[2]  ראה נספח : פקודת המבצע / ספר השידור-  מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978.

הבה אשוב אם כן לסיקור הפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978 שבינתיים צָצָה שם צָרָה חדשה ומעצבנת. שני האנשים המובילים בוועד ההנדסה יאיר שרף ומוריס ברוך נבחרו להיות הטכנאים שלי בצוות השידור של מונדיאל ארגנטינה 1978. שניהם אמורים היו לטוס עמי לשָם . בהיותם ראשי וועד ביקשו תוספת שכר לעבודת הלילה של הטכנאים בעקבות השידורים המאוחרים של משחקי נבחרת ארגנטינה, שתוכננו להימשך מחצוֹת עד שתיים לפנות בוקר . שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית הסתיימו בימים ההם בדיוק בחצוֹת הליל. וועד הטכנאים הודיע לארנון צוקרמן חד וחלק שלא ישדר את "ששת משחקי ארגנטינה" (שלושה בסיבוב הראשון ושלושה בסיבוב השני) ללא תוספת שכר מתאימה בגלל שידורי הלילה המאוחרים. הוועדה המארגנת הארגנטינאית הועידה את משחקי הנבחרת הלאומית שלה לשבע בערב שעון ארגנטינה (חצות שעון ישראל) מטעמי רייטינג טלוויזיוני מקומי. טכנאי חטיבת ההנדסה בטלוויזיה הישראלית הציבורית בעלי כוח עצום ברשת השידור המונופוליסטית גם מפני שנהנו מתמיכה גורפת של ההסתדרות , דרשו פיצוי כספי בגין עבודה בשעות הקטנות של הלילה.

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן שאל אותי אם אני מסכים ומוכן להחליף את משחקי נבחרת ארגנטינה בשידורים אחרים מוקדמים יותר. הודעתי לו חד משמעית : "…ארנון, אין בדעתי לשנות דָבָר, מאחר ונבחרת ארגנטינה היא "סיפור ענק" בביתה, ו-מועמדת כמעט וודאית לזכות במונדיאל ובגביע העולם, ו- וודאי להעפיל למשחק הגמר עצמו…", והוספתי, "…תוכנית השידורים הישירים שלי שאתה אישרת כוללת 21 משחקים. שליש מתוכם, כשבעה הם בהשתתפות ארגנטינה במידה ותעפיל לגמר. משחקי ארגנטינה מהווים פרק נכבד בלוח השידורים הישירים שקבעתי. איננו טסים רחוק כל כך רק כדי לשָדֵר נבחרות לא מעניינות כמו איראן או טוּניס…" , והוספתי עוד, "…כלכל את צעדיך בתבונה מול וועד ההנדסה המיליטאנטי כדי שלא יקרה פה אסון שידור…אל תוותר…".  ארנון צוקרמן קיבל את חוות דעתי. השתררה אי וודאות. היינו אמורים לטוס ביום שלישי – 23.5.1978 לארגנטינה הרחוקה, אך ביטלתי את הטיסה של כל הצוות באישורו של מנהל הטלוויזיה. היה ברור לי כי ללא ששת השידורים הישירים של משחקי נבחרת ארגנטינה אין טעם בכלל לקיים את הפקת מונדיאל 1978 היקרה. פעם באחד מסכסוכי העבודה הרבים שפרצו חדשים לבקרים בין ההנהלה לעובדים, איים יאיר שרף יו"ר ועד הטכנאים בחטיבת ההנדסה לעצור בערב את מכונות ה- VTR (ראשי תיבות של Video Tape Recording) בעת שידור התוכניות "באוויר" לצופי הטלוויזיה המונופוליסטית. הדבר הועבר לידיעתו של מנהל הטלוויזיה. ארנון צוקרמן זינק כנשוך נחש מכֵּס המנהל שלו בלשכה בקומה השלישית וטס קומה אחת למטה לחב"מ (חדר בקרה מיוחד שכונה באנגלית Master control ) בה שכנו מכונות ה- VTR עליהן הורכבו הטייפים הכבדים בעלי הרצועה המגנטית ברוחב של שני אינטשים ומהן שודרו תמונות ה- Video. הוא פקד בקול הבַּס – בַּרִיטוֹן שלוֹ ובסגנון דיבורו האיטי על יָאִיר שָרְף : "…אל תעז לגעת במכונות השידור. ה- VTR הוא מחוץ לתחום עבורך…". יָאִיר שָרְף ענה לו מייד : "…ארנון צוקרמן, אבל אתה היית זה שאמר כי צריך וועד חזק כדי להגן על זכויות העובדים…". ארנון צוקרמן לא התבלבל וירה לעברו של יָאִיר שָרְף סלוגן שלא יישכח על ידי : "…וועד עובדים כן – ברדק לא…(!)". שהיתי במאסטר באותה שעה והייתי עֵד לחילופי הדברים. חלפו מאז 42 שנים והציווי, האבחנה, והסלוגן שהגה מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוא באמת בלתי נשכח עבורי. ארנון צוקרמן היה מנהיג שידור חכם ואחד האנשים הדגולים בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים. בסופו של דבר הוא התנהג בנבונות, הלך לקראת הטכנאים ומנע התלקחויות שהיו מנת חלקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית כמה שנים מאוחר יותר. בשלושה ימים רווי מתח שבהם נעה המטוטלת מצד לצד נקבע לבסוף שטכנאי חטיבת ההנדסה ישדרו את כל "ששת משחקי ארגנטינה" תמורת תוספת שכר, וכי צֶוֶות השידור בראשותי יטוס למדינת היעד ארגנטינה ביום שישי – 26 במאי 1978.

בראשית מאי 1978 חיברתי את פקודת המבצע / ספר השידורים המסבירה ומדריכה את עובדי הטלוויזיה, אנשי RTI, אנשי "בֶּזֶק" בתחנת התקשורת ללוויינים בעמק האלה ובראשם גָבְרִיאֵל "גָבִּי" שֶקֶל ויִצְחָק נַגֶל כיצד תכסה מחלקת הספורט את המשחקים. פקודת המבצע המשתרעת על פני 88 עמודים העניקה עדיפות לשַדָּר דן שילון הוותיק על פני יורם ארבל הטירון ושמה דגש על הטכנולוגיה והתפישה הטכנית של שידורי הטלוויזיה המתבצעים בקצה השני של כדור הארץ הרחק מגבולה של ישראל, בארגנטינה שביבשת דרום אמריקה. ארגנטינה רכשה מוניטין בתחום הכדורגל אך לא הצטיינה בתעשיית הטלוויזיה. פקודת המבצע נשענה על זהירות מרבית תוך מתן תשומת לב לביטחון הטכנולוגי של שידורי הטלוויזיה, תמונה וקול, העושים כברת דרך ארוכה רווית מהמורות וצמתים טכניים. פקודת המבצע מפרטת בדיוק רב את תהליכי התקשורת הטכנולוגית של העברת תמונת ה- Video ותפעול קווי שידור 4w (קו שידור ארבע גידי) מששת (6) האצטדיונים הפרושים בחמש ערים ברחבי מדינת ארגנטינה הענקית ארגנטינה : ריבר פלייט ו-סארספילד בעיר הבירה בואנוס איירס, רוסריו, קורדובה, מנדוסה, ו- מאר דל פלאטה ו- IBC (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) הממוקם בבואנוס איירס והעברתם בצורה נקייה וללא תקלות לאולפני הטלוויזיה שלנו בירושלים. וכן, את ההיערכות וקביעת נהלי חירום מדוקדקים כיצד להתגבר על תקלות אפשריות בעת השידורים הטלוויזיוניים הישירים של מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית המתבצעים ממרחק גיאוגראפי עצום על פני הגלובוס. חשיבות עצומה הענקתי לפתרון מיידי של בעיית תקשורת הלוויינים המוגבלת בין ארגנטינה לאירופה ובין תחנת הקרקע ללוויינים של ארגנטינה ב- בַּאלְקָארְסֶה (Balcarce) לבין תחנת הקרקע ללוויינים שלנו בעמק האלה. ללא תקשורת לוויינים איתנה ההפקה המרוחקת הזאת הייתה שווה כקליפת השום. חלפו מאז יותר משנות דור. ליתר דיוק 42 שנים בעת כתיבת פוסט מס' 923 בתאריך 14 באוקטובר 2020 המעניק היטב תחושה של פרספקטיבה רחבה של זמן. גם היום מרום גילי 83, אני יודע שצדקתי בפילוסופיית הניהול שלי והובלת מבצע השידורים הישירים ההוא מארגנטינה 78' הרחוקה. לא קיימת עיתונאות טלוויזיונית ללא טכנולוגיה טלוויזיונית חדשנית ומיידית. אתה יכול להיות גאון הפקה אך אם אין לך לווייני תקשורת שיישאו עמם את סיגנלי השידורים מארגנטינה למדינת ישראל – אתה אבוד וכל העסק לא שווה פרוטה.

חלפו יותר מ- 44 שנים מאז חיברתי את פקודת המבצע / ספר השידורים ההוא של שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978, אולם היא נשמרה בשלמותה. כמה חלקים חיוניים שלה בלוויית הערות יומן מסע שלי הנוגעות לניווט הטלוויזיוני של המבצע הארוך והמורכב, מובאים בעמודים הבאים, ומוכיחים עד כמה עבודת ההפקה הזאת הייתה מורכבת ומסובכת מההיבט טכנולוגיית הלוויינים שלה. צריך להבין כי שני הלוויינים האטלנטיים שנשאו במעמס העיקרי של הפצת 38 סיגנלי השידורים הישירים של 38 במשחקים במונדיאל ארגנטינה לרחבי תבל, ה- Primary וה- Major נשאו עליהם כל אחד רק שני טרנספונדרים בעלי פס רחב של שידור טלוויזיה לעומת נשיאה של כ- 15000 (חמישה עשר אלף) קווי טלפון בינלאומיים. הביקוש הטלוויזיוני – לווייני תמיד היה גדול מההיצע ולכן גם השימוש בו היה יקר (אז). 1500 דולר עבור 10 הדקות הראשונות ועוד תוספת של 45 דולר עבור כל דקה נוספת.

טקסט מסמך : מאי 1978. תוכן העניינים של פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978 כפי שהגיתי, כתבתי, ו-חיברתי לקראת יציאתנו למבצע טלוויזיה מרוחק מאוד מגבולות המדינה. צריך לזכור שב- 1978 הייתה תקשורת הלוויינים הבינלאומית שלנו במצב ירוד. בעמק האלה הייתה מוצבת רק אנטנה – צלחת אחת שהייתה מחוברת ל- לוויין ה- Primary האטלנטי. זה היה מעט מאוד עבורנו. הביקוש והצרכים העיתונאיים – טלוויזיוניים שלנו (של כלל הטלוויזיה הישראלית הציבורית, לא רק שידורי הספורט מהעולם) היו הרבה יותר גדולים מאשר חברת "בֶּזֶק" הייתה יכולה להציע ולספק לנו ב- 1978. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מאי 1978. תפוצה של פקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הפוסט מציג לקוראיו חלק מפקודת המבצע / ספר השידורים של מונדיאל ארגנטינה 1978 שכתבתי וחיברתי , והמפרטת את המורכבות והמסובכות של ההפקה מההיבטים הטכנולוגיים והלוגיסטיים וכפועל יוצא גם של הפקת התוכן. מבצע שידורי הטלוויזיה הישירים של 21 משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 מארגנטינה לירושלים לרבות הקלטת 17 משחקים נוספים היה המרוחק ביותר שידעה הטלוויזיה הישראלית עד אז מעולם . המבצע צלח גם הודות לנדיבות ליבם של גב' מנואלה פורטאדו מנהלת ה- Eurovision office של הטלוויזיה הפורטוגלית RTP בליסבון , של מר אמאורי דאומאס מנכ"ל OTI (איגוד השידור של מדינות מרכז ודרום אמריקה שמקום מושבו במכסיקו סיטי) , ושל מר מאסימו גארפינקל יהודי – ציוני חם מנהל ENTEL גוף התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה. ללא הסיוע הנדיב והאוהד שלהם בצד הענקת התנאים הטכנולוגיים ההכרחיים להעברת סיגנל השידורים מבואנוס איירס הרחוקה לירושלים לא הייתי יכול להפיק את שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 1978 עבור משלם האגרה הישראלי.

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978. זהו מהנדס התקשורת הבינלאומית של ENTEL  היהודי – ארגנטיני מאסימו גארפינקל ז"ל יהודי – ציוני חם (הייתה לו משפחה בקיבוץ אלומות) היקר, הֶאָהוּב, הֶאָהוּד, האדיב, הנבון, והמקצוען בעל ידע עצום בתחום. איש יקר בלתי נשכח לעולם עבורי מתועד על גדות הריבר פלייט ב-בואנוס איירס. (באדיבות משפחת גארפינקל בבואנוס איירס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בתום הצלחת הפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 וחזרתי מבואנוס איירס לירושלים, הפקתי לקחים רבים בתחום ההפקות ושידורי הטלוויזיה הבינלאומיים המורכבים והמסובכים בחו"ל לקראת העתיד לבוא. בעיקר אלה המרוחקים מגבולות המדינה. הפקת הלקחים הזאת והאמון הרב שרחשו לי המנכ"לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה הישראלית הציבורית לדורותיהם סייעה לי להפיק היטב בחלוף עשור את שידורי הטלוויזיה של אולימפיאדת סיאול 1988. אף היא התרחשה בקצה השני של העולם מרוחקת מגבולות המדינה אולם תקשורת הלוויינים הבינלאומית השתפרה לאין ערוך לעומת מונדיאל ארגנטינה 1978 ואליפות אירופה בכדורסל – איטליה 1979. מערכת התקשורת הלוויינית של ה- EBU באמצעות לוויין ה- ECS (בנוסף על COMSAT) העניקה לי ב- 1988 לא רק אופציות חדשות (היו ברי חלום בלבד ב- 1978 ו- 1979) אלא נתנה לי ביטחון שידור ומעט שערות לבנות. ואומנם  שידרנו בתקופה של 16 ימים אולימפיים מבירת דרום קוריאה סיאול (Seoul) לאולפנים שלנו בירושלים סך של 132 (מאה שלושים ושתיים) שעות שידורים ישירים ללא כל שגיאה. ממוצע של 8.25 (שמונה שעות ורבע) מידי יממה. ברור שמבצע השידורים של סיאול 1988 זכה להערכה עצומה מקיר לקיר בציבור וגם בתוככי שורות רשות השידור והטלוויזיה ישראלית הציבורית. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית צעדה קדימה במשעול הנכון.

טקסט מסמך : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים האולימפיים המורכב, הארוך, והמסובך של סיאול (בירת דרום קוריאה) 1988. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 באוקטובר 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן, בתום מבצע השידורים של אולימפיאדת סיאול 1988. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אני שב ומציג חלק ממסמכי פקודת המבצע / ספר השידורים המפורט של מונדיאל ארגנטינה 1978 שכתבתי וחיברתי בטרם טיסתנו לארגנטינה.

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978. הסבר אודות הקשר השוטף בין משרד ההפקה והתקשורת של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- בואנוס איירס בראשותי עם משרד חטיבת הספורט בירושלים בראשות העורך רמי ווייץ. (מתוך פקודת מבצע / ספר השידורים שכתבתי וחיברתי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978. הסבר ופירוט תקשורת לוויינים בין ארגנטינה לישראל . (מתוך פקודת מבצע / ספר שידורים שכתבתי וחיברתי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978. אולפן גביע העולם בירושלים בהגשת עודד בן עמי ויאיר שטרן והפרשנים מרדכי שפיגלר ואמציה לבקוביץ' הוא המנווט את שידורי אליפות העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978. (מתוך פקודת מבצע / ספר השידורים שכתבתי וחיברתי לקראת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל ארגנטינה 1978. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אף על פי כן ולמרות שפקודת המבצע של מונדיאל ארגנטינה 1978הייתה כתובה, יצאנו לדרך ארוכה מישראל לארגנטינה 78' מבלי ששידורי אליפות העולם בכדורגל עדיין מובטחים לצופי הטלוויזיה בישראל. ניתן היה להתיר  את הקשרים הסבוכים ולפרק את מוקשי השידור רק ב- בואנוס איירס עצמה. זה היה סיכון מחושב שארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית לקח על עצמו מפני שסמך עלי. רק שנינו ידענו שלא כל המוקשים בדרך זרועת המהמורות הזאת פורקו. הציבור איננו מודע (בצדק) לנתיב טכנולוגי ולוגיסטי כל כך סבוך ומלא מהמורות בו צעדתי עם פיקודיי. סלע המחלוקת רווי דינמיט היה נעוץ בהחלטה סופית של הקבוצה המבצעית המיוחדת של איגוד השידור האירופי (EBU Operation Group – Argentina 78) לשדר את כל 38 המשחקים של הטורניר על לוויין התקשורת האטלנטי ה- Major. לרוע המזל ובשל התפתחות טכנולוגית איטית של "בֶּזֶק" תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים של מדינת ישראל בעמק האלה כלל לא הייתה מקושרת אליו. הדרך היחידה לפתור בעיות מהסוג הזה היא להיות נוכח בשטח, בארגנטינה. אי אפשר להתיר בעיות ולפרק סוגיות כל כך מורכבות מהמשרד בירושלים. הטיסה עם צוות השידור שלי מנתב"ג ל- בואנוס איירס הייתה כמו מסע לקצה העולם. היה לנו Over night בפרנקפורט בגרמניה. משם טסנו למדריד, המשכנו לברזיל, ערכנו חנייה קצרה בריו דה ז'אניירו לצורך התרעננות, ואח"כ הנחיתה בבואנוס איירס. 38 שעות לקח לנו להגיע לבואנוס איירס מנתב"ג. כעבור שעות ספורות כבר הייתי בעבודה יחד עם חבריי במרכז השידורים הבינלאומי (IBC) החדש שהקימה הטלוויזיה הארגנטינית באזור פִיגוּארוֹאָה אַלְקוֹרְטָה  (Figueroa Alcorta) בבואנוס איירס. אני מוצא בעבודת התחקיר את יומן המסע של ההפקה הרחוקה בבואנוס איירס בטרם תחילת המשחקים.

טקסט מסמך : 29  במאי 1978. מונדיאל ארגנטינה 1978. דף מיוֹמָן המסע של ההפקה בבואנוס איירס וההיערכות של צוותי השידורים שלנו בטרם תחילת המשחקים כפי שרשמתי לעצמי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : הכרזה הרשמית של טורניר גמר גביע העולם בכדורגל – ארגנטינה 1978. הגרפיקה הארגנטינית משלבת את שמחת הניצחון במשחק הכדורגל עם תחילת עידן המחשבים. (באדיבות FIFA  ו- 7 ATC ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביצועיה של ה- Host broadcaster רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC. לא היה ניתן עבורי כמפקד הפרויקט להעביר את שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית של מונדיאל ארגנטינה 78' מבואנוס איירס לאולפן בירושלים, ללא סיועם הנדיב, המקצועי, והיעיל של היהודי – ארגנטיני מאכסימו גארפינקל ז"ל, המכסיקני אמאורי דאומאס מזכ"ל OTI (איגוד השידור של מדינות דרום ומרכז אמריקה), וגב' מנואלה פורטאדו הפורטוגלית מנהלת משרד ה- EBU של הטלוויזיה הפורטוגלית RTP שהייתה חברה מלאה ופעילה ב- EBU. פילוסופיית העברת השידורים של ה- EBU מארגנטינה 78' לאירופה פוגעת קשה ביכולת מבצע הכיסוי והשידור של טלוויזיה הישראלית הציבורית (חברה מלאה ופעילה באיגוד השידור האירופי). המנהלים שלי כלהלן בתקופת מבצע השידורים הישירים הסבוך, המורכב מאוד, והמרוחק של מונדיאל ארגנטינה 1978, היו : ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית, חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית, ואלכס גלעדי מנהל חטיבת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית.

רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC ששימשה Host broadcaster  בינלאומי של שידורי המונדיאל  שידרה ב- 1978 בשָחוֹר/לָבָן. כמו הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מצאתי שם תפישת  שידור מיושנת , טכנולוגיה רעועה, ושידורי חדשות בליווי מוסיקה. משהו שהזכיר את סגנון הקרנת יומני "כרמל", ו- "הרצליה" בבתי הקולנוע שלנו בעידן טרום הטלוויזיה במדינת ישראל. הטלוויזיה הארגנטינית הייתה רשת שידור פוליטית שצייתה ציות עִיוֵור לשלטון החונטה הצבאית בראשותו של נשיא המדינה חוֹרְחֶה רְפָאֵל וִוידֶלָה (Jeorge Rafael Videla). למבקר מבחוץ נראה היה שהחיים בבואנוס איירס בירת ארגנטינה עיר מדהימה בגודלה ויפהפייה, מתנהלים על מי מנוחות . ברחובות פְלוֹרִידָה ו- לָאבָאזֶ'ה ששכנו ליד אזור המגורים שלנו במלון פלאזה" באזור סַן מרטין של העיר פרחו החיים 24 שעות ביממה. סעדתי פעם ארוחת ערב מאוחרת ברחוב פלורידה יחד עם המפיק – בימאי ואיש הטלוויזיה הגרמני הורסט זייפארט . כל החנויות ברחוב שקקו חיים והיו פתוחות עשרים וארבע שעות ביממה. המוני אנשים הסתובבו בשדרות קוריינטס . הם קנו בשתיים, שלוש, וארבע לפנות בוקר בגדים, ספרים, מצרכי מזון , ומה לא. בשלוש לפנות בוקר עמדו אזרחי בואנוס איירס בתור להצגות הקולנוע. מחזה הזוי כמעט . הרי רוב בני האדם חולמים בשעות האלה את חלומותיהם הנעימים ביותר. מרכז ברודווי בלֵב מנהטן בניו יורק נראה שומם בהשוואה ללֵב אזור סַאן מרטין של בואנוס איירס. בואנוס איירס אימצה את סיסמתה של תל אביב, "עיר ללא הפסקה" (!).

מתחת לפני השטח הייתה התמונה שונה . אנחנו לא היינו מודעים אז בביקורנו הקצר ב- 1978 בארגנטינה למעשי הזוועה של השלטון הצבאי נגד אזרחי המדינה. אירוח המשחקים במדינה הענקית הסבו הפסדים ענקיים של כ- 750.000000 (שבע מאות וחמישים מיליון) דולר לממשלת ארגנטינה, אך החונטה הצבאית ראתה בהם מבצע לאומי פופולארי שאמור לשרת את מטרותיה ולהביא להזדהות של כל שורות העם הארגנטיני עם שליטיו. נבחרת הכדורגל הלאומית של ארגנטינה הייתה אהובה מאוד על העם. הכדורגל בארגנטינה הוא דת והשחקנים  אלילים. הזדהות האומה עם שחקניו של המאמן הלאומי סזאר לואיס מנוטי הייתה טוטאלית ואפפה את כל שדרות החברה הארגנטינית . קשה להאמין לאיזו הערצה זוכים השחקנים. הייתי שם וראיתי זאת במו עיניי מקרוב.

טקסט תמונה : זהו סזאר לואיס מנוטי (Cesar Luis Menotti) אז מאמנה בן ה- 35  של נבחרת ארגנטינה ב- מונדיאל 1978. הוא היה הרבה יותר ממאמן. הוא היה מנהיג. היה לו רק חיסרון אחד, הוא עישן כמויות אדירות של סיגריות בשרשרת. (7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

לפני 44 שנים. טכנולוגיה טלוויזיונית במונדיאל ארגנטינה 1978 וטכנולוגיית השימוש בלווייני התקשורת, והבאת סיגנלי השידורים הישירים מששת ה-אצטדיונים בארגנטינה ל-Master control שלנו של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים .

בשנת 1975 החלו ההכנות וההיערכות המעשית של רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7 ATC שנועדו לתת פתרון כיצד לכסות את טורניר גמר גביע העולם בכדורגל בצורה הטובה ביותר. הוחלט בדרג ממשלתי עליון לבנות בבואנוס איירס מרכז טלוויזיה בינלאומי חדיש בצבע שיפיק וישדר לעולם, ויפעל בנפרד ממרכז הטלוויזיה היָשָן ששידֵר עדיין בשחור / לבן. ההפקה הבינלאומית נתפשה כמשימה לאומית. ארגנטינה נדרשה לעמוד בסטנדרט שידור בינלאומי שהציבו זה מכבר שתי רשתות הטלוויזיה הממלכתיות הגרמניות ARD ו- ZDF בהפקת מונדיאל 1974 ואולימפיאדת מינכן 1972. משימה כלל לא פשוטה עבור הארגנטינאים . ארגנטינה קיבלה סיוע טלוויזיוני ענק בן 350.000000 (שלוש מאות וחמישים מיליון) דולר מממשלת מערב גרמניה. מומחי ומהנדסי הטלוויזיה הגרמניים של רשתות ARD ו- ZDF, עזרו להקים בשדרת פיגורואה אלקורטה (Figueroa Alcorta) בבואנוס איירס מרכז שידורי טלוויזיה מודרני יפהפה המשדר ב-שיטת הצבע הטלוויזיונית 625 PAL B, שיטת הצֶבַע הטלוויזיונית הגרמנית הטכנולוגית, המתקדמת, והמדויקת (Phase Alternation each Line). זוהי שיטת שידורי טלוויזיה בעלת האיכות החדה והברורה ביותר שהייתה נהוגה כבר אז במרבית מדינות אירופה וגם בישראל. בשיטת שידור זאת קיימים 625 קווי סריקה ו- 25 פריימים בשנייה. שיטת 625 PAL הייתה טובה יותר משיטת הצבע הצרפתית 625 SECAM ולבטח טובה יותר משיטת הצבע האמריקנית 525 NTSC . מרכז הטלוויזיה הארגנטינית ברחוב פיגוארואה אלקורטה נחשב לאחד החדישים והמצוינים מסוגו בתבל. הורסט זייפארט הבימאי הראשי של אולימפיאדת מינכן 1972 היה זה שלימד והעביר לבימאי ניידות השידור הארגנטיניות השתלמות מקצועית רחבה. תורה שדנה בעקרונות הבימוי והכיסוי הטלוויזיוני של משחקי הכדורגל הנהוגים באירופה.

מונדיאל ארגנטינה 1978 תוכנן להתחיל ביום חמישי – 1 ביוני 1978 ולהסתיים ביום ראשון – 25 ביוני 1978. לטורניר הגמר העפילו 16 נבחרות. שיטת המשחקים בשלב השני הייתה בדיוק כמו במונדיאל הקודם ארבע שנים קודם לכן במערב גרמניה ב- 1974 . כמו בעבר הן הוגרלו לארבעה בתים מוקדמים, בהם המשחקים נערכים בשיטת ליגה בת סיבוב אחד . זה היה שיבוצן בבתים המוקדמים.

בית א'                            בית ב'                           בית ג'                         בית ד'

ארגנטינה                    מערב גרמניה                   ברזיל                          הולנד

                               (אלופת העולם מ- 1974)                                    (הפיינליסטית מ- 1974)

איטליה                             פולין                          אוסטריה                      פרו

צרפת                               טוניס                          ספרד                         סקוטלנד

הונגריה                           מכסיקו                         שוודיה                        איראן

הוועדה המארגנת המקומית ו- FIFA קבעו ששתי הראשונות בבתים א' ו- ג' ושתי השניות בבתים ב' ו- ד' יוצרות בית A חדש, ושתי הראשונות בבתים ב' ו- ד' יחד עם השניות בבתים א' ו- ג', יוצרות בית B חדש. לשלב השני בבית A העפילו איטליה, אוסטריה, גרמניה המערבית והולנד העפילו לבית A, ונבחרות פולין, פרו, ארגנטינה וברזיל נכנסו לבית B. גם כאן התקיימו המשחקים בשיטה של ליגה בת סיבוב אחד, והמדורגות ראשונות בכל בית העפילו למשחק הגמר. כזכור היו אלה נבחרות ארגנטינה והולנד. היה חשוב לי להסביר את שיטת המשחקים למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן. שלב הכרחי בבניית לוח השידורים ותכנון כמות המשחקים המועמדים לשידור ישיר. בארגנטינה נערכו 38 משחקים כמו במונדיאל הקודם שנערך במערב גרמניה ב- 1974. שיטת ארגון המפעל הייתה דומה והוועדה המארגנת המקומית פיזרה אותם בחמש ערים ושישה אִצטדיונים. בואנוס איירס (היו לה שני אצטדיונים גדולים , ריבר פלייט ו- וֶולֶז סארספילד), מאר דל פלאטה, רוסריו, קורדובה, ו-מנדוסה. חמֵש שעות הפרידו בין שעון ישראל לבין שעון ארגנטינה. כלומר, אם שעון ישראל הצביע על השעה 12.00 הרי שבארגנטינה הראו המחוגים את השעה 07.00. נקבעו שלושה זמנים מרכזיים בהם יתקיימו המשחקים. 13.45 שעון ארגנטינה (18.45 שעון ישראל). הזמן השני הראשי נקבע ל- 16.45 שעון ארגנטינה (21.45 שעון ישראל). בשעה הזאת התקיימו תמיד שני משחקים במקביל. הזמן השלישי נקבע כאמור ל- 19.15 שעון ארגנטינה ( 00.15 שעון ישראל), בו התקיים רק משחק בודד ותמיד בהשתתפות ארגנטינה. כל ששת משחקי ארגנטינה בשלב הראשון והשני של האליפות נקבעו להתחיל בשבע ורבע בערב שעון מקומי. חצות ורבע על פי שעון ישראל. ארגנטינה היא מדינה שבה הכדורגל הוא סוג של דת. האומה הארגנטינית מעריצה וסוגדת לאלילי הכדורגל שלה. הייתי שם וראיתי זאת מקרוב. משחק ערב בודד של המדינה המארחת ארגנטינה נותק משאר המשחקים ע"י הוועדה המארגנת המקומית, והיה אמור לגרוף צפיית שיא בארגנטינה ועִמה רייטינג חסר תקדים והכנסות מפרסומות. להפרדה הייתה מטרה נוספת . שלטון ה- "חונטה" הצבאית הארגנטינית בראשותו של חורחה רפאל ווידלה (Jorje Raphael Videla) ביקשה למַקֵד את תשומת לב האומה כולה בנבחרת הכדורגל הלאומית באמצעות מסך הטלוויזיה ובכך להסיט אותה מדאגות אחרות .

מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן התיר לי לשדר ישיר לישראל 21 משחקים, לרבות שלושת המשחקים הליליים של ארגנטינה בשלב המוקדם, ולהקליט את 17 הנוספים בירושלים. ערוץ הטלוויזיה הארגנטינית ATC 7 נמנע מעריכת תקצירים יומיים של המשחקים . ארבע שעות אחרי נחיתת המטוס שהביא אותי ואת צוות השידור שלי לבואנוס איירס היפה היינו כבר כולנו בעבודה. רכב ההפקה ששכרתי הסיע אותנו לרגע למלון שלנו PLAZA באזור סאן מרטין כדי לעשות את ה- Check in הנדרש ומשם נסענו ישירות ל- IBC מרכז השידורים הבינלאומי החדש בצבע בפיגורואה אלקורטה. הטלוויזיה הארגנטינית המיושנת כמעט בכל פרמטר אפשרי שידרה עד אז בשחור / לבן. לִבּי היה כבד עלי. הייתי מוטרד מאוד מבעיות התקשורת הלוויינית הבינלאומית המוגבלת שלנו שטרם נפתרו. ה- EBU (איגוד השידור האירופי) מיסד כאמור פילוסופיית שידור מארגנטינה שפגעה קשות בטלוויזיה הישראלית בשעה שהחליט לנַתֵּב את כל 38 השידורים הישירים רק ללוויין ה- Major האטלנטי שלרוע מזלי תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה כלל לא הייתה מחוברת אליו. אנחנו היינו מקושרים כידוע רק ללוויין האטלנטי ה- Primary בלבד. עלויות השימוש בלווייני התקשורת הבינלאומית מארגנטינה היו יקרות. תמורת עֶשֶר הדקות הראשונות שולם סכום של 1500 דולר (אלף וחמש מאות) ובעבור כל דקה נוספת 45 (ארבעים וחמישה) דולר. הסכומים המצטברים הגדולים האלה מתחלקים שווה בשווה בין משתתפי השידור ה- Multilateral  (רבי משתתפים). אנחנו היינו אמורים לשאת בהוצאות האלה לבד מפני שלא היו לנו שותפים נוספים על לוויין ה- Primary.

בנוסף לכל הצרות הטכנולוגיות והכספיות נחסם לוויין ה- Primary שהיה אופציית השידורים היחידה שלנו מארגנטינה לישראל, בשתי נקודות זמן  קריטיות בשעות המשחקים עצמם, ע"י שני דיווחים / ביולטינים (Bulletins) טלוויזיוניים יומיים קבועים של מקבצי חדשות (SIN) בני חמש עשרה דקות כל אחד ששודרו מליסבון – פורטוגל בשפות הספרדית והפורטוגזית, ויועדו לרשתות הטלוויזיה של דרום ומרכז אמריקה. המגזינים האלה הופקו ושודרו באחריות OTI, גוף שידור בינלאומי ציבורי בדומה ל- EBU האירופי המאגד בשורותיו את מדינות דרום ומרכז אמריקה. מקום מושבו במכסיקו סיטי . הביולטינים האלה שודרו חמֵש פעמים בשבוע (למעט ימי שבת וראשון) ופעמיים ביום. הם נתקעו כעצם בגרוני. הייתי חייב להתיר את הפלונטר הבינלאומי הזה כדי לקדֵם את מערכת השידורים של הטלוויזיה הישראלית. שתי פיגורות טלוויזיה בינלאומיות ידועות שֵם הופקדו על שידור קבצי החדשות של ה- SIN מליסבון למכסיקו סיטי. המכסיקני אָמָאוֹרִי דָאוּמַאס (Amauri Daumas) היה אחראי  על שידורי הביולטין הזה מטעם OTI, ובפורטוגל הפיקה את השידור הזה בעבוּרוֹ גב' מַנוּאֶלָה פוּרְטָאדוֹ (Manuela Furtado) המקסימה ידידה אישית שלי מרשת הטלוויזיה הפורטוגלית הממלכתית RTP. שניהם היו אדיבים מאוד כלפי בשיחות הטלפון הארוכות ממשרדי מחלקת הספורט בירושלים לפורטוגל ומכסיקו. הם התייחסו בכובד ראש לבקשתי המפורשת לשָנוֹת את מועדי שידור של הביולטינים כדי לאפשר לנו לשָדֵר ללא הפרעה מארגנטינה על לוויין ה- Primary. הם היו מלאי רצון טוב אך לא הבטיחו לי להצליח בהזזת ה- SIN מתחומי זמן שידור הנחוצים לנו. זה לא היה דבר של מה בכך לשנות אז ב- 1978 סִדרי עולם מן הסוג הזה של הזזת משדרים בינלאומיים למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

גב' מַנוּאֶלָה פוּרְטָאדוֹ הייתה הראשונה למצוא זמני לוויין חלופיים. אַמָאוֹרִי דָאוּמַאס נזקק לזמן ממושך יותר כדי לתאם את החלטת השינוי והיה חייב להיוועץ עם עמיתיו ברשתות הטלוויזיה של מדינות דרום ומרכז אמריקה. הוא הסכים לתת את תשובתו הסופית רק עם בואי המתוכנן לארגנטינה היכן שהוא לקראת סופו של חודש מאי 1978. זה היה זמן קצר ביותר לפני משחק הפתיחה בין אלופת העולם גרמניה המערבית לבין פולין שנקבע ליום חמישי – 1 ביוני 1978 באִצטדיון "רִיבֶר פְּלֵיְיט" בבואנוס איירס. הייתי במצוקת שידור גדולה וחשפתי אותה בפני מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז מר אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן. לא יכולתי עדיין לפתור את המחסור בתקשורת הלוויינים הדלה בין ארגנטינה לישראל.

טקסט תמונה : זהו תרשים מערך השידור הלווייני המקורי שהכנתי לארנון צוקרמן ב- 1978. הוא נלקח מספר השידורים / פקודת המבצע של מונדיאל ארגנטינה 78'. הספר שחובר ו-נכתב על ידי כפקודת מבצע צבאית שרד את מאורעות הזמן ונותר בשלמותו. הבעיה הראשית שלנו הייתה נעוצה בעובדה ש- EBU (איגוד השידור האירופי) החליט מראש להעביר את כל השידורים מארגנטינה לאירופה באמצעות לוויין המייג'ור האטלנטי (A4AF – 2) כאשר לתחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה לא היה קשר אִתּוֹ. מפני שלא היינו מחוברים כלל ללוויין הזה נאלצנו להשתמש בלוויין ה- Primary האטלנטי (A4AF – 1 ) שימוש Unilateral. לרוע המזל הלוויין הזה היה תפוש ע"י מגזין החדשות הדו יומי ה- "SIN", שנשלח מפורטוגל לרשתות הטלוויזיה של מדינות מרכז ודרום אמריקה. (מתוך ספר השידור / פקודת המבצע כפי שתכננתי וחיברתי לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה של מונדיאל הכדורגל – ארגנטינה 1978. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זמן רב ומאמץ עצום הוקדש על ידי בבואנוס איירס למציאת פתרונות טכנולוגיים הולמים כדי להעביר בהצלחה ראשית דבר את 21 השידורים הישירים של משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 מתחנת הקרקע הארגנטינית בַּאלְקָארְסֶה (Balcarce) לעבר תחנת הקרקע שלנו בעמק האלה . זה היה מרוץ נגד הזמן . חששתי שמאמץ ההפקה שלי יהיה על חשבון תפקידי כעורך התוכן , על חשבון האחריות הכללית הנוגעת למיומנות המקצועית וההרמוניה בצוות , וארגון שני השדרים דן שילון ויורם ארבל. הפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 הייתה מורכבת ומסובכת מאוד וגזלה ממני זמן רב. זאת הסיבה שבכל רשת טלוויזיה מתוקנת קיימת הפרדה ברורה בין דֶרֶג ההפקה לדֶרֶג העורך. במבצע שידורי ארגנטינה 1978 נשאתי באחריות שני התפקידים האלה יחדיו . בהיותו מודע היטב למורכבות והמסובכות של הפקת ארגנטינה 1978 ובעיקר לקושי הנעוץ בתקשורת הלוויינים ובעייתיות העברת השידורים מארגנטינה הרחוקה לירושלים, ביקש ממני אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן לשמור על קשר ישיר עמו ולדווח לו על כל התפתחות. זה היה אומנם קיצור דרך (חובת הדיווח הראשונה שלי בהיררכיה הטלוויזיונית הייתה אמורה להיות למנהל חטיבת החדשות חיים יבין) אך אך היווה חידוש מפליג עבורי מפני ששרר בינינו (ביני לבין מנהל הטלוויזיה) בימים ההם Distance עצום. כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הוא היה כמו חצי אלוהים בשבילי. עד 1978 לא דיברתי עמו עם ארנון צוקרמן מעולם בעבר. אפילו לא חצי מילה למרות ששימש כמנהל הטלוויזיה כבר חמש שנים. הייתי אז בורג קטן במחלקת הספורט של אלכס גלעדי . אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן נחשב בימים ההם למנהל טלוויזיה בעל אוֹטוֹרִיטָה שנהנה מכבוד רב והערכה גדולה שרחשו לו פיקודיו, אם לא הערצה. בדרך הדיווח הזאת זאת עקף את מנהל חטיבת החדשות חיים יבין שהיה המנהל והבוס הישיר שלי אולי מפני ששם לב שחַיִים יָבִין נמנע מליטול כל אחריות בתכנון והפקת משדר מונדיאל ארגנטינה 1978. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית פתח ערוץ הידברות ישיר עמי ושבר את כללי ונְהָלֵי הדיווח המוסכמים ברשות השידור, דבר לא מקובל בימים ההם.

מנהל חטיבת החדשות חיים יבין לא גילה כל עניין ומעורבות בתכנון והפקת המבצע הטלוויזיוני המורכב, המסובך, ובמרוחק של שידורי ארגנטינה 1978. הוא לא התעניין, לא שוחח עמי וגם לא עם אלכס גלעדי לפניי. הוא לא שאל שאלות, לא תיחקר אותנו, ולא העניק שום גיבוי. מאום. הוא לא עשה זאת מרוע לב אלא מחוסר יוזמה מפורשת שלו ואולי אדישות. זה היה הרבה יותר מתמוה (!). זה היה מדהים (!). בעת המחקר וחיפוש המסמכים הנוגעים להפקת מונדיאל ארגנטינה 1978 אני מוצא שאת דו"חות הסיכום של מבצע השידורים הטלוויזיוני המורכב שחיברתי עם שובי ארצה מבואנוס איירס לירושלים, הגשתי לאלכס גלעדי מנהל חטיבת הספורט ולארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית, אך לא לחיים יבין מנהל חטיבת החדשות. חיים יבין מעולם לא "טיפס" לקומה החמישית בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ברוממה ירושלים שם הייתה ממוקמת חטיבת הספורט. אלכס גלעדי ואנוכי הבנו שהאיש פשוט מנותק מהאירוע. מתנתק ביודעין. חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עסקה במבצע שידורים בינלאומי פופולארי מורכב מאוד מבחינה טכנולוגית בן יותר מחודש ימים, בו נעשים מאמצים גדולים להביא 21 שידורים ישירים (מתוך 38) מארגנטינה הרחוקה לישראל, אך אותו זה לא הטריד יותר מידַי. לאחר שאלכס גלעדי וארנון צוקרמן הטילו עלי את התפקיד לשמש עורך ומפיק של מבצע שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 ביקשתי את חיים יבין לשלוח יחד עִמִי לארגנטינה צוות צילום שלנו, בנימוק כלהלן : "…גם ללא השתתפות ישראל במפעל היוקרתי תהפוך ארגנטינה ל- "מרכז העולם" למשך חודש אחד ותהיה מלאה בסיפורים, דיווחים, ושידורים ישירים שיעניינו את הצופים בישראל…". חיים יבין מיהר להשיב לי באלו המילים ובזה הטקסט : "…אתה ואלכס גלעדי כרגיל מגזימים, מדובר בס"ה בכדורגל…". חיים יבין מנהל חטיבת החדשות היה הבוס של אלכס גלעדי ושלי. חיש מהר התברר לי שהוא אולי קריין חשוב ודגול אך איש טלוויזיה צר ו-קטן ממדים. לפתע התברר לי שפער דימוי גדול מפריד ו-ניצב בין דמותו הטלוויזיונית לבין השקפת עולמו המוגבלת כמנהיג ומעשיו הדלים בשטח. צוות הצילום שנחשב למותרות בטלוויזיה לא אושר. בכך יצר חיים יבין תקדים שיוסף "טומי" לפיד ז"ל השתמש בו במונדיאל ספרד 1982. "…לא היה לכם צוות צילום בארגנטינה 1978 ולכן גם לא יהיה לך צוות צילום במונדיאל ספרד 1982. לא צריך חדשות מהכדורגל. תסתפק ב- 25 השידורים הישירים שאני נותן לך מספרד 82'…", שַח לי יוסף "טומי" לפיד כעבור ארבע שנים בהיותו מנכ"ל רשות השידור. חיים יבין היה קריין בחסד אך לחלוטין לא מנהיג שידור (על פי תפיסתי) ובהשוואה ל-מידותיהם הטלוויזיוניות של דן שילון ואלכס גלעדי. התייחסותו של חיים יבין לשידורי הספורט בימים ההם הייתה סוג של התנשאות. הקשר ומגע העבודה עִמו היה אפסי. זאת לא הייתה מנהיגות שידור. ככה אלכס גלעדי ואנוכי חשנו. העניינים החשובים בעיניו כמנהל חטיבת החדשות היו אלה שעסקו בתחומי הביטחון, חוץ, כלכלה, וכּנֶסֶת. שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית לרבות אלה של מונדיאל ארגנטינה 1978, למרות שהיו המורכבים והמסובכים ביותר וגם היקרים ביותר והיוקרתיים ביותר, והנצפים ביותר, נחשבו לנחותים ולא חשובים כל עיקר. אם לא סבר כך הרי שנהג כך. אחרת כיצד ניתן להסביר את חוסר ההתעניינות המקצועית שלוֹ בנו ובתוכן השידור שאנחנו מציעים לוֹ. חיים יבין היה הבוס הישיר שלנו ונתן לאלכס גלעדי ולי להבין היטב היכן מקומנו ואפוא אנחנו ניצבים בסולם העדיפויות שלו כמנהל חטיבת החדשות ההיא בטלוויזיה הישראלית הציבורית. על פי הבנתנו זאת הייתה שיטה. תפישת עולם שלוֹ. בעיני רבים נוספים בחטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית נחשבו שידורי הספורט מאכסימום כמו אופיום להמונים. מדהים. שידורי הספורט לא העסיקו את חיים יבין יותר מידי וגם לא את מרבית אנשי חטיבת החדשות שלו. לא מן ההיבט התוכניתי, לא מן היבט ההפקה, ולא מן ההיבט הטכנולוגי והארגוני. גם לא שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978. הוא פשוט לא דיבר אתנו ולא החליף מילה בנושא. לוָואקוּם הזה חדר מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן. הרי מישהו היה צריך לנהל אותנו ולקבל את ההחלטות הסופיות כבדות המשקל של תוכן וממון. אלכס גלעדי ואנוכי חשנו והרגשנו זאת על בשרנו.

בבואנוס איירס סיפרתי לאלכס גלעדי שמנהל חטיבת החדשות חיים יבין אפילו לא נפרד מאתנו ולא איחל לי שום ברכת הדרך טרם יציאת משלחת השידור לדרכה הארוכה והסבוכה של הפקת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978. זה היה מביך וגם מוזר. "…עזוב את חיים יבין. אנחנו לא מעניינים אותו, לא עכשיו וגם לא בעתיד, דבר ישירות עם ארנון צוקרמן…", יעץ לי ו-כה אמר לי אלכס גלעדי לפני טיסתו לארגנטינה וחבירתו שם ל- Operation group של ה- EBU בעיר רוסאריו. אלכס גלעדי ידע שיחסי חטיבת הספורט באחריותו עם חטיבת החדשות הוא מאבק מתמשך וקומולאטיבי שלא התחיל אתמול ולא יסתיים גם לאחר שובו מארגנטינה. חטיבה ו/או מחלקת הספורט כפי שכינה אותה אלכס גלעדי הייתה על פי ההיררכיה הרשמית ברשות השידור בס"ה "דֶסְק" (Desk) כמו "דֶסְקִים" אחרים בחטיבת החדשות שחיים יבין היה הבוס שלה במשך שלוש שנים מנובמבר 1977 עד נובמבר 1980. "דֶסְק" הספורט למרות ההפקות רבות ההיקף וכמות השידורים העצומה שלוֹ, ארצית ובינלאומית, לא היה מעולם מחלקה עצמאית. אלא "ֶדְסק" שהוא אקוויוולנט לאחרים בחטיבת החדשות כמו דֶסְק הכלכלה, הדֶסְק הערבי, דֶסְק הכנסת, דֶסְק התרבות, דֶסְק לענייני חברה ורווחה, ועוד – וכפוף ישירות למנהל חטיבת החדשות. אלכס גלעדי איש הטלוויזיה הנפלא בעל יצרים חייתיים של מפיק פעל בדרכו שלו. הוא החליט כבר מזמן שהמשעול בו צעד והפילוסופיה והשיטה שלו חשובים מהפירמה והמוניטין של חיים יבין. ו-כך גם פעל.

טקסט תמונה :  חיים יבין יבד"ל ב- 1978. אלכס גלעדי ז"ל סבר אז שהבוס שלו הניח את מחלקת הספורט סמוך לשלב התחתון בסולם העדיפויות של חטיבת החדשות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אלכס גלעדי ב- 1978. אחד מאנשי הטלוויזיה הדגולים ביותר שצמחו בתעשיית הטלוויזיה של מדינת ישראל מאז 1968. ראה בהתנכלותו של חיים יבין למחלקת הספורט בפיקודו בשנים 1980 – 1977, סוג של התנכלות אישית כלפיו. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי).

אלכס גלעדי בעל יכולות ושטוף אמביציות הרגיש שחיים יבין לא "שַם עליו", לא מפני שמנהל החדשות היה איש רע באופיו, אלא בגלל שחיים יבין לא הבין ב-מאום בהפקה הכול כך מורכבת ומסובכת של האירוע (על פי טענותיו של אלכס גלעדי אז), וגם לא העניק לשידורי ארגנטינה 1978 חשיבות יתירה בלוח המשדרים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא. יחסיו המקצועיים של מנהל חטיבת הספורט אלכס גלעדי עם מנהל חטיבת החדשות חיים יבין בשלוש השנים 1980- 1977 היו רצופי מאבקים ו- תורגמו למעין קרבות אינטרסים של שידורים. מדובר ב- מסכת מורכבת שהפכה בסופו של דבר למחלוקת קשה כמו "מלחמה" בין השניים. צריך לזכור כי ב- 1978 היה לאלכס גלעדי מעמד רָם ברשות השידור כמפיק טלוויזיה בכיר, אפילו ברמה בינלאומית. אלכס גלעדי שימש מפיק מִשְדָר הבחירות המוצלח לכנסת ה- 9 ב- 17 במאי 1977 בטלוויזיה הישראלית הציבורית (בו קנה חיים יבין את המוניטין שלו כקריין כמי שניסח את המונח "מהפך") וגם מפיק בעל שם בינלאומי של ביקור נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים בתאריכים 22 – 19 בנובמבר 1977 . עכשיו כמנהל "דֶסְק" הספורט בחורף 1978 רחש אלכס גלעדי הערכה מקצועית מִזערית בלשון המעטה לבוס הישיר שלו חיים יבין בימים ההם . הוא היה פגוע ממנו פגיעות מצטברות והבין שחיים יבין מצֵר את צעדיו לא במקרה אלא על פי שיטה מחושבת מראש. מחלקת הספורט נתפשה כעוֹל והפקותיה כמטרד . אלכס גלעדי חש ש- "דֶסְק" הספורט הונח סמוך מאוד ליד השָלָב התחתון בסולם העדיפויות של החטיבה . הוא הרגיש מתוסכל, כועס, וגם ממורמר. אלכס גלעדי לקח זאת אישית. לאחר שלוש שנים בהן כיהן חיים יבין כמנהל חטיבת החדשות והיה הבוס הישיר שלו, פירש אלכס גלעדי את יחסו אליו כהתנכלות מכוונת. הייתי שם לידו וראיתי זאת במו עיניי. שוחחנו על כך לא אחת. למרות שהיה "רק" מנהל מחלקת הספורט קינן באלכס גלעדי קורטוב של מנהיגות. הוא היה יָזָם בטבעו ששאף כל הזמן להשתפר וביקֵש כל העת לשנות את המצב הקיים כאלטרנטיבה לסטטוס קוו קיים ויָרוּד בטלוויזיה הישראלית הציבורית שלא אהב ולא מצא חן בעיניו. היה לאלכס גלעדי חזון שידור אך הוא הלך במידה כזאת או אחרת נגד הזרם. הוא היה טוב ומוכשר מידי. ככל שהרחיק לכת ואמביציות השידור שלוֹ התרחבו צבר יותר מתנגדים בתוך הרשות הציבורית וביקורת על השינויים שאותם רצה לחולל.

הפקת שידורי הטלוויזיה של חטיבת הספורט בראשות אלכס גלעדי את טורניר הכדורסל הקדם אולימפי בשווייץ במאי 1980 (בטרם אולימפיאדת מוסקבה 1980) בהשתתפות נבחרת ישראל, נתקלה בקשיים, והביאה לפיצוץ אטומי בינו לבין הבוס הישיר שלו. ההפקה נעשתה מירושלים. טורניר הכדורסל הזה לא עניין את חיים יבין ואלכס גלעדי חַש זאת על בשרו. ב- 22 במאי 1980 חיבר אלכס גלעדי מסמך חריף מאין כמותו אודות יחסיו עם חיים יבין הנוגע לאחת מהפקות הספורט הבינלאומיות שחיים יבין לא החשיב . אם לרדת ליתר פרטים בנושא השנוי במחלוקת , היה מדובר כאמור בטורניר הקדם אולימפי בכדורסל שנערך בערים נוישאטל וג'נבה בשווייץ בהשתתפות נבחרת ישראל. כרגיל, נבחרת ישראל אכזבה את הטלוויזיה ואוהדיה ברחוב הספורטיבי. היא הפסידה לצרפת 85:81, הפסידה לפולין 89:74, הפסידה לצ'כוסלובקיה 90:78, והפסידה גם לספרד בתוצאה 100:89. הנבחרת הישראלית ניצחה נבחרות חלשות כמו טורקיה, אוסטריה, שוודיה, וגרמניה ושבה מובסת הביתה. היא לא העפילה לאולימפיאדת מוסקבה 1980 שכזכור הוחרמה מאוחר יותר ע"י ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין וע"י הוועד האולימפי הישראלי. אך גם אלכס גלעדי הובס בטורניר הזהה ע"י ההיררכיה הבכירה ממנו בטלוויזיה, ושב בידיים ריקות למשרד שלו בקומה החמישית. הוא החליט לכתוב בעקבות השתלשלות העניינים את הגיגי ליבו למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל. מכונת ההדפסה הישנה במשרד חטיבת הספורט הנפיקה מכתב נִרְגָן ונרחב בין שני עמודים אותו שיגֵר אלכס גלעדי באמת ללא כחל ושרק למנהל הטלוויזיה. המסמך מעיד היטב מה חשב ומה הייתה דעתו של ראש "דֶסְק" הספורט בטלוויזיה על הבוס הישיר שלו מנהל החדשות שלוֹ. התיעוד האותנטי נשמר. המסמך איננו דבר רכילות אלא מסביר את האמביציות ששוררות בתעשיית הטלוויזיה באשר היא, ולעיתים רבות, יוצרות מחלוקות קשות גם בין ידידים ועמיתים למקצוע.

טקסט מסמך : 22 במאי 1980. (עמוד מס' 1 מתוך 2). מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו מנהל חטיבת החדשות מרחיים יבין בפני מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני. "…השתוללותו של מנהל חטיבת החדשות שכל שצעק כל הזמן הוא , שלא מעניינים אותו שידורי הספורט המטופשים , שאינם אלא בזבוז כסף , אינם אלא עדות לשנאה התהומית של חיים יבין כלפי וגם כלפי העובדים במחלקתי. סיכומו של אותו יום, הודעתו של חיים יבין ליצחק גליקסברג, "כל אנשי הספורט דפרים והעומד בראשם הוא הדפר הראשי". זה הכינוי לו זכו האנשים שבזיעתם הקנו לחטיבת החדשות חלק נכבד מהישגיה…", כתב אלכס גלעדי את דעתו על חיים יבין למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 22 במאי 1980. (עמוד מס' 2 מתוך 2). מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי מביע את דעתו הנחרצת על הבוס הישיר שלו מנהל חטיבת החדשות מר חיים יבין בפני מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית יצחק "צחי" שמעוני . "…רק אלה שמשכילים לזכור יכולים להעריך . תכונה כזאת אינני מוצא בראש חטיבת החדשות בנוכחי ואין לי לכן כל ציפיות . יתירה מזו : הערכתו או אי הערכתו חשובים בעיניי כנבלת הצבוע. אשר לי אישית בלעתי כבר הרבה צפרדעים מדו פרצופו של חיים יבין, אך מאחר שטובת הטלוויזיה (וגם טובתי האישית) עמדה לנגד עיניי – הבלגתי…", הוסיף אלכס גלעדי במכתבו למנהל הטלוויזיה אודות התנהגותו של חיים יבין כלפי מחלקת הספורט. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ב- 18 באוקטובר 1980 שלח אלכס גלעדי המתוסכל עוד מכתב מחאה למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל נגד חיים יבין יבד"ל הנוגע להקצאת אמצעי עריכה VTR לתוכנית "מבט ספורט". הוא חש מקופח . "…למרות הוראת העדיפות הכתובה של מנהל הטלוויזיה הוציא מנהל החדשות הוראה אחרת. בדם לבי אני כותב לך ובפעם האחרונה מבקש פתרון הולם…", כתב בכתב ידו המסודר והאסתטי. היה רק אלכס גלעדי אחד (!). אלכס גלעדי ז"ל היה אדם רציני ואיש טלוויזיה מוכשר ביותר בכל תחומי התעשייה, שאגר בתוכו ידע מקצועי עצום (!).

טקסט מסמך : 18 באוקטובר 1980. אלכס גלעדי מפנה בדם ליבו את זעמו כלפיי הבוס הישיר שלו חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית. חודש וחצי אח"כ בדצמבר 1980, נטש את הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחבר בהצטיינות יתירה לשורות רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה. אולפן ב' בבניין הטלוויזיה הישראלית הציבורית הממוקמת בשכונת רוממה בירושלים. אלכס גלעדי ז"ל נותן לחלק מהבוסים שלו להבין מה דעתו עליהם. כך אני פירשתי את מראה התצלום הזה. אחריות הפרשנות רובצת עליי. לא על הדמות שבתמונה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

מנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי סבל מקשיים מקצועיים רבים בתקופת שלטונו של חיים יבין בחטיבת החדשות בשנים 1980 – 1977. חד משמעית. זה מצא את ביטויו במכתבי המחאה הקשים ששיגר למנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני. (מכתבים ומסמכים נוספים של אלכס גלעדי אותם כתב ושלח ל-חיים יבין וגורמים בכירים נוספים בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברשות מופיעים ב- 13 ספרי הסדרה, הקרויה, "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" בה דמותו של אלכס גלעדי חוצה אותה לאורכה ורוחבה). זאת הייתה תקופה לא קלה עבורו . הוא היה המפיק הנבון בהא הידיעה בבניין אבל לא זכה להערכה הראויה. אלכס גלעדי איש טלוויזיה פורה מאוד ומוכשר ביותר וגם חכם ונבון, היה הראשון בימים ההם שהגה יחדיו עם מהנדס הטלוויזיה את השימוש ב- Character Generator (מדפיס כתוביות אלקטרוניות בעברית) בתוכניות הספורט בשעה שחטיבת החדשות השתמשה עדיין בשיטה הידנית בהורדת אותיות Letra set בצבע לבן על נייר בריסטול שחור. השימוש ב- Character Generator היה חידוש מפליג, יעיל, וגם מהיר. אלכס גלעדי ומהנדס אריה מולצ'ינובסקי אימנו והדריכו בעצמם שתי נשים צעירות ירושלמיות, מירה הראל ורוזי קוקה, בשימוש במכשיר האלקטרוני הנחמד הזה. פתאום התברר שמחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית מקדימה טכנולוגית בשנות דור את חטיבת האם שלה (חטיבת החדשות). בכל שידורי הספורט הישירים והמוקלטים בצבצו לפתע האותיות האלקטרוניות הלבנות. ברור שאלכס גלעדי הסתובב במסדרונות בגֵו זקוף. הוא היה מפיק פנטסטי ללא מתחרים. שחקן שחמט שראה כמה מהלכים קדימה מראש והקדים את יריביו. רב אמן / Grand Master, שרשות השידור לא ידעה לשמור עליו ונתנה לו ללכת בדצמבר 1980 לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC.

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה. גב' מירה הראל נערת ה- Character Generator הראשונה בתולדות הטלוויזיה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : שנות ה- 70 של המאה שעברה. גב' רוזי קוקה הגיעה לטלוויזיה הישראלית הציבורית זמן קצר לאחר מירה הראל ונחשבה לנערת הקרקטר (Caracter) השנייה. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

זאת הייתה האווירה המתוחה ששררה בין חטיבת הספורט וחטיבת החדשות. לכן הקמת ערוץ תקשורת ישיר והידברות בלתי אמצעית ביני לבין מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן הנוגע להפקת שידורי הטלוויזיה של מונדיאל ארגנטינה 78', בכל זמן שאחפוץ , היה הכרחי. הוא נוצר שלא כמקובל בהיררכיה הקיימת אך היה נדרש כדי להאיץ את מהירות הטיפול וכדי לקבל את האישורים המתאימים לפתרון הבעיות הסבוכות שעדיין ניצבו בפני ההפקה. היא לחלוטין לא הייתה גמורה. לא כל הקצוות נקשרו. טסתי לארגנטינה באיחור רב מבלי שיש עדיין בידי פתרון מניח את הדעת לבעיית תקשורת הלוויינים ולהבאתם ארצה של 21 משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978 בשידורים ישירים (ו- 17 המשחקים המוקלטים האחרים) כפי שתוכננו על ידי במקור בפקודת המבצע – ספר השידור.

קשה להאמין אבל זה היה המצב. הגענו לבואנוס איירס בשבת – 27 במאי 1978 בצהריים (שעון ארגנטינה) סחוטים ועייפים. הטיסה לקצה העולם התארכה לכדי 38 שעות, מנתב"ג לפרנקפורט , משם לרומא, אח"כ למדריד, חציית האוקיינוס האטלנטי ןנחיתת ביניים ב-ריו דה ז'אניירו, ואח"כ הטיסה הנחיתה הסופית בבואנוס איירס. הסוגיה המורכבת של תקשורת הלוויינים בין בואנוס איירס לירושלים טרם נפתרה. ה- EBU החליט זה מכבר להשתמש אך ורק בלוויין האטלנטי ה- Major בעוד תחנת עמק האלה שלנו הייתה מקושרת ללוויין ה- Primary בלבד. ניגוד אינטרסים משווע בין ה- EBU Operation Sports Group Argentina 78 לבין הטלוויזיה הישראלית הציבורית שהייתה חברה מלאה (Active member) בשורות ה- EBU. ציפיתי בעיניים כלות לפגישה עם אמאורי דאומאס. מישהו מ- OTI הציע לי להמר : "…קח את השידורים כמו שהם. ה- SIN יפריע לך רק לדקות ספורות. מכסימום תקליט ותשָדֵר את השערים אם יהיו בכלל בסוף השידור הישיר שלך. קח את המזל שלך. זה עדיף עַל לא כלום…", אמר לי. דחיתי אותו על הסַף. מטורף מי שמהמר בעסקי טלוויזיה. מְהַמֵר טלוויזיה הופך למפסידן נִצחי חסר תקנה ואני מכיר כמה מהם. גם השידורים בטלוויזיה עובדים על פי חוקי מֶרְפִי, על אחת כמה וכמה בעת שיקולים לא הגיוניים. מי שרוצה להַמֵר שילך לעבוד בקָזִינוֹ. שידורי הספורט בטלוויזיה פועלים על עיקרון התכנון המדויק לטווח ארוך, דבקות במשימה, והביצוע המקצועי הקפדני. אין כאן מקום ליד המקרה. אין מקום לסְמוֹך, אין מקום למתפשרים, ואין מקום לסלוגן, "…אל תדאג – יהיה בסדר…". תעשיית הטלוויזיה איננה עובדת ככה, בשיטת הסמוך.

טכנולוגיה טלוויזיונית ותקשורת לוויינים בינלאומית ב-מונדיאל ארגנטינה 1978. הטלוויזיה הישראלית הציבורית ההיא פיגרה הרחק מאחור.

אינני יכול שלא לציין את תחושת החרדה שליוותה אותי בכל מהלך הטיסה הממושכת. חשתי את גודל האחריות הרובצת על כתפי. זוהי מעמסה שלא ניתן לחלוק אותה. מאידך מילא אותי כעס רב על יציאתנו המאוחרת מהארץ, ועל צֶמֶד הטכנאים (מצטיינים במקצועם) היושב לידי עכשיו בטיסה והאחראי על העיכוב. "עם כל הכבוד וההערכה, הכוח העומד והמצוי בידיהם הוא רב מידי", חשבתי לעצמי. ארבעת הימים שנותרו עד למועד השידור הראשון של טקס הפתיחה ומשחק הפתיחה של אלופת העולם מערב גרמניה נגד פולין הם בהחלט מועד קָצָר מידַי ולא סביר כדי למצוא את הפתרונות לאין סוף של בעיות טכנולוגיות שליוו את ההפקה וכדֵי להיערך בזמן וכדי להפיק בהצלחה מבצע שידורים בסדר גודל של משחקי גביע העולם בכדורגל. רק עם הגיעי לבואנוס איירס הצלחתי להבין במדויק את פילוסופיית התקשורת הלוויינית של הטלוויזיה הארגנטינית לאשוּרָה. חברת 7 ATC  קבעה כי חברת הביצוע הארגנטינית ENTEL (ראשי תיבות של Empresa Nacional de Telecomunicaciones) הארגנטינית (מקבילה לחברת "בֶּזֶק" שלנו בישראל) תספק במקביל במהלך האליפות רק שלושה Feeds (סיגנל שידור) לשני הלוויינים האטלנטיים ה- Primary ו- Major. כבר הוסבר קודם לכן כי שני הלוויינים האטלנטיים האלו ה- Primary ו- Major באחריות COMSAT האמריקנית, ממוקמים בגובה של 36000 (שלושים ושישה אֶלֶף) ק"מ מעל קו המשווה, בין יבשות אפריקה ודרום אמריקה. שיגורם מהקרקע כפוף לחישובים מתמטיים ופיסיקליים מדויקים . לווייני התקשורת חייבים לנוע בחלל במהירות קבועה וזהה לזאת של כדור הארץ . מהירויות התנועה בחלל של שני הגופים האלה, כדור הארץ והלוויין, שוות לחלוטין. מפני שלווייני התקשורת נעים באותו המסלול ובאותה המהירות בה נע כדור הארץ בציר המעגלי הקבוע שלוֹ , נמצאים הלוויינים כל הזמן כאילו "באותו המקום" יחסית למיקומו של כדור הארץ . מיקומם "הקבוע" והגבוה הופך אותם "לתחנות מִמְסַר" יעילות , הקולטות ומשדרות את התמונה והקול ( Receive + Transmit ) עבור כל תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים הממוקמת על פני כדור הארץ, ואשר להן יש קשר עַיִן עִם הלוויינים האלה המשייטים בשמיים . זה כל הסוֹד . לווייני התקשורת האלה שתופעלו ע"י COMSAT לא יועדו ב- 1978 אינם רק להעברת שידורי טלוויזיה . כל אחד מהם נשא עליו בימים ההם טכנולוגיה של תקשורת בינלאומית ענפה הכוללת כ- 15000 (חמישה עשר אֶלֶף) קווי טלפון וקווי מחשבים לעומת שני טרנספונדרים בלבד המיועדים לצורכי שידורי הטלוויזיה. Transponder הוא יחידת שידור בעלת פס רחב מאוד המותקנת על לוויין התקשורת ותפקידה להעברת סיגנלים של טלוויזיה לכל קצוות תבל.

תּכנון מערכת השידור הלוויינית הבינלאומית של ENTEL  הארגנטינית היה מורכב. ENTEL ביקשה לנַתֵּב בכל מקרה שני סיגנלים מקבילים של שני שידורים במונדיאל המתקיימים באותה שעה לכיוון לוויין ה- Major האטלנטי בשיטת שידור PAL 625 (לתחנת התקשורת ל-לוויינים שלנו בעמק האלה לא היה כאמור כל קשר אליו), ואילו אחד משני הסיגנלים המקבילים האלה ינותב אל לוויין ה- Primary  שלנו אליו מחוברת עמק האלה, והוא ישודר בשיטת השידור האמריקנית NTSC 525 המקובלת בארצות מרכז ודרום אמריקה. הסיגנל השני "שירד" בתחנות הקרקע של Berceney בצרפת ו- Buitrago בספרד הוחזר ללוויין ה- Primary לאחר שהומר באירופה משיטת השידור האירופית PAL 625 ל-שיטת השידור האמריקנית  NTSC 525, הייתי יכול לעשות כבר עבודת דוקטורט בתקשורת לוויינים בינלאומית [1]. המצב ברגע זה היה שאנחנו מקבלים את סיגנל השידורים שלנו לא רק ללא Back up , אלא גם בשיטת שידור טלוויזיונית שאיננה מתאימה לנו. ב- Master Control בבניין הטלוויזיה בשכונת רוממה בירושלים ניצב אז רק Converter Optical ישן, הממיר את שיטת שידור האמריקנית (אמור ב- 525 NTSCׂ לשיטת השידור האירופית (כאמור בשיטת 625 PAL) באיכות טכנית גרועה. מדובר באותו הקונברטור ש- השתמשנו בו בשידורי אולימפיאדת מונטריאול 1976. עולם הטלוויזיה הבינלאומית כבר היה רתום לטכנולוגיה החדשנית והמהירה ונהג מכונית מסוג MERCEDES, בעוד הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה רתומה ב- 1978 לעגלה פלטפורמה מקרטעת רתומה לשני פרדים עצלים וכושלים. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה אז מוסד עני ונחות מבחינה טכנולוגית. תחנת הקרקע ללוויינים בעמק האלה דמתה בכישוריה לטלוויזיה הישראלית הציבורית שאותה הייתה אמורה לשרת. שני הגופים לא היו ערוכים כראוי כדי להתמודד עִם מבצעי שידור מורכבים כאלה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית ו- "בֶּזֶק" נעדרו תשתיות טכנולוגיות הכרחיות כדי להתעסק ברצינות עם שידורי כדורגל ישירים מקצה העולם. חלק מהאינפורמציה הטכנולוגית המורכבת והמסובכת הזאת והנתונים הכפופים לה פשוט לא ידעתי לפני יציאתי לארגנטינה. הקדשתי כמויות של זמן ומחשבה בירושלים לפרשת הלוויינים. סברתי לתומי כי ניתן לגייס את ה- EBU  לפחות למשחקים הבודדים . פשוט לא הייתי מודע לעובדה היסודית שהחלטת ENTEL – ארגנטינה לפצל את שני הסיגנלים ל- Major  ואחד ל- Primary, היא החלטה שאיננה ניתנת לשינוי. אם היה נערך סיור קדם הפקה קצר שלנו במקום בטרם המשחקים, הייתי מקצֵר מאוד את הדרך לפתרון הבעיה. ה- EBU (איגוד השידור האירופי) הפעיל כמובן לחץ כבד על ENTEL ארגנטינה ליצור Back up  (תימוכין) לסיגנל השידורים הישירים שלוֹ המועברים ללוויין ה- Major. למעשה חפפה בקשת אירופה את רצונם הכֵּן של מומחי התקשורת הארגנטיניים להעניק תימוכין לכל הסיגנלים המתנקזים  ל- Balcarce תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים של ארגנטינה ומשם נשלחים אל שני הלוויינים האטלנטיים . ארגנטינה פנתה למדינות דרום אמריקה האחרות כדי לבדוק אפשרויות מעשיות לשיתוף פעולה תקשורתי ביניהן. הם ראו בצדק בהענקת התימוכין לסיגנלים שלהם צורך חיוני וחשוב ביותר. מכל האמור לעיל הוברר שרק תחנת הקרקע ללוויינים של צ'ילה בימים ההם, הממוקמת על החוף המערבי של יבשת דרום אמריקה מסוגלת לגבות את הסיגנלים המשודרים לכיוון לוויין המייג'ור. לסיגנל השידור שנשלח ללוויין ה- Primary לא היה גיבוי. העובדה הזאת לא הייתה ידועה לי. הייתי תמים לחשוב ש- EBU ילך עִמי על המשחקים הבודדים המשודרים על לוויין ה- Primary ללא גיבוי מתאים (Back up).

עד עצם היום הזה רצות לי אותן התמונות הבלתי מפוענחות ההן לפני יותר מ- 44 שנים כיצד אני שובר את ראשי על המדוכה בירושלים, מבלי לדעת את העובדות האמיתיות בשטח הארגנטיני. היכולת הטכנולוגית של גיבוי השידורים לאירופה רק על לוויין ה- Major ע"י תחנת הקרקע הצ'יליאנית הייתה נהירה היטב לאנשי הקבוצה המבצעית של איגוד השידור האירופי, בראשה ניצבו בּיל ווֹרְד הבריטי והספרדי מַנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ. יכולת הגיבוי הצ'יליאנית ללוויין ה- Major בלבד הייתה הסיבה ש- EBU החליט להשתמש רק בלוויין הזה לצורך העברת שלושת הסיגנלים לאירופה , הן של המשחקים הכפולים והן של המשחק הבודד. זה נשמע פשוט וטרוויאלי וניתן לפתרון קל היום אך היה מאוד מורכב בימים ההם. עוד באותו ערב ההגעה לבואנוס איירס, לאחר ההתמקמות במלון שלנו "פְּלָאזַה" סַאן מרטין (באזור יוקרתי בבירה הארגנטינית ליד רחובות לָאוַואזֶ'ה ופְלוֹרִידָה), וסיור העבודה וההתמקמות בפיגורואה אלקורטה, ביקשתי להיפגש עם מר מאכסימו גארפינקל (Maximo Garfinkel) יהודי – ארגנטיני שנשא במשרה החשובה של מהנדס התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה, וכפי שהתברר גם ציוני חם ואוהד שרוף של מדינת ישראל.

שילמנו לחדר במלון 90 (תשעים) דולר ללילה. הון עתק בימים ההם. כרגיל נכפינו ללון בזוגות על פי הנחיות רשות השידור. שיטת הלינה הזוגית במבצעי השידור הגדולים והממושכים הייתה המצאה ייחודית של יצחק לִבני מנכ"ל רשות השידור וסמנכ"ל הכספים שלוֹ ישראל דוֹרי. הלינה הקבוצתית במסעות לחו"ל הייתה ריטואל ומסורת מקודשת. כמו בשירות מילואים. שום רשת שידור עולמית אחרת לא כפתה על שליחיה ל-לון בזוגות. אין דבר כזה. בן זוגי היה מַחְמוּד אָבּוּ – בָּאקֶר, שַדָּר הספורט בשפה העַרבית (איש מקצוע הגון, יישר דרך, ואדיב, אהבתי אותו והערכתי אותו. יורם ארבל התגורר בחֶדֶר משותף עם איציק גליקסברג, צמד הטכנאים יאיר שרף ו-מוריס ברוך חבר איש לרעהו. רק דן שילון השַדָּר הבכיר שוּכַּן בחדר לבדו על פי הוראת מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן. הוא היה איש טלוויז עבורייה מורם מהצוות.

המהנדס הראשי ו-יו"ר ENTEL ארגנטינה, היהודי הציוני מאסימו גארפינקל ז"ל הבלתי נשכח.

טקסט תמונה : מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1978. זהו היהודי – ארגנטיני ציוני חם בנפשו איש נפלא בעל ידע ויכולות מרשימות מר מאסימו גארפינקל ז"ל, מי ששימש אז בתפקיד החיוני והמורכב והיה המהנדס הראשי של התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה ENTEL. תרומתו להצלחת ההפקה הכול כך מורכבת והרחוקה ממדינת ישראל היא לעד בלתי נשכחת עבורי. (התמונה אדיבות פאביאן גארפינקל בנו של מאכסימו גארפינקל ז"ל. ארכיון יואש אלרואי).                                                                                     

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978. מאסימו גארפינקל (ממושקף במרכז) בפרזנטציה תקשורתית  של ENTEL ב-בואנוס איירס ערב תחילת טורניר מונדיאל גביע העולם בכדורגל של ארגנטינה 1978. (התמונה באדיבות משפחת גארפינקל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

בתום מנוחה קצרה התוודעתי למהנדס התקשורת הארגנטיני מאסימו גארפינקל . מאסימו גארפינקל היה יהודי ציוני חַם (כמו כל יהודי ארגנטינה) איש שקשור מאוד בכל נימי נפשו למדינת ישראל. בן אחיו שהה אז במחנה עבודה בקיבוץ אלומות בעמק הירדן. יצאנו לאכול "אַסָאדוֹ" (Asado) במסעדת בשרים ידועה על גדות נהר הריבר פלייט . מעולם לא שמעתי עד אז על המונח הגסטרונומי הזה, "אַסָאדוֹ". בפעם הראשונה בחיי גם ראיתי כיצד מכינים בארץ ה- "פַּמְפָּס" רחבת הידיים כריכים בהם מונחים בכפיפה אחת נקניק סלאמי וגבינה צהובה. מאסימו גארפינקל הבהיר לי בשיחתנו פרטים סתומים רבים הנוגעים להפקה המורכבת והמסובכת וגם רחוקה מאוד ממדינת ישראל  אילו פגשתי אותו חצי שנה קודם לכן הייתי פותר בקלות את כל בעיות התקשורת הלוויינית הבינלאומית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית.

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978. ארגנטינה היא ארץ הבשר. פולחן ה- "אסאדו" בבואנוס איירס. לסטייקים הארגנטיניים המצוינים יצא שם דבר ומוניטין בינלאומי בכל רחבי העולם. (באדיבות לשכת העיתונות של ארגנטינה ו- 7  ATC).

מַאסִימֹו גָארְפִינְקֶל התוודה בפניי וסיפר לי בשלווה את האינפורמציה הנוגעת לתקשורת הלוויינית הבינלאומית הקונקרטית הזאת : "…הטלוויזיה הארגנטינית איננה מסוגלת להעניק יותר משלושה סיגנלים בעת ובעונה אחת בעת שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 כפי שנקבע בתכנון המקורי…". הוא אמר זאת מפורשות. ברגע הראשון זה נשמע מדהים. אנחנו לא ידענו זאת וגם לא שמענו את האינפורמציה הזאת מאנשי הקבוצה המבצעית של ה- EBU ב-בואנוס איירס (ביל וורד ו-מנולו רומרו). המהנדס הראשי של התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה פרש לפני תוכנית חסויה בדבר שיגור סיגנל רביעי ללוויין ה- Primary שלנו באמצעות מָשְדֵר חירום של ENTEL ארגנטינה, שיופעל במשך שעתיים רק למען הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ה- Feed הרביעי הזה יוכל להיות מוּזָן באינפורמציה שידור PAL 625  הנוחה לנו, או בשיטת השידור בצבע 625 SECAM (ראשי תיבות שלSequentielle Couleur Avec Memoire), שיטת השידור הצרפתית להעברת שידורי צבע שהייתה נהוגה בימים ההם בצרפת, וגם ב- ברה"מ ומדינות מזרח אירופה שהשתייכו אז לאיגוד השידור המזרח אירופי O.I.R.T. מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל העניק לי ברוב אדיבותו את זכות הבחירה. זה היה נחמד מצִדוֹ אך עניין שיטות הצבע של ה- PAL ו- SECAM לא שינה לנו דבר מפני שהטלוויזיה הישראלית הציבורית שידרה ממילא בימים ההם בשחור/לָבָן . יכולתי אפוא לרתום לחלק מהשידורים של הסיגנל הרביעי את שתי הרשתות הצרפתיות TF- 1  ו- A2 F  ששידרו מארגנטינה בשיטת ה – SECAM שלהם וע"י כך להוזיל בעוד משהו את העלויות הכספיות שלנו. מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל גם העניק לנו הנחה משמעותית בעלויות ה- Up Link  "ENTEL תגבה מרשות השידור הישראלית סכום של 540 דולר בלבד תמורת עֶשֶר הדקות הראשונות של השידור הלווייני במקום 1500 / 1400 דולר כמקובל בשידורים בינלאומיים, ו- 18 דולר לכל דקה נוספת של השידורים הלווייניים במקום 45 דולר "כנהוג". מאסימו גראפינקל היקר הבטיח לי טת מה שהבטיח ואומנם קיים את כל הבטחותיו,, בעוד אנו נוגסים בעונג בסטייקים העסיסיים של ה- "אָסָאדוֹ". האיש היקר והכֵּן הזה עמד בכל אות ו-מילה בדיבורו (!!!).

זו הייתה חוויה גדולה לפגוש אותו ולהיעזר בידע העצום שלו ובשירותיו כמהנדס התקשורת הבינלאומית של ארצו. מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל הבלתי נשכח חסך לרשות השידור ממון רב, בהתחשב בעובדה, שכמעט כל השידורים מארגנטינה לישראל נקבעו מראש כשידורי טלוויזיה Unilateral (משתתף יחיד), ולכן היו יקרים מאוד. הודיתי לו מקרב לבי. הזמנתי אותו לבקר בישראל והבטחתי לו לקבל אישית את פניו ולערוך לו סיור בן שבוע בשם רשות השידור ברחבי מדינת ישראל מרמת הגולן ועד אילת. לפני שנפרדנו שלף מארנקו את כרטיס הביקור שלו ואמר לי : "…מר יואש אלרואי, שמור זאת אצלך. אם יהיו עוד בעיות אל תהסס להתקשר…".

טקסט מסמך : מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 78'. זהו כרטיס הביקור של מהנדס שירותי התקשורת הבינלאומית של ארגנטינה מאכסימו גארפינקל, יהודי ציוני ואוהד גדול של מדינת ישראל. בספריית העבודה שלי במשרד מחלקת הספורט בבניין הטלוויזיה בירושלים הצטברו אלפי כרטיסי ביקור. זה היה לבטח אחד החשובים שבהם. תרומתו של מאכסימו גארפינקל להצלחת העברתם של 21 שידורים ישירים ו- 17 לצורכי הקלטה של מונדיאל ארגנטינה 78', מ-בואנוס איירס לירושלים, היא בלתי נשכחת. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

רשמתי את סיכום הפגישה עם מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל ודיווחתי מייד למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית אַרְנוֹן צוּקֶרְמַן, הייתי בר מזל שהוא הפך לבוס הישיר שלי ולא חיים יבין. סיפרתי לו שחלק חשוב מבעיית התקשורת הלוויינית מארגנטינה נפתרה בסיועו הנדיב של מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל. נותרה לפני המשימה השנייה לפגוש את המכסיקני אַמָאוֹרִי דַאוּמָאס מזכ"ל OTI כדי לשמוע מה יש בפיו לומר לי בנוגע לפינוי ה- SIN, ביולטין החדשות הבינלאומי בן כ- 15 דקות, ששודר באורח קבע מליסבון למכסיקו סיטי (SIN, הן ראשי תיבות של South America International News). משודר כאמור מידי ימי שני וחמישי מהטלוויזיה הציבורית הפורטוגלית RTP אל מרכז הטלוויזיה של OTI באמצעות לוויין ה- Primary האטלנטי "שלנו" בתקופת משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978.

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978. הערות ליומן המסע. סיכום הפגישה עם מאסימו גארפינקל המהנדס הראשי של ENTEL בטרם תחילת המונדיאל. הוא העניק לטלוויזיה הישראלית הציבורית הענייה והמרודה % 50  הנחה בתשלום עבור שירותי התקשורת הלווייניים. מייד העברתי את פרטי נושא השיחה וסיכומה למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביום שלישי – 30  במאי 1978 נפגשתי בבואנוס איירס לארוחת עֶרֶב במסעדה איטלקית עם המכסיקני מר אָמַאוּרִי דָאוּמַאס האדיב מנכ"ל OTI. הוא נתן לי בו במקום תשובה חיובית וסופית, ואמר בשמחה, "…מר יואש אלרואי מאמציי נשאו פרי. OTI וויתרה לטלוויזיה הישראלית הציבורית  לחלוטין על ה-סְפּוֹטִים של ה- SIN לאורך כל תקופת המשחקים של מונדיאל ארגנטינה 1978…שכנעת אותנו והחלטנו ללכת לקראתכם…(!). לוויין ה- Primary פנוי עכשיו עבורך בכל תקופת האליפות…". שוב צלצלתי לארץ לארנון צוקרמן ובישרתי לו כי משימת שִחרוּר הלוויינים הושלמה , אך 21 השידורים הישירים ו- 17 המוקלטים יתבצעו ללא Back up (תִּימוּכִין). זה היה המיטב שאפשר היה לעשות בימים ההם ועלה לרשות השידור בשתי ארוחות ערב וכמה סובנירים נחמדים שלנו. ארנון צוקרמן קיבל את בשורות הצלחת ההפקה הרחוקה בשוויון נפש. כ- פסע היה בין הצלחתה לכישלונה הגמור. הוא היה איש כה מופנם שבקושי אפשר היה לדובב אותו דרך הטלפון. הוא נשאר בדרך כלל קר רוח (כדרכו). הפליא אותי שמחד וויתר על עמדת התיווך בהיררכיה המקובלת בינו לביני והסיר ממנה את חַיִים יָבִין על מנת לקבל את תמסורת האינפורמציה שלי ישירות אליו, ומאידך איננו מפגין עניין יתר בהפקה המסובכת והמורכבת, איננו מתעניין בפתרונות שהשגתי, איננו סקרן, ולא שואל שאלות שנוגעות להפקת השידורים הישירים שלנו במונדיאל ארגנטינה 1978, ואפילו לא מסוגל לומר מילה אחת תודה. ייתכן ודמותו של המפיק הגדול אלכס גלעדי צצה לפתע בשיחות הטלפון שקיבל מקצה העולם והתייצבה ביני לבין מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. ארנון צוקרמן לכשעצמו לא התמצא כהוא זה בתקשורת הלוויינים המסובכת. אני חושב שזאת הסיבה בגללה סמך עלי לחלוטין. זאת הייתה ההפקה הבינלאומית הראשונה שלי בסדר גודל עצום שכזה כזה – כמנהיג שידור, מנהל, מפיק, ועורך. האמת , ארנון צוקרמן לא עניין אותי עוד בעֵת שהותי בבואנוס איירס. עכשיו משהוסרו מכשולי התקשורת הלוויינית הבינלאומית היה צריך לעטוף את ההפקה שנולדה בשכבות של צֶמֶר גֶפֶן. המתינו לי מהמורות רבות נוספות בהמשך הדרך.

טקסט תמונה : קיץ 1978. מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 78'. זהו הפתרון הטכנולוגי והשרטוט והתרשים המקורי שלי כפי שהצבתי אותו על מפת תקשורת הלוויינים בין בואנוס איירס לירושלים ב- 1978. השרטוט הזה שלי הועבר לידיעתו של ארנון צוקרמן מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. סיגנל השידורים של כל המשחקים הגיע מבאלקארסה לעמק האלה בשלושת שיטות השידור של Pal , Secam , ו- NTSC , אבל בסופו של דבר הוא הגיע. זה היה הרע במיעוטו. הייתי מסוגל עכשיו להעביר לירושלים את כל 21 המשחקים המתוכננים לשידורים ישירים עם קולותיהם של דן שילון ויורם ארבל. (השרטוט הנ"ל מתוך ספר השידור / פקודת המבצע של מונדיאל ארגנטינה 1978 שכתבתי וחיברתי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הציבור יזכור את שני שדרי הטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל ארגנטינה 1978 דן שילון והוותיק ויורם ארבל הטירון. גורלו של הפרשן יוסף "יוסל'ה" מרימוביץ' שעשה את עבודתו בהתנדבות עתיד היה להישכח. כבר לא זוכרים אותו. רמת השידור הישיר ומוסד פרשנות הכדורגל בטלוויזיה הישראלית הציבורית במונדיאל ארגנטינה 1978 הייתה עוד אבן יסוד, נדבך נוסף בפירמידה הכללית שהמשיכה להיתמר מעלה. הכדורגל בארגנטינה הוא דת במגרש ומחוצה לו . צריך להיות שם כדי לחוות את החויה ולהבין את מורשת הכדורגל הארגנטיני. ארגנטינה ניצחה במשחק הגמר את הולנד 1:3 לשמחת תושבי המדינה ונשיא ארגנטינה העריץ וראש החונטה הצבאית חורחה רפאל ווידלה שהעניק את גביע העולם לקפטן דניאל פאסארלה צבר מוניטין אזרחי של איש המיטיב עם האומה הארגנטינית.

מַאסִימוֹ גָארְפִינְקֶל הארגנטיני והמכסיקני אמאורי דאומאס היו שני אנשי תקשורת עלומי שֵם בישראל, אך הם אלוּ שהצילו את שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 עבור משלם האגרה הישראלי. נדיבותם המקצועית אִפשרה לצופי מדינת ישראל לצפות במשחקי גביע העולם על פי התּכנון המוקדם וסדר העדיפויות שלי שנקבע עוד בישראל. אני זוכר שבטרם תחילת המשחקים נסעתי לשדה התעופה הבינלאומי של בואנוס איירס כדי לקבל את פניו של דן שילון שהגיע מניו יורק. אינני יודע אם דן שילון שמח בכלל לראות אותי בבואנוס איירס בתפקיד המפיק והעורך הראשי ומנהל המִפְעַל הזה של שידורי מונדיאל ארגנטינה 78'. הוא היה רגיל לראות במחוזות הבינלאומיים הללו את אלכס גלעדי. לפתע פגש אותי. דָן שִילוֹן היה אמור לשָדֵּר בתוך יממה וחצי את טֶקֶס הפתיחה ומשחק הפתיחה. נסעתי ברכב ההפקה לנמל התעופה הבינלאומי של ארגנטינה כדי לקבל את פניו. ערכתי לו סיור קצר ב- IBC  בפִיגוּרוֹאָה אַלְקוֹרְטָה ואח"כ שכרתי לו מונית ושלחתי אותו לנוח במלון שלנו בסַאן מרטין. הוא היה היחיד שזכה "למותרות", לדוּר בגפו בחדר במלון על פי הרשאה של ארנון צוקרמן ומכיוון שהיה השַדָּר הראשי שלי בארגנטינה 78'. הצמדתי לו את הטכנאי מוֹרִיס בַּרוּךְ בעמדות השידור באִצטדיונים. בֵּנִי עוֹרִי איש מחלקת הספורט שלנו שהגיע על חשבונו לארגנטינה שימש עוזר שַדָּר של יורם ארבל וגם חצי מפיק שלוֹ. זאת הייתה תגבורת חשובה. בני עורי נחשב על ידי במשך שנים רבות לעיתונאי ותחקירן מצוין שעשה עבודתו נאמנה מאחורי הקלעים. אהבתי אותו בשל היותו ידען מופלג אך איש צנוע ועניו שמוכן תמיד להגיש עזרה. אינני יודע כיצד יורם ארבל היה מסתדר בלעדי העזרה הלוגיסטית של בני עורי ברחבי ארגנטינה הענקית.

דן שילוֹן היה אמור לשָדֵּר בתוך יממה וחצי את טקס הפתיחה ומשחק הפתיחה. נסעתי ברכב ההפקה לנמל התעופה הבינלאומי של ארגנטינה כדי לקבל את פניו. ערכתי לו סיור קצר ב- IBC  בפִיגוּרוֹאָה אַלְקוֹרְטָה ואח"כ שכרתי לו מונית ושלחתי אותו לנוח במלון שלנו בסַן מרטין . הוא היה היחיד שזכה "למותרות", לדוּר בגפו בחדר במלון על פי הרשאה של ארנון צוקרמן ומכיוון שהיה השַדָּר הראשי שלי בארגנטינה. הצמדתי לו את הטכנאי מוריס ברוך בעמדות השידור שלנו באִצטדיונים בארגנטינה. בני עוֹרִי איש מחלקת הספורט שלנו שהגיע על חשבונו לארגנטינה שימש עוזר שַדָּר של יורם ארבל וגם חצי מפיק שלוֹ . זאת הייתה תגבורת חשובה. בני עורי נחשב על ידי במשך שנים רבות לעיתונאי ותחקירן מצוין שעשה עבודתו נאמנה מאחורי הקלעים. אהבתי אותו בשל היותו ידען מופלג אך איש צנוע שמוכן תמיד להגיש עזרה. אשנה ואומר שוב : אינני יודע כיצד יורם ארבל היה מסתדר בלעדי העזרה הלוגיסטית של בני עורי ברחבי ארגנטינה הענקית.

טקסט תמונה : יוני 1978. זהו העיתונאי בני עורי במונדיאל ארגנטינה 1978. איש טלוויזיה נפלא ואדם בלתי נשכח. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

ביום חמישי – 1 ביוני 1978, יום משחק הפתיחה באִצטדיון ריבר פלייט בבואנוס איירס , הופיעה במשרד שלנו דמות כדורגל מוכרת בלוויית אחד מאנשי הקהילה היהודית הגדולה בבואנוס איירס. לא יכולתי לטעות בו. זה היה הארגנטיני אֶנְרִיקוֹ אוֹמַאר סִיבוֹרִי, מגדולי השחקנים בעולם בשנות ה- 60 של המאה הקודמת שהספיק לשחק בקריירה הארוכה שלו בשתי נבחרות לאומיות, של ארגנטינה ואיטליה.

טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 60 במאה הקודמת. טורינו – איטליה. אנריקו אומאר סיבורי (מימין) במדי הקבוצה האיטלקית יובנטוס. כורע במרכז השחקן הוולשי ג'ון צ'ארלס. משמאל זהו החלוץ השוודי קוּרְט הַאמְרִין. אנריקו אומאר סיבורי אזרח ארגנטיני ממוצא איטלקי שיחק בזמנו במדי נבחרת איטליה וגם במדי ארגנטינה. הוא ביקש ממני לשמש פרשן של הטלוויזיה הישראלית ותבע לעצמו שכר מופלג של 6000 (ששת אלפים) דולר למשחק אחד באִצטדיון "ריבר פלייט". (באדיבות RAI. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אנריקו עומאר סיבורי שיחק עם נבחרת איטליה בשני משחקים נגד ישראל בקדם גביע העולם של צ'ילה 62' הזכורים היטב לכל אוהדי הכדורגל בארץ. איטליה ניצחה ב- 15 אוקטובר 1961  באִצטדיון ר"ג  2:4. בתום המחצית הראשונה הובילה ישראל 2 : 0 משעריהם של ראובן יאנג (שחקן הפועל חיפה) ונחום סטלמך (שחקן הפועל פ"ת). במשחק הגומלין בטורינו ב- 4 בנובמבר הביסה איטליה את ישראל 0:6. אנריקו אומאר סיבורי הבקיע במשחק התבוסה ההוא ארבעה שערים. עכשיו במשרד בפיגורואה אלקורטה הציע לי את שירותיו כפרשן של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. הוא ביקש שכר של 6000 (ששת אלפים) דולר לשידור ישיר משחק, ואמר שזהו מחיר הנחה לטלוויזיה הישראלית. היהודי המקומי שהציג את אנריקו אומאר סיבורי בפני הציע, שהוא יישב יחד עם אנריקו עומאר סיבורי בעמדת השידור ויתרגם לשַדָּר המשחק, דן שילון או יורם ארבל את פרשנותו של השחקן הארגנטיני הנערץ מספרדית לעברית. כמובן שאי אפשר היה להיענות להצעת הפרשנות המסורבלת הזאת והיקרה. העדפתי על פניו את יוסל'ה מירמוביץ' ז"ל שהיה היחיד מאנשי הכדורגל הישראליים שהגיע לארגנטינה הרחוקה וגם הסכים לעבוד בעבורנו בחינם. ביום חמישי – 1 ביוני 1978 יצאו השידורים לדרך. אנריקו אומאר סיבורי עבר ממשרד הפקה אחד למשנהו וחיפש עבודה. בסוף התמנה לפרשן של רשת טלוויזיה צ'יליאנית. אינני יודע אם קיבל מהם את השכר שאותו נקב בפניי.

דן שילון שידר ישיר מאִצטדיון "ריבר פלייט" בבואנוס איירס את משחק הפתיחה אלופת העולם היוצאת מערב גרמניה נגד פולין שהסתיים בתיקו אפס. הוא לא ישכח את החוויה הזאת לעולם לא בגלל התוצאה המשעממת , אלא מפני שכמעט יצא מדעתו במשך השידור הישיר שהיה רצוף תקלות תקשורת בין עמדת השידור שלו באצטדיון "ריבר פלייט" לבין האולפן בירושלים. במהלך השידור הישיר העברנו אותו לפחות שמונה פעמים ממיקרופון ה-Head set לטלפון הבינלאומי ששימש כ- Back up לקו השידור שהיה רעוע בשל מגעים רופפים בחיבור קווי המערכת שלנו במרכז הטכני של CIBA הארגנטינית המנוהלת ע"י ENTEL  ARGENTINA.

דן שילון כמעט השתגע. למחרת יום שישי – 2 ביוני 1978 שידר יורם ארבל ישיר ממר דל פלטה את המשחק צרפת – איטליה . השידור עבר בשלום. דן שילון שידר ישיר מאצטדיון ריבר פלייט את משחק הלילה ארגנטינה – הונגריה. שוב חזרו תקלות התקשורת על עצמן כמו במשחק הראשון . דן שילון היה מיואש ומאוכזב מאוד. הוא לבטח התגעגע לאלכס גלעדי ברגעים המביכים האלה אך נשאר מנומס כלפיי, ואמר כלהלן : "…יואש אלרואי, אם התקלות האלה יימשכו אני מבקש את רשותך לחזור לניו – יורק…", שח לי. היה טמון משהו בדן שילון שעורר בי כבוד כלפיו. הוא היה גבוה ממני בהיררכיה עשרת מונים אבל לא רקע ברגליו ולא צעק למרות התקלות הטכניות המרגיזות. הוא שמר על נינוחות. לא האשים ולא התפרץ. הוא שמר על צֶלֶם האדם שלו. בתוכי ידעתי עד כמה חש חסר אונים ועד כמה אלכס גלעדי היה חסר לו. ההתנהגות המכובדת שלו ברגעי משבר הייתה ראויה להערכה. צריך להבין כי כל מדיה העוסקת בתקשורת המונים לבטח הטלוויזיה והרדיו חשופים לאמביציות העצומות של עובדיה. זאת הייתה ההפקה הבינלאומית הראשונה שלי אולם שלטתי בחומר ההפקה התוכניתי, הטכנולוגי, והלוגיסטי ב- % 100. אנשי ה- EBU מנולו רומרו, ביל וורד, והורסט זייפארת אמרו לי מאוחר יותר שאני אחד מה- Team Leaders הטובים ביותר שמייצגים כאן בארגנטינה 78' את משלחות השידור של מדינות איגוד השידור האירופי. הם לא היו צריכים לומר לי זאת. ידעתי לבד כי אני משייט בקלי קלות בארגנטינה 78'. תקלות נוצרו כדי לפתור אותן והן באמת נפתרו, אף על פי כן מצא חן בעיניי השקט הנפשי של דן שילון. נדמה היה כאילו מישהו בכוונה מחבל בשידורי דן שילון כדי להַלֵל את יורם ארבל. יורם ארבל שידר ללא תקלות טכניות. הן פקדו רק את עמדות השידור של דן שילון. ביקשתי את התערבות בּיל ווֹרְד ומָנוֹלוֹ רוֹמֶרוֹ בבעיות השידורים שלנו. שני האישים האירופיים הנכבדים האלו טענו בתחילה שתקלות התקשורת הֵן מובנות במערך שגוי של יחידות קווי ה- 4W שהקמנו במשרד שלנו ב- IBC בפיגורואה אלקורטה. זאת הייתה טענה לגמרי מוטעית ולא נכונה. יאיר שרף ומוריס ברוך איתרו לאחר בדיקה מקיפה את התקלה החוזרת ונשנית, וגילו כי חיבור של חלק מקווי השידור שלנו במרכז קווי השידור של CIBA  בארגנטינה נעשה בצורה רשלנית. המגעים רופפים של מִכְשוּר התקשורת העדין הם אלה שהפרידו בין כישלון להצלחה. הטכנאים הארגנטינאיים הידקו את מגעי ה- 4W על פי בקשתנו והתקלות נעלמו מייד כלא היו. למעט שני המשחקים הראשונים בהם היו לנו באמת ניתוקים חמורים ותכופים בקווי שידור ה- 4W ונאלצנו לשדר באמצעות טלפונים בינלאומיים שהצבתי (תמורת תשלום) בכל אחד מעמדות השידור שלנו כ- Back up. כל שאר 19 השידורים ישירים הנוספים שבאו בעקבותיהם עברו בשלום .

חיים יבין מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית לא התקשר אלי לארגנטינה בכל תקופת המשחקים, למעט פעם אחת. פתאום הופיע קולו על ה- 4W. הוא לא התעניין בעבודתנו שם, זה היה תפקידו של ארנון צוקרמן, אך הוא ביקש ממני בראשית שבוע אחד להכין כתבה על חוויות המונדיאל ל- "יומן השבוע" שלו, מגזין החדשות השבועי אותו הגיש כדרכו בערבי שישי . יעל חֵן ז"ל שימשה העורכת שלוֹ. הזכרתי לו את פרשת צוות הצילום הישראלי שביקשתי להטיס לארגנטינה 1978, אך הוא סירב לכך בשעתו. מעבר לדיווחים החדשותיים רציתי בעיקר לראיין עבור צופי הטלוויזיה הצעירים בישראל את כוכבי העַל של הכדורגל הבינלאומי שהזדמנו לארגנטינה, ולהכיר את דרכם אל התהילה. רציתי לברר מדוע שחקני הכדורגל בעולם מצליחים כבודדים והופכים את נבחרותיהם לקבוצות נבחרות , ואילו שלנו בישראל נכשלים כפרטים וגם בנבחרת הלאומית בזה אחר זה. לרבים נראית הדרך לפסגה קלה. זה כמובן אינו נכון. כוכבי העַל כמו פֶּלֶה, יוֹהָאן קְרוֹיף, ודְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה לא היו רק אסופה של כישרונות. הכישרון מהווה עשרים אולי שלושים אחוזים מההצלחה הכללית. האימונים הקשים והמפרכים לאורך שנים כה ארוכות, המשמעת העצמית, ההשקעה האדירה, הוויתור על דברים ופיתויים אחרים בחיים, והדבקות במשימה – הם אלה המשלימים את הכישרון של אותו הספורטאי הקונקרטי ומתרגמים אותו ליכולת הכללית על כר הדֶשֶא. את המֶסֶר הזה רציתי להביא לילדים ולנוער שלנו מארגנטינה הרחוקה.

ה- BBC הגיע לארגנטינה בהרכב מלא לרבות ארבעה ציוותי פילם לצורכי הכנת סיפורים מעבר לשידורים הישירים למרות שלאנגליה לא הייתה כלל נבחרת בטורניר ארגנטינה 1978. הנבחרת האנגלית כמו נבחרת ישראל כשלה במשחקים המוקדמים ולא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר של מונדיאל ארגנטינה 1978. זה כמובן לא הפריע להנהלת ה- BBC לשלוח לארגנטינה ציוותי צילום וסיקור בפילם (ה- BBC טרם עבר אז לעבוד ב- ENG בשל התנגדות וועדי העובדים שלוֹ) ואפילו הֵטִיס לבואנוס איירס ארבעה שולחנות עריכה Steenbeck בפילם, בהנחה שהמונדיאל והאירועים סביבו מעניינים את משלם האגרה הבריטי גם אם נבחרתו איננה נוטלת חלק במשחקים. עיתונאות במיטבה. הגישה שלנו הייתה הרבה יותר פרובינציאלית. OK, נבחרת הכדורגל של ישראל איננה שָם אז נשאיר את הסיפורים בצד. גישה עיתונאית שלילית. הנהלת הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור ביקשו במשך שנים רבות להידמות ל- BBC האנגלי שקיפל בתוכו את שלמוּת חזון השידור הציבורי. לפעמים זה הצליח אך רק כשזה היה נוח ולבֶטַח כשלא היה מדובר בשידורי הספורט.

לפתע גם חטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית הציבורית נזכרה ומצאה עניין במונדיאל ארגנטינה 1978. שכרתי לדן שילון צוות צילום ENG מקומי לזמן מוגבל. שלחנו לחיים יבין כתבת אווירה נחמדה שעלותה הסופית עמדה על כ- 6000 (ששת אלפים) דולר (!). הון עתק בימים ההם. הכתבה הבודדה הזאת תיארה מעט מזְעֵיר ממה שמתחולל במונדיאל. עלותה הייתה עצומה וחסרת פרופורציה. בעלוּת הזאת ניתן היה לשגר לארגנטינה צוות צילום שלנו, ולשדר עשרות ומאות סיפורים שרבצו בפינה ורק המתינו שמישהו יבוא לאסוף אותם. הדבר לא נעשה. התעלמותו של חיים יבין מאתנו לא נבעה מרוע לֵב אלא מאדישות. הוא באמת התייחס אל שידורי הספורט כסֶפַח לא הכרחי. במידה שהיו הכרחיים כמו המִבצעים הבינלאומיים הגדולים סבר אולי שהתערבותו אינה נדרשת מפני שיש שָם על מי לסמוך. המפיק הטוב ביותר בטלוויזיה עומד בראש הפקות הספורט וקוראים לו אלכסנדר גלעדי. מכנים אותו "אלכס". אותי חיים יבין כלל לא הכיר בימים ההם. מעולם לא דיברנו. הוא היה מרוחק ממני בטקסט ומעמד. אף פעם לא החלפנו ולוּ מילה.

טקסט מסמך : מונדיאל ארגנטינה 1978. פרשת הכתבה "מונדיאל ארגנטינה 1978" עבור המגזין "יומן השבוע". ה- ENG. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חַיִים יָבִין סבר אולי שאלכס גלעדי נמצא בארגנטינה בשבילו. אך אלכס גלעדי לא היה שָם. הוא עבד למען  ה- EBU. כמנהל חטיבת החדשות לא היה חיים יבין מודע מספיק לנחיצותם של שידורי ספורט החשובים בטלוויזיה הציבורית – ממלכתית, על פי דעתנו, של אלכס גלעדי ושלי, הוא גם לא הכיר את המסובכות ואת המורכבות של הפקתם. לשנינו לא היה ספק כי לבוס שלנו נראה מאוד טבעי שאירועי הספורט, גם אֵלוּ הרלוואנטיים ביותר, נמצאים במקום האחרון בסולם העדיפויות – בשידור וממון. היה ברור לנו דבר אחד כי אילו שידורי ארגנטינה 1978 היו חשובים לו, וודאי היה מטריח את עצמו להיפרד מאתנו לפני צאתנו למדינה רחוקה, משָם הייתה הפקת שידורי טלוויזיה כה קשה וגם יקרה.

שמונה שנים אח"כ בהיותו מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית בשנים 1989 – 1986, זכורה תקופת שלטונו של חיים יבין כאחד משִיאיו של שגשוג ופריחה של שידורי הספורט בערוץ הציבורי. אך זה לא היה בגללו, אלא בשל נוכחותו במקום של המנכ"ל שלוֹ אורי פורת ז"ל וסמנכ"ל הכספים של רשות השידור יוחנן צנגן ייבדל לחיים ארוכים. שידורי מונדיאל ארגנטינה 1978 בטלוויזיה הישראלית הפכו למרות הקשיים הטכנולוגיים להצלחה סנסציונית. המשחקים החשובים באמת בשלב הראשון והשני של האליפות שודרו ישיר והועברו בשלמותם ארצה. ככל שחלפו הימים הפכה ההצלחה לרוטינה אך היה צריך לעמוד על המשמר, ישנתי בתקופה של 35 ימי ההפקה מעט מאוד אולי שעתיים – שלוש בלילה. הייתי מאוד מוטרד ומלא חששות. השידורים צלחו אומנם למרות המהמורות אך הדירו שינה מעיניי. לך תדע אפוא תיכשל ותיפול.

אירוע בלתי נשכח: יורם ארבל השדר המפונק שלי ב-בואנוס איירס בעת מבצע השידורים הישירים המורכב והמסובך שלנו את משחקי מונדיאל ארגנטינה 1978.

חלפו מאז יותר מ- 44 שנים אולם אנוכי זוכר כל פרט בהפקת מונדיאל ארגנטינה 1978. בבוקרו של יום רביעי – 21 ביוני 1978 העירני צלצול טלפון בחדרי במלון פלאזה בבואנוס איירס. הספקתי לישון באותו לילה מאכסימום שעתיים אולי פחות . על הקַו היה יורם ארבל . הוא דיבר משדה התעופה של בואנוס איירס וכך אמר : "…יואש אלרואי אומרים לי שערפל סמיך עוטה את רוסריו והטיסות לשם בוטלו…". השבתי לו מנומנם, "…או. קיי. יורם ארבל מה אתה מתכוון אם כך לעשות…?" להפתעתי הרבה השיב לי השַדָּר בעל קול הבריטון שזה היה המונדיאל הראשון בחייו תשובה חסרת בושה ואמר לי בגילוי לב ללא כחל ושרק, כלהלן : "…יואש , אני מתכוון לוותר על הטיסה לרוסאריו..", והוסיף, "…אני מציע שאשדר את המשחק המיועד ארגנטינה – פרו Off Tube ממשרד ההפקה והשידורים שלנו אצלך, בפיגורואה אלקורטה…". הייתי ישנוני במקצת (ישנתי רק שעתיים – שלוש בכל לילה ושמרתי על צלילות שכלי באמצעות שתיית מאות כוסות קפה באותו חודש המונדיאל ההוא של ארגנטינה 1978) ושפשפתי את עיניי, אך הייתי צלול מספיק כדי לא להאמין למשמע אוזניי (!). חשבתי בתחילה שאינני שומע טוב. אבל שמעתי היטב. עכשיו כבר הייתי עֵר לגמרי. "..תשמע חוצפן קטן…", אמרתי לו בכעס, "…לא הבאתי אותך מישראל לארגנטינה כדי לשָדֵר משחק כדורגל מהמוניטור במשרד ההפקה בבואנוס איירס. אני מצפה ממך להיות דבק במשימת השידור הישיר שלך. זהו הדבר היחיד שאתה צריך לעשות כאן. לשָדֵר לצופי הטלוויזיה של מדינת ישראל מעמדת שידור שהוזמנה עבורך ועבור דן שילון באצטדיונים השונים. מוזמנת לך עמדת שידור באִצטדיון באצטדיון ברוסאריו… מוזמנים לך ולבני עורי (איש מחלקת הספורט שהגיע לארגנטינה בכוחות עצמו ושימש עוזר שדר של יורם ארבל ודן שילון) כרטיסי טיסה הלוך ושוב מבואנוס איירס לרוסריו…אם אין טיסות יש רכבות…אם אין רכבות יש מוניות Special…אתה מצויד במספיק כסף מההפקה כדי לממן את הוצאות התחבורה האלה…" ., והוספתי ., "…יורם ארבל יש לך שתי ברירות, להגיע לרוסאריו ולשדר מעמדת השידור באצטדיון ברוסאריו, ו/או שתמצא את עצמך מודח מכאן מייד…על המטוס הראשון הממריא מבואנוס איירס לישראל…". מעולם לא שמעתי על עצלנות נפל שכזאת, בה השַדָּר שהפך להיות השדר הלאומי של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מעדיף בשל ערפל וכמה טיפות גשם להסתתר במשרד ולשדר משחק כדורגל בגביע העולם בשיטת Off Tube, על פני הימצאותו בעמדת השידור האותנטית המוזמנת עבורו באצטדיון ברוסאריו. כבר אז ידעתי שהאיש המפונק הזה איננו עיתונאי.

ובכן, יורם ארבל ובני עורי הגיעו לרוֹסַרְיוֹ בסופו של דבר במועד. בדרכו לשם הוא יורם ארבל הֵפֶר ללא ידיעתי את ציווי ו-הוראת קב"ט שגרירות ישראל בבואנוס איירס החשובה ביותר שניתנה לצִוותי השידור שלנו, וכה אמר : "…לעולם אל תתחברו לאנשים שאינכם מכירים, ולעולם אל תיסעו בטרמפים…". לא ייאמן…???? ועוד איך ייאמן !!! יורם ארבל ובני עורי שנשאו על צווארם את תגי האקרדיטיישנ'ס של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, נענו להצעה של שני עיתונאים ארגנטיניים מקומיים שאותם לא הכירו, ושהציעו להם טרמפ לרוסאריו. הנסיעה לרוסאריו נמשכה כמה שעות אך יורם ארבל ובני עורי הגיעו בזמן לעמדת השידור שלנו באִצטדיון ברוסאריו. מדהים. "ערפל", משמש תרוץ לשַדָּר שלי להישאר במקומו כדי לשָדֵר Off Tube מהמשרד ב- IBC בבואנוס איירס משחק כדורגל הנערך ברוסאריו במקום לשאוף בכל מחיר לעשות זאת מעמדת שידור שלנו באִצטדיון, חלום רטוב של כל שַדָּר טלוויזיה באשר הוא.

הייתי מופתע מאוד מרמת הפינוק של יורם ארבל. ותרנותו, הנכונות שלוֹ להתפשר על בינוניות, וחוסר דבקותו במשימת השידור הדליקו לי אורות אדומים כבר אז ב- 1978 (!). עיקרון ההִצמדות למשימה בכל תנאי היה מהות ושורש ההבדל בינינו אולי בגלל שאני הייתי קצין קרבי בגולני והוא היה בשירותו הצבאי זמר בלהקה צבאית (להקת הנח"ל) ושימש גם כנהג בוסית לעת מצֹא של קצינת ח"ן ראשית בצה"ל. אבל צריך לומר עוד משהו. יורם ארבל היה שַדָּר כדורגל מזהיר. פנומן. אהבתי אותו עד למאוד ותמיד סלחתי לו על כל "חטאיו". הוא היה אב טיפוס של שַדָּר טלוויזיה דָגוּל שזקוק לתשומת לב ולטיפוח מרביים מטעם ההפקה. בצדק. שדר כה מוכשר כמותו נולד פעם בדוֹר. אולי פעם בשני דורות.

יום רביעי – 21 ביוני 1978, היה יום שידורים גדול, מוצלח, ומשגשג בטלוויזיה הישראלית הציבורית. חשתי את פעמי הסיום של ההפקה. הייתי הרוס מגעגועים לרעייתי ושלושת ילדיי הקטנים. הרמתי טלפון למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ארנון צוקרמן, וכה אמרתי לו: "ההפקה המורכבת מתקרבת לקיצה. נותרו שני משחקים אחרונים לשידור ישיר. המשחק על המקום ה- 3 ומשחק הגמר". באותו יום שידרנו ישיר את שני המשחקים המכריעים במחזור האחרון של הסיבוב השני בטורניר דן שילון שידר מבואנוס איירס בשמונה בערב את ניצחונה של הולנד על איטליה 1:2 בבית A . במקביל למשחק הזה שלחנו לירושלים את סיגנל השידור של ניצחונה של אוסטריה באותו הבית על נבחרת מערב גרמניה 2:3. איש לא ישכח את הבעיטה המדהימה של השחקן ההולנדי הָארִי הָאן שהכניעה את השוער האיטלקי דִינוֹ זוֹף ממרחק של 28 מטר . השער הזה העלה את הולנד למשחק הגמר בפעם השנייה ברציפות. באותו לילה בחצוֹת שידר יורם ארבל ישיר מרוסריו את המשחק ארגנטינה – פרו 0:6 בבית B. במחצית הייתה התוצאה 0:2. חצי שעה קודם לכן הסתיים המשחק הראשון בבית B בו ניצחה ברזיל את פולין 1:3. הצופים יכלו לצפות בקטעים הנבחרים של המשחק הזה לפני תחילת השידור הישיר של המשחק ארגנטינה – פרו. מַרְיוֹ קֶמְפֶּס ולֵיאוֹפּוֹלְדוֹ לוּקֶה הבקיעו כל אחד צמד שערים. אלברטו טארנטיני ורנה האוסמאן כבשו כל אחד שער. השער השישי הובקע בדקה ה- 72, כך שלארגנטינה נותר מספיק זמן אפילו כדי להגדיל את התוצאה באם הנסיבות היו מחייבות זאת.

הוועדה המארגנת הארגנטינית שיבצה את המשחק ברזיל – פולין ביום רביעי 21 ביוני 1978 בקורדובה לארבע ארבעים וחמש אחה"צ שעון ארגנטינה, ואת משחקה של ארגנטינה – פֶּרוּ לשבע ורבע בעֶרֶב על פי השעון המקומי. כשעלתה ארגנטינה לכר הדשא ברוסאריו ידענו כולנו ברוסאריו וגם בירושלים שארגנטינה חייבת לנצח את פרו בהפרש של לפחות ארבעה שערים כדי להעפיל למשחק הגמר. גם ארגנטינה כמובן ידעה זאת .תבוסת פרו בהפרש שערים סנסציוני הולידה חרושת של רכילויות. נפוצו אז שמועות רבות סביב אי חוקיות המשחק הזה ותוצאת הסיום הבלתי סבירה. אחת מהן סיפרה שהתאחדות הכדורגל הארגנטינית בסיועו של שליט המדינה וראש החונטה הצבאית הגנרל חוֹרְחֶה רְפָאֵל וִוידֶלָה שילמה להתאחדות הפרואנית שוחד בגובה של  5.000000 (חמישה מיליון) דולר תמורת נזיד העדשים. הוכחות לא נמצאו. ה- FIFA (התאחדות הכדורגל הבינלאומית) למדה אז לקח מַר וחשוב באִרגון מפעלים. מעכשיו שני המשחקים במחזור האחרון בשלב המוקדם בכל בית ובית יתקיימו ו- ישוחקו תמיד במקביל באותן השעות.

במוצ"ש בשמונה בערב – 24 ביוני 1978, שידר יורם ארבל מאצטדיון "ריבר פלייט" את המשחק על המקום השלישי בין נבחרות ברזיל ואיטליה. ברזיל ניצחה 1:2 משערים של דירסיאו ונליניו. אם אתם פוגשים במקרה את היום יורם ארבל , שאלו אותו אם הוא זוכר את השער של נליניו. נליניו היה מגן ימני בנבחרת ברזיל בעל כושר גופני נדיר. הוא כל הזמן סייע לשורת החלוצים ותקף מהאגף הימני. לפתע באחת ההתקפות בעט מצד ימין בחלק החיצוני של נעל ימין בעיטת תותח מסובבת. הכדור נע מהר מאוד במסלול מטעה ומפתיע בלתי צפוי משמאל לימין, האופייני לבעיטות מסובבות, והכניע את דינו זוֹף. "…ש ע ר – נֶ לִ י נְ י וֹ…", זעק יורם ארבל, כשהוא לא מאמין למראה עיניו. אחד השערים היפים מן ההיבט האווירודינאמי שהובקעו בטורניר. אומנות של ממש. מלאכת מחשבת ששמורה בארכיון הטלוויזיה הישראלית הציבורית. יורם ארבל היה איש מפונק אבל לשדר הוא ידע. משחק הגמר ביום ראשון – 25 ביוני 1978 ., בין נבחרות ארגנטינה והולנד באִצטדיון "ריבר פלייט" בשעה שלוש אחה"צ שעון ארגנטינה ושמונה בערב שעון ישראל, גרם לעוֹצֶר בשלוש מדינות. בארגנטינה, הולנד, ובישראל. הבכורה נשמרה לדן שילון. רשת הטלוויזיה הארגנטינית 7  ATC הציבה מספר שיא של 8 (שמונה) מצלמות באִצטדיון המלא עד אפס מקום. טביעת האצבעות של הבימאי הגרמני הורסט זייפארט הורגשה בכל שוֹט ושוֹט של הצילומים . הורסט זייפארט (Horst Seifart) שימש כבימאי ראשי של אולימפיאדת מינכן ואחד מאנשי הטלוויזיה הבולטים והמוערכים באירופה . הוא היה האיש שערך לבימאים והצלמים הארגנטיניים השתלמות מקצועית מיוחדת. איך אפשר לשכוח את הצילומים המרגשים בהם נראים מקרוב ומרחוק 100 אלף צופים ב- "ריבר פלייט" , משליכים משמחה לאוויר מאות מיליוני פתיתי נייר. המצלמה החמישית במערך המצלמות הארגנטיני עקבה ו-צילמה את החיזיון היפה ב- Close up. דן שיון היה המום ושאג למיקרופון טרם בעיטת הפתיחה, "…תעשיית הנייר של ארגנטינה עובדת שעות נוספות…". זה היה מראה טלוויזיוני לא שגרתי. העימות בין נבחרות ארגנטינה והולנד במשחק הגמר הוליד התעניינות גדולה מאוד בעולם וגם בישראל. רבים זכרו כי הייתה זאת הולנד שהביסה את ארגנטינה 0:4 ארבע שנים קודם לכן במשחקי הסיבוב השני של מונדיאל מערב גרמניה ב-גלזנקירשן ב- 26 ביוני 1974. יוהאן קרויף הבקיע אז שני שערים. יוהאן רֶפּ ורודי קרול הוסיפו כל אחד שער. מההרכב הניגַף ההוא של ארגנטינה נותרו בסגל של 1978 רק שלושה שחקנים : פיליול, האוסמן, ומָרְיוֹ קֶמְפֶּס.

מאמן ארגנטינה סזאר לואיס מנוטי העלה לכר הדשא את ההרכב הקבוע שלה עם השוער אובאלדו מאטילדו פיליול (Fillol), חורחה מריו אולגואין, לואיס אדולפו גאלוואן, דניאל פאסארלה , אלברטו סזאר טאראנטיני אוסבאלדו ארדילס (הוחלף ע"י לארוסה בדקה ה- 66), אמריקו רובן גאייגו (Gallego), מריו קמפס, דניאל ברטוני, ליאופולדו לוקה (Luque), ורנה האוסמאן (Houseman). שיחקו גם אוֹרטיז (החליף את האוסמן בדקה ה- 75) ולָארוֹסָה (החליף את ארדילס בדקה ה- 66). רודי מיכאלס הציב בהרכב את השוער יאן יונגבלוד (Jan Jongbloed), פורטווילט (Poortvielt), רודי קרול , בראנדטס (Brandts), יאנסן (הוחלף ע"י סורביר בדקה ה- 72), יוהאן ניסקנס, הארי האן, ווילי וואן דה קרקוף, רנה וואן דה קרקוף, יוהאן רפ (הוחלף ע"י נאנינחה בדקה ה- 59), רוב רנסנברינק. הרכב דומה לנבחרת ששיחקה במונדיאל 1974 . חסרו שלושה שחקנים, ביניהם השחקן הראשי יוהאן קרויף, וגם וואן הנחם ורייסברגן. שופט המשחק היה גונלה מאיטליה. התפתח משחק שווה כוחות. ארגנטינה הובילה 0:1 משער של מריו קמפס בדקה ה- 38. פורטווילט ההולנדי השווה בדקה ה- 81 ל- 1:1. רוב רנסנברינק החמיץ שער בטוח שניות לסיום ושתי הנבחרות התייצבו להארכה. מריו קמפס הבקיע בדקה ה- 105 והעלה את קבוצתו ליתרון 1:2. דניאל ברטוני קבע את התוצאה הסופית 1:3 בדקה ה- 115. הולנד הייתה יריבה שוות כוחות אך בשורות נבחרת ארגנטינה כיכֵב שחקן עודף. הקהל הארגנטיני המדהים היה השחקן ה- 12 של נבחרתו.

טקסט תמונה : הדקה ה- 105 במשחק הגמר של מונדיאל ארגנטינה 1978. כוכב עליון של הכדורגל הארגנטיני מריו קמפס גובר על ההגנה הולנדית ומבקיע את השער השני לזכות נבחרתו. מריו קמפס היה בימים ההם החלוץ הטוב והפורה ביותר בשורות נבחרת ארגנטינה. (7  ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

נשיא ארגנטינה העָרִיץ חוֹרְחֶה רְפָאֵל וִוידֶלָה (Jorje Rafael Videla) העניק זה מכבר את גביע העולם לקפטן ארגנטינה דניאל פאסארלה ודן שילון החזיר את השידור הביתה. לפתע חשתי הקלה עצומה . הסתיימה הפקה מורכבת ומפותלת. רק מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן ואלכס גלעדי ידעו בדיעבד באיזה דרך חתחתים רבת מהמורות צעדתי.

טקסט תמונה : מונדיאל ארגנטינה 1978. נבחרת ארגנטינה עולה על כר הדשא. "תעשיית הנייר של ארגנטינה עובדת שעות נוספות", זעק שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית דן שילון למיקרופון. (7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

אז לא ידענו עד להיכן הגיעו גבולות העריצות והאכזריות של החונטה הצבאית ששלטה בארגנטינה באותן השנים , בראשה ניצב הגנרל חורחה רפאל ווידלה. בכתבת הטלוויזיה היחידה שדן שילון עשה ב-בואנוס איירס אודות האליפות ל- "יומן השבוע", הוא לא הזכיר ולוּ במילה אחת את סוגיית העריצות הצבאית שהייתה מנת חלקה של מדינת הכדורגל הארגנטינית. הוא פשוט לא ידע דבר על כך. זמן רב אח"כ נודע לנו ששליטי ארגנטינה הקימו מחנות ריכוז נעלמים ורצחו עשרות אלפים אזרחים מתנגדי המשטר והעלימו את גופותיהם. ביניהם יהודים רבים. סוכנויות הידיעות דיווחו לעולם כי החונטה הצבאית האכזרית זורקת ממטוסים אנשים שהמשטר חושב שהם מסכנים את יציבותו. אזרחי ארגנטינה ספגו מכה אנושה מידיו של חורחה רפאל ווידלה האיש שהעניק בשידור ישיר על כר הדשא באִצטדיון "ריבר פלייט" את גביע העולם בכדורגל לנבחרי הכדורגל של ארצו.

בתקופת השידורים בארגנטינה שתיתי עשרים כוסות קפה שחור ביממה ועישנתי מידֵי יום שלוש קופסאות סיגריות "100 BROADWAY" שהכילו סיגריות ארוכות והיו חביבות גם על אלכס גלעדי . בתום שידור המשחק האחרון , יצאנו יאיר שרף ואנוכי מידי ערב לסעוֹד את ליבנו בפיצרייה "ROMA" הנפלאה ששכנה בלֵב הבירה הארגנטינית. מעולם לא אכלתי פיצה ענקית (All Dressed) כל כך טעימה כפי שאכלתי אז ב-בואנוס איירס. זה היה המזון היחיד שדחפתי לפי פעם ביממה חוץ מהסיגריות והקפה.

טקסט תמונה : שהיתי בבירת ארגנטינה כ- 40 יום. עישנתי משהו סביב 40 סיגריות ושתיתי 20 ספלי קפה שחור מידי יממה. מזוני היה פיצה ארגנטינה אחת נפלאה בפיצרייה "רומא" בבואנוס איירס. הייתה קיימת קורלציה מלאה בין גודל האחריות שהייתה מוטלת עלי לבין כמות הניקוטין שהכנסתי לגופי ביודעין. אהבתי אהבה רבה את בואנוס איירס היפהפייה, המדהימה, ושוקקת חיים. איזה כרך עירוני תוסס, רב חיים, ו-מרתק. שמעתי שם ללא סוף ו- ללא הרף את הקריאות של בנות ארגנטינה ב- IBC אליי ב- IBC ההוא ב- פיגוארואה אלקורטה "Yoash, Yo Te Quiero". ארגנטינה היפהפייה הייתה ונותרה עבורי בלתי נשכחת לעד. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הודיתי מעמדת הפיקוד של ב- IBC בפיגורואה אלקורטה בבואנוס איירס לדן שילון והטכנאי מוריס ברוך בעמדת השידור בריבר פלייט ולרמי ווייץ באולפן בירושלים "וסגרתי" את השידור האחרון מארגנטינה. לקחתי את הרכב הצמוד של ההפקה ממגרש החנייה בפיגורואה אלקורטה , כדי לחזור למלון בסַאן מרטין יחד עם הטכנאי יאיר שרף, אך הדבר היה בלתי אפשרי. רחובות בואנוס איירס כבר היו "פקוקים" וחסומים בעשרות אלפי כלי רכב צופרים משמחה. מאות אלפים יצאו לרחובות הבירה שיכורי ניצחון ומלאי גאווה. השארנו את אוטו ההפקה שלנו בפיגורואה אלקורטה וצעדנו רגלית כחמישה אולי שישה ק"מ למלון שלנו בסַאן מרטין. צריך להבין שהכדורגל בארגנטינה משול לדת, וזכייתה הראשונה בגביע העולם על אדמתה, גרמה לתחושת אושר עצומה בקרב העם. ממש כמו בתל אביב לאחר זכייתה של מכבי ת"א בפעם הראשונה בגביע אירופה בכדורסל ב- 1977. כמויות אדירות של כלי רכב כבר הציפו את רחובות הבירה. מיליונים יצאו מבתיהם לרחובות וכיכרות העיר היפהפייה. הם ביטאו את תחושות הניצחון שלהם בתופים , מחולות, ומצִלתיים. וגם באמצעות סירים, מחבתות, מצקות, ותרוודים. צפירות שמחה קצובות של המכוניות הרבות מילאו את חלל האוויר. ההמונים בבואנוס איירס ממש יצאו מדעתם מרוב שמחה והתרגשות. אין כמו הפעם הראשונה. לממשלת ארגנטינה בראשות נשיאה חורחה רפאל ווידלה היה במה "להתפאר". מדינתו הוכתרה לראשונה בתולדותיה, בתואר הנכסף – אלופת העולם בכדורגל (!).

על תקן של תייר מזדמן לחודש וחצי לא הייתי מודע לפשעים נגד האנושות שמבצע השלטון של החונטה הצבאית בראשותו של הגנרל חורחה רפאל ווידלה נגד אזרחי ארצו. עכשיו כשאני כותב את הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" אני נזכר שבעת שהותי ב- IBC  בפיגוארואה אלקורטה , צפיתי במקרה באחד הימים בריאיון שערכה עִמו רשת הטלוויזיה האנגלית ה-BBC  ושודר במעגל סגור במרכז השידורים  הרוֹדָן הארגנטיני תקף במילים חריפות ביותר את שליט קובה מר פידל קאסטרו והזהיר אותו בצורה בוטה ותקיפה מייבוא המהפכה הקומוניסטית לדרום אמריקה בדרכים האלימות והלא כשרות של ארנסטו צ'ה גווארה, והוסיף, "…גם אני יודע לעסוק באמצעים נבזיים ומלוכלכים נגד יריבי ארגנטינה אם נדרש לעשות זאת…". הייתי עֵד להופעתו הטלוויזיונית הקשוחה הזאת של נשיא ארגנטינה. הוא הדגיש במהלך הריאיון כמה פעמים, "…שהוא מכיר היטב את שיטות העבודה של פידל קסטרו ולא יהסס להשתמש באותן השיטות נגד מתנגדיו…". פניו של חורחה רפאל ווידלה היו חתומים ורציניים במהלך הריאיון. הוא לא חייך אפילו פעם אחת. צבע שיערו היה שחור מבריק ומסורק לאחור. את שפתו העליונה קישט שפם. הוא לבש חליפה אפורה. מעבר לריאיון הקוֹדֵר והמאיים לא מצאתי אווירה דומה ברחובות. החיים בארגנטינה מנקודת מבטי בת חמשת השבועות נראו סבירים לחלוטין, והתושבים שמחים בחלקם. בצמתי הרחובות השונים ניצבו מעת לעת חיילים, משטרה, ושִריוניות, אך לא זיהיתי בעיר הבירה שום הפגנות או אווירת אנטי ממסדית. יתרה מזאת. רחובות האזור היוקרתי של סַאן מרטין ובראשם פלורידה ולאוואז'ה שקקו חיים עשרים וארבע שעות ביממה. המסעדות, חנויות ההנעלה וההלבשה, בתי עסק יוקרתיים ובתי הקולנוע אירחו סועדים וקונים בשתיים לפנות בוקר, כאילו הייתה השעה עכשיו בצהריי היום. רחובות ברודווי ושדרות מנהטן רדומים בשעות כאלה לעומת בואנוס איירס ההומה והיפהפייה. תושבי העיר באזור היוקרתי הזה של בואנוס איירס לא היו בלחץ ולא התנהגו כאילו הם שרויים תחת שלטון צבאי.

במהלך האליפות ביקרנו במועדון הקהילה היהודית "היבראייקה" בבירה. התוודענו ליהדות ארגנטינה שהיא יהדות חמה שאין שנייה לה אולי בתפוצות. הציונות האמיתית מתגלמת ביהודי ארגנטינה שצררו את מיטלטליהם בכל השנים האלו ועלו לישראל כדי לבנות עמנו את ביתם לעַד . אני מכיר רבים מהקהילה היקרה הזאת. אחת מהן היא הגרפיקאית גב' וורוניקה רבוטניקוף ששימשה כעשר שנים כגרפיקאית צמודה של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית. בערב הזכייה בגביע המונדיאל הגיעה נבחרת ארגנטינה על שלל כוכביה עם מאמנה הצעיר בן ה- 35 סזאר לואיס מנוטי למלון פלאזה שלנו בסַן מרטין בו התגוררנו. במלון היוקרתי הייתה גזוזטרא ענקית שהשקיפה על כיכר רחבת ידיים, שם המתינו להם כבר כחצי מיליון בני אדם. מראה מוכר שהזכיר לי את קבלת הפנים שהמתינה למכבי ת"א באפריל 1977 בכיכר מלכי ישראל (כיכר רבין היום) בתל אביב , לאחר זכייתה הראשונה בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל.

בדרכם לגזוזטרא הם חלפו על פניי כולם, טאראנטיני הארגנטיני המתולתל יפה התואר , הקפטן דניאל פאסארלה, מאריו קמפס כובש השערים המוכשר, דניאל ברטוני, אוסבאלדו ארדילס , ליאופולדו לוקה המשופם, גאייגו, גאלוואן, אולגין, אורטיז, השוער פיליול, ובראשם המאמן סזאר לואיס מנוטי בעל השיער הארוך והעיניים היוקדות שנראה כשחקן קולנוע. יהודים ארגנטינים בני בואנוס איירס סיפרו לי שבהרכב המופלא הזה נפקד מקומו של נער צעיר כבן 18 בעל כשרון ענק העונה לשֵם דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה  מפני שנופה מהסגל ברגע האחרון ע"י סזאר לואיס מנוטי  הם הבטיחו לי שהצטרפותו של דייגו ארמאנדו מאראדונה מחדש לנבחרת ארגנטינה היא עניין של זמן , ועתידה של ארגנטינה כמעצמת כדורגל עִמוֹ מובטח.

טקסט תמונה : סופר סטאר בכדורגל דייגו ארמאנדו מאראדונה (מימין בן 18) . מנשק עם חבריו גביע העולם לנוער. מפני שהיה נער החליט המאמן סזאר לואיס מנוטי לנפות אותו מהנבחרת הלאומית ב- 1978. "…עתידו של הנער מובטח. יהיו לו בעתיד עוד הרבה הזדמנויות אחרות…", השיב לעיתונאים הרבים לאחר ששאלו אותו מדוע הדיח מהסגל את גאון הכדורגל הנער הצעיר שלוֹ. (באדיבות 7 ATC. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

את שמו של דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה שמעתי כבר עם בואי לארגנטינה במרכז השידורים בפיגורואה אלקורטה. 7 ATC שידרה במעגל סגור כתבת אינפורמציה חדשותית בפילם שָחוֹר/לָבָן אודותיו , שם נראה דְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה הילד מקפיץ כדור בווירטואוזיות. מגזין הכדורגל המקומי "לה פיגארו" העריך שדְיֶיגוֹ אָרְמָאנְדוֹ מָארָאדוֹנָה וארגנטינה ייהפכו בעתיד למעֵין "שידור חוזר" של סיפור ההצלחה המדהים של פֶּלֶה ונבחרת ברזיל. בעת קבלת הפנים ההמונית החמה שערכו מאות אלפים בכיכר סַן מרטין לגיבוריהם, יצא לִבּי דווקא אל נבחרת הולנד שהפסידה פעם שנייה ברציפות במשחק הגמר למדינה המארחת. במונדיאל 1974 הפסידה הולנד לגרמניה המערבית 1:2. את הנבחרת ההולנדית אימן המאמן האוסטרי ארנסט הָאפֶּל. המאמן הקודם ריינוס מיכאלס שהוביל אותה למשחק הגמר במינכן ארבע שנים קודם לכן כבר לא היה בעניינים. גם יוהאן קרוייף האגדי כבר לא שיחק במדי הולנד, אבל שמונה משחקני 1974 נשארו בהרכב הנוכחי ושמרו על צביונה הייחודי של הנבחרת שלבשה חולצות כתומות ומכנסיים לבנים במשחק הגמר. וותיקי 1974 היו השוער יאן יונגבלוד, רודי קרול, ווים סוּרְבּיר, יאנסן, הארי האן, יוהאן ניסקנס, ג'וני רפ, ורוב רנסנברינק. השחקנים החדשים היו האחים התאומים רנה ו- ווילי וואן דה קרקוף, ארני בראנדטס  ודירק נאניחה. בדקה ה- 90 של משחק הגמר במצב של 1:1 ממש בשניות הסיום, העניק רוּדִי קְרוֹל לרוֹבּ רנסנברינק הזדמנות ומצב אידיאלי לכיבוש שער ניצחון וזכייה בתהילת נצח, אך הכדור של רוב רנסנברינק פגע מעשה שָטָן בקורת השער הארגנטיני ולא חדר פנימה. הולנד הייתה נבחרת נפלאה שלא הגיע לה להפסיד. בתקופת ההארכה נדמה היה שארגנטינה עייפה מאוד ולא תחזיק מעמד . אבל חיש מהר הוברר שהמנהיגות הכריזמטית של סֶזָאר לוּאִיס מֶנוֹטִי והקהל הביתי החם העניקו לנבחרת ארגנטינה לפני תחילת ההארכה את מה שהרעיפו אלף ראמזי והקהל באצטדיון "וומבלי" בלונדון על נבחרת אנגליה במשחק הגמר נגד גרמניה ב- 1966 . משהו שהוא אקוויוולנטי לשיקוי אֵלִים ומרץ נעורים. בואנוס איירס, ארגנטינה, ועמה הם בלתי נשכחים. אתה רק לא מבין כיצד האנשים הנחמדים, האדיבים, ומאירי העיניים האלה מניבים במשך דורות פוליטיקה כה מסואבת ומושחתת.

שני המפקחים הטכניים יאיר שרף ז"ל (Audio) ומוריס ברוך יבד"ל (Video) עשו בארגנטינה עבודה מקצועית יוצאת מן הכלל. הידע המקצועי של שניהם אפשר להם לקרוא נכונה את תמונת המצב. הם איתרו והתגברו על תקלות שונות במהירות תוך גילוי יוזמה ראויה לציון. במסמך מסכם של מבצע שידורי ארגנטינה 78' שפורסם ע"י ה- EBU , הוברר לבסוף כי לטלוויזיה הישראלית הציבורית היה את מספר התקלות הנמוך ביותר בשידורים מבין כל רשתות הטלוויזיה הבינלאומיות שפקדו את פיגורואה אלקורטה. זקפתי את העובדה המשמחת הזאת ראשית דבר לזכותם של שני הטכנאים יאיר שרף ומוריס ברוך שכרגיל היוו את פוליסת הביטוח של ההפקה. סיורי קדם ההפקה שלנו באִצטדיון "ריבר פלייט" עצמו , הכרת קופסת השידור ואמצעי התקשורת וההפקה לפרטי פרטים, הביקורים בצומת חיבורי קווי השידור של ENTEL  ושל  .C.I.B.A ופגישות עם צמרת התקשורת הארגנטינית, היו חשובים ביותר כדי להבין את פילוסופיית השידור הארגנטינית ואיך להתגבר על התקלות כשהן קורות , ומי הם אנשי הקשר הארגנטיניים שאמורים לסייע לנו בשעת צרה. תקלות קרו, קורות  ויקרו – השאלה באיזה מהירות אתה מגיב ופותר אותן. השתמשנו בשני קווי שידור בלבדLV – 301 (קו שידור פרמננטי הפעיל לכל אורך תקופת המשחקים במונדיאל ארגנטינה 1978, עליו שילמה הטלוויזיה הישראלית 30000 (שלושים אלף) דולר דמי שימוש גלובליים), וכן קו שידור 302- OV  (קו שידור על בסיס של שכירה ושימוש קונקרטי, עליו שילמנו על פי דקות השימוש בו, לצורכי שידור ותיאומים שונים בין מערכות בואנוס איירס וירושלים.

שני שדרי הכדורגל שנשלחו לארגנטינה 78', דן שילון וחורם ארבל , נחשבו אז לטובים ביותר בטלוויזיה הישראלית הציבורית . העובדה הזאת הייתה מקובלת על אלכס גלעדי ועליי , אבל לא על דעתו של רפי גינת שראה את עצמו מועמד וודאִי לשליחות הזאת. מ-שלא נשלח לארגנטינה 78' עזב את מחלקת הספורט בטריקת דלת. שנים רבות לא סלח לאלכס גלעדי על החלטתו זאת אותה ראה כעלבון אישי. ראה הספר עב הכרס, "למילים יש וויזואליה משלהן". דן שילון היה שַדָּר כדורגל וספורט הרבה יותר מנוסה מיורם ארבל. ללא השוואה בכלל. דן שילון שידר את שני משחקי גמר גביעי העולם הקודמים,  ב- 1970 במכסיקו בו הביסה ברזיל את איטליה 1:4 ו-  1974 במינכן בו ניצחה גרמניה המערבית את הולנד 1:2. למרות שנטש את מחלקת הספורט כבר ב- 1974 כדי להתמנות למנהל חטיבת החדשות ואח"כ ב- 1977 נשלח לשמש שליח הטלוויזיה הישראלית בניו יורק , ולא שידר כבר כדורגל מזה ארבע שנים, הטיל אלכס גלעדי על דן שילון להיות שַדָּר מוֹביל של משחקי המונדיאל בארגנטינה 78'. דן שילון היה שַדָּר הספורט הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ששידר שלושה משחקי גמר רצופים של המונדיאלים מעמדות שידור באִצטדיונים השונים. הוא היה "חלוד" בתחילת השידורים באליפות העולם בארגנטינה 78'. ניכר שהיה לו קשה לחזור למיקרופון הספורט לאחר היעדרות ארוכה כל כך. אי אפשר להאשים אותו. גם למוחמד עלי היה קשה לשוּב לזירת האִגרוף לאחר היעדרות בת ארבע שנים . אט – אט נכנס למסלול השידור בארגנטינה אך מעולם לא הגיע לרמה הישנה הטובה שלו שאִפיינה אותו בימים עברו לפני 1974. דן שילון היה שַדָּר ספורט מוכשר בעל פוטנציאל וגם בעל ניסיון אך נעדר כל פרקטיקה של שידור Play by play  מאז מינויו למנהל חטיבת החדשות בנובמבר 1974. שידורי גביע העולם של ארגנטינה 78' סימנו את שקיעתו של דן שילון כשַדָּר ספורט ומאידך שימשו קו זינוק מטאורי ליורם ארבל, שקנה שָם לראשונה את עולמו.

יורם ארבל חָב את הקריירה הטלוויזיונית שלוֹ לאלכס גלעדי. הפריצה הגדולה שלו התחוללה באמת במונדיאל ארגנטינה 1978 , במקום שרפי גינת חשב שהיא תהיה שלו . כששאג בטבעיות רבה בקולו הנפלא במשחקים הרבים ששידר "שָ- עָ – ר !" , ושוב  "שָ – עָ – ר !", ידעו כולם שנולד שַדָּר כדורגל חדש. סגנון השידור המשוחרר והבלתי מכופתר של יורם ארבל, הרצוף בניסוחים בהירים, התלהבות גדולה והומור, היה משב רוח מרענן. השידור המשלהב שלו היווה ניגוד עצום ומפתיע לסגנון השידור הקפוא והסטרילי של דן שילון ואלכס גלעדי. סִגנונו של יורם ארבל היה כמעין סטירת לחי לפילוסופיית השידור הטלוויזיוני של דן שילון ואלכס גלעדי. יורם ארבל נסק כמטאור בשמי השידור וקָנָה את אמינותו הרבה גם בכִישרונו הבלתי רגיל להגות נכונה את אלפי השמות הלועזיים שנקרו לו בדרך המפותלת של השידור הישיר. הייתה לו אוזן מוסיקלית רגישה מאוד לשפות . אלמלא בחר במיקרופון השידור, יכול היה בקלות להפוך לזמר מצליח. הוא היה מוכשר כשֵד בתחום הקריינות והשידור. המיקרופון אהב אותו. נדמה לי שגם המצלמה. יורם ארבל שהיה השָדָר המִשְנִי במונדיאל ארגנטינה  1978 האפיל לחלוטין על דן שילון הבכיר ממנו, ששב לזירת השידור הבינלאומית לאחר היעדרות בת ארבע שנים. דן שילון היה פעם שָדָר ספורט אהוּב בעל יכולת, שהוכיח את עצמו בעבר אך מעולם לא מיצה את כישרונו בתחום הזה. אולי מפני שהיה מוכשר בתחומי טלוויזיה נוספים. כישרונו נוּתב ותוּעל, אולי התפצל בכיוונים רבים מידי. הפקה, ניהול, עריכה, הגשה, תכנון, ומה לא, ובנוסף גם אחיזה במיקרופון השידור. לארגנטינה הגיע חלוּד. הוא שגה קשות בהגיית כמה שמות של שחקנים מפורסמים שהיו אלילים בישראל . את החלוץ המרכזי הארגנטיני רב המוניטין וכובש השערים הנודע של נבחרתו מָארְיוׁ קֶמפֶּס (Mario Kempes), כינה בשוגֵג בשידורים ישירים עתירי הצפייה כ-מָארִיוׁ קָאמְפָּאס. טעות פטאלית בהגיית שֵם שעלתה לו גם באובדן יוקרה. אין דבר כזה לשַבֵּש שמות בשידור בטלוויזיה, ולרוע מזלו היא לא הייתה היחידה . הוא שגה לא רק בתחום הגיית השמות מפני שלא עסק בתחום מזה זמן רב. אמינותו כשָדָר כדורגל נפגעה. הקהילה הארגנטינית בישראל ממש בזה ולעגה לו. ולא רק היא. ירין קימור עלה פעם על קו ה- 4W וזעק לי מירושלים לארגנטינה, "…יואש, תעיף את דן שילון החנטריש ותן את המשחקים שלוֹ ליורם ארבל…". את הזעקה שלוֹ שמעו בכל בואנוס איירס. אני חושב שהיא הגיעה גם לאוזניו של דן שילון עצמו. פרשן הכדורגל לעת מצא יוסל'ה מירמוביץ' ז"ל שישב ליד דן שילון יבד"ל פעמים רבות בעמדות השידור בארגנטינה, לא יכול היה להושיעו. בוודאי לא בענייני הגיית שמות בינלאומיים. יוסל'ה מירמוביץ היה שחקן נבחרת ישראל ומכבי ת"א בכדורגל בשנות ה- 40 ו- 50 , ובשנות ה- 60  במאה הקודמת גם מאמן נבחרת ישראל. הוא נחשב לידען גדול בכדורגל הבינלאומי אך מעולם לא היה פרשן טלוויזיה (תחום קונקרטי ומיוחד מאוד). הצבתי אותו בעמדת השידור שלנו במונדיאל 1978 כסייע שידור מפני שהיה היחיד מבין אנשי הכדורגל בישראל שהגיע לארגנטינה הרחוקה .

דן שילון לא היה היחיד שטעה בהגיית שמות. רפי גינת שיבש עשרות פעמים בשידור ישיר בן שעתיים בחצי הגמר במונדיאל ספרד 1982 מבלי משים את שמה של יריבת גרמניה המערבית במשחק הזה, צ וֹ רְ פַ ת (במקום צָרפַת). למרות שהעירו לו על כך הוא התבלבל וחזר לסוּרוֹ שוב ושוב. אפילו נקדימון רוגֵל ז"ל התקשר אלי לספרד והביע את מחאתו על העברית המשובשת של רָפִי גִינַת שַדָּר המשחק . גם מאיר איינשטיין שיבש בשידור ישיר באליפות העולם בא"ק בסביליה את שמו של אלוף העולם הצ'כי בקרב 10 תּוֹמַאס דְבוֹזָ'אק(Tomas Dvorak), כשכינה אותו בטעות על פי הכתוב באנגלית דְ ב וֹ רָ א ק. אילו התייעץ עם אחד השדרים הצ'כים שנכחו בשטח היה מגלה מייד שאומנם כותבים דבוֹראק אך מבטאים דבוז'אק. בדיוק כפי שהוגים את שמו של הקומפוזיטור הצ'כי הידוע אנטונין דבוז'אק .

כששבתי לירושלים מבואנוס איירס, גיליתי מכתבי צופים התוקפים את איכות שידוריו של דן שילון ומהללים את יורם ארבל. גם החלק הארי של אנשי מערכת הספורט וחטיבת החדשות אושש את מכתבי הציבור כשקָטָל את דן שילון, ותמך נחרצות בדעה הדורשת להציב פיגורה חדשה במקומו בפסגת שידורי הספורט. זה היה מצב מוזר ובלתי צפוי, בו מצא את עצמו כוכב שידורי הספורט בהא הידיעה של סוף שנות ה- 60  ושנות ה- 70 במאה הקודמת, ניצב מול חומת אנטגוניזם המוני שכזה. משפחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית הגזימה בביקורתה. דן שילון לא היה עד כדי כך גרוע. נכון שהיה חָלוּד בתחילה אך הכישרון והמגע עם המיקרופון לא אבדו לו. חבל שלא ניתן היה לאמן אותו בזירת שידורי הכדורגל נגד יריבי אימון קלים יותר לפני שהוּטל למערכה הגדולה והאמיתית. כשאתה מאבד את אימון הציבור בעת שיבוש הגיית שמות מוכרים ופופולאריים, ניטלת ממך בהכרח אמינותך כשדר גם בצדדים והמאפיינים האחרים של השידור. נסים קיוויתי, יורם ארבל ומאיר איינשטיין ז"ל, ומאוחר יותר גם אוּרי לֵוי ורָמִי וָוייץ, שיננו ימים כלֵילוֹת את שמות אלפי הכדורגלנים, האתלטים, הכדורסלנים, הטניסאים ושאר הספורטאים והספורטאיות שאותם הגו בהזדמנויות שונות בשידורי האולימפיאדות, אליפויות העולם ובמונדיאלים. לא תמיד בהצלחה.  חלקם שילמו על כך במחיר באמינותם.

מדינת ישראל היא מדינת מהגרים כמעט מכל קצוות תבל. אוזנם של צופי הטלוויזיה בארץ כרויות ורגישות להגיית שמות זרים. רוב הצופים מצפים מהשדרים והמגישים להגות את שמות הספורטאים בשפת המקור. למרבה הצער לא תמיד הדבר אפשרי. כששַדָּר הטניס הוגה את שמה של הטניסאית הצ'כוסלובקית מַרְטִינָה נָאבְרָאטִילוֹבָה, אוזנו של צופה הטלוויזיה הישראלי שמוצאו מצ'כוסלובקיה נדרכת באופן אוטומטי. מהבחינה הזאת מצבם של השַדָּרים הישראליים הרבה יותר קשה בהשוואה לשדרי הספורט הבריטיים הפונים לקהל צופים ומאזינים הומוגני. אין ספק שהטוב מכולם בהגיית שמות בינלאומיים ללא כל השוואה עם השדרים האחרים היה יורם ארבל. השמות הלועזיים מכל הסוגים, השפות, והארצות "התיישבו" לו היטב על לשונו. הוא הגה אותם ללא שום קושי עם הדגשים וההברות הנכונות . הדיקציה שלו הייתה מושלמת. מן ההיבט הזה הוא היה קריין גאון, למרות שמידי פעם פה ושם התלונן בשידורים הישירים ונתן לשומעיו להבין את הקושי של שָדָר צבר-ישראלי להגות כהלכה שמות לועזיים מכל העולם. פעם היה צריך לשָדֵר את השחקן הגרמני ממועדון הכדורגל של באיירן מינכן העונה לשֵם באסטיאן שוואיינשטאייגר, ושמח לבשר לצופיו שהשחקן הזה איננו נכלל בהרכב הקבוצה לפי שעה. חיים יבין "היֶקֶה" (מוצאו מגרמניה), נהג להתקשר בטלפון בכעס בשנות ה- 70 במאה הקודמת שוּב ושוּב להלין נגד אלכס גלעדי (כתב לו בעניין הזה גם מכתבים) ולהתלונן על שיבוש שֵם קבוצת הכדורגל באיירן מינכן (Bayern Minchen). "…השַדָּרִים שלכם אומרים כל הזמן "בַּאיְירֶן, (Bayren) במקום "בַּאיֶירְן" (Bayern), וזה פשוט לא נכון…", רָטַן ונזף. חיים יבין לא היה היחיד שבא בתלונות. רבים בציבור הואילו לטלפן למחלקת הספורט כדי להעיר על תופעת שיבוש השמות . אחרים לא התעצלו ומצאו לנכון לכתוב מכתבים כדי לעזור, לתקן ולשפר את ההגייה. לרוע המזל הגיית שמות נכונה ומוחלטת בשפת המקור במדינת ההגירה שלנו, איננה תמיד אפשרית אך ייחדנו לה תמיד תשומת לה מרבית. היה ברור לכולנו שהגייה נכונה היא מרכיב חשוב באמינות שדרי הספורט. מגישה אחת שיבשה פעם "במשחק השבת" את שם קבוצת הכדורגל האנגלית לִיוֶורְפּוּל (Liverpool) והגתה אותו "לִיבֶּרְפוּל" (Liberfool). היא שכחה לנקד את הטקסט שלה, ובגלל שלא הייתה בקיאה בחומר נפלה בפח. אמינותה כקריינית פרונטאלית של שידורי הספורט ירדה בבת אחת לשֶפֶל ועמה גם מהימנות ואמינות התוכנית .

תוספת הערה א' : כפי שאמרתי בתחילה, אינני יודע אם הייתי נדרש לכתיבת כמה מהפוסטים הללו אודות ההפקה ה- היולית, הבראשיתית , והבלתי מפותחת הזאת של שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית את מונדיאל הכדורגל של ארגנטינה 1970, אילולא הייתי נתקל בהצהרה של מר אריה מליניאק בפני אהרון ווייסברג ב- 2007, "עשינו טלוויזיה מכלום". כזכור הבהרתי בבלוג הזה בזמנו כי הכרזות טלוויזיוניות בסגנון הזה, "עשינו משהו מכלום", שמור רק לאנשי הדור ההוא של צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 1968. לבאים אחריהם היה כבר במה להיאחז. הפרק הגדול של הפקת שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית (ו- EBU) את מונדיאל ארגנטינה 1978 מופיע בשלמותו ובפרוטרוט בשני ספרי הסדרה רחבת ההיקף "הפקות חובקות ארץ ועולם" ו- "למילים יש וויזואליה משלהן" .

תוספת הערה ב' : בנובמבר 1980 סיים חיים יבין את כהונתו בת שלוש שנים כמנהל חטיבת החדשות . ממש באותו הזמן צירפה רשת הטלוויזיה האמריקנית NBC את אלכס גלעדי לשורותיה כשחקן חיזוק תמורת משכורת עתק. כשחיים יבין שמע ש- NBC (ולפניה CBS) מתעניינות באלכס גלעדי כשחקן חיזוק הוא אמר, אולי פלט, "אם כך מצבן רע" במובן השלילי של הפרשנות. אולם עיון קליל בניסוח הזה מראה כי הוא בעל משמעות כפולה, גם חיובית . ב- 22 בדצמבר 1980 ערך אלכס גלעדי בחסות NBC מסיבת פרידה ענקית במלון "דן אכדיה" בהרצליה מכור מחצבתו הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מאות אנשים הוזמנו ובאו לחלוק כבוד לאיש הטלוויזיה הישראלית המוכשר הפורש ממנה בדרכו לקריירה פנטסטית ב- NBC. בין מאות המוזמנים היה נוכח גם חיים יבין. חיים יבין היה החונך והמורה של כולנו. הוא לא נטר טינה ולא שמר שנאה לאיש. עבור רבים מאתנו וגם לי היה כאָב. כמו אבא. הוא הבליג. ראיתי במו עיניי אז באותו הערב של 22 בדצמבר 1980 במלון "דן אכדיה" כיצד הוא לוחץ בחוֹם את ידו של אלכס גלעדי ומחבק אותו ואף מאחל לא הצלחה מְירָבִּית בדרכו החדשה. רבים נטו לחשוב כי בחלוף שנה אחת , אולי פחות , NBC תתייאש ותשיב את אלכס גלעדי במהרה בחזרה לחיקה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מתברר שלא. אלכס גלעדי עשה ועודנו עושה קריירה נפלאה ומשגשגת מזה 34 שנים ב- NBC. תשאלו את הבוס שלו בחטיבת הספורט של הרשת מר דיק אברסול (Dick Ebersol) . רק לפני זמן לא רב כל האריכה לו הרשת את חוזהו האישי בפעם הרביעית ברציפות. סימן ואות להערכה הרבה שרוחשת לו NBC.

טקסט תמונה : 22 בדצמבר 1980. מלון "דן אכדיה" בהרצליה פיתוח. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 42 שנים. זהו נֶשֶף הפרידה של אלכס גלעדי (בן 38) מהטלוויזיה הישראלית הציבורית בדרכו לשורות NBC האמריקנית. מאות אנשים באו להיפרד מאלכס גלעדי מגדולי אנשי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בכל הזמנים. בתמונה, נראה אלכס גלעדי ז"ל (מימין) נפרד ממזכירתו גב' רחל ברכה. משמאל, יורם ארבל מנחה הטקס. (באדיבות רודולפו כהן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 22 בדצמבר 1980. מלון "דן אכדיה" בהרצליה פיתוח. נשף הפרידה של אלכס גלעדי מהטלוויזיה הישראלית הציבורית בדרכו לשורות NBC האמריקנית. איש NBC מר דוֹן וִויר מסביר לקהל הרחב מדוע החליטה רשת NBC לחזק את שורותיה ולרכוש את מר אלכס גלעדי. משמאל, יורם ארבל מנחה הטקס. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

חַיִים יָבִין או כפי שרבים מכנים אותו "מר טלוויזיה" התמנה ע"י מנכ"ל רשות השידור אורי פורת (לאחר לא מעט לבטים) למנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית , באביב 1986. הוא היה הבוס שלי בשתי הפקות הטלוויזיה הבינלאומיות של מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 1986 והמוּנְדוֹ – בַּאסְקֶט של ספרד 1986. יַחַסוֹ אליי באופן אישי ולשידורי הספורט באחריותי היה יותר מ- קורקטי. לא אמביוולנטי. תומך. אני זוכר שעם שובי לירושלים בתום שהייה של חודש וחצי ב- מכסיקו סיטי במונדיאל מכסיקו 1986 מצאתי על שולחני כמה מילות הערכה ושבח ממנו וגם ממנכ"ל רשות השידור אורי פורת. בתוקף תפקידו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית הבין כעֵת עד כמה הפקות הטלוויזיה הנוגעות למפעלי ספורט בינלאומיים כמו אולימפיאדות ומונדיאלים הם מסובכים ביותר ללא כל השוואה עם הפקות טלוויזיה אחרות. האיש שמנווט את ההפקות צועד כל הזמן ולאורך כל הדרך על תפר דק שמפריד בין הצלחה לכישלון. הפרוספריטי ושגשוג שידורם של אירועי הספורט הגדולים – המקומיים והבינלאומיים מחו"ל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית במשך שנים רבות, איננו דבר של מה בכך ולחלוטין לא מובן מאליו. ההצלחה לא הייתה מקרית מפני שהיא נשענה ראשית דבר על לימוד יסודי של החומר, תכנונים מפורטים ומדוקדקים לפרטי פרטים והתייעצויות רצופות שלי עם כל הדרגים הרלוואנטיים ובעיקר עם מהנדסי הטלוויזיה בתחום ה- Video והתקשורת, וחשיבה ארוכת טווח זמן רָב מראש בטרם ההסתערות על יעדי השידור . מדובר בהכנה והכשרה אסטרטגיים רוויי עשרות אלפי פרטים של פרויקטים טלוויזיוניים שנעים בחלל ועל פני היבשה. אי אפשר לסיים את הפוסט הזה מבלי להעלות על הכתב את תרומתם הגדולה להצלחת ההפקות של כמה  מהנדסי טלוויזיה ברמתם הגבוהה כמו : עקיבא מלמד, מיכה לויירר, סעדיה קאראוואני, יוסי ששון, מנחם וולף, אלי רבינוביץ', זאב שטוקהיים, שמואל כהן, מאיר חיימי, אלי קרייתי, אלי בבא, עמירם שטדלר, אבנר מריומה, אריה קולקר, אלכסנדר לבריק, אריה מולצ'ינובסקי, וישי פרנקל ואנשיו במחלקת הפיתוח. שמות האנשים האלה אינם אומרים דבר לציבור הרחב אך עבורי הם בלתי נשכחים.

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה / צל"ש שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית מר חיים יבין בתום שתי ההפקות הבינלאומיות של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה / צל"ש שכתב לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בתום שתי ההפקות הבינלאומיות של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 ומונדיאל הכדורסל ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב הערכה שכתב לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הראשון בהיסטוריה של משחקי ה- NBA על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הבה אשוב ל- מונדיאל ארגנטינה 1978 שהיה מפנה דרמטי בתולדות שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית הודות להופעתו המזהירה של יורם ארבל. יורם ארבל הֵציב שָם בקוֹלוֹ הייחודי והתוסס, באינטליגנציית התיאור שלו ובהומור שבו היה מצויד , רף וסטנדרטים חדשים בקצב שידור הדרמה. ב- 1978 בבואנוס איירס קבר יורם ארבל את קריירה שידור הספורט החלודה של דן שילון. כמעט בלתי אפשרי לשוב לזירת התמודדות כשאתה נעדר ממנה כל כך הרבה זמן. זה היה קשה למוּחמד עַלִי בזמנו לחזור לזירת האִגרוף, וזה היה קשה גם לדן שילון לשוב לזירת שידור הכדורגל בארגנטינה. ארבע שנות הֵיעדרות הן המון זמן. דן שילון היה פעם החונך שלי. זה היה ב- 1971. נכון שלא היה בשיאו כשַדָּר ספורט בארגנטינה 1978 אבל הוא נשאר בעל שָם וגרר אחריו מוניטין. אדם בעל אינטגריטי שלא מאבד את קור רוחו בשעת לחץ ולוקח את הדברים בפרופורציות המתאימות. הוא הותיר עלי רושם רב כאיש טלוויזיה וורסטילי וממושמע גם במונדיאל ארגנטינה 1978.