פוסט מס' 1052.

הערה 1 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים אין להעתיק, לשכפל, ולעשות כל שימוש בטקסט ובתמונות.

הערה 2 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרת רווח כספי ו/או לצורך פרסום אישי.

—————————————————————————————————

פוסט מס' 1052. הועלה לאוויר ביום חמישי  – 20 בינואר 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. 

—————————————————————————————————

פוסט מס' 1052.

פוסט 1052. זה ממשיך להעסיק אותי מפני שתעשיית הטלוויזיה באשר היא איננה אמורה לשמש מוסד שמחלק ומעניק מתנות. שני ציוותי השידור של ערוץ 12 אסי עזר + רותם סלע (ילדותיים ומצחקקים) וניב רסקין + ירדן ג'רבי (מדקלמי טריוויה שרחוקים מלהיות מקצועיים) שהתמנו לקדם ולתאר את מהלכי "נינג'ה ישראל", חלשים. הם אינם מספקים את הסחורה ו-לא ממלאים את משימתם בכיסוי ושידור תחרויות "נִינְגָ'ה ישראל". ו-גם זה מעסיק אותי: האם השַדָּר ירון ווילנסקי איש גלי צה"ל מי שמוביל את מגזין החדשות היומי של התחנה הצבאית המשודר אחה"צ בין 17.00 ל-18.00 כורע תחת נֵטֶל ומעמסת הפרשן הצמוד שלו יעקב ברדוגו ? כ-מאזין של תוכנית החדשות הצה"לית "חֲמֵש בַּעֶרֶב", הפרשן יעקב ברדוגו נשמע לי לעיתים מוּטֶה פוליטית הרחק לעבר הצד ה-יְמָנִי של המאזניים. זוהי התרשמותי האישית. גם זה ממשיך להעסיק אותי: האם אנוכי בודד ולבד בדעתי זאת ו/או האם יש שותפים להערכתי הנ"ל ? לרוע מזלו של שַדָּר החדשות המוביל הצה"לי הנ"ל ירון ווילנסקי אותו הפרשן המוביל שלו ולצִדוֹ יעקב ברדוגו, איננו אדם טיפש. הוא איש פּוֹרֶה מה-היבט העיתונאי-רדיופוני בין אם אתה מסכים עמו ובֵין אם לָאו. יעקב ברדוגו דומיננטי באישיות הרדיופונית שלו. הוא מהיר מחשבה, אבחנה, ו-תגובה, עקשן, נחוש, ואיננו וַותְּרָן. לכן הוא מעניין אותי. אינני שותף למרבית דעותיו ולא מסכים לחלק מהפרשנויות הפוליטיות שלו, אבל הוא מעניין אותי כאיש מיקרופון ו-כאיש רדיו ותקשורת. יעקב ברדוגו כישרון תקשורתי הוא במידה לא מועטה בר פלוגתא שלי. אתה לא חייב להסכים לו ו/או עִמוֹ, אבל אתה רוצה להקשיב לו. ירון ווילנסקי לעומתו חַלָש ו-משעמם אותי. הוא נעדר לחלוטין כל קסם אישי רדיופוני. הוא חלש, מראש כָּנוּעַ, ואיננו מוכן ו/או לא מסוגל (כשַדָּר מוביל) להילחם את מלחמת המיקרופונים בשעה שזאת מחויבותו לצופיו וזה תפקידו. הרבה יותר נוח לו לירון ווילנסקי לשדר את "חֲמֵש בַּעֶרֶב" בימי חמישי בשבוע כשלצדו ניצב קוֹבִּי סוּדְרִי (כמעט סולידי) במקום יעקב ברדוגו האגרסיבי. חייו אז הרבה יותר קלים. וגם זה ממשיך להעסיק אותי ולהפריע לי: אם אנוכי צודק בהתרשמותי זאת אודות יחסי הכוחות הבלתי שווים ולא מְאוּזָנִים ליד המיקרופון הצה"לי בין ירון ווילנסקי ליעקב ברדוגו (לא רק כעת אלא לאורך שנים), אזי מוּזָר ומֵבִיךְ כיצד כּל אנשי ונשות חטיבת החדשות של רדיו גלי צה"ל ניצבים אדישים מנגד, מתבוננים במערכה הלא שוויונית, אינם מתערבים, וממלאים את פיהם מים. משהו חוֹרֵק שָם. וגם זה מעסיק אותי: הכדורגלן המוכשר עוֹמֶר אָצִילִי בן 28 (מתכנן וגם ביצועיסט) מעניק ברק, איכות, טיב, ויתרון מקצועי לקבוצתו מכבי חיפה שצועדת בראש מעלה טבלת ליגת העַל בכדורגל בתום 18 מחזורים. וגם: עדויות בכתב מהזמן ההוא שחלף ולא ישוב עוד. פוסט 1052. הועלה לאוויר ביום חמישי – 20 בינואר 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.  

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. נטשתי בטריקת דלת בעקבות הצבתו המופרכת של יוסף בר-אל ב- מארס/אפריל 2002 בפסגת השידור הציבורי של מדינת ישראל ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ועל פי המלצתו החמה של השר רענן כהן הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. יוסף בר-אל מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור במקומו של המנכ"ל הזמני הקודם של רשות השידור תת אלוף במיל. רָן גָלִינְקָא, מי שהוּדָח וסוּלָק בכעס וזעם רב מהמשרה הרָמָה והאחראית באביב 2002 ע"י ראש הממשלה אריאל שרון. רָן גָלִינְקָא מונה למנכ"ל זמני של רשות השידור בסתיו 2001 לאחר התפטרותו של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל בקיץ 2001 בטרם הדחה (תהליך Impeachment) שנוהל נגדו נגד אורי פורת במרץ רב ע"י הוועד המנהל של רשות השידור בראשות היו"ר נחמן שי ובגיבוי מליאת רשות השידור. רן גלינקא שימש כ- מ"מ מנכ"ל של רשות השידור ההיא במשך כחצי שנה. בתומה הודח ע"י השר הממונה על רשות השידור בימים ההם רענן כהן ועל פי פקודתו המפורשת של ראש הממשלה אריאל "אריק" שרון. רשות השידור ההיא הפכה זה מכבר לזירת משחק פוליטית ולחוות ניסיונות ממשלתית. זאת ועוד : בחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002, הפכה הפקדתו המתעתעת, הזמנית, והמגוחכת של יוסף בר-אל למינוי של קבע בן 5 שנים ע"י ממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון. יוסף בר-אל היה עכשיו בקיץ 2002 מנכ"ל רשות השידור כאמור לתקופה של 5 שנים. מזכיר הממשלה הצעיר גדעון סער (בן 36) היה חתום בעת ההיא על כתב המינוי הנכבד ההוא שהעניק ליוסף בר-אל את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל ואת הובלתו עד קיץ 2007. הוא יוסף בר-אל עתיד היה לשאת בכהונה הנכבדה רבת האחריות עד 2 ביוני 2007 אך כשל, הוּדַח, וסוּלָק ממנה לפני כן ב- 2 במאי 2005 ע"י אותו ראש ממשלה אריאל שרון, מי שמינה ו-הפקיד בידיו שלוש שנים קודם לכן את מנהיגות השידור הציבורי של מדינת ישראל. את העובדה הזאת הנוגעת לחיי החופש והחירות ותקינות החיים הדמוקרטיים במדינת ישראל יש לשַנֵן, לזכור, ואף פעם לא לשכוח : לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל (ובתולדות רשות השידור) הוּדַח וסוּלָק מנכ"ל רשות שידור יָרוּד, עָלוּב, וחנפן פוליטי מְכַהֵן בשֵם יוסף בר-אל ע"י אותה ממשלה ואותו ראש ממשלה אריאל שרון שהושיבו אותו על הַכֵּס הַרָם 3 שנים קודם לכן. אריאל שרון ויוסף בר-אל אינם עוד בין החיים.

הערה : שדרנית רדיו גלי צה"ל נורית קנטי מושכת את תשומת לבי. היא חכמה ושולטת בחומר שהיא מחזיקה בידיה. מעניין אותי להקשיב לה.

ועוד הערה : כנ"ל שדרן רדיו גלי צה"ל אמיר איבגי. הוא ממש טוב שָם בין 12.00 ל- 13.00.

ועוד הערה : עיתונאים – שדרנים טלוויזיוניים ברמתם של אמנון אברמוביץ' (ראש וראשון לכולם בניסוחיו, בעיתונאות הסוחפת שלו, ובנוכחותו האישית על מסך הטלוויזיה), גיא פלג, ערד ניר, יונה לייבזון, אלעד שימחיוף, ניר דבורי, אוהד חמו, יואב אבן, אהוד יערי (כשהוא נוכח), אילן לוקאץ', יגאל מוסקו, תמיר סטיינמן, בן מיטלמן, גלעד שלמור, אדווה דדון, עודד בן עמי, וקרן מרציאנו ועוד רבים אחרים וטובים (שאינני זוכר את שמם ברגע זה) מעניקים לחברת החדשות של ערוץ 12 החרוצה נוכחות ומהימנות טלוויזיונית לאומית ועמם מוניטין פלוס מקדמה (לא מצומצמת) בקנה מידה ארצי על פני שתי חברות החדשות המתחרות מולה, ערוץ 13 ו-"כאן 11".

ועוד הערה : תחרות השחמט הבינלאומית "Tata Steel Chess" נושאת פרסים הנערכת בעיר החוף ההולנדית Wijk Aan Zee בימים אלה ב-הולנד בהשתתפות כמעט כל רבי האמנים הטובים בתבל ובראשם אלוף העולם מאגנוס קארלסן מנורווגיה, מרתקת אותי ועוד מיליונים בעולם. שחקני הצמרת העולמית בשחמט הם כולם מקצועניים ו-מרוויחים הרבה כסף.

טקסט תמונה : עיר החוף ההולנדית וויק אן זי (Wijk Aan Zee) ממוקמת צפונית לעיר הבירה האג ולעיר רוטרדאם וצפון מערבית לאמשטרדאם. 

עוֹמֶר אָצִילִי בן 28 (גובהו 1.80 מ') שחקנה העכשווי והמוכשר של קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה מעורר תשומת לב וויזואלית. עומר אצילי לשעבר שחקן בקבוצות מכבי ת"א, בית"ר ירושלים, גרנדה הספרדית, וגם הפועל ראשל"צ, ואפואל ניקוסיה נראה כמי שמצוי בתקופה זאת של השנה בינואר 2022 בשיאו. אולי גם מפני שהנשיא הוותיק והמוצלח של מועדון מכבי חיפה יעקב שחר, הסכים לקבל אותו לשורותיו, ואולי גם מהסיבה שבקבוצת מכבי חיפה אותה מאמן ברק בכר שוררת אווירה חברתית וידידותית קרובה בין השחקנים לבין עצמם וגם ביניהם לבין מאמנם המוכשר ומנהיגם ה-כן ויישר הדרך. נדמה כי נשיא מועדון מכבי חיפה יעקב שחר אדם מוכשר, איש אמת וצדק, מנהיג כדורגל נבון וחכם ויישר דרך, ו-איש של סדר ו-משמעת, הוא גבוה משכמו ומעלה ממרבית האנשים שאנוכי מכיר, והיה זה שהעניק לעומר אצילי משקיבל אותו לשורות המועדון שבראשו הוא ניצב, לא רק מעמד אלא גם שֶקֶט נפשי. זאת ההתרשמות שלי כמתבונן מהצד. הייתי רוצה לראות את מר יעקב שחר ושכמותו מתייצבים בראש החברה הישראלית בתחומי הפוליטיקה והכלכלה ומובילים אותה לפסגה שהיא ראויה לה ולא רק בתחום ענף הכדורגל הלאומי. אין לי בכלל ספק שמדינת ישראל הייתה יוצאת נשכרת. אנוכי מכיר אישית את מר יעקב שחר. מדובר ב-אישיות יישרת דרך, מהימנה, הגונה, וכֵנָה בסבך מנהיגות עולם הכדורגל בארץ ולכן אישיותו מַזְהֶרֶת ומיוחדת משכבר הימים. היכרתיו פנים אל פנים לפני שנות דוֹר, בימים ההם, כאשר ניהלתי וניווטתי את חטיבת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית-ערוץ, וניתבתי אז את דרכינו במשעולים הסבוכים והארוכים אין קץ בעת המסע הארוך ההוא שלנו במשך שנים רבות עבר מטרות השידורים שלנו ולעבר פְּסָגוֹת הטלוויזיה חובקות ארץ ועולם. על אותם הפסגות הטלוויזיוניות הלאומיות והבינלאומיות ה-הֵן הנפנו את דִגְלָן של הטלוויזיה הישראלית הציבורית ושל רשות השידור. אין שום תחליף בחיינו לדברי אֶמֶת ויוֹשְרָה. יעקב שחר הוא כזה. הוא רשאי להיות גאה בעצמו (!).    

רואים בבירור שהדומיננטיות וההצטיינות האישית של עוֹמֶר אָצִילִי והבנתו את תורת המשחק משפיעה על סך היכולת הקבוצתית של מכבי חיפה כולה, שצועדת בראש טבלת ליגת העל. השער שכבש ביום שני-17 בינואר 2022 בבאר שבע נגד קבוצת הפועל באר שבע בדקה ה-7 של ההתמודדות היה מלאכת מחשבת ו-שווה התבוננות נוספת.

טקסט תמונה (1) : יום שני – 17 בינואר 2022. אצטדיון הכדורגל של הפועל באר שבע. הפועל באר שבע מארחת את מכבי חיפה במסגרת משחקי ליגת העל ומפסידה לה 2:1. משך את תשומת לבי השער שהבקיע שחקן מכבי חיפה עומר אצילי כבר בדקה ה- 7 של ההתמודדות, ללא התייחסות ו- פרשנות מתמטית של הצוות של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים ששידר את המשחק. זהו תחילת ה- Start up. התיעוד הטלוויזיוני של ערוץ הספורט בכבלים מס' 55 ב- Long shot, מראה את עומר אצילי (מס' 7 בתלבושת ירוקה / לבנה) שבריר שנייה בטרם הבעיטה המדויקת רוויית כוח ומהירות שלו ברגלו השמאלית בכדור מטווח אלכסוני של כ- 17 מ'. חקירה מתמטית פשוטה קובעת שהכדור המדויק והמהיר שבעט עומר אצילי ברגל שמאל שלו טס וצבר מהירות ממוצעת של 99 קמ"ש בדרכו לשער הבאר שבעי. כלומר הוא עבר את כברת הדרך הזאת של 17 מ' בזמן של 0.65 של שנייה אחת, חדר לשער, והכניע את שוערה של הפועל באר שבע. התיעוד "הפתוח" הזה ב- Long shot של המצלמה המובילה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מציג לצופי הטלוויזיה את סדר עמדת שחקני שתי הקבוצות היריבות ברחבת ה-16 של הפועל באר שבע בעת המערכה והמאבק על האחיזה והשליטה בכדור, בטרם התרחשות האירוע בעיטת הזהב של עומר אצילי, לרבות השחקן הבאר שבעי מס' 44 חאתם עבד אלחמיד (בתלבושת האדומה) ששומר שמירה צמודה וקרובה על עוֹמֶר אָצִילִי אך לבסוף נכשל במשימתו לחסום את הבעיטה המעניינת שלו של אותו עומר אצילי. (באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה (2) : יום שני – 17 בינואר 2022. אצטדיון הכדורגל של הפועל באר שבע. הפועל באר שבע מארחת את מכבי חיפה במסגרת משחקי ליגת העל ומפסידה לה 2:1. משך את תשומת לבי השער שהבקיע שחקן מכבי חיפה עומר אצילי כבר בדקה ה- 7 של ההתמודדות ללא התייחסות ו- פרשנות מתמטית של הצוות ששידר את המשחק. התיעוד הטלוויזיוני הזה מקרוב ב- Close up מראה את עוֹמֶר אָצִילִי (בתלבושת ירוקה / לבנה) שבריר שנייה בטרם הבעיטה המדויקת רוויית כוח ומהירות שלו בכדור מטווח של כ- 17. יש לשים לב ולהתעמק בתנופת רגל שמאל המיטבית שלו. הכדור המדויק, המסובב קמעא, והמהיר שבעט עומר אצילי טס וצבר מהירות ממוצעת של 99 קמ"ש. הוא עבר את כברת הדרך של כ- 17 מ' בזמן של 0.65 של שנייה אחת, חדר לשער, והכניע את שוערה של הפועל באר שבע. השחקן הבאר שבעי מס' 44 חאתם עבד אלחמיד (בתלבושת כל אדומה) שומר שמירה צמודה והדוקה על עומר אצילי (בחולצה ירוקה ומכנסיים לבנים) אך נכשל במשימתו לבלום את הבעיטה. (באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה (3) : יום שני – 17 בינואר 2022. אצטדיון הכדורגל של הפועל באר שבע. הפועל באר שבע מארחת את מכבי חיפה במסגרת משחקי ליגת העל ומפסידה לה 2:1. משך את תשומת לבי השער שהבקיע שחקן מכבי חיפה עומר אצילי כבר בדקה ה- 7 של ההתמודדות אולם ל-לא כל הסבר, ל-לא כל התייחסות ו- בלי פרשנות מתמטית של צוות השידור ששידר את המשחק אודות העובדות שיצר עוֹמֶר אָצִילִי בתוך שבריר של שנייה ואשר אִפְשָרוּ את את הביצוע ואת כיבוש השער הנפלא ע"י רגלו השמאלית. התיעוד הטלוויזיוני של המצלמה התחתונה של ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מראה את עומר אצילי (מס' 7 בתלבושת ירוקה / לבנה) וחאתם עבד אלחאמיד (בתלבושת האדומה מס' 44) מפנים את גבם לעדשת המצלמה ועוקבים במבטם אחרי המהלך היפהפה והמדויק מאוד של תנועת מסלול הכדור שמכניע את שוער הפועל באר שבע. שדרני ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים מתעלמים מהנתונים המתמטיים שקובעים כי הכדור המדויק והמהיר שבעט עומר אצילי טס באוויר וצבר מהירות ממוצעת של 99 קמ"ש. הכדור עבר את כברת הדרך של 17 מ' בזמן של 0.65 של שנייה אחת, חדר לשער, והכניע את שוערה של הפועל באר שבע. השחקן הבאר שבעי מס' 44 חאתם עבד אלחמיד (בתלבושת האדומה) מי שפוקח שבע עיניים ו-שומר שמירה צמודה על עומר אצילי (לובש חולצה ירוקה ומכנסיים לבנים) נכשל במשימתו. מדובר בתיעוד מוצלח של מצלמות הטלוויזיה של ערוץ מס' 55 בכבלים. (באדיבות ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עוד רגע קט אהיה בן 84. הזמן חולף מהר מהצפוי. תיעוד ועדויות בכתב מהימים ההם מהזמן ההוא שחלף לעַד לבלי שוב.  

טקסט מסמך : שנת 2000 . יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב נפרד ממני. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 6 באפריל 1989. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן לאחר שסיים את תפקידו ובטרם נשלח למשימה הבאה שלו כתב הטלוויזיה והרשות בוושינגטון בירת ארה"ב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1990. מכתב ההערכה ששלח מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל אלי בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני הממושך של מונדיאל הכדורגל איטליה 1990. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 1991. מכתב ההערכה ששלח לי סמנכ"ל הכספים של הרשות יוחנן צנגן בטרם עזיבתו את הרשות וחבירתו לחברת "רשת" כמנכ"ל משותף עם דן שילון. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 17 באוקטובר 1988. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנכ"ל רשות השידור בתום מבצע השידורים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988. 132 שעות שידורים ישירים בתוך תקופה של 16 ימים . שהיתי בסיאול 88' 37 ימים. מבצע השידורים צלח באופן פנטסטי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. מכתב הערכה ששלח אלי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת סיאול 1988 שכלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 20 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל הכדורגל מכסיקו 1986 (105 שעות בפרק זמן של חודש) + מונדובאסקט של ספרד 1986 (35 שעות בפרק זמן של שבועיים). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 27 במאי 1985. מכתב הערכה ששלח לי מ"מ מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בתום עונת השידורים 1985 – 1984 של משחקי הליגה הלאומית (ליגת העל היום) בכדורגל. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביוני 1987. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום מבצע שידורי ה- NBA הישירים המוצלח ומניב רייטינג, לראשונה בתולדות הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : 7 באוגוסט 1996. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת אטלנטה 1996 שכלל בתוכו 196 שעות בפרק זמן של 17 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 ביולי 1992. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יוסף בר-אל בטרם טיסתי לברצלונה להפיק ולשר משם 155 שעות בפרק זמן של 16 ימים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 12 ביולי 1982. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל ספרד 1982. המבצע בן 35 ימים כלל בתוכו 125 שעות שידורים ישירים ומוקלטים בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עם שובי לארץ ממדריד ב- 14 ביולי 1982 התגייסתי מייד כקצין קרבי והצטרפתי לכוחות הלוחמים באוגדה של תת אלוף איציק מרדכי. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 25 באוגוסט 1983. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 1 בא"ק – הלסינקי 1983. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 21 במארס 1988. מכתב ההערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בטרם העניק לי דרגה אישית 10 בסולם הדירוג העיתונאים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות קבוצת מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000 בהשתתפות מכבי ת"א. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב ההערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final for האירופי בכדורסל של פאריס (בהיכל ברסי) 2001 בהשתתפות מכבי ת"א שזכתה בבכורה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 14 במאי 2001. מכתב הערכה ששלי לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי בתום מבצע השידורים של ה- Final four האירופי בכדורסל של פאריס 2001 (ארבעת המשחקים התקיימו בהיכל ברסי). מכבי ת"א זכתה בבכורה והוכתרת לאלופת אירופה. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 באפריל 2000. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור גיל סמסונוב בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של ה- Final four האירופי בכדורסל של סלוניקי 2000. קבוצת מכבי ת"א זכתה בסגנות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 4 ביולי 2000. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני הארוך של Euro 2000, אליפות אירופה לאומות בכדורגל שנערכה בקיץ 2000 בשמונה אצטדיונים, ארבעה בהולנד וארבעה בלגיה. בתקופה של חודש ימים שידרנו ישיר את כל 31 המשחקים של הטורניר. מסה של 100 שעות שידורים ישירים. הקמתי את מפקדת השידורים שלי ב- IBC באמשטרדם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : שנת 2000. אין תאריך מדויק. מכתב הערכה ששלח לי יו"ר הוועד המנהל של רשות גיל סמסונוב בתום העונה התקציבית של  שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, לאחר מבצע השידורים הטלוויזיוני של Euro 2000 ובטרם מבצע השידורים הטלוויזיוני של סידני 2000. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יצחק "צחי" שמעוני ז"ל בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של משחקי המכבייה ה- 11 בתל אביב. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 6 בינואר 1988. מכתב הערכה ששלח לי מנכ"ל רשות השידור אורי פורת בטרם שני המבצעים הגדולים של Euro 1988 (אליפות אירופה לאומות בכדורגל – גרמניה 1988) ו- אולימפיאדת סיאול 1988. ב- 1988 שידרה חטיבת הספורט הקטנטונת כמות אדירה בת 300 שעות של מרבית אירועי הספורט הרלוואנטיים בארץ ובעולם. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 15 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלח לי מנהל חטיבת החדשות רפיק חלבי בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. המבצע בן 50 ימים כלל 150 שעות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 30 באפריל 2000. מכתב פרידה ששלח לי מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן לאחר סיום תפקידיו בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 וברשות השידור. פרישתו לעַד הייתה אבדה כבדה לשידור הציבורי ולי אבדה אישית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 23 ביולי 1986. מכתב הערכה ששלח לי מנהל הטלוויזיה חיים יבין בתום שני מבצעי השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 והמונדובאסקט של ספרד 1986. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 22 ביולי 1998. מכתב הערכה ששלחה לי יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור פרופסור רינה שפירא בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוניים של מונדיאל הכדורגל של צרפת 1998. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : חורף 2002. זהו המסמך המקורי  שנכתב אלי ע"י אלכס גלעדי (חבר הוועד האולימפי הבינלאומי – IOC וסגן נשיא בכיר ברשת הטלוויזיה האמריקנית NBC, ומייסד חברת "קשת" בערוץ 2) ב- 31 בדצמבר 2002 לאחר פרישתי לעַד מהטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ומרשות השידור בעקבות מינויו של יוסף בר- אל בקיץ 2002 למנכ"ל רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור יוסף בר-אל . את מה שהוא לא עשה, עשתה ממשלת ישראל ב- 2 במאי 2005. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 5 באפריל 1989. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל נפרד ממני בתום חמש שנות כהונתו 1989 – 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמרות).

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט מסמך : 31 במאי 1987. מכתבו של מנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית יאיר שטרן אלי כמנווט שידורי הספורט שלו, של מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין, ושל מנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל – בתום אחד ממבצעי השידור הישירים הראשונים של ליגת ה- NBA האמריקנית בכדורסל על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט מסמך : 21 במאי 2001. כמה מילות הערכה של ידידנו הקולגה והעיתונאי גלעד עדין בתום מבצע שידורי ה- Final four של הכדורסל האירופי – ברסי פאריס, בתומו זכתה מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה 1 : הפוסטים מתעדכנים שוב גם לאחר צֵאתָם לאוֹר.

הערה 2 : הבלוג על תכולתו כפוף לזכויות יוצרים. האינטרנט איננו גוף תקשורת פרוץ. חלים עליו חוקי זכויות יוצרים. חל אם כן איסור מפורש להעתיק ולהשתמש בטקסטים ובתמונות של הבלוג הזה ו/או לאכסן אותם בכל מיני מקורות מידע באינטרנט ומחוצה לו.

הערה 3 : הבלוג איננו מופק, נכתב, ונערך למען מטרות רווח, ו/או בשביל מטרות מסחריות, ו/או לשֵם פרסום אישי.

הערה 4 : מיומנות ומהימנות מחקר וכתיבת הבלוג נשענת ומתבססת על ניסיון אישי שלי וקריירה בת כ- 40 שנים בתעשיית הטלוויזיה – בארץ ובעולם.

הערה 5 : מחקר, תיעוד, וכתיבת הבלוג הרחב על ידי נעשית במקביל למחקר וכתיבה של סדרה רחבת היקף בת 13 ספרים שונים (כולם בתחום קורות והתפתחות שידורי הטלוויזיה – בארץ ובעולם) אך תחת Title משותף, ואשר קרויה: "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", לרבות הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972". את המחקר והכתיבה התחלתי באוקטובר 1998 לאחר סיום פגישת ה- WBM ה-1 בסידני אוסטרליה בראשות קבוצת הטלוויזיה האוסטרלית המוכשרת והמצוינת SOBO, פגישה שעסקה בתכנון והפקת שידורי הטלוויזיה את המשחקים האולימפיים של סידני 2000. העמקתי את המחקר והכתיבה ב- 3 באוקטובר 2000 בתום אולימפיאדת סידני 2000 לאחר שהסתיימה ההפקה הנפלאה של קבוצת SOBO האוסטרלית בראשות מנואל "מנולו" רומרו. המחקר והכתיבה של הטרילוגיה "אולימפיאדת הדמים – מינכן 1972" טרם הסתיימו. לא שיערתי בשנת 1998 כי מחקר וכתיבת הסדרה המפורטת (נכתבת על מחשב) יתפרשו על פני יותר מ- 21 שנים ויכללו בתוכם כ- 130000 (מאה אלף) עמודים. 

 

טקסט תמונה : 2003 – 2002. אנוכי בתום 32 שנות שירות רצופות את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 ואת רשות השידור. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

עזבתי בטריקת דלת את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל "אריק" שרון ז"ל עשתה מעשה מופרך מיסודו משהעניקה במארס 2002 ליוסף בר-אל מינוי זמני לתפקיד מנכ"ל רשות השידור (במקום רן גלינקא המנכ"ל הזמני של רשות השידור שהודח לפני כן ע"י ראש הממשלה אריאל שרון), ובחלוף שלושה חודשים ב- 2 ביוני 2002 הפקידה אותו על המשימה הרָמָה של מנכ"ל רשות השידור לתקופה של חמש שנים, עד 2 ביוני 2007. יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור וחנפן פוליטי יָרוּד ועָלוּב לא צלח את הדרך ולא העפיל לתאריך היעד הסופי המחומש ההוא. ב- 2 במאי 2005 (כשנתיים בטרם סיום כהונתו) החליטה אותה ממשלת ישראל בראשות אותו ראש ממשלה אריאל שרון להדיח ולסלק אותו לאלתר מכהונתו הרָמָה בבושת פנים, בגין שחיתות והענקת שוחד מסך. (המסמך ההיסטורי החשוב הזה, דו"ח ההדחה הזה שנכתב ויצא לאור לפני יותר מ-16 שנים, מונח על מדפי ארכיון הממשלה). יוסף בר-אל מנכ"ל רשות שידור הושלך בצדק ובנסיבות מחמירות לשוליים האפלוליים של רשות השידור ז"ל ההיא. עסק מחורבן.

באוקטובר 1998 (לאחר שובי מה- WBM ה-1 שנערך בסידני – אוסטרליה לקראת שידורי הטלוויזיה והרדיו של אולימפיאדת סידני 2000) התחלתי לחקור ולכתוב את הסדרה רבת ה- היקף ועבת כרס בת 13 ספרים שעוסקת בקורות הטלוויזיה בעולם ובארץ בשנים 2014 – 1884, ואשר הענקתי לה את השם , "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". הסדרה כוללת בתוכה כ- 72 (שבעים ושניים) כרכים שמשתרעים על פני כ- 130000 (מאה ושלושים אלף) עמודי מחשב (A4). המחקר והכתיבה של הסדרה אמורים להסתיים לכל המאוחר ב-סופה של שנת 2022.

פוסט מס' 1052. ניסוחים מדויקים  של אנשים חכמים שאנוכי לוקח אותם בחשבון עמי כל הזמן. גם בגילי העכשווי, 84 : "שום אָדָם איננו דָגוּל דָיוֹ וְ/אוֹ חָכָם דָיוֹ כדי שמִישֶהוּ מאיתנו ימסור את גוֹרָלוֹ ביָדיו"(הנרי מילר)."אנשי מְזִימוֹת בּוֹגְדָנִיים והִיפּוֹקְרִיטִיים אמיתיים הם אלה שחדלוּ להכיר ברְמִיָיתַם ומשקרים בכֵנוּת"(אנדרה ז'יד)."הַנִיצָחוֹן שֶל הדֶמָגוֹגִיוּת הוא קְצָר יָמִים אבל הַהֶרֶס נִצְחִי"(שארל פגאי)."מהפכות מעוֹלָם לא הקלוּ את עוֹל העָרִיצוּת-הֵם רַק העבירו אוֹתוֹ לכַתֵּף אחרת" (ג'ורג' ברנארד שאו)."אָדָם שסעד ארוחת עֶרֶב לעוֹלָם איננו מהפכן, כֹּל הַפּוֹלִיטִיקָה שלו אֵינָה אֶלָא דיבורים" (ג'ורג' ברנרד שאו)."מוּטָב לַמוּת על רָגְלֶיךָ מאֲשֶר לחְיוֹת על בִּרְכֶּיךָ" (דולורס לברון).פוסט מס' 1052.

הימים ההם-הזמן ההוא שחלף לבלי שוב.

מולי אפשטיין חסה שנים רבות בצלו של פרשן ה-א"ק ההוא שלי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, גלעד וויינגרטן, עד שנקרתה גם לו ההזדמנות הראשונה. זה קרה לפני 23 שנים. בקיץ 1999 החלטתי לראשונה ליטול עמי לשידורי אליפות העולם ה- 7 ב- א"ק שנערכה בסביליה בספרד את מולי אפשטיין (ולא את גלעד וויינגרטן). זאת הייתה אליפות העולם השביעית שלי ב-א"ק (לעולם לא Off tube), והראשונה של מולי אפשטיין כפרשן בשטח במוקד האירועים וההתרחשויות, בעמדת שידור מאובזרת היטב של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 שהייתה ממוקמת באצטדיון היפהפה, בסביליה – ספרד. ובכן, מולי אפשטיין היה הפרשן שלי בסביליה 1999. איזה Off tube ואיזה נעליים. מיניתי אותו לתפקיד הרָם (כאמור במקומו של גלעד וויינגרטן) והטסתי אותו לסביליה הספרדית. הכלל הטלוויזיוני של עיתונאות אמת והעברת מידע אמין ומהימן לציבור שהנחה אותי היה ברור וחד משמעי, וכך העברתי אותו לממונים עלי : "Never off tube". כל המנכ"לים של רשות השידור לדורותיהם (חוץ מיוסף בר-אל) הסכימו עם הרעיון והסלוגן, והושיטו לי את יד ימין שלהם. מאיר איינשטיין ז"ל היה השדר המוביל שלי בסביליה 1999. סעדיה קאראוואני ואלכסנדר הרש היו שני התומכים הטכניים שלי במבצע השידורים הישירים ההוא של אליפות העולם ה- 7 בא"ק של סביליה 1999. שני טכנאים נפלאים ונאמנים.

תזכורת לפני 35 שנים :

אליפות העולם ה- 2 בא"ק שהתקיימה במשך עשרה ימים ברומא מ- 29 באוגוסט 1987 עד 6 בספטמבר 1987 שימשו מבוֹא ומבחן כוחות כפול – לטלוויזיה הישראלית הציבורית (ולרשתות הטלוויזיה בתבל) וגם לאתלטים בעולם. לנו – Test לקראת השידורים המורכבים והמרוחקים שנכונו לנו אולימפיאדת סיאול 1988 הרחוקה, ולספורטאים – אקספרימנט מן המעלה האולימפית הגדולה ביותר. בדיוק כשם שתחרויות אליפות העולם ה- 1 בא"ק בהלסינקי 1983 היוותה בשעתה מעין ניסוי כלים של רשות השידור שלנו ושל האצנים, הקופצים, וההודפים הבינלאומיים, בטֶרֶם אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984.

השידורים הישירים של אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית הפכו מייד לדרמה מתמשכת ברמה העליונה ביותר של שידורי טלוויזיה עתירי רייטינג. אין דבר יפה ומושך עין יותר בטלוויזיה מאשר ה-א"ק הבינלאומית במיטבה. אליפות העולם ה- 2 בא"ק ברומא 1987 תיזכר יותר מכל בשל שני אירועי עַל : שיא העולם המדהים בקפיצה לגובה 2.09 מטרים שקבעה האתלטית הבולגרייה סְטֶפְקָה קוֹסְטָדִינוֹבָה (גובהה 1.81 מ'. היא הייתה גם שחקנית כדורעף מצטיינת בנבחרת הלאומית של ארצה בולגריה) ביום השני של התחרויות, ב- 30 באוגוסט 1987, ועדיין שריר וקיים גם בחלוף כמעט 35 שנים מאז. אשנה ואומר שוב : שיא העולם של סְטֶפְקָה קוֹסְטַדִינוֹבָה בקפיצה לגובה לנשים 2.09 מ', מתקרב במקום כלשהו לקצה גבול היכולת הנשית במקצוע המדובר, והוא שריר וקיים עד עצם היום הזה בתאריך כתיבת הפוסט הזה מס' 1052 ב- 20 בינואר 2022. שיא העולם הזה של סטפקה קוסטדינובה מהווה במשך 35 שנים, ו-לפי שעה, את קצה גבול היכולת האנושית של הנשים בקפיצה לגובה. אלוהי הטלוויזיה שמע את תפילתי בימים ההם של אוגוסט – ספטמבר 1987 והעניק לצופים בארץ ולמנכ"ל רשות השידור אורי פורת ו-לי, שני שיאי עולם מדהימים וגם מפתיעים. ערכו של מפעל השידור הישיר הזה הקרוי אליפות העולם ה- 2 בא"ק של רומא 1987 (הכיסוי הטלוויזיוני של אליפות העולם ה- 2 ב-א"ק של רומא 87' היה שייך ל- RAI רשת הטלוויזיה הציבורית – ממלכתית של איטליה) שהוקרן במשך עשרה ימים על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית המונופוליסטית בקולם של נסים קיוויתי וגלעד וויינגרטן בעמדת השידור שלנו באצטדיון האולימפי ברומא, נסק בבת אחת מעלה ועמו הרייטינג העצום.

ניצחונו המפתיע והדרמטי של בֵּן ג'וֹנסוֹן על האמריקני קָארְל לוּאִיס ב- 30 באוגוסט 1987 בריצת הגמר ל- 100 מ' באליפות העולם ה- 2 ב-א"ק ברומא 87' לפני 35 שנים בה קבע האָצָן הקנדי שיא עולם מרהיב 9.84 שניות, נחשב אז לקצה גבול יכולתו של האדם. כעבור שנה ניתץ בֶּן ג'וֹנְסוֹן שוּב קצה גבול היכולת האנושית והציב באולימפיאדת סיאול 1988 שיא עולם מדהים נוסף 9.79 שניות. גם הפעם גבר על האָצָן האמריקני קָארְל לוּאִיס. החלום החזיק מעמד שלושה ימים. במבחן סמים לאחר הריצה האולימפית כשל בֵּן ג'וֹנסוֹן והוּכַח שהיה נגוּע בהם מזה זמן רב, לא רק בסיאוּל 1988 אלא גם ברוֹמָא 1987 (ברומא 1987 הוא טרם נתפש בעוון שימוש בסמים). שיאי העולם ומדליות הזהב בהן זכה נשללו ממנו לעַד והועברו ליריבו האמריקני, האָצָן קָארְל לוּאִיס.

"הַר שרירים", כינה נסים קיוויתי שדר ה-א"ק הנפלא שלנו את בֶּן ג'וֹנְסוֹן באותו השידור ישיר ההוא ב- 30 באוגוסט 1987 של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, כשדמותו המסיבית ההיא של בן ג'ונסון באצטדיון האולימפי ברומא הִפְצִיעָה בתמונת Close up על מסך הטלוויזיה הבינלאומית, כשהוא רכוּן על אדני הזינוק לפני יריית המזניק. היה מדובר בתיעוד וצילום רלוואנטי של בן ג'ונסון שהפיקה הטלוויזיה האיטלקית הציבורית – ממלכתית RAI (שימשה כ- Host broadcaster  של אליפות העולם בא"ק ברומא 1987). עשיתי אז מאמץ גדול להביא לרומא את הפרשן ד"ר גלעד ווינגרטן שהיה באותה העת בשליחות באוסטרליה מטעם מדינת ישראל. הטסת הפרשן מסידני הרחוקה לרומא היוותה תקדים חשוב לבאות. לראשונה בתולדות רשות השידור ניאות מנכ"ל רשות השידור דאז אורי פורת ז"ל לבקשתי, והסכים לשלם לד"ר גלעד וויינגרטן שכר, כלכלה, ומלון מכספי רשות השידור. המנכ"ל אורי פורת ז"ל הבין ללבִּי והתייחס באהדה למוסד הפרשנות. הוא פשוט היה טיפוס אחר לגמרי מקודמו יוסף "טומי" לפיד ז"ל מנכ"ל רשות השידור בשנים 1984 – 1979.

טקסט תמונה : 30 באוגוסט 1987. אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 35 שנים. האצטדיון האולימפי ברומא. אנוכי מנווט, עורך, ומפיק את השידורים הישירים בעמדת השידור שלנו הממוקמת באצטדיון האולימפי ברומא (אנוכי יושב על מושב מוגבה בעמדה) יחדיו עם השַדָּר המוביל נסים קיוויתי (חובש כובע מצחייה ומתבונן במשקפת) והפרשן הקבוע שלי ד"ר גלעד ווינגרטן (קרוב למצלמה). שידורי הטלוויזיה הישירים האלה שלנו מרומא 87' לאולפנים בירושלים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, היו מבחן בינלאומי ראשון לקראת מבצע שידורי הטלוויזיה הממושך, המורכב והמסובך, והמרוחק הבא של אולימפיאדת סיאול 1988. מֶסֶר סִסְמַתִּי שהועבר תמיד על ידי למפקדים שלי ולממונים עליי בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 היה חד משמעי : Never off tube. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

כיצד ואיך אפשר לשדר ישיר אירוע ספורט ממושך בן 10 ימים וכל כך כך מורכב וסבוך, רווי אלפי משתתפים ומשתתפות ועמם אלפי תוצאות כמו אליפות העולם ה- 17 ב- א"ק הנערכת בימים אלה בדוֹחָה בירת קאטאר מהאולפן בהרצליה מבלי להיות נוכח בשטח, מבלי להיות באצטדיון בדוחה, מבלי להתייצב במוקד האירועים וההתרחשויות בדוֹחָה…??? זה מה שעושה ומפיק בימים אלה ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים. שלושת שדרניו מולי אפשטיין, אלי אילדיס, ומירי נבו מבצעים את מלאכתם העיתונאית מהאולפן בהרצליה. הם לא שָם. הם לא בדוֹחָה. הם פה. הם כאן בארץ. תמוה, מוזר, ומביך עד למאוד. בלתי מתקבל על הדעת מפני שכל רשתות הטלוויזיה הרציניות בעולם הטיסו את משלחות השידור שלהן לדוֹחָה, לעמדות שידור באצטדיון ה- א"ק של בירת קאטאר. רק אנשי ערוץ הספורט מס' 55 בכבלים נותרו בארץ והצטוו ע"י הנהלתם לעשות את מלאכתם Off tube מהאולפן בהרצליה. במילה אחת : ביזיון. בשתי מילים : ביזיון בריבוע. בשלוש מילים : שיממון, קשקוש מקושקש. בארבע מילים : שיממון + קשקוש מקושקש בריבוע. בחמש מילים : מולי אפשטיין הפך לפוליטיקאי קטן.

טקסט תמונה : אוגוסט – ספטמבר 1987. אליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 35 שנים. אנוכי יחדיו עם הפרשן ד"ר גלעד וויינגרטן ב- "פיאצה דל פופולו" במרכז רומא. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

שידורי אליפות העולם ה-2 בא"ק של רומא 1987 נחלו שוב הצלחה מסחררת. היטיב לבטא זאת אז מבקר הטלוויזיה של העיתון "מעריב" ד"ר יָרִיב בֶּן אֵלִיעֶזֶר. הנה לשון מאמר הביקורת הטלוויזיונית שלו מתאריך 9 בספטמבר 1987.

ציטוט : "אקרני הטלוויזיה התרוקנו מתרועות האתלטים המנצחים באליפות העולם ברומא, ועתה מן הראוי לדבר בשבחה של מחלקת הספורט הטלוויזיונית שלנו. נסים קיוויתי שמצליח להרגיז את הצופים בסיקור הכדורגל, שב למיטבו בענף הא"ק בוהוא שוחה כדג במים. בצוותא עם ד"ר גלעד וויינגרטן הגיש נסים קיוויתי סיקור מושלם של האליפות, כשהצוות באולפן מחפה על מחדלי איטלקים (גמגום בצילומים, "אובדן" אתלטים, והיעלמות הקוֹל), ומצליח לסתום את החללים שיצרו הרומאים בהילוכים חוזרים. החוויה הטלוויזיונית הצליחה ליצור אצל הצופה אשליה של נוכחות ישירה באירועים, מתח והתלהבות. ההילוך האיטי, שינוי הזוויות, וצילומי ה-Close up, אִפשרו לצוות נסים קיוויתי את גלעד וויינגרטן לנתח את ביצועיהם של האתלטים, ליידע את הצופים ולקרב אותם אל עולמה המופלא של הא"ק. מונדיאל האתלטיקה הקלה הוא תעודת כבוד למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית".

טקסט מסמך : ספטמבר 1987. העיתון "מעריב". ביקורת הטלוויזיה של ד"ר יריב בן אלעזר המתייחסת לאליפות העולם ה- 2 בא"ק – רומא 1987. (באדיבות העיתון "מעריב").

תזכורת לפני 38 שנים.

טקסט מסמך : 14 באוגוסט 1984. הימים ההם – הזמן ההוא לפני יותר מ- 35 שנים. מכתב הערכה שנשלח אלי ע"י מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית דאז טוביה סער בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני המרוחק, הממושך, המורכב והמסובך (גם בגלל מבנה מוגבל של תקשורת לוויינים בינלאומית) אך משגשג של המשחקים האולימפיים של לוס אנג'לס 1984, האולימפיאדה ה- 23 במניין העת החדשה. במשך 16 ימי התהילה האולימפיים בין 28 ליולי 1984 ל- 12 באוגוסט 1984 שידרנו 115 שעות בשידורים ישירים. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : הימים ההם של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 לפני 38 שנים. ה- IBC בלוס אנג'לס. אנוכי מנווט, עורך, ומפיק מהשטח את השידורים האולימפיים של לוס אנג'לס 84' שמוקרנים על מסך הטלוויזיה הישראלית הציבורית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (מ- 28 ביולי 1984 עד 12 באוגוסט 1984). הימים ההם – הזמן ההוא לפני 38 שנים. זהו אגף במשרד התקשורת, השידורים, הניהול, התיאום, וההפקה שלי ב- IBC בלוס אנג'לס (ראשי תיבות של International Broadcasting Center). אנוכי (משמאל) מתדרך בעמדת הפיקוד את איש הקול והתקשורת שלי יאיר שרף ז"ל במהלכי השידורים הישירים הבאים שלנו מהלוקיישנים האולימפיים השונים של התחרויות האולימפיות בעיר האמריקנית הענקית. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 (מ- 28 ביולי 1984 עד 12 באוגוסט 1984 ועד בכלל). זהו אגף במשרד התקשורת, השידורים, וההפקה שלי ב- IBC בלוס אנג'לס. אנוכי (במרכז) מתדרך את צוות ה- Film שלי בטרם היציאה לשטח לאחד הלוקיישנים האולימפיים השונים של התחרויות. עומד מאחוריי המפקח הטכני של הטלוויזיה הישראלית הציבורית, דוב גולדשטיין. יושב מאחור איש הקול בצוות הפילם שלנו, צביקה בירנבלום. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).  

טקסט תמונה : אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. הימים ההם – הזמן ההוא שחלף לפני 38 שנים. יורם ארבל (יבד"ל, משמאל) משמש ממלא מקום ו-משדר ישיר יחדיו עם הפרשן יוסף "יוז'ו" טלקי ז"ל (מימין) את אחד מימי משחי הגמר האולימפיים שנערכו בבריכת השחייה האולימפית של אוניברסיטת USC בלוס אנג'לס (ראשי תיבות של University South Claifornia) מפני שהשדר נסים קיוויתי היה עסוק כבר בשידורי הא"ק באצטדיון ה- "קוליסיאום" יחדיו עם הפרשן שלנו דאז ד"ר גלעד וויינגרטן. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). 

טקסט תמונה : 4 באוקטובר 1988. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 34 שנים. זהו מכתב הערכה ששלח אלי יאיר שטרן מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית הציבורית בתום מבצע השידורים הישירים הטלוויזיוני המרוחק, הממושך, המורכב והמסובך (גם בגלל מבנה מוגבל של תקשורת לוויינים בינלאומית) של אולימפיאדת סיאול 1988, אך בסופו של דבר משגשג. מבצע השידורים הזה של אולימפיאדת סיאול 1988 כלל בתוכו 132 שעות בפרק זמן של 16 ימים, ובאפס תקלות. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

 

טקסט תמונה : עשור ה- 80 של המאה הקודמת. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 34 שנים. אנוכי יואש אלרואי – בלינדמן (בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן) בתקופת ההפקה, הניווט, והניהול של אולימפיאדת סיאול 1988. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

הערה : אבא שלי ז"ל חבר קיבוץ אפיקים בעמק הירדן עִבְרֵת את שם משפחתו מ-בלינדמן ל-אלרואי בראשית שנות ה- 50 של המאה הקודמת על פי בקשתו של ראש הממשלה ושר הביטחון דאז דוד בן גוריון.

 טקסט מסמך : 14 באוגוסט 2002. הימים ההם – הזמן ההוא לפני 20 שנים. זהו מכתב הפרידה של יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור דאז מר נחמן שי ממני לאחר נטישתי את ערוץ 1 ואת רשות השידור לעַד. המכתב היה נחמד אבל לא הגירושים. נטשתי בטריקת דלת. נחמן שי לא התייצב לימיני במאבקי הצודק נגד מנכ"ל רשות השידור המופרך ההוא יוסף בר-אל. את מה שהוא נחמן שי לא עשה עשתה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ב- 2 במאי 2005. היא הדיחה וסילקה אותו לעַד לירכתיה האפלוליים של ההיסטוריה של רשות השידור והטלוויזיה הישראלית הציבורית- ערוץ 1. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות).

סוף הפוסט מס' 1052. הועלה לאוויר על ידי ביום חמישי – 20 בינואר 2022. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי.