פוסט מס' 1105. טקסט מַר: הסְפִירָה הָאֲרוּכָּה לאָחוֹר הבלתי נמנעת לקְרָאת התרסקותה, התמוטטותה, סוֹפָה, ומוֹתָה הוַודָאִי הקָרֵב והוֹלֵךְ של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ז"ל ההיא החלה היכן שהוא בחודש מאי של שנת 1998. היא גססה 17 שנים ומתה ונקברה ב-חודש מאי של שנת 2017. על חורבותיה קם תאגיד השידור הציבורי "כאן 11". פוסט – מסמך "שודדי הרשות האבודה" שהתפרסם בשעתו בבלוג שלי, הקרוי, "יואש אלרואי – TV Blog", היווה כתב אישום טלוויזיוני חריף שדן באיבוד ערכים בשידור הציבורי בתקופתם של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בשנים 2005 – 2002 ו-של מנכ"ל רשות השידור ההוא יוני בן מנחם ועוזרו הקרוב הקרוב זליג רבינוביץ בשנים המדוברות ההן של 2014 – 2011. שני המנכ"לים ההם של רשות השידור יוסף בר-אל ז"ל ויוני בן מנחם יבד"ל לא השלימו את תקופות כהונותיהם ההן והודחו וסולקו ממשרתם האחראית והנכבדה ע"י ממשלות ישראל. בראש האחת ניצב אריאל "אריק" שרון ז"ל ובשנייה הבאה אחריה עמד בראש בנימין נתניהו. חלק מהמֵידָע המתפרסם בפוסט העכשווי מס' 1105 ראה אור בזמנו ב-תוכנית האקטואליה "המקור" של ערוץ 10 ז"ל ההוא בהנחייתם והובלתם של רביב דרוקר וברוך קרא. התחקירים ההם של רביב דרוקר וברוך קרא ושעסקו ב- "שודדי התיבה האבודה" חפפו במידה רבה את אותן אוסף העובדות המרות ואת אותו העניין התחקירי שביצעו אז שני העיתונאים (רציניים ויסודיים) נתי טוקר מ- TheMarker / "הָאָרֶץ", ו-רָז שכניק מ- העיתון "ידיעות אחרונות". התמוטטותה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא התחילה ב- 2011. היא נמשכה בכל עוּזָה ב-2011 (!). נפילתו של השידור הטלוויזיוני הציבורי הדלפוני והקלוקל ההוא בשנת 2011 המשיכה להתגלגל במדרון לעברי פי פחת. התרסקותו, אובדנו, מותו, וקבורתו היו רק עניין של זמן. הפוליטיזציה הנכלולית ועמה ניצני העוֹבֶש הגסים הראשונים הופיעו בגלוי עם מינויו של אורי פורת ז"ל ב- 18 באפריל 1998 למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת בנימין נתניהו (במקומו של מנכ"ל רשות השידור היוצא מוטי קירשנבאום ז"ל שכיהן בתפקיד במשך חמש שנים מ- 1993 עד 1998). ניצני העוֹבֶש הבשילו למעשי שחיתות, שוחד מסך, ונפוטיזם בשלוש שנות האֹפֶל ההן שבין 2002 ל- 2005 בתקופת שלטונו של מנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל ז"ל. בגינן של אותם מעשי השחיתות + שוחד מסך + ניהול נפוטיסטי הודח וסולק אותו יוסף בר-אל ב- 2 במאי 2005 ע"י ממשרתו הרמה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ו-סגנו אהוד אולמרט כ-שנתיים וחודש אחד לפני תום כהונתו החוקית שהייתה אמורה להסתיים ב-יוני 2007. ובכן, לפני שֵש שנים, אותם שני אנשי הטלוויזיה רביב דרוקר וברוך קרא הגישו ב-תוכנית התחקירים שלהם "המקור" בערוץ 10 ז"ל ההוא ש-שודרה ביום שלישי – 28 ביוני 2016 (פלוס השלמות ש-שודרו כהמשך ב- "המקור" ביום שלישי – 5 ביולי 2016), כתב אישום חמור (אך חלקי בלבד) נגד השידור הציבורי הקְלוֹקֵל והמושחת בתקופת המנכ"ל ההוא יוני בן מנחם שכיהן בתפקיד בשנים 2014 – 2011, ואז סולק והודח ע"י ראש הממשלה ההוא בנימין נתניהו. ובכן, אותה הַחֶרֶב הפוליטית שדקרה את מנכ"ל רשות השידור המופרך יוסף בר-אל ב-2 במאי 2005 והפילה אותו מכֵּס המַלְכוּת, נעצה את חוּדָה גם בגופו של מנכ"ל רשות השידור הכושל יוני בן מנחם ב-שנת 2014 וציוותה עליו, "לך בעקבות קודמך יוסף בר-אל". פוסט מס' 1105. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.כלליראשי

תגובות

פוסט מס' 1105. טקסט מַר: הסְפִירָה הָאֲרוּכָּה לאָחוֹר הבלתי נמנעת לקְרָאת התרסקותה, התמוטטותה, סוֹפָה, ומוֹתָה הוַודָאִי הקָרֵב והוֹלֵךְ של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ז"ל ההיא החלה היכן שהוא בחודש מאי של שנת 1998. היא גססה 17 שנים ומתה ונקברה ב-חודש מאי של שנת 2017. על חורבותיה קם תאגיד השידור הציבורי "כאן 11". פוסט – מסמך "שודדי הרשות האבודה" שהתפרסם בשעתו בבלוג שלי, הקרוי, "יואש אלרואי – TV Blog", היווה כתב אישום טלוויזיוני חריף שדן באיבוד ערכים בשידור הציבורי בתקופתם של מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל בשנים 2005 – 2002 ו-של מנכ"ל רשות השידור ההוא יוני בן מנחם ועוזרו הקרוב הקרוב זליג רבינוביץ בשנים המדוברות ההן של 2014 – 2011. שני המנכ"לים ההם של רשות השידור יוסף בר-אל ז"ל ויוני בן מנחם יבד"ל לא השלימו את תקופות כהונותיהם ההן והודחו וסולקו ממשרתם האחראית והנכבדה ע"י ממשלות ישראל. בראש האחת ניצב אריאל "אריק" שרון ז"ל ובשנייה הבאה אחריה עמד בראש בנימין נתניהו. חלק מהמֵידָע המתפרסם בפוסט העכשווי מס' 1105 ראה אור בזמנו ב-תוכנית האקטואליה "המקור" של ערוץ 10 ז"ל ההוא בהנחייתם והובלתם של רביב דרוקר וברוך קרא. התחקירים ההם של רביב דרוקר וברוך קרא ושעסקו ב- "שודדי התיבה האבודה" חפפו במידה רבה את אותן אוסף העובדות המרות ואת אותו העניין התחקירי שביצעו אז שני העיתונאים (רציניים ויסודיים) נתי טוקר מ- TheMarker / "הָאָרֶץ", ו-רָז שכניק מ- העיתון "ידיעות אחרונות". התמוטטותה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לא התחילה ב- 2011. היא נמשכה בכל עוּזָה ב-2011 (!). נפילתו של השידור הטלוויזיוני הציבורי הדלפוני והקלוקל ההוא בשנת 2011 המשיכה להתגלגל במדרון לעברי פי פחת. התרסקותו, אובדנו, מותו, וקבורתו היו רק עניין של זמן. הפוליטיזציה הנכלולית ועמה ניצני העוֹבֶש הגסים הראשונים הופיעו בגלוי עם מינויו של אורי פורת ז"ל ב- 18 באפריל 1998 למנכ"ל רשות השידור ע"י ממשלת בנימין נתניהו (במקומו של מנכ"ל רשות השידור היוצא מוטי קירשנבאום ז"ל שכיהן בתפקיד במשך חמש שנים מ- 1993 עד 1998). ניצני העוֹבֶש הבשילו למעשי שחיתות, שוחד מסך, ונפוטיזם בשלוש שנות האֹפֶל ההן שבין 2002 ל- 2005 בתקופת שלטונו של מנכ"ל רשות השידור ההוא יוסף בר-אל ז"ל. בגינן של אותם מעשי השחיתות + שוחד מסך + ניהול נפוטיסטי הודח וסולק אותו יוסף בר-אל ב- 2 במאי 2005 ע"י ממשרתו הרמה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ו-סגנו אהוד אולמרט כ-שנתיים וחודש אחד לפני תום כהונתו החוקית שהייתה אמורה להסתיים ב-יוני 2007. ובכן, לפני שֵש שנים, אותם שני אנשי הטלוויזיה רביב דרוקר וברוך קרא הגישו ב-תוכנית התחקירים שלהם "המקור" בערוץ 10 ז"ל ההוא ש-שודרה ביום שלישי – 28 ביוני 2016 (פלוס השלמות ש-שודרו כהמשך ב- "המקור" ביום שלישי – 5 ביולי 2016), כתב אישום חמור (אך חלקי בלבד) נגד השידור הציבורי הקְלוֹקֵל והמושחת בתקופת המנכ"ל ההוא יוני בן מנחם שכיהן בתפקיד בשנים 2014 – 2011, ואז סולק והודח ע"י ראש הממשלה ההוא בנימין נתניהו. ובכן, אותה הַחֶרֶב הפוליטית שדקרה את מנכ"ל רשות השידור המופרך יוסף בר-אל ב-2 במאי 2005 והפילה אותו מכֵּס המַלְכוּת, נעצה את חוּדָה גם בגופו של מנכ"ל רשות השידור הכושל יוני בן מנחם ב-שנת 2014 וציוותה עליו, "לך בעקבות קודמך יוסף בר-אל". פוסט מס' 1105. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>