. עמדת השידור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית באצטדיון ה- "אצטקה" במכסיקו סיטי, כ- שעתיים בטרם שריקת הפתיחה למשחק רבע הגמר השנוי במחלוקת ארגנטינה – אנגליה 1:2. יורם ארבל (מימין) ועוזרת ההפקה שלי שמחה שיטרית (משמאל) מקבלים ממני את פקודת השידור ממקום מושבי במשרד ההפקה, התקשורת והשידורים שלי ב- IBC במכסיקו סיטי. מעולם לא השארתי את יורם ארבל לבד בעמדת השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 1990. מאיר איינשטיין ז"ל בעת מעברו מרדיו "קול ישראל" לחטיבת הספורט שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית כדי לשמש שדר ראשי במקומו של יורם ארבל שפרש לטובת ערוץ 5 בכבלים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : מאי – יוני 1986. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 35 שנים. זהו האולפן בירושלים המנווט את שידורי מונדיאל מכסיקו 86'. משמאל המגיש והמנחה אורי לוי עם הפרשן גיורא שפיגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אוגוסט 1992. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 29 שנים. התיעוד הזה נעשה בתום שידורי אולימפיאדת ברצלונה 1992. זיהוי הנוכחים בתמונה  מימין לשמאל : המגיש והמנחה באולפן המנווט בירושלים דני רוּפּ, אורי לוי, ויונתן "יוני" קנלר. מאחור מוסתר רמי ווייץ. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

היו פעם ימים אחרים. אני זוכר שבתום מבצעי השידור הממושכים שלנו מהשטח ב- חו"ל ב- 1986 , סיקור בשידורים ישירים את מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 ואת ה "מוּנְדוֹבָּאסְקֶט" אליפות העולם בכדורסל בספרד 1986, שלחו לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין מכתבי הערכה מיוחדים. במסמכים האלה צוין גם פועלם של השדר המוביל יורם ארבל והמנחה באולפן המנווט בירושלים אורי לוי (למרות שחיים יבין לא רצה אותו אולם נכפה על ידי בגלל תמיכתו של המנכ"ל אורי פורת בי). מה שהיה פעם לפני שנות דור איננו מתאים ל- 2014. ערוץ 1 היה אמור למקם את האולפן המנווט שלו על כל אנשיו ומרכיביו הפקה, צילום ENG (לפחות 2 צוותים), עיתונאות, עריכה ושידור מהשטח ב- ריו דה ז'ניירו ו/או בסאו פאולו 2014. אילו הייתי מנהל חטיבת הספורט ב-2014 הייתי מגייס לצוות הסיקור שלי במונדיאל ברזיל 2014 את מוטי קירשנבאום ז"ל  מ- ערוץ 10ז"ל ההוא. אם הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 מתגברת את עצמו בכוחות מבחוץ בשלושת השדרים יורם ארבל, מאיר איינשטיין, ונדב יעקובי וכל הגבולות והבידולים הטלוויזיוניים הוסרו ו/או התמסמסו, אז מדוע לא לגייס לשורות הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את הכתב והמְסַפֵּר מר מרדכי קירשנבאום, ו/או מישהו ברמתו. ברזיל רווייה אין סוף סיפורים ספורטיביים ואנושיים שאינם קשורים רק לכדורגל. החמצה משוועת של חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 והנהלת רשות השידור דווקא ערב היעלמותה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במתכונתה הישנה ממפת התקשורת הישראלית.

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מסמך ההערכה שכתב לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שני מבצעי השידור הממושכים שכללו עשרות שידורים ישירים ממונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בעת ההיא חיים יבין בתום מבצעי השידור מהשטח ב- חו"ל של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 וה- "מונדובאסקט" של ספרד 1986 (בהשתתפות נבחרת ישראל בכדורסל). מר יורם ארבל היה השדר המוביל שלי בשני האירועים המדוברים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

3. העיתונות הכתובה במונדיאל ברזיל 2014  

עוזי דן (הָאָרֶץ) ועמית לוונטל (ישראל היום) הבלתי נלאים חורשים את ברזיל 2014 לאורכה ורוחבה ועושים עבודה עיתונאית נפלאה ורבת עניין. אולם הם נציגים ושליחים בודדים בשטח מטעם עיתונם. מאפיל עליהם העיתון "ידיעות אחרונות" בזכות ארבעת כתביו מר עמיר פלג (כותב טוב במיוחד), מר אורי קופר, מר תומר גנור, ומר נחום ברנע. תמוה מדוע נדרש עורך מוסף הספורט הנרחב של העיתון "ידיעות אחרונות" להיעזר גם בשירותיו של אמנון אברמוביץ' (ממחזר ולא מחדש דבר גם אם הוא כותב בשפה נמלצת), כשיש לו לא רק את ארבעת העיתונאים הנזכרים לעיל, אלא גם את אריה מליניאק, ציפי שמילוביץ' בלוס אנג'לס, ונדב צנציפר בלונדון . הפוסט של אמנון אברמוביץ' "מסע בין כוכבים" כפי שהופיע ביום חמישי – 19 ביוני 2014 במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" – צפוי ולא מעניין. מיותר. את מה שהוא כותב אמרו כבר לפניו. נכון שהוא ניחן בטביעת עין חדה ונכון שהוא רב אומן בניסוח. כשאהוד ברק ביקש לשוב לפוליטיקה הזהיר אותו אמנון אברמוביץ' ברדיו גלי צה"ל רווי הכישרון בזו הלשון : "אהוד ברק יגלה שההרים יותר גבוהים בדרך חזרה…".

טקסט מסמך קטע עיתונות : 19 ביוני 2014 . העיתון "ידיעות אחרונות". הפוסט של אמנון אברמוביץ' "מסע בין כוכבים". מאמר ה- Off tube מנוסח יפה גם אם נמלץ מידי אך אין בו כל חדש. צוות העיתונאים של "ידיעות אחרונות" בברזיל 2014, עמיר פלג, אורי קופר, תומר גנור, ונחום ברנע מספק באופן משכנע את האינפורמציה מברזיל 2014. דווקא במקרה הזה קוראי העיתון הסתדרו אז מצוין ללא התוספת ההיא של אמנון אברמוביץ'. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות" והמו"ל ארנון "נוני" מוזס).

פוסט מס' 979. הועלה לאוויר בשבת-1 במאי 2021. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק , נכתב , ונערך למען מטרות רווח כספי ו/או פרסום אישי.

הערה 3 : הפוסטים שבים ומתעדכנים מעת לעת.

———————————————————————————–

פוסט חדש מס' 979 : הועלה לאוויר בשבת – 1 במאי 2021.

———————————————————————————–

פוסט מס' 979. התאחדות הכדורגל הבינלאומית (FIFA) הקלה מאוד על ערוצים 10 ו- 2 משקבעה כי חלק מכריע משעות המשחקים החשובים במונדיאל ברזיל 2014 לרבות משחקי 1/8 גמר + 1/4 גמר + 1/2 גמר + משחק הגמר ייערכו בשעת Non Prime Time ישראלית, ב- 23.00. ביקורת טלוויזיה. פוסט מס' 979. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. פוסט מס' 979 הועלה לאוויר בשבת – 1 במאי 2021. 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. עזבתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ו-מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות השידור בקיץ 2002 ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. שלוש שנים אח"כ ב- 2 במאי 2005 התעשתה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו אריאל "אריק" שרון והדיחה לאלתר את יוסף בר-אל מכהונתו הרמה כ- מנכ"ל רשות השידור. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ובפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הודח וסולק מנכ"ל רשות שידור מכהן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

1. מדידת הרייטינג ההיא לפני כ-7 שנים בערבים ובלילות של שידורי ערוץ 1, ערוץ 2, וערוץ 10 ביום שלישי – 8 ביולי 2014 וביום רביעי – 9 ביולי 2014. מונדיאל 2014 מהלל את הרייטינג של ערוץ 1.

שני השידורים הישירים של שני משחקי חצי הגמר במונדיאל ברזיל 2014 בערוץ 1 אותם שידרו יורם ארבל ודני נוימן, ביום שלישי – 8 ביולי 2014 ב- 23.00  גרמניה – ברזיל 1:7 , וביום רביעי – 9 ביולי 2014 גם כן ב- 23.00 ארגנטינה – הולנד 2:4 בבעיטות הכרעה מ- 11 מטרים לאתר תוצאת תיקו מאופסת בתום 120 דקות – הסבו מנעמי רייטינג לשידור הציבורי ברגעי חייו האחרונים במתכונתו הישנה. מדובר אומנם בשני משחקי חצי גמר אפרוריים אך במדרוג מיטבי בעבור ערוץ 1 שגרף רייטינג ממוצע של % 19.9 בין 23.00 ל- 01.00 בעת השידור הישיר של משחק חצי הגמר הראשון ברזיל – גרמניה 1:7 מבלו הוריזונטה. המשחק גבל בבדיחה והפך לקוריוז משום חד צדדיותו ובגלל פער האיכות העצום ששרר בין שתי הנבחרות גרמניה וברזיל. חולשתה ורדידותה של ברזיל ניכרה כבר מתחילת הטורניר. ברזיל היא נבחרת עגומה. קבוצת כדורגל ברמה נמוכה, צפויה, ומפוררת. נכון שגרמניה הרשיתה את הכדור שבע פעמים לתוך שערה הפרוץ של ברזיל, ואומנם ראיתי הרבה שערים במשחק הזה, אולם מי צריך הרבה שערים. דרוש כדורגל. כפי שהמשחק המגוחך שהיה רחוק מהתמודדות ספורטיבית הסתיים בתבוסה ברזילאית 1:7, הוא היה יכול להיגמר גם ב- 1:12. גרמניה הייתה קרובה לחוֹרֵר את הרשת הברזילאית לפחות עוד חמש – שש פעמים במהלך המשחק הזה. אמש (יום רביעי – 9 ביולי 2014) הגדיל ערוץ 1 לעשות לאחר שצבר בשידור הישיר של משחק חצי הגמר השני ארגנטינה – הולנד מסאו פאולו, בין 23.00 ל- 01.45, רייטינג ממוצע יפה מאוד בן % 22.6. מדובר במדרוג נאה בשעות לילה כה מאוחרות. ההתמודדות המשמימה והשבלונית בין השחקנים הארגנטיניים וההולנדיים הייתה נטולה כל הברקה ונעדרה כל אלתור. שתי הנבחרות הללו ארגנטינה והולנד משחקות משחק נוקשה, מסודר, וממושמע בו ההגנות חזקות מההתקפות. אפילו כוכבים יצירתיים וזוהרים בדרגתם של ארייאן רוֹבֶּן ההולנדי וליונל מֶסִי הארגנטיני נותרים כבויים בסוג כזה של מאבק "סגור" ומוקפד אמש. סגנון משחקה המאורגן של ארגנטינה מלמד כי אין סיכוי שגרמניה תדביר אותה במשחק הגמר ביום ראשון – 13 ביולי 2014 באותה תוצאה פנומנלית 1:7 כפי שעוללה לברזיל.

שעות שני משחקי חצי הגמר במונדיאל ברזיל 2014 ב- 23.00 שעון ישראל היטיבו עם שני הערוצים המסחריים 2 ו- 10. "מבט" של ערוץ 1 ללא מעטפת המונדיאל חוזר לממדיו הטבעיים וניגף ללא תנאי בפני מהדורות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10. שלשום ביום שלישי – 8 ביולי 2014 צבר "מבט" % 4.7 מול הישג של % 15.7 שצברה מהדורת החדשות ערוץ 10 (ערוץ הבית שלי) ו- % 30.6 שהפיקה מהדורת החדשות של ערוץ 2 . אמש ביום רביעי – 9 ביולי 2014 מצטיירת תמונה דומה. "מבט" בלעדי משחקי הכדורגל שָב לסוּרוֹ ו- מתדרדר ל- % 3.2. מהדורת החדשות של ערוץ 10 צוברת % 13.0, ומהדורת החדשות של ערוץ 2 נוסקת לגבהים חסרי פשר % 34.3. יש לערוץ 10 חברת חדשות מקצועית שמשום מה איננה מצליחה להדביק את הרייטינג של חברת החדשות של ערוץ 2.

2. יורם ארבל שקוע עד צוואר בצרות צרורות ושגיאות שידור חמורות וקשות + דני נוימן. 

הדקה ה- 75 במשחק 1/2 הגמר בסאו פאולו בין נבחרות ארגנטינה והולנד (יום רביעי – 9 ביולי 2014) תפשה שוב את יורם ארבל לא מוכן ועשתה בו שַמוֹת. יורם ארבל שאג כי ארגנטינה כבשה ש – ע – ר (!). .קירות הבית רעדו. כעבור שנייה אחת ביטל את השער ומסר לצופיו אינפורמציה בדויה כי השופט שרק לנבדל בטרם כיבוש השער. דני נוימן שמשמש זוג עיניים נוסף של יורם ארבל בעמדת השידור בסאו פאולו "שַם רֶגֶל" בפרהסיה לשַדָּר המוביל שלו, וכה שח לו : "…יורם ארבל על מה אתה מדבר, הכדור הארגנטיני פגע בכלל ברשת החיצונית וגם לא היה נבדל…". יורם ארבל משיב לו, כלהלן : "וואלה… ? אתה חושב שהכדור לא חדר לשער…?". דני נוימן מחזיר לו בביטחון : "…אני לא חושב… אני בטוח…!". דני נוימן נשמע לי כמתריס. אולי לא. ברור שהוא מוצא את עצמו לפתע בעמדת יתרון מול השַדָּר המוביל שלו. ואז יורם ארבל מתחיל להחליק ולשייף את האינפורמציה הרשלנית הכרונית שלו ואת הכישלון המחפיר של האי – זיהוי שלו, ומשתפך, כלהלן : "…מעניין דני…מהזווית שלי נראה כאילו הכדור חדר פנימה…אני כל כך רוצה שיהיה גול…אז אני מבקיע בעצמי…זה כבר קרה לי לא פעם אחת בשידורים הישירים שלי…". ואז הוא הוא מוסיף ומספר אמש לדני נוימן בעמדת השידור של שניהם בסאו פאולו סיפור לא חשוב מ- טורניר Euro 1988. מוזר מאוד שיורם ארבל ודני נוימן רואים את המשחק ארגנטינה – הולנד מאותה זווית התבוננות בעמדת השידור המשותפת שלהם, אולם בעוד האחד רואה גול…השני רואה את ההפך (!). לא גול (!). מוזר מאוד גם שאת מה שאנוכי רואה בבירור מהמוניטור שלי בביתי ברחוב אבן גבירול בצפון הישן של תל אביב, יורם ארבל לא רואה מעמדת השידור הנוחה שלו בעלת תצפית מצוינת באצטדיון בסאו פאולו. איזה שער ואיזה נבדל ואיזה נעליים. האיש חי בלה לה לנד. מדובר בסך הכל בחלטורה מתמשכת של יורם ארבל במונדיאל ברזיל 2014. אנוכי תמה מדוע הנהלת הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא מחזירה אותו כעונש מייד הביתה חזרה לישראל. מדובר ב-תצוגת נֶפֶל של שַדָּר ראשי מוביל שהגיע לחלוטין לא מוכן למונדיאל ברזיל 2014. הוא מכיר באופן מוגבל וחלקי ביותר את אובייקט השידור הענק והממושך שניצב לפניו, איננו רואה ולא מזהה לעיתים קרובות את גיבורי העלילה, ולכן גם נתפש כשדר טלוויזיה לא אמין ולא מהימן (!). נכון שבכל מיני חלקי שידור אחרים במסע הארוך לברזיל 2014 קול הבריטון שלו וניסיונו הרב בהעברת אינפורמציה מחפים על חולשותיו העיתונאיות ו- עיוורון הזיהוי, אולם בסך הכול מדובר מנקודת מבטי באכזבה מרה וחמורה רבתי. אני הכרתי יורם ארבל שונה לחלוטין כששִימֵש שַדָּר מוביל שלי במונדיאלים של ספרד 1982, מכסיקו 1986, ואיטליה 1990. לא נראים לי גם דברי החנופה שהוא מרעיף ללא הפסק בעמדות השידור על המפיק הצמוד שלו בברזיל מר מאיר בר. מאיר בר הוא במקרה גם מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ב- 2014, וגם הבוס הישיר של יורם ארבל בירושלים. בחלוף חודש ימים מאז החלו שידורי מונדיאל ברזיל 2014 יש ל- Sound ה- "תּוֹדָה" הבלתי פוסק הזה שמשמיע יורם ארבל תדירות, צליל של התרפסות. כמה כבר אפשר לשמוע את יורם ארבל לוחש דברי תודה באוזנו של מאיר בר…??? מה זה בכלל מעניין ומדוע זה חשוב…??? היום ברור שאפשר היה לעשות ולבצע את תפקיד רב האחריות של השַדָּר הראשי המוביל של ערוץ 1 במונדיאל ברזיל 2014 הרבה יותר טוב. הרבה, הרבה, הרבה יותר טוב (!).

קבוצת HBS בראשות הצרפתי מר פראנסיס טלייה (Francis Tellier) מחוללת הפקת טלוויזיה בלתי רגילה שטרם נראתה כמותה בתולדות המונדיאלים, אולם ערוץ 1 ש- אוטוטו הופך ל- ז"ל יחדיו עם השַדָּר המוביל שלו יורם ארבל רווי במלאכת הטעויות, השגיאות, והזיהויים שנמצא בברזיל 2014 הרחוקה + פרשן הנפל שלו דני נוימן ששרוי על ידו אף הוא בברזיל 2014 מעבר לים + המנהל המשותף המגוחך של שניהם מאיר בר (מנהל מחלקת הספורט) של ערוץ 1 גם הוא נוכח בברזיל 2014, שלושת הכושלים האלה נשרכים הרחק מאחור ללא שום הצדקה וללא שום נימוק הגיוני.

טקסט תמונה : יוני – יולי 1998. מונדיאל צרפת 1998. ה- IBC בפאריס . אנוכי (מימין) עם מפיק הטלוויזיה מר פראנסיס טלייה (Francis Tellier) מי ששימש ראש קבוצת הטלוויזיה הצרפתית TVRS 98 שהפיקה את סיגנל הטלוויזיה הבינלאומי במונדיאת צרפת 1998. במונדיאל ההוא שנערך בצרפת לפני 23 שנים הוא פראנסיס טלייה קנה את המוניטין הטלוויזיוני הבינלאומי הגדול שלו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

3. האולפן המנווט בירושלים את מבצע שידורי מונדיאל ברזיל 2014. 

רֶצֶף מאורעות הזמן והמלחמה שמנהלת מדינת ישראל נגד מדינת הטרור של החמאס בעזה עושים שַמוֹת באולפן הירושלמי המנווט את שידורי מונדיאל ברזיל 2014 וממסמסים את תודעתו . הם כופים עליו זמניות, אקראיות, חוסר שיטתיות, ו- ביטולים. גם משך החשיפה המוגבל והמצומצם שלו הופכים אותו לפחות ופחות רלוואנטי דווקא בשיאו של מפעל השידור היוקרתי . אם כך מדובר במוסד פרשנות שנראה כ- Filler טלוויזיוני. אולפן מנווט בלתי קונסיסטנטי – לא בהופעתו ולא במשכו על מסך הטלוויזיה, ולכן מיותר, ארכאי, ומגוחך. הפסקת המשחק בין שתי המחציות אֶמֶש בשידור הישיר ארגנטינה – הולנד יוחדה למִבְזָק חדשות בהגשת מיכל רבינוביץ' ולאין סוף פרסומות מסחריות ו- Promotions. בתומן נותרו למגיש אורי לוי 55 (חמישים וחמש) שניות בלבד כדי לסכם את אירועי המחצית הראשונה בטרם יחזיר את השידור ליורם ארבל ב-סאו פאולו ב-ברזיל. אורי לוי הוא מגיש לָחוּץ. שחקן תיאטרון קטן ולא רגוע שאיננו מסוגל להפנים את רגשותיו. רואים שהוא נסער ונרגז. בצדק. חלוקת הזמנים בהפסקה שבין שתי המחציות הופכת את אורי לוי, אבי רצון, אייל לחמן, וזאב זלצר לפיגורות טלוויזיוניות שוליות ו-בלתי נחוצות. אף על פי כן אורי לוי מנסה לעשות סדר וכמו מורה בכיתה יוצא ידי חובתו ומעניק לכל אחד בתורו את רשות השידור לכמה שניות. ובאמת כל אחד מהשלושה אומר משהו לא באמת חשוב שצריך לזכור. גם בגלל שהמשחק עצמו ארגנטינה – הולנד חסר עניין ומשעמם.

טקסט תמונה : יוני / יולי 1982. הימים ההם הזמן ההוא שחלף לפני 39 שנים. מונדיאל ספרד 1982. מדריד בירת ספרד. זהו משרד ההפקה, השידורים, והתקשורת שלנו ב- IBC במדריד. השדר בשפה הערבית סולי מניר חובש אוזניות ו- משדר Off  Tube מהמשרד תקצירי כדורגל בשפה הערבית לצופיו הערביים בישראל. קומוניקציה מופרכת מיסודה בין מוֹסֵר האינפורמציה למאזיניו וצופיו. השידור בשפה הערבית הייתה הפרדה מקצועית מלאכותית ומכוונת של מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל בין צופי הטלוויזיה היהודיים לבין הצופים הערביים במדינת ישראל. אפשר היה לחשוב שהצופים הערביים בישראל אינם מסתפקים בקולם של שלושת השדרים בשפה העברית, יורם ארבל, נסים קיוויתי, ורפי גינת. להלן זיהוי הנוכחים בתיעוד הזה משמאל לימין : השדר יורם ארבל (אז בן 40), המפיק משנה שלי אורי לוי (אז בן 30), השדר בשפה הערבית סולומון "סולי" מניר (מחזיק מיקרופון וחובש אוזניות), עוזרת ההפקה שלי עדה קרן, השדר רפי גינת (אז בן 33), ומאחור נסים מזרחי ז"ל (משוחח בטלפון). (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חוסר הרלוואנטיות של האולפן המנווט בירושלים והנחיצות שלו שבים ו-חוזרים על עצמם שוב בחלוף 45 דקות. המשחק ארגנטינה – הולנד מסתיים בתוצאת תיקו אֶפֶס בתום תשעים דקות. בסאו פאולו מתקיימת הפסקה בת חמש דקות. שחקני שתי הנבחרות נחים קמעא בטרם ההארכה. יורם ארבל מחזיר את השידור לאורי לוי בירושלים. השידור מועבר ללא כל דיון למר אמיר בר שלום ולמר אמיר איבגי המעדכנים מאשדוד את צופי הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 במתרחש בתום היום השני למלחמה. הדקות נוקפות ושחקני הולנד וארגנטינה נערכים לפתיחת ההארכה . אורי לוי הנואש מאיץ בשני ה- אָמִירִים לסיים. "אמיר" הוא קורא שוב ושוב…ועוד פעם ועוד פעם "אמיר"…אך שני ה- אָמִירִים לא עונים לו. או שהם לא שומעים אותו ו/או שאינם מקשיבים לו . הבימאי באולפן חוצה בינתיים את המסך לשניים (Split Screen). בצדו האחד עוסקים אמיר בר שלום ואמיר איבגי באשדוד בניתוח מצב המלחמה בין צה"ל לבין ארגון הטרור של החמאס והעברת נתונים ואינפורמציה לציבור. מצדו האחר נראה אורי לוי באולפן בירושלים שרוי במצוקה. מראה פניו עגום. הוא נראה מסכן ועייף, ומשדר לצופים שלו חוסר אונים. האיש מתחנן ומפציר כל הזמן בשניים להחזיר את השידור ליורם ארבל ודני נוימן בסאו פאולו. מדובר אומנם בשעת טלוויזיה מאוחרת, אחת בלילה (01.00), אף על פי כן % 22.6 מאוכלוסיית הטלוויזיה במדינת ישראל חוזה ב- סצנת טלוויזיה פתטית.

אינני יודע מי האחראי שם באחת (01.00) בלילה ברוממה בירושלים על המראֶה והאסתטיקה הפגומה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, המאפשר חשיפה כל כך מגוחכת ומבולבלת של חלון ראווה כה רשלני, רדוד, וחסר אונים של השידור הטלוויזיוני הציבורי ז"ל ההוא. תמוה.

סוף הפוסט מס' 979. הועלה לאוויר בשבת – 1 במאי 2021. פוסט מס' 979. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.